וגם שהן מרשות לעצמן לדבר באחת בלילה כאילו זה אמצע היום.. תנו לאחרות לישון...

חיבוק ❤️

אני חושבת שגברים לא אמורים להשתמש בשירותי הנשים ולהם יש שירותים מחוץ לחדר, אבל באמת לא יודעת איך אמורים לאכוף את זה.

כשהייתי מאושפזת אחרי לידה התארחה אצל השותפה שלי לחדר משפחה שלמה עם סבתות ובני דודים וכולם השתמשו בשירותים שלנו והיה נורא.

ממש ממליצה לבקש מהאחות שיוצאת ממך אחרי מוניטור לבקש לסגור את הוילון ותכיני לך מראש איזושהי שמיכה שתוכלי לכסות את עצמך אם לא.

שיעבור בקלות ובשמחה 🥰

עם שירותים מזעזעים... ממש ממש שירותים ציבוריים מכל הבחינות 🤢

באמת שהכי חשוב שיעבור בקלות ובשמחה עם כמה שפחות טראומות!!!!

לא יודעת איפה את מאושפזת אבל לפחות בבתי חולים מסןיימים ממש אסור לגברים להשתמש בשירותים האלה ויש שילוט שישתמשו בשירותי מבקרים.

אז אפשר להתלונן לאחיות, לא הגיוני שמאושפזות יסבלו.

וגם אפשר לבקש לעבור חדר

כזה את חייבת לקרוא לאחת האחיות שתראה את המצב ולהסביר לה (בנוכחות הנשים האחרות אפילו) שאורחים משתמשים בשירותים האלו ולכן הם נראים ככה.

שיבקשו מהנשים שהגברים לא יתפנו בשירותים או שתנסי לדבר עם אחת הנשים שם.

ממש לא נעים!

חיבוק על החוויה!

במיוחד באשפוז לפני לידה שאין לדעת מתי יסתיים.

כל פעם מחדש עולה הדיון הזה ואני באמת שמחה בשביל נשים ששואלות את זה כי להן כנראה יש נשים שיכולות להיות לצידן .. לי אין אופציה כזו. אף אישה מהמשפחה לא היה ריאלי שתהיה איתי בלילה ואני הייתי באפס הפרדה וכדי להצליח לנוח ולהניק הייתי חייבת מלווה לפחות בלילה הראשון שהייתי גמורה.

הבעיה היא בגברים שהיו איתך בחדר שהתנהגו בצורה מחפירה, בעלי שהיה איתי אחרי לידה ממש לא נכנס לשירותים בחדר ובמקרה כזה את צריכה להגיד לאחיות שיעירו להם.. 

שהם כל הזמן אומרים שמותר מלווה גם בלילה,אני לגמרי מבינה את זה

אבל ממש מבינה!!!!

אבל זה מגעיל כי זה 3 בחדר.

אני גם הייתי 3 בחדר אחרי לידה וזה היה סיוט !! למרות שכולנו היינו דתיות כולן עם טקט יחסית זה קשוח מאוד אז קל וחומר שאצלך אין להם טקט .. ממש הזוי

לגמרי תדברי עם האחיות 

יש נשים שכותבות את זה ופשוט אין להן אפשרות למלווה..

כי יש ילדים בבית ואבא איתם, ואין מישהו מהמשפחה שיכול לבוא.

בלניאדו, שלפחות אז אמרו שאסור שהבעל יישן איתך, אחרי הלידה הראשונה היינו ילדים טובים ובעלי הלך לישון אצל קרובי משפחה רחוקים (שלי. שאפילו אני לא מכירה). אחרי הלידה השניה הוא חזר הביתה לאח הגדול.. אם אני זוכרת נכון, באחד הלילות בן הזוג היה שם והרגשתי שחוץ מזה שזה לא נעים, זה ממש לא הוגן כלפי מי שמקשיב לכללים...

אם אין לו איך לצאת הביתה הוא צריך לצאת מחוץ לחדר.

למדתי להבא בכל מקרה 😉

וגם כרגע נראה שלא אלד שם שוב כי אנחנו גרים רחוק עכשיו, ואיפה שילדתי היה מותר מלווה גבר. (וב"ה לא היה..)

אני אין סיכוי שהייתי פוצה פה.

אני ביישנית ברמות קשות

הייתה אשה שהתלוננה שבעלי איתי בחדר, אמרה שזה לא על פי ההלכה והרב שלה לא מסכים.

אבל אמרו לה שזה הכללים. וכשיתאפשר יעבירו אותה חדר.

או שלא הסבירו את ההחרגה של אפס הפרדה..

לדעתי הם שינו מדיניות בגלל מקרים שהיו..

לי אין אפשרות למלווה 

אני נקרעת לבד עם התינוק עייפה סחוטה רק רוצה לישון כשאפשר

ומעבר לוילון נמצאת השכנה עם המלווה ולא מפסיקים לדבר ולדבר ולא נראה לי שקריטי למי שיש מלווה לישון בכל רגע פנוי כי הרי יש מלווה שיעזור

וכשמבקשת שקט עוברים להתלחשויות זמניות בלבד שמפריעות לישון בדיוק כמו דיבור רגיל

לפחות בשימוש בשירותים לא נתקלתי

שלא ישתמע מדבריי אחרת, כשהיה אסור אז בעלי כמובן לא נשאר.

בלידה האחרונה ילדתי במקום שבו מותר ולכן הוא נשאר .. בסהכ זה היה לילה אחד  כי השתחררתי מוקדם בגלל שכמו שכתבת קשה להתארגן על סידור לילדים ואני העדפתי לחזור לבית מיד כשהציעו לי כי בבית אוכל לקבל את התמיכה שאני צריכה.

איפה שהפותחת מאושפזת ככל הנראה מותר ולכן אין מה להתלונן על עצם זה שיש מלווה גבר , אלא על זה שהמלווה הזה לא מכבד ונכנס לשירותים למרות שאסור.

וגם באשפוז בנשים וגם ביולדות בעלי לא היה איתי בלילות.

הוא כמעט פספס את הלידה בגלל שלא היה איתי בלילה, ולא הייתי עושה אחרת.

כשהסטנדרט יהיה חוסר נעימות מגברים שנמצאים בלילה, אלו שנשארים יתנהלו בהתאם כמו בעלך.

הבעיה היא כשברור מאליו שהם נמצאים, אז הם מרשים לעצמם להרגיש "בני בית" ולפעמים יותר ממלווה אחד.

יצא לי להתאשפז בילדים, וגם ללוות מאושפזים בילדים, ולפעמים הילד השני בחדר מלווה ע"י גבר, וזה שונה ממש.

נשים ויולדות זה מצב נשי רגיש ממילא, במיוחד בכל הקשור לשירותים.

איתי בעלי לא יכול להיות כי הוא עם הילדים.

בלידה הקודמת ישנתי צמוד לוילון כשמהצד השני ישן הבעל של האישה צמוד לוילון.

זה היה מאוד מאוד לא נחמד וגם את המעט שיכולתי לישון אחרי הלידה לא ישנתי כי הרגשתי ממש חוסר ביטחון לישון כשכל כך קרוב אליי יש גבר זר....

לעומת זאת בשתי הלידות שלפני היה אסור גברים במחלקה מ10 בלילה והרגשתי הרבה יותר בנוח והרבה יותר בטןחה לישון בלילה למרות שהייתי לבד.

מובן וברור שהבעל לא לוקח עכשיו חופשת לידה של 6 שבועות וגם לרוב הנשים היום אין עזרה צמודה.

ואני בעצמי לצערי גרה רחוק ממשפחה ולא מקבלת עזרה אחרי לידות לרוב (לשמחתי יש שפרה ופועה איפה שאני מתגוררת אז קיבלתי ארוחות בוקר שבוע ובנוסף הקפאתי המון דברים לפני הלידה)

אבל בלילה הראשון/שני אחרי לידה כשאני בקושי עומדת על הרגליים הגיוני שאצטרך עזרה מבעלי/דמות אחרת שיכולה לתמוך. המצב הלא אידאלי הוא זה ששמים נשים בחדרים כל כך צפופים עם מלווים ולשמחתי המגמה הזו מתחילה להשתנות ..

ושזה לא ישתמע שלנו זה היה קל ליצור מצב שבו בעלי יוכל להישאר, השתחררתי לאחר 36 שעות כדי לא להישאר לבד לאחר הלידה. 

