אשמח להכוונה - יחסי שכנותשושנושי

יצא לי ממש ארוך, אם אין לך כח - דלגי.

פירטתי פה את כל החיים שלי בערך חחחח סתם לא באמת..

למי שכן יש לה כח רצון ופניות, אשמח ממש לשמוע איך לצאת מהפלונטר הזה

 

אני גרה בבניין מגורים מקסים, כל השכנים ממש נחמדים (חוץ מהפינת חי ועוד שכנה אחת)

יש שכנים שיש לי איתם יותר ויש שפחות. אני יחסית חדשה בניין, עברנו לפני 4 שנים +-. מרביתם גרים שם כבר 20 שנה..

שכנה שגרה דלת מולי אחת המאתגרות!!! בגלל שהיא גרה קרוב אליי, כל דקה היא נמצאת, נוכחת, קיימת ואם לא אחד מהם אז דופקת על הדלת.

אני יורדת לכניסה לבניין יש שם גינה קטנה ורחבה למשחק חופשי, דקה אחר כך גם היא למטה.

היא כל הזמן שואלת מה אני עושה בצהריים ורוצה להצטרף.

סיפור מהחופש, אני יוצאת עם בעלי והילדים!!! לאנשהו. היא כמובן - לאן את? ואני כזה מתחמקת שיוצאים להזיע ובללה הבן שלי אומר לה: לאיקאה והיא כזה "וואי איך אני רוצה איקאה אבל אין לך מקום באוטו, אה כן יש מקום מקדימה (כי אחד מאיתנו יושב ליד הילדים, היא כבר יודעת את זה) וואי איך אני רוצה לבוא איתך אני יכולה להצטרף?" כמובן שסירבתי. משתפת כדי שתבינו את הרעיון. 

 

ליל שבת בעבר הייתי יורדת לטייל עם הילדים, למדתי לשקר ולהגיד שבדיוק קבעתי עם חברה בגינה רחוקה אז היא מציעה ללוות אותי לשם. 

עם הזמן התחלתי להישאר ליל שבת בבית כי כמה אפשר להתחמק מאנשים אז היא רוצה להיכנס לשבת לפטפט.

אני לא תמיד פותחת את הדלת, הדלת נעולה היא שומעת את הילדים שתחשוב שאני מניקה. היא דופקת שעות!!!! מדברת עם הבן שלי שואלת אותו כשהדלת נעולה איפה אמא והוא עונה לה שהיא על הספה, אז היא אומרת לו תגיד לה לבוא והבן שלי קורא לי. כלומר - היא מבינה שאני ליד הדלת. פדיחה.

חול המועד מצאתי את עצמי מבקשת מהגדול לרדת בשקט כדי שהיא לא תשמע אותנו תצא ותחפור בשאלות.

היא התגרשה לפני שנה בערך, כל שיחה איתה אני שומעת עליו כבר מכירה אותו יותר ממה שהוא מכיר את עצמו. חלק מהילדים גרים איתו ויש שם ניכור הורי מכל צד כלפי הצד השני. הבת שלה עברה תאונת דרכים קשה, כתוצאה מזה או שבלי קשר האיש שהייתה מאורסת לו עזב אותה ולא הייתה אמא מאושרת בעולם כמו השכנה הזאת. סיפרה לכולם כמה כל מה שאדם עושה.. מאושרת אני אומרת לכן - מאושרת!!!

 

אמרתי לה בעבר שבסה"כ אני צעירה וקשה לי ממש לשמוע סיפורים כואבים על הילדים, התמבגרים, אני לא בנויה לזה. תקופה היא לא סיפרה ואחר כך שוב חזרה לזה. בכל תחילת שיח היא אומרת לי "אני יודעת שאת לא רוצה לשמוע אבל תקשיבי רגע ומכאן אני שעה צריכה לשמוע על היחסים שלה עם הילדים ןהגרוש - - - "

כשאני לא באה לה בטוב היא יכולה ברגע להחליט לצאת עליי בצעקות ואחר כך להתנצל שעות (לא כי אני עושה לה ברוגז חחח ממש לא. אני לרוב מסכימה איתה כדי לא להיכנס לדיונים. מחליקה נושאים כדי שתתן לי להמשיך בדרכי ועדיין היא יוצרת ויכוחים כל הזמן. מהשבת האחרונה - ירדתי לטייל והיא כמובן הצטרפה. הבן שלי רצה לחזור לשחק בבניין עם אחד השכנים. אמרתי לה כזה טוב, שפרה אני חוזרת. זה הזמן שלו ואם הוא רוצה אז נחזור כי גם ככה קור אימים היא עונה לי בצעקות לא מה פתאום את מחליטה הוא לא יחליט לך את אמא שלו ובללה, אני עושה לה עם הידיים לצדדים ומסתובבת לבית. לא בהפגנתיות אלא פשוט כי מיציתי את הדיון הבן שלי מזמן רץ חזרה ובאמת קפוא עד שחזרתי לעצמי מהצינון האחרון לא רוצה שוב להיות חולה. חצי שעה אחר כך היא חוזרת, הייתי בבניין בשיח עם שכנות אחרות היא קוראת לי לצד אומרת לי וואיייייי מה ברור את צודקת זכותך ללכת אבללללל שימי לב באיזה מידה את מקשיבה לו כי !אני! יותר גדולה ממך ויש לי יותר ניסיון ממך ואני אומרת לך מותר לך להחליט ואם החלטת שאת רוצה לטייל אז את מחליטה כאילו - ברצינות? אני כזה כן כן נכון ויאללה שחררי. היום בבוקר שוב שולחת הודעה קולית באורך נצח בנושא. מיציתי את הסחיטה הרגשית הזאת).

 

לפני החגים הגיעו לגור בבניין שכנים חדשים, יש להם ילדים קטנים שאחד מהם לומד בכיתה של הגדול שלי. 

האישה הזאת מזמינה אותי ללכת איתה לגינה, מציעה שהילדים ישחקו ביחד

מגיעה אליי בשבת לקפה ועוגה

למרות שהיא הגיעה לגור כאן לפני בקושי חודש היא שמה לב לשכנה המדוברת והיא אומרת לי בקטע הכי טוב בעולם - שוש אני רוצה ללכת איתך אבל קשה לי שהיא מצטרפת, השכנה המבוגרת לא באה לה בטוב והיא צודקת.

עד שיש שכנה חדשה מתוקה ונעימה שיש לה ילדים בגילאים של הילדים שלי, ששני הגברים מפטפטים ונהנים, הוא גם מהקהילה שלנו אז בכלל נחמד. 

אני רוצה לשמור על קשר זה בסה"כ גם לטובתי, לטובת הילדים שנהנים אחד בחברת השני.

אני לא יכולה להכניס את הצעירה אליי בשבת בבוקר ולהגיד לשכנה השנייה ששומעת מהדלת שיש המולה בפנים - אני לא יכולה להגיד לה שהיא לא יכולה להיכנס

אני לא רוצה להפסיד את החברות הזאת (מה גם שהשכנה החדשה הצעירה, יש לה אחות רחוב ליד וכבר יצא לנו ללכת לגינה שקרובה גם אליה, אני מכירה את אחותה. לאחות הזאת יש חבורת חברות שגם מגיעות לגינה לראשונה מאז שעברנו לעיר הזאת אני סופסוף מרגישה שכיף לי ללכת לגינה ולפגוש שם בנות גילי, להיות בשיח עם אמהות צעירות ולא לשבת בודדה על הספסל (או עם השכנה שדיברנו עליה מקודם שמצטרפת ועסוקה בלחנך אותי)

אני לא רוצה שהשכנה הזאת תהרוס לי.

 

בנוסף לאלה היא נורא סוחטת, סוחטת רגשית

סוחטת מידע 

חופרת בשאלות אישיות, זוגיות 

למרות שאני לא עונה לה ולא נכנסת לזה היא עדיין ממשיכה לשאול כל הזמן

היא מכניסה לי מילים לפה שאני מעולם לא אמרתי

מחליטה שאם בעלי עלה הביתה אחרי תפילה ולא רצתי איתו ביחד מדרגה מדרגה אנחנו כנראה בריב וחייבת לדעת איך ועל מה הריב משפיע בחיים (ברמה של: 

שפרה: פעם קודמת כשלא היית בטוב עם בעלך. 

אני: לא היינו בטוב? 

כן כן כי לא עלית איתו ביחד ושמתי לב. אני - אני אחת הטובות אני תמיד שמה לב לדברים האלה ראיתי עלייך שאתם לא בטוב

אוקיי אז?

איך זה משפיע עליכם? למה אני שואלת?

ומתחילה לשפוך סיפור חיים על מה שזה עשה לה ולגרוש ובגלל זה אם היא והגרוש לא קיימו יחסים חודשיים והילד שלום בית שמדברים עליו כל שני וחמישי אז ברור שגם אנחנו 

כאילו אמאלה עזבי אותי.

כל השיחה הזאת בגלל שהיא המציאה שאנחנו לא בטוב. אכלה לי ת'ראש.

 

בהמשך לשאלה ששאלתי לפני שבוע בערך על הפינת חי שפתחו לנו בבניין,

ועכשיו גם השכנה הזאת

בטח תגידו לי לעבור דירה

כרגע פחות אפשרי לנו למרות שאני ממש לא מולהבת מהמקום בו אני גרה, זה מה יש עכשיו

יום יבוא ויהיה שינוי

אשמח לטיפים לשנים הקרובות בהם אני כן גרה שם,

איך אני יכולה "לנפנף" אותה ממני?

לא בקטע רע, אני יודעת שקשה לה, נכון - היא אומללה אבל אני לא יכולה לאמלל גם את החיים שלי.

אני לא בנויה לקשר חונק.

אני שנים דוחה חברויות חדשות כי לא סובלת מחויבות חברתית, לא פנויה לזה כרגע. אני רוצה לחיות את חיי בלי לדפוק חשבון לאחרים.

 

מה עושים?

 

סוף פריקה.

וואי וואי, נהיה לי מעיק והרגשת מחנק רק מלקרואקופצת רגע

נשמע שיש לה איזו בעיית אישיות.

לדעתי את חייבת לשים לה גבולות או באמת לעבור דירה...


לא יודעת אם הייתי מעיזה לעשות את זה אבל מניסיוני המוגבל רק גבולות מאוד מאוד ברורים, בצורה אסרטיבית, יוכלו *אולי* לעזור. משהו בסגנון של:


אם מבקשת לבוא איתך לגן שעשועים: מצטערת זה לא מתאים עכשיו, אלו רק נשים צעירות עם ילדים קטנים נפגשות עכשיו.

באה בשבת: עכשיו לא מתאים שתהיי כאן זה זמן משפחתי, אם יתאים לך ב - שעה שכן מתאימה לך - נשמח שנשב לקפה /נצא לסיבוב.

מעלה נושא שקשור לזוגיות שלכם את קוטעת ישר ואומרת: קיבלתי על עצמי לא לדבר על בעלי עם שום אדם, זה עלול לפגוע לנו בשלום בית ואני לא מוכנה לזה בשום אופן, ואם היא מעלה את זה שוב לומר את זה שוב, אם היא מתווכחת שזה לא פוגע בשלום בית לומר הכי ברור שאפשר: זה הגבול שלי ואני לא מוכנה לדבר על זה.


זה לא מספיק לומר לה דברים פעם אחת, כמו שאת רואה, את חייבת ממש לשמור על עצמך ועל הגבולות שלך, אם היא מעלה נושאים שאת לא רוצה לדבר עליהם, לומר באופן ברור שזה לא מתאים לך ובכלל לא להכנס לדיון למה והאם זה לא מתאים ומי צודק.


אם תחששי לפגוע בה היא לא תרפה מעצמה... 

מזעזע ביותרשוקולד פרה.

אמאל'ה איך את שורדת???

הייתי מפוצצת הכל, פשוט כי אני לא בן אדם שיכול לחיות על ביצים. שתתעצבן? סבבה. היא הביאה את זה על עצמה.

מצטערת, לא יכולה לדבר כרגע. לחתוך ענייני וקצר.

את ממש לא חייבת לשמוע סיפורים שלה

בטח לא חייבת לה דין וחשבון

ובטח ובטח שלא צריכה להקריב חברות של שכנה טובה.


בלי לחשב איך היא תגיב.

פשוט לעצור כל קשר וזהו.

להיות קצת ביצ'ית בלי לחשוב אלף צעדים קדימה.

אל תקריבי את עצמך או ילדייך עבור אישה לא מטופלת.

משאבי הנפש שלך מוגבלים ואת אמא לילדים.

מה שאר השכנים עושים?צוףלבוב
כנראה אין לך ברירה אלא להגיד במפורש -סליחה , שיינה ,אבל אני לא יכולה לדבר. סליחה שיינה , לשון הרע דבר נורא .אם היא הולכת אחרייך אז לדבר על משהו שלא מעניין אותה. אל תתני לה לדבר , תדברי בעצמך על משהו שלא מעניין אותה , על שחמט אולי , אל תתייחסו למה שהיא אומרת , תמשיכי בנאום על שחמט. 
לגבי השכנים האחריםשושנושי

סליחה שלא מגיבה אחת אחת

הן מתעלמות, למדו אותה עם השנים ולמדו לשמור מרחק

קורה ששפרה (שם בדוי כמובן) קוראת לאחת מהן והיא פשוט לא מסתובבת אליה.

וזה כואב לי, כואב ברמות לראות שמתעלמים מבן אדם, עם הזמן אני מבינה שאלה החומות שהשכנות בנו כדי לא להישבר.

אני החדשה בבניין אף אחד לא הכין אותי

היה נורא נחמד לקבל עוגה בשבת הראשונה אחרי שעברנו לפה

בכל השנים האלה זה לא שכל הזמן ברציפות אני סובלת ממנה, עד שהיא התגרשה היה ממש בסדר לא הרגשתי אותה כמעט

מהרגע שהיא התגרשה, בערך מאז חלה החמרה. לפחות מאז אני התחלתי להרגיש אותה ככה צמוד

בעלי טוען שתמיד הייתה ככה, אני משום מה לא זוכרת את זה 

אולי זה עוד היה סביל מספיק ולא הדליק לי נורה אדומה

בעלי מהרגע הראשון לא התחבר 

את מהממת💞השקט הזה
חחחחחחח בול!אם_שמחה_הללויה

זה גם מה שעבד אצלי

לענות על שאלה בשאלה

או להקדים המון שאלות

יואו אמאלה איזה הזויה השכנה!מאוהבת בילדי

אני קוראת ותוך כדי מנסה להתחמק ממנה... מהמסך.. חחח

 

אין לי מושג מה להגיד לך, רק שקראתי.

מתאים לי להיות גם כזו שחופרים לה, אני לא ממש יודעת ל/שים גבולות..

 

(טרי מהיום- הייתי בתור לרופאה והגיעה אישה אחת לחכות גם בתור. הספקתי ב10 דקות לשמוע את כל קורות חייה ומשנת חייה, כולל של השכנות שלה. וכמה חשוב להאכיל תינוק ולא לפחד לשלב תמ"ל, ולא להשאיר מים באמבטיה... הכי פדיחה שהיה עוד אברך בתור ושמע את כל השיחה שלנו... התביישתי. במיוחד שסיימתי להניק אז היא אומרת לי בקול- תסדרי את החולצה@! שלא יראו לך!!!)

בטוחה שאין לך במה להתבייש!לפניו ברננה!

אם כבר העריך אותך על הסבלנות כלפי מישהי שלא 100%..

החולצה היא אכן פדיחה ולא נעים, אבל את לא עשית שום דבר!!!❤️

חיבוק

חיבוקקקק❤️❤️לפניו ברננה!
לא קראתי הכלאמאשוני

אבל קראתי מספיק כדי לקבל את הרושם שאת יכולה לעשות שינוי!!

זה לגמרי בידיים שלך.


איך את עושה שינוי? מפסיקה לתת לה לנהל אותך!

נכון שאם חברה הייתה מספרת לך שהילד שלה בהתנהגות שלו גורם לה לעשות דברים שהיא לא רוצה בהם, היית משתגעת ואומרת לה שהיא חייבת להפסיק לתת לילד שלה לנהל אותה?

אז זה אותו דבר בדיוק.

תרשמי לך את ההתנהגויות שהיית רוצה להפסיק:

להפסיק לשקר בדבר היעד

להפסיק לרדת בשקט

להפסיק לשמוע דברים שלא נעימים לך.


ואז לקרוא את זה שוב ושוב ושוב.

ולשנן לעצמך:

אין הדבר תלוי אלא בי.

הבחירה בידי.

רק אני אנהל את עצמי

אני טובה כמו שאני.


ואז כשאת מנוהלת רגשית נכון, היא תמשיך לנסות אותך, אבל כשהיא תבין שאין טעם, היא תפסיק מעצמה.


אם היא רעבה רגשית שתדאג לעצמה, שלא תפיל את זה עלייך.


מהיום אם בא לך לשתף שאתם נוסעים לאיקאה, את לא מסתירה. וכשהיא רוצה להצטרף את עונה שלא מתאים.

לא בשחצנות ולא בהתנצלות. בביטחון ואסרטיביות.

תקבעי גבולות ותעמדי בהם.

ומספיק עם השקרים. אין טעם לשקר. תהיי בטוחה באמת שלך, אין לך מה להתנצל עליה.


את יכולה להחליט ששכנה אחת את מכניסה ואת השניה לא.

אחת עושה לך טוב והשניה לא. הכל בסדר. זה מתחיל בך!! אם את לא תאמיני שמה שאת עושה הוא בסדר, לעולם לא תצליחי לשדר את זה הלאה.

תפסיקי להתכווץ. תהני עם המשפחה שלך, תהני עם החברות שלך, המחשבות לא צריכות לנדוד על ההיא מעבר לקיר.


לעבור דירה זה לברוח מהקושי, בכל דירה יהיו אתגרים.

מצטרפת לבנות מעלי. להתרחק מיוזמתך, ממש כמו השכנהכתבתנו

החדשה.

השכנה מהקומה היא הלא בסדר, והיא גם לא 100 אחוז איתנו. כמו שהיא לא באמת רגישה אליך ולצרכים שלך אלא כופה את עצמה כשזה לא נעים לך, ככה תחתכי אותה בחזרה. לא מתאים לי עכשיו. לא מעוניינת בטרמפיסטים. אני רוצה זמן בבית שלי עם מי שהזמנתי וכד'. בפרצוף. היא יכולה לעשות ריגשי, וזה לא משנה כי היא זו שהתחילה והביאה את זה על עצמה. אם אין לה מסננים ומחסומים משל עצמה זה לא אומר שאת צריכה לתת לה להיכנס למרחב האישי שלך.

כשמתאים לך קצת לתת לה לשפוך את הלב- תאפשרי. כשלא- להגיד לה את האמת בפנים. זה לא עניינך מה קורה ביני ובין בעלי ואני לא משתפת איתך פעולה. זה לא שהיא איזה דוגמה ומופת שיש באמת מה לשמוע את העצות שלה.

תתחברי עם השכנה החדשה, ותרגישי בנוח ליזום איתה מפגשים ללא השכנה מהקומה, ואם היא דופקת תאחלי לה בריאות והצלחה אבל תרגישי בנוח להגיד שכרגע היא לא מוזמנת. ואם היא משחילה סיפורים כדי למשוך זמן אז להגיד לה אני אקשיב לסיפורים בפעם אחרת ופשוט לסגור עליה את הדלת. טוב, נראה לי הבנת את המסר. בהצלחה. קל להקליד, קשה ליישם, אבל אלו החיים שלך והפרטיות שלך, אם תתני לדברים מבחוץ לנגוס בזה, את ומשפחתך תהיו הנפגעים העיקריים.

מצטרפת למזדעזות...מתואמת

מעלה רעיון:

אולי יש בבניין אישה אחרת, מבוגרת וחכמה, שתוכל "לפרוש חסות" על השכנה הזו?

כי נשמע שבאמת יש לה חייל קשים (ואולי גם אישיות קשה), והיא חייבת מישהו יחסית מקצועי שידע לדבר איתה ולטפל בה.

אם תמצאי שכנה כזו ותשתפי אותה בדיסקרטיות בבעיה, היא תוכל להתחיל להזמין אותה, לדבר איתה, לכוון אותה קצת (בהמשך - גם לטיפול), ואת בכל פעם שהיא נטפלת אלייך תוכלי לומר לה: "סליחה, שפרה, אני ממהרת עם הקטנים שלי, אבל יפה מהקומה למעלה אמרה שהיא ממש תשמח לארח אותך אצלם עד שהגברים חוזרים מתפילת שבת - יש לה ילדים בגיל שלך, בטח יהיה לכן על מה לדבר!" ואז לברוח משם...


בכל אופן, את אלופה ממש ששרדת עד עכשיו!

קראתי הכל;)גוגי גוגי

ואי באמת העיקה עליי

תקשיבי!

א. את לא עובדת דירה בגלל אנשים פסיכים

ב. את גם לא תפסידי חברות בגלל זה

ג. את מתחילה לשים גבולות ברורים לחיים שלך

ד. ברור לך שהאישה עם בעיה אישיותית-נפשית-כפייתית קשה?

ה. אל תחשבי שזה יפגע בה, כרגע את יותר פגועה

ו. היא חודרת לך לפרטיות בצורה מאוד בוטה ורק זה סיבה לנתק קשר

ז. לאט לאט תתחילי לסגל לעצמך תרגילים של התרחקות והפניית עורף.

ח. אם אתם הסגנון.. להתייעץ עם דמות תורנית שתיתן לכם כתפיים רחבות שתרגישי בנוח גם להיות מגעילה.

 

מצטרפת לזעזעוע העמוקקSeven

ברור שיש לה משהו...

מצטרפת לחכמות מעלי שרשמו לשים גבולות

רק חשוב לי לחדד בלי שום הסבר בלי שום שקר

את לא מתרצת לה למה היא לא נכנסת לבית שלך או לא מצטרפת

שהיא דופקת את פותחת ןמסבירה שזה לא מתאים ושתחזור לבית שלה ובטח לא תנהל שיחות עם הבן שלך!!!! הזויה !

יואו אני רק רוצה לומר לךדפני11

שאת מתוקה בטירוף!!!!

אימלההה

איזה צדיקה את.

איך את מוכנה לשמוע אותה ולהכניס אותה בכל זאת לחייך עד עכשיו.

אני אחשוב פרקטית מה ואיך כדאי לשחרר אותה אבל וואלה מצדיעה לך. יש לך מידות מהממות וכמה שיגידו לך להעיף אותה - קודם כל תהיי מאושרת שאלו המידות שלך. זכות זכות. ותמיד יש מה לדייק ואיך... אבל כשזה הבסיס- החיים שלך בטוח תותים. עם בעלך ועם הילדים ועם כולם כי את מחליקה..... וזאת תכונה מדהימה ויקרה בעיני

איזה תגובה מהממת!!אוהבת את השבת

ונראלי אולי תתחילי מבפנים ואז תעברי למעשים?

שכשהיא אומרת לך אתם לא בטוב תצחקי על הסיטואציה בתוכך... ולא תתייחסי אפילו בשבב רצינות, כאילו זה ילד קטן...

לי בכללי מאוד עוזר משחקי דמיון.. נגיד בסיטואציה מלחיצה דמיינתי שהאישה מולי היא דודה שלי, או שמישהי שקצת נכנסה למקום רע מולי והיתה עוהש לי מלא פרצופים- דמיינתי שהיא שכנה כזו מוזרה שפעם היתה גרה לידנו וכזה...


ואז בשלב הבא לעבור למעין, נגיד להכין לך נושא שיחה קבוע שכשהיא מדברת על הגרוש והיחסים הסבוכים עם המשפחה את מעלה אותו, מה הכנת אתמול לצהריים? אני אשמח לרעיונות. קבוע. ואז לא יהיה לה ברירה לעבור נושא ולהבין שאת לא מוכנה להיכנס לזה...

עוד משהו שעוזר זה לשנן מראש מנטרות- מפטים שעוזרים לך מולה- ולחזור עליהם כמעט דיסק שרוט שוב ושוב ושוב... כאילו את לא מבינה את הסיטואציה...


קטונתי כמובן

נשמע ניסיון קשוחחחחחחח


בהצלחה יקרה!!♡♡♡


ודבר אחרון, אולי תתכנני לך מראש שמתי הזמנים שאת פנויה ויכולה לעשות את החסד של היחס אליה, כרגע נשמע שהמערכת יחסים מאודדד לא מאוזנת אבל אולי בהמשך כשיירגע משמעותית תחליטי מתי את  מפנה את עצמך לזה וזה בכוחות שלך ורק בזמנים האלה תהיי בקשב אבלללל לא להיכנס לנושאים לא בריאים, אין שום סיבה שהיא תדבר איתך עת היחסים עם בעלך למשל או דברים קשים אחרים...!


בהצלחה שוב♡♡ 

וואיייטרמפולינה

זה מזכיר קצת את השכנה שלי זה מאד קשה, קשר שסוחט רגשית, זה סיוט

פשוט לשים גבולות מאד ברורים בלי להתבייש

אצלי זה ממש עבד

אחותי את קדושה. זהו.נעמי12
על ריצוי חולני לא שמעתן?שושנושי

לא בטוחה שזה כלכך מבורך

אולי יותר קדושה מעונה 

אני שמחה שכתבת את זה בעצמךהמקורית

כי באמת נשמע שזה נובע ממקום של ריצוי אבל לא סותר את זה שכדי לרצות צריך סבלנות של ברזל ומידות טובות.

אני סומכת עלייך עם המודעות שלך תצליחי לאזן❤️

תודה לכן שחיכיתןשושנושי

דיי ברור מההודעה הפותחת שזה הקושי

ועדיין לשמוע את זה מאחרים זה כבר טו מאצ'

מהממות אתן כולכן

 

סליחה אם נגעתי בנקודה רגישההמקורית

חייבת רק לכתוב שהאימוג'י הצוחק היה בגלל הניסוח של נעמי ולא חלילה כי צחקתי עלייך

 

בעברי הייתי מאוד מרצה. ובקלות יכלתי להיכנס לסיטואציות כאלה אז ממש מבינה אותך

לא לא מה פתאום הכל טובשושנושי
דווקאתקומה

אני רציתי לכתוב שנשמע שאת ממש מנסה לשים גבול

ואת ממש יודעת מה מתאים לך ומה לא

ועל כל אדם "רגיל" זה כנראה היה עובד, והמסר היה עובר.

אבל כאן, זה מצב לא רגיל.

בין אם בגלל קושי מאוד גדול שלה וחוסר בחיים שלה או חוסר טארט וחוסר הבנה חברתית שלה. אני לא יודעת על מה בדיוק זה יושב. אבל ברור שזה לא רגיל.


 

ואת, ברגישות המהממת שלך, עוברת ניסיון ממש לא פשוט.

בין הרצון שלך לא לפגוע בה, לבין הרצון לפרטיות, למרחב, לחיים שלך שנפגעים כתוצאה ממנה, גם אם היא לא מתכוונת.


 

ואני לא מבטלת בכלל את הדילמה, כי אני חושבת שזו דילמה אמיתית.


 

אני לא יודעת מה הייתי עושה

בוודאי שאי אפשר לתת לזה לפגוע בך בצורה כל כך משמעותית

אבל אני כן מעלה כאן מחשבה שלי על חסד, שלפעמים הוא לא מגיע בצורה יפה ונעימה. לפעמים ה' מזמן לנו חסד, שבאמת באמת קשה לעמוד בו (וכמו שכתבת יפה, יש לזה גם השלכות עליכם)

ואז יש לנו בחירה, עד כמה רחוק אנחנו הולכים עם החסד שלנו, והאם בכלל אנחנו מסוגלים לכך. אני לא חושבת שהקשר עם השכנה הזו צריך להיות קשר חברי עבורך

אם תבחרי להיות איתה בקשר כלשהו, זה מתוך חסד אמיתי, בלי לקבל תמורה.

ואחרי זה, אחרי ההבנה שזה פשוט חסד, מגיעים הגבולות שלך, כמו שכתבו לך כאן יפה.

כלומר, יש כאן אישה בודדה וקשת יום, עם קושי להבין מה מתאים מבחינה חברתית ומה פחות.

והשאלה היא האם ועד כמה את מוכנה לעזור לה. מתוך הבנה שאפילו קצת זה יותר מכלום.

וזה לא ניסוח דמגוגי אלא ניסוח אמיתי.

ההסתכלות צריכה להיות על מה את כן עושה עבורה, ולא מצפון על כל מה שלא תעשי עבורה.

אני קצת מסתבכת כאן עם עצמי

יכול להיות שזה לא אפשרי

אבל אולי אם כן יהיה אפשר לשנות את החשיבה, ולהגיע מתוך מקום בטוח מעצמך של מה כן ומה לא, זה יצליח

מסכימה ממש!!!!! זה לא נראה לי כמו ריצוישיפור
את מנסה לשים גבול בלי לפגוע וזה נורא מורכב. 
מתחברת למה שכתבתבארץ אהבתי

@שושנושי - אני ממש מבינה אותך. מדמיינת את עצמי בסיטואציה כמו שלך, וברור לי שיש סיכוי טוב שהייתי מגיעה לאותו מצב.

את לגמרי בסדר. ואת בהחלט נשמעת שאת מנסה לשים גבולות, אבל בעדינות ובלי לפגוע - כי אכפת לך גם ממנה. והיא לא נותנת מקום לגבולות שלך.

וזה לגמרי חסד מה שאת עושה איתה.

אבל ברור שזה לא צריך לבוא על חשבונך. ולכן באמת בשלב הזה כנראה צריך לעשות איכשהו שינוי. כי להמשיך כמו שהיה עד עכשיו זה כבר יותר מידי.


 

אבל באמת אל תתחרטי או תרגישי אשמה על מה שהיה עד עכשיו. כמה זכויות וחסדים עשית - תקחי את כל הקרדיט עליהם, ואל תפילי את זה על 'ריצוי חולני'. את באמת בן אדם טוב ואכפתי ומתחשב, ומול אישה חסרת גבולות זה הגיע למקום לא בריא. אבל זה לא מבטל את הטוב שעשית איתה עד עכשיו.


 

אין לי יותר מידי עצות איך להתנהל מעכשיו. כמו שאני מבינה איך הגעת לזה, ככה אני גם לא יכולה לדמיין איך הייתי יוצאת מזה. אבל כבר כתבו לך פה על זה הרבה.

מקווה שתצליחי לעשות את זה בצורה נכונה, שתרגישי טוב עם עצמך ועם התגובות שלך, ושתצליחו להגיע לאיזון ביחסי השכנות שלכן...

 

 

והעצה שאני כן יכולה לתת - להתפלל על זה...

להגיד בצורה ברורה : אני הולכת. בייהמקורית

לא לענות לה להודעות

לעשות מה שבא לך ואם היא רוצה להצטרף להגיד לה - אני מצטערת אבל לא

תתרחקי

תתעלמי

מסכנה היא לא מאה אבל את לא צריכה להתפלפ יחד איתה

בדיוקקקקשירה_11אחרונה

תודה על התגובה

ו@שושנושי חיבוק גדול

את פועלת לשעתי גמו שצריך

בן אדם נורמלי מזמן היה מבין

אבל כנראה בגלל שהיא לא כל כך בקו

אז איתה צריך קצת מעבר

לדוד אם השכנה אצלך והיא דופקת אז שתמשיך לדפוק…

כי זה לא ייגמר

לפני שעושים חסדים עם אנשים צריך לדאןג לעצמנו❤️

אולי תנסי למסגר את הזמן את מקדישה להקפצתי לבקר

להגדיר לעצמך בדיוק את הזמן שאת איתה. ביום שלישי בין השעות x לy, ובשבת בין..

שאר הזמן להיות נחמדה והחלטית- אני כרגע עם הילדים שלי, זה זמן משפחתי בלי אורחים. יש שכנה אחרת אצלך- מתנצלת, קבעתי איתה מראש, אנחנו צריכות לדבר על משהו בפרטיות. אם תרצי ביום שלישי בשעה x אני פנויה.

ממש להתאמן על הגבולות האלו, היא דופקת בדלת לפתוח ולומר שזה לא זמן מתאים עכשיו. בלי תירוצים אפילו. לא להתחמק אלא לומר כל פעם שזה לא מתאים לך כרגע.

(אוסיף עוד טיפ שנתנו לי כשהתלבטתי על יחס למישהו עם אספרגר, עם חוסר טקט קיצוני שלא הבין שום רמז- ללמוד מהחוסר טקט שלו ביחס אליו. לחשוב איך הוא היה מתנהג בסיטואציה הפוכה ולנסות לנהוג ככה, למרות שזו התנהגות שמאוד לא אופיינית לי)

לא חושבת שאפשר להשיגSeven
קשר בריא עם כזה אדם ולכן אני חושבת שהנכון זה לנתק טוטאלי
אמאל'ה! אמאל'ה.... עעעעבאתי מפעם

אין לי עצות. רק להגיד שקראתי

ונחנקתי.

הצילו!! זוועה. 

מודה שקראתי רק חלק ותגובותאם_שמחה_הללויה

אנשים כאלה סוחטים אנרגיה😑 איו ברירה אלא להתרחק, האנרגיה שלנו קצובה. אם היה לנו אינסוף אנרגיה אז היינו עושים אינסוף חסדים גם עם אנשים כאלה, אבל כיוון שאנרגיה שלנו קצובה אנחנו צריכות לשמור על עצמנו שישאר לנו כח למשפחה שלנו ולאנשים קרובים

מסכימהאמאשוני

וגם בגלל סחיטת אנרגיה, אנשים מתרחקים מהם ואז נוצר בור עמוק,

שמי שמנסה באדיבות לתת קצת, נשפך עליו הר, כמו פירצה בסכר.

היא צריכה טיפול כדי להשתלב בחברה נורמלית, ואף אחד לא צריך לשאת בתוצאות של החוסר טיפול ולפגוע בעצמו.

היא לא אישה רעה, אבל ההתרחקות לא נובעת כעונש וכשיפוטיות אלא כשמירה על מלאי האנרגיה הזמינה.

ולגדל ילדים קטנים זה לא פשוט גם ככה.

וואי ווואי וואי השכנה לא בריאה בנפשה חד משמעית.ממתקית

מה תעשי? צריך לחשוב... מעניין מה כתבו לך, אקרא.

מנסה לחשוב על עצמי, במקרה כזה, ואני הבנאדם שהכי לא נעים לו מי ומי ומי...

אבל אני סוגדת לפרטיות שלי ולחיים שלי, אז כנראה שהייתי אומרת הכי ברור שאפשר, אם כי לא בטוח שתבין, אחרת הייתה כבר מבינה מזמן.

אין לי הרבה מה להגיד אבל את נשמה טובהמתיכון ועד מעון
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')