4 חבילות רפידות מחזור לשימוש חוזר למבוגרים, ניתנות לכביסה, עמיד למים, עמיד בפני דליפות, עם שכבה אנטיבקטריאלית גרפן, 8.26*10.62 אינץ' רפידות מחזור בד רך לשימוש חוזר לנשים (ורוד)

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

4 חבילות רפידות מחזור לשימוש חוזר למבוגרים, ניתנות לכביסה, עמיד למים, עמיד בפני דליפות, עם שכבה אנטיבקטריאלית גרפן, 8.26*10.62 אינץ' רפידות מחזור בד רך לשימוש חוזר לנשים (ורוד)

אני מחפשת משהו שיחסוך התעסקות של הילדה.

(ומן הסתם יצריך יותר התעסקות שלי, אבל מעדיפה את זה ככה)

אם לאחר ניסיון תהיי מרוצה אשמח לשמוע שתהיה את האופציה.

בסוף אם הוא לא סופג זה בעיה לילדה..

איך אפשר לדעת שזה באמת איכותי?

אני לא בלחץ לקנות, אז יש לי זמן לברר.

הבנתי שזה הולך ונהיה נפוץ אז אולי אצליח למצוא משהו עם המלצות.

ואפשר לנסות את זה קודם רק בבית ואח"כ להשתמש בזה בחוץ. וגם אפשר בהתחלה בימים הפחות חזקים וכאמצעי הגנה נוסף בימים החזקים.

לפי ההמלצה של @אמהלה . לא בוקסר.

בנתיים נראה שהנערות מרוצות. צריך לשים לב להוראות כביסה.

אני גם אשמח לקישור לתחתון בגד ים.

באליאקספרס תחבושות מבד במבוק

הם אחלה וסופגות מצויין

ויש 3 רמות ספיגה גם לזמן תחתוניות

יש גם מכותנה אבל יותר יקר

לא נראלי יש בוקסרים

לי היה חשוב שזה מבד כותנה ולא אחר - עושה לי בעיות 

תגגלי כותנה תחתוני מחזור ותראי.

לא מנסיון פשוט קראתי על זה כאן.

עכשיו הסתכלתי וזה די יקר... 

סינטטי גרוע לי

יש להם מבצעים מידי פעם

את האמת שאני תמיד לובשת אותם לא רק בווסת הם ממש נוחות ( ויש לי דליפת שתן אז לא צריכה להשים מגן תחתון )

לא קלטתי שזה שם החנות, אסתכל.

תודה!

מדריכי מידות למוצרים

אבל אלו טובות -

Buy Bright Pink Print - מארז של 2 תחתוני מחזור עם כושר ספיגה גבוה from Next Israel

יש שם באתר גם גזרות של מכנסונים

והאם הגזרה הגבוהה נוחה אחרי לידה קיסרית (שיש חתך ולא נח תחתון רגיל שבדרכ הגומי בדיוק על החתך)

אולי אם יש זרימה ממש חזקה זה פחות מתאים לא יודעת. שווה לנסות.

אפילו אם שמים תחבושת וגם את זה יכול לעזור לנזילות.

אני לקחתי את הגזרה הקצרה והיא גם לא נמוכה ככ, עוברת את הצלקת.

הגזרה הגבוהה היתה לי חונקת וגבוהה מידי, אולי כי אני נמוכה קצת.

איך המידות ביחס לארץ?

אוף אני ממש רוצה להזמין כבר הרבה זמן אבל מתקמצנת קצת

ביום יומיים הראשונים אחרי לידה כן השתמשתי בח"פ כי אחרת קצב ההחלפה היה אינטנסיבי מדי בשביל הכביסות שלי, אבל אח''כ זה היה מושלם ונוח.

לטווח ארוך זה כנראה אפילו חסכוני במחיר 🤔

זה השקעה חדפ ושווה להשקיע בחברות אירופאיות גם אם יקר חדפ... לדעתי...

התפרסם שהבדים שלהם בלי שום תו תקן עשויים מבקבוקים וחומרים מסרטנים ממש... וגם אפילו היה כצוב שיש חומרים שמשבשים הורמונלית

מאז שקראתי משתדלת לא לקנות בגדים משיין שיושבים ישר על הגוף..

ועוד משהו - לי אישית כשלא שמה כותנה יש פטריה או פשוט גרד..אז גם מהבחינה הזו עדיף..  

כאילו אחכ צריך להתחיל לכבס תחתונים מלאים בדם?

לא מבינה למה יש רצון

למה זה טוב?

מה התועלת של זה?

במקום לזרוק תחבושת לפח

להחליף תחתונים ולשמור אותם

ולהוסיף עוד כביסות ?

או שיש כאן משהו שאני לא מבינה...

אשמח להסבר

אז נח לי מאוד התחתוני מחזור...

תחושה יותר נעימה על הגוף.

אחרי כמה פעמים התרגלתי לכביסה שלהם...

הרבה יותר נוחות בפער אדיר

חוסך מלא כסף

פח'ות זבל ליקום

ראיתי כתבות על תלונות של דליפות

בפדים שאני משתמשת יש יכולת ספיגה שכנראה אין בתחתוני מחזור

אבל ממה שראיתי אז פד רב פעמי זה פשוט שיכבה עבה כזאת. לפחות מה שהיה לי.

וממה שניסיתי את התחתוני מחזור זה ממש סופג את זה פנימה. ומרגיש פחות רטוב.

הפד שאני משתמשת 100% כותנה ויוצר 4 שכבות שמצליחות לספוג יום שלם (12 שעות) של דימום כבד

אני לא חושבת שיש תחתוני מחזור שסופגים ככה כי אין מקום ל4 שכבות

אבל כמובן שיש להם יתרונות אחרים

כמו נוחות ופשטות לשימוש 

שונות יתכן אחרת.

קניתי אותם כי המליצו פה שהיה טוב לאחרי לידה.

חשבתי שזה בהשוואה לחדפ

להתעסק עם החלפה וזריקה לפח

זו לא ההתעסקות הכי נעימה שיש

היתרונות בתחבושות רב פעמיות:

1. מגע יותר נעים

2. חלקן עם ספיגה הרבה יותר טובה

מה שמאפשר להשתמש לאורך שעות ארוכות בלי צורך להחליף

3. להרבה נשים זה מפחית כאבים

4. חוסך בפסולת ובכסף

החיסרון כמובן זה הצורך לכבס

היתרונות בפער מול החיסרון

אני משתמשת כמה שנים ברב פעמי (פדים ומגן תחתון)

לא הייתי חוזרת לחד פעמי בחיים

לא מסריח, לא דולף, לא צריך להחליף כמה פעמים ביום,

מרגיש יותר נעים ורגיל על הגוף (ואין לי בעיה עם הסינטטי).

ממש שינה לי את כל התחושה סביב הדימום.

וההתעסקות קטנה מבחינתי, בשביל זה יש מכונת כביסה.

לא כל הבנות מקבלות מחזור בגיל שהן מסוגלות לשמור על הגיינה בצורה טובה (תיכנסי לשירותים בביה"ס יסודי)

לזכור להחליף וכד'

להתעסק עם ידיים נקיות. כן זה בשירותים ואין ברז בתוך התא.

מעדיפה כמה שפחות התעסקות לילדה וכמה שיותר חוויה נעימה בשבילה.

חשבתי על גזרת בוקסר כדי לייתר את הטייצ שזה עוד בגד ועוד התעסקות (שלה)

חוץ מזה שהן בגיל של ללכת ספונטני לחברות/ לסניף/ בת מצוות, יכולה לשכוח את עצמה או להיתקל במצב מביך בבית של חברה.

לא התנסיתי עדיין, יכול להיות שאראה שזה לא בא בחשבון מבחינתי. אבל שווה לנסות. אם הרבה אמהות ממליצות זה שווה ניסיון.

אין לי הרבה כביסות, להוסיף מכונה פעם בחודש זה לא שיקול אצלי.

פדים ותחתונים רגילים בתיק שלה בכל מקרה, למקרה הצורך.

המורה הביעה נכונות לעזור בעת הצורך בשעות הלימודים אבל מקווה לא להגיע לשם.

אני לא בקטע להתנזר, כן בקטע להתייעל מבחינת ההתעסקות של ה*ילדה* (היא לא עושה כביסות)

אם יש פתרון שמדלג על כל ההתעסקות מהבוקר שמתארגנים ליציאה עד המקלחת בערב, זה מבחינתי בינגו.

זוכרת את עצמי (שאין לי קשיי התארגנות) עוברת מתחבושות לטמפונים זו הייתה תחושת הקלה משמעותית. (פתרון שאינו רלוונטי לילדות)

שווה לי לשלם מאות שקלים לבדוק פתרון שאם הוא עובד, הרווחתי שקט לכמה שנים, ואם לא עובד תמיד אפשר לחזור לתהליך המוכר של להחליף חד"פ כמה פעמים במהלך היום. אין לי מה להפסיד בסיטואציה הזאת.

ועם כל זה, מי שעדיף לה עם תחבושות, מעולה לה. 

בעיני תחתוני מחזור נראה כמו רעיון טוב אפילו יחד עם תחבושת רגילה מעל, ואז בימים היותר חזקים כשהתחבושת תתמלא/תרגיש לא נוח אפשר ללכת לשרותים ורק לזרוק לפח את התחבושת, לא צריך לזכור לקחת תחבושת חדשה ולשים וכו', אלא רק להשאר עם תחתוני המחזור.

כשיהיה רלוונטי אני חושבת שזה בהחלט פתרון שאציע לבת שלי, למרות שלי אין נסיון עם זה

אבל כן מצפה מהמוצר להיות מספיק יעיל גם בלי תחבושת בתחילת יום, בע"ה שנמצא.

רק צריך לקחת בחשבון שאולי הדבק פוגע בתחתון. עוד לא הגענו לשלב הזה.

כרגע מנסה לברר איזה תחתונים כדאי לקנות להתנסות וללמוד.

בהרגשה שלי היה חשוב גם שתהיה את ההכרה והיכולת להסתדר גם עם תחתון רגיל ותחבושות. להבין איך זה עובד.

נניח אם היא נתקעת ללינת לילה לא מתוכננת מחוץ לבית בגיל 15-16, אפשר להנחות אותה מרחוק איך להשיג פדים, זה יותר זמין.

לא יודעת כמו שהייתה תקופה ארוכה שכל הרכבים אוטומט ועדיין למדו נהיגה על גיר.

אז כאילו שתלמד גם את הפתרון המסורבל ותתנסה בו מדי פעם, ותדע לזהות את החבילה וכו' את המדף בסופר.

ואז בשגרה להשתמש בפתרון הנוח יותר.

ואת כל הקשיים.

תאמיני לי שלא משעמם לי לחפש פתרונות כשיש פתרון מספיק טוב.

אם אני מחפשת שיפור, זה כי הקיים לא מספיק טוב.

אם הפתרון שאני מחפשת ישפר את המצב, זה נדע אחרי שנתנסה.

אני לא אגיד לה לא לשים טייצ, זה יחסוך לי להגיד לה: לבשת טייצ היום? אם לא, כדאי תחזרי לחדר לשים טייצ.

זה יחסוך לי ולה את ההתעסקות הזאת.

ואת ההתמודדות עם השאלות למה צריך טייצ בזמן מחזור, לי זה מורכב להסביר לה בלי להגיד לה דברים כמו את מבולגת, חסרת מודעות, ודימום עלול לברוח מהבגד.

הבת שלי קיבלה בגיל 11. הרבה בנות מהכיתה שלה קיבלו לפניה.

יש היום פער בין גיל קבלת המחזור לגיל שבו הבנות מתעסקות עם זה ביעילות.

תאמיני לי שהמורה לא הציעה את עצמה סתם לעזרה במקרה הצורך, והיא אמרה שמניסיון של שנים קודמות יש בנות שצריכות את העזרה הזאת וזה בסדר גמור היא עושה את זה באהבה כאילו היו בנותיה.

היא מורה רגישה מדהימה ומיוחדת.

אבל זה ממחיש שלא כל הבנות מסתדרות עם זה ומעדיפה לא להפגיע למצב של פנצ'ר שמצריך התערבות מורה.

אם יש פתרון יותר נעים לא רואה סיבה לא להשתמש בו.

חתיכת התעסקות

נראה לי שעם תחתוני מחזור טובים לא צריך טייץ

רק לזכור להחליף לפני שיוצאים ואחרי שחוזרים

אולי כדאי לך לנסות בעצמך

הפתרון פשוט עדיף. אבל למה בעצם פד דולף? הוא עם כנפיים , ארוך מספיק, מספיק טיפות ?

ומה מורה יכולה לעזור? מורות שלנו שומרות פדים בארון וגם יש שיעור שבו מסבירים איך להדביק.  

או שהיא שוכחת/לא מספיקה ללכת לשירותים.

אני בתור תלמידה פעמיים מצאתי את עצמי עם כתם ענק על החצאית למרות שבד"כ לגמרי הסתדרתי עם זה, כי ההתעסקות בשירותים לקחה לי ככ הרבה זמן שהיה יותר ארוך מכל הפסקה אז הלכתי לשירותים לפני תחילת היום ואחרי שהוא נגמר.

יש בנות שמצליחות להסתדר מבחינת זמנים, אבל הדימום שלהן מאד כבד גם בשביל הפדים הכי ארוכים..

@אמאשוני אולי יעזור לתזכר אותה פעם ב3 שעות נגיד ללכת לשירותים להחליף פד? כי זה ממש זכור לי כמשהו שעזר לי כשהצלחתי ליישם.

והיו לי חברות שהשתמשו בטמפון בנוסף לפד ואמרו שזה הפחית משמעותית את האפשרות לדליפה, כי הרוב נספג בטמפון, ואם דולף זה דולף לפד. אבל אם קשה לה מבחינת התארגנות לא יודעת כמה זה אידיאלי

וקניתי את הסוג היקר של מודיבודי..

בימים הראשונים כן אמרתי להן להחליף אחרי בית ספר, בדיוק בגלל שאם הן לא נמצאת בהמשך היום יותר קשה להחליף תחתונים..  

וגם ראיתי שקשה להן עדיין לקלוט מתי צריך להחליף אותן כי לא רואים את הדימום אז רציתי שיתרגלו להחליף בבוקר ועוד פעם נוספת אחרי בית ספר.

מבחינתן זה כנראה יותר נוח..

אבל צריך לשטוף מיד ולכבס בנפרד ולא תמיד הן זוכרות לשים אותם בצד, בקיצור צריך כנראה תקופת הסתגלות

את חושבת שיש פער בספיגה בין מודיבודי לנקסט ודלתא?

