אבל במקרה שלי לא חזר לי המחזור ובאמת לקח זמן עד שידעתי שאני בהריון

הבריום עבר בקלות ובריאות ב"ה 

בהריון השלישי- הפסקתי בגלל שהוא התחיל להיות קצת מורכב (המטומה) - לא שזה עזר

בעיקרון- כל עוד הכל תקין- אין בעיה להמשיך

חוץ מראשון כמובן.

בפעם הראשונה נגמר החלב כשהייתי בחודש שישי בערך.

בפעם השנייה הנקתי עד חודש חמישי בערך, ואז היונק כבר נגמל.

בפעם השלישית הנקתי עד חודש שלישי בערך, ואז היונקת נגמלה.

הגמילה היתה בלי קשר להריון. חוץ מאצל הראשונה.

זה תלוי גם בגיל של היונק.

אצלי כולם היו בסביבות שנה ויותר.

לא יצא לי להניק בהריון תינוק קטן.

הכי הרבה עד חודש שישי. לפעמים אני הפסקתי את ההנקה כי הייתי מותשת מהשילוב, ולפעמים היונק עצמו הפסיק בשלב מסוים (כנראה כי השתנה הטעם לחלב).

ב"ה כל ההריונות היו תקינים, אז לא הייתה בעיה להיניק.

אצל הראשון, ניסיתי להמשיך להניק, אבל זה עשה לי לט טוב, כאבי ראש...אז הפסקתי להניק. והרגשתי טוב יותר (הגוף אצלי כנראה לא הצליח לצבור כוחות מהלידה להמשך הנקה יחד עם הריון...)

אני מכירה הרבה שמצליחות להניק בהריון...לא כשזה צפוף.
ואם את מניקה ומקבלת מחזור ועברה חצי שנה מהלידה, את יכולה להיקלט בכל רגע. זה לא מהווה הגנה.

וואי נזכרת שפעם באמצע הנקה רצתי להקיא מההריון.

בהנקה המדוברת כאן במקביל להריון- היה מחזור כרגיל

הנקה לא מונעת וודאית מחזור/ביוץ 

למרות הנקה מלאה לגמרי...
ככה מצאתי את עצמי עם תינוק בן 5 חודשים והריון...
היו לי 2-3 מחזורים לפני ההריון.
לי רופאת נשים אמרה שאפשר להיקלט בהריון בהנקה מלאה במקרים הבאים:
יש מחזור
עברו 5-6 חודשים מהלידה
עוד משהו לא זוכרת...

כמובן שזה משתנה מאישה לאישה.

לק"י

רק הנקה.

בלי מוצץ.

בלי פערים של יותר ממספר שעות מסויים.

הנקה גם בלילה.

ואולי יש עוד כללים.

ל28 יום

ובשאר הכל יכול להיות.

אגב אמרה לי את זה כשהנדתי הנקה מלאה, כל שעתיים במקסימום.

אז מניחה שלא

ובמיוחד אמרה שברגע שחוזר מחזור יחסית סדיר אין עניין של ביוץ "חלש" או "חזק" (בעקבות הפורום שאלתי על זה ואמרתי ששמעתי שהביוץ עלול להיות חלש עד 6 חודש מהלידה וממש הורידה אותי מזה ואמרה שזה לא ככה)

השאלה אם את רוצה למנוע, אז הרופאה שלך צודקת שסה לא מאה אחוז מניעה ויכול להיות ביוץ גם בהנקה מלאה.

אבל אם את רוצה הריון אז חשוב לדעת שההנקה בהחלט יכולה למנוע הריון גם לתקופות ארוכות, יש נשים שאפילו שנתיים.

לגבי ביוץ חלש אז אני מבינה (אבל אני לא רופאה) שזה לא ביוץ חלש או חזק אלא רירית רחם דקה או עבה שמוכנה לקלוט את ההריון הבא או לא. בפועל ההנקה בהחלט יכולה למנוע הריון גם כשיש מחזור סדיר (עובדתית זה קורה להמון נשים) ושוב חוזרים לשאלה אם את רוצה למנוע או רוצה הריון.

