אבל במקרה שלי לא חזר לי המחזור ובאמת לקח זמן עד שידעתי שאני בהריון

הבריום עבר בקלות ובריאות ב"ה 

בהריון השלישי- הפסקתי בגלל שהוא התחיל להיות קצת מורכב (המטומה) - לא שזה עזר

בעיקרון- כל עוד הכל תקין- אין בעיה להמשיך

חוץ מראשון כמובן.

בפעם הראשונה נגמר החלב כשהייתי בחודש שישי בערך.

בפעם השנייה הנקתי עד חודש חמישי בערך, ואז היונק כבר נגמל.

בפעם השלישית הנקתי עד חודש שלישי בערך, ואז היונקת נגמלה.

הגמילה היתה בלי קשר להריון. חוץ מאצל הראשונה.

זה תלוי גם בגיל של היונק.

אצלי כולם היו בסביבות שנה ויותר.

לא יצא לי להניק בהריון תינוק קטן.

הכי הרבה עד חודש שישי. לפעמים אני הפסקתי את ההנקה כי הייתי מותשת מהשילוב, ולפעמים היונק עצמו הפסיק בשלב מסוים (כנראה כי השתנה הטעם לחלב).

ב"ה כל ההריונות היו תקינים, אז לא הייתה בעיה להיניק.

אצל הראשון, ניסיתי להמשיך להניק, אבל זה עשה לי לט טוב, כאבי ראש...אז הפסקתי להניק. והרגשתי טוב יותר (הגוף אצלי כנראה לא הצליח לצבור כוחות מהלידה להמשך הנקה יחד עם הריון...)

אני מכירה הרבה שמצליחות להניק בהריון...לא כשזה צפוף.
ואם את מניקה ומקבלת מחזור ועברה חצי שנה מהלידה, את יכולה להיקלט בכל רגע. זה לא מהווה הגנה.

וואי נזכרת שפעם באמצע הנקה רצתי להקיא מההריון.

בהנקה המדוברת כאן במקביל להריון- היה מחזור כרגיל

הנקה לא מונעת וודאית מחזור/ביוץ 

למרות הנקה מלאה לגמרי...
ככה מצאתי את עצמי עם תינוק בן 5 חודשים והריון...
היו לי 2-3 מחזורים לפני ההריון.
לי רופאת נשים אמרה שאפשר להיקלט בהריון בהנקה מלאה במקרים הבאים:
יש מחזור
עברו 5-6 חודשים מהלידה
עוד משהו לא זוכרת...

כמובן שזה משתנה מאישה לאישה.

לק"י

רק הנקה.

בלי מוצץ.

בלי פערים של יותר ממספר שעות מסויים.

הנקה גם בלילה.

ואולי יש עוד כללים.

ל28 יום

ובשאר הכל יכול להיות.

אגב אמרה לי את זה כשהנדתי הנקה מלאה, כל שעתיים במקסימום.

אז מניחה שלא

ובמיוחד אמרה שברגע שחוזר מחזור יחסית סדיר אין עניין של ביוץ "חלש" או "חזק" (בעקבות הפורום שאלתי על זה ואמרתי ששמעתי שהביוץ עלול להיות חלש עד 6 חודש מהלידה וממש הורידה אותי מזה ואמרה שזה לא ככה)

השאלה אם את רוצה למנוע, אז הרופאה שלך צודקת שסה לא מאה אחוז מניעה ויכול להיות ביוץ גם בהנקה מלאה.

אבל אם את רוצה הריון אז חשוב לדעת שההנקה בהחלט יכולה למנוע הריון גם לתקופות ארוכות, יש נשים שאפילו שנתיים.

לגבי ביוץ חלש אז אני מבינה (אבל אני לא רופאה) שזה לא ביוץ חלש או חזק אלא רירית רחם דקה או עבה שמוכנה לקלוט את ההריון הבא או לא. בפועל ההנקה בהחלט יכולה למנוע הריון גם כשיש מחזור סדיר (עובדתית זה קורה להמון נשים) ושוב חוזרים לשאלה אם את רוצה למנוע או רוצה הריון.

מי ששאלה את השאלה רוצה הריון, אז כדאי לה לדעת שההנקה יכולה להפריע לה להיקלט.

היא בעצם טוענת, שרק ב-28 זה מונע לכולן, ואחרי זה הכל יכול להיות?

אני מניקה הנקה מלאה, בלי מוצץ, כל שעתיים בערך, כולל בלילה... ועדיין כשעשיתי אולטרסאונד בתור של שישה שבועות אחרי הלידה הרופאה אמרה לי שההנקה לא מונעת לי ואני ממש לקראת ביוץ.

כבר שמעתי טענות שיכול להיות שהיא טעתה כי קשה לראות בהנקה, אבל קיבלתי מחזור אחכ ורק אז התחלתי גלולות.

מכירה גם כמה שיש להן ילדים בפער של 11 חודשים כי חשבו שהנקה מונעת בתנאים האלו..

יכול להיות שכמו כל מניעה היא לא 100% לכולן.

לסמוך עליו.

יש בנות שגם הנקה אחת מונעת להן,

אבל זה לא משהו שאפשר לסמוך עליו

*אם אני לא טועה אומרים שבחודשיים הראשונים כן אפשר לסמוך על זה

לק"י

למרות שגם אני הייתי חוששת לסמוך על זה.

אבל שמעתי מרופאים שהאחוזים נמוכים יותר

הם כן דיברו על אחוזים כאלו בחודשיים/ שלושה הראשונים.

(רופא בכיר באסותא אשדוד והרופא נשים שלי)

כי אם כן, זה מידע ממש חשוב.

בוודאות קראתי את זה פעם אבל לא זוכרת איפה..

העניין הוא שלדפוסי ההנקר יש משמעוצ קריטית וכל אחת צריכה לזהות איזו רמת הגנה מעניקה ההתנהלות שלה.

לק"י

אצלי בהנקה האחרונה זה התארך. אבל כמובן שאני לא זוכרת מה היה שונה.

(חוץ מזה שמנעתי בחודשים הראשונים).

אבל גם בלי מניעה, זה היה שנה+

אבל בלי מוצץ, הם הרבה פעמים מוצצים את השד "סתם" בשביל המציצה.

לא יודעת אם זו הסיבה שהנקה מלאה נחשבת כזאת כשאין מוצץ.

אצלי חזר המחזור בשלב מסוים, כל פעם בזמן אחר.

לא גיליתי הריון בלי מחזור לפני.

אבל תמיד אפשר להיקלט בביות הראשון, ואז לא יהיה מחזור בכלל.

אחרי שנה+ מהלידה. קיבלתי כמה פעמים, ואז נכנסתי להריון.

לפעמים קורה שנכנסים לפני ,ברור 

אצל חלקם הנקתי עד קרוב ללידה.

עוד קצת ומהר מאוד הפסקתי כי חשבתי שזה לא טוב (חוסר ידע מבאס..)

ההיריון השלישי היה לא מתוכנן, והשני היה בן שנה וחודשיים בערך ולא רציתי להפסיק

המשכתי עד שהוא לא הסכים לינוק יותר, נגיד בחודש רביעי כזה... ממש ניסיתי להתעקש ולהניק בלילה כשהוא לא מאופס לגמרי חח

ולא עזר.. אחרי תקופה קצרה זה נגמר.

ב2 המקרים כבר קיבלתי מחזור לפני כן (עם ההיריונות זה הולך ומתארך התקופה בלי מחזור)

אחד הפסקתי בהדרגה אחרי 3 חודשים

האחרים הפסקתי לקראת סוף ההריון כשזה כבר ממש מוצה...

קודם כל הגיל של התינוק משפיע. לפעמים קשה שההנקה מפסיקה זה כאילו על חשבונו , אז זה הצד הנפשי

אפשר להניק תוך כדי אבל יש חולשה של תחילת הריון

וגם הבנתי שהחלב הופך למר בהמשך .

אפשר אם ההריון תקין ותלוי איך זה זורם

אצלי הוא פשוט לא רצה יותר , היה בן שנה 

לא טעמתי. אבל אם כן, כנראה שכל התינוקות היו מסרבים לינוק ביוזמתם.

לק"י

לפי זה שלא כל התינוקות מפסיקים לינוק מרצונם במהלך ההריון.

נשמע לי פחות סביר שירצו לינוק חלב מר.

והניקית אני אמא כתבה שהיא טעמה והוא מלוח.

וייתכן שאני טועה🤷‍♀️

ובאמצע ההריון בערך הגוף מתחיל לייצר קולוסטרום.

לא מנסיון אבל בגדול הגוף מתעדף את העובר על פני היונק (ובהמשך את היילוד על פני הפעוט) אז החלב מותאם לתינוק שרק נולד ולא ממשיך להיות מותאם בדיוק לפעוט היונק.

אבל בעיקרון נראה לי אומרים שליש שני, לא זוכרת בדיוק.

(ואיך אני יודעת שהוא מלוח? כי טעמתי אותו...🙈)

נכנסתי להריון כשהגדול היה פיצי בן 3 חודשים

בהתחלה המשכתי להניק כרגיל

אחר כך נהיה קצת קשה והייתי גם חולה בלי קשר להריון אז הוספתי תמל אבל המשכתי להניק כזה פעמיים ביום וזה המשיך גם אחרי הלידה

הגדול רוקן לי תגודש חח

שהפסקתן להניק בהריון חחח

אלופות וואו!!

הבת שלי בת 10 חודשים. קיבלתי מחזור סדיר כשהיתה בת 3 חודשים ולא נקלטתי ..

בקרוב יש לי תור לרופאת נשים (לא הייתי מאז ביקורת של הלידה) אני רוצה לראות אם ההנקה עדין מונעת

מה אתן מציעות לי לשאול את הרופאה? במידה ותגיד שלא מונע איזה בדיקות כדאי לעשות?

כנראה עונות לך פה אלו שיותר בעניין

לק"י

אולי אם עושים מעקב אחרי הביוץ.

(אני לא זוכרת אם לפעמים בהנקה יש מחזור בלי ביוץ או מה בדיוק).

מה המטרה של הבדיקות שאת רוצה לעשות, אם ההנקה לא מונעת?

אין מחזוריות. אבל זה לא אומר שעוד שבועיים הגוף לא יתחיל להתכונן לבייץ..

אז אפשר לדעת מידע שנכון לעכשיו.

אם הבנתי אותך נכון ואת רוצה להיכנס להריון ולבדוק האם ההנקה כרגע 'מפריעה' לזה.

הנקה יכולה לפגוע בסיכויים לקליטת היריון גם אם יש מחזור סדיר.

אם את רוצה להגדיל את הסיכויים להיריון תוך כדי הנקה, כדאי לך להפסיק הנקות לילה. אבל הבת שלך עוד קטנטונת ומוקדם לעשות את זה. חכי לגיל שנה לפחות.

את שואלת בעצם אם ניקלטנו להריון הבא ומתי,

זה לא דווקא קשור להנקה

אצלי למשל המחזור/הביוץ חזר בכל ההריונות באזור גיל שנה של הילד.

בכולם הנקתי והמשכתי להניק גם אחרי גיל שנה, (אבל לא בטוח שזה קשור רק להנקה עצמה, אולי אם לא הייתי מניקה זה עדיין  היה ככה)

זה דפוס של הגוף, ואולי אצלך זה אחרת

בכל מקרה לפני גיל שנה זה לגמרי רגיל לא להכנס להריון הבא

חוץ מהראשון כמובן

לא פגע בהיריון.

הפסקתי בטווח שבין חודש 3 לסוף 7

הפסקתי להניק בהריון

בפעם הראשונה כשזה קרה לי המשכתי עד שהגעתי למצב רפואי לא פשוט

(לא הפסקתי למרות שהייתי חלשה מאוד, התכווצויות רחם כל הזמן וכו' עד אז) 

בשאר הפסקתי די מיידית כדי שלא יקרה מה שקרה

בגדול חקרתי על העניין ממישהי שמלמדת גישה טבעית של הנקה

אשמח לשתף בפרטי אם תרצי.

לק"י

(חלק מהבנות ציינו שכל עוד מדובר בהריון תקין, אין בעיה).

ההריון ב"ה נשמר בשלמותו (למעט לידה מוקדמת בשבועיים, הפעם היחידה שקרה לי, אבל זה לא נורא)

אני הגעתי למצב רפואי פחות נעים...

בהריון השני שלי הנקתי חלק מהריון, והיה חלק לגמרי, בהריון השלישי שלי מתחילת ההריון היו לי התכווצויות כל פעם שהתחלתי להניק והפסקתי להניק עוד לפני שראיתי דופק

ובסוף בכל מקרה היו לי צירים מוקדמים וקיצור צוואר

הרבה תגובות 🩷

בלי נדר אעדכן פה מה הרופאה אומרת

שבוע טוב ומבורך  

גם הנקתי עד קרוב לשליש שלישי

אבל זה תלוי מצב הגוף יש נשים שכן זה עלול לסכן את ההריון 

(ילד בן 4 חודשים...) כי ההריון התחיל עם דימום.

ומאמינה שהייתי מפסיקה בכל מקרה כי זה כל כך החליש אותי שהייתי שוכבת במיטה ימים שלמים...

אני רואה שכאן הרבה נשים המשיכו, רק אומרת לך שקחי בחשבון שגם בהריון תקין - מאוד יכול להיות שהגוף שלך לא יעמוד בהנקה במקביל להריון אז לפעמים חבל להילחם, עדיף לו אמא מתפקדת ושמחה מחלב אם. שמעתי מעוד חברה שתמיד נכנסה להריון מוקדם ממש כמה חודשים אחרי הלידה הקודמת, ותמיד הפסיקה הנקה כי לא עמדה בחולשה הזאת. 

יכול להיות שהיה לי קשה להניק תינוק בן כמה חודשים, במקביל להריון.

אבל הנקה של תינוק בן שנה + שכבר אוכל מוצקים, ויונק פחות, בדרך כלל יותר קל במקביל להריון.

מאוד הגיוני שרוב הנשים שהמשיכו להניק, זה היה עם יונק גדול. ככה היה גם לי.

והגיוני שהריונות צפופים גם משפיעים על הכוחות. ואז גם האשה חלשה יותר, וההנקה רק מחלישה אותה.

גיליתי אתמול שאני בהריון !! אנחנו בשוק וכל כל שמחים תודה לה'

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.

הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים

מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

אין זמן ביניים שהם משועממים.

קמים, מתלבשים, יוצאים.

אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים 

הילדים שלי קמים מאד מוקדם, עםה שמש.

בחורף זה סבבה אבל בקיץ בחמש ועשרה כולם ערים (זה לא קשור לאור זה קשור לשמש, כי החדר חשוך לגמרי)

זה לא תמיד בשליטתינו כמה זמן בוקר יש

(אכן הבוקר אצלינו ארוך וזמן מופלא שהם משחקים בו בכיף. אני מלבישה ממש בסוף, אחרי שהתיקים ארוזים ואני מוארגנת להוציא אותם/בעלי.

כי אין לי כח לעצבים של ילדים מאורגנים שעכשיו צריך להישמר שיישארו ככה ובגד מתלכלך וכו')

קמים אצלי מוקדם

יש מלאאא זמן לבלות בבוקר

ואין לי טלויזיה, אבל בהחלט לא קל לי להתארגן במקביל. יש בקרים שמעסיקים את עצמם יפה, ויש לא מעט שהם מאד דביקים אלי

שום דבר אחר

קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד

אוכלים משהו

ויוצאים

אני קמה בדר"כ אחריהם, מארגנת אותם, נותנת להם לשחק ומתארגנת בעצמי.

לרוב לוקח לי שעה מהרגע שאני קמה עד שאנחנו יוצאים

והם קמים לפחות חצי שעה לפני.

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)

אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.

לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.

(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)

זה לא ממש בריא לפתוח את הבוקר עם כל כך הרבה גירויים..

אני אודה ששנה שעברה הייתי עם היפראמזיס ובעל במילואים ונפלתי גם למלכודת של מסכים בבוקר.

וזה מאוד נח וקשה להפסיק

אבל ברגע שהחלטתי עם עצמי שדי בכל מחיר אז מאוד מהר הן התרגלו שאין.

היום הן פשוט מתארגנות (קצת יותר בנחת) ומשחקות.

בהתחלה הן היו מבקשות והיום הן כבר לא מבקשות יודעות שזו לא אופציה.

אצלי יש "תחנות"

נטילת ידיים

להתלבש, לא יוצאים מחדר עד שמתלבשים אלא אם כן צריכים להתפנות..

שטיפת פנים וצחצוח שיניים

קרם פנים וסידור שיער.. מי שרוצה מקבל נשנוש בוקר או כריך.. מי שלא יש דפים ועפרונות ציבעוניים בשולחן (כמות קטנה) עד שהם יוצאים..