הרופא הכניס לי 4 כדורים של ציטטוק לנרתיק היום.
הוא אמר לי שתוך כמה שעות אני אמורה להתחיל לדמם, אבל לא אמר לי מה בערך אורך הדימום שאני אמורה לצפות לו...
שבוע 6+3
וגם -
הכאבים הם מעבר למחזור רגיל?
הרופא הכניס לי 4 כדורים של ציטטוק לנרתיק היום.
הוא אמר לי שתוך כמה שעות אני אמורה להתחיל לדמם, אבל לא אמר לי מה בערך אורך הדימום שאני אמורה לצפות לו...
שבוע 6+3
וגם -
הכאבים הם מעבר למחזור רגיל?
דייי איזה עצוב זה
לא מבינה בציטוטק המון כוחות לתהליך הזה
לגבי כאבים יודעת מאחותי שזה קצת יותר כואב (היא אחת שלוקחת יומיים מחלה בכל מחזור אז קחי את זה בעירבון מוגבל). לא זכור לי שזה היה ארוך יותר..
אני בעצמי מבולבלת
לא ידעתי על ההריון הזה, נכנסתי אליו עם מניעה..
ואני לוקחת כדור שאסור לקחת בהריון, אז יש לי רגשות אשם כאילו זה אשמתי.
ועוד שנכנסת להריון עם מניעה
אין פה בכלל מקום למחשבות כאלו.
חיבוק עוד יותר גדול!!!!!
עוזר לי לשמוע את זה..
האכילה העצמית שלך מאוד מובנת אבל בבקשה אל תכנסי לזה
איזה קשה במיוחד גם בתזמון הזה אוףףףף
תודה שאת מבינה אותי..
אני יודעת שזה לא אשמתי
אבל התחושות באות בלי רשות..
אם את מתכוונת שלקחת במקביל מניעה
אז תדעי שזה לא אמור לגרום להפלה.
אני לוקחת כדורים חזקים שאסורים בהריון....
תודה על החיבוק!
את עשית את כל ההשתדלות שלך לא להיכנס להריון
וטוב שאת לוקחת את הכדורים שאת צריכה.
לפעמים נכנסים להריון עם מניעה וזה באמת קשוח,
נאחלת לך שיעזור ממש בקלות
התאוששות קלה והרבה כוח
עודדת אותי!!
ממליצה להיות בבית
ושבעלך יהיה איתך
הדימום כן יותר מוגבר וגם יש התכווצויות מעבר למחזור רגיל
הבעיה שלי היא שאני מתחילה עבודה חדשה ביום שני הקרוב.
ומיד אח"כ חתונה של אחי, ויש לי מלא התארגנויות שתכננתי על היומיים הקרובים.
תזמון מאוד קשה בשבילי...
אויש, מבאס ממש. הדימום הכבד הוא רק ביומייםאמהלההראשונים.
מקווה ממש שעד יום שני זה כבר יהיה חלשלוש
בהצלחה יקרה
בשורות טובות
אתפלל שהדימום יגמר מהר
או לפחות להגיד שאת לא בטוחה שתוכלי להתחיל בזמן.
את עוברת תהליך שיכול להיות לא קל פיזית ונפשית, תני לעצמך את הזמן להתאושש.
אבל מסכימה איתך שזאת היתה אופציה עדיפה...
תודה על ההבנה!
אל תאכלי את עצמך, זה ממש לא קשור אלייך
הכל מלמעלה
את כמובן צודקת...
אזכיר את זה לעצמי
כרגע לא התחיל לי דימום עדיין
רק שלשול חריף - זה קשור?
לקחתי לפני שעה 2 נורפון כדי להקדים רפואה למכה. יש לי כבר כאבי בטן, אז כנראה הדימום קרוב.
כיף חיים
ועדיין לא התחלתי לדמם.
אין לי כח להצטרך גם גרידה!
איזה גודל עובר היה לך?
שלי תואם שבוע 6+3
וחיבוק גם לך!
לא הספקתם להיות מותרים בכלל?
וראיתי גושים שיוצאים..
בעז"ה מקווה שהכל יצליח להתרוקן.
אני לא ככ יודעת מה לעשות עם המניעה עכשיו.
ממשיכים כרגיל?
אני עם פמינט
אני מרגישה מעולה!
הפסיק לי לחלוטין הדימום כבר ביום שישי.
דיממתי סה"כ בערך 12 שעות.
ברמה שאילולא יש פסיקה אצלנו שלא עושים הפסק לפני היום החמישי, כבר הייתי עושה הפסק.
אני נקיה לחלוטיןןן.
תוהה מה זה אומר.
אני אעשה מחר שוב US, מקווה לגלות בשורות טובות ושהכל יצא.
לא נתן לי מענה לשאלות, התעצבן שרציתי להתייעץ רגע אם לחכות לעוד US או לקחת כבר ציטוטק
צעק עלי שמה אני חושבת, דופק לא יכול להתחיל מעצמו!
וכמובן לא עשה לי חשק להתייעץ איתו על כלום.
קבעתי תור לרופא נשים שלי (אבל התור רק עוד שבועיים)
מעצבן.
ליבי איתךך
בדיוקקקק השבוע בו היה העובר החמוד ששלי שלא התפתח
זה כל כך כואב
חיבוק ענקקקקק
בע"ה יגיע הריון תקין מהר מהר בלי שבכלל תשימי לב ♥️
לא ידעתי על ההריון הזה בכלל.
היו 10 שניות בין זה שהיא אמרה שהיא רואה שק הריון ועובר לבין זה שהיא אמרה שאין לו דופק...
10 שניות שחשבתי שאני בהריון, ובעיקר נבהלתי.. אני לוקחת תרופה חזקה שאסור בהריון.
אני מרגישה שנלקח ממני משהו שבכלל לא היה לי, כך שהכאב והאבדן יותר קטנים בסיטואציה הזאת.
הלכתי היום לביקורת לראות האם הרחם התרוקנה או צריך עוד מנה של ציטוטק, ולמראה ההלם שלי ושל הטכנאית-
יש שק הריון ועובר עם דופק תואם שבוע
חטפתי שם את הבכי של החיים שלי
שאלתי מיליון!!! פעמים ביום חמישי האם יש טעם לחכות לעוד US או שזה וודאי.
שאלתי האם זה 99% או 100% וקיבלתי בעיקר זלזול והרגשה כאילו אני מטומטמת.
ולמרות הציטוטק יש דופק!!!
הם סיכנו את הילד שלי!
אני בהלם מוחלט עוד לא יודעת איך לעכל את החדשות.
בד"כ בודקים כמה פעמים לפני שעושים הפלה.
אולי תתייעצי עם רופא דחוף
כי במקרים כאלו נראה לי נותנים מנות של פרוגסטרון או משהו כדי להתנגד לציטוטק
הרופא במיון נשים של לאומית לא הזכיר דבר כזה
קבעתי תור לפר' שמחה יגל בשרפ בהר הצופים לעוד שבוע
אבל אני לא יודעת איך להשיג רופא דחוף
הם בקשר רציף עם רופאים מקצועיים, גם עם שמחה יגל (המליצו לי בזמנו לעשות אצלו סקירה מכוונת)
תגידי להם שכבר עשית תור אליו ואת רק רוצה להרגיע את עצמך עם כל מה שהיה
אפשר פשוט להתקשר אליהם?
איזה שעות הם עונים לטלפונים?
אולי בני פישר?
דייי רוני זה כואב ומעצבן מידי אני כלכך מבינה אותך!!!! בטח בדקת בגיפיטי.. אוףףףףףף באלי להבטיח לך שיהיה טוב
גיפיטי חרטטן
אין לי מה לשאול אותו...
הרב נותן מענה בנייד לשאלות בנושאי טהרה יצא לי לדבר איתו בעבר והוא ממש נחמד
אולי אם תתקשרי ותסבירי לו את הסיטואציה הוא יוכל להרגיע אותך?
אני משערת שהרב נתקל במקרה מהסוג הזה וידע לתת לך מידע ראשוני
נראה לכן שזה נחשב מקרה דחוף?

אני במקומך הייתי מתחרפנת מהלחץ
אבל כמו שאת יודעת אני מהצד ההיסטרי של העולם
אם צריך תמיכה של תרופה קריטי כל רגע
או תמיכה מסוג אחר
לגבי קבלת החלטות
גם קריטי
יש מצב שהייתי הולכת למיון, אחר
של הקופה
לא מתחשק לי להתקרב לשם שוב😭
כי ככה הכרתי פה מהפורום
שמוודאים לפני כן.
אמרו לי שלא!!
ולא ראו דופק, ואין סיכוי שהוא יתחיל פתאום!!!!!!
לכן אני ככ כועסת
אבל רופא מיון אחר
בעיקר הרגשתי שהוא מנסה להוציא את עצמו בסדר ושלא קרה שום נזק
אבל בשבילי זה היה נזק גדול
גם אם בעז"ה ההריון ימשיך תקין!
א. אני לקחתי עוד 3 ימים תרופה חזקה שאסור בהריון - אני עוד לא יודעת מה ההשלכות שלה, והאם סיכוי למומים?
ב. כאב לב ולחץ מיותר
ג. נאסרתי, חוויתי דימום שלווה בכאבי בטן גדולים, ועכשיו אני צריכה לעבור תהליך טהרה
בקיצור הם חייבים להסיק מזה מסקנות
לא יודעת אם זאתת עילה לתביעה, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליהם בכללל
חזרתי קצת אחורה על ההודעות שלך
ועשיתי חישוב שהיה נראה לי שבכלל נכנסת להריון בלי מניעה (אחרי שהפסקת)
לא כ"כ הרגשתי בנוח לכתוב לך ולחטט אז לא כתבתי כלום
אבל אם ככה זה בכלל לא נקרא שחייבים לראות דופק בשלב הזה
וזה מאוד מאוד רשלנות של הרופאים!!!
חיבוק
ושיהיה רק בשורות טובות מכאן והלאה!
עוד לא מספיק ברור לי איך ההריון הזה הגיוני עם המקווה שלי
לכן אני חוששת שההריון לא באמת תקין, כי התאריכים לא מסתדרים לי בכלל.
לגיל מתוקן
וזה הזוי כי המחזור שלי מתקתק כמו שעון
אם מדובר בפער של עד שבועיים אולי זה כן תקין
דמעות מזה
חיבוק גדול גדול
ממליצה ללכת לרופא מומחה להתייעץ איתו מה בנוגע לתרופה
חיבוק ענק
שהכל יסתדר בצורה הכי טובה
איזו טלטלה
חיבוק
לא עשו א"ס שני?
כלומר בסך הכל היה רק א"ס שבו ראו שאין דופק - או שהיו 2 כאלה לפני הא"ס של היום?
שבו גיליתי על ההריון וראו שיש שק הריון ושק חלמון ועובר ללא דופק
ו72 שעות אחכ אחרי מנה של ציטוטק ודימום מאוד קצר של בערך 5 שעות שכלל די הרבה גושים
יש עובר עם דופק!!!
יום חמישי-
יום ראשון-

אולי זה נוהל שמשתנה בין קופות חולים? אצלי, בכללית, הרופא נשים מיד הפנה למיון נשים בבית חולים, אמר שזה רק נוהל שהם יראו שוב ושיפנו לגרידה, ולכן הציע שלא אפתח תקוות... הייתי בשבוע 9 או 10.
אני מניחה שזה לא מה שחשוב לך עכשיו, אבל בעיני יש מקום לתבוע. זו רשלנות רפואית בהגדרה עם מספר נגזרות כספיות...
יש לך מושג עם מי אני יכולה להתייעץ בנושא?
וחיבוק לך על החוויה שעברת...
שבוע 9/10 זה כבר ממש שבוע מתקדם..
לברר לך? זה לא יהיה מניסיון שלי או של מישהי שאני מכירה.. פשוט אני חברה בקבוצות רלבנטיות..
אבל,
השאלה אם את רוצה להתמקד בזה כרגע או שפשוט להחליף מהר קופה ו/או בית חולים ולהתמקד בהיריון שכעת להבנתי את כבר כן מעוניינת בו.
אפשרות אחרת שלישית בעצם היא כן להתייעץ איתו מבחינת איזה חומרים לתעד כעת שלא יחסרו בעתיד, ואז כשירווח לך, להתעסק בתביעה...
עכשיו רק לשמור את כל התיעודים ואם תרצה בהמשך לתבוע.
אני ממש מקווה שבעז"ה מעז יצא מתוק
ולא יהיה לה עניין בכלל לתבוע
אבל זה גם סוג של התעסקות. לחפש עורך דין. לדאוג למסמכים..
הכי טוב שהיא תחליט מה הכי טוב לה עכשיו
אני מרגישה אבודה וקשה לי להתעלם ממה שהיה
מרגש
הייתי הולכת לקבל ברכה שהכל ימשיך להיות תקין בע"ה (אולי אפילו פדיון נפש)
לפי הנהלים הם אמורים לעשות שני אולטראסאונדים בהפרש של שבוע ולראות שבשניהם אין דופק (בהנחה שבכלל לא ראו דופק עד עכשיו)
ככה הסביר לי רופא כשעברתי הפלה.
במעייני הישועה הם אפילו מקפידים על הפרש של עשרה ימים.
בהחלט עילה לתביעה.
שווה ללכת?
אם הוא יגיד ללכת אז ללכת
מצד שני אולי יוכל לברר עם רופא אחר מה מומלץ או לכוון אותך למיון אחר
לאומית האלה ממש מעצבנים שמפנים רק לשם
מצד שני - הרופאים שנמצאים שם ממה שמעתי אלה רופאים של שערי צדק ולא כמו הסנדלרים בטרם
יצא לי ללכת לא מעט
חוץ מפעם אחת (שהיה הריון כימי) ששם הרופאה לא היתה הכי רגישה בצורה שבה דיברה אלי, אבל גם לא מגעילה, יבשה כזאת... יצאתי תמיד בתחושה שרואים אותי, מתייחסים אלי כמו בן אדם. אווירה נעימה. הכל בחיוך ורוגע.
ממש צמרמורת. לא יכולה לדמיין מה את מרגישה!!
חיבור גדול
https://www.beok.co.il/forums/forum-81/?m=1814198
חשיפה לציטוטק בהריון מוקדם – התמודדות וסיכונים
רקע המקרה: אישה בהריון תקין בשבוע 6+ נטלה בשוגג ציטוטק (מיזופרוסטול), תרופה הגורמת לכיווצי רחם ולהפסקת הריון. בעקבות זאת הופיע דימום משמעותי (כולל קרישי דם) במשך כ-10 שעות, אולם 72 שעות לאחר מכן עדיין נצפה בעובר דופק תקין בבדיקת אולטרסאונד. מצב זה מעורר שאלות לגבי ניהול ההריון כעת, הסיכונים האפשריים לעובר ולהריון, והאם יש מקום לטיפול תמיכתי להריון.
מה נכון לעשות כעת? בשלב ראשון יש לוודא את חיוניות ההריון (כבר נעשה – העובר חי עם דופק). כעת עומדות בפני האישה וצוות הרופאים שתי אפשרויות עיקריות: המשך ההריון תחת מעקב צמוד, או הפסקת ההריון לאור הסיכונים. הגישה המקובלת היא ליידע את האישה באופן מלא על הסיכונים הכרוכים בהמשך ההריון לאחר חשיפה למיזופרוסטול, שכן התרופה עלולה להיות טרטוגנית (גורמת למומים) ולגרום לסיבוכי הריון. חלק מהמומחים אף נוטים להמליץ בשלב זה על הפסקת הריון יזומה בשל הסיכון למומים בעובר – למשל באמצעות גרידה (פעולה כירורגית)
beok.co.il
. המלצה כזו נובעת מהידע המצטבר שציטוטק עלול לגרום למומי עובר קשים, במיוחד כשההריון נמשך למרות נטילת התרופה. עם זאת, ההחלטה צריכה להתבסס על רצון האישה: אם היא מעוניינת להמשיך בהריון, הדבר אפשרי, אך יש לעשות זאת תחת מעקב רפואי קפדני וייעוץ גנטי/טרטולוגי. יהיה צורך בבדיקות סקירה מוכוונות בשבועות הבאים בכדי לנסות לזהות מומים מבניים בעובר בבדיקות אולטרסאונד ובהדמיות נוספות, וכן במעקב הדוק אחר חיוניות ההריון לאורך הזמן
uktis.org
. יש לציין שחלק מהמומים (כגון פגמים בעצבי הגולגולת) לא ניתן לאבחן בהריון באמצעות אולטרסאונד
uktis.org
, ולכן המעקב מוגבל ביכולתו לשלול כל בעיה.
סיכונים לעובר ולהריון בהמשך הריון לאחר ציטוטק: נטילת מיזופרוסטול בתחילת ההריון מעלה את הסיכון למספר תוצאות שליליות. להלן הסיכונים המרכזיים על פי הידוע מהספרות:
מומים מולדים בעובר: קיימים דיווחים על ספקטרום מומים המכונה “תסמונת מוביוס” בעוברים שנחשפו למיזופרוסטול ונולדו חיים
uktis.org
. תסמונת זו מתבטאת בשיתוק של עצבים קרניאליים (פנים קפואות וחוסר יכולת להזיז עיניים מצד לצד), ולעיתים נלווים אליה מומים אחרים כגון מומי גפיים (קיצור או חסר של גפיים), מומים אורו-פציאליים (שסעי שפתיים וחך), עיוות בכפות הרגליים (talipes) וארתרוגריפוזיס (קישיון מולד של המפרקים)
uktis.org
. מחקרים מצאו עליה מובהקת בסיכון למומים כלליים בעקבות חשיפה למיזופרוסטול בתחילת הריון (פי 2.7 לעומת הריון ללא חשיפה)
pubmed.ncbi.nlm.nih.gov
. במיוחד בלטה עליה בסיכון למומים כמו תסמונת מוביוס (פי ~26 יותר מהממוצע) ופגמים מסוימים בגפיים (פי ~10 יותר) בהמשך הריון לאחר ניסיון הפלה תרופתית
pubmed.ncbi.nlm.nih.gov
. חשוב לציין שהסיכון המוחלט למומים אלה אינו ידוע במדויק – מדובר במומים נדירים מאוד באוכלוסייה, אך החשיפה לציטוטק מגדילה את ההסתברות שלהם
uktis.org
. התקופה הקריטית להיווצרות המומים משוערת בין שבוע 5 לשבוע 8 להריון
uktis.org
, מה שמתאים לחשיפה בשבוע 6 במקרה הנוכחי. לכן ההמשך ההריון לאחר חשיפה בזמן זה טומן בחובו סיכון טרטוגני משמעותי לעובר המתפתח.
אובדן ההריון (הפלה נוספת או מוות תוך-רחמי): מיזופרוסטול הוא חומר המעורר התכווצויות רחם ועלול לפגוע ברירית הרחם ובאספקת הדם לעובר. גם אם העובר שרד את האירוע החריף הראשוני, עדיין קיים סיכון מוגבר להפלה מאוחרת יותר או למוות עוברי בהמשך ההריון. מחקרים הצביעו על עליה בשיעור אובדני ההריון (מוות תוך-רחמי) לאחר חשיפה למיזופרוסטול בהריון, בהשוואה לנשים שלא נחשפו
uktis.org
. לכן, גם אם ההריון נמשך לעת עתה, הוא מוגדר כהריון בסיכון ויש סבירות גבוהה יותר לסיבוכים בהמשכו.
סיכונים נוספים: חלק מהעבודות הצביעו גם על סיכון לעיכוב בגדילת העובר ולתינוק קטן מהמצופה (משקל לידה נמוך) אצל נשים שהיו בהריון ונחשפו למיזופרוסטול
uktis.org
. מנגד, ההשפעה האפשרית על התפתחות נוירולוגית ארוכת טווח (כגון אוטיזם או פגיעה קוגניטיבית) אינה ברורה דיה, ולא הוכח קשר ישיר מובהק מעבר למקרים של תסמונת מוביוס הנ"ל
uktis.org
. חשוב לקחת בחשבון שגם גורמי סיכון אחרים (כמו מצב בריאותי של האם, מחלות רקע, וכו’) עלולים להשפיע על מהלך ההריון, ולכן יש לבצע הערכת סיכונים אישית לכל מקרה
uktis.org
.
טיפול תמיכתי בהריון (פרוגסטרון): אחת השאלות שעלו היא האם “מקובל לקחת תמיכה” – כלומר, לתת טיפול הורמונלי תומך (לרוב פרוגסטרון) כדי לחזק את ההריון לאחר אירוע של דימום ואיום בהפלה. התשובה היא שכן, במקרים רבים נהוג לתת תמיכת פרוגסטרון בהריון מוקדם כאשר קיים איום בהפלה. פרוגסטרון הוא ההורמון המסייע בשמירה על רירית הרחם ובהמשך התקין של ההריון, ובמקרים של דימום בתחילת הריון או היסטוריה של הפלות חוזרות רופאים רבים נוהגים לרשום תוספת פרוגסטרון (דרך נרות וגינליים או טבליות) לתמיכה בהריון עד סוף הטרימסטר הראשון
gender.mednet.co.il
. מחקרים אף הראו שטיפול פרוגסטרוני בשבועות הראשונים מפחית משמעותית את הסיכון להפלה מאיימת ולהפלה חוזרת בהשוואה להעדר טיפול
gender.mednet.co.il
. לדוגמה, במחקר נמצאה ירידה של למעלה מ-50% בסיכון להפלה בקרב נשים שקיבלו Dydrogesterone (דופסטון) לעומת אלו שלא קיבלו טיפול
gender.mednet.co.il
gender.mednet.co.il
. לכן, במידה וממשיכים בהריון במקרה שתואר, מתן תמיכה הורמונלית בפרוגסטרון נחשב לצעד מקובל שיכול לתרום לייצוב ההריון. יש לציין ש”היפוך” ההשפעה של כדור ההפלה (כפי שחלק מהמקורות הלא-מקצועיים מכנים זאת) אינו מובטח – הפרוגסטרון אינו אנטידוט למיזופרוסטול, אך הוא עשוי לסייע לחיזוק סביבת ההריון אם ההריון עדיין מתקיים. את הטיפול נוהגים בדרך כלל לתת עד שבוע 12 להריון (עד שהשליה מתחילה להפריש בעצמה מספיק פרוגסטרון). כמובן, כל זאת ייעשה בהתאם לשיקול דעת רפואי פרטני – יש לוודא שאין התוויות נגד אצל האישה, ולעקוב אחר ההריון לוודא שהטיפול אכן תומך בו.
סיכום חלק זה: המשך הריון לאחר נטילת ציטוטק בשבוע 6 הוא מצב מורכב ונדיר. יש ליידע את האישה לגבי הסיכונים – בעיקר הסיכון המוגבר למומים בעובר ולאובדן ההריון – ולשתפה בהחלטה אם להמשיך או להפסיק את ההריון. במידה שבוחרים להמשיך, ההריון דורש מעקב צמוד וקפדני, כולל סקירות מכוונות למומים, וכן שקילת טיפול תמיכתי בפרוגסטרון למניעת הפלה. כדאי גם להתייעץ עם מרכז טרטולוגי או מומחה ברפואת האם והעובר, על מנת לקבל מידע עדכני ומותאם אישית על הסיכונים ולהתוות תוכנית מעקב אופטימלית. בסופו של דבר, ההחלטה צריכה לקחת בחשבון את רצונה של האישה לאחר שקיבלה את מלוא המידע, בליווי אנשי מקצוע ותוך מעקב רפואי מתאים.
אני ממש מבינה את הצורך שלך לחפש כרגע כל מידע לגבי המשך ההריון
אבל כרגע זה רק יכניס אותך ללחץ
בלי יכולת לקבל החלטות והתקדמות.
ממליצה לך ממש לעזוב את גוגל וגיפיטי עכשיו
ומחר על הבוקר להתקשר למכון פועה או לבוני עולם ואת יודעת אולי אפילו לארגון אפרת
כני מאמינה שהם נתקלו בטח בסיפורים כאלו נשים שניסו להפיל בכוונה ולא הצליח להם וכו וכו.
חיבוק ענק ❤️
אל תחפרי
תבקשי חוות דעת של רופא מומחה. עד אז - תסגרי את האינטרנט
הייתי במוקד של יד שרה
היתה שם רופאה מקסימה
שלא נתנה לי בשורות ככ משמחות.
אמרה שזה גדול מדי לכתפיה.
שהתור שקבעתי לפרופסור שמחה יגל לעוד שבוע הוא מעט מאוחר מדי, ואני צריכה למצוא תור לרופא מומחה לפני כן.
שיש סיכון גדול למומים רבים ומגוונים, ושצריך לקבל החלטות לגבי ההריון הזה.
שגם אם נחליט להשאיר את ההריון הוא הריון בסיכון גבוה.
היא כעסה נורא על הרופא מיון שנתן לי ציטוטק על סמך US אחד.
עצוב לי.
זאת באמת כזאת טלטלה
מאחלת לך שתראי כל כך הרבה טוב
ברור שהיתה כאן רשלנות
אבל לא באשמתך
אנחנו מאמינים שהקב"ה מסובב הכל כדי שכך יהיה וכך יקרה
אולי התרופה שאת לוקחת היתה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך
לא שזה מנחם באמת
אבל קרו פה דברים שעלולים לגרום לעובר לא בריא וה' בחר להוביל את הדברים באופן הזה..
את חייבת עזרה מקצועית רפואית וגם הלכתית כדי להחליט איך להתקדם הלאה.
אני ממש מחבקת אותך
שה'יאיר את דרכך ויוביל אותך לאנשים ולמקומות הנכונים במקרה הזה
'אתה חונן לאדם דעת' גם שיעזור בקבלת החלטות
❤️❤️❤️
אם באלך סתם עזרה בחישוב התאריכים וגיל ההריון
את יכולה לכתוב לי בפרטי
אני כבר אלופה בדברים האלו 😉
לצערי עברתי כל מיני הריונות כימיים, וגם הפלה והרבה התעסקתי עם זה
אולי אם נדע שבאמת ההריון לא יתכן לפי הגיל שהתחיל דופק כ"כ מאוחר אולי זה קצת ירגיע אותך.
אבל זה רק אם באלך
אני פה בשבילך
ברמה שאני לא מסוגלת לעשות כלום, ואני חרדה אימים מהלהקיא.
ואני צריכה לצאת עכשיו לעבודה החדשה ולהיות במיטבי.
מרגישה איום ונורא ובאלי רק מיטה.
ממש דמעתי מלקרוא את מה שאת עוברת
אולי תנסי לאכול משהו קטן כמו קרקר שיעביר לך את הבחילה
תרגישי טוב!
אין לכן מושג איך זה משמעותי עבורי
בעולם האמיתי אין לי כמעט ממי לקבל תמיכה
תודה לכל המגיבות!!!
וכל התחושות שיש לך עכשיו הגיוניות
המון כוחות מהממת 💖
רק עכשיו קראתי את כל ההודעות שלך!!
שולחת לך חיבוק וחיזוקים שבעז"ה הכל יהיה לטובה!
ואני גם רוצה להגיד לך תודה ענקית שאת משתפת פה בפורום ושכל אחת תלמד לקח שתמיד תמיד לפני הפסקת הריון שנראה שלא מתפתח תתעקש על 2 א"ס.
זה באמת מידע שלא משתפים ולפעמים רופאים הם כ"כ מתנשאים ונותנים לנו להרגיש שאנחנו לא מבינות כלום
והשיתוף מידע כאן הוא פשוט קריטי!
דיברנו עם אחד העסקנים החרדיים בתחום שדיבר בשבילנו עם רופא בשורה הראשונה
הוא אמר שאם אנחנו בכל מקרה לא חושבים על הפלה (ואנחנו לא)
אז אין לחץ ואין עכשיו מה לעשות.
טוב שקבענו תור לפרופסור שמחה יגל לשבוע הבא, שיעקוב אחרי ההריון..
אבל מעבר לזה אפשר רק להתפלל...
אז משתדלים להתפלל
עכשיו אני צריכה להתרגל לרעיון הזה שאני באמת בהריון, ולהתחיל לחשוב איך אני מתמודדת עם הבחילות והעייפות, כי זה ממש קשה לי.
מבינה שאנחנו לקראת הריון לא פשוט עם חששות גדולים, מתפללת להקב"ה שיתן לנו כח.
שוב תודה ענקית לכולכן!!
אין לכן מושג כמה כל תגובה עזרה לי ועשתה לי טוב על הלב!
מעריכה ממש
אתם הורים אלופים, את אישה מדהימה ותעברי את זה בעז''ה בטוב
בשורות טובות
ההתמודדות שלכם עם זה מעוררת התפעלות
שום דבר מהטלטלה הזאת לא קרתה בגללך, אז תזרקי את רגשות האשמה לפח.
מאחלת לכם שיגמר בידיים מלאות בבריאות ובשמחה.
הרבה תפילות! ושולחת כוחות וחיבוק גדול!
אבל נראה לי שכדי להחליט החלטות של האם אתם משאירים את ההריון בכל מקרה או לא- זה רק אחרי שאתם יודעים מה ההשלכות של הדברים.
אני לא מכירה, אבל כתבו כאן שהציטוטק עלול לגרום למומים. והלוואי וזו טעות והכל יהיה בסדר. אבל יש מומים שגם בפועה ממליצים על הפלות.
(כותבת בתור אחת שאמרה שאין סיכוי שאעשה הפלה מרצוני, וזה הוטח לי בפרצוף)
חלילה לא כדי להלחיץ. רק שמהמקום שלי הייתי הולכת לבדוק כמה שיותר מהר, לפני שאני מצהירה הצהרות. ולפני שמתחברת יותר...
ולגבי האשמה- אנחנו מומחיות בזה. שחררי.
אני גם האשמתי את עצמי שעשיתי משהו מסוים ובגללו קרה המום. הגעתי לרופאה והיא כמעט צחקה לי בפנים מהמחשבה.
וגם אם כן, הקב"ה מנע ממך לדעת שאת בהריון וליטול מה שנטלת.
שוב חיבוק גדול גדול!
נתנו לי סקלה של מגוון מומים שיכולים לקרות כתוצאה מהחומר שיש בציטוטק
החל מדברים פשוטים כמו שפה שסועה וכלה בשיתוק פנים ועיוותים וחוסר בגפיים...
בכל מקרה אף מום לא מסכן את העובר או אותי, אז מבחינתי אין סיכוי להפלה.
רוצה את הילד הזה בכל מחיר....
דווקא התרופה שלקחתי בנוסף לא גורמת שום בעיות בעז"ה..
זה רק הציטוטק שבעייתי.
אני אלך למומחה מספר 1 בארץ שילווה את ההריון בעז"ה. אבל מן הסתם זה לא יגיע להפלה יזומה.
תודה בכל אופן על ההארה..
סתם מעניין עשו לך עוד אולטרסאונד כבר מאז?
משהו שחשבתי על העניין זה ש
נכון שיש מצבים של תפילת שווא, שאין כבר באמת אפשרות לשנות את המצב
אני חושבת שעכשיו זה בדיוק מקרה שאפשר להתפלל ולקרוע שערי שמים ולזכות לישועה. להתפלל שהתרופה לא תזיק ויוולד תינוק בריא ושלם. לתת צדקה, לקבל קבלה טובה.
ואת מיוחדת בחשיבה ובהחלטה הברורה והבהירה
בטוחה שנדרש ממך הרבה כוחות
❤️❤️
וכל אחד מהצוותים הרפואיים ששומעים את הסיפור שלי חוטפים הלם.
וכעס מטורף על הרופא מיון שנתן לי את הציטוטק.
ותודה על המילים הטובות, היה לי נעים לקרוא.
אמן ואמן!!
ואת לגמרי צודקת לגבי התפילות, מקווה מאוד להצליח כמה שיותר!
לא כ"כ קל לי עם חיבור לתפילה...
אז יש לי רעיון לרב שתלכו שניכם לקבל ממנו ברכה בבני ברק
תכתבי לי באישי אם מעניין אותך אתן לך פרטים.
תשמרי את כל המידע
ואם תרצי לתבוע, יש לי עורכת דין תותחית בתחום
אשמח לקבל פרטים!
על כל המצב פשוט מדהימה.
אני מתפללת עלייך
ואם תרצי שאתפלל בשם... תכתבי לי באישי
אשמח מאד
שיהיה המשך הריון תקין וקל, בשמחה, בבריאות שלמה לך ולעובר ובידיים מלאות

זה יכול להועיל לתביעה עתידית
ככל שיהיה לך יותר חוותתדעת של רופאים זה אולי יהיה יותר רשלני
מקווה שאני מובנת
כ"כ כיף לשתף פה!
אתן מדהימות!
ויהיה תינוק בריא בגופו ובנפשו 🙏🏼
החלטות טובות!
(זה שמום לא מסכן את העובר זה לא אומר כלום על החיים אח"כ... חוסר בגפיים זה לא עניין של מה בכך)
זה לא דבר של מה בכך...
לפי הפסיקה שלנו בכל אופן, זה ממש לא סיבה לבצע הפלה יזומה.
בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣
אבל אני נתפסתי על משהו אחר -
את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭
בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)
ובעלי לא יודע לטאטא..
כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...
מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח
אבל תודה על התזכורת!!
גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..
רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭
יום למחרת ניסיתי שוב, הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??
גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע. 
יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!
סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,
שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב
אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה
מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.
דם צילום הכל תקין.
חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה
אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות
רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.
בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).
לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.
וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)
בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)
אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.
אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.
5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.
היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום?
לא.
אז לא כואבת לי הבטן.
אין לי כח לאתגרים.
מיציתי.
איזה ילד רגיש ומהמם.
יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?
יוצא לכם לראות אותם הרבה?
אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.
ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.
הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))
מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.
הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו
לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים
לא מצליחה לחשוב על משהו
היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו
היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס
מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.
אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.
או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.
אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.
ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.
פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה שלה
למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.
היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת
הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב
או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם)
לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.
היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.
כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.
הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.
מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.
פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו
להתמקד רק בו
זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף
אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.
איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?
במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו.
יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.
אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור
אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו
אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו
לחשוב מה יעזור לו להיפתח
אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם
דברים כאלה...
יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך
קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.
יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.
הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו
אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.
זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.
מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂
וואו, גדול עליי.
מרגישה מוצפת מכל כיוון.
רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע
רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות
ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק
בגיל 4 קצת פחות.
אני רוצה להיות בת יענה.
מתואמתרציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...
אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...
(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)
בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️
גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...
אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!
וואוו
לא ציפיתי
יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?
מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר
ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור
חיבוק ענק בטח את בשוק
יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון.
מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.
נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..
למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.
דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי
וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.
חיבוק גדול.
תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.
ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!!
יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים
מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה
ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.
לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.
לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.
כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...
אשמח לכל דעה או רעיון 
מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...
וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...
יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)
צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.
לא מוצאת מקום באיזור...
ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?
אנחנו עשינו אירוע צהריים
כזה משעה 14 עד 16-17 בערך
יותר זול לעשות בצהריים מבערב
לא זוכרת כמה בדיוק
עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..
הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.
היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת 
אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,
בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)
וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..
זה זול ומרשים.
סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד
שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...
אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי.
מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...
יודעת שיש את צומת ספרים...
אשמח לעוד רעיונות..
ושילב נראה לי גם מקבלים.
לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.
גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.
אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס..
חוץ מטויסאראס.
יש יותר חנויות של בגדי ילדים.
אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.
את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.
או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.
יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.
משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף.
חח סליחה על החוסר קשר...
יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?
סליחה שאני חופרת 🤭
"וואי, איך את כל כך שמנה?"
"ממש רואים שהיית בהריון"
"את נהיית הר''
.
.
.
הערות צובטות, נכון?
לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.
אז למה כשזה לצד השני זה מותר?
למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.
.
.
.
זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.
לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.
זה נושא רגיש.
גם אצל מישהי ששוקלת מעט.
.
.
.
אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.
אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?
אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?
.
.
.
משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.
אז שתדעו- לפעמים זה לא.
לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.
אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.
.
.
.
והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.
והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.
כי מבחינתי
זו לא
מחמאה.
חג שמח🌟
אין לי הסברבד''כ זה לא ''את נראית טוב'' אלא הערות על המשקל עצמו...
תודה שהבהרת את כוונתך❤️
עם משקפים מהיסודי
מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר
רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?
תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר
ילדתי שניים בינתיים ב"ה
הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה
כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.
אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).
אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.
ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.
מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.
שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.
בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4
אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס
רואה 6/6
אשמח ממש לתובנות..
למאמרים, להכל.
לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.
זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.
בגדול - מאוד תלוי גיל.
0-2, 2-5, 6 ומעלה.
כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.
בנוסף, לכל הגילאים:
1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.
2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.
3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.
4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.
שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..
הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים..
גם אצלי ככה
אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.
של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא
לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם
אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת
אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות
רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם
בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך
אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.
לא רואה שום יתרון למסך לילד
זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)
אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.
באופן כללי
שכן, מסכים זה ממכר.
ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.
אבל,
העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.
ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים
וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.
ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.
אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.
נגיד איך כן?
אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת
הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.
הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.
אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.
מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.
בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.
כל התכנים זמינים כל הזמן
אני זוכרת שאחי הקטן היה בן 3 וידע שאבא שלי צריך לחזור מהעבודה כשמסתיימת תכנית x, והוא איחר והילד נלחץ
מאזעברו הרבה מים בנהר ויש vod וטאבלט ונייד וכל הזמן יש מה לראות וזה מפתה וממכר
כשהייתי ילדה היו תכניות קבועות בשעות קבועות וזה מה שהיה ובנוסף היו לנו חיים מחוץ למסך והיום זה שונה והכל יותר זמין
אז כן צריך להפעיל שיקול כי בסוף יש לזה השלכות
גם כמבוגרים
כמה אנשים היום מדברים בטלפון? נפגשים פנים אל פנים? הרבה פחות מפעם
וכהורים - היום המסך בקלות הופך לבייביסיטר בכל שעה ביום וזה מרחיק מאיתנו ההורים התמודדות מול הילדים לדעתי וגם האפשרות לפקח על תכנים ומינון נשחקת עם הזמן כי זה נח ונותן שקט
אצלי באופן אישי אין מסכים לילדים כרגע . אולי פעם בכמה שבועות מראים להם סרטון מצחיק וזה בסדר בעיניי