ומבחינת כביסה מייד- נניח מהצהריים עד למחרת בבוקר זה לא מייד?

האמת עם המחירים של נקסט 25 שקל ליחידה, אם יחזיק מעמד חצי שנה- שווה לי את זה.

אני עדיין לא מציעה לה את זה כי רוצה שתתאמץ להתרגל להשאיר שירותים מסודרים אחריה ולא זירת רצח..

שתדע לפחות במודעות מה מצופה ממנה עם התעסקות עם תחבושות חד"פ לפני שאני מציעה פתרון יותר נוח לה.

וממש מעודד לשמוע שמבחינת הבנות זה יותר נוח. בע"ה שנמצא את מה שמתאים לה.

וזה הפסיק לספוג די מהר, מודה שלא הקפדתי על ההוראות, גם לי זה היה למידה.

אבל זה כן גרם לי להיות חשדנית לגבי השימוש בתחתוני מחזור ושהילדה כן צריכה להיות עירנית מתי התחתונים פחות סופגים כדי להימנע מטעויות מביכות.

רק ביומיים הראשונים זה לא מספיק לכל היום, אחר כך יותר בנחת.

ההמלצה של מודיבודי זה לשטוף במים יחסית צמוד לסיום השימוש, ולהשאיר במקום מאוורר. בשירותים שלנו אין ממש מקום בשבילן להניח את זה עד שאשטוף זה די מעצבן.  

אח"כ צריך לכבס בלי מרכך ובלי מייבש, רוב המכונות שלי כן עם מרכך ובחורף אין לי איפה לתלות אז משתמשת במייבש יותר.

בכל מקרה קניתי לכל אחת שתיים, אז כן משלבות גם תחבושות, כי אני לא תמיד מספיקה לכבס. מבחינתי האמת, פחות עניין אותי הנוחות כי לדעתי זה לא מאוד מסורבל תחבושות, כמו שדאגתי שלא יהיו נזילות אחרי חוויות ילדות פחות נעימות. 

יכול להיות שטיפול טוב יותר יאריך את ימיהם, בינתיים הם מחזיקים ככה כבר כמה שנים.

את לא שוטפת בכלל בכיור?

אני מאמינה שהמחיר כבר הספיק להחזיר את עצמו,

וגם אם לא, זה לגמרי שווה לי את איכות החיים.

לא שוטפת בכלל ביד, רק כמו שכתבתי.

שפשפת כזו ממש לא נעימה, זה גם יותר מסריח בחדפ.

תחתוני מחזור צריך לשטוף כן. עד שכל הדם יוצא ונשארים מים נקיים ואז לכבס. ביום יומיים הראשונים החלפה פעמיים בערך ביממה נראלי, ואחכ פעם ביום..

תחשבי שזו גם השקעה חדפ שחוסכת מוצרי היגיינה חדפ לתקופה ארוכה...

אני אישית השתמשתי בגביעונית איזה שנתיים שזה בכלל נוח כי רק שוטפים ומחזירים לפנים. וזו השקעה חדפ של 100 ש"ח באתרים אירופאיים או ישראליים. כאלה שמזמינות מסין זה רק כמה שקלים. אבל שוב לא הייתי מזמינה דבר כזה מסין.

אבל כן שמעתי לאחרונה שזה לא אידיאלי מבחינת רצפת אגן...

החיסרון היחיד הוא אם אני ביומיים הראשונים נמצאת בעבודה ולא בבית - היכולת להוציא לריקון בצורה סטרילית לחלוטין לא ממש קיימת, אז יש לי פתרון לזה אבל זה לא כמו בבית באמת.

השתמשתי לפני החתונה. איכות חיים ממש.

ממליצה על המיני של all matters. יש חנות בתל אביב שמוכרת את זה בארץ במחיר סבבה (ואפשר גם משלוח כמובן)

מבחינתי זה גם היה הרבה פחות התעסקות (אפשר להשאיר עד 12 שעות למיטב ידיעתי, זה אומר שהיא צריכה להחליף רק בבית בנוחות)

בלי ריחות לא נעימים כי בעצם הדם לא שוהה באוויר

וזה סה"כ לרוקן, שטיפה קלילה במים וסבון (טיפונת עם האצבע, לא דרמה)

וזהו.

לוקח איזה וסת או שתיים להבין את השימוש לגמרי, אבל כשקולטים זה מדהים. הגעתי למצב שפדים וטמפונים ממש דוחים אותי.

וכמובן אפשר להשתמש בבריכה, ים, לילה וכו

אתחתוני כותנה ⋆ MINAMI זמן ירח ⋆ תחתוני-ירח למחזור הנשי

ישמצב שזה יותר יקר מהמותגים הגדולים, אבל חומרים טבעיים ותמיכה ביוצרת מקומית שפועלת באהבה.

מה שכן, בתור מישהי שלובשת טייץ כל יום, לא הבנתי איך זה קשור לגזרה של התחתונים?

