איך משהו מהם יכול להיות רע מיסודו?

ברור ששלושתם טובים עם אופציות לרעה

היחיד שאיכשהו הייתי מתלבט לגביו זה סמארטפון, כי הוא ספציפית ממש בנוי ככלי חובה שצמוד אל האדם כל הזמן ומנסה לשאוב אותו לשטויות.

אא"כ זה לדבר מצווה\עברה וע"ז, שאז זה כן טוב\רע, אבל בשאר הדברים זה לא נקרא.

חוץ מזה בכל דבר אפשר לעשות טוב ורע, במיוחד במסכים, אבל טכנית בכל דבר (אפשר בכסף לקנות אקדח ולהרוג מישהו, ואפשר בכסף לקנות לעני אוכל).

כל הדיבורים על הגעגועים על הימים של פעם שחיו את החיים האמיתיים...

ברור שהתועלת רבה על המגרעות אבל אי אפשר להתכחש שהן קיימות(:

כשלפלאפונים עם מקשים היה הקצבת סמסים מזערית בחודש, ובשביל להתכתב עם חברים אשכרה היינו שולחים סמסים כל הלילה?

אני זוכר שאבא שלי צעק על אחותי הגדולה ונופף מולה חשבונית של שעות שיחה בטלפון הקווי בטענה שהיא מגזימה!

הרומנטיזציה לימים שלפני הטכנולוגיה לא מרגשת אותי. מעניין רק האם בבית שבו יש מחשב וטלוויזיה (כמו שהיה לי) הבית משתמש בזה עבור התועלות הרבות הקיימות בזה, או מכלה את זמנו במשחקים וסדרות (כמו שקרה לי)

((((טלוויזיה זה דווקא יכול להיות דוגמה לטכנולוגיה שהיא רק לא טובה)))))

(*טלוויזיה = ערוצי תקשורת).

אבל בגדול רובינו מכלים את זמנינו הפנוי במשחקים וסדרות):

ובדורות הקודמים הורים נזפו בילידיהם שהם מגזימים עם הדיו😅

ואני חושבת שהחיים שלי ממש סבבה עם כל הטכנולוגיה, לא רואה את עצמי כובסת או קוטפת כלניות יום חורפי...

אבל כן טיפה לחשוב בכוחות עצמי במקום לבדוק בGPT/ בגוגל...

אלה היו כלי התקשורת שלנו בראשית שנות ה2,000:

מסך מחשב ענק ורבוע

טלוויזיה שמנה וגדולה

באמת שהיה לנו אחד כזה פעיל בבית, אבל הם ממש מיושנים

זה אחד יותר מתקדם, היה לנו משהו דומה

אלה היו הפלאפונים הניידים. מסך דיו, אחלה של משחקים, בטריה נצחית

כמו שבעבר הדעה הרווחת היתה שיצטרכו גודל של חדר בשביל מחשב(:

או של קלטות וידאו וטלכרט

ווקמן זה לפני זמני לדעתי (וההבדל בין ווקמן לדיסקמן זה שלווקמן יש בטריות ודיסקמן הוא עם תקע? כי אם כן אז זה דווקא יותר מתקדם )

דיסקמן היה לנו אחד נפלא. היינו שומעים בו סיפורי אגדות מוקלטים (עליבאבא ו40 השודדים). גם אבא שלי התקין איזו מערכת שמע מפוצלת בין כל החדרים וככה כולנו יכולנו ללכת לישון באותו הזמן ולהקשיב לסיפורים. אני הייתי גג בן 5 לדעתי.

MP3 זה היה די מתקדם. ואני מדבר איתך על המעפנים האלה:

למתקדמים היה את הMP4 מעורר הקנאה, שהגלגל המרכזי שלו היה חצי טאץ' וניתן היה לגלול לאורכו בשביל לדפדף (בוכה)

אני בכיתה ה' השקעתי את מיטב כספי בשביל לקנות MP5 מרנין ועוצמתי (לא מצאתי את הדגם המדויק, אבל זה הכי דומה שמצאתי) :

לגבי קלטות וידאו - הקטע הכי מגניב מבחינתי היה שאבא שלי היה משיג כל הזמן קלטות חדשות של סרטים, ולתקופה לא מבוטלת היינו המשפחה שכולם באו לראות אצלה וידאו.

ואז התחיל החידוש המפואר של הDVD, ובמקום קלטת גדולה וכבדה (עם קפיץ כיפי לנדנוד בחלק העליון שלה) שאגב, מריצה פיזית לאחור את הסרט!) קיבלנו את הדיסקים הקטנים והפשוטים האלה. לאבא של חבר שלי היה E-mule 

והוא היה צורב להם סרטים כל הזמן, ואיבדנו את הסטטוס של המשפחה הכי מגניבה

כמו אש.

אמצעים מדהימים עם עוצמות גדולות מאוד.

עם פיקוח מדוקדק, גבולות ברורים, מקדמי הגנה - אפשר להפיק מהם תועלת גדולה. ובלעדיהם, אסון. 

כלי ניטרלי עם אופציות טובות ולא טובות.

המחשב, האינטרנט והטכנולוגיה כשלעצמם הם אמצעים, הם לא בעלי כוונה מוסרית או רצון. האופן שבו בני אדם משתמשים בהם הוא זה שקובע אם התוצאה תהיה חיובית או שלילית

בלי כלום כלום של טכנולוגיה

טוב אולי רק עם טלווזיה קטנה שיהיה בה אפשרות לראות המומינים ואווטאר וזהו

איפה שיש את האומגה

ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה

עין אבו כלאב

An / A Book Club

נסעתי לפה ברכב

חם פה

במופלא ממך אל תדרוש

אין לב יש ראש

אחת שתיים שלוש

ולפני אחד מה אתה סופר

אבל בדברים אחרים פתאום יש להם אמונה עיוורת.

אחרי שאמרתי למישהו שאין שום דבר מזיק במונוסדיום גלוטמט, והתגובה שקיבלתי הייתה כאילו זה פשוט חילול הקודש להגיד את זה. למרות שבסוף לא הייתה לו שום סיבה הגיונית למה הוא בטוח שזה רעל, חוץ מזה ש"ככה כולם אומרים מאז ומתמיד".

נראה לכם שמשהו בדורות האחרונים גורם לאנשים יותר להאמין לקונספירציות או שזה היה ככה מאז ותמיד?

לענ"ד - הפוסטמודרניזם פגע באופן מערכתי וגלובלי בתרבות, ופגם בערך האמת. אנשים התרגלו לחיות בדיסוננס קוגנטיבי שמונע מהם לעבור דרך העובדות הברורות והשכל הישר כדי להבין את העולם.

כל הבעיה בקונספירטורים והסיבה שהשיח איתם תמיד כל כך מייגע הוא שאין להם ערך לאמת, והם כמעט אף פעם לא מתיימרים להעמיד נרטיב קוהרנטי ומבוסס. הם משגשגים איפה שיש חצאי אמיתות ובלאגן, ומקבלים תאוצה כל אימת שמתגלה פגם במסקנות המתקדמות של המדע. בקיצור - טפילים.

וע"ע הנאום של ג'ון גאלט בסוף הספר "מרד הנפילים" של איין ראנד, שם שם

אבל מנה חמה עושה לי לא טוב בגוף

מהדברים שאני מרגישה שאכלתי רעל

ושניהם לא בריאים, בסוף זה תלוי בעיקר במינון 

וגם בדברים שמסביב (פעילות גופנית, שאר המאכלים, מצב נפשי ועוד)

הסויה שם נורא חזקה, הגיוני שבה יש רעלים. כלומר - אני מזדהה עם תחושת ההרעלה

כי אני לא אוהבת רטבים ועדיין יוצאת עם בחילה

לא יודעת מה שמים שם

ספציפית בהקשר הזה - לא.

מה לעשות

(בהתחשב בזה שהטענה המדעית היא כנראה שאני לא קיימת)

והאמת לא דיברתי על "מדע"

יותר על אנשי מקצוע מסוג מסוים (פחות בפגישות אחד על אחד, יותר בדף שלהם ברשת) עם תשובות מזיקות לא פחות ממה שהם מנסים למנוע

אני מבינה שאנקדוטה היא לא סטטיסטיקה

ושהדברים כנראה נכונים על רוב העולם

הקטע עם מדע הוא שברמת העיקרון - מחקרים מתפרסמים, ואף אחד אחד לא מפריע לך לשחזר אותם בעצמך, ולראות מה קורה.

אבל גם הרבה מחקרים מוטים או בעיתיים מראש

(חצי מהיום קראתי מחקרים, ואז התעצבנתי עליהם מחדש כשהבנתי שהנחת המוצא שלהם לא רלוונטית בשום צורה למה שאני מנסה למצוא)

זה לא בדיוק "בדורות האחרונים"

לפני זה לא ממש היה מדע במובן שאנחנו מכירים היום עם ביקורת עמיתים וידע נגיש ככה שכל אחד יכול לשחזר את הניסוי בעצמו

ואנשים שיוצאים נגד מה שמקובל גם היו כל הזמן, אבל האינטרנט גם מאפשר את זה הרבה יותר, וגם מציף אותם באנשים שמאמינים בדברים דומים, והם מרגישים ש"הרבה" אנשים חושבים ככה

אני חושב שהם מזימה שנועדה להפוך את כולנו לטיפשים יותר

זה בעצם מוקדש לי☺️

כי אני הכרתי למבולבלת תשיר הזהה

וכרגיל ביצוע מרשים של מאסטרו אהבתי תשינויים ממש

השיר הבא שאלמד יהיה: יומן מסע של אריק ואביב

תשמע את החישגוז:

אתה מוכשר ממש. הביצוע מהמם!

תגיד איזה שירים אתה אוהב, אולי גם אקדיש לך אחד