לקרוא את הספר - 'לצאת מהדעת' של הרב יהושע שפירא וצבי אייל

שמה פה קטע שהזכיר לי מה שאמרת

מתוך שיחה של הרב מאניס פרידמן. (AI תימלל)

"בגלל ההבדלים הללו, גברים ונשים לעולם לא יבינו זה את זה, לעולם. המרחק, ההבדל הוא כל כך עצום, זה כל כך חלק מהנפש הגברית, וזה כל כך לא מוכר לנשים, שלא משנה כמה נדבר על זה, אתן לא מבינות את זה. אנחנו מין אחר. בשפה מודרנית, גברים התפתחו מעפר, נשים התפתחו מיצור אנושי. מינים שונים. לכן גברים ונשים לעולם לא יסתדרו. גברים ונשים אפילו לא טובים זה לזה. כלומר, כולנו יודעים את זה, אנחנו פשוט לא רוצים להודות בזה. אישה שיש לה גבר בחייה היא אומללה. וגבר שיש לו אישה בחייו... 

אבל הנה מה שאני אומר: גברים ונשים באמת לא טובים זה לזה. הם צריכים לחיות באיים נפרדים, להתרחק זה מזה, כי זה רק צרות, רק צרות. זו הסיבה, זו הסיבה שאלוהים ברא נישואין. כי נישואין פירושם מערכת יחסים בין בעל לאישה, לא בין גבר לאישה. אם הגבר שמתחתן לא הופך לבעל, או האישה לא הופכת לרעיה, אז עדיף להם להישאר בנפרד. גבר ואישה לא יכולים להיות נשואים זה לזו. אז מה שקורה בעולם היום זה שאנשים מתחתנים ומסרבים להפוך לבעלים ונשים. וזה הפך להיות כל כך מקובל, אנחנו כל כך מקובלים על כך ש... אם בעלך מתנהג לא יפה, את למעשה שומעת: "הוא גבר, את צריכה להבין, אלה גברים". ובכן: "אני לא התחתנתי כדי שיהיה לי גבר בחיי, התחתנתי כדי שיהיה לי בעל". ויש הבדל עצום בין בעל לגבר. יש הבדל עצום בין אישה לרעיה. רעיה. ההבדל הוא כל כך עצום, שאנחנו לא רוצים לעשות את השינוי. אז אם עוקבים אחר הרצף הזה, ההבדל בין זכר לנקבה, וכן הלאה, בואו נסתכל על הצד החיובי...."

בהרצאה ההיא ספציפית הוא מסביר את ההבדלים במבנה האישיותי של הגבר והאשה ולמה זה ככה, ובסוף מגיע למסקנה שגברים צריכים להיות הנותנים ונשים המטפחות (של מה שקיים).

אז ממה שהבנתי, בעצם זה שהם באים להשלים אחד את השני

זאת שאלה טובה אין לי תשובה(:

זה ממש אותו דבר

כמעט מתנצלת בשם הבנות כולן

ועכשיו ברצינות- מאחלת לך שבעוד תקופה תסתכל אחורה ותגיד לעצמך שטוב שזה קרה.

ואצלה כנראה אפשר גם להבין למה היא ככה (אני זוכר את המקרה שלכם).

אבל גם אם כולן ככה, יש לשורש שזה נובע משם גם ביטויים חיוביים, אולי אפילו בעיקר ביטויים חיוביים. ומי שבעיקר יהנה מהם אלו אנחנו, רק צריך לדעת איך לעבוד עם זה.

ונגלה לך סוד,

אנחנו באמת עם קשה, הכל מסובך איתנו,

גם לנו עם עצמנו מאוד מסובך וקשה!

אבל תתעודד,

האישה שתהיה שלך היא כנראה אחת כזאת שמספיק תרצה את הקשר ביניכם (וכמובן שגם אתה), ומתוך הרצון הגדול הזה תהיו מוכנים להיקשר אחד לשני- לא תפחדו מהסיבוכים ותדעו שהם רק מחזקים את הקשר ביניכם!

אתם תסתבכו כל כך חזק אחד בשני עד שתהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהסיבוכים שלה ולא יהיה אפשר עוד לפרק את הקשר הזה! 😉

בקיצור, סיבוכים זה טוב. הם מרחיקים את האחרות, ומקשרים ומחברים את האחת הנכונה. 

הדרן עלך חוסר טקט😁

אם אתה צריך עצות אשמח לעזור בנושא

בעקבות אי אלו טענות שהושמעו כלפי בפרטי אני מבהיר:

מתחילה זו הייתה הלצה. לגמרי הלצה.. הכל בסדר. 

בזוגיות יש הרבה דברים מסובכים, גם לנשים וגם לגברים.

מן הסתם זה הולך ומסתבך עם הזמן.

להיות מאורס זה יותר מסובך מדייט ראשון, בנישואים יש עוד סיבוכים, כשמגיעים הילדים אז יש עוד כמה סיבוכים...

מסובך לבחור איפה לגור, מסובך לבחור מסגרת לילדים, מסובך להחליט על מה מוציאים ועל מה חוסכים...

אני חלילה לא מנסה להפחיד, יש גם המון המון המון טוב בזוגיות ובהורות, אבל בהחלט יש גם סיבוכים.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים