מה גורם לכם לצחוק? אבל לא לגחך או לחייך, אלא ממש לצחוק?
קלטתי שבתקופה האחרונה בקושי יוצא לי לצחוק, וזה ממש חבל.
מה גורם לכם לצחוק? אבל לא לגחך או לחייך, אלא ממש לצחוק?
קלטתי שבתקופה האחרונה בקושי יוצא לי לצחוק, וזה ממש חבל.
אם אני בבאסה אני רואה הופעה שלו/ גיא הוכמן/ שחר חסון/ דניאל כהן/ אורי חזקיה וכבר יש וייב טוב
לגעת באוראני אגיד לך, לא יודעת אם נכון עלייך אבל אני הרגשתי תקופה שלצחוק זה 'לא מכובד' כאילו, מקווה שאני אצליח להסביר את זה נכון אבל שאם אני צוחקת אני נראית ילדותית ולא בוגרת... דיברתי עם אבא שלי פעם על הנושא והוא אמר לי משפט, משו בסגנון של 'ילדים שמחים הרבה יותר מבוגרים כי ככל שמתבגרים יש יותר דאגות, אם תביאי לילד ממתק הוא ישמח, אם תביאי למבוגר מליון שקל הוא יחשוב איך הוא מכסה את שאר החובות...'-מאז הבנתי שאני רוצה להישאר ילדה במובן הזה והיום אני שמחה ומתלהבת מכל דבר, גם אם מביאים לי ממתק שאני לא אוכל כי אני יודעת שהוא לא עושה לי טוב-אני אתלהב ואשמח כי אני רוצה להיות בנאדם שמח ולא דיכאוני ולא אכפת לי אם חושבים עליי שאני ילדה קטנה או לא בוגרת, הגעתי למסקנה שאם להיות בוגרת זה אומר להיות בלי שמחת חיים-עדיף לי להישאר ילדה....
בהתחלה זה היה לצחוק בכח ואחר כך מבינים שכמעט על כל דבר את יכולה להסתכל בצורה מצחיקה, לצחוק במקום לבכות... לצחוק על העולם, לא על אנשים, על סיטואציות, כרגע זו כבר דרך חיים שלי, אני הולכת ברחוב עם חיוך וצוחקת הרבה, כאילו שהברירת מחדל של המוח תהיה לחייך ולצחוק...
אישית, אין לי הרבה אפשרויות
כנ"ל "חלב ללא פרה". מה ימנע מצמחוני לצרוך בשר וחלב שמופקים מבלי שניזוק בעל חיים כלשהו?
מה עושים כשמתגעגעים?
ואל תגידו לי הזמן יעשה את שלו
וזה געגוע לא רק לקשר אלה למשו עמוק יותר למשו שלא היה
אבל יהיה מתישהוא בעתיד?
כיסופים מין געגוע שטבןע בתוכי
לגודל או לעצמי או למשו לא קיים משו נסתר, נעלם
לא יודעת להסביר בדיוק🙈
גם אם לפעמים נראה שאין סיבה לקום בבוקר, ועדיף לשכב במיטה לנצח, מחכים... זה יעבור...
ואני מבין אותך מאוד!!
אני חושב שיש כמה כלים שעזרו לי ואוליי יכולים לעזור גם לך הלוואי
אז הדבר הראשון זה להשלים עם הרגש הזה ולהכיר בו, בלי לדחוק אותו לפינה. לתת לו מקום אמיתי
והדבר השני זה להתעסק בהווה. לי היה עוזר מאוד להתאמן,לסדר את החדר, לצאת לטייל
והדבר השלישי, אם זה ניתן אז ליזום איזו שיחת טלפון, או בהודעות לשמוע קצת היה יכול לעזור
צודק ככ באמת מנסה למצוא כל מיני דברים לעשות אבל כשקשה תמיד הגעגוע בא ונכנס בלי רשות ומציף..
וליזום שיחת טלפון התכוונת עם למי שאני מתגעגעת? או סתם לפרוק לחברה?
אם זה אפשרי אז למי שאת מתגעגעת, אם לא אז לחברה
חחחח תודה אבל 🙏
הלוואי שתהיי אחרי זה
פשוט משו אנושי כזה
לא?
וכמו כל רגש געגוע יכול להיות טוב ולהפך
געגוע זה פשוט "הצפה".
כלומר סיטואציה בה אנחנו מתעסקים עם משהו שלא קשור לשום דבר, רק בגלל שיש רגש אחר חזק יותר שאנחנו מפחדים ממנו.
אם זה הסיטואציה, כתבתי בפורום המקביל כמה פעמים איך מתמודדים עם הצפות.
יש לי שאלה לחכמת ההמונים..
מה הייתם עושים אם אתם מגלים שמישהו שאתם מעריכים וסומכים עליו שיקר לגבי פרט קטן אבל כזה שמשפיע עליכם, תתעמתו איתו ישירות? תבדקו קודם את הרקע? או תתנו לזה לעבור כאילו לא קרה?
והוא לא יודע שאתה יודע?
כי אני הרבה פעמים התעלמתי.../:
זה הכי קל להחליק את זה
אבל בסוף זה נשאר כיווצוצ בלב וזה יוצא בהזדמנות אחרת
אז אני הייתי מדברת איתו דוגרי אומרת לו לא כועסת עלייך(:
אבל שתדע...
לא מדבר על זה וממשיך כאילו לא קרה,
אבל סתם חשבתי שאם פותחים את זה זה יכול דווקא יותר לקרב בינינו כי אז מבינים את הצד השני ומה עומד מאחורי השקר לפעמים זה מכוונה טובה
טוב זאת חברות אמיתית שלא מפחדים להגיד..
גם האמת בסוף הכי טובה גם אם היא קשה וכואבת או פוגעת
כילו שממשיכים להתבחבש ועע לא אומרים אותה זה עושה יותר גרוע
קיצור שנזכה הלוואי
גלעד חייםאבל רק אם אפשר לא לכעוס.
כנות תפתור את הכל, אחד החברים הכי טובים שלי פגע בי בלי לשים לב, אז אמרתי לו "אחי, פגעת בי" ובסוף זה רק קירב ביננו יותר.
גלעד חייםאחרונהשואל בשביל חבר😉
ברוך הנמצא☺️גלעד חייםולא הבנתי את השתי מילים האחרונות😉
חששתי לרגע שידיחו אותיגלעד חייםמשוועים פה לכל איש חדש 
ברוך הבא(:
ברוכה הנמצאתגלעד חיים
ניגון🌿זה די שקוף אבל סגור
@כקדם יקראו לכם!
לראות דרך קירות מאתגר פי כמה את חובת שמירת העיניים - שריטות ליליות
מי שרואה דרך קירות, רואה דרך עצמים בעצם? או רק דרך קירות? והוא לא רואה קירות או שהוא רואה אותם ודרכם?
כמו חלון שקוף
שאתה רואה חלון אתה רואה רק את המעבר? אתה רואה גם את החלון
(לכולי עלמא. ואם מישהו יגיד עד אין סוף, יש דבר בטענותיו) אז המוח לא מבין כלום....