ולצורך העניין - אני עם כשנת מילואים כלוחם מתמרן מתחילת המלחמה. אני יודע טוב מאוד על מה אני מדבר. 

מי שמתנדב לעשות משהו במדינה הזאת, שייקח בחשבון שהוא לא בהכרח ישמש דוגמא לאף אחד אחר. וכפי שאתה רואה, אם תתרעם על משהו שהתנדבת עבורו (או שאתה מעריך את מי שהתנדב) ואחרים לא, אז ישמיצו אותך ויניחו לגביך באופן מאוד לא מתנצל שאתה שתול.

הבייני"שים שהוא טרח לעקוץ כאן, הם הראשונים להתנדב לכל דבר.

הם הראשונים במיצוי האחוזים לקרבי בגיוס וכשבמקומות אחרים מתאמצים להשיג שירות קרוב לבית ולמסעדות של תל אביב ואם אפשר שירות שיתן מקפצה למשרת הייטק עם משכורת שמנה - הם חוזרים שוב ושוב לוועדות כדי להתקבל לקרבי.

הם שיאני המילואים בהמשך, כשאחרים נעלמים כי הם בחו"ל או סתם לא זורם להם, בוגרי הישיבות ממשיכים להגיע בהמוניהם, גם כשמזמן מגיע להם פטור מטעמי גיל ומספר הילדים.

וכמה שעדיף לא לדבר על זה, אבל כשתוקפים אותם על אורך השירות, העוול זועק לשמים - הנוכחות שלהם במחלקות השיקום ובחלקות הצבאיות, גדול מאוד מאחוזם באוכלוסיה, שניים אולי רק לחבריהם לכיתה ולשבט שהלכו למכינות הישיבתיות.

אז בבקשה, מי שרוצה לעודד, שיעודד. מי שצריך כאן לזרוק בוץ על אחת הקבוצות הכי אידיאליסטיות ומסורות במדינה - כנראה ממומן ע"י גורם זר.

לא חייב להיות שום קשר לשום דבר. אם כי, מטבע הדברים הקוונטי, בטח יש.

אולי מי שפתח את הדיון רואה מסביבו רק דוגמא אחת שמנקרת לו את העיניים, אבל מי שמסתכל סביב במבט רחב יותר יכול לראות עד אליי למקלדת את אורית סטרוק טופחת על שכמם של לוחמים - בין סדירניקים רגילים ובין ביינישים - ומתנצלת בבליעת גרון שעליה לחוקק פטור לשותפים קואליציוניים, שאולי זו סיבה רצינית מאוד לכזה נטל על המשרתים. לי כל זה בכלל לא מפריע; הרי בעצמי הבהרתי שהבעיה היא של מי שמתנדב. אבל אולי כל ההסדרים המעניינים, אלה שמשרתים חצי, אלה שלא משרתים, אלה שחושבים שהדרך הנכונה היא להגיע בעיקר כמילואימניקים - אזרחים שלא ברור עד כמה הם חוד החנית הנחוץ - הם משהו שמי שמתנדב בגיל שמונה עשרה ויום לא קולט אלא באיחור. 

אם זאת שאלך - אז כן, החיים מורכבים.

היא נציגה אחת מבין מאה ועשרים בבית המחוקקים. זה שבמשפחה שלה מתנדבים, עוד לא מחייב שהיא מבינה מה היא עושה כשהיא פוטרת אחרים. ואם החיים מורכבים במשמעות של סחיטה קואליציונית באיומים, אז אני אקרא לזה סחיטה אלימה באיומים.
[עריכה: אבל אני שמח שקלטת יופי כמה שהכל רלוונטי מאוד לדיון, בשונה ממה שכנראה ניסית להכריח את עצמך לחשוב קודם.]

אתה תמיד מצליח לחמוק?

אחי בסך הכל ביקשתי להראות את התמונה הטיפה יותר מורכבת, כל החברים שלי ביניישים...

אני למדתי גם בישיבת הסדר

ויש פער גדול בין הסדיר למילואים

במילואים אין הבדל

בסדיר זה חצי שירות

והאמת את החצי הקשה של השחיקה הם לא עושים

הבינישים שאתה מדבר עליהם, הם תלמידים שלי, שמעט לא היו בישיבה כבר שנתיים.

כל הקרביים - היו בכל החזיתות והם עשו הרבה יותר מחצי - האריכו והאריכו להם וכשנגמרו ההארכות של הסדיר, אחרי חודשיים קיבלו מילואים. כל הלא קרביים, נלקחו לשורה וראו ונחשפו לדברים שגם אדםמבוגר ומנוסה, לא עומד בהם.

החבר'ה של הכולל, שלא מזמן סיימו את הסדיר, נשואים טריים או עם ילדים קטנטנים, במילואים רצופים כמעט וגם מי ששוחרר, לא מפרק את התיק כי כל החמרה נקרא שוב וכן, הם הראשונים להקרא. אין סדר, אין רצף, אין שום יכולת להחזיק תכנית.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