גבר בחדר האשפוזמולהבולה

אני מאושפזת בהריון בסיכון,יש 3 נשים בחדר .. שמתחלפות כל הזמן!!!!

ותמיד הבעל ישן איתן

אני מוצאת את עצמי בלילה קמה לשירותים אחרי גבר

..אמהלה זה לא נעים לי!!!!

כבר לא מדברת על כמה זה קשוח אחרי לידה...אבל גם טרם...

למה אישה שבאה לקבל תרופה לאשפוז של לילה צריכה את בעלה צמוד 😔

ברור שזה הכי נוח בעולם .. אבל יש עוד נשים בחדר ואם אני במקרה באמצע מוניטור

והאחות בטעות לא סגרה את הווילון אני צריכה למצוא דרך להסתיר כי הוא בדיוק

עבר שוב ושוב....גם גברים דתיים . ערבים....

ועוד גבר אחד שכל שנייה ממש הציץ לכיווני שהייתי עם צירי תופת 😵‍💫

ממש מבינה אותך...ואילו פינו

וגם שהן מרשות לעצמן לדבר באחת בלילה כאילו זה אמצע היום.. תנו לאחרות לישון...

חיבוק ❤️

וואי אני כ"כ מבינה אותךדיאט ספרייט

אני חושבת שגברים לא אמורים להשתמש בשירותי הנשים ולהם יש שירותים מחוץ לחדר, אבל באמת לא יודעת איך אמורים לאכוף את זה.

כשהייתי מאושפזת אחרי לידה התארחה אצל השותפה שלי לחדר משפחה שלמה עם סבתות ובני דודים וכולם השתמשו בשירותים שלנו והיה נורא.

ממש ממליצה לבקש מהאחות שיוצאת ממך אחרי מוניטור לבקש לסגור את הוילון ותכיני לך מראש איזושהי שמיכה שתוכלי לכסות את עצמך אם לא.


שיעבור בקלות ובשמחה 🥰

איכ קמתי לבוקר דוחהמולהבולה

עם שירותים מזעזעים... ממש ממש שירותים ציבוריים מכל הבחינות 🤢

באמת שהכי חשוב שיעבור בקלות ובשמחה עם כמה שפחות טראומות!!!!

איזה סיוטכורסא ירוקה

לא יודעת איפה את מאושפזת אבל לפחות בבתי חולים מסןיימים ממש אסור לגברים להשתמש בשירותים האלה ויש שילוט שישתמשו בשירותי מבקרים.

אז אפשר להתלונן לאחיות, לא הגיוני שמאושפזות יסבלו.

וגם אפשר לבקש לעבור חדר

זה נורא! במקרהדיאט ספרייט

כזה את חייבת לקרוא לאחת האחיות שתראה את המצב ולהסביר לה (בנוכחות הנשים האחרות אפילו) שאורחים משתמשים בשירותים האלו ולכן הם נראים ככה.

את גם יכולה לבקש מהאחותשמעונה
להעיר להם אם הם נכנסו לשרותים שלכן, או מפטפטים מידי בקול
אולי תנסי לדבר עם הצוות שםחולמת להצליח

שיבקשו מהנשים שהגברים לא יתפנו בשירותים או שתנסי לדבר עם אחת הנשים שם.

ממש לא נעים!

חיבוק על החוויה!

זכותה של כל אישה למלווהדרשתי קרבתךך

במיוחד באשפוז לפני לידה שאין לדעת מתי יסתיים.

כל פעם מחדש עולה הדיון הזה ואני באמת שמחה בשביל נשים ששואלות את זה כי להן כנראה יש נשים שיכולות להיות לצידן .. לי אין אופציה כזו. אף אישה מהמשפחה לא היה ריאלי שתהיה איתי בלילה ואני הייתי באפס הפרדה וכדי להצליח לנוח ולהניק הייתי חייבת מלווה לפחות בלילה הראשון שהייתי גמורה.

הבעיה היא בגברים שהיו איתך בחדר שהתנהגו בצורה מחפירה, בעלי שהיה איתי אחרי לידה ממש לא נכנס לשירותים בחדר ובמקרה כזה את צריכה להגיד לאחיות שיעירו להם.. 

בדיוק מה שבאתי לכתובמולהבולה

שהם כל הזמן אומרים שמותר מלווה גם בלילה,אני לגמרי מבינה את זה

אבל ממש מבינה!!!!

אבל זה מגעיל כי זה 3 בחדר.


מבינה אותך..דרשתי קרבתךך

אני גם הייתי 3 בחדר אחרי לידה וזה היה סיוט !! למרות שכולנו היינו דתיות כולן עם טקט יחסית זה קשוח מאוד אז קל וחומר שאצלך אין להם טקט .. ממש הזוי

לגמרי תדברי עם האחיות 

את חמודה ממש שאת שמחה בשבילם..לפניו ברננה!

יש נשים שכותבות את זה ופשוט אין להן אפשרות למלווה..

כי יש ילדים בבית ואבא איתם, ואין מישהו מהמשפחה שיכול לבוא.

בלניאדו, שלפחות אז אמרו שאסור שהבעל יישן איתך, אחרי הלידה הראשונה היינו ילדים טובים ובעלי הלך לישון אצל קרובי משפחה רחוקים (שלי. שאפילו אני לא מכירה). אחרי הלידה השניה הוא חזר הביתה לאח הגדול.. אם אני זוכרת נכון, באחד הלילות בן הזוג היה שם והרגשתי שחוץ מזה שזה לא נעים, זה ממש לא הוגן כלפי מי שמקשיב לכללים...

היית צריכה לפנות לאחיות ולבקש שיוציאו אותודיאט ספרייט

אם אין לו איך לצאת הביתה הוא צריך לצאת מחוץ לחדר.

כאילו שמייד אחרי לידה יש כוח לזה...לפניו ברננה!

למדתי להבא בכל מקרה 😉

וגם כרגע נראה שלא אלד שם שוב כי אנחנו גרים רחוק עכשיו, ואיפה שילדתי היה מותר מלווה גבר. (וב"ה לא היה..)

חחח סליחה, אני סתם גיבורת מקלדתדיאט ספרייט

אני אין סיכוי שהייתי פוצה פה.

אני ביישנית ברמות קשות

בלניאדו אמרו שמותר גבר אם זה אפס הפרדהבת מלך =)

הייתה אשה שהתלוננה שבעלי איתי בחדר, אמרה שזה לא על פי ההלכה והרב שלה לא מסכים.

אבל אמרו לה שזה הכללים. וכשיתאפשר יעבירו אותה חדר.

כשאני הייתי באפס הפרדה היה אסורלפניו ברננה!

או שלא הסבירו את ההחרגה של אפס הפרדה..

לדעתי הם שינו מדיניות בגלל מקרים שהיו..

לפעמים בתי חולים עוברים על החוקכורסא ירוקה
בגלל מדיניות, ואחרי כמה פעמים שפונים אליהם בדרכים נעימות יותר ופחות הם משנים את המדיניות כך שתתאים לחוק. יש היום יותר מודעות וארגונים שדואגים לנושא אז הגיוני שהם פעלו בשביל לשנות
0 הפרדה מותרSeven
לפני כמה שנים היית?
לדעתי בכל מקרה מותר. לפי החוק כמובןהמקורית
לדעתי לכן באמת הם שינו את המדיניות..לפניו ברננה!
אז כן עברו הרבה מים בנהר מאז🤭Seven
^^ סיפור חיי. רוב ילדיי ב0 הפרדהעכבר בלוטוס

לי אין אפשרות למלווה 

אני נקרעת לבד עם התינוק עייפה סחוטה רק רוצה לישון כשאפשר

ומעבר לוילון נמצאת השכנה עם המלווה ולא מפסיקים לדבר ולדבר ולא נראה לי שקריטי למי שיש מלווה לישון בכל רגע פנוי כי הרי יש מלווה שיעזור

וכשמבקשת שקט עוברים להתלחשויות זמניות בלבד שמפריעות לישון בדיוק כמו דיבור רגיל

 

לפחות בשימוש בשירותים לא נתקלתי

 

 

זה שאסור ויש מלווה זה לא בסדרדרשתי קרבתךך

שלא ישתמע מדבריי אחרת, כשהיה אסור אז בעלי כמובן לא נשאר.

בלידה האחרונה ילדתי במקום שבו מותר ולכן הוא נשאר .. בסהכ זה היה לילה אחד  כי השתחררתי מוקדם בגלל שכמו שכתבת קשה להתארגן על סידור לילדים ואני העדפתי לחזור לבית מיד כשהציעו לי כי בבית אוכל לקבל את התמיכה שאני צריכה.


איפה שהפותחת מאושפזת ככל הנראה מותר ולכן אין מה להתלונן על עצם זה שיש מלווה גבר , אלא על זה שהמלווה הזה לא מכבד ונכנס לשירותים למרות שאסור.

אני לא מכירה מקום שאסור האמת...לב אוהב
מדברת על אפס הפרדה אולי זה קשור...
גם לי אין אפשרות שתהיה איתי אישהאמאשוני

וגם באשפוז בנשים וגם ביולדות בעלי לא היה איתי בלילות.

הוא כמעט פספס את הלידה בגלל שלא היה איתי בלילה, ולא הייתי עושה אחרת.

כשהסטנדרט יהיה חוסר נעימות מגברים שנמצאים בלילה, אלו שנשארים יתנהלו בהתאם כמו בעלך.

הבעיה היא כשברור מאליו שהם נמצאים, אז הם מרשים לעצמם להרגיש "בני בית" ולפעמים יותר ממלווה אחד.

יצא לי להתאשפז בילדים, וגם ללוות מאושפזים בילדים, ולפעמים הילד השני בחדר מלווה ע"י גבר, וזה שונה ממש.

נשים ויולדות זה מצב נשי רגיש ממילא, במיוחד בכל הקשור לשירותים.

או שפשוט אין להן אף אחד שיהיה איתם...פה לקצת

איתי בעלי לא יכול להיות כי הוא עם הילדים.


בלידה הקודמת ישנתי צמוד לוילון כשמהצד השני ישן הבעל של האישה צמוד לוילון.

זה היה מאוד מאוד לא נחמד וגם את המעט שיכולתי לישון אחרי הלידה לא ישנתי כי הרגשתי ממש חוסר ביטחון לישון כשכל כך קרוב אליי יש גבר זר....

לעומת זאת בשתי הלידות שלפני היה אסור גברים במחלקה מ10 בלילה והרגשתי הרבה יותר בנוח והרבה יותר בטןחה לישון בלילה למרות שהייתי לבד.

אבל מכאן ועד לנרמל את זה הדרך רחוקה..דרשתי קרבתךך

מובן וברור שהבעל לא לוקח עכשיו חופשת לידה של 6 שבועות וגם לרוב הנשים היום אין עזרה צמודה.

ואני בעצמי לצערי גרה רחוק ממשפחה ולא מקבלת עזרה אחרי לידות לרוב (לשמחתי יש שפרה ופועה איפה שאני מתגוררת אז קיבלתי ארוחות בוקר שבוע ובנוסף הקפאתי המון דברים לפני הלידה)

אבל בלילה הראשון/שני אחרי לידה כשאני בקושי עומדת על הרגליים הגיוני שאצטרך עזרה מבעלי/דמות אחרת שיכולה לתמוך. המצב הלא אידאלי הוא זה ששמים נשים בחדרים כל כך צפופים עם מלווים ולשמחתי המגמה הזו מתחילה להשתנות ..

ושזה לא ישתמע שלנו זה היה קל ליצור מצב שבו בעלי יוכל להישאר, השתחררתי לאחר 36 שעות כדי לא להישאר לבד לאחר הלידה. 

כל אישה והצורך שלה..לפניו ברננה!
אני מבחינתי אם זה רק אני והתינוק ויש מי שמכין ארוחות אז הכל סבבה גם ביממה שאחרי הלידה, בהנחה שהכל היה תקין (בלידה האחרונה איבדתי הרבה דם והייתי מאוד חלשה אז גיסתי באה להיות איתי)
מסכימההמקורית
יש נשים שאין להן ליווי של אישה ולא של בעלממתקית

מכל מיני סיבות.
מי שיש לה אפשרות, צריכה להתחשב, לדעת בזמנים מסוימים להגיד לבעלה לצאת
לשמור על שקט בשעות המקובלות למנוחה
ולהתחשב מעל ומעבר במי שלה אין מלווה.

כשהייתי לפני לידה ראשונה עם בעלי באשפוז, ידעתי לומר לו, מתוך רגישות לנוכחות איתי בחדר, נראה לי שלא רלוונטי שתישאר עכשיו וכו, הרבה פעמים היה חוזר רק בערב. והולך שוב.
זה יפה וטוב ומקובל שהבעל עם האישה, זה בסדר.
אבל לדבר, להרעיש, להזיז כסאות, להשתמש בשירותי היולדות וכו- לא לעניין ונצרכת רגישות רבה ליולדות מסביב בחדר. לא לכל אחת לצערנו יש את הרגישות הזו.

ואני גם מסכימה איתך שצריך לכתוב לאחיות.

אני חייבת לציין שאני לא מסכימה, ודווקא בעלי לאממשיכה לחלום

נשאר כי הוא נשאר עם הילדים הגדולים יותר, הוא היה איתי רק בלידה ראשונה.

מלווה בעיני זאת זכות חוקית, מותר ליולדת במחלקת אפס הפרשה שיהיה איתה מלווה כל שעות היום.

מי שיש לה מלווה לא גנבה כלום ולא עושה שום דבר על חשבון השניה.

כמובן שצריך להתנהג בצורה תואמת, לא להרעיש ולהשתמש בשירותים אבל זאת פשוט זכות של כל אישה..


בוודאי שזו זכות, זה מה שציינתיממתקית

אך בזכות הזו צריך הרבה רגישות לנשים שאיתך.

כמובן אם מקובל באפס הפרדה שיהיה מלווה וכל מי שבוחרת באפס הפרדה יודעת את זה, אז היא יודעת שזה ככה ואין מה לעשות.
אבל במקום ששם יש שעות, ולא מקובל מבקר בשהות ממושכת- לא לעניין.

לא צריך גם קיצוניות לצד השניפה לקצת

אין בעיה שהבעל של האישה ישאר, אין קשר לזה שאצל יולדת אחרת זה לא מתאפשר.

אבל צריך להתנהג ברגישות ועם התחשבות באחר.

נכון. וגם היולדות והמלוות הנשים צריכות להתחשביעל מהדרום
אחרי לידה אני ממש לא אשרוד דבר כזה 😩😩מולהבולה
לא הכוונה אלייךפה לקצת

אלא גם אם יש אישה עם מלווה אישה שיתנהגו ברגישות

לדוגמא, זה שזה שתי נשים זה לא בסדר לנהל שיחות ערות לתוך הלילה כשיש יולדת שמנסה לישון בחדר

^^^ בלידה האחרונה פשוט סבלתי מהיולדת השניהיעל מהדרום

לק"י


ואמא שלה.

נראה שהיתה להן בעיה כלשהי, ולמזלי הן ביקשו לעבור חדר.

אבל זו שבאה אחרי טינפה את השירותים/ המקלחת. וזה היה דוחה (לא ציפיתי שהיא תנקה. כן מן הראוי היה לבקש שינקו). 

אוף, איזה מעצבןבארץ אהבתי

אני כל כך שנאתי כשהאחיות היו משאירות את הווילון פתוח אחריהן באמצע הלילה.

נשמע באמת מצב לא נעים.


חוץ מפניה לאחיות עכשיו במחלקה, אולי אפשר גם לכתוב לפניות הציבור של בית החולים. שההערה תיכנס להם ברמה גבוהה יותר, ולא רק מול מי שאת מדברת איתה ספציפית.

אני ביקשתי לעבור לחדר שיש נשים שמאושפזות הרבהshiran30005

זמן, לרוב אלה נשים בלי הבעלים שלהם

העבירו אותי והיה לי שקט ככה גם לא התחלפו כל הזמן בנות

תבקשי מהאחיות לתזכר את המאושפזות והמשפחותיהלומון

אולי אפשר גם לבקש שישימו שלט? אם זו המדיניות כמובן, שאסור להשתמש בשירותים עבור אורחים.

בנוסף, אם את מאושפזת יחסית הרבה זמן את יכולה לבקש לעבור להיות בחדר עם נשים כמוך. כשזה לא רק לילה/2 באשפוז ארוך יותר לדעתי אין מלווה כל לילה לאורך תקופה. ממש מקווה שיעזור.

וואו סיוטראשונית

לי הייתה חוויה ממש מעצבנת עם בעל של שכנה לחדר שלא היה להם הרבה טקט, אבל זה די אאוטינג כי סיפרתי מחוץ לפורום

מה שכן אגיד זה שלפני שבת הבעל אמר שהוא יתקלח במקלחת של החדר 😵‍💫


טכנית לא יודעת אם הוא עשה את זה כי יצאתי לדבר עם בעלי בפלאפון לפני שבת


ועוד משהו, הבעל אשכרה התערב בשיחות שדיברתי עם אמא שלי ועוד בנושאי פתיחה וכאלה, ממש בלי בושה, (את זה גם השכנה לחדר בעצמה עשתה...)

איזה הזיה הייתי מתלוננת !שמ"פ
אחרי לידה לילה אחד בעלי היה איתי אבל בחיים לא היה חושב להכנס לשירותים של היולדות - זה ממש עובר גבול 
אז לא נעים לי להתלונן.. כי איתי יש דתיהמולהבולה

בחדר וערביה.. שתיהן עם בעלים וזה לא אחרי לידה

ועוד הדתיה בלילה ישן איתה במיטה,בצד של הווילון שלי!!!! מרגישה שהוא ישן לידי

ונוחררררר את החיים 😨

אז תבקשי לעבור חדר ותסבירי גם למה..לפניו ברננה!

מתחיל להישמע לי מתבקש שיעשו חדרים עם מלווה וחדרים בלי

אויש🤦‍♀️ באמת תבקשי לעבור לחדר אחריעל מהדרום
לק"י


אבל תסבירי למה בצורה ברורה, שלא תגיעי לחדר אחר ויהיה שם אותו הדבר.

גם לי היה הפעםמקקה

בלילה הראשון זוג שהבעל נשאר ושניהם נחרו

ועוד כשהעלו אותי מחדר לידה האחות לא טרחה להחליף לי חלוק ונשארתי עם הבגד הזה של חדר לידה שפתוח מאחורה ולא יכולתי לזוז במיטה, הרגשתי ששוכבת ממש ערומה בנוכחות זרים

כמובן שגם הוילון נשאר קצת פתוח...

אני רוצה לומר בכללייעל מהדרום

לק"י


בלי קשר אלייך מולהבולה (שהקושי שלך מובן לי מאוד. מלווים רועשים ושירותים מלוכלכים זה זוועה. קרה לי אחרי לידה, גם כשהיו רק נשים בחדר).


הרבה בנות כותבות לגבי השירותים שברור שמלווים ואורחים לא אמורים להכנס לשם. אני לא זוכרת שחשבתי על זה, עד שקראתי על זה בפורום.

אז קחו בחשבון שיש גם כאלה. לא כולם עושים את זה מחוסר התחשבות. אני לא בנאדם אנטיפתי או משהו. ובכל זאת, לא חשבתי על זה.

נכון מסכימהלב אוהב

במיוחד לידה ראשונה שהכל חדש ומרגש

ויש כללים שאולי ברורים להרבה אנשים,

אבל לא לכולם

אנחנו כשהבנו שזה בעייתי בעלי ממש השתדל לא להשתמש בשירותים של החדר, רק בחוץ, אפילו שזה היה טרחה כי היה קצת רחוק...

מסכימהאפונה

אודה ואבוש שחמותי *סיפרה* את בעלי בשירותים, כי ילדתי לפני ספירת העומר, ואחר כך הוא התקלח.

כמובן שהיא עשתה את זה זריז והשאירה מבריק כי זו חמותי...

לא העליתי על דעתי שזה יכול להפריע ליולדת השניה, מחילה אם את נמצאת פה😘 

חחח ואו 🤣לפניו ברננה!
חחח זה הצחיק אותי משום מה אפונהמולהבולה

סוף סוף משהו מצחיק

תאמיני לי שזה כלום לעומת הדברים ההזוים שאני רואה כאן חח

כמו אמא שהאכילה את הבת שלה שהיא בת 30 והרופאה ביקשה שתצא

בזמן הביקור כי יש עוד נשים כאן.. אז האמא אמרה שהיא פוחדת שהאוכל יתקרר

הרופאה שאלה אותה:"לילדה שלך אין ידיים?"

מההההה??? חחחח הזוי 😵לפניו ברננה!

רופאה אלופה עם התגובה שלה..

וואו! פולניה במלוא מובן המילה🤦‍♀️יעל מהדרום
חחחח יואו...לב אוהב
האמת שאני גם לא חשבתי על זה. ודווקא היה נראה ליפרח חדש
שגברים מפחדים להשתמש בשירותים האלו ולראות דם ומראות לא נעימים
אני בדיוק כמוךממשיכה לחלום

לא ידעתי שיש פה בעיה עד שקראתי בפורום

זה כתוב על הדלת די בולטבתאל1

או ליד... בכל אופן זה לא משהו שקל לפספס...אולי פעם כן... היום לא.

גם כתוב איפה אורחים יכולים להתפנות... 

לא זוכרת אם כתוב או לא איפה שילדתי🤷‍♀️יעל מהדרום

לק"י


אם כתוב, אז מצויין.

כי באמת לא הייתי חושבת על זה.

בלידה הראשונה לא היה כתובממשיכה לחלום

ובלידה הראשונה זכור לי שגם הבעל של מי שהייתה איתי וגם בעלי השתמשו בשירותים.

בלידות החוזרות כבר כן ראיתי שלט ואכן בעלי לא השתמש בשירותים 

לא חושבת שבכל מקוםפה לקצת

אני מעולם לא נתקלתי בשלט כזה

אבל אולי סתם לא שמתי לב

איזה סיפור מעצבןשושנושי

אנשים פשוט לא מבינים

בלידה של הגדול היו זוג חילוני

אודה בזה שהיא מאין ווידאה שזה בסדר שבעלה יישאר זו לא הייתה שאלה כמו קביעה

חצי לילה התמזמזו ולא ניסו אפילו לעשות את זה בשקט איך קינאתי בה!

היה לי פשוט קשה להיות מעבר לוילון ולשמוע את זה

ב''ה שהיא השתחררה יום אחרי והגיעה אישה ירושלמית סטייל מאה שערים אחרי לידת תאומים, לידה טבעית מדהימה אחרי פחות משנתיים המתנה ההתרגשות המבקרים - בערך כל החסידות הגיעה. הבלאגן הטירוף ואני שוכבת מטר ממנה אחרי קבלת שתי מנות דם (בגלל pph). סיוט בקיצור.

בלידה השנייה ב''ה זכיתי בחדר פרטי אין מושלם כזה בעולם.


בקיצור, אני ממש מבינה אותך.

מה שלומך? איך עברה השבת?shiran30005
במחלקת הריון בסיכוןSeven

לא אמורנם לישון איתם מלווים

זה המחלקה שמקפידים בה על זה!

תדברי עם הצוות

אולי זה גם תלוי בי"ח אבל מניסיוני והייתח מאושפזת 2 הריונות במחלקה להריון בסיכון גבוה גברים לא יכולים לישון שם ובטח לא להשתמש בשירותים

זה כנראה תלוי בית חולים...פה בנס

כשאני אושפזתי היה מותר (והדגישו שמותר לי מלווה...)

הייתי לבד בכל מקרה כי בעלי הרגיש לא נח עם זה,

אבל תכלס כמעט פיספס את הלידה.

את מדברת על מחלקת הריון בסיכון?Seven

כי שם ממש אין מלווה

זה מחלקה שהאישה גרה בה עד הלידה (בדכ מגיעים אליה לא סמוך ללידה)

זה לנשים שההריון בסיכון

והמחלקה היא לנשים בלבד בדיוק מהסיבה הזו

ועדיין יש כאן מלא גברים....מולהבולה

לגמרי מבינה במהלך היום אבל למה בלילה וצמוד אליי וכל שנייה הוילון שזז....

שלא נדבר על הנשיקות והחיבוקים.......

ממש ממש מוזר!Seven

אני חושבת שזה אפילו לא חוקי

זה מחלקה שהנשים גרות בה בפירוש גברים לא אמורים לישון שם

בהרבה מחלקות אנשים גריםכורסא ירוקה

מחלקת ילדים, אונקולוגית, פנימית וכו.

מחלקת יולדות זה אולי החריג.

לפי חוק כל חולה זכאי למלווה לזמן האשפוז שלו, נשים בהריון לא שונות.. 

אז לא במחלקת הריון בסיכון זה לא כך!Seven

תבדקי גם בגוגל יש בתי חולים ספיציפים שמותר או במקרים חריגים

זה מחלקה שהנשים מגיעות לגור בה בדכ לפעצים אפילו משבוע 15 עד הלידה ולא יתכן שגבר יהיה שם זה ממש הבית של האישה עד הלידה

אז כן המחלקה הזו שונה משאר המחלקות שציינת

ואני אומרת לך את זה בתור אחת שאושפזה שם ב2 הריונות! אגב זה רשום בפירוש בפתח המחלקה

יכול להיות שהבית חולים שהוא נמצא בו פועל שונה וזה מאוד תמוהה

או שהיא במחלקה אחרת ולא במחלקת הריון בסיכון גבוה

אני בהריון בסיכון גבוהמולהבולה

בעברית אשפוזים של חודש+ וזה היה כך.... אבל האמת שעכשיו

אני בחדר שמול האחיות.. לרוב זה חדר זירוזים,כנראה בגלל זה.... גם תחלופה גבוהה

אבל בקרוב בעזרת ה' אני גם בכיוון

לא יודעת איפה אושפזתכורסא ירוקה

אולי הם יוצאי הדופן. אין שום החרגה בחוק למחלקת הריון בסיכון (מה ההבדל בין מגורים באשפוז של חצי שנה בגלל הריון בסיכון לבין מגורים באשפוז של חצי שנה לאחר השתלת כבד?), וכמו שאת רואה מתגובות של נשים אחרות באמת יש מלווים גברים.

יכול להיות שבבית החולים שלך לא איפשרו את זה, ויכול להיות שזו מדיניות ביהח, שהיא לא בהכרח חוקית. אם זה התאים לך שמחה בשבילך אם בעתיד תצטרכי להיות שם ותרצי מלווה גבר תדעי שחוקית זה ככל הנראה מותר לגמרי 

אושפזתי ב3 בתי חולים שוניםSeven

ובאף אחד מהם לא היה החרגה


והאמת שמבחינתי זה הגיוני ונכון

לא בטוחה לגבי מה שרשמת חוקית אבל בסדר זה לא האישיו בשירשור

כן, אני מדברת על מחלקת הריון בסיכוןפה בנסאחרונה
אני הייתי פעמיים במחלקת הריון בסיכוןשושנושי

ובשני הפעמים בעלי נשאר איתי בלילה. גם הבעל של מי שהייתה איתי בחדר נשאר

האמת שמעולם לא חשבתי שיש עם זה בעיה זה הרגיש לי ממש מובן מאליו שהוא יישאר. במיוחד במחלקה כזאת שברגע אני יכולה לעבור לחדר לידה ורוצה שהוא יהיה איתי.

הוא כמובן היה רגיש, היו פתקים שהשירותים מיועדים רק לנשים ומלווים צריכים להשתמש בשירותים במחלקה..

זה היה בהדסה עין כרם

יאא.. מתי ילדת?? מזל טוב!!!באתי מפעם
היא עוד לא ילדה. היא באשפוז לפנייעל מהדרום
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !