תינוק יונק שמן מידיאנונימית בהו"ל

הבן שלי (בן 7 ח') שוקל הרבה, שבר את כל האחוזונים כלפי מעלה וטיפס הרבה מעבר לאחוזון 97.

עד עכשיו גם בטיפת חלב וגם הרופא ילדים אמרו שאין מה לעשות עם זה בהנקה. כל עוד זה רק מחלב אם - לא מגבילים הנקות וממשיכים לתת לפי דרישה.

אבל עכשיו היינו אצל רופא אחר, שממש 'נזף' בי שאני מאכילה אותו יותר מידי, ושזה פוגע בו וגם בנו, ואני צריכה להרחיק את ההנקות שיהיה פעם ב-4 שעות. ואם הוא בוכה - למצוא דרכים אחרות להרגיע אותו. "בהצלחה לכם, זה קשה אבל זה מה שהוא צריך..."

וזה די ערער אותי. כי ברור שזה לא קל להחזיק כל הזמן תינוק כזה שמן (למרות שהוא באמת מתוק עם כל השומנים שלו...), והוא באמת יונק לא מעט (מקסימום פעם בשנתיים, לפעמים גם לעתים קרובות יותר), אבל נשמע לי מופרך ואכזרי לתת לו רק בפערים של 4 שעות.

חוץ מזה שהוא גם קצת בעיכוב התפתחותי (לדעתי גם בגלל המשקל), והתחלנו לעשות איתו פיזיותרפיה, אבל לא נשמע לי ריאלי לעבוד איתו כשהוא רעב. הוא סתם יבכה כל היום ולא ישתף פעולה.

מתלבטת אם להתעלם לגמרי ממה שהוא אמר, או בכל זאת לנסות לעשות משהו לגבי זה.

רופא הוא לא תזונאילפניו ברננה!

הייתי מתייעצת עם איש מקצוע ייעודי בעניין.

וגם - הרופא החדש הוא דמות שאת מכירה וסומכת עליה?

הרופא הקבוע זה מישהו שאת מרגישה שהגישה שלו נכונה ובריאה?

כרגע את עם 2 בעד להמשיך את ההנקה כמו שהיה עג עכשיו ו1 נגד..

 

תודה, סומכת יותר על הרופא ילדים הקבועאנונימית בהו"ל

אבל בכל זאת מתלבטת אם אני כן לפעמים יותר מידי מציעה לו לינוק כשהוא קצת עצבני, ולא מספיק מנסה דרכים אחרות להרגיע אותו.

עם האחים הגדולים גם הנקתי הרבה, ואצלם זה לא השמין אותם עד כדי כך אז לא היתה בעיה עם ההתנהלות הזאת. אבל אולי עכשיו אני כן צריכה לשנות הרגלים?

בעיקרון אני מאמינה שתינוק שיונק כדי להירגעלפניו ברננה!

ולא כי הוא רעב יעצור.

אבל אולי יש פה איזה משהו במטבוליזם שלו או בתחושת הרעב שלו שלא גורם לו לעצור בזמן הנכון..?

אני אשאל את הרופא ילדים. אולי זה באמתאנונימית בהו"ל
כיוון שצריך לבדוק
יונק כמובן פעם ב*שעתיים* ולא בשנתיים😀אנונימית בהו"ל
ולפעמים פחות
מצד אחדתקומה

לא הייתי בהכרח ישר רצה לרווח הנקות לכל ארבע שעות,

מצד שני, לתינוק בגיל שלו לינוק כל שעתיים ואפילו פחות, זה הרבה (גם לתינוק קטן יותר). השאלה האם הוא באמת רעב, או שהוא יונק בכל בכי ואז זה גם לא בפעמים של רעב.


גם אצל הגדולים תמיד היה לי פער של מקס' שעתייםאנונימית בהו"ל

וגם אחרי שהתחלנו מוצקים. ריווחו יותר רק כשלא הייתי בסביבה ואז לא היתה להם ברירה.

לא יודעת אם זה קשור, אבל השדיים שלי די קטנות, וקראתי פעם שזה לא אומר שיהיה פחות חלב אבל שלפעמים כן יהיה צורך בהנקות יותר תכופות, אז זה תמיד היה ההסבר שנתתי לעצמי.

אז לא יודעת אם אני יכולה לקבוע שהוא באמת לא צריך את זה.


אבל בהחלט הגיוני שיש פעמים שהוא יונק כדי להירגע יותר מאשר כדי לשבוע. הוא בלי מוצץ, וכשאני מנסה להרגיע בדרכים אחרות זה לא ממש עובד לי.

גם האחים שלו ינקו לפעמים רק כפינוק או להירגע, אבל אצלם זה לא השפיע ככה על המשקל.

אצלי מעולם לא היה רווח של מעל שעתייםLana423

כשהיו רק על הנקה... והיו אחוזונים ממוצעים, לא חושבת שזה בהכרח קשור

התחלתם טעימות? 

טוב לדעת שאנחנו לא היחידיםאנונימית בהו"ל
התחלנו קצת טעימות, עוד לא בכמות של ארוחה.
לדעתי זה ישתנה עם האוכל המוצק..Lana423

ובעיקר כשיתחיל ללכת בעזרת השם בגיל שנה ומשהו.

אבל אם לחוצה, תדברי עם יועצת הנקה והיא תרגיע אותך 

הלוואי, כרגע הוא עוד לא מתהפך ולא זוחלאנונימית בהו"ל

נראה לי שיקח עוד הרבה זמן עד שילך...

זה מן הסתם גם משפיע, בשני הכיוונים. מחד אחד קשה יותר להחזיק את עצמו בגלל המשקל (פלוס היפוטוניה), ומצד שני לא מספיק מוציא אנרגיות בתזוזה ולכן עולה יותר במשקל.

אני חושבת שאפשר לנסות לרווח או להרגיע לא רקאוהבת את השבת

בהנקה

אבלללל בלי לחץ ובלי לאכול סרטים..

בנחת..

מה שזורם...

ככה או ככה בע"ה יסתדר...


ואם כבר אז שווה לקבוע אצל תזונאית ולא לסמוך על כל רופא...

תזונאית? זה בעצם דיאטנית?אנונימית בהו"ל

מישהי אחרת כתבה לשאול יועצת הנקה.

מי מהן תדע לענות בצורה מקצועית יותר?

(יועצת הנקה נראה לי שיותר זמין לי למצוא. לדיאטנית צריך לקבוע תור דרך הקופה? ואיך אני יודעת שאני מגיעה למישהי בגישה תומכת הנקה?)

יועצת הנקה זה רעיון מעולה כי אפשר גם בטלפון פשןטאוהבת את השבת

יש הרבה שלא אכפת להן לייעץ טלפונית...

אבל לא יודעת אם מבינות בזה ...


דיאטנית כן זה דרך הקופה

תתקשרי לזימון תורים

ואת יכולה גם לחפש מספרים באינטרנט של דיאטניות לתינוקות ולהתקשר, לשאול אם אפשר להתייעץ נקודתית על משהו קטן...

בסוף זה שאלה ספציפית מאוד בלי הרבה פרטים....

אצלי גם בשעות הערותלפניו ברננה!
לפעמים כשישנים מרווחים יותר אבל גם זה - מניקה בלילה מתוך שינה אז פשוט לא עוקבת...
כל הכבוד לך שאת מצליחה כבר 7 חודשים להניק בצורהים...

כזו... רק זה ראוי להערכה

אין לי משהו חכם להגיד, לא הצלחתי להניק יותר מחודש...

מניחה שאם כבר אוכל מוצקים אפשר כן קצת להפחית

שלי מקבלת תמ"ל ומאזור גיל 4 חודשים אוכלת כל 4 שעות בערך. ומ 7-8 חודשים התחילה לישון לילות שלמים רוב הזמן

אז מניחה שהם כבר לא זקוקים לאכילה מרובה כל כך. תלוי כמובן בכמות שאוכל כל פעם

מצטרפת למחיאות כפיים!!!אוהבת את השבת
תודה לשתיכן... ב"ה הולך לי בקלותאנונימית בהו"ל

זה באמת ברכה שההנקה ככה זורמת.

וכך פעם זה מפליא לראות איך הוא גדל ולדעת שהכל זה החלב שלי...

לי קרהאפונה

הבכור שלי נולד אחוזון 10 (שבוע 36..)

בגיל חודש המריא לאחוזון 47, ואחות טפ"ח המליצה לי לרווח הנקות ולא להיניק אותו כל פעם שהוא בוכה.

עשיתי את זה😀 בין השאר באמצעות הלוחשת, והאמת שאיכות החיים שלנו ממש השתדרגה, נכנס לנו סדר לחיים וזה מאד הרגיע אותו.

למשקל זה דוקא לא עזר, ובגיל חודשיים הוא נסק לאחוזון 89 ואז האחות המליצה לפתוח רווחים בלילה.

עשיתי גם את זה (חחח היום לא הייתי עושה את זה בחיים) אבל הוא שיתף פעולה יפה אך המשיך להיות תינוק מאד שמן עד שהתחיל לזוז.


מעניין מה שאת כותבתאנונימית בהו"ל

לא קראתי הלוחשת לתינוקות.

אם מתאים לך אשמח לפירוט מה עשית כדי לרווח את ההנקות.


נגיד אם הוא מתעורר ורוצה מיד לינוק, ואני יודעת שהוא ינק מיד לפני שהוא נרדם (וישן כשעה - שעה וחצי), אז לא לתת לו לינוק שוב? אני מנסה לשעשע אותו, לשחק איתו, אבל אין עם מי לדבר, עד שהוא לא יונק הוא לא נרגע.

וכשהוא שוב עייף, אני יכולה לנסות להרדים אותו בלי להניק שוב, לפעמים זה כן עובד, אבל הרבה פעמים הוא פשוט לא נרדם ומתבכיין במשך הרבה זמן, ואז אני מניקה והכל נרגע והוא הולך לישון בקלות.

בקיצור, צריכה קצת טיפים מעשיים איך לרווח קצת בלי לאמלל אותו יותר מידי.

אני כבר לא ממש זוכרתאפונה

הוא בן 11.5..

אבל בגדול השגרה שלה זה אוכל-פעילות-שינה

ככה שאוכלים כשמתעוררים, ואם הוא אכל לא מזמן והוא מקטר, אז כנראה שמשעמם לו וצריך להעניק לו גירוי, ואל הוא אכל מזמן ומתלונן - כנראה שהוא עייף.


אני כרגע ממש לא מסודרת, והטיפ הכי טוב שיש לי זה מנשא.

תודה. מנשא במשקל כזה זה קשהאנונימית בהו"ל

אבל היום באמת קצת לא הרגיש טוב והיה הרבה על הידיים, אז שמתי אותו במנשא וזה היה הרבה יותר קל מאשר בידיים...

אני אנסה לראות אם עובד לנו מה שכתבת.


ובלילה איך מרווחים? הוא מתעורר רעב, אם אני לא מניקה הוא סתם יבכה....

מנשא טוב זה אחלהאפונה

ממליצה על ארגו.

ועם הפנים פנימה!


וחוץ מזה מתרגלים, הכי טוב להתרגל בהדרגה ממשקל נמוך של התינוק אבל גם אם מתחילים מאוחר מתרגלים.

לגבי הלוחשתמדברה כעדן.

זה איכות חיים ממש

תמיד (כמעט) יודעים מה התינוק צריך... ואין ניחושים ובלבולים, לא לך ולא לתינוק...

מתעורר משינה- אוכל (eating)

משחק, מחליפים לו, מקלחים וכד'.... פעילות (activity)

הולך לישון כשמראה סימני עייפות, לא מחכים לבכי של עייפות רצינית.... שינה (sleeping)

ואז אפשר לתת לעצמך זמן לנוח או סתם להתפנות לדברים אחרים... את (you)


 

ראשי תיבות - EASY


 

חולעל זה🥰

האמת שאני אישית קראתי את הספר שלה בילד הראשוןלפניו ברננה!

ולא התחברתי...

אבל אולי אפשר לקחת רק את החלקים שמתאימים מהשיטה..

רק לי לא עובד?השקט הזה
כאילו הם מתעוררים אצלי מהשינה לפני שעוברות שעתיים וחצי- שלוש מהאוכל.. 
גם לי לא עבדמחי
הילדים שלי לא מצליחים לרווח ארוחות ככה ולא לישון ככה...
מתי הולכים לישון?מדברה כעדן.

את שמה לב לסימני עייפות? 

והאמת, שזה פחות הקטע של ריווח לאיקס שעות קבועות בין הארוחות, אלא יותר העניין של הסדר, מה בא אחרי מה.... 

תלוי.. עכשיו הוא כמעט בן 3 חודשיםהשקט הזה

אז יוצא שהוא ער בערך שעה וחצי עד שמתחיל להראות סימני עייפות.


אבל זה כן משמעותי.. כי הוא ישן חצי שעה או פחות מזה-

א. אין לי באמת זמן לעצמי😅

ב. הוא לא קם רעב אז הוא לא צריך לאכול


בקיצור, הרעיון בגדול של הלוז הוא יפה, אבל התינוקות לא בהכרח קוראים את הספר

למה הוא ישן רק חצי שעה?מדברה כעדן.
זה ככה כל תנומה שלו? מחזור שינה זה 45 דקות... אצלי הם ישנים בגיל הזה או מחזור אחד או שניים (לרוב שניים). תלוי מתי ביום...


בכל מקרה הנקודה פה זה לעזור להם שיהיה להם סדר. ולמשל זה שתינוק ישן רק חצי שעה, זה לכאורה לא מסתדר עם הeasy אבל הייתי לוקחת את זה כהרמת דגל כזה... סימן שיש פה משהו שאולי אפשר לעזור לו...


אני לא באמת זוכרת את כל הספר. קראתי אותו פעם אחת רציני בילד הראשון ואחרי זה חזרתי לפעמים לפי הצורך לפרקים מסויימים...


אבל הפואנטה שפה בשרשור שרציתי לומר זה הסדר של הצרכים של התינוק וככה כולם יודעים למה לצפות... גם את וגם הוא.


בד"כ כשיש את הסדר הזה, עוד דברים מסתדרים בדרך... 

כי הוא תינוקהשקט הזה
לפעמים הוא ישן הרבה ולפעמים קצת.. אין לו כללים. 
כתבת לי לפני זהמדברה כעדן.
שהוא ישן חצי שעה או פחות מזה. וזה לידיעתי לא נחשב שינה מספקת לתינוק... למדתי שמחזור שינה זה 45 דקות לתינוק... 
אצלי היו כמה תינוקותבארץ אהבתי

השינה שלהם היתה קצרה. מהילד השני התחלתי לשים במנשא כשהם ישנים במהלך היום, ואז השינה הצתה ארוכה משמעותית. אבל בעגלה הם תמיד היו מתעוררים אחרי זמן קצר.

רק בגיל גדול יותר התחילו לישון פרקי זמן משמעותיים לא רק כשהם עלי.

יפהמדברה כעדן.
זה אומר שמשהו בשכיבה בעגלה פחות התאים להם. ומצאת את הפיתרון לשינה איכותית וארוכה מספיק. צריך לשאוף ךזה כל אמא לפי האינטואיציה ולפי מה שלמדה שנכון לתינוק
מצד שני, הם תמיד רצו לינוק גם לפני השינהבארץ אהבתי

לא חושבת שהיה לי תינוק שינק אחרי שינה, ולא ביקש לינוק שוב לפני שהלך שוב לישון.

אז גם לי הסדר הזה לא ממש עובד.

הכל טובמדברה כעדן.אחרונה

פשוט לי זה לא מסתדר להניק כ"כ הרבה... וכיף ונוח לי שזה פעם ב3 שעות (לרוב) ובעיקר אני יודעת מה הוא צריך כל רגע... 

וגם נקודה שממש חשובה לי זה לא להתנות הירדמות בהנקה... 

עכשיו ימים חמיםיום שני

יכול להיות שהוא יונק מצמא וכדאי לנסות להציע מים.


דבר נוסף, תנסי להניק פעמיים מאותו הצד. הרעיון הוא להגיע לחלב האחורי

החלב הראשוני שיוצא נוזלי יותר, ומתוק - הוא בא להרוות את הצמא הראשוני. אחר כך מגיע חלב סמיך יותר, עשיר שמשביע אותם. לפעמים כשיונקים באופן תכוף התינוקות מקבלים בעיקר את החלב הראשוני ולא שבעים לאורך זמן.


אבל בנוסף לכל זה חשוב לי להדגיש

*הנקה היא המזון הכי טוב לתינוק

המזון שה' ברא

זו מערכת ההזנה הכי טובה.

החלב מתחלף בהתאם לגיל של התינוק

מספק לו הגנה נוגדנים

ועוד המון דברים טובים.

בד"כ הכי בריא לא להתערב בה, יכול להיות שזה מקרה חריג - ועדיין מחזקת אותך על ההנקה!!

את נותנת לו כל כך הרבה טוב*

הוא יכול לינוק לפעמים 4 צדדים בהנקה אחתאנונימית בהו"ל

(אחרי שני צדדים להמשיך להתלונן אז חוזרים לצד הראשון, ואז שוב לשני)

אז נראה לי שהוא ללא ספק מגיע גם לחלב האחורי.


לתת מים זה לא מסוכן כשעוד לא אוכלים ממש ארוחת מוצקים? כי זה משנה את האיזון של המינרלים והמלחים בדם. ככה זכור לי שכתבו פה פעם.


ותודה על מה שכתבת בסוף, אני בהחלט צריכה את החיזוק הזה עכשיו.

בדיוק לזה התכוונתי - להשתדל שהוא לא יינק לסירוגיןיום שני

כלומר שהארוחה תהיה ממושכת מצד אחד.


אבל אם חוץ מההנחיה של הרופא ההנקה זרמה לך ולתינוק אז תתעלמי ממה שכתבתי ..

נראה שהוא יונק מצוין והכל טוב

בגיל הזה לא חושבת שמים זה מסוכן, זה גיל שכברקופצת רגע

אוכלים מוצקים והגוף אמור לדעת לווסת את רמות המלחים.

אם את חוששת בהחלט הייתי שואלת רופא/אחות/יועצת הנקה/ מי שאת הולכת להתייעץ איתו

לא קראתי את כל התגובותברונזה

גם הבן שלי שהיום בן 3 היה אחוזון 100🙈

רק ינק ואני כבר דאגתי מהגודל שלו כי הוא שמנמן מתוק מתוק

אבל אמרו לי שעם הנקה נותנים כמה שהתינוק מבקש ודורש

תכלס היום הוא בן 3 ונורמאלי לגמרייי

טוב לשמוע על עוד כמונו🙂אנונימית בהו"ל

אנחנו אי שם מעל אחוזון 100

ואצלכם זה השפיע על ההתפתחות?

בכלל לא!ברונזה

אולי למעלה 🤪

מפותח ברמה גבוהה הרבה יותר מבני גילו

ממש ממש בכל התחומים כולל הכל

הגדול שלי היה דוביבאתי מפעם

ינק מלא, וקפץ באחוזונים, האמת בתור אמא צעירה די נלחצתי, הוא היה ממש שמנדריק.

לא הפריע לו להתפתחות, אבל כן היה קצת איטי מבחינה מוטורית קצת מסורבל אבל זה לא קשור לשומן, אלא יותר לשיווי משקל שגם היום הוא בן 10 ממש רזה, יש לו טיפה איזה מסורבלות. 

לא הייתי עושה כלוםמחי

זה שומן שירד עם הזמן, לא שייך לעשות דיאטה לתינוק יונק.

גם התינוקות שלי ככה, לא באחוזונים כאלה כי אנחנו קטנים ונמוכים, אבל מאוד שמנים וקשה להחזיק אותם. מכפילים משקל לידה מאוד מהר ותמיד במעקב משקל אני מקבלת מחמאות על איזה חלב משמין יש לי. הגעתי למסקנה שהחלב שלי מאוד שומני וב"ה זו ברכה, גם אם לפעמים זה גורם לעיכוב התפתחותי קל.

מה כן הייתי עושה? לא אוכלת שקדים, אגוזים, אבוקדו, קוואקר וכל הדברים המומלצים להשבחת חלב, כדי לא להשמין עוד יותר.

בהתחשב בגיל שלו הייתי מתגברת מוצקים ומנסה לבסס ארוחות, ועל ידי זה להצליח לרווח את ההנקות, אבל ממש לא לנסות להרעיב אותו ל4 שעות. 

האמת שאני כן אוכלת את כל הדברים האלו - בשבילי...אנונימית בהו"ל

יש לי נטיה לרדת במשקל בהנקה, עד לרמה של תת משקל (זה לא רק אצלו, גם אצל הקודמים), אז מנסה לאכול הרבה שומנים בריאים (הפעם מקפידה על זה יותר מבהנקות קודמות. אולי זה משפיע עליו באמת?)

לא בטוחה שזה חכם להפסיק, דווקא עם תינוק כזה אני גם צריכה לשמור על הכוחות שלי...

 

ננסה באמת להתקדם עם מוצקים.

ברור שתמשיכי לאכול את הדברים האלה!מדברה כעדן.
זה בריא! וזה חשוב להתפתחות של המוח שלך ושל דפנות כלי הדם! וכמובן שגם להתפתחות התינוק שלך....


אני כן הייתי מנסה לשים לב שהוא אוכל בסדר מסוים, כמו שכתבתי למעלה... ואז את שניכם תהיו רגועים, התינוק ואת. 

וואו אם כך זה באמת מאוד חשובמחי

את חייבת לשמור על הכוחות שלך.

שיתפתי רק מהנסיון שלי שהבנתי שכנראה המאכלים האלה גורמים לחלב להיות כל כך שומני ולילדים להשמין.

אם כך נשאר רק להתקדם עם מוצקים ולתת לזמן לעשות את שלו

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםooאחרונה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

לא ציפית יותר מידיממשיכה לחלום

לדעתי לא יפה לעשות אירוע בבית, להזמין אנשים, ךהכין כיבוד ולא לדאוג שהם יוכלו לאכול.

זה חוסר התחשבות

כמו שתיארת איך התאמצת שיהיה משהו טבעוני מכל דבר

ממש ככהיעל מהדרום

לק"י


בטח כשלא מדובר בחילוני גמור שמנותק לגמרי מאנשים דתיים.

הוא לא יודע שדתיים צריכים אוכל כשר?... ולא אוכלים בכל מקום?

לדעתי הוא פשוט לא חשב על זהשמעונה
מישהי הביאה פיצה ,מישהי הביאה לביבות , הוא לא קישר שאם הוא מחמם בתנור זה אסור... חמותך יודעת שהוא אוכל טרף? את יודעת בוודאות שהוא אוכל טרף?
איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

אז כנראה באמת פשוט להעלות למודעותשלומית.

ולתזכר אותו ....

ובאמת נשמע מצב מאתגר, בהצלחה!!

אתם ממש בסדרזווית אחרת

אתם אלופים שהלכתם, ונתתם הרגשה טובה.

חושבת שאת צודקת שלא עשו לכם דווקא, יש לך הסתכלות של עין טובה וזה מקסים בעיני.

בפעם הבאה כדאי לתאם איתם מראש איך מתנהלים עם האוכל.מניחה שבאמת אם הוא דתלש הרבה זמן הוא שכח כבר את ענין התנור.גם לי יש דתלשים במשפחה שממש מתחשבים, אבל חושבת שגם הם לא היו שמים לב לענין החימום בתנור.

מסכימה לגבי התנורבוקר אור
גם אצלנו זה ככה
וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרום

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מוכר מאוד!זמינה

ותחשבי שהייתי במצבים כאלו עם ילדים שצריך לומר להם לא לגעת בכלום

למדתי להאכיל את כולם לפני (קונה להם פיצות אז הם מאושרים)  ולשמוח ביחד המשפחתי

גם אצלינו נושאי שיחה זה קשוח ביותר בטח מאז הבלאגנים של הרפורמה ועוד יותר מאז המלחמה בעזה, אני מנסה למצוא נושאי שיחה לא נפיצים, להחמיא על מה שאפשר, לשתוק הרבה גם כששומעת דברים כואבים וללכת הביתה בידיעה שעשיתי מה שיכולתי.


משערת שגם לצד השני יש מה לומר עלינו כי כל אחד רגיש לדברים אחרים.


מציעה לפתוחהמקורית

ולבקש להתחשב או להגיע שבעים או להביא פיצה בעצמכם


אצלנו השיח במשפחה על הכשרות פתוח, לא אוכלים טרפות ב"ה אבל לא ברמה שלנו אז מדברים על מה כן ומה לא, כשברור לנו שזה שיח לגיטימי

אתם התחשבתם עם האקדח, לגיטימי שיתחשבו בדברים אחרים שחשובים לכם. לא רואה סיבה להשאיר את זה לא פתור ולצבור מרמורים


אצלנו אחרי תקופה קצת מתוחה בהתחלה פתחתי שיח ומאז עובר בטוב והכל בסדר

רק לי מוזר ממש הבקשה על האקדח???אונמר

מה נשמע עם אנשים.

בחיים לא הייתי מכבדת בקשה כזו. אני לא אגיד לך אפילו לבוא עם חולצה עם שרוול ולא גופיה.

על האקדח אתה בא עלי??

אני כן מצפה שיבואו בצניעות בסיסיתיעל מהדרום

לק"י


(חולצה עם שרוולים, לא מחשוף גדול, מכנסיים לא קצרים).

לא מבקשת אולי, אבל כן ברור לי שאמורים לכבד. למרות שמאנשים שמבקשים ממני לא לבוא עם אקדח, בהחלט אפשר לבקש לבוא עם לבוש מכבד. מבחינתם זה כנראה ממש דת, הפציפזם הזה (לא שאני מסכימה איתם כמובן. אבל יש מצבים שעדיף לכבד כדי לשמור על יחסים תקינים. בטח אם מדובר בביקור של פעם ב...).

טכנית לא הבנתי את הענין. מה המטרה שלה בבקשה הזו?אונמר
פציפיזם יכול להיות גם החשש מעצם הימצאות הנשקירושלמית במקור
כלומר חשש פרקטי של תאונה שעלולה לקרות,


אבל גם כוללת את הרתיעה מהנוכחות שלו במרחב האישי שלהם, רתיעה מכך שהוא חלק מחיי היומיום (במגוריהם כביכול אין סיבה לנשק), העובדה שהוא בתוך בית עם ילדים, והצורך להסביר להם. מבחינתם שהילד גם לא ילך לצבא... יש למשל הורים פציפיסטיים שמסרבים לחשוף את הילדים למשחקים עם אלימות וכיבוש, אפילו משחקי קופסה, אז הם לא ירצו מראה של הכלי הזה עצמו בבית.


(חושבת על הקבלה של אולי לבוא במעיל פרוות שועל לבית טבעוני)


(כמובן שאני אישית לא מזדהה, רק מסבירה את העמדה שיכולה להיות, ותמיד שווה שהפותחת זו שתסביר, או שתשאל את קרובי מהשפחה הפציפיסטיים אם אינה יודעת)


מהשאלה שלך, שווה לך לגגל פציפיזם. חנוכה שמח!

תודה. ווא קשה לכבד במציאות חיים שלנו.. מבינה אבל.אונמר
פציפזם זה עניין מצפוני. לא?יעל מהדרום

לק"י


לא נשמע לי שזה קשור לחשש מתקלות עם הנשק.

אלא לזה שהם נגד מלחמות (חיים בסרט. אבל שיהיה).

ככה הסבירה לי פציפיסטית בעבר. לא התווכחתיירושלמית במקור
חחח...נשמע לי כמו תירוץ שלהיעל מהדרום
היא בסך הכל אמרה שזה יכול לכלול גם את זהירושלמית במקור
היא לא אמרה שזו הסיבה של עצמה... דיוני מטבחון כאלה בעבודה אם את מכירה. התעניינתי באופן כללי והיא ענתה על מה שמכירה.
כמה מנותקים מהמציאות אפשר להיות 🤨באתי מפעםאחרונה
חייבת להגיד שזה מגרד לי בכל הגוף.... 
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

קחי בחשבון שהיא אולי התמסכנה גם לאחריםחילזון 123

הם רק לא לקחו קשה את ההתמסכנות הזאת והרגישו בנח להגיד שזה מה שמתאפשר להם.

או שאולי היא יותר "מפחדת" מהתגובה שלהם ולא מרגישה בנח להגיד להם 'לא' ...

(אגב גם לך היא אמרה שתשארו)


נכון שיכול להיות שמלכתחילא ההתנהגות שלך יותר מכבדת ונכונה.



אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

יכול מאד להיותהשקט הזה
הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
אצלה עברו יותר שנים ממה שאמרו להניגון של הלב

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

מעולה,תודההשם גדולל
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
כן. יש להם אחריות לכל החייםכובע שמש

אם כמובן זה מתאפשר מבחינה טכנית למבנה העין וכו'.

במדידות ובדיקת התאמה הם לוקחים בחשבון גם ניתוח תיקון

לי כחודשיים אחרי כל לידהואילו פינו

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

והיה לך מספר משמעותי?השם גדולל
סתם מעניין לדעת.. ברור לי שאצל כל אחת זה שונה
לא עשיתי לייזרואילו פינו
התחתנתי עם 2.. עכשיו יש לי 5 אחרי 3 לידות..


שאלה נוספת: מה הטווח מחיריםהשם גדולל

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

תלוי בסוג הניתוחואני שר

בביטוח שיש בקופת חולים

ובהסכם של קופת חולים עם המקום


הפער לאותו ניתוח באותו מקום בין השתתפות קופות חולים יכול להגיע לאלפי שקלים (מניסיון), אז צריך לברר ספציפית.

יודעת על גיסתיבשורות משמחות

שעשתה

המספר עלה לה ובמהלך הזמן גם הסתבך ונהיה קרע ברשתית

וואי איזה באסה ואיך היא עכשיו?השם גדולל
רפואה שלמה!
הייתה תקופהבשורות משמחות

מורכבת עם הראייה

עכשיו יותר בסדר אבל כן זקוקה לטיפות קבוע

והנזק לרשתית הרופאים אמרו לה שזה כנראה וודאי מהניתוח

יש פה עניין של סיכוי מול סיכון

זה גם תופעה שהחלה הרבה דיי הרבה שנים מהניתוח אבל ממה שהבנתי ממנה זה אחת מהסיכונים לטווח רחוק של הניתוח

דוד שלי עשה ועלה לו אחרי 10 שנים בערךזוית חדשה
ובלי לידה מן הסתם 🙃
משהו שצריך לדעת- אחרי לייזר, סביב גיל 40+ יש צורךואילו פינו

במשקפי קריאה..

קצת מוקדם יותר מאנשים ללא משקפיים..

אולי הגיל קצת משתנה אבל ממה שהבנתי זה די מחייב שיהיה 

דווקא הרופא אמר לי הפוךשומשומ
שזה מעכב את הזוקן הראיה. 
מכירה כמה שעשו והתחיל להם ממש מוקדם🤷‍♀️ואילו פינו
לי פעם אופטומטריסט אמרבארץ אהבתיאחרונה

שלפי מצב העיניים שלי עכשיו, לא בטוח שאני אצטרך משקפי קריאה. אבל עם אני אעשה לייזר, אז אני כן אצטרך אחרי גיל 40.

(לא בטוחה שהבנתי אותו מדויק. בכל מקרה לא עשיתי לייזר ולא שוקלת לעשות כרגע).

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתיאחרונה

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
שאלה- טלויזיה בבוקר לילדאובדת חצות

יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר

עוזר לי להתארגנות

והם כבר מבקשים באופן קבוע

זה נורא? שעה בבוקר?

איך אתן מתארגנות בבוקר בלי זה?אובדת חצות
הם קוראים ספרים או משחקים במשהו אצליכורסא ירוקה
אבל אם באופן כללי אין לך בעיה עם טלוויזיה, ואין לך קושי להרים אותם משם כשצריך לצאת אז לכי על זה 
אני בד"כ מארגנת ומיד יוצאיםשלומית.

אין זמן ביניים שהם משועממים.

קמים, מתלבשים, יוצאים.

אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים 

את ממש פריוילגיתחנוקהאחרונה

הילדים שלי קמים מאד מוקדם, עםה שמש.

בחורף זה סבבה אבל בקיץ בחמש ועשרה כולם ערים (זה לא קשור לאור זה קשור לשמש, כי החדר חשוך לגמרי)

זה לא תמיד בשליטתינו כמה זמן בוקר יש

(אכן הבוקר אצלינו ארוך וזמן מופלא שהם משחקים בו בכיף. אני מלבישה ממש בסוף, אחרי שהתיקים ארוזים ואני מוארגנת להוציא אותם/בעלי.

כי אין לי כח לעצבים של ילדים מאורגנים שעכשיו צריך להישמר שיישארו ככה ובגד מתלכלך וכו')

לנו אין מסכים אז זה לא אופציה והילדים לא מכיריםהמקורית

שום דבר אחר

קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד

אוכלים משהו

ויוצאים

מבחינות מסוימות זה פחות טובחנוקה

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

האמת ששעה זה הרבהמחי

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

שעה זה הרבה...מתואמת

(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)

אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.

לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.

(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)

מה את חושבת על זה?המקורית
אני גם חושבת ששעה זה הרבה במיוחד בבוקראנונימיות

זה לא ממש בריא לפתוח את הבוקר עם כל כך הרבה גירויים..

אני אודה ששנה שעברה הייתי עם היפראמזיס ובעל במילואים ונפלתי גם למלכודת של מסכים בבוקר.

וזה מאוד נח וקשה להפסיק

אבל ברגע שהחלטתי עם עצמי שדי בכל מחיר אז מאוד מהר הן התרגלו שאין.

היום הן פשוט מתארגנות (קצת יותר בנחת) ומשחקות.

בהתחלה הן היו מבקשות והיום הן כבר לא מבקשות יודעות שזו לא אופציה.

בעיקרוןהשם גדולל

אצלי יש "תחנות"

נטילת ידיים

להתלבש, לא יוצאים מחדר עד שמתלבשים אלא אם כן צריכים להתפנות..

שטיפת פנים וצחצוח שיניים

קרם פנים וסידור שיער.. מי שרוצה מקבל נשנוש בוקר או כריך.. מי שלא יש דפים ועפרונות ציבעוניים בשולחן (כמות קטנה) עד שהם יוצאים..

האמת שלא הבנצי מתי יש זמן 😅בוקר אור
קמים מתארגנים יוצאים.. בדרך כלל הפוך, אין לנו זמן מיותר בבןקר
אין לנו טלויזיהפה לקצת
אצלי הם משחקים עד שאני מתאפסת בבוקר ואז שותים ומתלבשים ובזמן שנשארים חוזרים לשחק
איך אנשים עם המון לחץ בעבודה רזים ואני לא?אובדת חצות

כשיש עליי סטרס או עומס או תחושת רחמים עצמיים על עומס, אני אוכלת לא מסודר, הרבה ומשמין כדי לפצות.

אכילה רגשית. אבל - איך יש מנהלות רזות, רכזות רזות, והרבה נשים במשרות בכירות שעדיין רזות? הרי עליהן מן הסתם יש יותר לחץ ועומס ואחריות- להן בטח יש פחות זמן להתמיד באוכל בריא או פילאטיס, אז איך זה הגיוני?

לפעמים זה גניםואני שר

לפעמים אוכלות פחות מהלחץ

לפעמים מנוהלות מספיק כדי שלמור על בריאות גם בעומס


מבינה את התסכול

אבל לא יודעת איך זה עוזר לך

עזבי את זה ותתרכזי במה נכון וטוב ואפשרי לך

אני כמוך124816
אבל רואה סביבי גם נשים שהטבע שלהן שונה ודוקא כשהן עמוסות ולחוצות הן לא מוצאות זמן לאכול/ אין להן תאבון וכדו'... גם שם זה לא אידיאלי וגם אם לא גורם להשמנה יכול לגרום לבעיות אחרות...


ומאמינה שיש גם את הבודדות שיכולות גם לעמוד בעומס וגם להתמיד באוכל בריא והתעמלות, אבל אותן אני פחות רואה סביבי...

לאנשיםoo

במשרות בכירות לרוב יהיה תכונות אישיות גבוהות

מה שעזר להם להגיע למשרה

וזה גם מה שעוזר להם לתזונה נכונה ומשקל תקין

מודעות תכנון ושליטה עצמית


בנוסף אם לומדים ניהול זמן ואנרגיה נכונים

אפשר להספיק בחיים גם קריירה וגם אורח חיים בריא (וגם עוד דברים)

איך לומדים את זה?..שוקולד פרה
ע"יoo

1. הגדרת מטרות

2. תכנון זמן/ כוח ריאלי לכל מטרה

3.תיעדוף משימות לפי רמת החשיבות

4. שיבוץ המשימות באופן יומי/ שבועי/ חודשי וכו

5. להשאיר מקום בלו"ז לבלתמים והפסקות

6. לעשות בקרה תקופתית על עלות תועלת של ביצוע המשימות לעומת הזמן והאנרגיה שהן לקחו

במידת הצורך לחזור שוב על הסעיפים מחדש

הבעיה שלישוקולד פרה

שאני לא מחשבת נכון זמנים

כמו באג כזה חח

ובכלל אני לא זריזה

זה קשהooאחרונה

לחשב זמנים באופן מדויק

אני תמיד מוסיפה זמן נוסף מעבר למה שחשבתי

נניח משימה שלוקחת שעה אני נותנת לה שעתיים

כי כמעט תמיד יש בלתמים

וחוסר דיוק בתכנון


על זריזות אפשר להתאמן

לא לעשות יותר מהר

אלא יותר יעיל

אני תמיד מחפשת את הדרך הקצרה ביותר שנותנת את התוצאה הטובה ביותר 

חחח שאלת חייאפרסקה
עם כמות הזמן שאני מבלה בעבודה בלהתרוצץ ממקום למקום, הייתי צריכה להיות כבר מקל 😂
לפעמים זה הנס קפההשם גדולל

שסוגר את התאבון..

תכנון זמן נכוןהמקורית
כשאת מפנה זמן לעצמך, יהיה לך זמן. זה מגיע גם עם תחושה שאת חשובה וראויה ודברים אחרים פחות חשובים יחכו או יעברו למיקור חוץ


וגם - יש אנשים שעומס ועשייה עושה להם טוב וממקד אותם, יש אנשים שפחות. השאלה היא איפה את נמצאת בסקאלה.

זה לא קשור בכללניגון של הלב

כשלך יש עומס את אוכלת לא מסודר. לא לכל הנשים זה ככה. כשלי יש עומס אני בקושי אוכלת, יכולה לעבור גם ימים שלמים בלי אוכל או עם ארוחה אחת ביום. זה משתנה בין כל אדם, ולכן זה שהן במשרה בכירה או שיש להן הרבה עומס לא משפיע על הרצון שלהן.

גם זה שהן במשרה בכירה לא אומר שהן עמוסות יותר. יכול להיות שכמו שכתבו פה הן יודעות לתכנן זמנים נכון, או שלהן יש פחות דברים בחיים האישיים שמעמיסים עליהן או שיש להן יותר עזרה
וזה גם אופי של אנשים כמה הם מרגישים עומס וסטרס או שהם נהנים ופורחים מזה

אולי יעניין אותך