מי ששאלה את השאלה רוצה הריון, אז כדאי לה לדעת שההנקה יכולה להפריע לה להיקלט.

היא בעצם טוענת, שרק ב-28 זה מונע לכולן, ואחרי זה הכל יכול להיות?

אני מניקה הנקה מלאה, בלי מוצץ, כל שעתיים בערך, כולל בלילה... ועדיין כשעשיתי אולטרסאונד בתור של שישה שבועות אחרי הלידה הרופאה אמרה לי שההנקה לא מונעת לי ואני ממש לקראת ביוץ.

כבר שמעתי טענות שיכול להיות שהיא טעתה כי קשה לראות בהנקה, אבל קיבלתי מחזור אחכ ורק אז התחלתי גלולות.

מכירה גם כמה שיש להן ילדים בפער של 11 חודשים כי חשבו שהנקה מונעת בתנאים האלו..

יכול להיות שכמו כל מניעה היא לא 100% לכולן.

לסמוך עליו.

יש בנות שגם הנקה אחת מונעת להן,

אבל זה לא משהו שאפשר לסמוך עליו

*אם אני לא טועה אומרים שבחודשיים הראשונים כן אפשר לסמוך על זה

לק"י

למרות שגם אני הייתי חוששת לסמוך על זה.

אבל שמעתי מרופאים שהאחוזים נמוכים יותר

הם כן דיברו על אחוזים כאלו בחודשיים/ שלושה הראשונים.

(רופא בכיר באסותא אשדוד והרופא נשים שלי)

כי אם כן, זה מידע ממש חשוב.

בוודאות קראתי את זה פעם אבל לא זוכרת איפה..

העניין הוא שלדפוסי ההנקר יש משמעוצ קריטית וכל אחת צריכה לזהות איזו רמת הגנה מעניקה ההתנהלות שלה.

לק"י

אצלי בהנקה האחרונה זה התארך. אבל כמובן שאני לא זוכרת מה היה שונה.

(חוץ מזה שמנעתי בחודשים הראשונים).

אבל גם בלי מניעה, זה היה שנה+

אבל בלי מוצץ, הם הרבה פעמים מוצצים את השד "סתם" בשביל המציצה.

לא יודעת אם זו הסיבה שהנקה מלאה נחשבת כזאת כשאין מוצץ.

אצלי חזר המחזור בשלב מסוים, כל פעם בזמן אחר.

לא גיליתי הריון בלי מחזור לפני.

אבל תמיד אפשר להיקלט בביות הראשון, ואז לא יהיה מחזור בכלל.

אחרי שנה+ מהלידה. קיבלתי כמה פעמים, ואז נכנסתי להריון.

לפעמים קורה שנכנסים לפני ,ברור 

אצל חלקם הנקתי עד קרוב ללידה.

עוד קצת ומהר מאוד הפסקתי כי חשבתי שזה לא טוב (חוסר ידע מבאס..)

ההיריון השלישי היה לא מתוכנן, והשני היה בן שנה וחודשיים בערך ולא רציתי להפסיק

המשכתי עד שהוא לא הסכים לינוק יותר, נגיד בחודש רביעי כזה... ממש ניסיתי להתעקש ולהניק בלילה כשהוא לא מאופס לגמרי חח

ולא עזר.. אחרי תקופה קצרה זה נגמר.

ב2 המקרים כבר קיבלתי מחזור לפני כן (עם ההיריונות זה הולך ומתארך התקופה בלי מחזור)

אחד הפסקתי בהדרגה אחרי 3 חודשים

האחרים הפסקתי לקראת סוף ההריון כשזה כבר ממש מוצה...

קודם כל הגיל של התינוק משפיע. לפעמים קשה שההנקה מפסיקה זה כאילו על חשבונו , אז זה הצד הנפשי

אפשר להניק תוך כדי אבל יש חולשה של תחילת הריון

וגם הבנתי שהחלב הופך למר בהמשך .

אפשר אם ההריון תקין ותלוי איך זה זורם

אצלי הוא פשוט לא רצה יותר , היה בן שנה 

לא טעמתי. אבל אם כן, כנראה שכל התינוקות היו מסרבים לינוק ביוזמתם.

לק"י

לפי זה שלא כל התינוקות מפסיקים לינוק מרצונם במהלך ההריון.

נשמע לי פחות סביר שירצו לינוק חלב מר.

והניקית אני אמא כתבה שהיא טעמה והוא מלוח.

וייתכן שאני טועה🤷‍♀️

ובאמצע ההריון בערך הגוף מתחיל לייצר קולוסטרום.

לא מנסיון אבל בגדול הגוף מתעדף את העובר על פני היונק (ובהמשך את היילוד על פני הפעוט) אז החלב מותאם לתינוק שרק נולד ולא ממשיך להיות מותאם בדיוק לפעוט היונק.

אבל בעיקרון נראה לי אומרים שליש שני, לא זוכרת בדיוק.

(ואיך אני יודעת שהוא מלוח? כי טעמתי אותו...🙈)

נכנסתי להריון כשהגדול היה פיצי בן 3 חודשים

בהתחלה המשכתי להניק כרגיל

אחר כך נהיה קצת קשה והייתי גם חולה בלי קשר להריון אז הוספתי תמל אבל המשכתי להניק כזה פעמיים ביום וזה המשיך גם אחרי הלידה

הגדול רוקן לי תגודש חח

שהפסקתן להניק בהריון חחח

אלופות וואו!!

הבת שלי בת 10 חודשים. קיבלתי מחזור סדיר כשהיתה בת 3 חודשים ולא נקלטתי ..

בקרוב יש לי תור לרופאת נשים (לא הייתי מאז ביקורת של הלידה) אני רוצה לראות אם ההנקה עדין מונעת

מה אתן מציעות לי לשאול את הרופאה? במידה ותגיד שלא מונע איזה בדיקות כדאי לעשות?

כנראה עונות לך פה אלו שיותר בעניין

לק"י

אולי אם עושים מעקב אחרי הביוץ.

(אני לא זוכרת אם לפעמים בהנקה יש מחזור בלי ביוץ או מה בדיוק).

מה המטרה של הבדיקות שאת רוצה לעשות, אם ההנקה לא מונעת?

אין מחזוריות. אבל זה לא אומר שעוד שבועיים הגוף לא יתחיל להתכונן לבייץ..

אז אפשר לדעת מידע שנכון לעכשיו.

אם הבנתי אותך נכון ואת רוצה להיכנס להריון ולבדוק האם ההנקה כרגע 'מפריעה' לזה.

הנקה יכולה לפגוע בסיכויים לקליטת היריון גם אם יש מחזור סדיר.

אם את רוצה להגדיל את הסיכויים להיריון תוך כדי הנקה, כדאי לך להפסיק הנקות לילה. אבל הבת שלך עוד קטנטונת ומוקדם לעשות את זה. חכי לגיל שנה לפחות.

את שואלת בעצם אם ניקלטנו להריון הבא ומתי,

זה לא דווקא קשור להנקה

אצלי למשל המחזור/הביוץ חזר בכל ההריונות באזור גיל שנה של הילד.

בכולם הנקתי והמשכתי להניק גם אחרי גיל שנה, (אבל לא בטוח שזה קשור רק להנקה עצמה, אולי אם לא הייתי מניקה זה עדיין  היה ככה)

זה דפוס של הגוף, ואולי אצלך זה אחרת

בכל מקרה לפני גיל שנה זה לגמרי רגיל לא להכנס להריון הבא

חוץ מהראשון כמובן

לא פגע בהיריון.

הפסקתי בטווח שבין חודש 3 לסוף 7

הפסקתי להניק בהריון

בפעם הראשונה כשזה קרה לי המשכתי עד שהגעתי למצב רפואי לא פשוט

(לא הפסקתי למרות שהייתי חלשה מאוד, התכווצויות רחם כל הזמן וכו' עד אז) 

בשאר הפסקתי די מיידית כדי שלא יקרה מה שקרה

בגדול חקרתי על העניין ממישהי שמלמדת גישה טבעית של הנקה

אשמח לשתף בפרטי אם תרצי.

