מעבר לזה חייבת להגיד הוא נשמע דווקא מקצועי

אפילו אמר שהוא מוכן לתת צאנס ללידה רגילה

לי נשמע שאת בידיים טובות ופשוט מעט בלחץ...

את צודקת באמת התנאים שאת נמצאת בהם מעוררים לחץ

אבל תחשבי עוד קצת, וזה מאחורייך ..

ועברת את כיפור שזה מדהים

מדידות הסוכר נראות תקינות

שמעי ב"ה...

מחשבות חיוביות

יהיה טוב בע"ה 

לקטע הרפואי? אמא שלי אומרת שהוא דואג לי

אבל הוא לא דיבר על שאגה כלשהי בפן הרפואי

זה היה נשמע נטו מדעות קדומות...

זה לא העסק שלו. זה לא היה לעניין..

מעבר לזה לפי מה שאת מתארת הוא נשמע רופא טוב

איך את מעדיפה ללדת?

אהבתי שהוא לא ישר חתך עניינים וכן נתן תחושה

של הצבת יעדים בכל נקודה אליה נגיע...

להגיע עוד שבוע לעוד הערכת משקל ונראה מה הלאה ואולי ניתן

עוד צ'אנס עוד יומיים בפעם שאחרי....

תחושה קצת מעורפלת אך מרגיש לי נכון

אני רוצה לידה רגילה. מאוד. אשמח שתתפללו עליי 🙏

שמחה בשבילך שמצאת רופא טוב

בע"ה שתזכי ללדת באופן שליבך חפץ על הצד הטוב ביותר בקלות ובשמחה 🩷

לעניין הקיסרי- גם לי הןמלץ על קיסרי בגלל קיסרי בעבר ועובר קטן (הפוך ממך)  ודחקו בי לקבוע תור ומקסימום לבטל, לא הסכמתי. בפועל הגעתי לביקורת והיו האטות אז היו חייבים ליילד הסכימו לנסות זירוז , עשו רק סטריפינג שהגביר ממש את הצירים אבל הפתיחה נתקעה על 3 מלא זמן ובנתיים היו ממש האטות קשות- סיימתי בחדר ניתוח עם קרע ברחם...

הרופאה שאלה אותי- למה לא הקשבת והלכת ישר על קיסרי הכל היה נחסך ממך? עניתי לה- לא מצטערת לרגע על זה, לפחות ניסיתי.

תעשי מה שהלב שלך אומר רק חשוב לקחת בחשבון את כל התרחישים ולא להתאכזב אחכ

חיבוק גם לך על החוויה הקשה!!!!!

לא מצליח לקחת בחשבון הכל זו הבעיה

ואמא שלי מתחילה עם ההלחצות שזה הכי קשה.....

יכולה להסתבך, זה לא בידיים שלנו.

קיסרי ראשון עברתי טראומה, שבוע 34 פגייה, שוק של החיים בלידה קיסרית שנכפתה עליי ככה משום מקום, סיבוך רציני ואשפוז של חודש אחרי זה וגם אני חששתי מאוד, פחד מוות מקיסרי נוסף ממש ככה. אבל קרה מה שקרה והריצו אותי לניתוח בלי לשאול בכלל (מודה להם שהצילו את חיי ואת התינוקת) מלכתחילה באתי בראש פתוח וזרמתי וב"ה ההחלמה הייתה קלה וטובה מאוד מאוד

שאני לא מרגישה שרואה אותי על המכלול שבי.

השאלה שלו חצופה. ממש.

הוא צריך להתייחס ליולדת כמו מלכה ולתת לה את מלוא האפשרות ללדת באופן שיאפשר לה ללדת בהמשך. ממש לא עניינו מה קורה בבית ואפילו אם תשלחי את כולם לאימוץ.

דבר נוסף- נשמע שגם אמא שלך לא ממש עוגן טוב עבורך בזמנים האלו.

מה היתה הסיבה לקיסרי הקודם? האם זה משהו שאמור להשפיע על הקיסרי הנוכחי?

יש היום הרבה בתי חולים שמאפשרים ויבק, תלוי מה הסיפור וההקשר הרחב. אבל זה נפוץ

ב"ה זכיתי ללדת 3 פעמים טבעי אחרי 2 קיסריים!

אם יעזור לך לדבר, לפרוק ולקבל כח- מוזמנת בשמחה!

חיבוק גדוללללל

ויקרה, מעבר לכל הייתי הולכת למישהי לטיפול או שניים קצת לסדר את הראש והנפש לקראת הלידה

ממה שסיפרת כאן בפורום עברת כ"כ הרבה בהריון הזה וגם שיתפת שקשה לך להתארגן ללידה והכל מלחיץ...

יכול מאוד לעזור ללכת למישהי או אפילו בזום, להשקיע את הכמה מאות שקלים הנפש יקרה יותר, ולעשות איזה שהוא סדר ורוגע לנפש. חשוב כ"כ... ממני שאני קמצנית עלללללל ועדיין עשיתי צעד כזה.!!

חוץ מזה שאת יכולה גם חדשות מפגש הכנה ללידה ע"פ מישהי שהיא גם יותר מענה רגשי ואז לקבל על זה החזר מקופח או הבי. חולים שאת יולדת בו

אני לא הייתי מסוגלת להקשיב לעצות שלו, גם אם הן נכונות...

יש לך סיכוי להגיע לעוד רופא פרטי להתייעצות? אולי בכלל לקחת רופא פרטי ללידה? (אם אפשרי כלכלית)

אבל בקשי פה המלצות לרופא אמפטי והגיוני... (אם ירושלים רלוונטי לך אני יכולה לעזור)

בסוף גם ללידה של עובר גדול יש סיכונים

אז לי לפחות נשמע שמבחינה מקצועית הרופא די קשוב לצורך אבל גם מחויב לבריאותך ולבריאות העובר

בכל הנוגע לאמירות שלו - זה נראה שאולי אין לו הרבה מטופלות עם מס ילדים דומה אז לא הייתי מתייחסת לזה ככ אם הוא אכן מקצועי  אבל בהחלט לא נעים אז זו החלטה שלך אם להמשיך איתו

חיבוק❤️

לי נשמע שיש פה שני נושאים, נושא אחד המקצועיות של הרופא. שכמו שזה נראה לך הוא רציני המקצועי. מה גם שהוא רופא פרטי אז לדעתי הם עוד יותר מקצועיים כדי להיות הכי מוגנים מבחינת תביעות וכו'.

ויש את הנושא השני, שזה הוא שאל אותך בתור בנאדם, לא בתור רופא, כנראה שיש לו תפיסה מאוד שונה משלך על החיים והוא באמת שאל בפליאה איך אפשר להתייחס להמון ילדים, זו שאלה שהמון חילונים שואלים את עצמם, או שואלים מישהו דתי אם כבר פוגשים בו, אני לא חושבת שצריך כ''כ לקחת ללב, יכול להיות שזה ערער אותך כי את גם ככה מוצפת הורמונלית, אולי זה לא שייך שהוא דיבר ככה כי הוא צריך להיות ענייני ולא לדחוף הגיגים אישיים, אבל במדינה שלנו זה לגיטימי לשאול שאלות לא כ''כ אובייקטיביות... אז זה לא ממש הזיה לצערי... בכל אופן, אם זה כ"כ תפס אותך, תשאלי את עצמך למה זה כ''כ נגע בך? אולי זו נקודה רגישה אצלך שאת חושבת שאולי את לא מספיק... וזה הזמן לעבוד על הערך העצמי האמהי שלך ❤️

1. היה לי הערכת משקל ענקית לפני חודש

וגם כתבתי פה ונלחצתי ממש

וגם באמת הרגשתי נפוחה ומנופחת והלכתי לרופאה טבעית

שהיא מטפלת בשריר ומתאימה תזונה מתאימה

וגם רגשי

והורדתי בתזונה דברי חלב, קמח חיטה

והפחתתי סוכר - לא הצלחתי להוריד לגמריי סוכר אבל משמעותית הורדתי.

הוספתי לתפריט ירקות פירות והרבה שקדים ופיצוחים.

ולא האמנתי

באתי אחרי חודש

בערב סוכות להערכת משקל

והערכה היתה ממש מאוזנת

ממש לא גדולה כמו שהיה.

אז תדעי שאפשר ואפשר ממש לעצור את הגדילה שלהם.

דבר 2- מרגיש שאת צריכה למצוא לך עוגן לחיזוק הנפש בתהליך של ההגעה ללידה רגועה ונינוחה.

תמצאי מטפלת רגשית או משהיא שעושה שיחות לחיזוק ולאוורור רגשי

כי לפי מה כתבת אמא מלחיצה, בעלך לא הכי איתך

והרופא הפרטי שלקחת גם הלחיץ ולא הרגיע....

תמצאי אישה ותקבעי כמה שיחות איתה

את חייבת עוגן חיובי ורגוע להיות מעל הדאגות האלו

להגיע רגועה נינוחה עם בטחון בה' ובגוף שלך

בהצלחה יקרה 

להגיד שזה לא לגיטימי

רופא אמור להישאר נטול עניין אישי לחלוטין.

אף פעם רופא לא שאל אותי איך אני מסתדרת, איך בלימודים, או שום דבר שקשור לחיי האישיים ולא רלוונטי לטיפול.

אם הייתה מחשבה שמשהו קשור, זה נשאל בעדינות המתבקשת עם ההסבר המתאים למה מגיעה השאלה.

גם כשהולכין לפסיכולוג למשל, הוא לא אמור לשאול את המטופל שאלות מתוך עניין, אלא רק כחלק מהטיפול וכדי לקדם את המטופל.

זה לא עניין אישי, וזו לא מערכת יחסים הדדית

אבל יכולה להבין את המקום ממנו זה בא.

יש משהו בישראלים שמרשים לעצמם להניח את המקצועיות העניינית בצד ולדבר כמו חברים,

אמרה לי פעם חברה חוציניקית שהיא היתה רופאה בחול ואח''כ בארץ, שנגיד בחול את פוגשת בחתונה רופא אין סיכוי בעולם שתלכי להתייעץ איתו על משהו רפואי על הדרך כמו ידידים, בארץ אנשים מרשים לעצמם לפגוש רופא בחתונה ויאללה, אם אתה כבר פה, נתייעץ איתך על משהו רגע... אותו דבר הרופא פה, אם כבר יש פה דוסית (שמהווה עבורו נציגת הדתיים בישראל) אני כבר את כל ההלם שיש לי על דתיים אני אפיל עליה. לא, זה לא לגיטימי, אבל זה לא משהו אישי כי הוא חושב שאת אמא לא טובה, זה תפיסה כללית על כל עולם האמהות, איך אפשר לגדל כ''כ הרבה ילדים?! ואני גם יכולה מאוד להבין את ההלם, מי שגדל שני ילדים יודע כמה זה שואב וקשה, אי אפשר בכלל לחשוב על עוד 6 כאלה. 

אז נכון שזה לא שייך ולא מקצועי, אבל זה גם לא אישי כלפיה. תחשבי נגיד את השאלה הזאת הייתה מקבלת מסתם חילוני, זה גם היה ככה מערער אותך? 

אומרת

זה שיש הבדל גדול בין אם זה מגיע מאדם רגיל, לבין אם זה מגיע מאיש מקצוע.

ואחד מקצוע צריך הרבה יותר לדעת את מקומו, ובעיניי אין מקום לזה בכלל, וגם לא להבנה

קיבלתי הערות כאלה מכל מיני אנשים שלא מכירים אותי אישית ורואים בי נציגת הדתיים. זה לא מערער את הבטחון שלי בעצמי אלא מעצבן , לא כי אני לוקחת את זה אישית אלא כי שופטים אותי לפי סטיגמות ודעות קדומות בלי להכיר אותי בכלל. ומפריע לי מאוד שאלו הסטיגמות על משפחות עם הרבה ילדים. כשזה בא מרופא שאני אמורה לסמוך עליו ועל שיקול דעתו יש לי חשש שבתוך שיקול דעתו מצערבבות הדעות שלו. ושאולי ההריון שלי פחות יקר לו כי יש לי כבר 7 ילדים בבית ולפי דעתו גם ככה הם כנראה מוזנחים אז לא קריטי עוד אחד. וגם היכולת שלי ללדת שוב לא מענינת אוצו ואולי ההפך , בעיניו עדיף שלא. אז לא יכולה לסמוך על שיקול דעתו. 

כל התגובות כאן מדהימות ומכילות בצורה יוצאת דופן

זה ממש מחמם את הלב

אבל אני בפלונטר עכשיו כי מטופלת בבית חולים בו הרופא הזה עובר

ואני ממש שוקלת לשנות כיוון פתאום למרות שזה מאוד נועז....

אני ממש חוששת

..

הייתי מחפשת רופא אחר.

רופא שמכניס את הדעה שלו זה גם יכול להשפיע על ההמלצה המקצועית. נגיד אם הוא חושב ש"בסדר מקסימום לא יהיו לה עוד" אולי זה ישפיע על ההמלצה שלו אם אפשרי ללדת בטבעי או לא, למרות ההשלכות.

הייתי מחפשת חוות דעת נוספת מרופא אחר

האמת הייתי הולכת לרופא אחר אם יש אפשרות. כזה שלא מערב עניינים מקצועיים עם עניינים לא קשורים... 

לא חזרתי אליה יותר. כי בתחושה שלי אם היא בדעה שיש לי יותר מידי ילדים, ההריון שלי לא מספיק יקר בעיניה. וגם לא הפוריות העתידית שלי.  אני לא מסוגלת לסמוך על דעה רפואית של רופא שאומר לי דבר כזה. ברור לי שהדעות שלו משפיעות גם על חוות דעתו הרפואית. וכן, זה באמת דעות קדומות על דתיים ועל משפחות עם הרבה ילדים. נתקלתי בזה הרבה לצערי. אני היתי הולכת לקבל חוות דעת מרופא אחר. מודה שבגלל החשש שהיחס הזה השתדלתי ממש להגיע ללידות עם כל הבדיקות מסודרות, לא להראות מישהי שמזניחה ולא אכפת לה. אולי מי שגרה ויולדת בירושלים ובאזורים של הרבה דתים פחות נתקלת בזה. אני נתקלתי בזה כמה פעמים, פעם אחת ממש בגלוי כמו שכתבת פה. ועוד כמה  פעמים באמירות מרומזות והרמת גבות . ( ועוד פעמים רבות מאנשים שאינם רופאים- מנהלת בעבודה, בני משפחה חילונים, אנשים שלמדו איתי בהשתלמויות ועוד...). 

מה שחשוב עכשיו זה הבריאות שלך ושל תינוק. וזהו.

גם טובת הילדים הקיימים שלך תלויה בזה.

לגבי הרופא. לא נשמע שהוא מקצועי. הוא היה צריך לדבר איתך על מצב רפואי. הוא לא חברה שלך , לא עניינו בכלל כמה ילדים יש לך . אולי ילדים שלו מוזנחים , מי יודע?

מצד שני, אני לא חושבת שרופא פרטי יכול לעשות משהו רופא ציבורי לא יכול. שתיים ועוד שתיים שווה ארבע גם אם נלך לפרופסור למתמטיקה ונשלם לו. דווקא אם פרופסור מוכן תמורת תשלום להגיד שנתיים ועוד שתיים שווה עשר, עדיף לברוח ממנו

אני יכולה להבין את התמיהה

אבל עדיין הוא רופא ואין לו שום זכות להתערב בבחירות המשפחתיות שלך

אם יש לך אפשרות ללכת לרופא אחר נראה לי כדאי.

ואם את רוצה אותו בעקבות המקצועיות שלו אז לבלוע את הביקורת

לחזק מאוד את עצמך שאת עושה מה שנראה לך נכון ולא מעניין אותך מה הערכים המשפחתיים של הרופא וזהו.

להתייחס רק להמלצות הרפואיות שלו.

בנוגע לניתוח קיסרי,

אני אישית עברתי קיסרי בלידה ראשונה

ובלידה שניה מאוד לא רציתי שוב קיסרי

עשיתי הרבה מאמצים כדי להימנע מקיסרי, לקחתי דולה והלכתי לבית חולים שתומך בלידות טבעיות

ועם כל זה שיננתי לעצמי שוב ושוב ושוב שקיסרי נוסף זה לא סוף העולם

והכי הכי הכי חשוב תינוק בריא ואמא בריאה

ולקב"ה יש את הדרך שלו איך להביא את התינוקת שלי לעולם

והוא יודע מה הכי טוב לי והכי נכון לי.

ב"ה היתה לידה רגילה אבל אני מאוד מאמינה שגם אם היה קיסרי זה לא כזה נורא.

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.