יש בחור, מהשכונה שלי שאני כבר 6 שנים נקרא לזה "מאוהבת" בו,
ומרגיש לי שגם מצידו יש משהו אליי,
אנחנו לא דיברנו שנינו כלום חוץ מתודה ושלום וכאלה,
והבחור הזה אמנם חיצונית נראה טוב ורואים שהוא בחור טוב אבל הוא לא מתאים לי בכלל מבחינה רוחנית, כלומר הוא דתי לייט ואני ממש דוסית.
ואני לא מצליחה לשחרר ממנו כי הוא לא יוצא לי מהראש, ולכן אני לא רוצה להיפגש כי הראש שלי תפוס בו..
מה לעשות במצב הזה?
וואו 6 שנים זה המון. כל הזמן הזה פיתחת אליו רגש עמוק או שטחי?
יש שתי אפשרויות: או להחליט שאת מקבלת את הרמה הדתית שלו ולנסות לצאת איתו; או להוציא אותו מהראש. אם תרצי זה אפשרי.
בטח הוא בחור חמוד וטוב, אבל יש הרבה בחורים חמודים וטובים שהניצוץ ביניכם יכול להדלק.
זה חשוב בעיניי לדעת שזה טבעי שמישהו יגע לך בלב אבל לדעת להפריד, כי אם עכשיו זה לא מציאותי כי זה לא תואם את ערכייך, זה יכול לקרות גם אחרי חתונה ולהיות פשוט אסור לא משנה כמה הבחור מקסים. אז אחותי תקשיבי לשכל ותהיי אמיצה ומה שאת מחליטה תעגני במעשים ותעודדי את עצמך שהבחור שצריך להיות שלך יכול להיות שלך "בהיתר".
בהצלחה💪❤
רגש עמוק אם היא בקושי מכירה אותו? ("שלום" ו"תודה")
עם ההמשך מסכימה: @יהלום12, הבחור מוצא חן בעינייך מכל מיני סיבות, אבל בעיניי אין טעם להתעסק בזה, כי את לא באמת רוצה קשר אתו.
נשמע לי סביר להניח שאם תתחילי לחפש ברצינות בן זוג, כשתפגשי מישהו מתאים שגם ימצא חן בעינייך, די מהר הוא יתפוס את המקום של מי שכרגע ממלא את מחשבותייך.
אננ רואה אותו בערך פעם בשבוע, הוא גר קרוב אליי וכן, אפשר להיקשר כשאני רואה מישהו שהוא בול איך שאננ מדמיינת את בעלי בנראות ובמידות וזה כן בסופו של דבר מושך
גם בנראות גם במידות וגם ברמה הרוחנית - איך תצאי מזה ותמשכי למישהו אחר?
מפחדת שהוא עדיין יהיה בראש שלי ואני סתם אפגש,
זה קרה לכמה קרובות אליי שסתם הטריחו בחורים לפגישות כשלא היו פניות לכך, מכאן נובע הפחד שלי
או לא?
את בכלל לא מאפשרת את זה לעצמך. כאילו ננעלת עליו וזהו. אבל הוא לא מתאים לדעתך הרי.. מה תעשי, תחכי שיתחתן כדי שיהיה בלתי מושג לגמרי?
אולי באמת הקשר הזה של השלום פעם בשבוע נותן לך ריגוש שמספיק לך בשלב הזה? צריך חהיזהר מלהיתקע שם
ולא מתכוונת לעבור דירה בקרוב
ומחוברת לתפילת שבת בערב
כך שאין איך לברוח
התאהבות היא סוג של רגש מהצד הכי נמוך
זה לא אומר שזה פסול או רע, להיפך, זה חיובי מאוד - רק צריך לדעת מה המקום של זה.
בקשר שהוא שייך וראוי - זה מעולה, זה נותן "דרייב" לקשר. וכן, אי אפשר בלעדי זה. אם אין תשוקה אז הקשר חסר את המאפיין המרכזי בייחודיות של הקשר בין איש לאישה.
אבל זה ממש לא "אהבה".
אהבה זה אכפתיות, חיבור, דאגה, עזרה הדדית, שותפות גורל וכו'
התאהבות זאת תחושה אישית, דהיינו - היא ממלאת צורך אישי.
