יצא לי ממש ארוך, אם אין לך כח - דלגי.
פירטתי פה את כל החיים שלי בערך חחחח סתם לא באמת..
למי שכן יש לה כח רצון ופניות, אשמח ממש לשמוע איך לצאת מהפלונטר הזה
אני גרה בבניין מגורים מקסים, כל השכנים ממש נחמדים (חוץ מהפינת חי ועוד שכנה אחת)
יש שכנים שיש לי איתם יותר ויש שפחות. אני יחסית חדשה בניין, עברנו לפני 4 שנים +-. מרביתם גרים שם כבר 20 שנה..
שכנה שגרה דלת מולי אחת המאתגרות!!! בגלל שהיא גרה קרוב אליי, כל דקה היא נמצאת, נוכחת, קיימת ואם לא אחד מהם אז דופקת על הדלת.
אני יורדת לכניסה לבניין יש שם גינה קטנה ורחבה למשחק חופשי, דקה אחר כך גם היא למטה.
היא כל הזמן שואלת מה אני עושה בצהריים ורוצה להצטרף.
סיפור מהחופש, אני יוצאת עם בעלי והילדים!!! לאנשהו. היא כמובן - לאן את? ואני כזה מתחמקת שיוצאים להזיע ובללה הבן שלי אומר לה: לאיקאה והיא כזה "וואי איך אני רוצה איקאה אבל אין לך מקום באוטו, אה כן יש מקום מקדימה (כי אחד מאיתנו יושב ליד הילדים, היא כבר יודעת את זה) וואי איך אני רוצה לבוא איתך אני יכולה להצטרף?" כמובן שסירבתי. משתפת כדי שתבינו את הרעיון.
ליל שבת בעבר הייתי יורדת לטייל עם הילדים, למדתי לשקר ולהגיד שבדיוק קבעתי עם חברה בגינה רחוקה אז היא מציעה ללוות אותי לשם.
עם הזמן התחלתי להישאר ליל שבת בבית כי כמה אפשר להתחמק מאנשים אז היא רוצה להיכנס לשבת לפטפט.
אני לא תמיד פותחת את הדלת, הדלת נעולה היא שומעת את הילדים שתחשוב שאני מניקה. היא דופקת שעות!!!! מדברת עם הבן שלי שואלת אותו כשהדלת נעולה איפה אמא והוא עונה לה שהיא על הספה, אז היא אומרת לו תגיד לה לבוא והבן שלי קורא לי. כלומר - היא מבינה שאני ליד הדלת. פדיחה.
חול המועד מצאתי את עצמי מבקשת מהגדול לרדת בשקט כדי שהיא לא תשמע אותנו תצא ותחפור בשאלות.
היא התגרשה לפני שנה בערך, כל שיחה איתה אני שומעת עליו כבר מכירה אותו יותר ממה שהוא מכיר את עצמו. חלק מהילדים גרים איתו ויש שם ניכור הורי מכל צד כלפי הצד השני. הבת שלה עברה תאונת דרכים קשה, כתוצאה מזה או שבלי קשר האיש שהייתה מאורסת לו עזב אותה ולא הייתה אמא מאושרת בעולם כמו השכנה הזאת. סיפרה לכולם כמה כל מה שאדם עושה.. מאושרת אני אומרת לכן - מאושרת!!!
אמרתי לה בעבר שבסה"כ אני צעירה וקשה לי ממש לשמוע סיפורים כואבים על הילדים, התמבגרים, אני לא בנויה לזה. תקופה היא לא סיפרה ואחר כך שוב חזרה לזה. בכל תחילת שיח היא אומרת לי "אני יודעת שאת לא רוצה לשמוע אבל תקשיבי רגע ומכאן אני שעה צריכה לשמוע על היחסים שלה עם הילדים ןהגרוש - - - "
כשאני לא באה לה בטוב היא יכולה ברגע להחליט לצאת עליי בצעקות ואחר כך להתנצל שעות (לא כי אני עושה לה ברוגז חחח ממש לא. אני לרוב מסכימה איתה כדי לא להיכנס לדיונים. מחליקה נושאים כדי שתתן לי להמשיך בדרכי ועדיין היא יוצרת ויכוחים כל הזמן. מהשבת האחרונה - ירדתי לטייל והיא כמובן הצטרפה. הבן שלי רצה לחזור לשחק בבניין עם אחד השכנים. אמרתי לה כזה טוב, שפרה אני חוזרת. זה הזמן שלו ואם הוא רוצה אז נחזור כי גם ככה קור אימים היא עונה לי בצעקות לא מה פתאום את מחליטה הוא לא יחליט לך את אמא שלו ובללה, אני עושה לה עם הידיים לצדדים ומסתובבת לבית. לא בהפגנתיות אלא פשוט כי מיציתי את הדיון הבן שלי מזמן רץ חזרה ובאמת קפוא עד שחזרתי לעצמי מהצינון האחרון לא רוצה שוב להיות חולה. חצי שעה אחר כך היא חוזרת, הייתי בבניין בשיח עם שכנות אחרות היא קוראת לי לצד אומרת לי וואיייייי מה ברור את צודקת זכותך ללכת אבללללל שימי לב באיזה מידה את מקשיבה לו כי !אני! יותר גדולה ממך ויש לי יותר ניסיון ממך ואני אומרת לך מותר לך להחליט ואם החלטת שאת רוצה לטייל אז את מחליטה כאילו - ברצינות? אני כזה כן כן נכון ויאללה שחררי. היום בבוקר שוב שולחת הודעה קולית באורך נצח בנושא. מיציתי את הסחיטה הרגשית הזאת).
לפני החגים הגיעו לגור בבניין שכנים חדשים, יש להם ילדים קטנים שאחד מהם לומד בכיתה של הגדול שלי.
האישה הזאת מזמינה אותי ללכת איתה לגינה, מציעה שהילדים ישחקו ביחד
מגיעה אליי בשבת לקפה ועוגה
למרות שהיא הגיעה לגור כאן לפני בקושי חודש היא שמה לב לשכנה המדוברת והיא אומרת לי בקטע הכי טוב בעולם - שוש אני רוצה ללכת איתך אבל קשה לי שהיא מצטרפת, השכנה המבוגרת לא באה לה בטוב והיא צודקת.
עד שיש שכנה חדשה מתוקה ונעימה שיש לה ילדים בגילאים של הילדים שלי, ששני הגברים מפטפטים ונהנים, הוא גם מהקהילה שלנו אז בכלל נחמד.
אני רוצה לשמור על קשר זה בסה"כ גם לטובתי, לטובת הילדים שנהנים אחד בחברת השני.
אני לא יכולה להכניס את הצעירה אליי בשבת בבוקר ולהגיד לשכנה השנייה ששומעת מהדלת שיש המולה בפנים - אני לא יכולה להגיד לה שהיא לא יכולה להיכנס
אני לא רוצה להפסיד את החברות הזאת (מה גם שהשכנה החדשה הצעירה, יש לה אחות רחוב ליד וכבר יצא לנו ללכת לגינה שקרובה גם אליה, אני מכירה את אחותה. לאחות הזאת יש חבורת חברות שגם מגיעות לגינה לראשונה מאז שעברנו לעיר הזאת אני סופסוף מרגישה שכיף לי ללכת לגינה ולפגוש שם בנות גילי, להיות בשיח עם אמהות צעירות ולא לשבת בודדה על הספסל (או עם השכנה שדיברנו עליה מקודם שמצטרפת ועסוקה בלחנך אותי)
אני לא רוצה שהשכנה הזאת תהרוס לי.
בנוסף לאלה היא נורא סוחטת, סוחטת רגשית
סוחטת מידע
חופרת בשאלות אישיות, זוגיות
למרות שאני לא עונה לה ולא נכנסת לזה היא עדיין ממשיכה לשאול כל הזמן
היא מכניסה לי מילים לפה שאני מעולם לא אמרתי
מחליטה שאם בעלי עלה הביתה אחרי תפילה ולא רצתי איתו ביחד מדרגה מדרגה אנחנו כנראה בריב וחייבת לדעת איך ועל מה הריב משפיע בחיים (ברמה של:
שפרה: פעם קודמת כשלא היית בטוב עם בעלך.
אני: לא היינו בטוב?
כן כן כי לא עלית איתו ביחד ושמתי לב. אני - אני אחת הטובות אני תמיד שמה לב לדברים האלה ראיתי עלייך שאתם לא בטוב
אוקיי אז?
איך זה משפיע עליכם? למה אני שואלת?
ומתחילה לשפוך סיפור חיים על מה שזה עשה לה ולגרוש ובגלל זה אם היא והגרוש לא קיימו יחסים חודשיים והילד שלום בית שמדברים עליו כל שני וחמישי אז ברור שגם אנחנו
כאילו אמאלה עזבי אותי.
כל השיחה הזאת בגלל שהיא המציאה שאנחנו לא בטוב. אכלה לי ת'ראש.
בהמשך לשאלה ששאלתי לפני שבוע בערך על הפינת חי שפתחו לנו בבניין,
ועכשיו גם השכנה הזאת
בטח תגידו לי לעבור דירה
כרגע פחות אפשרי לנו למרות שאני ממש לא מולהבת מהמקום בו אני גרה, זה מה יש עכשיו
יום יבוא ויהיה שינוי
אשמח לטיפים לשנים הקרובות בהם אני כן גרה שם,
איך אני יכולה "לנפנף" אותה ממני?
לא בקטע רע, אני יודעת שקשה לה, נכון - היא אומללה אבל אני לא יכולה לאמלל גם את החיים שלי.
אני לא בנויה לקשר חונק.
אני שנים דוחה חברויות חדשות כי לא סובלת מחויבות חברתית, לא פנויה לזה כרגע. אני רוצה לחיות את חיי בלי לדפוק חשבון לאחרים.
מה עושים?
סוף פריקה.
מדברים
