ככה הוא גם מפיל את זה על עצמו ולא עלייך, כך שהיחסים ביניכן לא יתערערו.

במשפחה של הבעל רק הבעל מטפל

אל תיכנסי לזה בכלל..

נכנס מאוזן אחת ויוצא מה2 עד שמגיע לאוזן של בעלי ושלוםם

לק"י

אם זה קורה פעם ב..., אפשר להמהם בתגובה או לא לענות.

אם זה קורה מידי- לא יודעת אם להזעיף פנים זה רעיון טוב, כי בכל זאת, זאת חמותך ואת לא רוצה ליצור אווירה לא נעימה. אבל יש מצב שזה מה שאני הייתי מגיבה על זה🫣

אולי הכי טוב שבעלך יתערב ויסביר שהכל בסדר. וטוב לכם ככה.

אבל בין השורות, הסוגיא הכואבת אינה בינך לבין חמותך, אלא בינך לבין בעלך. איני יודע מה כל חלוקת המשימות בינכם, אבל נשמע מהדברים שאינך מרוצה ממנה. זה הזמן לשבת לשיחה על חלוקת תפקידים בבית (שכמובן גם מתחשבת בחלוקת התפקידים בחוץ).

לבדוק מה צריך לעשות, מה פחות קריטי - אפשר להחליט לאכול לחם עם ממרח וירקות ופחות ארוחות מבושלות, אבל אם הבגדים מלוכלכים - זו באמת בעיה. לבדוק מי יכול לעשות מה. יש דברים שאפשר ללמוד.

בהצלחה רבה

ואגב זה באמת יכול להיות הורמונאלי אפילו שנשמע טיפה קיצוני חודשים שלמים

וכן יש דברים שאולי אתה כן יכול לעשות כדי לעורר אותה לזה פחות מרגיש לי מקום לפרט אבל תחפש כיוון...

לא ציינת אם העלתם את זה לשיח בניכם?

היא יודעת כמה זה כואב לך וחשוב לך?

ונקודה אחרונה לגבי מניעה תשאלו רב לגבי היתר לדיאפגרמה נשמע שבמקרה שלכם זה בהולל חייב שינוי

בדרך כלל התמסמס על ידה

לא ציינת איך התקשורת הרגשית בינכם, אם יש שיח, יש קירבה רגשית, אינטימית לא מינית, רומנטיקה, הבעת אהבה, חיזור, אתם יוצאים ביחד?  

יחד עם זה, כדאי לשפר דברים שיכולים לעורר אותה.

☘

יוצאים ביחד לעיתים קרובות (במסגרת האפשר, כמובן שיש ילדים קטנים וזה מקשה על העניין)

נעים לנו ביחד 

אני משתדל לחזר ולהראות לה שהיא אהובה ורצויה

כמובן, שיחה כזאת צריך לנהל בנחת ובלי שיצטרכו להיות לה תוצאות מידיות. כלומר לא באחת עשרה בלילה, כשהיא רוצה לישון ואתה מנסה לשכנע אותה שקודם... שיחה כזאת צריך לעשות בשעה רגועה, בסיטואציה רגועה, על כוס קפה או מיץ תפוזים ועוגה. כמובן בלבוש מלא ועדיף - מחוץ לבית, פיקניק וכד' שאפשר לדבר בלי מאזינים אחרים אבל ברור שאין צפיה שכרגע יקרה מעבר לשיחה.

חשוב, שיחה כזאת חייבת לכלול התעניינות אמתית בה ובמקום שלה. מה היא חשה סביב העניין, מה הצרכים הרגשיים שלה בקשר בינכם והאם ואיך הם מתמלאים (ולא, עזרה עם הכלים והילדים זה חשוב, הצרכים הרגשיים ממש לא מסתיימים שם)?

משם תראו איך מתקדמים הלאה.

מעבר לכך, סביר מאוד שהגלולות משפיעות, אך יתכן שיש עוד דברים ברקע וכדאי לברר אותם (כמדומני שאצל זוג במצב בריאותי תקין ובלי עומס חריג, רוצים יותר מפעם בשבוע בוודאי בתקופה שבהגדרה רוצים הריון). כדאי ללכת לאיזה טיפול זוגי, אפילו קצר, לברר עוד מה יושב ביננו שם.

לגבי המניעה, התקן זאת אפשרות. אינך צריך 'לחפור לה' וזה גם לא יועיל. כן יואיל להבין מה בדיוק מרתיע אותה בזה, האם זה חששות אמתיים או מדומים והאם אפשר להתרגל לרעיון.

אפשרות נוספת היא דיאפרגמה. יש שטוענים שזה פוגע בספוטנטניות - אבל לא עושה רושם שזו הבעיה אצלכם. הלכתית יש בזה מחלוקת, יש שמתירים בכל מצב שמותר למנוע הריון ויש שמחמירים ומתירים רק כשאין שום אפשרות אחרת. אם יש לך רב קבוע, גש אליו עם כל מה שספרת כאן, אם לא - מציע לפנות לרב זכריה בן שלמה, תלמיד חכם חשוב, עם כתפיים רחבות ודבריו מבוססים על פסקו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

נסצי להעלות את הנושא מספר פעמים

לרוב ללא תוצאה פרקטית

להפסיק עם המניעה אתמול ולהתייץ עם רב מה ניתן לעשות. תורה ניתנה כדי שנחייה בה ולא כדי שנמות, והמצב שאתה מתאר הוא מוות איטי ומייסר של חיי הנישואין שלכם.

בהצלחה!

ואנחנו לא רוצים בכך

או שאת מדבר על מניעה אחרת? בזמנו נסיתי לגשש בעניין, התשובה היתה לא מוחלט.

ביתר פירוט לדבר עם רב, 

אין לי אומץ לפתוח את העניין מול רב,

מרגיש לי חושפני מדי

בטח ובטח לאישתי (שכמובן לא אתייעץ עם רב בלי אישורה)

מעדיף לסבול ולא לעבור את הבושה הזאת

למצוא רב שאתה סומך עליו ויכול לתת בו אמון שידע לפתור את הקושי. אם אתה מתבייש, אפשר גם טלפונית לרב שאינך מכיר.

בד"כ בנושאים כאלו מומלץ לפנות למכון פוע"ה, יש להם ידע ונסיון רב ומומחיות בפתרון בעיות כולל התחשבות בצד הנפשי/רגשי של המציאות. אמנם בשאלה הספציפית, יתכן שאם אין לך רב קבוע, עדיף לא מכון פוע"ה, אלא לפנות לרב זכריה בן שלמה שליט"א. אפשר לפנות טלפונית.

אפשר להתייעץ היום טלפונית עם רב שאפילו לא מכיר אותך

או לא להתייעץ בכלל 🤷 אבל זה לשיקולכם

אני התייעצתי וקיבלתי תשובות ממש רגישות ומבינות והצטערתי שלא התקשרתי קודם אבל גם לא הייתה לי מודעות ככ, אבל בתור אחת שמניעה הורמונלית עשתה לה ממש ממש רע - ממליצה בחום להיפטר מזה. יש נשים שההשפעה עליהן ממש גדולה וזה ממש יכול לשנות את התמונה

אין שום סיבה שלא תדבר על זה עם אשתך ואין שום סיבה לא להתיעץ באופן אנונימי עם מכון פוע"ה/ נשמת וכדו'

אני לא יודעת בני כמה אתם ולאיזה מגזר אתם משתייכים, אבל המציאות שאתה מתאר היא לא הגיונית ולא נורמטיבית באף מגזר גם לא השמור ביותר, לא בגלל שזה טאבו אלא בגלל שאנשים עושים מה שהם צריכים לעשות כדי לחיות חיים שפויים ומה שאתה מתאר הוא לא חיים שפויים. אתם לא צריכים טיפול זוגי בגלל זה (אולי בגלל סיבות אחרות, אין לי מושג) ואם תלכו לטיפול זוגי אף מטפל לא יעז להגיד לכם את האמת או כי הוא דתי , או כי הוא לא דתי אבל מכבד אתכם, או כי הוא רוצה שתמשיכו לבוא.

אמצעי מניעה הראשון והפשוט שאני למדתי עליו בהדרכת כלות ולמרבה הצער המגזר הדתי והחרדי לא שמע עליו זה - לא לקיים יחסים.

אם בכל מקרה אין חיי מין- לפחות שלא יהיה שיבוש הורמונלי. ואם הרצף הוא הריון- לידה- אמצעי מניעה- אז אתה לא באמת מכיר את אשתך בהיבט הזה וחמור מכך היא לא מכירה את עצמה לא הורמונלית! אין לה מושג על הצרכים שלה והרצונות שלה כי אף פעם לא הייתה לה הזדמנות לגלות. תן לה את המתנה הזאת, קודם כל בשבילה. ואין לי ספק שאתה תרוויח מזה בגדול.

אני אגיד משהו נוסף- אף גבר בעולם (וכנראה גם חלק מהנשים שענו לך פה תשובות הזויות לחלוטין) לא מבין מה מניעה הורמונלית עושה למוח ולגוף של אישה שרגישה אליה. ולכן, וכך אמר לי תלמיד חכם חשוב שדיברתי איתו על זה, זה עבירה לא פחות גדולה להמשיך לקחת מניעה כזאת. לא בגלל הגבר, קודם כל בגלל שלאישה זה פוגע בדבר שהגבר מחוייב לספק לה, את היכולת להנות בלהיות עם בעלה.

לוקח את הדברים לתשומת ליבי

לצערי לא יכול לכתוב כרגע תגובה מפורטת מסיבות טכניות

כל הכבוד לך שאתה שופט אותה לכף זכות ומאשים את ההורמונים, אבל זה קצת נשמע שיש משהו שעומד שם מאחורי הדברים.
זה ברור שזה מצב לא תיקני לאף אחד מהצדדים.
לא תמיד נחמד לפתוח את כל הקשיים וללבן ולברר אבל כנראה שזה הדבר הנכון לעשות-
כדי שהמצב לא יחמיר ולא יגרום לנזקים בלתי הפיכים.
היא חייבת לדעת מה אתה באמת מרגיש- לא ממקום מרצה כלפייך, אלא ממקום של שיתוף עמוק וכנה.
כמו שנשים מנסות לשתף את בן הזוג שלהן בקושי של חוסר שינה והנקה בלילות ותשישות כללית נניח.

הצורך ביחסים שונה מאוד בין נשים לגברים באופן כללי,
ובמיוחד בזמנים של לחץ ושינויים-

גברים מוצאים את עצמם פורקים ככה לחץ
ונשים נמנעות מהקרבה הזו.
כשכתבת שגם מגע בסיסי פשוט אין, זו כבר נורת אזהרה, מעבר לרצון נמוך וחוסר חשק עקב השפעה הורמונאלית...

לא ממש שינה את המציאות

ממליצה בחום טיפול זוגי אצל מטפל שמומחה גם בתחום המיני.

בעיקרון גם בזמן רגיל פעם בשבוע זה מעט בדר"כ..

כדאי לדבר על זה, לעבד את הרקע לכך ומה הסיבה מאחורה… ( בתוך טיפול מתאים או שיח פתוח וכנה ביניכם בזמן רגוע). וכמובן לשקול ברצינות רבה מניעה אחרת.

סליחה על השאלה, לא חייב לענות!! תמיד היא לא רצתה יותר מפעם בשבוע? כשזה כן קרה, זה היה מתוך ריצוי או רצון? כשהיא כבר שם אתה מרגיש שהיא נהנית? מגיעה לשיא? לסיפוק?

אתה יכול לענות לעצמך, סתם שאלות לכוון אותך להבין איפה היא מונחת..

ותיבות פנדורה כאלה יובילו במצב פחות טוב לדברים גרועים יותר

ואענה לך על הפסקה האחרונה,

בהתחלה בהתחלה, בשנה הראשונה היה הרבה יותר, אפילו בהיריון הראשון המצב היה טוב יותר

עם הזמן המצב הדרדר

כרגע המצב גרוע+ פעם בחודשיים במקרה הטוב, לעיתים הרבה פחות

בלי מניעה ב"ה אנחנו נקלטים מהר יחסית

אז אין תקופה ממושכת לעשות עליה סטסטיקה, 

האמת, בכל הכנות, אני מרגיש שהיא מעוניינת בהריון אז היא מאלצת את עצמה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) להיות איתי

אז יכול להיות שגם אז היא לא באמת רוצה, אלא מאלצת את עצמה (ואין לי דרך אמיתית לדעת)

בפעמים שאנחנו ביחד, היא מגיעה לסיפוק

אני דואג לכך שתהיה לה החוויה הטובה ביותר (על כל המשתמע)

רוב המוחלט של הפעמים אני זה שיוזם

נדיר מאוד מאוד שיש יוזמה לכך מצידה

בחצי שנה (או אפילו יותר) אני לא מנסה כמעט ליזום, כי אני לא רוצה לקבל גב קר 

או תירוצים כמה היא עייפה

או סיפורים כמה כואב לה הראש

זה מוריד לי עוד את הבטחון לנסות בפעמים הבאות

והראש מתחיל להריץ תסריטים לא טובים ואני לא מעוניין לחשוב כך (למה היא לא רוצה? מה רע בי? ועוד דברים גרועים יותר)

כמובן שבקטע הלא מיני אני מפרגן, יוזם מחוות אהבה, יוצאים יחד וכו'

אגב, זה גם לא טוב לילדים. גם אם לא אומרים להם כלום, הם מרגישים את המתח בבית, מרגישים שאבא נמצא בבית בעמדה קרבנית ומתוסכל מאמא וכנראה (כלומר אשתך לא כתבה אבל אפשר להניח ש)גם אמא במתח מהצפיות של אבא שאיננה מסוגלת לממש ואולי גם אוכלת את עצמה מבפנים על הפער בין הצפיות לכוחות של עצמה.

בהתחלה עניתי לפי מה ששאלת, אבל אחרי קריאת התגובות שלך לעונים - אני לא חושב שהכדורים כאן הם הסיפור. יתכן שהם מחמירים או מעצימים, אבל הם לא הסיפור.

משהו יושב עליה שם, משהו נועל אצלה את הרצון בקרבה פיזית בכלל וביחסים בפרט. אני לא רוצה להיות פסיכולוג בגרוש, איני יודע אם זה מגיע מסתם דעות מבולבלות שלפעמים יוצרות אצל נשים דתיות דחיה מהעניין, או שזה יושב על איזשהי טראוומה כזאת או אחרת, משהו שהיה בינכם או משהו מתקופת הנערות או אפילו הילדות המוקדמת - אבל משהו נועל אותה.

לפתוח תיבת פנדורה, עלול להיות כואב, לחיות עם מפלצות מתחת לשטיח, שצריך להתעלם מקיומן, אבל נתקלים בהן כל הזמן - יכאב הרבה יותר לטווח הקצר והארוך.

זה לא קל ואני יודע על מה אני מדבר כשאומר שזה לא קל - אבל אין דרך אחרת. בהצלחה רבה.

לשים לב.

אולי תראה לה את התגובה הזו.

ותשאל אותה מה היא חושבת.

ושאתה חושב שיש בזה משהו.

או בדרך יותר עדינה.

העיקר גם להרגע.

וגם לחתור לשיפור.

שלא נצליח להתמודד עם תיבות הפנדורה האלו (או שהיא לא תרצה לשתף פעולה עם כך)

כי אם כבר אשקיע מרץ וכוח ופתיחות הלב 

זה יצרוך ממני כוחות נפש

וכמובן שאם לא אראה תוצאה,

אתייאש יותר מהסיכוי שאי פעם יהיה תיקון

בה כל כך הרבה אמת!!!

אקדים ואומר שאני ממש מבינה אותך ולקבל דחייה פעם אחר פעם לא גורם להתקרב.

אך עדיין חשוב מאוד מאוד להראות לה כמה היא אהובה וחשובה בעינייך. ודווקא פחות במקומות האינטימיים או החשופים אלה ביום יום או בסתם רגעים פחות "מאיימים".

אבל וזה אבל גדול, אם גם כשזה כבר קורה זה מאולץ (ומי כמונו יודע שהבעל מרגיש את האישה במקום הזה הכי הכי טוב, וגם אם היא תאמר אחרת הוא יודע את האמת…), כנראה שיש כאן משהו יותר עמוק וכדאי לטפל בו וכמה שיותר מוקדם ייטב לשניכם..

ולפתוח תיבות פנדורה זה לא אסון, זה ריפוי!!! ותהליך של ריפוי הרבה פעמים עובר בכאב לצערנו. אבל התחושה הנעימה והטובה שמתפשטת אחר כך בגוף מפצה על זה ושווה את המאמץ והקושי!!

מאחלת לך- לכם שתצליחו למצוא את האומץ ולעשות את התהליך הזה, כי הוא מדהים. ושבע"ה תגיעו לחיי אושר ואהבה יחד לאורך שנים.

נ.ב אציין בסוגריים שכותבת קצת מתוך ניסיון אישי ואושר גדול כיום ב"ה.

שהיא אהובה ורצויה

בחלק המקרים אני מקבל התעלמות מוחלטת

ובחלקם אני מקבל תגובה פושרת

וזה קשה

זה גורם לי לבנות לעצמי מחסומים

ולבנות לי הגנות

ואז כבר יותר קשה לי להראות את זה, כי אני מפחד לקבל את הדחיה 

מתחילות להעלות מחשבות רעות לראש

וזה לא עושה לי טוב

אבל אם ננסה לכמת (לא שאני באיזה תחרות)

ב99.99% מהמקרים אני מראה לה את החיבה מאשר הפוך

כי נראה שאין לכם הרבה לאיפה להדרדר בנושא הזה.

וחוץ מזה: לנסות לשאול אותה לדעתה על הנושא הזה. אפילו בלי לשתף אותה במה אתה מרגיש. רק לשאול, מה לדעתה האידאל, איפה המקום של אישות בחיים שלה, מה בכללי היא חושבת על הנושא הזה.

אולי תגלה תשובות מעניינות

למרות שלדעתי לא אמצא תשובה אצלה

ולצערי לדעתי יש עוד הרבה לאן להדרדר

שבקריאה שנייה, זה צריך לבוא ממנה ולא ממך

אבל - למה אתם לא מדברים על זה? שיא הלגיטימי בעיניי

שים את הדברים על השולחן. יכול להיות שהיא תצטרך להתמודד, אבל אם זה יגרום לכם למצוא פתרון - בסוף זה לטובת שניכם

יכול להיות שיושב שם עוד משו אבל, כי אם אתם לא מסוגלים לפתח שיח על דברים ככ חשובים אזאולי הריחוק נובע גם מעוד דברים

בכל אופן לא חושבת שזה תקין. לא הכניעה לאמצעי הנל כגזירת גורל, ולא זה שאתם לא מדברים על זה

ועם זאת- משהו בתקשורת ביניכם מבטא מרחק.

מההודעה הראשונה שלך נשמע שאתם לא רוצים לריב. שקצת נוח לכם במצב של סטטוס קוו כזה.

אני סבורה שהיכולת לבטא כעס/כאב/תסכול זה הכרחי כדי שתהיה ביניכם תשוקה. כשיש חסימה רגשית, נשאר רק הצורך הביולוגי, שהןא יותר גברי מאשר נשי, ולכן אתה מרגיש שהיא עושה כדי לסמן וי.

לדעתי,כגבר, שאל את עצמך האם אתה:

א. רודף אחריה כי אתה זקוק לה. במצב כזה האישה לא באמת רוצה. היא תרצה כאשר אתה תהיה איתן כסלע בתוך עצמך. כשלא תרדוף, יהיה לה את המרחב להביט לאחור ולראות אותך בכלל. כרגע שניכם רואים רק אותה וזה מעיק עליה.

ב.  נותן לה ביטחון. זה נובע מהשאלה האם אתה מרגיש ביטחון בפנים. ביטחון בה', ביטחון שתוכל לדאוג לה ולמשפחה, ביטחון שאתה לא תברח מהכאב שלה, ביטחון שאתה לא תלעג לדברים עדינים באישיות שלה. שאתה תהיה שם בשבילה להכיל אותה.

ג. קשוב אליה. לפעמים אישה אומרת ואומרת ואומרת, עד שכבר נמאס לה להגיד ואז היא מתחילה להתרחק. שים לב לזה

ובתוך כל זה אתה לא צריך להיות מלאך.

מותר לך לבטא את הכאב, הכעס והתסכול מזה שהיא לא רוצה אותך כרגע.

זה צריך להיות נוכח, זה צריך להיות על השולחן.

במקום לרדוף אחרי החשק שלה, תשים את הצורך שלך במרכז. היא חכמה, היא מבינה שאי אפשר להמשיך לגרור אותך ככה.

תאמר לה בכנות "זה מאוד מתסכל אותי, המצב המתמשך הזה" אפילו בלי להרחיב יותר מדיי. תן לה את המרחב לנסות כל מיני אפשרויות כדי להחזיר לעצמה את החשק.

נסיתי מספר פעמים להעלות את הנושא מולה

בדרך כלל היא השתבללה בתוך אוסף תירוצים

להמשיך להביע כאב מולה זה לדעתי סתם מכאיב לשנינו

כי יש שם חוסר מסויים, היא לא מוכנה לשתף אותי מה אני יכול לעשות כדי לעזור לנו לצור שגרה זוגית נורמלית

ואני לא מדבר רק על חיי המין

כל השיח האינטינמי ורומנטי לא קיים

99% מהשיחות שלנו (ויש לא מעט שיחות) הן טכניות או סיפורים על עבודה/חברים וכו'

זה בהחלט כואב מאוד.
כשאתה מנסה לפתוח משהו רגשי- היא נסגרת? צוחקת? לא מבינה מה נסגר?

חושבת שאין מנוס מטיפול אישי וזוגי. אולי זה נוח לכם להישאר רק על פני השטח, אבל זה קשר שבו שניכם הולכים על ביצים ולא כנים זה עם זו.

מקריאה כאן עולה לי האמת שיותר פחדתי ממנה, 

שזה לא רק בעיה של מניעה, אלא בעיה שורשית יותר

אשמח אם תוכלי לכתוב

כך שאם אצליח להעלות את הנושא מולה (וזה יהיה קשה לי מאוד)

לפחות אדע שיש איזה דרך פרקטית לעזור למצב (כמובן ברצונה)

לק"י

אתה חושב שהיא תסכים?

אולי שם יוכלו לתת לה גם אמפטיה וגם כיוונים לחשיבה על המצב.

ולכן להרבה זוגות יש מורכבות בעניין, מספר הקורסים ומטפלים בנושא מראים כמה שהקשיים האלו נפוצים.

מצד שני, אתם במצב לא טוב בכלל. זה הגיוני ונפוץ מאוד שקשה לה! אבל צריך לראות איך מתקדמים משם. ואם היא לא מחפשת מה יעזור לה ואפילו לא מוכנה לדבר איתך על זה, זה נורא מורכב להתקדם.

אני חושבת שחובה לפתוח את זה מולה.

מצד אחד להראות שאתה רואה אותה- אתה מבין שממש קשה לה עם מיניות. אתה אוהב אותה מאוד כמו שהיא. אתה רוצה להיטיב איתה ולא רוצה לפגוע בה, לא רוצה שהיא תעשה בשבילך משהו בניגוד לרצונה.

מצד שני, זה חסר לך מאוד מאוד, ובעיניך זה חלק משמעותי מנישואין.

ואתה הכי לא רוצה להכאיב לה. אתה רוצה לנסות למצוא דרך להגיע לפיתרון שבסופו של דבר ייקח את שניכם בחשבון- ומשם אפשר להציע רעיונות- נראה לי שבגלל שזה בא ממך עדיף להציע משהו זוגי שיחייב גם אותך ולא רק אותה- יש קורסים, ספרים, ייעוץ מיני, טיפול מיני. (אני נוטה לחשוב שבמקרה שלכם יהיה צורך להיפגש עם איש מקצוע כדי לעשות שינוי אמיתי, אבל אולי אני טועה.)

ואז אולי תשאל אותה מה היא חושבת,  ואם אולי יש לה כיוון אחר? ואם אין לה מה לומר כרגע אם היא יכולה בבקשה לפחות לשקול את הרעיונות שהצעת כדי לעזור לשניכם.

כמובן אתה מכיר אתה יותר ממני, ומה שנראה לך הכי ילך. פשוט ניסיתי לבנות שיחה שנראה לי הייתה עוזרת לי במקומה.

ואולי הספר "פשוט לרצות" ייתן לך קצת כיוונים ונירמול למרות שלדעתי לא יהיה מספיק כדי לפתור את הבעיה.

בגלל שלאורך השרשור דיברת הרבה על חסמים ושתיקות וקושי לדבר מעבר לטכני, הייתי רוצה להציע משהו קצת אחר.

במקום לדבר על הקושי, תזמין אותה לשיחה על חזון.

נסה לשאול אותה בכנות מה החלום שלה בזוגיות? איך היא היתה רוצה שהזוגיות תראה? מה היא דמיינה לעצמה כשעמדתם מתחת לחופה?

ותהיה שם, קשוב באמת, למה שיעלה.

מאמינה שיעלו שם מעצמם הפערים בין החלום למציאות.

ואחר כך אפשר לשאול איך אפשר לעזור לה להגשים את החלום הזה.

אולי זה כיוון של שיחה פחות מפחיד מ-'בואי נדבר על מה שקשה לי/לך'.

אז מצלמה שקונים מסין תמורת 10$ בהחלט תתן תמורה מעולה.

אם רוצים צילום ממש מקצועי שיהיה אפשר אחר כך להעלות ליוטיוב באיכות 4K, אז מן הסתם צריך מצלמה מקצועית יותר...

כזה סוג KSP

תוהה אם יש משהו זול יותר ואם שווה לקחת את הסיכון

שאלת בונוס - יש מצלמה שהיא מופעלת בהטענה בלי צורך בחיבור עם כבל לחשמל?

נדלקה הנורה של הגיר AT ועושה רעשים כשעובר הילוכים

מוסכניק החליף לנו את הסט הנעה לפני שבועיים אמר שאולי יעזור אבל לא עזר..

מכירה אישית את הבעלים והוא אדם ישר ומקצועי

*לא טיפלתי ברכב שלי שם, אבל סומכת על האיש מאוד.

אני רק מכיר שאם יש ביטוח גרירה. ניתן לגרור לאיזה מוסך שאת מעוניינת

אנחנו גררנו את הרכב למוסך במרחק של שעה נסיעה ולא היתה כל בעיה. 

בהצלחה רבה ובשעה טובה

בסוף לקח זמןן, כמעט שלושה שבועות

לק"י

לפחות מאתמול להיום יש התייצבות והעליה מתונה.

ושלא תהיה ירידה לצורך עליה😅

לא היכרתי שזה קיים, אבל מסתבר שכן קיים.

כלומר, קיים נוהג של חברות הסלולר לגבות דמי הוראת קבע (ומזה הבנתי עכשיו למה הן מעדיפות הוראת קבע בכרטיס אשראי ולא ישירות מול הבנק - כי הוראת קבע מול הבנק אכן כרוכה בדמי ניהול שהבנק גובה מהחברה).

אבל יש כתבה מלפני ½ שנה שבהוראת משרד התקשורת - נאסר להמשיך ולגבות כסף על הוראת הקבע הבנקאית.  

תקנות חדשות: בוטלו עמלות הוראת קבע המנופחות בסלולר ובאינטרנט

שעפ"י חוק חדש שיוצא בנובמבר לא יגבו עמלת הו"ק.

אז זה רק מנובמבר?

אבל זה בלתי מתקבל על הדעת לשלם סתם כך על הו"ק

בעידן בו מעבר בין חברות סלולר הוא בקלות

לא רואה סיבה למה להשאר שם.

אדייק את דבריי.

אם בטוטאל (כולל דמי הו"ק) המחיר נמוך משאר חברות הסלולר. "בולעים את הצפרדע"

ואם לא. עוברים.

דוגמה. לאחרונה התקשרתי לחברת האינטרנט לברר על מבצע

התחילו לפרט לי. דמי חיבור. שכירת ראוטר. תשתית. ספק וכו'

אמרתי. "עזוב שטויות. תן לי מחיר טוטאל. כמה הכל כלול. לא אפכת לי איך תחלקו את זה לתתי נושאים"

לדעתי כך גם כאן.

של חשבון בנק אחר רק מול כרטיס אשראי.

וכאן יש מקרה של לקוח שכנראה לא יכול באשראי.

ויש לספק עלויות נוספות בהוראת קבע מול בנקים, כפי שגם צויין בכתבה שהבאתי מ ynet.