לק"י

(חלק מהבנות ציינו שכל עוד מדובר בהריון תקין, אין בעיה).

ההריון ב"ה נשמר בשלמותו (למעט לידה מוקדמת בשבועיים, הפעם היחידה שקרה לי, אבל זה לא נורא)

אני הגעתי למצב רפואי פחות נעים...

בהריון השני שלי הנקתי חלק מהריון, והיה חלק לגמרי, בהריון השלישי שלי מתחילת ההריון היו לי התכווצויות כל פעם שהתחלתי להניק והפסקתי להניק עוד לפני שראיתי דופק

ובסוף בכל מקרה היו לי צירים מוקדמים וקיצור צוואר

הרבה תגובות 🩷

בלי נדר אעדכן פה מה הרופאה אומרת

שבוע טוב ומבורך  

גם הנקתי עד קרוב לשליש שלישי

אבל זה תלוי מצב הגוף יש נשים שכן זה עלול לסכן את ההריון 

(ילד בן 4 חודשים...) כי ההריון התחיל עם דימום.

ומאמינה שהייתי מפסיקה בכל מקרה כי זה כל כך החליש אותי שהייתי שוכבת במיטה ימים שלמים...

אני רואה שכאן הרבה נשים המשיכו, רק אומרת לך שקחי בחשבון שגם בהריון תקין - מאוד יכול להיות שהגוף שלך לא יעמוד בהנקה במקביל להריון אז לפעמים חבל להילחם, עדיף לו אמא מתפקדת ושמחה מחלב אם. שמעתי מעוד חברה שתמיד נכנסה להריון מוקדם ממש כמה חודשים אחרי הלידה הקודמת, ותמיד הפסיקה הנקה כי לא עמדה בחולשה הזאת. 

יכול להיות שהיה לי קשה להניק תינוק בן כמה חודשים, במקביל להריון.

אבל הנקה של תינוק בן שנה + שכבר אוכל מוצקים, ויונק פחות, בדרך כלל יותר קל במקביל להריון.

מאוד הגיוני שרוב הנשים שהמשיכו להניק, זה היה עם יונק גדול. ככה היה גם לי.

והגיוני שהריונות צפופים גם משפיעים על הכוחות. ואז גם האשה חלשה יותר, וההנקה רק מחלישה אותה.

גיליתי אתמול שאני בהריון !! אנחנו בשוק וכל כל שמחים תודה לה'

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

היא עדיין מצליחה להוריד?

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

אבל כשאני מסתכלת על התאומים היום אני אומרת שיש תקווה גם לשובבה הנוכחית...

אלא כמו מכנס קצר.

בהנחה שהיא לא יודעת לפתוח תקתקים

ולא תצליח להשחיל מהצד כי זה מכנס..

אפשר לגמול ילדים שלא מדברים (גם ילדים מיוחדים)

צריך אורך רוח לפספוסים. הזמן משתנה מילד לילד אבל הם מבינים את הקטע לגמרי

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשמוע את הניסיון שלי

ממה זכור לי הגמילות המאוחרות אצלך גם לא היו פיקניק, אז מקסימום תופתעי לטובה.

הייתה בגיל גדול (אחרי שלוש) כשעשינו הרבה הכנות מראש, וזו הייתה ילדה שדיברה מגיל צעיר והייתה בוגרת ומבינה. (יכול להיות שאיתה ספציפית היינו יכולים להתחיל קודם - אם היינו מבינים את הקטע של ההכנה מראש. היא פשוט הייתה - ועדיין - טיפוס רגיש וחששן)

מכיוון שהקטנה הנוכחית דומה לה במאפיינים מסוימים, אני כן חושבת שעדיף לי לחכות שתהיה בת הבנה.

אבל אולי אני טועה🤷‍♀️

בכל אופן אני צריכה לבדוק את המוכנות שלי לעניין...

לא אומר שהיא לא מבינה

(לא חושבת שבשלות קוגנטיבית היא תנאי לגמילה, אבל גם אם כן)

בכל אופן אני חושבת שממש כדאי.

כי זה מה שהיה בגמילה המוצלחת שלנו. ואני מעדיפה גמילה כמה שיותר חלקה, כי אחרת אני אשתגע...

אבל טוב, אולי בסוכות כן ננסה להושיב אותה מדי פעם בסיר... (אם יש לנו בכלל עדיין🤔)

גמילה בלי פספוסים לא היתה לנו, לא עם הילדה שגמלתי בגיל 1.7 ולא עם הבכור שגמלתי בגיל 3. וגם אצל השלושה שגמלתי סביב גיל שנתיים.

כולם פספסו כי גמילה זה תהליך,

אבל עם הילד שנגמל בגיל 3 הגמילה היתה הכי ממושכת, ובנוסף ככל שגיל הגמילה היה מוקדם יותר ככה היום יותר פספוסי פיפי ופחות קקי, ואם אפשר לבחור ביניהם אני בוחרת בזה.

ולגבייך

אם מתוך 8 גמילות מאוחרות היתה לך אחת קלילה, הסטטיסטיקה לא לטובתך...

אחר כך היו שלוש וחצי גמילות קשות (כלומר תאומים ועוד שניים בודדים, שאחת מהם דווקא רצתה להיגמל בעצמה בגיל שנתיים וחצי, ובכל זאת זה היה גרוע) ואז הגמילה המוצלחת ואז הגמילה הקשה של הילדונת על הרצף (שבעיקרון כרגע גמולה לגמרי, אבל עדיין קורה שגם היא מפספסת, וזו עוד סיבה מבחינתי לגמול את הקטנה מאוחר יותר).

ככל שגיל הגמילה היה מאוחר יותר-הגמילה היתה יותר קצרה.

מי שנגמלה בגיל הכי גדול אם אני זוכרת נכון פספסה פעמיים וזהו..

גמלתי ילד מעל גיל שלוש וזה לקח שבוע לגמילה מלאה.

כאחת שלא בנויה לשלוליות בקטע קיצוני,

אני בעד גמילה מאוחרת כשהילד בשל, מבין ומשתף פעולה. מהניסיון שלי התהליך ככה קצר משמעותית.

כזה שסגור מהצדדים. ועל זה גופיית תיקתק

להריון וכאלה להנקה

לחשבון הבנק של היצרן.

אין להם שום השפעה על היכולת לצום, על תחושת הרעב, הצמא, החולשה, פשוט שום כלום.

אולי פסיכולוגית, אין לדעת חח

אבל נגיד בי-פולן ממש לא עזר לי...

אפילו על האריזה עצמה, לא כתוב שהכדור עוזר לצום. כי אם הם יכתבו את זה, הם יצטרכו להוכיח שזה עובד בעזרת מחקרים מבוקרים, והם יודעים שאין סיכוי

אחרים

מגדלי הענבים

אבטיחים

ועוד שלל עצות על מאכלים

אני מאמינה שיש בכדורים האלו ריכוז גבוה של חומרים שיכולים להקל על ההרגשה למרות הצום

זה לא מעביר צמה או רעב

אבל יש מצב שפחות כואב הראש בגלל זה או פחות מרגישים חולשה

יש בכדור הזה בריכוז גבוה, ברמה שיכולה להקל על ההרגשה בצום? חומר שמפחית כאב ראש שנגרם ממחסור בנוזלים, חומר שמפחית חולשה הנגרמת ממחסור באנרגיה (קלוריות) ובנוזלים?

אני שואל באופן ספציפי, איזה חומר בכדור הזה יכול להקל על ההרגשה בצום? חומר שמפחית כאב ראש שנגרם ממחסור בנוזלים, חומר שמפחית חולשה הנגרמת ממחסור באנרגיה (קלוריות) ובנוזלים?

בחפיסה של כדורי אקמול, כתוב במפורש שהכדורים מיועדים לטיפול בחום ובכאבים.

בחפיסה של זילרג'י, כתוב במפורש שהכדורים מיועדים לטיפול באלרגיה.

בחפיסה של גלולות, כתוב במפורש שהכדורים מונעים הריון.

למה בכדורים האלה לא כתוב מה הם עושים?

למה היצרן מפחד?

האם ראית פעם כתוב על ויטמין b12 שהוא משפר את הזיכרון?

או על מגנזיום שהוא משחרר מרגיע ומונע התכווצויות שרירים?

על חומצה פולית שמונע מומים בעוברים

ועוד כהנה וכהנה..

לי למשל מאוד עוזר לכאב ראש של צום להריח שמן לבנדר

אז אולי גם קצת לונדר בכדור יכול למנוע?

אני לא נכנסת למה יש בתוך הכדורים האלו כי אני לא מכירה אותם אבל לא מופרך שזה עוזר.

ושוב ההקלה היא לא בהרגשה של הצום הרעב והצמה מורגשים מאוד ההבדל זה איך הגוף מצליח לעמוד בזה

עם פיצוצי ראש, רעידות וחולשה

או יחסית בטוב?

בתור אישה, שצמה במגוון מצבים שונים

אז בהחלט אפשר להבין שלא כל צום דומה למישנהו

כי המצב של הגוף אחרת והתגובה שלו לחוסר אוכל ושתיה מגיב אחרת

כך שזה לא נכון להגיד שההרגשות של צום היא עובדה מוגמרת,

לפעמים כן

ובהחלט יש מצב שחומרים מסויימים יכולים להשפיע על ההרגשה בצום

מהם הצמחים והמינרליים, שלקיחת כמה מ''ג מהם יכולה לסייע לצום?

ואם זה נכון, למה החברה שמפיצה את הכדור לא כותבת זאת על האריזה? למה הם מפחדים?

היא שהסבל שלנו בצום נובע משני גורמים:

א. באופן אובייקטיבי, הגוף שלנו חייב נוזלים וחייב קלוריות בשביל לתפקד. אם אין נוזלים ואין קלוריות, הגוף משנה את דרכי עבודתו כדי לחסוך כמה שניתן (הגוף לא ''יודע'' שבעוד X שעות הצום יסתיים, ולכן מבחינתו יש כאן מצב חירום הדורש התייעלות מיידית).

הדם נהיה סמיך ולכן כואב הראש, אין אנרגיה זמינה בדם ולכן הגוף מאט תהליכים מה שגורם לחולשה ועייפות וכו'.

ב. באופן סובייקטיבי, עצם הידיעה שאני בצום ואסור לי לאכול ולשתות, עלולה לגרום לי להרגיש עייפות וצמא וכאב ראש עוד לפני שהמצב האובייקטיבי יגרום לזה.

כלומר עוד לפני שהגוף באמת ייכנס למצוקה אובייקטיבית (אצל אנשים בריאים שנמצאים במזגן, הגוף בדרך כלל לא נכנס למצוקה ב-25 שעות של צום), אני עלול להרגיש חולשה וכו' רק בגלל הידיעה שאני בצום.

הכדורים האלה בשום פנים ואופן לא יכולים להילחם בסיבות האובייקטיביות מסעיף א'. אין בהם נוזלים, קלוריות, אלקטרוליטים, אין בהם שום דבר שחסר לגוף בצום. וגם אם היה, זה בכמות זערורית וחסרת משמעות.

לכן הם יכולים לעזור רק לסעיף ב', הפסיכולוגי: מצד אחד אני יודע שאני צם, מצד שני אני יודע שלקחתי כדור שאמור לעזור, וזה יכול לעכב את התופעות הפסיכולוגיות שמגיעות עוד לפני המצוקה האובייקטיבית.

הייתי מחכה שהרווח הכי ארוך יהיה 5 דקות למשך שעה. אלא אם הלידה הראשונה הייתה מהירה.

אצלי בלידה השלישית, היה יום שלם של צירים לא סדירים. אחר כך היו לי שעה וחצי של צירים סדירים כל 5 דקות, ואז חזר להיות לא סדיר.

במצב הזה הגעתי לפתיחה 5 והתפתחה לידה.

אם את קרובה הייתי מחכה ל5 דק' בין הצירים

לק"י

בהריון האחרון קרה לי כמה פעמים שהיו לי צירים כמה שעות, ואז הם נעלמו לגמרי.

וצירים צפופים.

נסענו ואני בחדר לידה ב''ה

בשורות טובות בע''ה וגמר חתימה טובה לכולם❣️

ובידיים מלאות

בבריאות ובשמחה

גמר חתימה טובה

איזו מתנה מתוקה לשנה חדשה

מתרגשת איתך ומתפללת

אבל נשמע באמת שהיא הבעייתית כאן...

הייתי מנסה לענות תגובה מתנצלת ואסרטיבית, בסגנון "אני מתנצלת שנפגעת, זו לא הייתה כוונתי, מאחלת לך המון הצלחה וברכה"

בלי להשאיר פתח להמשיך...

בן אדם בוגר תיקני לא שולח "אני עדין שונא אותך"

אני בכלל לא עונה לכל אדם שפונה אלי, גם ברחוב ולא רואה בזה שום בעיה.

לק"י

או שתלטנית.

ואם לא הכרתן במציאות בכלל, אז מוזר מצידה לנסות לכפות עלייך להפגש.

מסכימה עם מי שאומרת להתעלם.

ואני הייתי משתפת בסיפור מישהו קרוב שיתמוך בי ויחזק אותי.

בנוסף, הייתי חוסמת את המספר שלה בפלאפון שלי.

שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה!!

הייתי כותבת לה ככה - מתנצלת דנפגעת, לא התכוונתי

גמר חתימה טובה וצום קל

וחוסמת!!!

נשמעת סחטנית רגשית. שחררי אותה לדעתי

אם את רוצה תשלחי הודעה תמציתית כמו שהציעו כאן, משהו בסגנון מתנצלת אם נפגעת, שתהיה שנה טובה, וחוסמת את המספר שלה. או שתתעלמי ותחסמי.

זוכרת שהייתי במרפאה שהיא מקבלת בשביל משהו אחר ומזכירה אמרה שתור אצלה עולה 1000 ומשהו ש"ח

כדאי לבדוק מול הקופה במידה ויש ביטוח משלים

(לא מכירה את הרופא או את הנושא)

צריך להתקשר 1 לחודש על פתיחת המוקד

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

בהרבה מקומות

שווה לברר

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

בדרך כלל שתיה לשיעורים מאפשרת גם נוזלים אחרים שמזינים את הגוף טוב יותר בצום

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

שתיה ואכילה זה בנפרד

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט' בתשרי תשפ"ז 8:24

הרופא!! את ממש במצב חירום...

וגם לשאול מתי את רשאית להפסיק שיעורים ולשתות רגיל... נגיד לא הייתי מחכה ליותר מציר אחד במצב הזה. אם הרב לא קיבל תמונה ברורה מהרופא שווה לשאול שוב עם נתונים.

אני במצב קצת ביניים ושאלתי כמה רופאים כדי לקבל פסיקה שאני והרב נהיה שלמים איתה...

לגבי שתיה, תתארגני על כמה סוגים- נגיד מרק טחון, מיץ טבעי, משקה יוגורט, אפשר לטחון חלב שקדים ותמרים, כאלה. יש גם תמיסת מינרלים באבקה ששותים להתייבשות, את יכולה לקנות בבית מרקחת להכין ולשמור במקרר. לא הכי טעים אבל מועיל. וכמובן הרבה מים. יש דעות כמה צריך להמתין בין שיעור לשיעור. בין תשע דקות לדקה. אני לא סמכות (הכי טוב לשאול) אבל נראה לי שבמצב שלך אפשר ללכת על הכי מקל.... מצבי הרבה הרבה פחות דרמטי וזה התכנון... ושתי בעיקר מלא מים. זה הכי משפיע.

הרב הנחה אותי לשתות שתיה מזינה ולא לאכול. שתיה מזינה זה יוגורט נוזלי (אפשר גם פרילי, אקטימל וכו), מרק קר, מיצי פירות ועוד.

מה שכן, לי אמרו לשתות כרגיל ולא לשיעורין.

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה