התייעצות בענייני מתבגרים- אמון ועישוןאנונימית בהו"ל

ילד בן 14.5 כבר תקופה ארוכה (מאז החופש הגדול) חשבנו שהוא מעשן- אחרי שהורים של חברים שגם מעשנים העירו את תשומת ליבינו.

הוא הכחיש כל הזמן. הוא יוצא עם החברים המון כולל בערבים- וחוזר בשעות מאוחרות למרות בקשותינו שיחזור עד שעה מסויימת שקבענו. אבל זה כבר לעניין אחר

מפה לשם, שבוע שעבר כשחזר הביתה נכנס מיד לחדר שם דאורדורנט. הרחתי מהחולצה שלו ריח עישון. אימתתי אותו והוא שוב הכחיש. אבל לי לא נותר לי ספק- הוא מעשן

היום בחג חזר שוב עם ריח סיגריות מהחולצה, אמרתי לו עישנת, לך תחליף חולצה והוא כבר לא הכחיש. קיבלתי אימות הבן שלי בן 14.5 מעשן😥😬

אם הייתן במקומנו איך הייתן מגיבות? גם לנושא השקר וגם לזה שהוא מעשן???

מקפיצה לך. תנסי לשאול גם בפורום אמהותיעל מהדרום
 
לגבי השקרשושק'ה

נשמע לי הגיוני לשקר כשהוא יודע שמה שהוא עשה הוא מעשה מאד מרחיק לכת.

לגבי העישון הייתי נזהרת ומתייעצת עם דמות שאתם סומכים עליה.

תכלס זה לא רק העישוןשושק'ה

 זה גם ההגעה המאוחרת הביתה למרות הסיכום שלכם איתו ליותר מוקדם.

איך הקשר שלכם חוץ מזה? יש שיח פתוח? הוא יודע למה לחזור מוקדם יותר?

מה הצורך שלו בחברויות האלה דווקא?

בהצלחה!

לא קל בכלל אבל כדאי לקבל הדרכה כדי לעלות לדרך המלך

הקשר שלו איתנו ממש סבבה, ככה חשבתי לפחות😉אנונימית בהו"ל

בעלי במילואים רצופים כמעט, והוא כמעט לא מעורב אז יכול להיות שזה גם השפיע

והחברויות האלה דווקא - כי זה החברות כאן ביישוב, אין יותר מידי ברירה

נראה לי שצריך להפריד בין הנושאיםכורסא ירוקה

שקר זה דבר אחד ועישון זה דבר אחר.

מסייגת שהילדים שלי עדיין לא קרובים לגיל ההתבגרות (אלא אם סופרים את גיל שנתיים) אז הכל מחשבות תאורטיות. מאמינה שנשים עם נסיון יתנו תשובות מבוססות יותר.


על כל אחד מהדברים הייתי מדברת איתו בנפרד.

על השקר הייתי מנסה הכי הרבה שאני יכולה לדבר איתו בכנות ובלי אמוציות בלי רגשי (איך יכלת לשקר וכו). כאילו אנחנו מבינים שפחדת לומר, אבל..

ואז להגיד את מה שיש לכם. כן ברור להגיד שכואב לכם, אבל לא לייצר שיחה שכל כולה סביב רגשי אשמה לילד. זה רק ירחיק אותו עוד.


על העישון (ואולי גם על החזרה המאוחרת הביתה) זה הזמן שלכם להחליט קודם כל מה הקו שלכם. האם אתם מקבלים אותו לא משנה מה? האם אתם רוצים להבין אותו אבל כדי לשכנע להשתנות? האם כואב לכם בעיקר השקר ו/או הגיל הצעיר אבל בעוד 5 שנים ובכנות זה היה לכם סבבה? האם חשוב לכם קודם כל העקרונות שלכם ועמידה בכללי הבית וההשפעה על אחים קטנים אם יש?

כל השאלות האלה אמורות להשפיע על מה ואיך שתגידו לו.

אני ממש מאמינה בדיבור בכנות, כן לשקף מה אתם מרגישים, זה גם לא יפתיע אותו, הוא הסתיר כי ידע מה דעתכם, אבל לא לשים את עצמכם במרכז השיחה אלא אותו (לעניות דעתי האישית כמובן), ולנסות *לשניה אחת* לצאת מעמדת ההורה ורק רק לשמוע - האם בכלל יש משהו שמשנה לו כרגע במה שאתם אומרים? האם יש משהו שיגרום לו להתנהל בצורה כזו או אחרת או שכרגע הוא מתנסה ולא מעניין אותו כלום? זה שאלות מאד מאד קשות לשאול, ובטח שקשה להציג אותן באופן נייטרלי, וגם לקבל כל תשובה קשה ככל שתהיה, אבל אני מאמינה שאם מצליחים לשמוע את הדברים הקשים באופן רגוע ומכבד ומדגישים לו שאין תשובה נכונה אתם בדיוק לא רוצים להגיע למקום של השקר שנובע מפחד אלא להבין ולשמוע אותו. ולהסביר שזה לא מבטל את הדעות שלכם או התחושות שלכם, אבל בלי להבין את המקום שלו לא תצליחו לדבר בכנות, אז זה יכול לבסס פתח לשיח אמיתי ביניכם.

זה נשמע לי קשה בטירוף, ולא מכירה אותכם אז לא יודעת כמה זה המלצה הגיונית להתנהל בצורה ככ קרה בסיטואציה, אבל מהסתכלות חסרת נסיון אישי על הורים ומתבגרים זה מה שנראה לי

תודה על הדברים! העלת נק' חשובות אנחנו עוד נחשובאנונימית בהו"ל

עליהן

נוגעת באמת בנק' שמפריעות לי - כמו החשיפה של האחים הקטנים.. ואני עוד חושבת מה לענות להם

בן ה10 שלי שאול אותי "מה באמת xxx מעשן"?

דוגרי לא ידעתי מה לענות

למה לא לענות את האמת?רינת 35

משהו בסגנון..

"כן, לצערי הוא מעשן. זה מאד לא בריא אז אנחנו מקווים שהוא יפסיק בקרוב"

נשמע שהוא בחברה שלא טובה לוצהוב

וצריך להשקיע מחשבה איך להחליף את החברים איתם הוא מסתובב.


ואם הייתי חייבת להגיד משהו לילד הייתי אומרת לו שאני שמחה שהוא יודע כמה גרוע זה לעשן שבגלל זה הוא אמר שהוא לא.

ומדברת על לחץ חברתי שגורם לך לעשות דברים שלא חלמת עליהם ואיך אפשר להתמודד עם הלחץ בלי לוותר על החברה או העקרונות   לתת כלים להתמודדות עם לחץ חברתי.


אבל הכי חשוב בגיל הזה למצוא דרך להחליף חברה/ סביבה

מוסיפה שאת לא רוצה לדבר נגד החברים שלוצהוב
כדי שלא יהיה חשדן ומתנגד כשתנסי להעביר אותו לחברה אחרת
תודה על האמירה, אמרתי לו את זה.. "חשבתי על זהאנונימית בהו"ל

והבנתי למה שיקרת..ולמה ניסית להסתיר את זה.. כי אתה מבין כמה זה גרוע"

נראה שהוקל לו

מצד שני - שלא יחשוב  עכשיו השנה אמא מבינה אותי.. אז אני אמשיך

כן אני רוצה גם להציב כאן גבול ברור


וחברה מסובך להחליף.. אנחנו גרים ביישוב

וקטע שרוב החברים/הרבה מהם מעשנים

זה לא הכל המקומות ככה? אם יש כאן אמהות המתבגרים אשמח שישתפו מנסיונן

זה לא בכל המקומות ככה, אבל בהרבה ישובים כןמשתדלתלהיותאני

ממה שאני מכירה, בישובים זה יותר נפוץ, די מבאס אבל יש הרבה ישובים שזה באמת ממש ממש מקובל.

אני בכלל בכלל לא בעד, שונאת סיגריות וזה לא בריא, אבל אם זה באמת החברה שלו, צריך להעמיד את זה בפרופורציות, בגיל הזה לעשות משהו כנגד החברה זה מאוד מאוד מאתגר, זה סופר נורמלי שאם החברים שלי מעשנים גם הוא התחיל לעשן..

כן אני מתחילה להבין שביישובים זה יותר מקובל ובכללאנונימית בהו"ל

יש עוד התנהגויות שביישובים המתבגרים יותר לוקחים לקצה, מאשר בעיר

מעניין למה

אז מה לאפשר לו לעשן כי הרבה מהחבר'ה מעשנים? באמת אני לא יודעת מה לעשות 

אולי משעמום?אם_שמחה_הללויה
בערים יש יותר אופציות לעבוד, מקומות בילוי...
יכול להיות באמת.. כי הבילוי שלהם כאן הוא לעשותאנונימית בהו"ל
קומזיץ או פוייקה.. ואז סיגריה זה מתבקש😏🫣
הילדים שלי קטנים, אבל כן מניסיון עם אנשים סביבימשתדלתלהיותאני

קודם כל, מהכרות עם מעשנים וגם עם אנשים שעישנו בתור נערים, מכירה כאלו שעישנו בתור נערים, והיום לא מעשנים בכלל, וכאלו שכן מעשנים קצת אבל ממש לא הרבה.. ויש כאלו שגם היום מעשנים. ברור שזה ממכר, אבל זה לא חסר שליטה, באופן כללי בישובים אנשים מעשנים אבל לא כמויות מטורפות.. לא מכירה אנשים בוגרים שמסיימים חבילות, יותר מעשנים כשיושבים עם החברים..

הרבה מורידים כמויות סביב החתונה כי רוב הנשים שונאות את זה..

וכמעט כולם עישנו בתור נערים, נכון שגיל 14.5 זה קצת מוקדם, אבל כנראה שבכל מקרה זה היה קורה מתישהו..

(לדעתי אצלנו בישוב לא היה נערים שלא התנסו אף פעם בעישון, אולי רק נערים חננים)

 

אני שונאת את זה, הלוואי שהילדים שלי לא יעשנו, אבל אני יודעת שגם אם כן זה לא מעיד עליהם שום דבר רע, זה הנורמלי, מי שלא מעשן בכלל זה רק החנונים או נערים עם חוט שדרה מאוד חזק...

 

מה שמשמעותי בעיני מאוד יותר מאשר לגרום לו להפסיק לעשן זה ליצר איתו קשר חזק ומשמעותי, שלא נפגע גם כשהוא בוחר בחירות שאתם פחות אוהבים, 

ומצד שני מאפשר לכם כן לומר את האמירות שלכם ולנתב אותו לבחור בחירות נכונות יותר.

 

אני מתייעצת גם בחיים האמיתיים שומעת ש14.5 זהאנונימית בהו"ל

הגיל הסטנדרטי להתחיל להתנסות

גם הייתי בהלם, אבל מסתבר..

זה שהוא חש הקלה זה לא כי הוא החושב שזה מותרזמינה

הוא חש הקלה כי הבעת תגובה שמבינה את המקום שלו

לפי מה שכתבת את בנקודת פתיחה טובה- הוא מבין שאת מבינה אותו

הצעד הבא זה שיח על העניין שממשיך את הקו המכבד והמבין את הקונפליקט שהוא נמצא בו


אגב, זה נכון שביישובים זה נפוץ יותר בגיל צעיר אבל זכית שזה קורה כשאת רואה את זה כי יש לא מעט חבר'ה שמתחילים בצבא ואז כבר אין לך כמעט שליטה על העניין, פה יש לך הזדמנות לתת לו כלים להתמודדות עם לחץ חברתי בנושאים מורכבים


אגב, אני לא חושבת שצריך להחליף חברה ואני תוהה אם מי שכותבת את זה מבינה מה הולך בנוער היום

יש התמודדויות בכל מקום חשוב לתת לו כלים להתמודד כי היום זה עישון ומחר זה נושא אחר


ובכלל לגבי עישון- חשוב לי לדייק ולקבל פרופורציות, זה ממש לא בריא, וכשהבן שלי ניסה לעשן בגיל צעיר יותר מהבן שלך עשיתי לו מלא שיחות כמה כואב לי הלב על הבריאות שלו ובעיקר על ההתמכרות סביב זה אבל הוא לא עבר על שום דבר מוסרי ולא עבר על איזה פשע, זה לא אומר כלום על איזה בן אדם הוא, הוא סקרן והוא בגיל ההתבגרות. חשוב ממש לזכור את זה ולראות את זה מול העיניים כשבאים להתייחס לנושא.

תודה על העידוד! אני ממש שמחה שאנחנו יודעים על זהאנונימית בהו"ל

וזה התגלה, אבל חוששת שלא אדע לתת לו כלים נכונים להתמודדות

כי אני לא כזו שחנש"ית או דברנית מידי

ותכלס שאני חושבת על דרכי התמודדות הדבר הראשון שעולה לי לראש זה פשוט תתמודד, תהיה חזק מול לחץ חברתי,תשמור על העקרונות שלך

בגיל הזה בעיקר שיחות שיחות שיחותזמינה

הקשר עם הנער זה ממש ממש חשוב

לשדר לו אמון, חיבור ואהבה

מתוך כך הצבת גבולות

כי אם תגידי לו לא לעשן ותטילי סנקציות רוב הסיכויים שהוא יסתיר את זה יותר טוב ממה שעשה עד עכשיו...


גבולות בגיל הזה מגיעים דרך קשר טוב ומתוכו שיחה והסבר שזה מאוד מאתגר בגיל הזה אבל משמעותי מאוד להמשך הדרך.

בגיל ההתבגרות החברה היא נקודה משמעותית והוא רוצה להשתלב בחברה ולהנות איתם, זה חלק מבניין האישיות שלו, שהוא בודק את העולם. אם אתם תצליחו להיות גורם משמעותי עבורו זה יתן לו כח להתמודד עם זה (אם הוא ירצה לא לעשן כמובן, זו בסופו של דבר בחירה שלו). אבל אם תלחמו בזה זה יהפוך להיות משהו שהוא עושה כנגדכם, מרד בכם, ובמקום שזה יהיה ארוע חולף זה יכול להתעצם אף לעוד מצבים שאתם לא אוהבים כי כחלק מהרצון לבנות אישיות עצמאית הוא רוצה לבחור את דרכו, ואם אתם תגבילו אותו בלי מעטפת מתאימה הוא יעשה את זה כנגדכם ואם תהיה מעטפת מתאימה זה יקרה בליווי שלכם ותזכו שבניין האישיות שלו לא יהיה כנגדכם אלא יחד אתכם


תפילות זה ממש לא פשוט

ואני לא יכולה להבטיח תוצאות לרוחכם

בעז"ה תפילות שהקב"ה יתן לו תבונה להוביל את חייו בדרך שתבנה אותו בטוב🙏🏻


המלצה לספר בעניין- בוסר המלאכים


מבינה שעיקר החינוך בגיל ההתבגרות הוא מתוך שיחאנונימית בהו"ל

אני ממש לא כזו, לא ממש דברנית, תהליכית

אני יותר תכלסית, דוגרית, שתקנית..

עדין אני חושבת, יותר נכון מקווה שאצליח להיות משמעותית בשבילו למרות זאת

ולעניין המעטפת- מתחברת לזה, רוצה שנהיה שם עבורו ושיעבור את גיל ההתבגרות בליווי שלנו

אבל איך בדיוק? למשל בעניין הסיגריות: איך נכון להתנהל? איך ללוות אותו הזה?

כרגע פשוט החלטנו לא לומר לו שום מילה בעניין הסיגריות עד שנגבש עמדה

ותודה על הספר, אחפש 

קטונתי לתת עצות בנושא גיל ההתבגרותזמינה

אבל מבחינתי מעטפת זה לתת אמון בילד ומתוך כך לבוא לדבר איתו בלי שיפוטיות וביקורת, זה לא אומר שתסכימי לכל מה שהוא יגיד לך אבל זה יאפשר לך לשמוע מה עובר עליו.

ומסכימה עם אחת ההודעות שנכתבו על חשיבות ניצול כל רגע לזמן איכות, כל הזדמנות שאפשר לפתוח שיחה איתו. דברים עוברים עליהם חשוב שנשמע אותם.

כמו כולנו- אנחנו יכולים להפתח רגשית כשיש לנו בטחון שנוכל לומר הכל בלי הערות שיפוטיות (תחשבי על הקשר שלך עם בעלך כמה את רוצה שיקבל אותך כפי שאת וכמה חשוב שיח פתוח) מתוך כך ניתן לומר מה את חושבת ולהביע עמדה

וזה ממש חשוב שתביעי עמדה כי אחרת הוא ישאר עם העצות של החברים שלו, אבל כדי שהוא יהיה פנוי רגשית לשמוע אותך חשוב שיהיה לו בטחון שהוא יוכל לומר את כל העולה על רוחו ויקבלו אותו כפי שהוא.

אגב, זה שאת תכליתית יותר זה יכול לפעול לטובתך כי אז את באמת תוכלי לאפשר לו לדבר


אגב, לגבי העישון, יש לכם בסביבה אנשים שמעשנים? כי בד"כ לאנשים כאלה יש בעיות בריאות ואז השיחות לא רק תיאורטיות אלא גם ממחישות לנער ממש לאן זה מוביל (לנו בסביבה היה אדם כזה ובשיחות "על הדרך" הייתי מזכירה אותו בהקשרים שונים על מצבו הרפואי וזה עשה את שלו, כי לא עשיתי הרצאה אלא שיתפתי סתם ככה ..)

כן חמי מעשן והוא אפילו חולה כנראה מהעישון. אז הבןאנונימית בהו"ל

אומר "בסדר מה עוד שישים שנה.."

אין לו באמת את הראיה הרחבה, ההסתגלות קדימה

הוא תקוע בגרון ועכשיו כיאה לגיל ההתבגרות

ניסיתי גם לומר לו שלמעשנים קשה לרוץ וכו' אולי זה יחלחל כי ספורט הוא ממש אוהב

עכשיו קוראת את התיקון האוטומטי🫣התכוונתי תקוע בכאןאנונימית בהו"ל
ועכשיו
הייתי מתיעצת עם איש מקצוע אבל מעלה עוד נקודהמקרמה

מאיפה המימון לסיגריות?

סיגריות זה לא דבר זול...

אז גם אם הוא לא ממש קונה בכסף ו"משנורר" סיגריות-

יש לו ספונסר וכנראה יש לזה גם איזשהו מחיר שהוא צריך לשלם

והמחיר הזה גם בעייתי


נראה לי ה

אין לי מושג מאיפה המימון.. יש לו מעט כסף ומניחהאנונימית בהו"ל
שהוא גם משונרר מחברים שעובדים ויש להם די הרבה כסף
תגידי לו שזה יכול להפסיק את הצמיחה שלו לגובהים...

שמעתי את זה פעם, אבל לא בטוחה לגבי זה

ותגידי לו שעישון סביל פוגע עוד יותר בבריאות והוא צעיר וחבל
תראי לו נזקים של העישון

ילדים בגיל כזה מאוד מושפעים חברתית, צריך לחזק אצלו את הביטחון העצמי לעודד אותו להחליף קבוצת חברים. אולי חוג או משהו אחר שמעניין אותו.

ותגידי לו שכל הכבוד שאמר את האמת בסוף, שאתם לא מסכימים שישקר לכם

מחיפוש קצר עכשיו לא אומרים כלום על גובהים...

אבל מדברים מלא על ניזקי עישון באינטרנט ובמיוחד בגיל הצעיר. אפילו תגידי לו שיעשה חיפוש ויקרא על זה בעצמו

אין לי עדיין מתבגריםאם_שמחה_הללויה

אז מנסה לענות כמתבגרת שהייתי🤔

גדלתי בסביבה חילונית, בסביבה היו מעשנים ושותים וגם אני הושפעתי מזה במידה כלשהי.( היום לא שותה ולא מעשנת, אם זה ירגיע😁)

מה שבטוח גבולות קשיחים זה לא משהו שעזר, פשוט גרם לשקר ולהתרחק עוד יותר.

אני חושבת אהבה, פתיחות, הכלה, שפשוט כיף בבית, אפשרות להזמין חברים הביתה (ואז את רואה גם עם מי מסתובב) יכולים לעזר. וכמובן תפילות (אני חושבת שהתפילות של אמא שלי ממש שמרו עליי למרות הסביבה הגרועה)

יש פודקאסטים "מהתמכרות לגאולה" ששם יש כל מיני סיפורים אישיים של אנשים שיצאו מהתמכרויות ומעבירים מסר כמה לא כדאי להכנס לזה. אומנם סיגריות זה התמכרות קלה יחסית, אבל כדאי לעצור אותה כי זה פשוט כל כך פוגע באיכות חיים להיות מכור למשהו. החיים יפים גם בלי כל השטויות האלה.

בקיצור לפעמים צריך לזעזע , כי נראה לי מתבגר לא רואה איזה השלכות יש לזה. אולי לשמוע פודקאסט ולספר כדרך אגב אפילו לבעל כשהוא נמצא לידך ושהילד יספוג.

וגם יש את הספר של עינת נתן למתבגריםאם_שמחה_הללויה
לא קראתי, אבל בטח יש שם עצות זהב, היא מדריכת הורים טובה
מה השם שלו?יערת דבש
מתבגרים סיפור אהבהDoughnut
נראלי קוראים לו "משלנו- מתבגרים סיפור אהבה"אם_שמחה_הללויה
היום הלכתי לרכוש אותו. תודה על העצהאנונימית בהו"ל
תעדכני איך הואאם_שמחה_הללויה
נשאבתי כל השבת וקראתי וממש נהנתי והחכמתיאנונימית בהו"ל
ספר מצויין 
עשית לי חשק לקרוא! במיוחדאם_שמחה_הללויה

שהגדולה שלי כבר מראה סימני גיל ההתבגרות

קראתי את הספר הראשון שלה "חיים שלי " זה לגילאים יותר קטנים וגם אהבתי.

האמת שאני תוהה עד כמה באמת ההכלה היא זו שתמנעאנונימית בהו"ל

ממנו התנהגויות כאלה

נזכרתי שיומיים לפני שגיליתי סופית על זה שמעשן,  שוחחנו בעניין (אני פתחתי את השיח) ושאלתי למה בעצם אנשים מעשנים? מה זה נותן להם? והוא ענה לי שזה מרגיע

שאלתי מרגיע כמו משחק כדורגל? מוזיקה? שינה?

חיפשתי דברים שהוא אוהב

והוא ענה לא. זה מרגיע ממש, משהו שאין בשום פעילות אחרת

אולי הייתי מכילה מידי, חיפשתי את הלמה.. אולי הייתי צריכה לשדר שזה משהו שבכלל לא עושים למרות התמורה שבזה

אני חושבת שהיית בסדר גמור שחיפשת את הלמה,אם_שמחה_הללויה

את השורש של הבעיה.

הרי את זה שאת נגד הוא יודע.

דווקא ההתעניינות בלמה יש לו את הצורך הזה , מראה לו שאכפת לך ממנו, שאת אוהבת אותו.

וגם התשובה שלו מראה כמה פתיחות יש בינכם, הרי הוא יכל גם לשקר או לשתוק פשוט.

הוא באמת מנסה לפתור את הבעיה שלואם_שמחה_הללויה
שהוא צריך להרגע. אבל הבעיה בעישון שהיא פותרת בעיה אחת, אבל יוצרת בעיה שנייה שהיא התמכרות
בדיוק וזה מה שמלחיץ אותי יותר, שהוא מעשן לצורךאנונימית בהו"ל

הירגעות

ולא סתם בשביל הכיף 

בדיוק. זאת הנקודה העיקרית לדעתיאם_שמחה_הללויה

לא הגבולות שלכם ולא הלחץ החברתי, אלא למצוא את השורש.

יש סוגים של אנשים. יש אנשים שמנסים, אחרי זה מדי פעם במפגשים חברתיים מעשנים, אבל זה לא ממכר אותם וקל להם להפסיק.

ויש אנשים שההתמכרות ממלאת אצלם חסך כלשהו (אהבה, הערכה, בטחון עצמי וכו')

ואז הם הופכים להיות ממש תלויים בדבר הזה,

אני יודעת שאת לא אישה של דיבורים ובכללי בטח קשה למצוא פניות ולהגיע לשיחות עומק כאלה עם מתבגרים, אבל אולי תנסי לשמוע עדויות של אנשים שהיו מכורים ואז תצליחי גם בעצמך להבין על מה זה יושב ולהעביר את זה לבן שלך.

אולם זה רק עישון וזה כביכול התמכרות קלה מחומרים אחרים, אבל זה התמכרות. זה משהו שלוקח את החופש שלך. כל בן אדם רוצה להיות חופשי.

על השלכות ארוכות טווח קשה יותר למתבגר להסתכל, עכשיו הם בריאים צעירים ויפים וחושבים שזה יהיה לנצח, אבל לשים לב לזה שזה לוקח את החופש שלך אולי הוא כן יצליח.

תודה!! התחלתי לחפש מידע באינטרנט ואכן הגעתי לעדויואנונימית בהו"ל

לעדויות של אנשים

חשבתי להראות לו את העדויות האלה

עוד חושבת אם זה נכון

זהו, אולי זה קשה מדי לצפייה ולעיכול בגיל הזהאם_שמחה_הללויה

אבל מצד שני אם הוא בגיל מתאים להתחיל לעשן הוא בגיל מתאים לשמוע את ההשלכות של התמכרויות

תחשבי מה מונע ממך התנהגויות כאלהאפונה

האם את אוכלת רק מה טוב לגוף שלך?

כשאת מדוכאת את יוצאת להליכה בשמש או פותחת מקרר...?

את מבלה במסך כמה שצריך או יותר מדי?


 

אם גם את אנושית וגם את נופלת לפעמים באזורים החלשים למרות שאת יודעת מה נכון וטוב -

אז קודם כל שתפי אותו בזה

לא כדי לתת לגיטימציה לנפילה אלא כדי לתת לו מודלינג, של מישהי שיש פער בין הרצון שלה לבין היכולת לבחור. מישהי עם חולשות.

קצת כמו ההינדיק...

ומשם אפשר לדבר על איך לחזק את הרצון, להתמודד עם נפילות וכו'.
 

ובעניין היכולת לבחור -

אנחנו יכולים לבחור כאשר שתי האפשרויות מונחות לפנינו. אבל אצל ילדים, שהמח שלהם עדיין מתפתח ולא בשל, יש קושי לעשות אינטגרציה בין רצונות שונים ולהכיל מורכבות, ככה שכשהילד עסוק בהשתייכות לחבר'ה, כל הערכים האחרים נדחקים לאחורי המח שלו ואין לו בחירה אמיתית באיזור הזה.

הייתי מדברת איתו בדיוק על זה, כדי לנרמל את העניין ולהפיג את הבדידות (עימו אנוכי בצרה).

ובעיקר כדי לשנות את הסיפור שיש לו על עצמו.

 

מעל התשתית הזו הוא יכול להיעזר בכם כדי לבחור אחרת.

תודה על זה! נתת לי נק' חשובה לפתוח שיחהאנונימית בהו"ל
נושא העישון שונה מנושא השקראמאשוני

ונושא השקר דומה לאי עמידה בזמנים.

בגדול הוא רואה באמירות שלכם סוג של המלצה בלבד לאיך החיים שלו אמורים להתנהל ולא גבולות של ממש.

הוא עוד צעיר, זה לא שהוא בן 17, 18.

כמו שלא שייך שהוא יקח את האוטו ויסע, ככה לא שייך שיסתובב איפה שבא לו, יעשה מה שבא לו ויחזור מתי שבא לו.


הייתי הולכת להדרכת הורים בשלב הזה כדי להבין איך להציב גבולות. מצד אחד בלי אנטי ומצב שני בלי שיתפרש כהמלצה בלבד.

בדיוק. נראה שבדברים האלה קשה לו ממש לקבל סמכותאנונימית בהו"ל

שלנו

בדברים אחרים הוא כן מקבל- למשל בבקשות לעזרה בבית

אבל מתי לחזור בזה הוא מצפצף עלינו. והאמת שפעם יצאתי כזה לראות מה עושים בשעות האלה וראיתי המון ילדים. זה לא שהיו שם בודדים

ב22:00 רק יש להם ערבית..


ולעניין אותי מה דעתך לגבי העישון ואיך היית מגיבה

לגבי העישוןאמאשוני

אני חושבת שזה שיחות שנבנות מאחת לשניה,

אני לא יודעת מה השיח שלכם בכללי,

אני יכולה להגיד שעם הבן שלי אנחנו מדברים הרבה על אחריות וגבולות ומשמעת והשלכות.

מדברים הרבה על העתיד, מה השאיפות שלך ולאן אתה רוצה להגיע,

מכניסים גם את היכולות והכוחות, אבל מדגישים שבלי רצון אי אפשר להגיע ולכן לא משנה מה אנחנו רוצים אלא מה הוא רוצה והוא צריך לקחת אחריות כבר עכשיו על דברים שיקבעו את העתיד שלו.

ומשם מתחילים יותר דיונים וגם שומעים את דעתו.

מצד שני יש דברים שברור לי שצריך שנהיה "על זה"

כי הוא עדיין לא יכול לקחת אחריות על זה אבל הכל בשיח ובשקיפות למה חשוב לנו הפיקוח ההדוק.

בנוסף אנחנו מדברים על מה מושך אותו לכיוונים לא טובים, נותנים לזה מקום ומשקפים את מה שמניע אותו ומשתדלים להציע אלטרנטיבות כדי להתמודד עם המניע.


האם נגלה יום אחד שהוא עושה דברים למרות כל הפיקוח ולמרות השיחות?

בהחלט יכול להיות שכן, אבל אנחנו צריכים לעשות את כל ההשתדלות שלנו ולעזור לו לבחור נכון בכל הכלים העומדים ברשותנו.

מה הוא בוחר לעשות מעבר לזה, זה כבר עניין שלו, אין לנו שליטה הרמטית.


למשל בדוגמה שלכם הייתי מדברת הרבה על הצורך שלנו בשייכות חברתית, על ראיית האדם כ"טיפוס להקה" ושחייבים את הביחד כדי לשרוד.

גם בראייה רוחנית, יש עניין גדול למניין ולהשתייכות לציבור.

אחרי שמבינים שאי אפשר בלי חברה, ושהצורך הזה טבוע בנו חזק מבינים מה הכוח החזק של השפעה חברתית,

ואז אפשר לדון על הבחירות בתוך הצורך המולד שלנו בחברה.

למשל אם גרים בשכונה פחות טובה, אפשר להתחבר לחברים משכונה אחרת,

לבחור מתוך הכיתה את החברים עם ההשפעה המיטיבה מראש במקום לנסות למצוא חן בעיני חברים שאנחנו לא רוצים להידמות להם.


בנוסף בעניין החברה, האם הוא התחיל ט'? אם כן זה יכול להיות טריגר כי בעצם הסביבה החברתית משתנה וזה מאפשר מצד אחד לילדים שפחות באו לידי ביטוי בחברה עד כה, לנסות לפרוח מחדש,

מצד שני לילדים עם קשרים חברתיים יציבים זה עלול לערער את היציבות.

כדאי לנסות לגשש אם זה יושב על זה בין השאר.


בנוגע לעישון עצמו אין לי נסיון עם זה ספציפית אבל נראה לי כדאי לדבר על ההשלכות לטווח ארוך.

השלכות בריאותיות, נפשיות (תלות), סביבתיות, כלכליות, והקושי בהמשך להיגמל מההרגל.

גם אם בהמשך ירצה לעשן, יש הבדל גדול בין להתחיל בגיל 14 לבין להתחיל בגיל 18. (גם אם יתחיל בגיל 17 זה עדיין שונה)


מסר נוסף שצריך להעביר וגם הוא נדבך על גבי נדבך, שאתם כאן בשבילו ובשביל לתמוך בו לבחור נכון ולכן כדאי שהוא ישתף אתכם בקשיים שלו ולא ינסה להסתיר אותם.

בנושא הזה אולי אפשר להתייעץ גם עם אנשי חינוך שעוסקים בגיל הזה. (רמים בישיבות תיכוניות וכד')


בד"כ אני פחות כותבת על תחומים שאין לי בהם נסיון ממשי, אז קחי את זה בתור מחשבות ולא המלצות,

בסוף הניסיון שלי עם הגיל הזה הוא עם ילד אחד בחטיבה עדיין. זה לא מספיק פרספקטיבה כדי להשליך על מקרים אחרים.

תודה רבה!! מדהים השיח שלך עם הבן והכיוון של השאיפהאנונימית בהו"ל

והעתיד. זה לא משהו שהשקעתי בו לצערי, ומרגישה שכבר מאוחר להתחיל רק עכשיו איתו

עכשיו נתחיל עם האחים הקטנים

ולעניין ההקשר שעשית להתחלת כיתה ט, כן מאוד יכול להיות שזה קשור

הוא התחיל פנימייה תיכונית ואגב הוא אמר לי שבפנימייה לשביעיסטים ולשמינסטים מותר לעשן

תודהאמאשוני

זה ממש לא מאוחר להתחיל לדבר על העתיד..

מניחה שכשבחרתם ישיבה תיכונית גם דנתם בזה.

לגבי עישון של שביעיסטים ושמיניסטים, זה רק מוכיח את הטענה שגיל 14.5 זה לא מתאים.

כמו ששביעסיטים ושמיניסטים מוציאים רישיון נהיגה והוא לא...

הבשלות לקבלת החלטות מתפתחת משנה לשנה ולכן עדיין הוא לא בשל להפעיל שיקול דעת בנושא שישפיע בצורה מהותית על החיים שלו בהמשך ולכן אתם מפעילים שיקול דעת בשבילו תוך שקיפות מולו.

לגבי הפנימייה כדאי לראות שטוב לו שם.

שיש לו תנאים הולמים. שהוא מוצא את עצמו שם.

החבר'ה שהוא מעשן איתם הם חברים ללימודים או חברים של חופש?

אולי כדאי לצייד אותו בפינוקים כדי שירגיש עטוף ויבין שחשוב לכם להשקיע בו בין השאר כדי שלא יצטרך לאמצעים פחות כדאיים.


כדאי גם לדבר עם בעלך ולהבין איך הוא יכול להחזיר את המושכות של דמות אב בבית.

אצלנו למשל שמתי לב שזה ממש השפיע.

כרגע הם בפיצוצים בלתי נגמרים כי ישר מהמילואים יצאנו לחופשת חגים של הילדים, אבל גם זה ממחיש לי כמה הקשר ביניהם מהותי לשניהם וכמה הם לא רגילים להיות ביחד וצריכים ללמוד לתקשר "גברית".

החברים הם מהפנימייה ומהחופש. הישיבה מאוד משחררתאנונימית בהו"ל

אותם ובשעות הפנאי הם יוצאים מהפנימייה ונפגשים עם החבר'ה מהיישוב

הבן שלי סיפר לי שבשבת ישיבה הם יכולים לצאת לאן שרוצים ורק לחזור עד השעה של הכיבוי אורות

בזמן הזה הם נפגשו עם חברים מהיישוב שלומדים בישיבה אחרת בכלל

ככה שגם תלמידים שגרים מחוץ ליישוב מתחברים לילדי היישוב

כנל גם באמצע שבוע, אז יוצא שהוא מסתובב במקומות שאף אחד לא באמת יודע מה עושה שם

אני חושבת שהדיסוננס בין הבית לפנימייההמקורית

מאוד קשור

כאילו אם הוא רוב הימים מחוץ לבית עושה מה שבא לו - יהיה קשה לנסות למשמע אותו בבית

את בטוחה שהמסגרת הזו טובה לו? אני באופן אישי לא הייתי רגועה ממה שאת מספרת. המון שעות של בטלה ללא השגחה בלי שיודעים מה הם עושים . זה גיל צעיר ויש סקרנות ואין גבולות. הייתי עושה חשיבה מחודשת על המסגרת הזו. נערים צריכים תעסוקה עם משמעות

בכל מסגרת הורה חותםצוףלבוב
בתחילת שנה אישור להסתובב בתוך שכונה או יישוב. זה לא הגיוני שילד בתיכון לא יוכל לצאת לבד בכלל. גם אם לא היה בפנימייה , הוא היה יוצא עם חברים אחרי צהריים . 
אולי אני לא מכירה מספיק את המסגרותהמקורית

האלה וגם לא חושבת שאכיר כי לא מתכננת לשלוח לפנימייה את הילדים אז יכול להיות שהתגובה שלי לא רלוונטית

אבל גם בלי פנימייהצוףלבוב

ילדים שלך בגיל 14 מן הסתם יסתובבו לבד אחרי לימודים ( לא בלילה) .

לא בדיוק. עד עכשיו ערבי שבתות היו רק בביתאנונימית בהו"ל
ובפנימייה הם מסתובבים ביישוב עד שעות מאוחרות ממש
אצלינו בפנימייה כשלמדתי היה צריך לקבל אישורלפניו ברננה!

לצאת משטח האולפנה.

לא אישור מההורים אלא מהצוות

אעשית נשמע לי הזוי שיש אישור פתוח לעשות מה שבא לי כל שעות הפנימיה.

היום מותר להם להסתובב קצת אחריצוףלבוב

יום לימודים ולפני שעה של פעילות ערב. מניסיון של שתי אולפנות ושלוש ישיבות תיכוניות. אצל בנים גם מקפידים פחות על הכללים.

אולי כי זה ביישוב אז מותר להם לצאת חופשי?אנונימית בהו"ל

מעניין

נכון מאז תחילת בפנימייה הוא יותר מתקשה לקבלאנונימית בהו"ל

את הגבולות בעיקר בענייני השעות

אבל ככה זה הפנימיות, בסופו של דבר המתבגר מנהל את עצמו מבחינת שעות שינה, הגיינה וכו' דברים שאין למבוגר באמת שליטה עליהם

למשל- יש שעת כיבוי אורות שזו שעה שאתה צריך להיות בפנימייה, אבל מתי ללכת לישון זה שלך

ועד השעות כיבוי אורות התלמידים רשאים להסתובב לטייל

וכן חייבים לחתום בתחילת שנה על טופס אישור להסתובב באזור הפניימיה

אני חושבתתקומה

(ואני לא אמא למתבגרים בעצמי, אז זה רק מחשבה),

שחשוב לא להשלים עם כל מה שמתנהל בפנימייה.

אני יודעת שהציבור הדתי, במיוחד ביישובים, מאוד מקובל ללכת לפנימייה.

אבל יש לזה גם מחיר של התרחקות מההורים, של הגבולות שאולי חסרים.

ולצד ההבנה שהבחירה ללכת לפנימייה כוללת בתוכה גם יותר אחריות על הילד, זה לא אומר שלנו כהורים אין אמירה או אין מעורבות.

אז נכון, אי אפשר כנראה להגיד לו - אל תסתובב בכלל.

אבל לגמרי צריך לדבר על מתי מסתובבים, עם מי, מה עושים כשעושים סיבוב. ותמיד תמיד להיות עם אצבע על הדופק ולראות שהחופש הזה והשחרור לא מוביל אותו למקומות שלא טובים לו (ועישון זה מקרה קל בעיניי בהקשר הזה).

חשוב לזכור שאנחנו עדיין ההורים, עדיין אחראים עליו. ולא להשלים עם משהו שנראה לנו לא תקין

אבל זה מה שמקובל בפניימיה שם. אז מה אני כבראנונימית בהו"ל

יכולה לעשות?

חשבתי שנדבר עם המחנך אבל לא רוצה שהבן שלי יהיה חריג.. כולם יוצאים חוזרים חופשי

והוא מה??

אני לאתקומהאחרונה

יודעת להגיד בדיוק.

אבל חשוב לא להרים ידיים

זאת אומרת, בחרתם שילך לפנימייה - יש לזה מחירים.

האם אתם מוכנים למחירים האלו? האם אתם מבינים את המחירים האלו? (זו לא שאלה מתריסה, וכמובן גם לא שאלה שאת צריכה לענות. אלא יותר שאלות למחשבה)

האם יש איזשהו קו אדום שתגידו, אם זה המחיר, אז אנחנו לא מוכנים שילמד כאן?

האם יש אפשרות לדבר על גבולות, כך שגם אם זה לא יהיה בדיוק כמו שאתם רוצים, זה יהיה באיזושהי צורה סבירה?

האם זה שילד הולך לפנימייה, אומר שלהורים אין יותר מה להגיד בעניין החינוך שלו?

עד כמה אנחנו משלימים עם דברים שלא נראים לנו "כי ככה כולם" ועד כמה אנחנו מתעקשים? איפה עובר הגבול שלכם?


בעיניי קודם כל להיות מודעים, לדעת מה קורה. לא לתרץ לעצמנו שאם ככה כולם אז זה בסדר. יש פעמים שככה כולם עושים, וזה לא בסדר. אבל כולם משלימים עם זה כדי לא להיות חריגים (יש גם פעמים שכולם עושים משהו וזה בסדר. אבל זה שכולם עושים משהו, לא הופך את זה לתקין)

ואחרי זה, לעבור לשאול את השאלות האלו את עצמכם, ובהתאם לתשובות המתאימות לכם, לחשוב איך נכון להתנהל ולהגיב

אני חושבתצוףלבוב
שגם לשביעיסטים ושמיניסטים אסור אבל בגיל הזה פחות אוכפים. בישיבה של הגדול שלי אכפו עד שמינית, בישיבה של השני פחות כי אוכלוסייה יותר מגוונת , שטח גדול , הרבה ילדים ואין הרבה מה לעשות כי זו ישיבה אזורית
ביררתי עם אמא לשימניסט היא אמרה שמותר להם לעשןאנונימית בהו"ל

כלומר בגלוי בפנימייה

בגיל כזהoo

היחסים בין הורה לילד נשענים על מה שנבנה בגיל צעיר יותר

אם יש בעית שיתוף פעולה/ אמון

זה כבר קצת אבוד


ילד בן 14 די יכול לעשות כרצונו

אין באמת דרך 'לשלוט' עליו

אם הוא רוצה לעשן/ לחזור מאוחר/ לשקר הוא יעשה זאת


בעיניי כדאי להימנע מעימותים ולשמור על יחסים נעימים נטולי שיפוטיות

כי ילד יכול להידרדר לדברים גרועים יותר אם היחסים עם ההורים לא טובים

אז לדעתך אנחנו לא צריכים להיות שיפוטיים לגביאנונימית בהו"ל

העישון? לקבל את זה?

אני רוצה לשמור איתו על יחסים טובים אבל לא במחיר של טשטוש גבולות

מצד שני מסכימה איתך ואני רואה בעיינים שבאמת אין דרך לשלוט עליהם בגיל כזה

זה לא גיל שאפשר להשית גבולותoo

ככה שאין מה לטשטש


כשהבן שלי סיפר לי בדיעבד שהוא קנה סיגריה אלקטרונית והשתמש בגיל 14-15

לא התרגשתי ולא הייתי ביקורתית

שמרתי על ניטרליות

וגם שהוא עישן סיגריה רגילה פה ושם

וגם שהוא חזר עם נרגילה בגיל 18

כל הדברים נעלמו תוך תקופה

זה היה התנסות בלבד


אני לא רואה בעיה קריטית אם ילד מעשן פה ושם

אבל רואה בעיה מהותית אם יש יחסים לא תקינים בין הורה וילד 

עישון פה ושם מילא, עישון קבוע זה מה שמלחיץ אותי.אנונימית בהו"ל

מקווה שלא נגיע לשם

את חושבת שבגיל הזה אין אפשרות להשיג שום גבול?

עישון אא את זה הבנתי, כי הוא יכול להסתיר

אבל נניח חזרה בשעה מסויימת הביתה זה גבול סביר בעיניך? או מילוי משימה ועזרה בבית גם זה גבול שאפשר להנחיל, אני רואה שבזה אני מצליחה, בנעימות כמובן

בגיל כזה זה כבר לא גבולoo

זה שיתוף פעולה/ הרגלים


בעיניי גם בגיל צעיר זה טעות לשים גבולות במקום ללמד שיתוף פעולה והרגלים טובים


אבל


בגיל צעיר זה עוד יכול לעבוד

בגיל 14 זה כבר לא עובד

בקיל הזה כבר בסוף השליטה אצל הילדמשתדלתלהיותאני

גבולות בגיל הזה זה דבר מורכב, בעקרון הם כבר גדולים ויכולים לעשות מה שהם רוצים

יש נערים שבאופן טבעי באופי שלהם יותר מקשיבים לגבולות, ואז באמת אפשר לשים להם גבולות

ויש נערים שפחות, ולהאבק עם זה רק פוגע בקשר,

שהוא הדבר הכי משמעותי וקריטי בשביל שנוכל להיות להם הורים משמעותיים


גבולות שכן אפשר לשים זה בכל מה שנוגע להתנהלות בבית...

בדיוק ככה. לגבולות בבית הוא ממושמע. בחוץ זה כבראנונימית בהו"ל
סיפור אחר
אם עישון פה ושם זה לא נוראי מבחינתךאיזמרגד1
אז עוד כיוון לשיחה כדאי להעלות את ההבדל בין מידי פעם עם החבר'ה לעישון קבוע והתמכרות...
הייתי בוחרת את המלחמות שליאם_שמחה_הללויה

דווקא מתמקדת בסיגריות

איך ילד בכלל יכול לשלוט שהעישון יהיה רק פה ושם ולא התמכרות? למבוגר אין את הכוחות האלה.

הייתי מעבירה דווקא מסר ברור שאתה אף פעם לא יודע כמה אתה חזק מול חומרים האלה, אס עדיף בכלל לא להכנס לזה

התמכרותoo

לא קורת בגלל מסר כזה או אחר

אלא בגלל חסר מהותי


הניסיון למנוע מהילד לעשן (שכנראה לא יצלח) לא יביא לאי התמכרות

אולי להיפך

השאלה אם הוא יקבל את המסר, או שימשיך לעשות מה שבאאנונימית בהו"ל

לו

בעיקר כי זה מקובל כאן בחברה

בכנות, יש סיכוי גדול שלאאם_שמחה_הללויה

לפחות לא בטווח הקצר.

אבל אני חושבת שזה הקטע של החינוך,

שאם יש תקשורת טובה, המסרים שלנו נשארים איפה שהוא בתת מודע ולטווח הארוך זה כן ישפיע,

זה בסדר לעשות טעויות, ולפעמים הן בלתי נמנעות בגלל לחץ החברה או חסכים כלשהם, אבל העיקר לקום מהן. בן אדם מתבגר ומתגבר על השריטות שלו, לא נשאר אותו דבר. 

לנו נשאר רק לשדר שאנחנו סומכים עליהם.

(יכולה להגיד לך שבתור מתבגרת זה דבר שהכי הייתי רוצה בזמנו, שישדרו שסומכים עליי)

להשפיע בגיל הזה כבר מאוד קשה, אבל נראה לי בירור עמדה שלך כבר יכול לעשות רושם.

שמעתי ממישהי כאן בפורום (הלוואי שהייתי זוכרת ממי ונותנת לה את הקרדיט אולי @סס את? שלילדים שלנו יש יכולת בחירה ושזה מה שמדהים ומה שמתסכל בהם בו זמנית.

תודה על זה! מקווה לזכור את זה תמיד בהתמודדות עםאנונימית בהו"ל
המתבגרים ובכלל
הייתיאפונה

מתאמצת להחזיר אותו אלי.

לאו דוקא שיחות ובטח לא נו נו נו

אלא מזמינה אותו אלי, באהבה,סה

מכינה לו משהו טעים

מציעה לו להצטרף אלי לריצה

שבעלך יזמין אותו לכדורגל 1:1

תני לו מחוות קטנות של אהבה

מגע כמה שהוא מאפשר

קני לו משהו קטן שראית וחשבת שישמח אותו

תזמיני את החברים שלו ושבו איתם

תשאלי לדעתו כשאת מתלבטת.


תמלאי את הבור, ככה לא יכנסו בו נחשים ועקרבים.

מתחברת.למלא את הבור- אהבתיאנונימית בהו"ל
תודה🤎
תודה יקרות! מעריכה ממש כל תגובה וכל עצה! אני עודאנונימית בהו"ל

קוראת ומעמיקה

ואתן ממש ממש עוזרות לי!

אם יש למישהי עצה למדריך הורים תותח/ית נשמח לשמועאנונימית בהו"ל
חשוב שיהיה מקצועי בגיל ההתבגרות
גילת שבו מטנא עומריםשושק'ה

מקבלת גם בזום

+972 54-777-5304

אפשר להצטרף לקבוצת וואטצאפ -https://chat.whatsapp.com/JRFnVK3ni8ZJeef03EuniQ

את מכירה את שאר ההורים?צוףלבוב

ביחד אפשר להזיז דברים. לגבי איך להגיב? אומרת לך מה שאמר לנו מטפל. קודם כל צריך להבין אותו , את המקום שלו. ומשם לחשוב מה עושים. איך עוזרים לו ואיך מציבים גבולות. כן , גם בגיל הזה יש גבולות.

בנות פה כותבות שהן ניסו והפסיקו. אז מניסיון שלי רב מוחלט מנערים שהתחילו לעשן בגיל ההתבגרות , עדיין מעשנים . אצל בנות פחות כי הרבה הפסיקו בגלל הריונות. 

כן מכירה. היתה תקופה שניסו כולם ביחד להגדיר שעתאנונימית בהו"ל

חזרה וזה לא החזיק

אצלם אני יודעת שהשניים שהתחילו עם עניין הסיגריות והכירו אותן לשאר החברה הפסיקו.. ויש כמה שעוד ממשיכים

אוף זה ממש כואב לי שהוא ממשיך עם זה

שא' נוספת- מה הייתן עונות לאחים הקטנים שואלים:אנונימית בהו"ל

מה x מעשן??

אין לי הרי איך להסתיר ואני רוצה לנצל את ההזדמנות להכין את הקרקע להתמודדות שלהם- הם גם תיכף ייחשפו לעישון בחברה

אני הייתי עושה שיחה מקדימה עם הילדכורסא ירוקה
זה שמשען. מסבירה לו שגם כשהוא עושה את הבחירות שלו, עם כל האהבה אליו אנחנו מחנכים את הקטנים אחרת. לא בשיפוטיות אבל הורים מחנכים לערכים שלהם. ושאחים שלו שואלים, ואני הולכת להגיד שלצערי הוא מעשן, כן. ואם ישאלו יותר אז אגיד שאני חושבת שזה לא דבר טוב והוא עושה את זה כי זה נעים לו, ואני לא חושבת שכדאי לעשות דברים לא טובים גם אם הם נעימים אבל הקבה נתן לנו בחירה חופשית ובכל גיל יש דברים שחייבים להקשיב לאבא ואמא ויש דברים שהם בחירה. ואת אוהבת את x ומקווה שלא ירגיש צורך לעשן אבל כרגע בגיל הזה זו הבחירה שלו. 
אני הייתי עונהoo

ב'כן' סתמי


בעיניי הכנה למניעת התמכרות לעישון היא בעיקר מניעת חסר מהותי מהילד

חסרים יכולים להיגרם מ:

יחסים לא טובים עם ההורים

אווירה לא נעימה בבית

חסר כלכלי משמעותי

לחץ לימודי/ דתי/ חברתי

חוסר תמיכה


וכמובן ללמד את נזקי העישון

תודה לכל מי שהייתה שותפה בשרשור ועזרה לי לעשות סדראנונימית בהו"ל

מחרתיים בכלי יחזור המילואים ונטפל בעניין הזה ביחד מול הבן

תודה רבה 

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

לא יותר מ150 לדעתי לשבתכבת שבעים

אבל רק שבת. בד"כ אין שאריות כי הילדים אוכלים במסגרות במשך השבוע

זוג + 5 (ותינוק שאוכל תמל)

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9אחרונה

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

תודה!כורסא ירוקה.אחרונה

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566אחרונה

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמהאחרונה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמהאחרונה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים