האם אתן אופות לקידוש / ברית לפני הלידה ?
או שזה הגזמה ממש ?
אני בשלב שמרגיש שחייבת כל היום לעשות דברים להתכונן ללידה חח
האם אתן אופות לקידוש / ברית לפני הלידה ?
או שזה הגזמה ממש ?
אני בשלב שמרגיש שחייבת כל היום לעשות דברים להתכונן ללידה חח
לק"י
ונשאר מלא...
אם אני זוכרת נכון, זה היה בעיקר לכיבוד לפני הברית והסעודה.
אם רוצים רק לקינוח- אפשר גלידה פרווה/ פירות וכדומה.
וכמה עוגות בחושות שידעתי שעוברות טוב הקפאה..
הכנתי כמות מכל דבר (נראלי 70 סופלה 70 גלידה, נשאר מלא בפועל..🤣🫢)
את העוגות חתכתי וסידרתי במנג'טים על מגשים ועטפתי טוב בניילון נצמד והקפאתי
תגידי איזה מתכונים את רוצה
לק"י
בראוניז
שוקולד צ'יפס
שוקולד פירורים
עוגות בחושות בתבניות אישיות קטנות או חתוכות (במנג'טים או רק בתבנית)
וכשהכנתי עוגיות לשבת עשינו כמות כפולה לשלום זכר ולברית.
תכננתי גם להכין קינוחים ובסוף לא הספקתי כי ילדתי לפני שהיה לי כוח..
אצלינו בקושי נגעו בזה
ובסוף בעלי שכח להחזיר למקרר והכל הלך לפח 🥴
ברית אחת ההורים שלי ארגנו.
השנייה היתה הרבה אחרי הלידה.
ובכל מקרה לא הכנתי קינוחים.
אם יש לך זמן, כח ומקום במקפיא, אז למה לא?
אפשר גם להקפיא אוכל שיהיה לכם לתקופה של אחרי הלידה.
אני כן מכינה אוכל ומקפיאה שיהיה אוכל מבושל אבל ממש לא מארגנת דברים לברית או לסעודת הודיה.
הברית האחרונה הייתה בפסח, אז בכל מקרה לא היה מצב. וגם כל מי שהגיע מהמשפחה אביא איתו איזו עוגה.
בסעודת הודיה האחרונה היו לי הרבה גדולים שתקתקו את מרבית האירוע.
אני חושבת שאפשר לבקש עזרה, אנשים שמחים לעזור ולהביא משהו לסייע. וכמובן אפשר גם לקנות אחרי
פשוט לא חשבתי על זה.
אבל כן אפיתי כמותגדולה של לחמניות והקפאתי. ככה היה לי לארוחות בוקר כשאני עייפה וגם חלות לשבתות הראשונות.
לברית לא מכינה כלום מלבד רשימה של ספקים פוטנציאלים, שנראים לי מתאימים במחיר ובסגנון
לקידוש זה בזמן מאוחר יותר מהלידה וגם הרוב קונים וקצת עוגות מנשות הקהילה...
לגבי ברית
המוהל שאנחנו רוצים עושה רק בשעות מוקדמות ממש אז כנראה נעשה חלבי
חשבנו להזמין בייגלים, פלטת ירקות
את הממרחים כמו שמנת נקנה וטונה בעלי יכין כי זה ממש שליש מחיר
סלטים - אני יבקש ממשפחה
אממה, אמא שלי אמרה לי אם זה בן אתם לוקחים קייטרינג אין על מה לדבר. פעם שעברה קנינו רק את הביגלים ובאמת היה בלאגן מכל מיני סיבות
עכשיו - זה ייצא ממש יקר לעשות, ואמא שלי בכיף תשלם רק אני יודעת שמבחינה כלכלית הם לא יכולים אנחנו במצב טוב יותר מהם אבל בעלי ממש לא מסכים כי חושב שזה בזבוז כסף מוכן לעשות את הדברים
מבחינתי לא לבקש ממנה להכין כלום חוץ מלעזור לסדר לפני ואחרי ( חמותי בכיף תשמח להכין את הסלטים ) אבל זה ירגיז אותה
מה הייתן עושות ?
בקשה
אם את יכולה לעמוד בזה - אחלה
את לא צריכה ממנה רשות. את כבר אדון לעצמך ויכולה להחליט מה שבא לך
עושה איך שנכון ומתאים לכם, בלי קשר לדעתה...
מהצד שלי כאורחת שהסתמכו עליה שתכין זה ממש מרגיז לפעמים.
אבל אם את רוצה להכין בעצמכם חלבי אפשר.
גבינות שמנת אפשר להכין לבד
תזמיני מקייטרינג חלבי רק סלטים גדולים וכמה פשטידות.
אפשר גם לעשות מרקים טעימים, אנחנו עשינו בברית של הבן שלי
היה ממש טעים ומפנק. וזה לא כזה הרבה עבודה.
רק תראו שיש לכם איך לשנע את זה.
את מצפה שהיא תעזור לפני ואחרי, כלומר: את רוצה שהיא תבצע תפקיד שיכול להתבצע ע"י הקייטרינג.
היא אולי לא מנסחת את זה ככה, אבל היא בעצם אומרת לך: אני מעדיפה לשלם על קייטרינג מאשר לעשות תפקיד של קייטרינג.
לגיטימי לגמרי.
שאר המשפחה זורמת בכיף עם העזרה שאת מבקשת, או שעוזרים ומתבאסים בשקט?
מקובל אצלכם לבקש עזרה מהסוג הזה?
מבחינת חמותי ומשפחה של בעלי פעם שעברה ממש כעסה שהזמנו חלק מהדברים ושהיא יכלה להכין, חשבה שזה בזבוז ענק אז אני יודעת שבכיף היא תעזור להכין כמה סלטים ( אני כבר קניתי את התוספות לסלטים, רטבים שאפשר קנוי, חד פעמי ככה שזה רק ירקות )
משפחה שלי - שיא הנורמה לעזור בדברים האלה כולנו עוזרים בשמחה בשמחות של האחרים - פשוט פחות יצא בריתות( מדברת על אחים אחיות,לא מבקשת עזרה ממשפחה מורחבת יותר, ברור שהם לא מביאים דברים )
בתכלס אם אני יזמין הכל מקיטרינג של הביגלים הם לא מסדרים ומנקים זה להביא מארגן ארועים נפרד.
אולי אנסה לחפש ( ואז אקבל מחמי וחמותי על הראש שזה ממש בזבוז ושהם והבנות יכולות לעזור לי )
בתכלס כבר קניתי את כל החד פעמי, מפות, מרכזי שולחן לא נראה לי שמשהו ירצה לעבוד איתי זה בדרכ שהם עושים את הכל אולי למצוא נערים שירצו ( ואז להסתכן בזה שאין להם מושג מה הם עושים) זה באסה כי אמא שלי ממש טובה בדברים האלה
שלא צריך שיהיה שווה בשווה העזרה של המשפחות. אם לאמא שלך לא מתאים אז לא כדאי לתת לה. אבל אם חמיך וחמותך והגיסות בעניין - זה ממש ממש מספיק אנשים בשביל לערוך שולחנות ולפנות אחרי.
בטח אם כבר הכל קנוי והקייטרינג יביא מגשים מוכנים. אז לא חייבים לחפש מגישים. פשוט שיערכו בופה וישימו מפות על השולחנות ואחרי האירוע יאספו
אולי תתייעצי איתה?
ככה גם אם את בוחרת לעשות שונה מדעתה את תוכלי לקחת בחשבון מה לבקש ממנה ומה לא, וגם באופן כללי כשמתייעצים זה נותן תחושה טובה ומנטרל ביקורת הרבה פעמים.
כבר שוקלת להגיד לה
פשוט ממש מבאס אותי להגיד לה במיוחד שהגענו עד החודש הזה...
בתכלס עדיף לי עכשיו ולא שאני הורמונלית אחרי לידה וכנראה אבכה מכל דבר חחח
( פעם שעברה כמו שכתבתי חמי וחמותי ממש ירדו שהם יכלו להכין דברים שהזמנו, ושהזמנו הרבה שלא צריך בכלל. מצד אחד הם רצו לשלם מצד שני שלא נבזבז אמרו להם שלא ישלמו והם עדיין נתנו הרגשה לא טובה ואני שנייה אחרי לידה הייתי הורמונלית בטירוףףף אמא איך בכיתי מזה אפשר לחשוב מה היה )
אני גם לא מספרת, אבל לתחושתי להורים זה משהו קצת שונה.
בדיוק כמו שסיפרתי לאמא שלי על ההריון עוד לפני שראיתי דופק, ולמען האמת הפעם גם לחמותי, ככה אני גם רואה את המין של העובר.
בסופו של דבר מבחינתי הסיבה העיקרית לא לשתף את כולם במין של העובר היא לשמור משהו שהוא פרטי שלנו בכל העסק הזה של ההריון. ודבר פרטי זה דבר שאני בעלת השליטה עם מי לשתף וכמה לשתף, אז אם זה משרת אותי או שממש בא לי - אני אשתף. לכן הבריון הנוכחי שיתפתי חברה טובה, ולגבי ההורים שלי ממש התלבטתי רוב ההריון, אבל תכלס לא התחשק לי כל כך ולא הייתה סיבה שדחפה אותי לזה.
בפועל בשבוע 38 כשכיבסתי את הבגדים לתינוק אחד הילדים ראה והבין, וצעק את זה בהתרגשות כך שאחותו הקטנה שמעה. לאח הבכור כבר סיפרנו בעצמנו באותו היום כי זה לא הוגן ששני הקטנים יודעים והוא לא..
אחרי שהם ידעו, שאלתי את עצמי - תכלס מה זה משנה אם ההורים שלי ושלו ידעו היום או עוד שבוע שבועיים? זה ההורים! הם לא יסתובבו ויספרו את זה, ובכל מקרה תכף זה יהיה ידוע לכולם..
ובאמת סיפרנו להם 🙂 ובבוקר אחר כך ילדתי 😄
ייתכן מאוד שבהריון הבא להורים נספר מיד. ייתכן שגם לא.. נראה 😉
אז כן רוצה לשמור על זה בסוד
לדעתי אמא שלי לא תספר אבל מרגיש לי מוזר להגיד רק לה
חיבוק!
נשמע ממש קשוח להתעסק עם עניינים כאלה מיד אחרי לידה ❤️
אבל משהו שכן חשוב לי - להבהיר להורים שזאת הברית שלכם והם מוזמנים לעזור פיזית או כלכלית, וגם בעצות, אבל ההחלטות הן שלכם, ואם תצטרכו ללמוד משהו כמסקנה אתם תלמדו..
אין שום סיבה שירדו על ההחלטות שלכם גם אם הם משלמים. ואם כן - עדיף שלא ישלמו..
בלצפות לעזרה ולא לידע מראש
זה מזכיר לי מקרה קיצון של מישהי שאני מכירה שידעה שיש לה תאומים והתבאסה על אחותה הרווקה שטסה צמוד ללידה לטיול ארוך שתוכנן מראש- כי היא בנתה על העזרה שלה
הכלל בעיני ההוא נורא פשוט
או שלא מצפים לכלום ונערכים לעשות הכל לבד (בין אם זה קיטרינג או הפקה עצמית)
או שמשתפים ומבקשים עזרה מראש
כי אני חושבת שיש אמצע..
אם בונים תוכנית א ותוכנית ב לתרחישים שונים - זה ממש סבבה..
העניין הוא לא להיות בתחושה שחייבים לעזור ולתת לי.. זה בעיקר בנפש ובתודעה.
אז לדוגמה אם אחרי הלידה, אומרים לחמות - אנחנו מתכננים לעשות את הברית בקונספט הזה. מה דעתך, יתאים לך להכין סלטים או שנזמין מקייטרינג? (אפשרות שלישית זה לשלם לחברה/נערה שתלך ותקנה מצרכים ותכין, זה עדיין יוצא עלויות נמוכות יותר..)
או אומרים לאמא - יתאים לך להגיע מוקדם לערוך את האולם או שאביא נערה?
אני גם ממש לא יפיל את הסלטים על חמותי - אם היא תשאל מה אפשר לעשות מתכננת לבקש ממנה את זה ( ובמקרה הגרוע להזמין מקיטרינג כי בעלי לא רוצה להכין את זה, ולעצמי לא מתכננת לעשות כלום )
זה פשוט קצת באסה כי אמא שלי טובה בלארגן את האולם שיראה טוב וגם עוזרת לחברות שלה בשמחות ואני ממש סומכת עליה בדברים האלה ופעם שעברה היא באמת הלכה קנתה את החד פעמי, קישוטים וכו' הפעם את כל הקניות עשיתי אז זה נטו לארגן
היא ( ושאר המשפחה שלי ) אפו הרבה פעם שעברה, לא ביקשתי, הם רצו
בגלל זה אני רוצה לנסות לאפות לפני ( תוך כדי צירים אני כותבת את זה אז מי יודע ) ואם נרגיש שאין מספיק נקנה קצת ממאפיה - אבל ביתי הכי טעים!
אני ינסה כבר לברר על נערים שיכלו לעשות את זה - פשוט לא נראה לי שאני יוכל לפקח
אולי אני בAI סקיצה של איך אני רוצה שיראה 😅
וכל אחת מהן בטוחה שטובתך היא מה שטוב לה.
חמותך חסה על הכסף שלכם, אמא שלך חסה על הכוחות שלכם.
(מה איתך? את יודעת מה טוב ונכון ומתאים לך בין כל הקולות המבלבלים האלה?)
נשמע לי שכדאי לתקשר את הבחירות שלכם מהמקום שמכיר תודה על הרצון הטוב, ומבהיר מה נכון לכם.
נניח:
וואו, אמא, תודה שאת ככה דואגת לכוחות שלי! אני מרגישה שכרגע ארגון של אירוע מהסוג הזה כן תואם את הכוחות שלי, וזה מה שנכון לנו כרגע. חשבתי לחפש מישהו שיערוך ויפנה, כדי לא להכביד עלייך, אבל אם כן יתאים לך לעזור בעריכה זה ישמח אותי, כי אני מאוד אוהבת את הטעם שלך.
או:
וואו, חמותי, תודה שאת כל כך דואגת לנו כלכלית! ברוך ה' יש לנו את היכולת לממן מישהו שיעזור בעריכה ובפינוי, וכרגע חשוב לי לשמור על הכוחות שלי, גם אם זה עולה כסף. אם תרצי לעזור לנו עם הסלטים, זה יעזור לנו לחסוך.
לברית בעלי דאג בכלל. גם בפדיון לא הייתי מעורבת
הדבר היחיד שכן דאגתי לו זה קצת אוכל למקפיא לאחרי
לא סומכת על בעלי בקטע הזה חחח
בגלל זה הפעם כבר עושה בירורים לפני
מכינה תפריט
קונה כללל מה שאפשר
הייתי המפיקת אירועים של המשפחה
כל אירוע הייתי מעורבת בהכל
ואז אצל הגדול ילדתי ללידה קשה
ולא הייתיי פה בכלל
לא הזיז לי כלום
בעלי עוד איכשהו ניסה לשאול אותי צה אני ממעדיפה כי ידע שבשגרה זה ממד חשוב לי
אבל לא היתה לא פרטנרית בכלל (והוא היה ממש אומלל ואבוד)
ואז אמא שליי לקחה את הענינים לידיים ותפסה פיקווד
ועד היום אני לא יודעת מה היה שם ובתכלס? למי אכפת
בברית שניה כבר למדתי מראש
והלכנו על ברית בבית כנסת בישוב וסעודה במסעדה/אולם פה סמוך
וזה היה *לי* שווה כל שקל
באתי כמו אורחת
את הדברים האלה מראש
להתכונן זה לדאוג שישי עגלה סלקל ועריסה ובגדים
ומכינה את הילדים נפשית
וזהו....
מכל השאר מסירה מעלי אחריות
גם ככה עם הבטן בקוש מגיעה למטבח 
לקידוש קונים הכל
כנ''ל לברית שזה רק כיבוד להתחלה עד שמתחיל..
לא מתעסקת בזה בכלל
לא רואה טעם..וי שלי מספיק משימות...
הכנתי קינוחים לברית פרווה ובאמת השתמשו בהם (מוס קפה וסופלה)
כמה שבועות אחרי הפלה.
כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.
יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.
לא היה גבול לאושר.
כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.
אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..
חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.
ואז, זה נגמר.
אז יש את הצער הגדול.
אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.
אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.
כואב לי כל כך.
בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,
מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.
האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,
הצדדים,
מקדימה- שיפולי הבטן.
יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.
אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים
ואילו הכאבים באגן חדשים.
למי לפנות?
כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.
בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.
מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?
קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..
תודה מראש..
מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת
חיבוק♥️ תרגישי טוב!
ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,
והבטא כבר מאופסת..
מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף
אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח
אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק
אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב
בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים
החכמתי. תודה
יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?
אני סבלתי מזה כמה פעמים
ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה
השאלה שלי- איך עולים על זה?
אני בלי חום.
אם מרגיש כואב או אי נעימות.
זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד
אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...
יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....
גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.
ולמרות זאת החולשה המשיכה.
לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;
חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..
יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...
וכן לאמר...
יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.
העיסוי חיצוני כמובן
נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.
בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!
(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(
ממש משתתפת בצערך.
הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.
בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.
אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.
אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה
רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.
יותר בתחום של ספורט קיצבי.
כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.
אבל מוכנה לנסות.
אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..
ותודה!
מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.
ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.
אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).
אשמח להמלצה בפרטי.
אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.
תודה!
ועל התמיכה.
זה נותן כח..
שהשם יברך אתכן בטוב!
אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?
כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...
ליל שבת
סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח
דגים -50 שח
מרק קובות ביתי 30 שח
שבת בבוקר
בשר 80 שח
ממולאים או אורז עם עוף 50 שח
סעודה שלישית סלטים
מלבד זאת חלות 50 שח
עוגות ופיצוחים וחטיפים 80
עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות
אוףף
דרך כללית
זה לא מופיע בראשי
אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה
תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה
בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.
את יודעת מה לעשות הלאה?
לילדים שלי נמאס מעוף…
מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).
חוץ משניצל וחמין 🙏
אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם
או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).
אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז
טורטיות יותר טעים
מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים
מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.
כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח
מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים
חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה
ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?
שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..
הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.
אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..
בהצלחה בהחלטה!
עברתי לזה בלית ברירה
הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים
זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי
אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)
ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.
להשתמש במניעה לשווא
כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז
נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן
אבל אין לזה סוף ככה
צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)
ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)
אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...
יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.
הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה
כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים
אם להימנע כי יש חשש
אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.
ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה
אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש
אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.
להיכנס להריון.
ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס
הם מתעלמים מהעובדות בשטח
ומתייחסים רק ליום הביוץ
כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ
בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).
ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה
עם קוטל
אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו
עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות
בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.
מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום
אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם
האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום
אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל
לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד
אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים
וגם עם התקן זה קרה ויקרה
וכנל עם גלולות וטבעת
בקיצור
זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות
והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו
אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%
נכנסתי אתה
האמת בלי ג'ל
ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת
על כל השאר מאוד הקפדתי.
היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.
עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר
והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה
אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.
מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל
אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה
נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד
זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר
והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה
זו הגנה גבוהה
אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר
דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?
אז היא בודקת גם את זה
שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם
ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות
התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.
נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....
אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין
צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.
מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)
כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות
גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת
התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא
הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.
עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.
היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.
אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).
היא: שהוא ימות!
ומתפרצת בבכי.
והמחנק עלה לי לגרון.
וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.
ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).
ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.
וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.
איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!
יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔
מניסיון, יש להם כלים טובים!
ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש
וחיבוק גדול♥️♥️
אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)
היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים
זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.
הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶
בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)
ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...
לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.
זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.
כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.
וישר הם שאלו אם אבא מת😔
כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?
נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??
אחד מהם חזר ב"ה
וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו
וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'
ילד בן שלוש🙈🙈
מדהים פשוט
מרגישה בסדר
מצד אחד בשלב שמחכה כבר
מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה
הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)
הריון ראשון ברוך ה'.
בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.
מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...
מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.
ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...
בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!
חושבת בקופסאאחרונהסתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח
בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.
אני ממש מתרגשת.
חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות
אבל עדיין לא 🙄
אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)
בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...
חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות
ב"ה מרגישה מצוין
בחדר לידה🙄
כבר יומיים,
שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר
אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר
אני בהלם לגמרי,
ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!
לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…
סליחה אם הלחצתי🫣
הרבה כוחות! ♥️
מתפללות עלייך
תעדכני💕
חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה
מתפללת עלייך ועל העובר
בשורות טובות !
איך זה קרה? מה הרגשת?
אחרי כמה ימים של התכווצויות
לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי
רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....
ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....
בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.
בשורות טובות
תרגישי טוב
מבינה אותך אחד לאחד!
הייתי שלושה ימים בחדר לידה
ואח"כ באשפוז ארוך
וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן
אז תדעי שניסים יכולים לקרות
מתפללת עבורך
שתבשרי טוב מיום ליום!
שולחת הרבה כוחות
אני ממש שמחה לשמוע,
אכפת לך לפרט מה היה?
היפרדות או משהו אחר?
תודה על העידוד והכוחות
לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.
אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…
אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..
ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח
שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה
ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה
מחזקת אותך💕
יסתדר ויעבור בשלום
ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר
ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,
עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄
צרבות,
מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.
תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.
התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️
חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;
מרגישה מעולה
בעיקר עייפה ברמות קשות
ומחכה כבר לספרררר חחח
אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם
עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..
תקופה סופר מאתגרת נפשית
מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם
אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.