שמעתי עליהם המלצות ממש ממש טובות

ושמחזיק לכל היום.. אבל עוד לא ניסיתי

למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים

לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן

רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות

או שלנו או של אחרים

צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות 

לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...

מצחיק

הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות

אני משתדלת להוריד אותו כל פעם

אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים

וזה פשוט לא הולך

נגיד עכשיו אני בעבודה

אתמול עבדתי קשה בטירוף

והוא עושה פינשיים

וממש באלי בית יותר נקי 😔

ופשוט לא מגיעה לזה 

אבל אין לי עם מי😅

גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.

ולכן - מורידה הילוך.

קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות

סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים

עשיתי לעצמי מעין תעדוף

קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת

נקיון אחרי.

קינוחים זה בונוס

ובין לבין מנוחה והרבה.

אבל זה רף שלי, לא שלו

אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת

לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂

לפחות בחמישי את בבית? 

לפעמים כן ולפעמים לא

פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית

וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים 

ובין הקצר

משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.

אחת אוהבת בית קפה

אחת קניות

אחרת פילאטיס

אחרת הליכה בבוקר מוקדם.

אין לי כוח ולא התחלתי כלום

בא לי לישון

שזה הציוד שלו.

צריך לשים הכל בשמש בשקיות זבל שחורות אטומות לכמה ימים. ורק אז לנער ולכבס.

כביסה לא מספיק עוזרת. אולי אולי אם זה בהרתחה.

ואז להרים הכל ולעבור חדר חדר ולתפוס אותם, אפשר עם שואב אבק ואז שטיפה טובה.

וממש להסתכל שאין חדשים.

יש גם ספריי של סנו מיוחד לזה.

אפשר אולי לרסס על הפתחים

האלטרנטיבה מאןד קשה ליישום

בעיקרון זה לגדוע את מעגל החיים שלהם

לשאוב כל יום את כל הבית כולל מיטות ספות

ולרוקן שואב לפח כל יום

לשטוף את הבית

לכבס מצעים מגבות בגדים בהרתחה

לשים מלכודות פרעושים קערת מים וסבון עם מקור אור וחום כמו מנורת לילה

בדוגרי- אני לא הייתי עומדת בזה

אני רק כאן כדי להגיד

שלמרות שזה נראה סוף העולם

זה לא

לנו היה פשפשים

חשבתי שנצטרך לעבור דירה

באמת לא ראיתי מוצא

והייתי לפני אחרי ותוך כדי לידה

תכלס לא חזרנו הביתה תקופה והדברנו

אחרי ההדברה חיכינו שבוע

למרות שאמרו לנו שצריך לחכות 6 שעות רשמית

ובגלל שהיינו עם תינוק בן שבוע אמרו לנו לחכות יומיים

אני העדפתי לחכות שבוע

וזהו

לקח זמן להשתחרר מהחרדות

ועד עכשיו אני נבהלת מכל עקיצת יתוש

אבל תדעי שלכל דבר יש פתרון

או עכברים

יכול להיות שהוא הביא איתו הרבה פשוט לעשות ניקיון ושטיפה יסודית להחליף מצעים ולהזיז שטיחים אם יש

רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש

יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉

נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉

יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך! 

גם אני ככה כל הריון מחדש

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏

לשחרר ולהרפות.

אבל תכף תכף זה מגיע😀

הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...

היה נצרך כל כך!

בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉

וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה

הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק

צרחות ועצבים

התינוק מצטרף אליה

לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...

אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס

מזל שזה השישי האחרון

לא יודעת אם את מחפשת גם המלצות, אבל אם כן, אז לא מנסיון לצערי אבל מדריכת הורים שאני מאד אוהבת ועוקבת אחריה נקראת מיכל אופנהיים. הרבה מהדברים שהיא אומרת עוזרים לי אפילו בהבנה מחודשת. 

ילד מאתגר זה באמת מאתגר, והוא מכניס אותנו למתח תמידי מפני ההתפרצות הבאה, ולכן באמת קשה להיות בנחת כשהוא נמצא.

מציעה לך - רק אם את מסוגלת - לעשות לעצמך רשימה של דברים טובים בו. תנסי לחפור מתחת לאדמה. אפילו רק לכתוב - יש לו עיניים יפות ודברים בסגנון. זה יכול קצת לעזור להרגשה שלך מולו.

ומחזקת אותך באמת לחפש הדרכת הורים טובה❤️

דווקא איפה שההתבוננות היא מעמיקה מוצאים אוצרות יקרים מפז.

אם מה שגורם לך חשש זה השלוף אז לגמרי תרגישי בנוח.

תנסי להיאחז בדברים הקטנים.

וגם לייצר זמן נקי משיפוטיות להיות יחד. זה יכול להיות גם 5 דקות. אבל שאתם נטולי הפרעות וחסמים.

תאמיני שאתם מסוגלים לצלוח את הריחוק ויבואו ימים טובים יותר

🤗

זה ממש מעודד..

אנסה למצוא כמה דקות כאלה, בטוחה שהוא ישמח

זה קשה ממש להרגיש את ההרגשה הזו שאין כוח לילד שלך, ואת לא אמא נוראית, לאמא נוראית זה לא היה מזיז!!!

דבר שני, אם תרצי לכתוב מאיפה את אולי אוכל לסייע במציאת פסיכולוגית מתאימה

כן, זה מה שאני מנסה לעודד אותי גם, אבל עדיין להרגיש את הרגשות האלה זה מרגיש כל כך רע, ברמה שאני חושבת שאולי אני לא ראויה..

היינו אצל פסיכולוגית, הכיוון עכשיו הוא יותר הדרכת הוריםמ אבל מחפשים משהו שמשלב גם את הילד בחלק מהזמן

מזל טוב!! איזו גיבורה את!!!!

ואיזה כיף להיות אחרי!

כתבת ממש יפה ומרגש..

נשמע ממש חוויה לא פשוטה הצירים שבאו פתאום ככה. הזדהתי מאד עם הצירים הסיוטיים בזמן האפידורל..

יאללה מחכה להמשך..

מזל טוב!!

כל הכבוד לך כמה כוחות נפש!!

רק.. סליחה אשני אומרת- אבל איך הם לא הבינו שזה צירי לחץ???😉 זה ההכי קלאסי לש צירי לחץ מה שתיארת .. ובדר''כ בודקים פתיחה לפני אפידורל ולא נותנים בפתיחה מלאה לרוב..

ואם זורם לך לכתוב בפרטי איפה ילדת?

רצו לבדוק אותי האמת אבל צרחתי שאני עולה למיטה רק בשביל אפידורל

ילדתי באסף הרופא

ומיילדת מנוסה אמורה לזהות שכשמישהי שהתמודדה מהמם כמוך עם צירים כל הזמן פתאם יצשתפנית לשתצעקות ולחץ והיסטריה לאפידורל והרגע

זה 99אחוז אומר פתיחה מלאה עכישו או בעוד 2 דקות

ברור שאם את בוחרת באפידורל זה זכותך המלאה

אבל בשלב הזה לרוב מיילדות יציעו לנסות כבר לבד כי י ש מצב ש3 לחיצות הוא בחוץ ועד שהאפידורל משפיע.. לפעמים לוקח יותר זמן

קיצר

מטורף הסיפור שלך ועכשיו קראתי על האשפוז אימאלה איהז סרטטטט

את באמת גיבורה אמיתית

ואגב.. מישהי המליצה לי לפני הלידה הקודמת שלי על הבי''ח ההז.. ולפי מה שתיארת הוא נשמע לי יחסית עמוס- גישה לא טבעית...או שזה סתם נדמה לי? 

ילדתי שם ובשערי צדק. אסף הרופא היו משמעותית טובים יותר.

בשערי צדק היה לי סיבוך שראו כבר בהריון ואחרי הלידה החמיר. אף רופא לא בדק אותי כל האשפוז. אני התחננתי לאחיות שיקראו לרופא שיראה אותי וכל פעם מחדש הן הופתעו שאף אחד עוד לא הגיע. בסוף סרבתי להשתחרר עד שיבדקו אותי. אחרי שסוף סוף הגיע רופא הייתי מאושפזת עוד שבוע עד שהסיבוך נפתר.

באסף הרופא, בלידה הראשונה באמת לא ידעתי לדרוש דברים והיה פחות מוצלח. לא דחפו התערבות, אבל היה פחות יחס כי לא נראתי כאובה וכשלקחו את התינוקת לתינוקיה לא הסכימו להביא לי אותה עד הבוקר (9 שעות מהלידה) כי לא היה מקום בביות מלא. אבל בלידה השניה ידעתי לעמוד על שלי ולא היו דברים כאלו. ובשתי הלידות היה ביקור רופא פעם ביום והעברת מידע בין צוותים רפואיים

אבל באסף הרופא אני תמיד שומעת סיפורים לכאן ולכאן יש כאלה שממש ממש לא מרוצות ויש כאלה שממש כן

אם מישהו לוקח ממני את התינוק ולא נותן לי- בלי סיבה רפואית אמיתית..זה מבחינתי ממש הדבר שהכי מרתיח אותי ברמת המוכנה לתבוע אותם כי אין זכות למנוע מאמא להיות צמודה לתינוק שלה אם היא רוצה . אז מה אם אין מקום בביות מלא? אז תשהיה איתך איפה שאת. זה לא אמור לפגוע בך אם להם אין מקום.

לקחו אותה לבדיקות ואז עד שקיבלתי חדר לקח זמן.

כשבעלי הלך לקחת את התינוקת אמרו לו שבלילה אי אפשר והוא פשוט הלך הביתה 🫣

כשביקשתי שוב אחרי שעה הם רצו שאבוא לקחת לבד ולא יכלתי לקום עד שאחות תבוא לעזור לי (נהלים) ואף אחות לא היתה פנויה למלא זמן.

אבל כמו שכתבתי, בלידה השניה למדתי להתעקש על דברים והיה ממש טוב שם. לידה טבעית, חדר עם שניים, התינוק היה איתי כמה שרציתי, בדיקות לכל מה שצריך ואחיות נגישות.

ולא מכבדים את הבקשה שלך

ממש רגיש

ומדהים שלמדת לבקש ולדאוג לעצמך זה מהמם

ומעניין ..בכללי י ש להם גישה טבעית או פחות?

והעומס 'ם- זה ככה לרוב שעמוס?(תמיד יכל להיות ..אבל יש בתי חולים יותר עמוסים ויש פחות)

בשערי צדק

בעלי מגיע עם מגש סושי ענק, אנחנו נחים קצת בהתאוששות, התינוק ישן.

מביאים אותי לחדר, חדר פרטי וענק. ביקשתי להיות באפס הפרדה. אני מצליחה להניק את התינוק ברוך ה' ועונה קצת לאנשים בוואצפ.

הולכת לישון וקמה עם כאבי ראש מטורפים, מרגישה כאילו הניחו לי בית על הראש. כאילו הרדימו לי את הראש. לא מצליחה להזיז אותו לא מצליחה להסתכל למטה כלפי התינוק, לא מצליחה בקושי לקום מהמיטה. אבל ברגע שאני מניחה את הראש ישר על המיטה בלי כרית אפילו הכאב נעלם.

מעדכנת את האחות מגיעים לבדוק אותי, בדיקות דם וכו' ואחרי כמה שעות מגיעה רופאה מרדימה לדבר איתי.

מסתבר שבגלל שלקחתי אפידורל בפתיחה מלאה היתה סטיה וזה גרם לנוזל מחוט השדרה לנזול לראש. הרופאה אומרת שזה קורה לפעמים וזה סיבוך די נפוץ של האפידורל ושאפשר להכנס למן ניתוח כזה שבו מחדירים דם מהוריד למקום של האפידורל וזה יוצר קריש דם וסותם את החור. או שאחכה שבועיים בערך עד שיעבור בעצמו.

אני מותשת, סחוטה נפשית ופיזית ואין לי כח לשום סיבוכים, באופן כללי פרוצדורות רפואיות מאיימות עלי מאד. אני אומרת לרופאה שאני מעדיפה לחכות ולא רוצה לקחת סיכון.

הרופאה הולכת ואני בוכה ובוכה, לא יכולה לזוז בכלל מרגישה כל כך מוגבלת, התינוק ישן ושקט ומוסיף לי יסורי מצפון. מתקשרת לרופאה קרובת משפחה להתייעץ והיא ממליצה לעשות את הניתוח הזה.

כמה שעות בלתי נסבלות עוברות. אני לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לזוז בכלל, מניקה בלי לראות את התינוק. מגיעים לעשות לו את הבדיקה שבכף הרגל ועני לא יכולה אפילו להיות לידו מרוב הכאב.

באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח הזה והודעתי לאחות היא עדכנה את הרופאה ותוך כמה שעות כבר הורידו אותי לחדר ניתוח.אני יומיים אחרי לידה, צריכה להפרד מהתינוק החדש שלי, מרגישה כל כך מבואסת שגם לקחתי אפידורל שלא ממש עזר לי ובאמת את כל הלידה עברתי בלעדיו, וגם נפלתי על הסטטיסטיקה של אלה שהאפידורל מסתבך להם.

נותנים לי חלוק, מורידים את כל החפצים האישיים ואני כל כך לבד. האווירה של חדר ניתוח מאיימת וקרה, אני רק רוצה שיגמר.

מכניסים אותי לחדר ניתוח, ממש כמו בכל הסיפורים עם מנורות גדולות מעלי והמנתחת מסבירה שזה לא בהרדמה כללית, אני פשוט צריכה לא לזוז ולהגיד לה מתי שאני מרגישה לחץ חזק. אני רועדת כולי, מרגישה חשופה ומפוחדת. כבר לא יודעת אם באמת כואב לי או שאני מדמיינת שכואב. בוכה בלי הפסקה ובאופן כללי מרגישה שקילפו מעלי את כל השנים שלי וחזרתי להיות ילדה קטנה.

הניתוח נגמר, אני צריכה לשכב שעתיים על הגב, מכניסים אותי לחדר התאוששות ואני מעבירה את הזמן בלהקשיב לכל סיפורי הניתוחים הקיסריים של הנשים בחדר. ברוך ה' הזמן עובר מהר ומחזירים אותי למחלקה, המלאך הקטן שלי ישן כל הזמן ולא היה רעב כמו שחששתי.

אני מנסה בזהירות לקום מהמיטה וברוך ה' הכאבי ראש עברו לגמרי! מרגישה שקיבלתי את החיים מחדש. לא מפסיקה להודות לה' על הנס הזה. פתאום מרגישה כמו יולדת רגילה, קצת חלשה אבל חיה ומתפקדת. אנחנו נשארים במחלקה עוד לילה ולמחרת בבוקר משתחררים בשמחה.

אני הולכת לבית החלמה לכמה ימים להתאושש והחוויה מוזרה אבל אני נחה כמו שצריך וחוזרת מיד לברית שמחה בריאה ומאושרת.

לא רצתי לכתוב קודם כדי לא לבאס וגם ילדתי רק קיסרי, מרשה לעצמי כי כבר כתבת את הבאסה. זה ממש היה נשמע לא להיט שנתנו לך אפידורל בשלב הזה ורק מלקרא סיפורי לידה היה די ברור לי שאת בסוף אז הן בטח אמורות לדעת.. וגם סתם לא היו נשמעים סופר קשובים ואת היית ממש מלכה מודעת לעצמך ברמות. מזל שעשית את הניתוח הזה מה שזה לא היה ושזה הועיל ושהצלחת אח''כ לנוח ולהתאושש ולהיות בטוב. רק בריאות ונחת.  

קשוח

ב"ה שעכשיו אתם בסדר

ואיזה באסה עם הסיבוך!!! זה באמת סיבוך נפוץ אבל סיוטי🤦 טוב שאת אחרי!!🩷 התאוששות קלה וטובה💓

אחרי מעשה קלטתי שהם באמת לא היו קשובים

וגם לא התנצלו אפילו פעם אחת על האפידורל שהם שמו לא טוב..

קראתי בנשימה עצורה

הרבה מזל טוב!!!

גם לא ביום כיפור

אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת

צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.

בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..

יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.

בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.

ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.

בע"ה בבריאות ובשמחה!

אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..

אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.

גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.

כולל כיפור שלא צמתי בו.

הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.

והיתה לי סכרת מאוזנת.

אני גם מכירה שלא צמים בכלל כמו שהשאר כתבו פה

ביום כיפור שיעורים, צריך הדרכה של רב ורופא ירא שמיים איך

שזה לפעמים תלוי ב''עד כמה חמורה הסכרת"

היו פעמים שצמתי כיפור

והיתה פעם ששתיתי לשיעורים מרק טחון

בשני המקרים הייתי על דיאטה בלבד, ללא הזרקת אינסולין

בשניהם.

חידשו לי..

לקראת כיפור אתייעץ בע"ה 

של אטתה שנה, והסוכר שלי ירד נמוך.

כששברתי את הצום באזור 11-12 על משהו ממש סביר (כריך מלחם מלא) הסוכר קפץ ממש גבוה.

זו הסיבה שסכרתיים צריכים לאכול כל 3 שעות.

אז התיעצתי עם רב והוא אמר בכיפור לצום בלילה ולשתות שיעורים מרק מזין בבוקר.

אבל בהריון שלפני כן עם סכרת הריון לא היתה לי בעיה כזו, וכיפור עבר מצוין. וגם ההריון שלפני לפני.

כנראה המצב החמיר באחרון...

לכן זה ממש לא גורף.

מי שמזריקה אינסולין זה יותר בעייתי לצום למיטב ידיעתי.

הכי טוב להתיעץ עם רב לפי המצב שלך.

בהנקה למשל אני צמה רק בלילה

בהריון אני צמה כי יחסית קל לי לצום

הם אמנם שניהם צום חמור

אבל הם שונים וזה חשוב לדעת

למשל לרוב הדעות אין שיעורים בתשעה באב-מי שפטור פשוט פטור וצריך לאכול ולשתות כרגיל(כלומר רגיל של תשעה באב-אוכל פשוט,לא בשרי וכו)

יום כיפור לרוב ינחו שיעורים, תלוי ברמת הקושי- לפעמים ינחו שיעורים מתחילת הצום כדי לא להגיע למצב שצריך כמות גדולה יותר, לפעמים שיעורים רק של נוזלים לפעמים גם של אוכל לפעמים הנחיה לצמצם מרווח בין שיעורים... ורק אם זה לא מספיק ינחו לאכול רגיל.

צריך לזכור שיום כיפור הוא דאוריתא ותשעה באב דרבנן. זה לא אומר שהוא לא חשוב, ודאי שכן, אבל עדיין הוא לא באותו קו כמו יום כיפור.

(הכוונה לחולים שלא בסכנה)

אבל בשניהם לא יצא לי לשמוע על פטור גורף לנשים בהיריון 

אבל כן גם בלי סיבה משמעותית כמו סכרת הריון.

לי רב פסק לא לצום בהנקה כי קשה לי בצומות, בלי סיבה רפואית אמיתית

או שיעורים? פעם ראשונה שומעת

לי פסקו שיעורים בכיפור בהנקה וזה קשה יותר מלצום, רק באלך לסיים את הבקבוק כבררר

וזה היה חודש בערך אחרי לידה, פעמיים..