מכל מיני סיבות.
מי שיש לה אפשרות, צריכה להתחשב, לדעת בזמנים מסוימים להגיד לבעלה לצאת
לשמור על שקט בשעות המקובלות למנוחה
ולהתחשב מעל ומעבר במי שלה אין מלווה.

כשהייתי לפני לידה ראשונה עם בעלי באשפוז, ידעתי לומר לו, מתוך רגישות לנוכחות איתי בחדר, נראה לי שלא רלוונטי שתישאר עכשיו וכו, הרבה פעמים היה חוזר רק בערב. והולך שוב.
זה יפה וטוב ומקובל שהבעל עם האישה, זה בסדר.
אבל לדבר, להרעיש, להזיז כסאות, להשתמש בשירותי היולדות וכו- לא לעניין ונצרכת רגישות רבה ליולדות מסביב בחדר. לא לכל אחת לצערנו יש את הרגישות הזו.

ואני גם מסכימה איתך שצריך לכתוב לאחיות.

נשאר כי הוא נשאר עם הילדים הגדולים יותר, הוא היה איתי רק בלידה ראשונה.

מלווה בעיני זאת זכות חוקית, מותר ליולדת במחלקת אפס הפרשה שיהיה איתה מלווה כל שעות היום.

מי שיש לה מלווה לא גנבה כלום ולא עושה שום דבר על חשבון השניה.

כמובן שצריך להתנהג בצורה תואמת, לא להרעיש ולהשתמש בשירותים אבל זאת פשוט זכות של כל אישה..

אך בזכות הזו צריך הרבה רגישות לנשים שאיתך.

כמובן אם מקובל באפס הפרדה שיהיה מלווה וכל מי שבוחרת באפס הפרדה יודעת את זה, אז היא יודעת שזה ככה ואין מה לעשות.
אבל במקום ששם יש שעות, ולא מקובל מבקר בשהות ממושכת- לא לעניין.

אין בעיה שהבעל של האישה ישאר, אין קשר לזה שאצל יולדת אחרת זה לא מתאפשר.

אבל צריך להתנהג ברגישות ועם התחשבות באחר.

אלא גם אם יש אישה עם מלווה אישה שיתנהגו ברגישות

לדוגמא, זה שזה שתי נשים זה לא בסדר לנהל שיחות ערות לתוך הלילה כשיש יולדת שמנסה לישון בחדר

לק"י

ואמא שלה.

נראה שהיתה להן בעיה כלשהי, ולמזלי הן ביקשו לעבור חדר.

אבל זו שבאה אחרי טינפה את השירותים/ המקלחת. וזה היה דוחה (לא ציפיתי שהיא תנקה. כן מן הראוי היה לבקש שינקו). 

אני כל כך שנאתי כשהאחיות היו משאירות את הווילון פתוח אחריהן באמצע הלילה.

נשמע באמת מצב לא נעים.

חוץ מפניה לאחיות עכשיו במחלקה, אולי אפשר גם לכתוב לפניות הציבור של בית החולים. שההערה תיכנס להם ברמה גבוהה יותר, ולא רק מול מי שאת מדברת איתה ספציפית.

זמן, לרוב אלה נשים בלי הבעלים שלהם

העבירו אותי והיה לי שקט ככה גם לא התחלפו כל הזמן בנות

אולי אפשר גם לבקש שישימו שלט? אם זו המדיניות כמובן, שאסור להשתמש בשירותים עבור אורחים.

בנוסף, אם את מאושפזת יחסית הרבה זמן את יכולה לבקש לעבור להיות בחדר עם נשים כמוך. כשזה לא רק לילה/2 באשפוז ארוך יותר לדעתי אין מלווה כל לילה לאורך תקופה. ממש מקווה שיעזור.

לי הייתה חוויה ממש מעצבנת עם בעל של שכנה לחדר שלא היה להם הרבה טקט, אבל זה די אאוטינג כי סיפרתי מחוץ לפורום

מה שכן אגיד זה שלפני שבת הבעל אמר שהוא יתקלח במקלחת של החדר 😵‍💫

טכנית לא יודעת אם הוא עשה את זה כי יצאתי לדבר עם בעלי בפלאפון לפני שבת

ועוד משהו, הבעל אשכרה התערב בשיחות שדיברתי עם אמא שלי ועוד בנושאי פתיחה וכאלה, ממש בלי בושה, (את זה גם השכנה לחדר בעצמה עשתה...)

בחדר וערביה.. שתיהן עם בעלים וזה לא אחרי לידה

ועוד הדתיה בלילה ישן איתה במיטה,בצד של הווילון שלי!!!! מרגישה שהוא ישן לידי

ונוחררררר את החיים 😨

מתחיל להישמע לי מתבקש שיעשו חדרים עם מלווה וחדרים בלי

אבל תסבירי למה בצורה ברורה, שלא תגיעי לחדר אחר ויהיה שם אותו הדבר.

בלילה הראשון זוג שהבעל נשאר ושניהם נחרו

ועוד כשהעלו אותי מחדר לידה האחות לא טרחה להחליף לי חלוק ונשארתי עם הבגד הזה של חדר לידה שפתוח מאחורה ולא יכולתי לזוז במיטה, הרגשתי ששוכבת ממש ערומה בנוכחות זרים

כמובן שגם הוילון נשאר קצת פתוח...

לק"י

בלי קשר אלייך מולהבולה (שהקושי שלך מובן לי מאוד. מלווים רועשים ושירותים מלוכלכים זה זוועה. קרה לי אחרי לידה, גם כשהיו רק נשים בחדר).

הרבה בנות כותבות לגבי השירותים שברור שמלווים ואורחים לא אמורים להכנס לשם. אני לא זוכרת שחשבתי על זה, עד שקראתי על זה בפורום.

אז קחו בחשבון שיש גם כאלה. לא כולם עושים את זה מחוסר התחשבות. אני לא בנאדם אנטיפתי או משהו. ובכל זאת, לא חשבתי על זה.

במיוחד לידה ראשונה שהכל חדש ומרגש

ויש כללים שאולי ברורים להרבה אנשים,

אבל לא לכולם

אנחנו כשהבנו שזה בעייתי בעלי ממש השתדל לא להשתמש בשירותים של החדר, רק בחוץ, אפילו שזה היה טרחה כי היה קצת רחוק...

אודה ואבוש שחמותי *סיפרה* את בעלי בשירותים, כי ילדתי לפני ספירת העומר, ואחר כך הוא התקלח.

כמובן שהיא עשתה את זה זריז והשאירה מבריק כי זו חמותי...

לא העליתי על דעתי שזה יכול להפריע ליולדת השניה, מחילה אם את נמצאת פה😘 

סוף סוף משהו מצחיק

תאמיני לי שזה כלום לעומת הדברים ההזוים שאני רואה כאן חח

כמו אמא שהאכילה את הבת שלה שהיא בת 30 והרופאה ביקשה שתצא

בזמן הביקור כי יש עוד נשים כאן.. אז האמא אמרה שהיא פוחדת שהאוכל יתקרר

הרופאה שאלה אותה:"לילדה שלך אין ידיים?"

רופאה אלופה עם התגובה שלה..

לא ידעתי שיש פה בעיה עד שקראתי בפורום

או ליד... בכל אופן זה לא משהו שקל לפספס...אולי פעם כן... היום לא.

גם כתוב איפה אורחים יכולים להתפנות... 

לק"י

אם כתוב, אז מצויין.

כי באמת לא הייתי חושבת על זה.

ובלידה הראשונה זכור לי שגם הבעל של מי שהייתה איתי וגם בעלי השתמשו בשירותים.

בלידות החוזרות כבר כן ראיתי שלט ואכן בעלי לא השתמש בשירותים 

אני מעולם לא נתקלתי בשלט כזה

אבל אולי סתם לא שמתי לב

אנשים פשוט לא מבינים

בלידה של הגדול היו זוג חילוני

אודה בזה שהיא מאין ווידאה שזה בסדר שבעלה יישאר זו לא הייתה שאלה כמו קביעה

חצי לילה התמזמזו ולא ניסו אפילו לעשות את זה בשקט איך קינאתי בה!

היה לי פשוט קשה להיות מעבר לוילון ולשמוע את זה

ב''ה שהיא השתחררה יום אחרי והגיעה אישה ירושלמית סטייל מאה שערים אחרי לידת תאומים, לידה טבעית מדהימה אחרי פחות משנתיים המתנה ההתרגשות המבקרים - בערך כל החסידות הגיעה. הבלאגן הטירוף ואני שוכבת מטר ממנה אחרי קבלת שתי מנות דם (בגלל pph). סיוט בקיצור.

בלידה השנייה ב''ה זכיתי בחדר פרטי אין מושלם כזה בעולם.

בקיצור, אני ממש מבינה אותך.

לא אמורנם לישון איתם מלווים

זה המחלקה שמקפידים בה על זה!

תדברי עם הצוות

אולי זה גם תלוי בי"ח אבל מניסיוני והייתח מאושפזת 2 הריונות במחלקה להריון בסיכון גבוה גברים לא יכולים לישון שם ובטח לא להשתמש בשירותים

כשאני אושפזתי היה מותר (והדגישו שמותר לי מלווה...)

הייתי לבד בכל מקרה כי בעלי הרגיש לא נח עם זה,

אבל תכלס כמעט פיספס את הלידה.

כי שם ממש אין מלווה

זה מחלקה שהאישה גרה בה עד הלידה (בדכ מגיעים אליה לא סמוך ללידה)

זה לנשים שההריון בסיכון

והמחלקה היא לנשים בלבד בדיוק מהסיבה הזו

לגמרי מבינה במהלך היום אבל למה בלילה וצמוד אליי וכל שנייה הוילון שזז....

שלא נדבר על הנשיקות והחיבוקים.......

אני חושבת שזה אפילו לא חוקי

זה מחלקה שהנשים גרות בה בפירוש גברים לא אמורים לישון שם

מחלקת ילדים, אונקולוגית, פנימית וכו.

מחלקת יולדות זה אולי החריג.

לפי חוק כל חולה זכאי למלווה לזמן האשפוז שלו, נשים בהריון לא שונות.. 

תבדקי גם בגוגל יש בתי חולים ספיציפים שמותר או במקרים חריגים

זה מחלקה שהנשים מגיעות לגור בה בדכ לפעצים אפילו משבוע 15 עד הלידה ולא יתכן שגבר יהיה שם זה ממש הבית של האישה עד הלידה

אז כן המחלקה הזו שונה משאר המחלקות שציינת

ואני אומרת לך את זה בתור אחת שאושפזה שם ב2 הריונות! אגב זה רשום בפירוש בפתח המחלקה

יכול להיות שהבית חולים שהוא נמצא בו פועל שונה וזה מאוד תמוהה

או שהיא במחלקה אחרת ולא במחלקת הריון בסיכון גבוה

בעברית אשפוזים של חודש+ וזה היה כך.... אבל האמת שעכשיו

אני בחדר שמול האחיות.. לרוב זה חדר זירוזים,כנראה בגלל זה.... גם תחלופה גבוהה

אבל בקרוב בעזרת ה' אני גם בכיוון

אולי הם יוצאי הדופן. אין שום החרגה בחוק למחלקת הריון בסיכון (מה ההבדל בין מגורים באשפוז של חצי שנה בגלל הריון בסיכון לבין מגורים באשפוז של חצי שנה לאחר השתלת כבד?), וכמו שאת רואה מתגובות של נשים אחרות באמת יש מלווים גברים.

יכול להיות שבבית החולים שלך לא איפשרו את זה, ויכול להיות שזו מדיניות ביהח, שהיא לא בהכרח חוקית. אם זה התאים לך שמחה בשבילך אם בעתיד תצטרכי להיות שם ותרצי מלווה גבר תדעי שחוקית זה ככל הנראה מותר לגמרי 

ובאף אחד מהם לא היה החרגה

והאמת שמבחינתי זה הגיוני ונכון

לא בטוחה לגבי מה שרשמת חוקית אבל בסדר זה לא האישיו בשירשור

ובשני הפעמים בעלי נשאר איתי בלילה. גם הבעל של מי שהייתה איתי בחדר נשאר

האמת שמעולם לא חשבתי שיש עם זה בעיה זה הרגיש לי ממש מובן מאליו שהוא יישאר. במיוחד במחלקה כזאת שברגע אני יכולה לעבור לחדר לידה ורוצה שהוא יהיה איתי.

הוא כמובן היה רגיש, היו פתקים שהשירותים מיועדים רק לנשים ומלווים צריכים להשתמש בשירותים במחלקה..

זה היה בהדסה עין כרם

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.