דייי איזה עצוב זה 

לא מבינה בציטוטק המון כוחות לתהליך הזה

לגבי כאבים יודעת מאחותי שזה קצת יותר כואב (היא אחת שלוקחת יומיים מחלה בכל מחזור אז קחי את זה בעירבון מוגבל). לא זכור לי שזה היה ארוך יותר..

אני בעצמי מבולבלת

לא ידעתי על ההריון הזה, נכנסתי אליו עם מניעה..

ואני לוקחת כדור שאסור לקחת בהריון, אז יש לי רגשות אשם כאילו זה אשמתי.

ועוד שנכנסת להריון עם מניעה

אין פה בכלל מקום למחשבות כאלו.

חיבוק עוד יותר גדול!!!!!

עוזר לי לשמוע את זה..

האכילה העצמית שלך מאוד מובנת אבל בבקשה אל תכנסי לזה

איזה קשה במיוחד גם בתזמון הזה אוףףףף

תודה שאת מבינה אותי..

אני יודעת שזה לא אשמתי

אבל התחושות באות בלי רשות..

אם את מתכוונת שלקחת במקביל מניעה

אז תדעי שזה לא אמור לגרום להפלה. 

אני לוקחת כדורים חזקים שאסורים בהריון....

תודה על החיבוק!

את עשית את כל ההשתדלות שלך לא להיכנס להריון

וטוב שאת לוקחת את הכדורים שאת צריכה.

לפעמים נכנסים להריון עם מניעה וזה באמת קשוח,

נאחלת לך שיעזור ממש בקלות

התאוששות קלה והרבה כוח

עודדת אותי!!

ממליצה להיות בבית

ושבעלך יהיה איתך

הדימום כן יותר מוגבר וגם יש התכווצויות מעבר למחזור רגיל

הבעיה שלי היא שאני מתחילה עבודה חדשה ביום שני הקרוב.

ומיד אח"כ חתונה של אחי, ויש לי מלא התארגנויות שתכננתי על היומיים הקרובים.

תזמון מאוד קשה בשבילי...

הראשונים.

מקווה ממש שעד יום שני זה כבר יהיה חלשלוש

בהצלחה יקרה

בשורות טובות

אתפלל שהדימום יגמר מהר

או לפחות להגיד שאת לא בטוחה שתוכלי להתחיל בזמן.

את עוברת תהליך שיכול להיות לא קל פיזית ונפשית, תני לעצמך את הזמן להתאושש.

אבל מסכימה איתך שזאת היתה אופציה עדיפה...

תודה על ההבנה!

גם אם אי אפשר להבריז מהעבודה , לתת חעצמך את האתנחתא והמקום בזמנים אחרים...

אל תאכלי את עצמך, זה ממש לא קשור אלייך

הכל מלמעלה

את כמובן צודקת...

אזכיר את זה לעצמי

כרגע לא התחיל לי דימום עדיין

רק שלשול חריף - זה קשור?

לקחתי לפני שעה 2 נורפון כדי להקדים רפואה למכה. יש לי כבר כאבי בטן, אז כנראה הדימום קרוב.

כיף חיים

ועדיין לא התחלתי לדמם.

אין לי כח להצטרך גם גרידה!

איזה גודל עובר היה לך?

שלי תואם שבוע 6+3

וחיבוק גם לך!

לא הספקתם להיות מותרים בכלל?

וראיתי גושים שיוצאים..

בעז"ה מקווה שהכל יצליח להתרוקן.

אני לא ככ יודעת מה לעשות עם המניעה עכשיו.

ממשיכים כרגיל?

אני עם פמינט

אני מרגישה מעולה!

הפסיק לי לחלוטין הדימום כבר ביום שישי.

דיממתי סה"כ בערך 12 שעות.

ברמה שאילולא יש פסיקה אצלנו שלא עושים הפסק לפני היום החמישי, כבר הייתי עושה הפסק.

אני נקיה לחלוטיןןן.

תוהה מה זה אומר.

אני אעשה מחר שוב US, מקווה לגלות בשורות טובות ושהכל יצא.

לא נתן לי מענה לשאלות, התעצבן שרציתי להתייעץ רגע אם לחכות לעוד US או לקחת כבר ציטוטק

צעק עלי שמה אני חושבת, דופק לא יכול להתחיל מעצמו!

וכמובן לא עשה לי חשק להתייעץ איתו על כלום.

קבעתי תור לרופא נשים שלי (אבל התור רק עוד שבועיים)

מעצבן.

ליבי איתךך

בדיוקקקק השבוע בו היה העובר החמוד ששלי שלא התפתח

זה כל כך כואב

חיבוק ענקקקקק

בע"ה יגיע הריון תקין מהר מהר בלי שבכלל תשימי לב ♥️ 

והכי טוב בשבילך יקרה בע"ה

לא ידעתי על ההריון הזה בכלל.

היו 10 שניות בין זה שהיא אמרה שהיא רואה שק הריון ועובר לבין זה שהיא אמרה שאין לו דופק...

10 שניות שחשבתי שאני בהריון, ובעיקר נבהלתי.. אני לוקחת תרופה חזקה שאסור בהריון.

אני מרגישה שנלקח ממני משהו שבכלל לא היה לי, כך שהכאב והאבדן יותר קטנים בסיטואציה הזאת.

הלכתי היום לביקורת לראות האם הרחם התרוקנה או צריך עוד מנה של ציטוטק, ולמראה ההלם שלי ושל הטכנאית-

יש שק הריון ועובר עם דופק תואם שבוע

חטפתי שם את הבכי של החיים שלי

שאלתי מיליון!!! פעמים ביום חמישי האם יש טעם לחכות לעוד US או שזה וודאי.

שאלתי האם זה 99% או 100% וקיבלתי בעיקר זלזול והרגשה כאילו אני מטומטמת.

ולמרות הציטוטק יש דופק!!!

הם סיכנו את הילד שלי!

אני בהלם מוחלט עוד לא יודעת איך לעכל את החדשות.

בד"כ בודקים כמה פעמים לפני שעושים הפלה.

אולי תתייעצי עם רופא דחוף

כי במקרים כאלו נראה לי נותנים מנות של פרוגסטרון או משהו כדי להתנגד לציטוטק

הרופא במיון נשים של לאומית לא הזכיר דבר כזה

קבעתי תור לפר' שמחה יגל בשרפ בהר הצופים לעוד שבוע

אבל אני לא יודעת איך להשיג רופא דחוף

הם בקשר רציף עם רופאים מקצועיים, גם עם שמחה יגל (המליצו לי בזמנו לעשות אצלו סקירה מכוונת)

תגידי להם שכבר עשית תור אליו ואת רק רוצה להרגיע את עצמך עם כל מה שהיה

אפשר פשוט להתקשר אליהם?

איזה שעות הם עונים לטלפונים?

אולי בני פישר?

דייי רוני זה כואב ומעצבן מידי אני כלכך מבינה אותך!!!! בטח בדקת בגיפיטי.. אוףףףףףף באלי להבטיח לך שיהיה טוב

גיפיטי חרטטן

אין לי מה לשאול אותו...

הרב נותן מענה בנייד לשאלות בנושאי טהרה יצא לי לדבר איתו בעבר והוא ממש נחמד

אולי אם תתקשרי ותסבירי לו את הסיטואציה הוא יוכל להרגיע אותך?

אני משערת שהרב נתקל במקרה מהסוג הזה וידע לתת לך מידע ראשוני

נראה לכן שזה נחשב מקרה דחוף?

אני במקומך הייתי מתחרפנת מהלחץ

אבל כמו שאת יודעת אני מהצד ההיסטרי של העולם

אם צריך תמיכה של תרופה קריטי כל רגע

או תמיכה מסוג אחר

לגבי קבלת החלטות

גם קריטי

יש מצב שהייתי הולכת למיון, אחר

של הקופה

לא מתחשק לי להתקרב לשם שוב😭

כי ככה הכרתי פה מהפורום

שמוודאים לפני כן.

אמרו לי שלא!!

ולא ראו דופק, ואין סיכוי שהוא יתחיל פתאום!!!!!!

לכן אני ככ כועסת

אבל רופא מיון אחר

בעיקר הרגשתי שהוא מנסה להוציא את עצמו בסדר ושלא קרה שום נזק

אבל בשבילי זה היה נזק גדול

גם אם בעז"ה ההריון ימשיך תקין!

א. אני לקחתי עוד 3 ימים תרופה חזקה שאסור בהריון - אני עוד לא יודעת מה ההשלכות שלה, והאם סיכוי למומים?

ב. כאב לב ולחץ מיותר

ג. נאסרתי, חוויתי דימום שלווה בכאבי בטן גדולים, ועכשיו אני צריכה לעבור תהליך טהרה

בקיצור הם חייבים להסיק מזה מסקנות

לא יודעת אם זאתת עילה לתביעה, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליהם בכללל

חזרתי קצת אחורה על ההודעות שלך

ועשיתי חישוב שהיה נראה לי שבכלל נכנסת להריון בלי מניעה (אחרי שהפסקת)

לא כ"כ הרגשתי בנוח לכתוב לך ולחטט אז לא כתבתי כלום

אבל אם ככה זה בכלל לא נקרא שחייבים לראות דופק בשלב הזה

וזה מאוד מאוד רשלנות של הרופאים!!!

חיבוק

ושיהיה רק בשורות טובות מכאן והלאה!

עוד לא מספיק ברור לי איך ההריון הזה הגיוני עם המקווה שלי

לכן אני חוששת שההריון לא באמת תקין, כי התאריכים לא מסתדרים לי בכלל.

לגיל מתוקן

וזה הזוי כי המחזור שלי מתקתק כמו שעון

אם מדובר  בפער של עד שבועיים אולי זה כן תקין

דמעות מזה

חיבוק גדול גדול

ממליצה ללכת לרופא מומחה להתייעץ איתו מה בנוגע לתרופה

חיבוק ענק

שהכל יסתדר בצורה הכי טובה

איזו טלטלה

חיבוק

לא עשו א"ס שני?

כלומר בסך הכל היה רק א"ס שבו ראו שאין דופק - או שהיו 2 כאלה לפני הא"ס של היום?

שבו גיליתי על ההריון וראו שיש שק הריון ושק חלמון ועובר ללא דופק

ו72 שעות אחכ אחרי מנה של ציטוטק ודימום מאוד קצר של בערך 5 שעות שכלל די הרבה גושים

יש עובר עם דופק!!!

יום חמישי-

יום ראשון-

אולי זה נוהל שמשתנה בין קופות חולים? אצלי, בכללית, הרופא נשים מיד הפנה למיון נשים בבית חולים, אמר שזה רק נוהל שהם יראו שוב ושיפנו לגרידה, ולכן הציע שלא אפתח תקוות... הייתי בשבוע 9 או 10.

אני מניחה שזה לא מה שחשוב לך עכשיו, אבל בעיני יש מקום לתבוע. זו רשלנות רפואית בהגדרה עם מספר נגזרות כספיות...

יש לך מושג עם מי אני יכולה להתייעץ בנושא?

וחיבוק לך על החוויה שעברת...

שבוע 9/10 זה כבר ממש שבוע מתקדם..

לברר לך? זה לא יהיה מניסיון שלי או של מישהי שאני מכירה.. פשוט אני חברה בקבוצות רלבנטיות..

אבל,

השאלה אם את רוצה להתמקד בזה כרגע או שפשוט להחליף מהר קופה ו/או בית חולים ולהתמקד בהיריון שכעת להבנתי את כבר כן מעוניינת בו.

אפשרות אחרת שלישית בעצם היא כן להתייעץ איתו מבחינת איזה חומרים לתעד כעת שלא יחסרו בעתיד, ואז כשירווח לך, להתעסק בתביעה...

עכשיו רק לשמור את כל התיעודים ואם תרצה בהמשך לתבוע.

אני ממש מקווה שבעז"ה מעז יצא מתוק

ולא יהיה לה עניין בכלל לתבוע 

אבל זה גם סוג של התעסקות. לחפש עורך דין. לדאוג למסמכים..

הכי טוב שהיא תחליט מה הכי טוב לה עכשיו

אני מרגישה אבודה וקשה לי להתעלם ממה שהיה

מרגש

הייתי הולכת לקבל ברכה שהכל ימשיך להיות תקין בע"ה (אולי אפילו פדיון נפש)
 

לפי הנהלים הם אמורים לעשות שני אולטראסאונדים בהפרש של שבוע ולראות שבשניהם אין דופק (בהנחה שבכלל לא ראו דופק עד עכשיו)

ככה הסביר לי רופא כשעברתי הפלה.

במעייני הישועה הם אפילו מקפידים על הפרש של עשרה ימים.

בהחלט עילה לתביעה.

שווה ללכת?

אם הוא יגיד ללכת אז ללכת

מצד שני אולי יוכל לברר עם רופא אחר מה מומלץ או לכוון אותך למיון אחר

לאומית האלה ממש מעצבנים שמפנים רק לשם

מצד שני - הרופאים שנמצאים שם ממה שמעתי אלה רופאים של שערי צדק ולא כמו הסנדלרים בטרם

יצא לי ללכת לא מעט

חוץ מפעם אחת (שהיה הריון כימי) ששם הרופאה לא היתה הכי רגישה בצורה שבה דיברה אלי, אבל גם לא מגעילה, יבשה כזאת... יצאתי תמיד בתחושה שרואים אותי, מתייחסים אלי כמו בן אדם. אווירה נעימה. הכל בחיוך ורוגע.

ממש צמרמורת. לא יכולה לדמיין מה את מרגישה!!

חיבור גדול

https://www.beok.co.il/forums/forum-81/?m=1814198

חשיפה לציטוטק בהריון מוקדם – התמודדות וסיכונים

רקע המקרה: אישה בהריון תקין בשבוע 6+ נטלה בשוגג ציטוטק (מיזופרוסטול), תרופה הגורמת לכיווצי רחם ולהפסקת הריון. בעקבות זאת הופיע דימום משמעותי (כולל קרישי דם) במשך כ-10 שעות, אולם 72 שעות לאחר מכן עדיין נצפה בעובר דופק תקין בבדיקת אולטרסאונד. מצב זה מעורר שאלות לגבי ניהול ההריון כעת, הסיכונים האפשריים לעובר ולהריון, והאם יש מקום לטיפול תמיכתי להריון.

מה נכון לעשות כעת? בשלב ראשון יש לוודא את חיוניות ההריון (כבר נעשה – העובר חי עם דופק). כעת עומדות בפני האישה וצוות הרופאים שתי אפשרויות עיקריות: המשך ההריון תחת מעקב צמוד, או הפסקת ההריון לאור הסיכונים. הגישה המקובלת היא ליידע את האישה באופן מלא על הסיכונים הכרוכים בהמשך ההריון לאחר חשיפה למיזופרוסטול, שכן התרופה עלולה להיות טרטוגנית (גורמת למומים) ולגרום לסיבוכי הריון. חלק מהמומחים אף נוטים להמליץ בשלב זה על הפסקת הריון יזומה בשל הסיכון למומים בעובר – למשל באמצעות גרידה (פעולה כירורגית)
beok.co.il
. המלצה כזו נובעת מהידע המצטבר שציטוטק עלול לגרום למומי עובר קשים, במיוחד כשההריון נמשך למרות נטילת התרופה. עם זאת, ההחלטה צריכה להתבסס על רצון האישה: אם היא מעוניינת להמשיך בהריון, הדבר אפשרי, אך יש לעשות זאת תחת מעקב רפואי קפדני וייעוץ גנטי/טרטולוגי. יהיה צורך בבדיקות סקירה מוכוונות בשבועות הבאים בכדי לנסות לזהות מומים מבניים בעובר בבדיקות אולטרסאונד ובהדמיות נוספות, וכן במעקב הדוק אחר חיוניות ההריון לאורך הזמן
uktis.org
. יש לציין שחלק מהמומים (כגון פגמים בעצבי הגולגולת) לא ניתן לאבחן בהריון באמצעות אולטרסאונד
uktis.org
, ולכן המעקב מוגבל ביכולתו לשלול כל בעיה.

סיכונים לעובר ולהריון בהמשך הריון לאחר ציטוטק: נטילת מיזופרוסטול בתחילת ההריון מעלה את הסיכון למספר תוצאות שליליות. להלן הסיכונים המרכזיים על פי הידוע מהספרות:

מומים מולדים בעובר: קיימים דיווחים על ספקטרום מומים המכונה “תסמונת מוביוס” בעוברים שנחשפו למיזופרוסטול ונולדו חיים
uktis.org
. תסמונת זו מתבטאת בשיתוק של עצבים קרניאליים (פנים קפואות וחוסר יכולת להזיז עיניים מצד לצד), ולעיתים נלווים אליה מומים אחרים כגון מומי גפיים (קיצור או חסר של גפיים), מומים אורו-פציאליים (שסעי שפתיים וחך), עיוות בכפות הרגליים (talipes) וארתרוגריפוזיס (קישיון מולד של המפרקים)
uktis.org
. מחקרים מצאו עליה מובהקת בסיכון למומים כלליים בעקבות חשיפה למיזופרוסטול בתחילת הריון (פי 2.7 לעומת הריון ללא חשיפה)
pubmed.ncbi.nlm.nih.gov
. במיוחד בלטה עליה בסיכון למומים כמו תסמונת מוביוס (פי ~26 יותר מהממוצע) ופגמים מסוימים בגפיים (פי ~10 יותר) בהמשך הריון לאחר ניסיון הפלה תרופתית
pubmed.ncbi.nlm.nih.gov
. חשוב לציין שהסיכון המוחלט למומים אלה אינו ידוע במדויק – מדובר במומים נדירים מאוד באוכלוסייה, אך החשיפה לציטוטק מגדילה את ההסתברות שלהם
uktis.org
. התקופה הקריטית להיווצרות המומים משוערת בין שבוע 5 לשבוע 8 להריון
uktis.org
, מה שמתאים לחשיפה בשבוע 6 במקרה הנוכחי. לכן ההמשך ההריון לאחר חשיפה בזמן זה טומן בחובו סיכון טרטוגני משמעותי לעובר המתפתח.

אובדן ההריון (הפלה נוספת או מוות תוך-רחמי): מיזופרוסטול הוא חומר המעורר התכווצויות רחם ועלול לפגוע ברירית הרחם ובאספקת הדם לעובר. גם אם העובר שרד את האירוע החריף הראשוני, עדיין קיים סיכון מוגבר להפלה מאוחרת יותר או למוות עוברי בהמשך ההריון. מחקרים הצביעו על עליה בשיעור אובדני ההריון (מוות תוך-רחמי) לאחר חשיפה למיזופרוסטול בהריון, בהשוואה לנשים שלא נחשפו
uktis.org
. לכן, גם אם ההריון נמשך לעת עתה, הוא מוגדר כהריון בסיכון ויש סבירות גבוהה יותר לסיבוכים בהמשכו.

סיכונים נוספים: חלק מהעבודות הצביעו גם על סיכון לעיכוב בגדילת העובר ולתינוק קטן מהמצופה (משקל לידה נמוך) אצל נשים שהיו בהריון ונחשפו למיזופרוסטול
uktis.org
. מנגד, ההשפעה האפשרית על התפתחות נוירולוגית ארוכת טווח (כגון אוטיזם או פגיעה קוגניטיבית) אינה ברורה דיה, ולא הוכח קשר ישיר מובהק מעבר למקרים של תסמונת מוביוס הנ"ל
uktis.org
. חשוב לקחת בחשבון שגם גורמי סיכון אחרים (כמו מצב בריאותי של האם, מחלות רקע, וכו’) עלולים להשפיע על מהלך ההריון, ולכן יש לבצע הערכת סיכונים אישית לכל מקרה
uktis.org
.

טיפול תמיכתי בהריון (פרוגסטרון): אחת השאלות שעלו היא האם “מקובל לקחת תמיכה” – כלומר, לתת טיפול הורמונלי תומך (לרוב פרוגסטרון) כדי לחזק את ההריון לאחר אירוע של דימום ואיום בהפלה. התשובה היא שכן, במקרים רבים נהוג לתת תמיכת פרוגסטרון בהריון מוקדם כאשר קיים איום בהפלה. פרוגסטרון הוא ההורמון המסייע בשמירה על רירית הרחם ובהמשך התקין של ההריון, ובמקרים של דימום בתחילת הריון או היסטוריה של הפלות חוזרות רופאים רבים נוהגים לרשום תוספת פרוגסטרון (דרך נרות וגינליים או טבליות) לתמיכה בהריון עד סוף הטרימסטר הראשון
gender.mednet.co.il
. מחקרים אף הראו שטיפול פרוגסטרוני בשבועות הראשונים מפחית משמעותית את הסיכון להפלה מאיימת ולהפלה חוזרת בהשוואה להעדר טיפול
gender.mednet.co.il
. לדוגמה, במחקר נמצאה ירידה של למעלה מ-50% בסיכון להפלה בקרב נשים שקיבלו Dydrogesterone (דופסטון) לעומת אלו שלא קיבלו טיפול
gender.mednet.co.il
gender.mednet.co.il
. לכן, במידה וממשיכים בהריון במקרה שתואר, מתן תמיכה הורמונלית בפרוגסטרון נחשב לצעד מקובל שיכול לתרום לייצוב ההריון. יש לציין ש”היפוך” ההשפעה של כדור ההפלה (כפי שחלק מהמקורות הלא-מקצועיים מכנים זאת) אינו מובטח – הפרוגסטרון אינו אנטידוט למיזופרוסטול, אך הוא עשוי לסייע לחיזוק סביבת ההריון אם ההריון עדיין מתקיים. את הטיפול נוהגים בדרך כלל לתת עד שבוע 12 להריון (עד שהשליה מתחילה להפריש בעצמה מספיק פרוגסטרון). כמובן, כל זאת ייעשה בהתאם לשיקול דעת רפואי פרטני – יש לוודא שאין התוויות נגד אצל האישה, ולעקוב אחר ההריון לוודא שהטיפול אכן תומך בו.

סיכום חלק זה: המשך הריון לאחר נטילת ציטוטק בשבוע 6 הוא מצב מורכב ונדיר. יש ליידע את האישה לגבי הסיכונים – בעיקר הסיכון המוגבר למומים בעובר ולאובדן ההריון – ולשתפה בהחלטה אם להמשיך או להפסיק את ההריון. במידה שבוחרים להמשיך, ההריון דורש מעקב צמוד וקפדני, כולל סקירות מכוונות למומים, וכן שקילת טיפול תמיכתי בפרוגסטרון למניעת הפלה. כדאי גם להתייעץ עם מרכז טרטולוגי או מומחה ברפואת האם והעובר, על מנת לקבל מידע עדכני ומותאם אישית על הסיכונים ולהתוות תוכנית מעקב אופטימלית. בסופו של דבר, ההחלטה צריכה לקחת בחשבון את רצונה של האישה לאחר שקיבלה את מלוא המידע, בליווי אנשי מקצוע ותוך מעקב רפואי מתאים.

אני ממש מבינה את הצורך שלך לחפש כרגע כל מידע לגבי המשך ההריון

אבל כרגע זה רק יכניס אותך ללחץ

בלי יכולת לקבל החלטות והתקדמות.

ממליצה לך ממש לעזוב את גוגל וגיפיטי עכשיו

ומחר על הבוקר להתקשר למכון פועה או לבוני עולם ואת יודעת אולי אפילו לארגון אפרת

כני מאמינה שהם נתקלו בטח בסיפורים כאלו נשים שניסו להפיל בכוונה ולא הצליח להם וכו וכו.

חיבוק ענק ❤️

אל תחפרי

תבקשי חוות דעת של רופא מומחה. עד אז - תסגרי את האינטרנט

הייתי במוקד של יד שרה

היתה שם רופאה מקסימה

שלא נתנה לי בשורות ככ משמחות.

אמרה שזה גדול מדי לכתפיה.

שהתור שקבעתי לפרופסור שמחה יגל לעוד שבוע הוא מעט מאוחר מדי, ואני צריכה למצוא תור לרופא מומחה לפני כן.

שיש סיכון גדול למומים רבים ומגוונים, ושצריך לקבל החלטות לגבי ההריון הזה.

שגם אם נחליט להשאיר את ההריון הוא הריון בסיכון גבוה.

היא כעסה נורא על הרופא מיון שנתן לי ציטוטק על סמך US אחד.

עצוב לי.

זאת באמת כזאת טלטלה

מאחלת לך שתראי כל כך הרבה טוב

ברור שהיתה כאן רשלנות

אבל לא באשמתך

אנחנו מאמינים שהקב"ה מסובב הכל כדי שכך יהיה וכך יקרה

אולי התרופה שאת לוקחת היתה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך

לא שזה מנחם באמת

אבל קרו פה דברים שעלולים לגרום לעובר לא בריא וה' בחר להוביל את הדברים באופן הזה..

את חייבת עזרה מקצועית רפואית וגם הלכתית כדי להחליט איך להתקדם הלאה.

אני ממש מחבקת אותך

שה'יאיר את דרכך ויוביל אותך לאנשים ולמקומות הנכונים במקרה הזה

'אתה חונן לאדם דעת' גם שיעזור בקבלת החלטות

❤️❤️❤️

אם באלך סתם עזרה בחישוב התאריכים וגיל ההריון

את יכולה לכתוב לי בפרטי

אני כבר אלופה בדברים האלו 😉

לצערי עברתי כל מיני הריונות כימיים, וגם הפלה והרבה התעסקתי עם זה

אולי אם נדע שבאמת ההריון לא יתכן לפי הגיל שהתחיל דופק כ"כ מאוחר אולי זה קצת ירגיע אותך.

אבל זה רק אם באלך

אני פה בשבילך

ברמה שאני לא מסוגלת לעשות כלום, ואני חרדה אימים מהלהקיא.

ואני צריכה לצאת עכשיו לעבודה החדשה ולהיות במיטבי.

מרגישה איום ונורא ובאלי רק מיטה.

ממש דמעתי מלקרוא את מה שאת עוברת

אולי תנסי לאכול משהו קטן כמו קרקר שיעביר לך את הבחילה

תרגישי טוב!

אין לכן מושג איך זה משמעותי עבורי

בעולם האמיתי אין לי כמעט ממי לקבל תמיכה

תודה לכל המגיבות!!!

וכל התחושות שיש לך עכשיו הגיוניות

המון כוחות מהממת 💖

רק עכשיו קראתי את כל ההודעות שלך!!

שולחת לך חיבוק וחיזוקים שבעז"ה הכל יהיה לטובה!

ואני גם רוצה להגיד לך תודה ענקית שאת משתפת פה בפורום ושכל אחת תלמד לקח שתמיד תמיד לפני הפסקת הריון שנראה שלא מתפתח תתעקש על 2 א"ס.

זה באמת מידע שלא משתפים ולפעמים רופאים הם כ"כ מתנשאים ונותנים לנו להרגיש שאנחנו לא מבינות כלום

והשיתוף מידע כאן הוא פשוט קריטי!

דיברנו עם אחד העסקנים החרדיים בתחום שדיבר בשבילנו עם רופא בשורה הראשונה

הוא אמר שאם אנחנו בכל מקרה לא חושבים על הפלה (ואנחנו לא)

אז אין לחץ ואין עכשיו מה לעשות.

טוב שקבענו תור לפרופסור שמחה יגל לשבוע הבא, שיעקוב אחרי ההריון..

אבל מעבר לזה אפשר רק להתפלל...

אז משתדלים להתפלל

עכשיו אני צריכה להתרגל לרעיון הזה שאני באמת בהריון, ולהתחיל לחשוב איך אני מתמודדת עם הבחילות והעייפות, כי זה ממש קשה לי.

מבינה שאנחנו לקראת הריון לא פשוט עם חששות גדולים, מתפללת להקב"ה שיתן לנו כח.

שוב תודה ענקית לכולכן!!

אין לכן מושג כמה כל תגובה עזרה לי ועשתה לי טוב על הלב!

מעריכה ממש

אתם הורים אלופים, את אישה מדהימה ותעברי את זה בעז''ה בטוב

בשורות טובות

ההתמודדות שלכם עם זה מעוררת התפעלות

שום דבר מהטלטלה הזאת לא קרתה בגללך, אז תזרקי את רגשות האשמה לפח.

מאחלת לכם שיגמר בידיים מלאות בבריאות ובשמחה.

הרבה תפילות! ושולחת כוחות וחיבוק גדול!

אבל נראה לי שכדי להחליט החלטות של האם אתם משאירים את ההריון בכל מקרה או לא- זה רק אחרי שאתם יודעים מה ההשלכות של הדברים.

אני לא מכירה, אבל כתבו כאן שהציטוטק עלול לגרום למומים. והלוואי וזו טעות והכל יהיה בסדר. אבל יש מומים שגם בפועה ממליצים על הפלות.

(כותבת בתור אחת שאמרה שאין סיכוי שאעשה הפלה מרצוני, וזה הוטח לי בפרצוף)

חלילה לא כדי להלחיץ. רק שמהמקום שלי הייתי הולכת לבדוק כמה שיותר מהר, לפני שאני מצהירה הצהרות. ולפני שמתחברת יותר...

ולגבי האשמה- אנחנו מומחיות בזה. שחררי.

אני גם האשמתי את עצמי שעשיתי משהו מסוים ובגללו קרה המום. הגעתי לרופאה והיא כמעט צחקה לי בפנים מהמחשבה.

וגם אם כן, הקב"ה מנע ממך לדעת שאת בהריון וליטול מה שנטלת.

שוב חיבוק גדול גדול!

נתנו לי סקלה של מגוון מומים שיכולים לקרות כתוצאה מהחומר שיש בציטוטק

החל מדברים פשוטים כמו שפה שסועה וכלה בשיתוק פנים ועיוותים וחוסר בגפיים...

בכל מקרה אף מום לא מסכן את העובר או אותי, אז מבחינתי אין סיכוי להפלה.

רוצה את הילד הזה בכל מחיר....

דווקא התרופה שלקחתי בנוסף לא גורמת שום בעיות בעז"ה..

זה רק הציטוטק שבעייתי.

אני אלך למומחה מספר 1 בארץ שילווה את ההריון בעז"ה. אבל מן הסתם זה לא יגיע להפלה יזומה.

תודה בכל אופן על ההארה..

סתם מעניין עשו לך עוד אולטרסאונד כבר מאז?

משהו שחשבתי על העניין זה ש

נכון שיש מצבים של תפילת שווא, שאין כבר באמת אפשרות לשנות את המצב

אני חושבת שעכשיו זה בדיוק מקרה שאפשר להתפלל ולקרוע שערי שמים ולזכות לישועה. להתפלל שהתרופה לא תזיק ויוולד תינוק בריא ושלם. לתת צדקה, לקבל קבלה טובה.

ואת מיוחדת בחשיבה ובהחלטה הברורה והבהירה

בטוחה שנדרש ממך הרבה כוחות

❤️❤️

וכל אחד מהצוותים הרפואיים ששומעים את הסיפור שלי חוטפים הלם.

וכעס מטורף על הרופא מיון שנתן לי את הציטוטק.

ותודה על המילים הטובות, היה לי נעים לקרוא.

אמן ואמן!!

ואת לגמרי צודקת לגבי התפילות, מקווה מאוד להצליח כמה שיותר!

לא כ"כ קל לי עם חיבור לתפילה...

אז יש לי רעיון לרב שתלכו שניכם לקבל ממנו ברכה בבני ברק

תכתבי לי באישי אם מעניין אותך אתן לך פרטים. 

תשמרי את כל המידע

ואם תרצי לתבוע, יש לי עורכת דין תותחית בתחום

אשמח לקבל פרטים!

על כל המצב פשוט מדהימה.

אני מתפללת עלייך

ואם תרצי שאתפלל בשם... תכתבי לי באישי

אשמח מאד

שיהיה המשך הריון תקין וקל, בשמחה, בבריאות שלמה לך ולעובר ובידיים מלאות

זה יכול להועיל לתביעה עתידית

ככל שיהיה לך יותר חוותתדעת של רופאים זה אולי יהיה יותר רשלני

מקווה שאני מובנת 

כ"כ כיף לשתף פה!

אתן מדהימות!

ויהיה תינוק בריא בגופו ובנפשו 🙏🏼

החלטות טובות!

(זה שמום לא מסכן את העובר זה לא אומר כלום על החיים אח"כ... חוסר בגפיים זה לא עניין של מה בכך)

זה לא דבר של מה בכך...

לפי הפסיקה שלנו בכל אופן, זה ממש לא סיבה לבצע הפלה יזומה.

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

תודה לך

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

https://spiru-life.co.il/collections/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/products/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

בהתאוששות האמת..(אצלי)

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

לא זכרתי מדויק...

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

1. האם לשים בתינוקיה

2. האם לחזור לאותו בי"ח

3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

בכמה חדרים בודדים

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

הקטנה נולדה כשהגדול היה בן 5.5

לקח זמן, אבל היום כשהגדול בן 8 והקטנה בת 2.5

אני ממש רואה כמה הם חברים

וכמה הקשר הזה טוב ומדויק להם ממש

וכמה אם הם היו קרובים יותר בגיל זה היה הרבה יותר מורכב..

לא בחרתי בזה.

לא רציתי פער כזה

כל מיני נסיבות שה' בחר להוביל אותנו בהן הובילו לשם

יש בזה אתגרים גדולים

אבל יש בזה גם ברכה גדולה.

וכן, זה לגמרי להפעיל 2 מערכות מקבילות..

אומנם זה לא בין שניים. אבל בין העוברית לאחיה האחרים. האמת שזה כן מעסיק אותי, אולי ננסה שיהיה עוד אחד במרחק סביר אבל יש ממש ממש מצב שזה הסוף.

אני חושבת שמודעות זה הדבר הכי חשוב פה. המציאות היא מה ש-ה' גלגל בסופו של דבר. ולכל אחד יש את התיק שאיתו הוא גדל. היה פה לצשל לא מזמן דיון מאוד מעמיק על משפחות ברוכות. יש שזה היה קסום להן ויש שזה היה נורא להן ויש עוד הרבה באמצע. אין לנו שליטה על התוצאה. אנחנו יכולות להשתדל ולהיות במודעות לאתגר.

מודעות למשל במקרה שלך זה לדאוג לזמן אישי, לדאוג יותר להשקיע בהזמנה של חברים, לדאוג לפעילות סבירה לשניהם- הוא עדיין ממש צעיר, כל הג'ימבורי וכו', כל דבר בטבע, הכל רלוונטי, אם יש משפחת חברים או בני דודים עם קרבה בגיל לקבוע יחד פעילות או נסיעה משותפת.

המון נחת משניהם.

ועוד רעיונות-

למצוא פעילוית שמתאימים לשניהם כמו גן שעשועים, ג'ימבורי, בריכה בחצר...

לנצל את הזמן שהקטן ישן לפעילויות שמתאימות לגדול והקטן עלול להפריע- לבשל ביחד; לספר סיפורים, לבנות עם מגנטים.

ובכללי בשלב הזה נראה לי יותר להתמקד בתעסוקה לגדול, ושהקטן יתעניין במה שאתם עושים.

ואולי לחשוב עם הגדול על רעיונות לתעסוקה שיוכל להעסיק את עצמו כשאת עסוקה עם הקטן ולא פנויה אליו- חוברת עבודה/ צביעה, דגמים, פאזלים, מולטי קומבינציה.

2 ילדים עם פער של 9 שנים

חברים ממש טובים

מגיל צעיר

פער של פחות מ5 שנים הוא לא באמת פער גדול

אולי רק בגיל צעיר כזה

תעסוקה של ילדים לא בהכרח קשורה לפערי גילאים

וקשורה בעיקר לתפיסה

(אם צריך להעסיק ילדים/ ילד יכול להעסיק את עצמו/ גישה כלפי מסכים/ אירוח חברים ועוד)

לילדים יכולות להיות הרבה תלונות

זה בסדר שהם מתלוננים

אבל זה לא אמור להוביל את המחשבה/ הפעולה

היא לא תמיד נכונה

לי יש צמודים והם רבים כל היום וממש לא אוהבים אחד את השני.

לעומת זאת בת שמונה ובן חמש מסתדרים טוב. ויש לי גם בן חמש ובת שנה וזה בכלל לא פער ככ גדול בעיני

חבל על ההלקאה העצמית, תשדרי לילד כמה הוא בר מזל שקיבל אמא לעצמו ככ הרבה שנים ואיזה כיף שיש לו תינוק.

כשיש ילדים צמודים אז חוששים שאין יחס אישי מספיק ואחד בא על חשבון השני, כשיש פער גדול חוששים שאין לו עם מי לשחק. ומצד שני בכל מצב יש גם צד חיובי שעליו עדיף לשים את הדגש מול עצמך ומול הילד.

בלי לבטל את הרגשות של הילד כמובן- הוא מתבאס שאין לו תאום- "באמת היה יכול להיות כיף אח תאום כדי שתמיד יהיה חבר בגילך לשחק איתו!"- לא ממקום שאת מרגישה לא בסדר- ברור לך שעשית את מה שהיה הכי נכון ומדויק למשפחה שלכם! אלא ממקום שאת מבינה את הרצון שלו. כמו שהיית מביעה הבנה כלפיו כשמתבאס לחזור הביתה מהגינה.

דוקא בעיניי יצא ממש טוב ב"ה

הגדולים לא מקנאים ומשחקים איתה.

סה"כ לא רואה בעיה, בסופו של דבר הכל לטובה. אם היה לפני אולי היה קשה יותר אם היה אחרי שוב אולי גם היה קשה יותר כי גם אני כבר מבוגרת.

כל דבר בעיתו ובזמנו, הכל לטובה

הבלניות.

אני באופן אישי מסתכלת על זה בצורה כזו שזאת המצווה שלי ואני לא אמורה להתבייש בקיומה. בסוף אני יוצאת מנקודת הנחה שהיא עוסקת בזה בתור שליחות ולא כי היא סקרנית וכו

אבל אני לגמרי יכולה להביא מי שמתביישת או מרגישה לא בנוח עם ההיכרות המקדימה, מה שכן אני בטוחה שזה מורכב לצאת ליישוב אחר

לא נבוכה.. בסך הכל זה לא מבייש.

לפעמים גם יצא לי להגיע עם חברה או אחות במקום סבלנית אם לא הסתדר לה (היה מקובל אצלנו)

כלומר אם לא התפקיד שלהן לא היה לי איתן כלום

אז זה פחות מביך אותי

האמת לא חשבתי בכיוון בכלל

אבל כמו שכתבתיאין היכרות קרובה בכלל

שכמו שהיא מכירה אותך, כך היא גם מכירה את כולן, זה לא משהו מיוחד.

גם אצלנו זה ישוב וכולם מכירים את כולם, פגשתי את הבלנית עם המשפחה שלי בטיול רחוק מהישוב וצחקתי לעצמי בלב שעוד כמה ימים ניפגש במקווה (היא לא ידעה את זה עדיין), ובאמת נפגשנו במקווה ורק צחקנו שנפגשנו בטיול, וזהו . זה חלק מהחיים , לא גילית לה איזה סוד מיוחד, כל נשות הישוב טובלות בדיוק כמוך ואת לא מיוחדת (זאת אומרת ברור שאת מיוחדת אבל לא בטבילה 😉. )

א. אני יודעת שיש נשים שנוסעות לישוב ליד. 5 דק' נסיעה כי פחות נעים להן. לגיטימי בעיני. לא שווה בעיהי את ההשקעה יותר מכמה דק' נסיעה כי באמת רק מוסיף עוד משימה ולחץ ליום אחר.

ב. אני באמת לא זוכרת מי טובלת. ממש רגילה לזה ושוכחת דברים שנשים מספרות לי במקוה. כבלנית- גם אני מבינה את הרגישות שעשויה להיות ואת הפדיחה שיכולה להיות ובעיקר מנסה לנרמל. שכמו שכתבו לך את כמו כולן. וזה לא כזה מעסיק אותי.

ואני גם עובדת יחד עם הבלנית. לי ממש לא מפריע, הרבה פעמים אנחנו מדברות לפני \אחרי.

דווקא כשטבלתי בליל שבת זה היה נוח כי אמרתי לקטנים שאני הולכת אליה לקצת זמן, וזה היה להם מאוד טבעי.

ואצלינו היא ממש לא סופרת ולא זוכרת...

אצלנו כשהגעתי לישוב לא הכרתי את הבלנית בהקשרים אחרים (לא אותה שכבת גיל).

פעם אחת הגעתי לטבול והיתה בלנית מחליפה, שאני מכירה טוב. זה כן היה מביך לי קצת ברגע הראשון שראיתי אותה, אבל פשוט הנחתי את המבוכה בצד, הזכרתי לעצמי שאין לי במה להתבייש, וגם היא התנהגה בצורה ממש טבעית ונעימה שזה באמת היה בסדר גמור.

קרה לי בדיוק אותו דבר וגם היתי בהלם איך אני לא אתפדח ורציתי ללכת למקווה בישוב ליד ואז אמרתי לעצמי די זה מספיק קשוח אני לא מוסיפה ואני אתגבר. מכניסה לעצמי לראש שלבניות שה משו יחסית טכני והן לא עפות בדמיון על כל אישה שטובלת, הן פוגשות מלא נשים שטובלות...

אני טבלתי פעם אחת שבאותו בוקר התארחנו אני ובעלי בבית של הבלנית לאיזשהו אירוע(בעלי חבר של בעלה) אמנם הם מבוגרים ממנו ב 2 עשורים אבל אנחנו בקשר טוב.. בסוף האירוע דיברנו שנךגש בערב ובהמשך היות נתאם שעה סופית וכו.. ואשכרה בערב נפגשנו שוב במקווה.. אבל באמת היא לא עושה מזה עניין ואני מנתקת את השכל וכל הנשים בישוב עושות את זה אז הכל טוב...

אבל שוב, ממש ממש מבינה שזה באמת לא פשוטטט