התאהבות זה נחמד אבל זה יורד תוך שנייה ועולה תוך שנייה כי ההתאהבות היא מבוססת על הדמיון. ולכן מאוד הגיוני שלא דיברתם וזה יצר אצלך התרגשות מסויימת. יכול להיות מאוד שתדברו וזה ירד לך או לחלופין יעלה אבל זה לא סותר את זה שאת תוכלי ליצור תשוקה עם המון בחורים אחרים.
בסופו של דבר, זה סבבה לגמרי שאת מרגיש התרגשות ביחס אליו, כי זה לא אומר יותר מדי. לא כדאי לייחס לזה חשיבות יתרה.
נו, כולה התאהבות, מה זה בכלל?
זה לא כ"כ בקלות להגיד "התאהבות מה זה בכלל..." כי יש פעמים שזה מבוסס על יותר ממשיכה חיצונית. לפעמים בחור מקסים מישהי באופי שלו או בדברים טובים משמעותיים שהיא רואה בו.
ובכללי לא נכון להקטין תחושות, אלא להקשיב להם ולהבין מהיכן נובעת התחושה...
זה ביטוי חיצוני. יכול להיות ביטוי של עניין עמוק ושל קשר עמוק ויכול להיות ביטוי של עניין שיטחי שהוא לא רע אבל הוא כן מאוד חיצוני.
כל כך לא רומנטי!
זה נכון שקשר אמיתי זו לא התאהבות, מה עוד שאני לא מכירה בכלל או כמעט כלל את הצד השני.
"אהבה זו אכפתיות, חיבור, דאגה......." האם זה אומר שאפשר להתחתן כמעט עם כל אחד?
זה מאוד שפוי ויפה ומציאותי ופרקטי ועם ראש על הכתפיים....אבל, הוי. כמה לא רומנטי!
צודקת, תודה! - לקראת נישואין וזוגיות
התאהבות היא מתת א-ל, חסד עליון.
אך היא ביטוי של משהו.
היא יכולה להיות ביטוי של משהו עמוק והיא יכולה להיות ביטוי של משהו לא עומק.
בתחילת קשר היא ביטוי של משהו לא עמוק. זה לא אומר שזה שטויות חלילה, וכן רצוי מאוד להיות רומנטיקן בצורה מותאמת גם בשלבים ראשוניים.
אך מה שבאתי אז לומר -רצוי גם שלא ניתן לזה במה יותר גדולה כאילו התחושה הזאת היא הראוייה לנהל אותנו. צריך לדעת את מקומה. ומקומה חשוב מאוד.
אני מכירה את המשפחה ואת הסגנון פשוט הוא בחור שקט ומופנם קצת
להשתחרר ממנו בשביל להתקדם הלאה אני יכולה לכתוב לך כמה, אבל לא הבנתי אם את רוצה את זה או שאת עוד לא סגורה שאת צריכה לוותר עליו
אז בואי ננסה להבין
קצת, כי אי אפשר בפורום באמת, אבל...
לדעתי יש פה גם עניין של הרגל. משהו בו כנראה תפס אותך חזק ומאז זה התקבע אצלך כחיובי; ולכן המוח נותן לך עוד צידוקים לזה ומזין פה גלגל של מחשבות מאותו סט.
יכול להיות שייקח לך זמן לצאת מההרגל הזה, אבל שלב ראשון זה להבין שפשוט התרגלת לחשוב עליו בצורה מסוימת, בעוד שזו לא המציאות המלאה והאוביקטיבית.
זה בסדר לראות חיובי בבן אדם ולהרגיש אליו סימפטיה, אבל לא לאבד את עצמך בשביל זה ואת שיקול הדעת שלך.
ואת זה את רוצה להחזיר לעצמך, נכון?
את לא רוצה להיות תקועה, את רוצה להקים בית ולצאת לדייטים...
(רצון זה חשוב מאד בגלל זה אני אומרת לך מה את מפסידה בזה שאת במצב הזה)
דבר שני, את אומרת שמצד השכל את רוצה לשחרר, כלומר זה מאה אחוז לא מציאותי שתצאו ביחד?
אוקיי.
אז עכשיו מה הבעיה של הרגש? יש נקודה ספציפית/ אולי משהו שאת ממש רוצה וההתאהבות בו מאפשרת את זה?
אמנם אף פעם לא קרה לי התאהבות כמו שלך אבל כן געגועים לקשר מסוים למרות שהוא לא היה רלוונטי, וכשהבנתי שמה שאני מתגעגעת זה העין הטובה שהיתה לבחור הזה הבנתי שאני צריכה להסתכל ככה על עצמי. הפתרון לא אצלו... קחי את זה אלייך תעמיקי ותנסי לדקור את הנקודה שבה אולי יש משהו שאת כמהה לו ותביני שזה לא חייב להיות דווקא מהבחור הזה.
וכן זה תהליך להיפרד רגשית אבל תעשי את זה בשבילך את מפתחת ככה חוסן נפשי שישאר איתך לכל החיים!
ואם החלטת אז יש עוד כמה עצות פרקטיות איך לעזור לעצמך להפסיק לחשוב עליו אם תרצי תכתבי לי בפרטי בשמחה
ואחרי זה למצוא את התחבולות לגרום לזה לקרות.
כל עוד זה לא סגור אצלך בראש זה תמיד ישאר כאופציה, ולא הולך ללכת לשום מקום (לפחות עד שהוא יתחתן אם לא גם אחרי זה)
ממליץ לך לקחת תקופה של כמה שבועות, להתייעץ על זה עם גורמים שיכולים לכוון אותך, ולהציב לעצמך דד ליין של החלטה.
דוס שמתאים לך ולהתחתן איתו
אם הוא בכלל רלוונטי
את הרי דוסה והוא לייט לדבריך
היית מקימה בית עם בחור כזה?
אני יושב שהרמה הרוחנית של הבעל יותר חשובה וקובעת את הלך הרוח בבית. אז קחי בחשבון.
אם אין שום סיכוי שהיית מתחתנת איתו, למה להיתקע על זה?6 שנים זה המון המוון זמן חבל על כל הזמן הזה שהראש שלך היה תקוע עליו ולא היית פנויה לאחרים.
אגב, הרבה פעמים זה סתם אשליה את הרי לא מכירה אותו מעבר לשלום תודה אז..
א. לא תמיד צריך להכיר מישהו לעומק, לנשים יש הרבה פעמים התרשמות ראשונית די טובה מבני אדם...
ב. מה ההבדל בין התאהבות אחרי שמכירים את הבנאדם לבין התאהבות בלי שמכירים אותו? זה אותו מצב.
שאפשר להתרשם גם כך, במיוחד אם היא מכירה את המשפחה שלו (היא לא כתבה אבל בגלל שהוא מהשכונה שלה הנחתי כך).
לדבריה היא רואה אותו בערך אחת לשבוע שזה המון... אבל תלוי... לא יודעת לגביה, אבל זה בהחלט אפשרי.
אתה מדבר על התאהבות שהיא שקולה, כשקשר פורח והאדם מקדיש את עצמו לזה בשמחה ובהתלהבות...
אני דיברתי על סוג אחר-
מקום בנפש שבו האדם מסונוור ממושא האהבה והמשקל של היתרונות מכסה על החסרונות אם בכלל מתייחסים אליהם.
וזה קורה לפעמים גם אחרי.
אני בעד לבקש ממישהו שמכיר את שניכם שיכיר ביניכם.
הוא מוצא חן בעינייך? מעולה, לא צריך לחפור יותר מדי. רמה דתית היא לא הדבר החשוב ביותר (לדעתי), ודברים גם יכולים להשתנות.
בכל מקרה מהמצב הנוכחי לא יוצא לך כלום.
היה לי קראש רציני על אחת החיילות מהמחלקה שלי, וזה לא היה רלוונטי כי היא לא דתייה, אז מחקתי אותה מאנשי הקשר שלי ואת כל ההודעות בינינו.
היא גרה רחוק ממני אז לא הייתי צריך לעשות משהו מיוחד בשביל שלא נפגש אפילו במקרה.
אני לא יודע מה מצבך בעניין, אבל את יכולה לפרט אם את רוצה עצות גם בזה.
תנסי להגיע אליו דרך צד שלישי. שיעמוד על מצב העניינים שלו כלפייך. הרי את לא באמת יודעת את המצב לאשורו. ואז תדעי איפה אתם עומדים בדיוק.
וזה מצליח לה לפעמים יותר ולפעמים פחות
ככה זה ניראה מהדיבור איתה כשנפגשים לרגע בתחנה או בבית כנסת
אם יש לה דברים מעניינים יותר בחיים היא מלאה ולא חושבת ואם היא משועממת זה משתנה
נכון ופשוט.
יש סי מקום של חלל וחוסר שאני יודע שהוא יתמלא רק אחרי שאני ימצא את החצי השני שלי ויתחתן.
אבל יש בי חלל אחר שאני צריך למלכות אותו בעצמי ולא שאשתי תמלא אותו
אז איך אני יודע איזה אחד מנהל את הרצון שלי להתחתן? החוסר הנכון או בריחה מחוסר אישי
אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל
מרגישים את זה שונה
גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר
מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.
ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).
ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.
צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.
מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.
נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:
"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"
כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.
אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.
ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…
אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.
לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).
השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.
יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם
קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.
אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.
תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.
עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא 
אידך זיל גמור.
תודה לקב"ה שמכוון הכל מלמעלה
מאחלת פה לכולם שיזכו למצוא את זיווגם בקרוב!
הרמוניהמשמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓
שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!
שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה
יש 4 אופציות כולן טובות מאד
איזה באסה שאי אפשר עם כולן
תלוי בך
השני שך ושהו. לא מסובך
העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.
אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.
תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)
אבל בעצם אין לו כלום בלי אשה.
(נכון שזה יכול להתממש בעוצמה בהמשך, אבל כעת בהגדרה אין לו כלום.)
ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.
תובנה כואבת שכזו
לא יודעת אם זה המקום הנכון, אבל מחפשת בשביל חברה המלצה למטפלת להכנה לחתונה.
היא יוצאת עם מישהו ויש לה קושי בנוגע לעצם הרצון לזוגיות וכולי. מחפשת מישהי מקצועית, לא מורת אולפנה שעשתה קורס של חודשיים.
אם מישהו יודע על מאגרים שמהם אפשר להשיג נשות מקצוע מומלצות גם אשמח.
יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..
הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.
מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…
יעל אמיתי
שרה אלטר
צילי גיגי (מושב אורה)
כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים
וכן למר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הדוגמא שבכותרת - אני לא מחפש מישהי שאת רוצה ללכת לקנות איתה נעליים. זה ממש לא מה שיגרום לי לרצות להפגש עם החברה המהממת (עוד ביטוי חסר משמעות) שלך.
לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!
אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.
היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח
שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?
הייתה גם משפחה.
למה לרדד?
וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.
אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך?
שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.
תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא.
למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?
שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה
שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.
אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.
כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?
בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.
בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:
אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.
אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד
החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,
אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.
אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.
בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.
בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.
ארץ השוקולדאחרונהאם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.
אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?
אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...
ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת
מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.
לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה...
ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו
ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.
נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!
כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.
נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד.
"היא חיננית" "אסרטיבית"
וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"
בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.
ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..
וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו
מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.
תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.
אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד
כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.
זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה
ולא עושה כל כך טוב...
אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.
איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!
ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב
ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.
לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה
להיות העבודה.
ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...
אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות
לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק
לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים ביום, ובין לבין
לחיות כמו כל אדם בגלובוס.
מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?
רק הוא.
לא?
ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀
זה גורם לי לבכות ברגע
החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.
אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.
גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.
ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.
וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.
בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה
חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.
איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.
פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.
לאורך היומיום
שנותנים וודאות לנפש
1. תזונה נכונה
2. תעסוקה מעניינת ומעשירה
3. ספורט באופן קבוע
4. קשר עם אנשים שעושים טוב
5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי
6. לחיות בקצב מתאים ושלו
להשפיע.
חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.
שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.
