נשואים כמה שנים , יש ילדים ברוך ה',
לאשתי בכללי החיים קשים , עייפות תשישות מיחושים, ובעיקר פתיל קצר, מתרגזת בבוקר שלא קמים, צועקת בצהריים על הילדים, בערב צורחת , וזה כמעט על בסיס יומי
היא מאוד משתדלת לארגן את הבית אבל מספיקה רק חלק , היא עובדת קשה בעבודתה
אני כמובן לוקח חלק מאוד מרכזי בגידול הילדים, סידור הבית, בירוקרטיה ועוד
אבל האוירה בבית לא נעימה כי יש מצידה צעקות צרחות, על הילדים , עליי , הורס לכולנו את החיים.
היא מודעת לזה אבל מנסה לנרמל את הסיטואציה ואני ממש לאחרונה מתנגד להוריד את הראש ולקבל את זה
גם הזוגיות שלנו די מוזנחת וגם האישות היו תקופות ארוכות מורכבות מצידה ולמרות שיש ניסיון לשפר מצידה זה עדין לא בטווח הנורמאלי.
היא לא באה מבית שבור אלא מבית מאוד קר יחסית שעל פניו איכותי, הורים מצליחים ומבוססים.
שאנחנו פעם ב.. נוסעים לנופש ורק שנינו במקום נוח ומשרתים אותנו , פתאום היא משתנה , רגועה נעימה , משהו נרגע ונפתח בה ואנחנו מבלים ונעים לנו יחד ואז אני נהנה מגלה אותה אחרת , ומתפלל שזה יחזיק מעמד לחיים עצמם אבל ישר שחוזרים חזרה הבייתה אותה היא חוזרת לעייפות מיחושים כעסים והתנהגויות לא נעימות
אני בכוונה לא רוצה לרשום דברים קשים ולאתר תיאורים קשים אבל זה לא נעים בכלל
היא אומרת שזה קשור לקשב וריכוז , אבל אני חושב שאולי יש לה משהו בנפש איזה פסיכוזה לא מפוענחת
אולי פה אמצא תשובה לאן לפנות ואיך בודקים
