בעיה גנטיתאנונימי בנשו"ט

שלום לכולם.

בדרך כלל אני בפורום של הרווקים אבל היום רציתי לשאול אתכם שאלה שאוכלת אותי...


אני יוצא עם מישהי כבר כמה שבועות ובינתיים הכל טוב. אפילו טוב מאוד.

אני בן 25 והיא בת 24.


בפגישה הקודמת היא אמרה לי שיש לה מוטציה גנטית שמעלה את הסיכוי שלה לחלות בסרטן ולכן בגיל 35 היא תהיה חייבת לכרות את השחלות כפי שעושות נשים אחרות במשפחה שלה. הבנתי ממנה וגם מקריאה באינטרנט שאחרי הכריתה הסיכוי לסרטן פוחת ונהיה כמו כל אשה אחרת.


אני ממש לא רוצה לפסול בגלל זה כי באמת טוב לנו ביחד, מצד שני אני מפחד שאני מדבר מתוך עיוורון או אולי הסתנוורות בגלל שבאמת טוב לי איתה ויש לי כבר רגשות אליה... מפחד שאני לא חושב בהיגיון ופשוט רוצה להתקדם לחתונה בלי שאני באמת חושב על ההשלכות.


אשמח לדעת מה הייתם עושים או יותר נכון מה הייתם ממליצים לבן שלכם לעשות במצב דומה...

מציע להתייעץ עם רופאהסטורי
*הכותב אינו רופא ואינו מוסמך לתת מידע רפואי*


עד כמה שאני מכיר את הנושא (ואני קצת מכיר) אכן לסרטן השחלות (שאם הוא מתפרץ, יש סיכון מאוד גדול) יש מרכיב גנטי שמעלה את הסיכוי לחלות בו או בסרטנים דומים (במקרים שאני מכיר, זה וסוגי סרטן נשיים אחרים קשורים לאותו הגן) ולכן המליצו לעקוב מגיל 35 ובסוף תקופת הפוריות לכרות. חידוש מבחינתי שמציבים את גיל 35 כרף, אולי זה לא אותו דבר.


יש לציין, שעם היכולות הרפואיות היום, גם כריתת שחלות אינה מחייבת את סיום הפוריות. אפשר להקפיא ביציות ולהשתמש בהפריות מעבדה. לא כיף גדול, אבל למשפחות רבות משלל סיבות יש יכולת להרות רק כך.


יש לציין שהסיכוי לחלות גדל עם המרכיב הגנטי, אבל סיכוי מסויים יש לכל אישה, גם אם לא ידוע המרכיב הזה. במילים אחרות, מי שיודעת שצריכה לשים לב, יכולה לשמור על עצמה יותר.


לענ"ד זו ממש לא סיבה לפסול, אם יש מישהי שיש לכם עולם ערכים משותף ומוצאים בינכם שייכות ומציאת חן. יכולים לצוץ בהמשך החיים ואפילו רגע אחרי החתונה (מכיר) עניינים רפואיים כאלו ואחרים, זה חלק מהחיים


כן הייתי מציע להתייעץ עם רופא (אם יש לך רופא קבוע ומבין עניין - הכי טוב). אפשר גם להתקשר בשעות הפעילות למכון פוע"ה 026515050 , לבקש באנונימיות להתייעץ עם אחד הרבנים (עדיף אם פנוי הרב דב פופר שהוא גם גניטיקאי במקצועו, אבל באופן בסיסי גם הרבנים האחרים שם מודעים) ולשמוע, סביר שירגיעו אותך.


בהצלחה רבה בקבלת ההחלטות

מוסיף בקטנהפשוט אני..

בדרך כלל רווקות מקפיאות ביציות,

בעוד נשואות מקפיאות עוברים.


 

הסיכוי להריון מוצלח גבוה יותר כאשר מקפיאים עובר ולא ביצית, לכן זו השיטה המועדפת ברוב המקרים.

 

בכל מקרה, אם תתחתנו כשיש לה עוד 11 שנים להרות בצורה טבעית, ואם לא יהיו עיכובים רפואיים כפי שלעיתים יש גם לנשים ללא כל רקע רפואי, אז בכלל לא בטוח שתצטרכו להיעזר בהקפאה בשביל ללדת.

יותר טובהסטורי
לא חשבתי על החילוק. מה שהיה חשוב לי להדגיש זה שביכולות הרפואיות של היום (והתחום רץ, סביר שבעוד עשור 'כשתגיעו לגשר' יהיו יכולות הרבה יותר משמעותיות) - כריתת שחלות לא מחייבת את סיום הפוריות.
מתחבר לתגובה מעלי ומוסיף עוד נקודה שצריך לדעתחדש2

גם אני ממליץ לא לפסול על הסף אלא להתייעץ ולבדוק היטב.  אף אחד לא מאיתנו לא מחזיק תעודת ביטוח כנגד מחלות קשות בגיל צעיר, חלילה.  

רוב האוכלוסייה עושה ביטוח בריאות פרטי כנגד מחלות קשות - כי לצערינו מחלות קשות הן עניין נפוץ.  

כאן לפחות הדברים ידועים מראש, ויש צעדי מנע והתמודדות טובים.  לפי הניסיון הרפואי, צפוייה איכות חיים טובה ומלאה לאחר מכן.  


 

(ומכאן כותב מניסיון)

צריך להכיר את העובדה שעם הסרת השחלות, מקור לייצור ההורמונים הנשיים, מתרחש מעבר מיידי לתופעות גיל המעבר.   הרפואה יודעת להתאים טיפולים טובים מאוד לשיפור המצב, בהתבסס על טיפול הורמונלי מלאכותי, טיפול הניתן כדרך שגרה לנשים שהסירו שחלות, המיטיב מאוד עם תופעות גיל המעבר ושמירה על הבריאות ועל איכות החיים האישית והאינטימית.  

אני לא יודע על סמך מה אתה אומראריק מהדרום
שרוב האוכלוסיה עושה ביטוח נגד מחלות קשות, לי אין ביטוח כזה, אין לי מקרים של סרטן ושל ניוון שרירים במשפחה, יש מלא מחלות מבאסות אחרות אבל הן לא בפוליסיה של ביטוח מחלות קשות, המשפחה שלי מתאפיינת בלהתבאס לאורך זמן ולראות נינים.
מצטער מהפותח על הנצלושפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"ו 12:12

אבל...

 

רוב מוחלט של מקרי הסרטן - אינם קשורים כלל לגנטיקה. רק כ-10% ממקרי הסרטן קשורים לגנטיקה.

 

הסרטן הכי נפוץ אצל גברים, סרטן הערמונית, מופיע אצל כ-15% מהגברים המבוגרים (ולפי מקור אחר שמצאתי, זה 11%). וזה רק סוג אחד של סרטן מתוך עשרות נפוצים ועוד מאות לא נפוצים.

 

בנוסף, בביטוח מחלות קשות יש עוד עשרות מחלות שמכוסות, ממש לא רק סרטן וניוון שרירים. למשל פרקינסון, אוטם בשריר הלב, ניתוח מעקפים, שבץ מוחי...

 

אני לא אקטואר ולא מומחה בסטטיסטיקה, אבל אני משוכנע שאם מחברים את כל המחלות האלה ביחד, מגיעים לאחוז בכלל לא נמוך של אנשים שחולים בהן.

 

למעשה, סיבות המוות הכי שכיחות בישראל מכוסות בפוליסה:

 

 

מבחינתי זה אחד הביטוחים שאני מכנה "קטסטרופה", כלומר הרבה יותר חשוב מביטוח רכב למשל. אדם שחלילה מתגלה אצלו אחת המחלות ברשימה, צפוי להיפגע משמעותית ביכולת להתפרנס מחד, ולהוציא מאות אלפי שקלים על טיפולים רפואיים ועזרה סיעודית מאידך.

לכן לדעתי זה אחד הביטוחים החשובים ביותר.

 

נקודה נוספת: 

ככל ביטוח רפואי, הרבה אנשים נזכרים לעשות אותו אחרי שמתחילות הבעיות. כשיש לחץ דם גבוה, כולסטרול, בעיות לב, אולי גם התחלה של טרום סוכרת וכיוצ''ב. אלא שאז כבר מאוחר מדי, אחרי שמתחילות הבעיות אף חברת ביטוח לא תסכים לבטח או שהיא תעשה המון החרגות. 

 

לכן, עדיף תמיד להצטרף כשאנחנו צעירים בריאים ויפים, למרות שדווקא בשלב הזה זה מרגיש כמו בזבוז כי אנחנו הרי צעירים בריאים ויפים...

כקודמיי . הצלחה רבההעני ממעש
אם אתה בעצמך אשכנזיפשוט אני..

אז כדאי לבדוק האם גם לך את יש את הגן הזה.

 

תינוק שיורש את הגן הנ"ל משני הוריו ולא רק מאחד (סיכוי של 25% אם שני ההורים נשאים), יסבול ממחלות קשות מאוד וצפוי למות בשנת חייו הראשונה, אם בכלל ישרוד את ההריון.

 

ועם זאת, כמו שהסטורי כבר ציין, גם לזה יש פתרונות רפואיים - כל עוד יודעים מראש מה הבעיה אז יש פתרונות שיאפשרו לכם ללדת ילדים מתוקים ובריאים.

 

חשוב להגיד שאני ממש לא מנסה להפחיד, וכמו מה שנכתב קודם - אם טוב לכם ביחד אז לכל דבר יש פתרון היום, גם אם הפתרון הוא לא בדיוק דרך המלך, הוא עדיין יכול לאפשר לכם חיים טובים וארוכים בבריאות.

קודם כל וודא שהבנת אותה ואת המצברעך

נשמע ממה שכתבת שהיא יודעת שבוודאות שיש לה את המוטציה הגנטית הזו. זה נשמע קצת משונה כי בד"כ גם כשיש למישהי רקע משפחתי ידוע (כגון הורה או אח/אחות עם המוטציה בוודאות), אי אפשר לדעת האם גם לה יש את המוטציה אלא ע"י בדיקה. וזה דבר שבד"כ עושים רק בגיל מבוגר יותר ואחרי חתונה...


אז דבר ראשון - תברר האם הבנת ממנה נכון, היא נבדקה בעצמה, או שרק יש לה את המוטציה במשפחה?  ואם אכן לא נבדקה, מה הסיכוי שיש לה אותה? (במצבים קלאסיים הסיכוי הוא 50%)


אגב - אם היא טרם נבדקה, גם אם היא תעשה את הבדיקה היום - כדאי לקחת בחשבון שזה לוקח זמן לקבל את התוצאות. הן עלולות להגיע רק עוד כחודשיים שלושה...

למה אתה מניח שהיא לא נבדקה?פשוט אני..

הבדיקה בסל הבריאות, כל אשכנזיה שמגיעה לעשות בדיקות גנטיות מקבלת גם את הבדיקה הזאת ממש כמו טייזקס וכו', והמוני אנשים עושים בדיקות עוד לפני החתונה.

אם היא ידעה שיש במשפחה שלה את הגן, אז זה עוד יותר מסביר למה היא רצתה לבדוק את עצמה...

היא נבדקה כי היא ידעה שיש את זה במשפחהאנונימי בנשו"ט
זה נושא חשוב מדי בשביל להתייעץ עליו בפורוםנפשי תערוג

תתחיל מהתייעצות אצל:

גניקולוג ואונקולוג

כמובן גם יעוץ גנטי

אני לא שואל מבחינה רפואית מה ההשלכותאנונימי בנשו"ט
אלא האם כדאי לי להיכנס לזה או שעדיף לוותר מראש
איך אתה תכריע (ואיך אנחנו נכריע)נפשי תערוג

אם אתה לא יודע במדויק את ההשכלות של הנ"ל

יכול להיות שאפשר למשוך כריתה עד גיל 40-45 ואז זה משנה את התמונה.

אולי לנשים עם הגן הזה יש נטיה לעוד סוגי סרטן

אולי לנשים עם הגן הזה יותר קשה להרות

אולי לנשים עם הגן הזה יש נטיה לעוד מחלות רקע

אולי גם אתה נשאי גן כזה ואתה לא יודע

אולי ואולי


 

 

החלטות כאלה לוקחים שיש את כל האינפורמציה מול העיניים.

ובשביל לקחת החלטה כזאת (שהיא קשה אם תחליט כך או כך) חייב לקבל את הכל.


 

ולכן אני ממליץ דבר ראשון לפנות לרופאים הנ"ל.

ורוצי בהקדם.

אי ההחלטה גורמת רע לשני הצדדים (כמובן לא להחליט בפזיזות. אבל גם לא סתם למרוח את הזמן)

היא כבר ענתה לי על כל השאלות שכתבתאנונימי בנשו"ט

מלבד על השאלה אם אני בעצמי נשא של הגן...

בגלל פשוט אני אני כבר קבעתי תור לרופא...

לעניות דעתי אף אחד לא יכול להחליט במקומךנפשי תערוג

כי לא דומה מישהו א למישהו ב.

כל החלטה כזאת צריכה להגיע אך ורק ממך.

אם אתה יודע את השיקולים והמשמעויות. המעלות של האישה ומצד שני החסרונות שלה. רק אתה תוכל להחליט האם זה מתאים לך.


אגלה לך סוד.

אין מישהי מושלמת (מלבד אישתי והיא תפוסה)

לכל אחת יש את היתרונות החסרונות שלה.

ואתה צריך לשקלל מה מתאים לך ומה לא.


במקרה הנ"ל יש כאן חיסרון רפואי. אבל הוא פתיר בגבול מסויים.

האם שווה להכנס לזה?

רק אתה יודע אם המעלות שלה מספיקות כדי לגמד את החיסרון הנ"ל.


כמובן שאתה לוקח בחשבון שיכול להיות שיהיו לכם פחות ילדים מהממוצע

ויכול להיות שהיו סיבוכים מהניתוח

ויכול להיות הרבה דברים

על כל אלה זה לא סיבה לפסול בחורה טובה.

אבל רק אתה יודע אם היא בחורה טובה.

או יותר נכון טובה לך


רק עשה לעצמך טובה.

ברגע שלקחת החלטה (לא משנה איזה החלטה. כך או כך) להיות שלם עם ההחלטה לכל החיים. 

אם כל שאר הנתונים מתאימיםלאחדשה
כנראה שלא הייתי מורידה בגלל זה...
לא הייתי פוסלרעך

מהתיאור אני מתרשם שמדובר במוטציה בגן BRCA1 או BRCA2. חשוב לתת את הדעת על כמה דברים:

(אגב, גם אני לא רופא, אך 'קצת' מבין בתחום)


1) הנקודה הכי חשובה לדעתי:

גם אם יש מוטציה - סרטן זה לא גזרת גורל. עם שמירה על אורח חיים בריא (תזונה + פעילות גופנית + שינה טובה + הימנעות מעישון ודומיו ומחשיפה למסרטנים אחרים + שמירה על בריאות הנפש + שמחת חיים וקשרים חברתיים טובים) אפשר להפחית את הסיכון לסרטן ושאר מחלות איומות ונפוצות מאד בעשרות אחוזים!

ובפרט כשמתחילים בגיל צעיר - כמו שלכם. לעיתים, דווקא לאנשים שמודעים לבעיות רפואיות/ עניינים גנטים שמגבירים סיכון למחלות מסויימות יש נכונות רבה יותר להקפיד על אורח חיים בריא, והתוצאה היא שבשורה התחתונה - הסיכון שלהם לחלות במחלות הנוראיות ביותר והנפוצות ביותר - קטן יחסית ליתר האוכלוסייה.

וזה כולל גם מחלות כרוניות וכמו כן - הפרעות נפשיות,  שמצויות גם בגילים צעירים, כמו סוכרת, דיכאון, חרדות, כבד שומני, ואפילו מחלות זיהומיות.


כמובן שהמשמעות של כל המידע הזה לגבי שאלתך תלוייה בהתרשמות שלך מבחורה מסויימת זו, וגם בך: היא נראית לך כמו מישהי שמקפידה, או תקפיד על אורח חיים בריא?

מבחינתה כל המשמעות של המוטציה שלה היא כריתת שחלות עוד עשור, או שהיא מתכוונת לנקוט גם בצעדים פחות קיצוניים כדי למזער את הסיכון שלה לחלות?

 

כל הנושא של אורח חיים בריא זה משהו שאתה בכלל מעוניין בו? אם כן, הסיכוי שלך להשפיע עליה בכיוון - הוא לא רע בכלל.


באנגלית יש ביטוי:

,genes load the gun, גנים טוענים את האקדח -

lifestyle pulls the trigger אך אורח חיים סוחט את ההדק.


2) מוטציות בשני גני הBRCA עלולות להגביר את הסיכון לחלות לא רק בסרטן השד והשחלה, אלא גם בסוגים נוספים של סרטן, כמו סרטן הלבלב. לניתוחים מניעתיים כמו כריתת שחלות ושדיים יש השפעה מובהקת על הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות, אך כנראה שלא לגבי סוגים אחרים של סרטן.


3) רמת הסיכון לחלות בסרטן מסוג זה או אחר משתנה בין סוגי הווריאנטים השונים במוטציות הנ"ל. בלי ייעוץ מקצועי שמתייחס ספציפית לווריאנט שלה, לא בטוח שקל יהיה להעריך את המשמעות האמיתית של הנשאות שלה.


4) יש כמובן השלכות גם על דור העתיד...

כמובן שיש פתרונות רפואיים, אך זה לא הדבר הכי נעים ופשוט...


5) כל התמונה עלולה להשתנות מאד ברבות השנים בהתאם לכל מיני משתנים שעלולים לצוץ. מה שברור לבחורה עצמה, או לרופא היום לא בטוח שיהיה ברור עוד עשור.


נקודות 2 -5 הן בעיקר סתם להשלים את הענייין של קבלת החלטה בכובד ראש לאחר שיקול דעת רציני. אך הן אינן נקודות מכריעות בעיניי.


ועכשיו לגבי עצם השאלה שלך:


אני אישית ממש לא הייתי פוסל. הנושא של מוטציות גנטיות מהסוג הזה בטל בשישים או במאתיים לדעתי יחסית לשאר השיקולים כשבוחרים עם מי להתחתן. עם זאת, חשוב להיכנס לזה ממקום מושכל.


לדעתי, בתחום של בריאות, (שהוא גם ככה לא התחום העיקרי שצריך לקחת בחשבון לקראת חתונה) מלבד הנושא של התאמה גנטית לגבי מחלות מהסוג שבודקים בדור ישרים, (וגם מלבד מקרים חריגים של בעייה רפואית מובהקת ורצינית)  שני השיקולים המרכזיים בבחירת בת זוג הם מה היא תאכל ותאכיל את הילדים עד גמילתם (הנקה ,או תחליף חלב = ג'אנק פוד לתינוקות), ומה היא תאכל ותאכיל את הילדים לאחר גמילתם.


בסוף - הנושא של המוטציה משמעותי הרבה הרבה פחות מאשר עודף משקל למשל, או כל מיני עניינים רפואיים אחרים, שרוב האנשים לא מתייחסים אליהם בכלל באותה היסטריה של גנים שמעלים את הסיכוי לסרטן. צריך פרופורציות נכונות.


מאחל לך המון הצלחה בהחלטה, וממליץ לך להתפלל שה' ינחה אותך ויעזרך.


אני חייבת לומר- ששום אשה בעולם כנראה לא תוכליעל מהדרום

לק"י


להתחייב מראש, מה הילדים יאכלו מהלידה ועד עולם.

חוץ מזה, שגם האבא יכול לדאוג לתזונת הילדים (מלבד הנקה כמובן. בזה הוא יכול רק לתמוך ולעזור מסביב).


ובעיני זה בטח לא השיקול העיקרי בבחירת בת זוג.

אתה כותב כאן טעויות ממש מסוכנותפשוט אני..

א. עוד לא נולד הרופא שיגיד לאשה עם brca, שהיא יכולה להימנע מכריתת שחלות/שדיים אם היא תקפיד על אורח חיים בריא.

לנשים עם הגן הזה יש סיכוי של למעלה מ-80% לחלות בסרטן ללא כריתה, וברגע שהסרטן מתחיל כבר מאוחר מדי לעשות כריתה כי הוא מתפשט לאיברים פנימיים נוספים במהירות.


העצה שלך לשמור על אורח חיים בריא ולהימנע מכריתה - סכנת נפשות של ממש! היא סותרת את ההמלצה הרפואית הידועה מזה עשרות שנים.


אין שום מחקר לפיו אפשר להפחית את הסיכון לסרטן ''בעשרות אחוזים'' עם אורח חיים בריא. אתה אומר שעם שמירה על אורח חיים בריא הסיכוי יהיה קטן יותר מאשר יתר האוכלוסייה, זה ממש פייק מדע!


ב. תחליף חלב לתינוקות זה ממש לא ג'אנק, אתה מדבר כמו סבא מלפני 4 דורות שלא יודע מה יש בתחליפים האלה.


בנוסף, אף אשה לא יכולה לדעת מראש אם היא תניק וכמה היא תניק, לפעמים עם כל הרצון להניק בסוף נפגשים עם המציאות שכוללת לעיתים כאבים מאוד חזקים, דימומים, דיכאון שקשור גם לעייפות, או שלל סיבות אחרות שיכולות למנוע הנקה. 

לא המלצתי להימנע מכריתת שחלות. לא הבנת אותירעך

א. ניתוחים מניעתיים לנשים בסיכון גבוה לסרטן כמו כריתת שחלות ושדיים הם צעדים חשובים מאד ומצילי חיים. לא הצעתי להימנע מהם. עם זאת הם צעדים קיצוניים מאד שראוי שיבואו נוסף על צעדים פחות דרסטיים כמו הקפדה על אורח חיים בריא - שגם היא כלי עוצמתי מאד מאד נגד סרטן.


כל מה שאליו רמזתי בקצרה (כי גם ככה הארכתי יתר על המידה) בנקודה החמישית שהעלתי הוא שבעת קבלת החלטה כה גורלית - עם מי להתחתן - צריך לשים לב שהנחות יסוד לגבי ענייניים שצפויים לקרות בעוד שנים רבות - עשויות להתערער: אולי הבחורה תשנה את דעתה לגבי עיתוי הכריתה, או האם לבצע אותה בכלל, חרף ההמצלות הרפואיות. (בכל זאת יש לזה תופעות לוואי משמעותיות). אולי המלצות רפואיות כלליות תשתננה, וכל שכן המלצות פרטניות. האם זה צפוי להתרחש? בפירוש לא. אך האם אנחנו יכולים לדעת בוודאות מה יקרה בעוד מעל עשור? גם לא. טענתי שכדאי לתת את הדעת על כך בעת החלטה שכזו. זה הכל.


לגבי הפחתת הסיכון של סרטן בעשרות אחוזים, באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא (בהקפדה אמיתית ורצינית!), הטענה שלי מתבססת על מאות רבות של מחקרים מגוונים מאד שמצביעות על המסקנה הזו. אתה כמובן צודק שאין (וכנראה לעולם לא יהיה) מחקר שמוכיח באופן חד משמעי שאורח חיים בריא מפחית סיכון לסרטן במידה כזו או אחרת. כי כמעט בלתי אפשרי לבצע מחקר כזה, שיארוך שנים ארוכות וידרוש מעקב צמוד ולא ריאלי.


אך מכלול הראיות שמוכיח ברמת סבירות גבוהה מאד שניתן להפחית את הסיכון לסרטן

במידה משמעותית מאד - מוצק ביותר. זה רחוק מלהיות פייק מדע. (מלבד התועלות העצומות והוודאיות של אורח חיים בריא שלא נוגעות לסרטן).


כל זאת כתבתי לגבי כלל האוכלוסייה.


בקרב נשים עם מוטציות BRCA, המידע המחקרי מוגבל בהרבה, וכל השערה בנושא היא פחות מוצקה.


ממש לא טענתי שאשה עם מוטצית BRCA יכולה באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא להפחית את הסיכון שלה לסרטן השד, עד כדי עשרות אחוזים פחות מהסיכון של נשים באוכלוסייה הכללית. אך אני כן טוען שהיא יכולה בכך להפחית במידה משמעותית מאד את הסיכוי שלה עצמה לחלות בסוגי הסרטן הקשורים למוטציה.

וחשוב מכך - אני טוען שהיא יכולה להפחית במידה עוד יותר משמעותית את הסיכוי שלה לחלות במחלות רבות אחרות, כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת (סוג 2), מחלות של דרכי הנשימה, מחלות כלייה הפרעות פסיכיאטריות חמורות כמו דיכאון, ועוד מחלות רבות מאד (שחלקן גם פוקדות נשאיות של מוטציות BRCA באופן מוגבר יחסית).


אין ספק שמי שיודעת שיש לה רקע גנטי שמגביר מאד את הסיכוי שלה לחלות במחלה מסויימת - יש לה יותר פוטנציאל של מוטיבציה לאמץ אורח חיים בריא מאשר אשה אחרת.  בחלק מהמקרים על ידי כך היא דווקא תפחית בסך הכולל את הסיכוי שלה לסבול ממחלות נוראיות מכל הסוגים באופן יחסי לכלל האוכלוסיה. זאת למרות שהסיכוי שלה לחלות באותה מחלה מסויימת עדיין יהיה גבוה פי כמה יחסית לשאר הנשים.

חשוב לציין שלכולם יש 'נקודות פתיחה' גנטיות (וגם לא גנטיות) שמשפיעות על הסיכוי שלהם לסבול מבעייה רפואית כזו או אחרת או לחלות במחלה כזו או אחרת. והרבה אנשים, לעולם לא ידעו על ה'דפקטים' שלהם, וזה לא יניע אותם לנקוט בצעדים להינצל מהסכנה שאורבת להם.

על הרקע הזה, בהחלט קיימת היתכנות שזה שמישהי יודעת שיש לה פגם גנטי מסויים, גם אם הוא חמור יחסית, כמו מוטציית BRCA, לא יהווה 'חיסרון' אמיתי בהקשר של נישואין. אך זאת בתנאי שהמודעות שלה אכן תדרבן אותה להקפיד על אורח חיים בריא.


ב. באמת לא התייחסתי לנושא של הנקה ברגישות הנדרשת. הלב נכמר על כל מקרה של אשה שמכל סיבה שהיא לא יכולה להניק במידה בה היתה חפצה. ולפעמים באמת אין מנוס וחובה להיעזר בתרכובת מזון לתינוקות. עם זאת, האמת חייבת להיאמר.

קשה להפליג בפער הבריאותי שבין הנקה ובין תרכובת מזון לתינוקות. ההשוואה בין מידת ה'בריאות' של חלב אם יחסית לתרכובת מזון לתינוקות, דומה להשוואת מידת הבריאות של ירקות עלים אורגניים לג'אנק פוד. (כמובן שכל זה קשור גם לאופי המזון שהאם המניקה אוכלת...) ולא זו לא תפיסה מיושנת או תלושה. זו תפיסה שמתבססת על מאות רבות של מחקרים ומתהדהדת מבין המלצותיהם העדכניות של מוסדות וארגוני הבריאות המובילים בעולם.


צר לי שכמה אנשים טעו בהבנת הנקרא של מה שכתבתי. כנראה שאני אשם בכך שלא הייתי ברור מספיק. אך לפני שממהרים להשיג על דבריי, כדאי לקרוא שוב את מה שאשכרה כתבתי...

אתה כותב דברים והיפוכם, ואז מאשים אותי שלא קראתיפשוט אני..

בסוף דבריך כתבת: 

אך לפני שממהרים להשיג על דבריי, כדאי לקרוא שוב את מה שאשכרה כתבתי...

 

אך האמת היא שאתה עצמך שינית עכשיו מהדברים שכתבת בתגובתך הקודמת, למשל:

 

א. בהתחלה כתבת: 

גם אם יש מוטציה - סרטן זה לא גזרת גורל. עם שמירה על אורח חיים בריא (תזונה + פעילות גופנית + שינה טובה + הימנעות מעישון ודומיו ומחשיפה למסרטנים אחרים + שמירה על בריאות הנפש + שמחת חיים וקשרים חברתיים טובים) אפשר להפחית את הסיכון לסרטן ושאר מחלות איומות ונפוצות מאד בעשרות אחוזים

 

(ההדגשות אינן במקור)

 

ועכשיו כתבת:

ממש לא טענתי שאשה עם מוטצית BRCA יכולה באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא להפחית את הסיכון שלה לסרטן השד, עד כדי עשרות אחוזים פחות מהסיכון של נשים באוכלוסייה הכללית. אך אני כן טוען שהיא יכולה בכך להפחית במידה משמעותית מאד את הסיכוי שלה עצמה לחלות בסוגי הסרטן הקשורים למוטציה.

 

רק אעיר שלא טענתי בכלל שכתבת "עשרות אחוזים פחות מהסיכון של נשים באוכלוסייה הכללית".

כתבת שאפשר להפחית בעשרות אחוזים, ובמשפט אחר כתבת שהסיכון יהיה פחות משל נשים באוכלוסייה הכללית. שני המשפטים האלה - שגויים.

 

ב. לגבי הפחתת הסיכון של סרטן בעשרות אחוזים... כל זאת כתבתי לגבי כלל האוכלוסייה.
 

 

עכשיו אתה טוען שהמחקרים לפיהם אורח חיים בריא מוריד את הסיכוי לסרטן בעשרות אחוזים, כלל לא קשורים לנשים עם מוטציה בגן BRCA, אך בתגובתך הקודמת התייחסת לבחורה דנן שכאמור יש לה את המוטציה הזאת, ואפילו פתחת את הפסקה עם המילים "גם אם יש מוטציה". 

 

 

ג.

בהתחלה כתבת שתחליף חלב הוא ג'אנק, ועכשיו לא כתבת שזה ג'אנק אלא שיש יתרונות עצומים לחלב אם. 

אתה מבין את ההבדל העצום בין שתי האמירות האלה?

 

הרי אם נניח שמלפפון יותר בריא מעגבניה, זה עדיין לא אומר שעגבניה היא ג'אנק. ואם נניח שחזה עוף בריא יותר מכרעיים, לא נגיד לאף אחד שכרעיים הם ג'אנק.

כך גם תחליפי חלב: ברור ואין ויכוח שהם פחות טובים מחלב אם, אך לקרוא להם "ג'אנק" זו פשוט הטעייה. כשאומרים ג'אנק פוד לא אומרים "יש אפשרויות בריאות יותר", אלא אומרים שהאוכל הזה מזיק ופוגע בגוף, למשל "מיץ תפוזים" עם 7 כפיות סוכר בכל כוס, שאינו מכיל פרי. זה מיץ שאפשר ורצוי לוותר עליו, מה שאין כן בתחליפי חלב. אם אפשר לקבל מזון בריא יותר - ברור שעדיף. אך אם לא, זה בפירוש לא ג'אנק ואסור לוותר על המזון הזה.

 

אין סתירות. ותדגיש את המשפטים בשלמותם...רעך

אני השקעתי מספיק זמן בליבון טענותיי. אין סתירות בדבריי, רק התייחסות לכמה סוגיות שונות בצורה מתומצתת מדי, מקוצר היריעה...

אך אם אתה מתעקש שיש סתירות בדבריי, תתייחס רק לדברים השניים שכתבתי.


רק אעמיד את המסקנה - לגבי שתי הטענות שייחסת לי כעת:

א) אשה עם מוטציית BRCA בהחלט יכולה להפחית את הסיכון שלה לחלות בסוגי הסרטן הקשורים למוטציה במידה משמעותית מאד באמצעות אורח חיים בריא. לא טענתי לגבי הנקודה המסויימת הזו שמדובר בהפחתה של עשרות אחוזים בדווקא. אז באיזו מידה? אפשר לזרוק מספרים לאוויר בהתבסס על מחקרים לא רבים שבדקו את השאלה הזאת ספציפית, אך אין לכך משמעות רבה בעייני, זה כנראה משתנה מאד מאשה לאשה. מה שחשוב הוא שככל שתקפיד יותר - תפחית יותר.


ב) לא טענתי שבאמצעות אורח חיים בריא אשה עם מוטציית BRCA יכולה להפחית את הסיכון שלה לחלות בסוגי הסרטן הקשורים למוטציה עד מעבר למידת הסיכון באוכלוסייה הכללית. (לא שזה מופרך, אך אין שום כיסוי לטענה כזאת).

כן טענתי שכשמחשבים את הסיכוי לכל המחלות הרציניות יחד, 'ייתכן', לא וודאי, אך בהחלט ייתכן, שאשה עם BRCA, תוכל בהקפדתה על בריאותה להפחית את הסיכוי שלה לחלות עד לסיכוי נמוך יותר מהסיכוי של האוכלוסייה הכללית, שכידוע - לא רחוקה מאד משמירה על אורח חיים בריא


לא אבזבז את זמני שוב כדי להסביר את דבריי שוב ושוב עד שיתקבלו על ליבך. אתה מוזמן לפקפק - ואם זה יביא אותך ואחרים לעיין קצת בים המחקר של השפעות אורח חיים בריא על הפחתת הסיכון לחלות במחלות כרוניות, רק טוב יצמח מזה. גם אם זה יבוא מתוך חדוות ההתנצחות.



אדרבה, האמירה היא אותה אמירה - תמ"ל = ג'אנקרעך

איך שלא מסכלים על זה, בין בהסתכלות על חצי כוס החלב המלא או הריק.


המדד הרלוונטי כשדנים במידת בריאותו של מזון מסויים הוא השוואה למידת בריאותם של מזונות אחרים. שהרי זו הבחירה העומדת בפני האדם האוכל/ מאכיל - מזון א' או מזון ב'. כל אכילה של מזון מסויים באה על חשבון אכילת מזון אחר. (עד הסף של הימנעות מאכילת יתר).


פירות >לחם לבן>קוקה קולה>שמן מנועים.


מכיוון שראוי שלא להתחשב בדברים שאמנם יש להם ערך קלורי, אך אינם נחשבים למזון מסיבות מובנות, כמו שמן מנועים למבוגרים, אנחנו מגיעים לרשימה שבה הקטגוריה של ג'אנק פוד נמצאת בתחתית רשימת קטגוריות המזון.  (מבלי להיכנס לתתי קטגוריות, וגם בלי ליהכנס לפולמוס לגבי שתייה חריפה).

וזה כולל גם ג'אנק פוד שמועשר בויטמנים ומינרלים וכולל את כל קבוצות המזון החיוניות - זה עדיין זבל.


אצל תינוקות (מהלידה עד כ6 חודשים באופן כמעט אקסקלוסיבי, ועד גיל שנה בשילוב עם מזונות אחרים) זה מאד פשוט - יש רק 2 קטגוריות רלוונטיות של מזון. 1) חלב אם 2) תרכובת מזון לתינוקות. (שהרי אף אחת לא תדחוף לתינוק הקטנטן שלה קוקה קולה).


כך שממש כמו שג'אנק פוד נמצא בתחתית הרשימה למבוגרים. דהיינו הדבר הכי גרוע שניתן לצרוך. תמ"ל נמצא בתחתית הרשימה לתינוקות.


אין דרך לדרג את ההשפעה של אכילת מזון מסויים על הבריאות מבלי להתייחס לאלטרנטיבה לאכילת אותו המזון, דהיינו או השפעת אכילת מזון X לעומת הימנעות מאכילה, או השפעת אכילת מזון X לעומת אכילת מזון Y או Z.


כך שכשאומרים שאכילת ג'אנק פוד פוגעת בבריאות, הכוונה היא לפגיעה יחסית לשאר האלטרנטיבות.


לתמ"ל, כידוע, אין אלטרנטיבה מלבד חלב אם, או הרעבה. כך שיוצא שממש כשהם שהישרדות כתוצאה מאכילת גלידה בעת מצור 'בריאה' יותר מאשר למות מרעב כפשוטו, אך יחסית לכל שאר קטגוריות המזון, גלידה מזיקה לבריאות. כך גם לגבי תמ"ל. זה עדיף מהרעבה, אך גרוע בהרבה מכל אלטרנטיבה אחרת, כי יש רק אחת - הנקה.


הנחת היסוד שלך כאן לא נכונהחושבת בקופסא
ההגדרה של ג'אנק פוד היא מזונות עתירים בשומנים ופחממות עם מעט מאוד או כמעט ללא חלבונים, ויטמינים ומינרלים. זה לא קשור להאם יש אפשרויות יותר טובות, אלא לנזק של צריכה מוגזמת של האוכל הזה מבחינת עודף קלוריות, שומן רווי ושאר מריעין ובישין.


לפי ההגיון שלך אם יש לי בחירה בין שני פירות, ואחד עשיר יותר בויטמינים והשני פחות, הפחות עשיר יחשב ג'אנק. כל מה שעשית כאן זה סתם משחק לשוני שנועד להוציא תגובה רגשית, אתה לא דן על התכולה של התמ"ל עצמה.


נעשו המון מחקרים על הבטיחות של תמ"ל ומה קורה לילדים שצרכו אותם. התמ"ל מכיל את מה התינוק צריך, גם אם יש לו מגבלות מסומות כמו שהוא לא מכיל נוגדים למחלות כמו חלב אם. לכן כמובן הוא פחות מועדף אבל זה לא אומר שזה גורם נזק בעצם החומרים עצמם שהוא מכיל, בדומה לג'אנק פוד.


כמובן שמה שמומלץ יותר לתינוק זה הנקה, אבל אישה שלא יכולה להניק משלל סיבות יכולה להיות רגועה שהתינוק שלה יקבל את כל התזונה שהוא צריך. ואם יש לתינוק בעיות היא יכולה להחליף לחברה אחרת. אתה לא התייחסת להבדלים בין החברות ולעובדה שכל תינוק מגיב לכל תמ"ל אחרת, מה שמוכיח שאי אפשר להתייחס אל כולם כקטגוריה אחת בלי שום הבדל.

לגבי הנקה - אתה צודק, אך התייחסתי לבחירת בת זוגרעך
ולגבי הנושא הזה, בקרב מתדייטים שנושא השיח הזה לא מחוץ לתחומם. (ולגבי זה לא אחווה דעתי...), ברןב מוחלט של המקרים ניתן רק להעריך את מידת הנכונות של בת הזוג להניק, ולא את יתר המשתנים. (אא"כ מדובר בשלב ב', כשהאשה כבר התנסתה בהנקה)


אני בסך הכל אמרתי שמי שלא יפסול על כגון זה, ק"ו שלא הייתי ממליץ לו לפסול על בעייה גנטית. (עם ההסתייגויות שכבר ציינתי).

אלו שני השיקולים המרכזיים בבחירת אישה לדעתך?חושבת בקופסא
היא יכולה להיות רוצחת עם גזרן שעושה מסיבות קריוקי רועשות ב2 בלילה, אבל כל עוד היא מניקה והילדים אוכלים סלט אתה בסדר עם זה?
😂😂😂פשוט אני..

אהבתי את ההשוואה בין רוצחת לבין מרעישה בלילה, וואלה צודקת! גם על זה צריך להישלח למאסר עולם

בהחלט דוגמה משעשעתרעך
אני גם בהתחלה חשבתי שהוא נותן את זה כשיקול עיקרייעל מהדרום

לק"י


(לכן הגבתי מה שהגבתי).

בקריאה נוספת הבנתי שהוא מדבר על עניין הבריאות בלבד- מה הכי חשוב לדעתו. שגם אם אני לא מסכימה איתו, זה שונה.

כאשר כתבתי בפירוש - לא.רעך
אך כשמישהו חושב האם לחתוך רק בגלל נקטדה בתחום של בריאות, (כשלא מדובר במקרה קיצוני ביותר, שיחשוב קודם האם היה חותך על הנושאים הללו, ואם לא - כנראה שלא סביר לחתוך על נקודה אחרת.
כדאי להתייעץ עם מכון פועהפאזאחרונה

להבין מה המשמעות ומה ההשלכות של זה.

אישית מכירה כמה וכמה נשאיות שב"ה חיות בזוגיות טובה ונעימה (לדעתי כולן גילו את הנשאות לאחר הנישואין).


מאמינה שבע"ה תהיה איזשהי התקדמות רפואית וטכנולוגית עד אז, אבל בכל מקרה כדאי נכון להיום להבין מה המשמעות ולבחור אם זה משהו שאתה נכון להכנס אליו.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעוןאחרונה
מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות
איזה אטרקציות זוגיות אתם אוהבים לעשות בנופש בחורף?עינב66

יוצאים קצת לנופש, בקטע של ממש להתפנק, להנות, להתקרב אחרי תקופה אינטנסיבית.

חשבנו על ירושלים, אבל קפואא.

על מה ממליצות?


נצא מן הסתם לסיור דרך עיר דוד/הקרן למורשת הכותל אבל מחפשת עוד רעיונות במיוחד בכפור שבירושלים.


תודה רבה מראש!

משהו על ''קפוא''פשוט אני..

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...


 

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

זה גם נכוןעינב66
רוצה לדייק אותך: לא הכל בראש, אלא בארון הבגדיםזמירות

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

 

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

 

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

 

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

מסכים שהקור האירופאי דורש בגדים שאין לרוב הישראליםפשוט אני..

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

יש באיזור ירושליםסטודנטיתאמא

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

לא יודע, אנחנו בנופש זוגי כמעט שלא יוצאים מהצימרהסטורי

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

 

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

נופש בירושליםיהושבעט7

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

יש ניווטים זוגייםשלומית.
של מיטל אדמוני. תגגלי. לא ניסיתי אישית, אבל מהפרסומים שראיתי נראה ממש יפה ומגניב
יש מלא!שדמות בחולות

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

 

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בחורף הכל יותר רומנטישם פשוטאחרונה

אולי יעניין אותך