מאמין שגם אם תקחי על עצמך דירה קטנה תמצאי במהירות שותפה ואז את הוועדה הממיינית. את יכולה לבחור מי הסגנון שיהיה איתך בדירה

הבדידות יכולה להיות מסוכנת לא פחות

לכן לא הייתי ממהר להכריע בין השתיים

יכול להיות שלך יש עולם ערכי אחר ואפשר לדון על כך.

בכללי, חברה מעורבת זאת סיסמא,

כדי להבין את המונח צריך להסביר אותו.

כל עוד לא מסבירים - בסדר, סיסמאות תמיד אפשר להגיד

אבל נראה לי שלא כדאי לנצלש את השרשור

אגב, כמה זוגות *תורניים* אתם מכירים שיצא מדבר כזה? ובכלל? 

ובקשר לשאלה בסיפא- לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת. יכול להיות שתורניים פחות מכירים ככה כי הם פחות נמצאים בחברה מעורבת וחבל שכך ביגלאים האלו.

אם שבא לשם פחות דוס ימשיך את אותה מגמה,

מי שבא לשם דוס ישמור על כך גם שם. אדרבה, זה ישמור לו על השפיות.

לחפש מדרשיה או משהו בסגנון?

אני יודע שיש דבר כזה בעולם החרדי שבו הנשים יוצאות לעבוד

בבקרים ובערב חוזרות לדירת שותפות שאותה הן מתחזקות ובמקביל יש להן שיעורים שם

אין את זה לבנות לאומיות?  

לא יודעת כל-כך אם זה המקום ..

אבל גם אם את בוחרת להישאר בבית או באזור שלך

או לצאת

יש תמיד מקומות ..

מה שקורה אצלי זה שתמיד יש בנות שמתחתנות אבל במקביל אני מגדילה את המעגל ..

מה שאנחנו עושות זה חברןת של חברות ואז בום יש לך חברות חדשות ..

אנחנו קבוצה של איזה 18 בנות שזה המון לנשים בגיל שלי

נגיד אני עושה הפרשת חלה אני מזמינה חברות והן שואלות אותי אם אפשר להביא חברות .. וברור שכן

ואז אנחנו מעגל גדול

יש נשואות ויש רווקות ..

אנחנו נפגשות גם אצל הרווקות וגם אצל הנשואות

אגיד לא פעם שנשים נשואות לפעמים שוכחים אותן

שאני יוצאת ליום לא בהכרח אני אציע למי שנושאה אבל הן מבקשות שוב להזמין אותן..

ברור שהרווקות יותר מבינות מקרוב מה אני עוברת..אבל זה לא סותר שבשאר הנושאים הכל רגיל .

קיצר תזמי ערבים אפילו עם 2 חברות הן יבואו עוד 2 חברות וכבר..

זה לדעתי

בהצלחה

אה עוד משהו חשוב סגנון ..

אני חושבת שאדם שזקוק לחברה .. יכולה להגיד לך עלי זה ממש מחיה אותי .. זה חשוב לי אז אשקיע בזה

מה זה אומר שגם אם עושים משהו שאני פחות אוהבת .. למשל משחק קופסא .. אני אשתתף.. אני יודעת שיש פה שלל דעות והכל טוב פעם אנחנו נכינות משהו במטבח פעם בים פעם בעגלת קפה פעם לומדות תורה

( יש הרבה סגנונות. יש דתלושיות יש דתיות לאומיות יש תורניות על גבול החרדי ויש לייט .. הכי חשוב עין טובה

ככה הרבה יותר קל לעמוד על הגבולות שלך ועל הקבלה של אחת השניה)

יכולה להגיד לך שהיינו באיזה ערב של נשים שבו עלו מלא רבניות .. והבנות הדתלשיות הרגישו לא בנוח והם שיתפו העיקר שאנחנו איתכן..

יש הרבה רגעים מתוקים בתוך זה ..

נניח אנחנו בסופר אחת אוכלת רק כשרות מהודרת אז השניה שלא מקפידה על זה תחפש לה ראשונה ..

אני חושבת שאת קטנה יותר יש פריבילגיה ליצור סגנון בול כמו שלך שגודלים אפשר כבר לדעת להכיל יותר סגנונות

אנחנו יוצאות בשביל אחת בשניה לא דווקא בשביל לעשות וי

אבל ביקשת הערות והכוונות...

בתור בחור "חרד"לי" שעבר את גיל 30 (וגר אצל ההורים), אני חושב שלמרות ריבוי הרווקים והרווקות בימינו קשה למצוא דירות כאלה,

בגלל שרבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד).

מציע לך לחשוב ולהתבונן בנקודה הזו, ואולי תגלי שהתחושה שהגיע הזמן לצאת מהבית לדירה נחלשת קצת וממילא הבעיה נפתרת מכיוון בלתי צפוי.

אני ממש לא מזלזל בצורך להגדיל את מעגל החברות הרווקות, אבל לא בטוח שזו הדרך היחידה. כמובן, הפתרון האמתי לבעיית הבדידות נמצא במקום אחר

לא ממש מסכים עם ההכרזה:

רבים מה"חרד"לים" מבינים/מרגישים שהמציאות הנורמלית ורצון ה' הם שאדם יישאר בבית הוריו ומשפחתו עד נישואיו (גם אם הם מתאחרים מאוד)

המשתמע שזה אכן רצון ה'. אני לא ממש בטוח שזה כך. הרבה יותר טוב לאדם, בדרך כלל, לפתח עצמאות ולנהל בעצמו את כל ענייני חייו.

יכולים להיות מקרים ומצבים רבים שבהם יש יתרון להישאר בבית ההורים או שהיתרונות והחסרונות שקולים. אבל מפריע לי המשתמע שזה דווקא רצון ה'

או המשפחה בה נולדת או זו שהקמת.

שלבי ביניים אינם רצויים ויוצרים אידאליזציה לחיי רווקות.

ערבבת כאן בין "יותר טוב" לבין "רצון ה'",

באופן שמשתמע ממנו שאתה חושב שטוב יותר לאדם לנהוג אחרת מרצון ה'.

אז נכון "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו", אבל זה לא אומר שמי שלא מצליח להגיע לעול אשה "בזמן", מוטב לו להישאר תחת הסינר של אמו.

באותה מידה אני יכול לצטט מאותה פרשה - "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ - וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ". זה הסדר.

עוזבים את אבא ואמא כשמוצאים אישה.

אני באמת מופתע שצריך להסביר שהמשפחה היא המצב האידאלי ולא ביצות של רווקים.

אתה נביא? 

באמת בדקת שבכל המקרים זה יוצר אידיאליזציה? באופן אישי מכיר המון מקרים שממשיכים לחפש ולא נראה שזה מזיז להם. אם כבר לטובה זה פועל הרבה. כי כשאדם יותר טוב לו אז ממילא הוא יצא בצורה הרבה יותר טובה.

אין שום מצווה בתורה לגור בבית אצל ההורים. לא מבין מאיפה הגעת לזה.

אפילו לא הבאת טענה, רק אמרת "הרבנים אומרים". איזה רבנים בכלל התייחסו לזה? מה טענות שלהם?

לא יודע מאיפה הוצאת את הטענות שלך.

הסברתי שמצב האידאלי הוא משפחה ולא ביצות של רווקים.

אני באמת מופתע שצריך להסביר את זה, אבל ברור שזו האינטואיציה ברוב הציבור התורני.

לכן קשה לפותחת השרשור למצוא דירה כלבבה.

איפה ערבבתי בין שני הדברים, ואם ערבבתי למה משתמע הפוך?

ולפסקה הראשונה - אני ממש לא חושב שזה נכון.

ר' עקיבא עזב את אשתו ל24 שנים. באופן כללי היה מקובל במשך דורות שאנשים לומדים תורה רחוק ממשפחתם, וכך נהגו בני גד ובני ראובן כשיצאו לכבוש את הארץ...

בקיצור, התורה דורשת מאדם להקים משפחה, אבל לא להישאר במטבח של אמא אם הוא לא הקים משפחה.

רצון ה' לפי הבנתי הוא שאדם יהיה פעיל ויעשה דברים מועילים, ולא יגביל את עצמו לחסות ההורים שלו. נכון בוודאות לגבי גבר, וכנראה גם לגבי אשה.

זה לא סותר את הצורך והחיוב להקים משפחה.

והנה מה שחושב הרמב"ם על מי שמתחתן מיד אחרי שעזב את בית הוריו:

"קל וחומר יהיה הענין במי שאין לו חכמה כלל ולא הרגיל נפשו בדרך מדרכי חכמות הלמודיות אבל היה נסעו משכל אמו לשכל אשתו שנשאל שאלה משאלות האלהית שהם צפונות בדרשות אין ספק שהם רחוקים בעיניו כרחוק השמים מן הארץ ויקצר שכלו להבין דבר מהם."

הקדמת הרמב"ם למשנה ט"ז:ל"ד

יש דברים שהם רק לבנות ויש דברים כמו סעודות שבת ועוד דברים שזה גם עם הבנים של הכפר. הסגנון הוא יחסית תורני, אמנם יש מנעד אבל יש שם עוד בנות תורניות וגם בנים תורניים. אני כרגע בחיפוש שותפות לדירה כדי להצטרף לשם. או בשכונה אחרת בירושלים, אם לא יסתדר שם.. 

יש גם את כנפי רוח שזה קהילה תורנית ירושלמית לצעירים- הם עושים לפעמים אירועים כמו ארוחות בחג, טיול בחוה"מ, אירוע בפורים.. ויש גם אירועים קטנים יותר ויוזמות ביומיום כמו התנדבות וכו'.. לאירועים שלהם מגיעים גם רווקים שלא גרים בירושלים.

אני גם בסביבות גיל 30 וגם מתאים לי סגנון תורני (פתוח יותר מחרד"לי, אבל אולי ההבדל לא כזה גדול) וממש מבינה אותך. אני לא נמצאת הרבה בפורום, אבל מוזמנת לפנות בפרטי אם תרצי..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים