מאמין שגם אם תקחי על עצמך דירה קטנה תמצאי במהירות שותפה ואז את הוועדה הממיינית. את יכולה לבחור מי הסגנון שיהיה איתך בדירה

הבדידות יכולה להיות מסוכנת לא פחות

לכן לא הייתי ממהר להכריע בין השתיים

יכול להיות שלך יש עולם ערכי אחר ואפשר לדון על כך.

בכללי, חברה מעורבת זאת סיסמא,

כדי להבין את המונח צריך להסביר אותו.

כל עוד לא מסבירים - בסדר, סיסמאות תמיד אפשר להגיד

אבל נראה לי שלא כדאי לנצלש את השרשור

אגב, כמה זוגות *תורניים* אתם מכירים שיצא מדבר כזה? ובכלל? 

ובקשר לשאלה בסיפא- לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת. יכול להיות שתורניים פחות מכירים ככה כי הם פחות נמצאים בחברה מעורבת וחבל שכך ביגלאים האלו.

אם שבא לשם פחות דוס ימשיך את אותה מגמה,

מי שבא לשם דוס ישמור על כך גם שם. אדרבה, זה ישמור לו על השפיות.

לחפש מדרשיה או משהו בסגנון?

אני יודע שיש דבר כזה בעולם החרדי שבו הנשים יוצאות לעבוד

בבקרים ובערב חוזרות לדירת שותפות שאותה הן מתחזקות ובמקביל יש להן שיעורים שם

אין את זה לבנות לאומיות?  

לא יודעת כל-כך אם זה המקום ..

אבל גם אם את בוחרת להישאר בבית או באזור שלך

או לצאת

יש תמיד מקומות ..

מה שקורה אצלי זה שתמיד יש בנות שמתחתנות אבל במקביל אני מגדילה את המעגל ..

מה שאנחנו עושות זה חברןת של חברות ואז בום יש לך חברות חדשות ..

אנחנו קבוצה של איזה 18 בנות שזה המון לנשים בגיל שלי

נגיד אני עושה הפרשת חלה אני מזמינה חברות והן שואלות אותי אם אפשר להביא חברות .. וברור שכן

ואז אנחנו מעגל גדול

יש נשואות ויש רווקות ..

אנחנו נפגשות גם אצל הרווקות וגם אצל הנשואות

אגיד לא פעם שנשים נשואות לפעמים שוכחים אותן

שאני יוצאת ליום לא בהכרח אני אציע למי שנושאה אבל הן מבקשות שוב להזמין אותן..

ברור שהרווקות יותר מבינות מקרוב מה אני עוברת..אבל זה לא סותר שבשאר הנושאים הכל רגיל .

קיצר תזמי ערבים אפילו עם 2 חברות הן יבואו עוד 2 חברות וכבר..

זה לדעתי

בהצלחה

אה עוד משהו חשוב סגנון ..

אני חושבת שאדם שזקוק לחברה .. יכולה להגיד לך עלי זה ממש מחיה אותי .. זה חשוב לי אז אשקיע בזה

מה זה אומר שגם אם עושים משהו שאני פחות אוהבת .. למשל משחק קופסא .. אני אשתתף.. אני יודעת שיש פה שלל דעות והכל טוב פעם אנחנו נכינות משהו במטבח פעם בים פעם בעגלת קפה פעם לומדות תורה

( יש הרבה סגנונות. יש דתלושיות יש דתיות לאומיות יש תורניות על גבול החרדי ויש לייט .. הכי חשוב עין טובה

ככה הרבה יותר קל לעמוד על הגבולות שלך ועל הקבלה של אחת השניה)

יכולה להגיד לך שהיינו באיזה ערב של נשים שבו עלו מלא רבניות .. והבנות הדתלשיות הרגישו לא בנוח והם שיתפו העיקר שאנחנו איתכן..

יש הרבה רגעים מתוקים בתוך זה ..

נניח אנחנו בסופר אחת אוכלת רק כשרות מהודרת אז השניה שלא מקפידה על זה תחפש לה ראשונה ..

אני חושבת שאת קטנה יותר יש פריבילגיה ליצור סגנון בול כמו שלך שגודלים אפשר כבר לדעת להכיל יותר סגנונות

אנחנו יוצאות בשביל אחת בשניה לא דווקא בשביל לעשות וי

אבל ביקשת הערות והכוונות...

בתור בחור "חרד"לי" שעבר את גיל 30 (וגר אצל ההורים), אני חושב שלמרות ריבוי הרווקים והרווקות בימינו קשה למצוא דירות כאלה,

בגלל שרבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד).

מציע לך לחשוב ולהתבונן בנקודה הזו, ואולי תגלי שהתחושה שהגיע הזמן לצאת מהבית לדירה נחלשת קצת וממילא הבעיה נפתרת מכיוון בלתי צפוי.

אני ממש לא מזלזל בצורך להגדיל את מעגל החברות הרווקות, אבל לא בטוח שזו הדרך היחידה. כמובן, הפתרון האמתי לבעיית הבדידות נמצא במקום אחר

לא ממש מסכים עם ההכרזה:

רבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד)

המשתמע שזה אכן רצון ה'. אני לא ממש בטוח שזה כך. הרבה יותר טוב לאדם, בדרך כלל, לפתח עצמאות ולנהל בעצמו את כל ענייני חייו.

יכולים להיות מקרים ומצבים רבים שבהם יש יתרון להישאר בבית ההורים או שהיתרונות והחסרונות שקולים. אבל מפריע לי המשתמע שזה דווקא רצון ה'

או המשפחה בה נולדת או זו שהקמת.

שלבי ביניים אינם רצויים ויוצרים אידאליזציה לחיי רווקות.

ערבבת כאן בין "יותר טוב" לבין "רצון ה'",

באופן שמשתמע ממנו שאתה חושב שטוב יותר לאדם לנהוג אחרת מרצון ה'.

אז נכון "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו", אבל זה לא אומר שמי שלא מצליח להגיע לעול אשה "בזמן", מוטב לו להישאר תחת הסינר של אמו.

באותה מידה אני יכול לצטט מאותה פרשה - "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ - וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ". זה הסדר.

עוזבים את אבא ואמא כשמוצאים אישה.

אני באמת מופתע שצריך להסביר שהמשפחה היא המצב האידאלי ולא ביצות של רווקים.

אתה נביא? 

באמת בדקת שבכל המקרים זה יוצר אידיאליזציה? באופן אישי מכיר המון מקרים שממשיכים לחפש ולא נראה שזה מזיז להם. אם כבר לטובה זה פועל הרבה. כי כשאדם יותר טוב לו אז ממילא הוא יצא בצורה הרבה יותר טובה.

אין שום מצווה בתורה לגור בבית אצל ההורים. לא מבין מאיפה הגעת לזה.

אפילו לא הבאת טענה, רק אמרת "הרבנים אומרים". איזה רבנים בכלל התייחסו לזה? מה טענות שלהם?

לא יודע מאיפה הוצאת את הטענות שלך.

הסברתי שמצב האידאלי הוא משפחה ולא ביצות של רווקים.

אני באמת מופתע שצריך להסביר את זה, אבל ברור שזו האינטואיציה ברוב הציבור התורני.

לכן קשה לפותחת השרשור למצוא דירה כלבבה.

איפה ערבבתי בין שני הדברים, ואם ערבבתי למה משתמע הפוך?

ולפסקה הראשונה - אני ממש לא חושב שזה נכון.

ר' עקיבא עזב את אשתו ל24 שנים. באופן כללי היה מקובל במשך דורות שאנשים לומדים תורה רחוק ממשפחתם, וכך נהגו בני גד ובני ראובן כשיצאו לכבוש את הארץ...

בקיצור, התורה דורשת מאדם להקים משפחה, אבל לא להישאר במטבח של אמא אם הוא לא הקים משפחה.

רצון ה' לפי הבנתי הוא שאדם יהיה פעיל ויעשה דברים מועילים, ולא יגביל את עצמו לחסות ההורים שלו. נכון בוודאות לגבי גבר, וכנראה גם לגבי אשה.

זה לא סותר את הצורך והחיוב להקים משפחה.

והנה מה שחושב הרמב"ם על מי שמתחתן מיד אחרי שעזב את בית הוריו:

"קל וחומר יהיה הענין במי שאין לו חכמה כלל ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי חכמות הלמודיות אבל היה נסעו משכל אמו לשכל אשתו שנשאל שאלה משאלות האלהית שהם צפונות בדרשות אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ ויקצר שכלו להבין דבר מהם."

הקדמת הרמב"ם למשנה ט"ז:ל"ד

יש דברים שהם רק לבנות ויש דברים כמו סעודות שבת ועוד דברים שזה גם עם הבנים של הכפר. הסגנון הוא יחסית תורני, אמנם יש מנעד אבל יש שם עוד בנות תורניות וגם בנים תורניים. אני כרגע בחיפוש שותפות לדירה כדי להצטרף לשם. או בשכונה אחרת בירושלים, אם לא יסתדר שם.. 

יש גם את כנפי רוח שזה קהילה תורנית ירושלמית לצעירים- הם עושים לפעמים אירועים כמו ארוחות בחג, טיול בחוה"מ, אירוע בפורים.. ויש גם אירועים קטנים יותר ויוזמות ביומיום כמו התנדבות וכו'.. לאירועים שלהם מגיעים גם רווקים שלא גרים בירושלים.

אני גם בסביבות גיל 30 וגם מתאים לי סגנון תורני (פתוח יותר מחרד"לי, אבל אולי ההבדל לא כזה גדול) וממש מבינה אותך. אני לא נמצאת הרבה בפורום, אבל מוזמנת לפנות בפרטי אם תרצי..

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.