4 חבילות רפידות מחזור לשימוש חוזר למבוגרים, ניתנות לכביסה, עמיד למים, עמיד בפני דליפות, עם שכבה אנטיבקטריאלית גרפן, 8.26*10.62 אינץ' רפידות מחזור בד רך לשימוש חוזר לנשים (ורוד)

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

4 חבילות רפידות מחזור לשימוש חוזר למבוגרים, ניתנות לכביסה, עמיד למים, עמיד בפני דליפות, עם שכבה אנטיבקטריאלית גרפן, 8.26*10.62 אינץ' רפידות מחזור בד רך לשימוש חוזר לנשים (ורוד)

אני מחפשת משהו שיחסוך התעסקות של הילדה.

(ומן הסתם יצריך יותר התעסקות שלי, אבל מעדיפה את זה ככה)

אם לאחר ניסיון תהיי מרוצה אשמח לשמוע שתהיה את האופציה.

בסוף אם הוא לא סופג זה בעיה לילדה..

איך אפשר לדעת שזה באמת איכותי?

אני לא בלחץ לקנות, אז יש לי זמן לברר.

הבנתי שזה הולך ונהיה נפוץ אז אולי אצליח למצוא משהו עם המלצות.

ואפשר לנסות את זה קודם רק בבית ואח"כ להשתמש בזה בחוץ. וגם אפשר בהתחלה בימים הפחות חזקים וכאמצעי הגנה נוסף בימים החזקים.

לפי ההמלצה של @אמהלה . לא בוקסר.

בנתיים נראה שהנערות מרוצות. צריך לשים לב להוראות כביסה.

אני גם אשמח לקישור לתחתון בגד ים.

באליאקספרס תחבושות מבד במבוק

הם אחלה וסופגות מצויין

ויש 3 רמות ספיגה גם לזמן תחתוניות

יש גם מכותנה אבל יותר יקר

לא נראלי יש בוקסרים

לי היה חשוב שזה מבד כותנה ולא אחר - עושה לי בעיות 

תגגלי כותנה תחתוני מחזור ותראי.

לא מנסיון פשוט קראתי על זה כאן.

עכשיו הסתכלתי וזה די יקר... 

סינטטי גרוע לי

יש להם מבצעים מידי פעם

את האמת שאני תמיד לובשת אותם לא רק בווסת הם ממש נוחות ( ויש לי דליפת שתן אז לא צריכה להשים מגן תחתון )

לא קלטתי שזה שם החנות, אסתכל.

תודה!

מדריכי מידות למוצרים

אבל אלו טובות -

Buy Bright Pink Print - מארז של 2 תחתוני מחזור עם כושר ספיגה גבוה from Next Israel

יש שם באתר גם גזרות של מכנסונים

והאם הגזרה הגבוהה נוחה אחרי לידה קיסרית (שיש חתך ולא נח תחתון רגיל שבדרכ הגומי בדיוק על החתך)

אולי אם יש זרימה ממש חזקה זה פחות מתאים לא יודעת. שווה לנסות.

אפילו אם שמים תחבושת וגם את זה יכול לעזור לנזילות.

אני לקחתי את הגזרה הקצרה והיא גם לא נמוכה ככ, עוברת את הצלקת.

הגזרה הגבוהה היתה לי חונקת וגבוהה מידי, אולי כי אני נמוכה קצת.

איך המידות ביחס לארץ?

אוף אני ממש רוצה להזמין כבר הרבה זמן אבל מתקמצנת קצת

ביום יומיים הראשונים אחרי לידה כן השתמשתי בח"פ כי אחרת קצב ההחלפה היה אינטנסיבי מדי בשביל הכביסות שלי, אבל אח''כ זה היה מושלם ונוח.

לטווח ארוך זה כנראה אפילו חסכוני במחיר 🤔

זה השקעה חדפ ושווה להשקיע בחברות אירופאיות גם אם יקר חדפ... לדעתי...

התפרסם שהבדים שלהם בלי שום תו תקן עשויים מבקבוקים וחומרים מסרטנים ממש... וגם אפילו היה כצוב שיש חומרים שמשבשים הורמונלית

מאז שקראתי משתדלת לא לקנות בגדים משיין שיושבים ישר על הגוף..

ועוד משהו - לי אישית כשלא שמה כותנה יש פטריה או פשוט גרד..אז גם מהבחינה הזו עדיף..  

כאילו אחכ צריך להתחיל לכבס תחתונים מלאים בדם?

לא מבינה למה יש רצון

למה זה טוב?

מה התועלת של זה?

במקום לזרוק תחבושת לפח

להחליף תחתונים ולשמור אותם

ולהוסיף עוד כביסות ?

או שיש כאן משהו שאני לא מבינה...

אשמח להסבר

אז נח לי מאוד התחתוני מחזור...

תחושה יותר נעימה על הגוף.

אחרי כמה פעמים התרגלתי לכביסה שלהם...

הרבה יותר נוחות בפער אדיר

חוסך מלא כסף

פח'ות זבל ליקום

ראיתי כתבות על תלונות של דליפות

בפדים שאני משתמשת יש יכולת ספיגה שכנראה אין בתחתוני מחזור

אבל ממה שראיתי אז פד רב פעמי זה פשוט שיכבה עבה כזאת. לפחות מה שהיה לי.

וממה שניסיתי את התחתוני מחזור זה ממש סופג את זה פנימה. ומרגיש פחות רטוב.

הפד שאני משתמשת 100% כותנה ויוצר 4 שכבות שמצליחות לספוג יום שלם (12 שעות) של דימום כבד

אני לא חושבת שיש תחתוני מחזור שסופגים ככה כי אין מקום ל4 שכבות

אבל כמובן שיש להם יתרונות אחרים

כמו נוחות ופשטות לשימוש 

שונות יתכן אחרת.

קניתי אותם כי המליצו פה שהיה טוב לאחרי לידה.

חשבתי שזה בהשוואה לחדפ

להתעסק עם החלפה וזריקה לפח

זו לא ההתעסקות הכי נעימה שיש

היתרונות בתחבושות רב פעמיות:

1. מגע יותר נעים

2. חלקן עם ספיגה הרבה יותר טובה

מה שמאפשר להשתמש לאורך שעות ארוכות בלי צורך להחליף

3. להרבה נשים זה מפחית כאבים

4. חוסך בפסולת ובכסף

החיסרון כמובן זה הצורך לכבס

היתרונות בפער מול החיסרון

אני משתמשת כמה שנים ברב פעמי (פדים ומגן תחתון)

לא הייתי חוזרת לחד פעמי בחיים

לא מסריח, לא דולף, לא צריך להחליף כמה פעמים ביום,

מרגיש יותר נעים ורגיל על הגוף (ואין לי בעיה עם הסינטטי).

ממש שינה לי את כל התחושה סביב הדימום.

וההתעסקות קטנה מבחינתי, בשביל זה יש מכונת כביסה.

לא כל הבנות מקבלות מחזור בגיל שהן מסוגלות לשמור על הגיינה בצורה טובה (תיכנסי לשירותים בביה"ס יסודי)

לזכור להחליף וכד'

להתעסק עם ידיים נקיות. כן זה בשירותים ואין ברז בתוך התא.

מעדיפה כמה שפחות התעסקות לילדה וכמה שיותר חוויה נעימה בשבילה.

חשבתי על גזרת בוקסר כדי לייתר את הטייצ שזה עוד בגד ועוד התעסקות (שלה)

חוץ מזה שהן בגיל של ללכת ספונטני לחברות/ לסניף/ בת מצוות, יכולה לשכוח את עצמה או להיתקל במצב מביך בבית של חברה.

לא התנסיתי עדיין, יכול להיות שאראה שזה לא בא בחשבון מבחינתי. אבל שווה לנסות. אם הרבה אמהות ממליצות זה שווה ניסיון.

אין לי הרבה כביסות, להוסיף מכונה פעם בחודש זה לא שיקול אצלי.

פדים ותחתונים רגילים בתיק שלה בכל מקרה, למקרה הצורך.

המורה הביעה נכונות לעזור בעת הצורך בשעות הלימודים אבל מקווה לא להגיע לשם.

אני לא בקטע להתנזר, כן בקטע להתייעל מבחינת ההתעסקות של ה*ילדה* (היא לא עושה כביסות)

אם יש פתרון שמדלג על כל ההתעסקות מהבוקר שמתארגנים ליציאה עד המקלחת בערב, זה מבחינתי בינגו.

זוכרת את עצמי (שאין לי קשיי התארגנות) עוברת מתחבושות לטמפונים זו הייתה תחושת הקלה משמעותית. (פתרון שאינו רלוונטי לילדות)

שווה לי לשלם מאות שקלים לבדוק פתרון שאם הוא עובד, הרווחתי שקט לכמה שנים, ואם לא עובד תמיד אפשר לחזור לתהליך המוכר של להחליף חד"פ כמה פעמים במהלך היום. אין לי מה להפסיד בסיטואציה הזאת.

ועם כל זה, מי שעדיף לה עם תחבושות, מעולה לה. 

בעיני תחתוני מחזור נראה כמו רעיון טוב אפילו יחד עם תחבושת רגילה מעל, ואז בימים היותר חזקים כשהתחבושת תתמלא/תרגיש לא נוח אפשר ללכת לשרותים ורק לזרוק לפח את התחבושת, לא צריך לזכור לקחת תחבושת חדשה ולשים וכו', אלא רק להשאר עם תחתוני המחזור.

כשיהיה רלוונטי אני חושבת שזה בהחלט פתרון שאציע לבת שלי, למרות שלי אין נסיון עם זה

אבל כן מצפה מהמוצר להיות מספיק יעיל גם בלי תחבושת בתחילת יום, בע"ה שנמצא.

רק צריך לקחת בחשבון שאולי הדבק פוגע בתחתון. עוד לא הגענו לשלב הזה.

כרגע מנסה לברר איזה תחתונים כדאי לקנות להתנסות וללמוד.

בהרגשה שלי היה חשוב גם שתהיה את ההכרה והיכולת להסתדר גם עם תחתון רגיל ותחבושות. להבין איך זה עובד.

נניח אם היא נתקעת ללינת לילה לא מתוכננת מחוץ לבית בגיל 15-16, אפשר להנחות אותה מרחוק איך להשיג פדים, זה יותר זמין.

לא יודעת כמו שהייתה תקופה ארוכה שכל הרכבים אוטומט ועדיין למדו נהיגה על גיר.

אז כאילו שתלמד גם את הפתרון המסורבל ותתנסה בו מדי פעם, ותדע לזהות את החבילה וכו' את המדף בסופר.

ואז בשגרה להשתמש בפתרון הנוח יותר.

ואת כל הקשיים.

תאמיני לי שלא משעמם לי לחפש פתרונות כשיש פתרון מספיק טוב.

אם אני מחפשת שיפור, זה כי הקיים לא מספיק טוב.

אם הפתרון שאני מחפשת ישפר את המצב, זה נדע אחרי שנתנסה.

אני לא אגיד לה לא לשים טייצ, זה יחסוך לי להגיד לה: לבשת טייצ היום? אם לא, כדאי תחזרי לחדר לשים טייצ.

זה יחסוך לי ולה את ההתעסקות הזאת.

ואת ההתמודדות עם השאלות למה צריך טייצ בזמן מחזור, לי זה מורכב להסביר לה בלי להגיד לה דברים כמו את מבולגת, חסרת מודעות, ודימום עלול לברוח מהבגד.

הבת שלי קיבלה בגיל 11. הרבה בנות מהכיתה שלה קיבלו לפניה.

יש היום פער בין גיל קבלת המחזור לגיל שבו הבנות מתעסקות עם זה ביעילות.

תאמיני לי שהמורה לא הציעה את עצמה סתם לעזרה במקרה הצורך, והיא אמרה שמניסיון של שנים קודמות יש בנות שצריכות את העזרה הזאת וזה בסדר גמור היא עושה את זה באהבה כאילו היו בנותיה.

היא מורה רגישה מדהימה ומיוחדת.

אבל זה ממחיש שלא כל הבנות מסתדרות עם זה ומעדיפה לא להפגיע למצב של פנצ'ר שמצריך התערבות מורה.

אם יש פתרון יותר נעים לא רואה סיבה לא להשתמש בו.

חתיכת התעסקות

נראה לי שעם תחתוני מחזור טובים לא צריך טייץ

רק לזכור להחליף לפני שיוצאים ואחרי שחוזרים

אולי כדאי לך לנסות בעצמך

הפתרון פשוט עדיף. אבל למה בעצם פד דולף? הוא עם כנפיים , ארוך מספיק, מספיק טיפות ?

ומה מורה יכולה לעזור? מורות שלנו שומרות פדים בארון וגם יש שיעור שבו מסבירים איך להדביק.  

או שהיא שוכחת/לא מספיקה ללכת לשירותים.

אני בתור תלמידה פעמיים מצאתי את עצמי עם כתם ענק על החצאית למרות שבד"כ לגמרי הסתדרתי עם זה, כי ההתעסקות בשירותים לקחה לי ככ הרבה זמן שהיה יותר ארוך מכל הפסקה אז הלכתי לשירותים לפני תחילת היום ואחרי שהוא נגמר.

יש בנות שמצליחות להסתדר מבחינת זמנים, אבל הדימום שלהן מאד כבד גם בשביל הפדים הכי ארוכים..

@אמאשוני אולי יעזור לתזכר אותה פעם ב3 שעות נגיד ללכת לשירותים להחליף פד? כי זה ממש זכור לי כמשהו שעזר לי כשהצלחתי ליישם.

והיו לי חברות שהשתמשו בטמפון בנוסף לפד ואמרו שזה הפחית משמעותית את האפשרות לדליפה, כי הרוב נספג בטמפון, ואם דולף זה דולף לפד. אבל אם קשה לה מבחינת התארגנות לא יודעת כמה זה אידיאלי

וקניתי את הסוג היקר של מודיבודי..

בימים הראשונים כן אמרתי להן להחליף אחרי בית ספר, בדיוק בגלל שאם הן לא נמצאת בהמשך היום יותר קשה להחליף תחתונים..  

וגם ראיתי שקשה להן עדיין לקלוט מתי צריך להחליף אותן כי לא רואים את הדימום אז רציתי שיתרגלו להחליף בבוקר ועוד פעם נוספת אחרי בית ספר.

מבחינתן זה כנראה יותר נוח..

אבל צריך לשטוף מיד ולכבס בנפרד ולא תמיד הן זוכרות לשים אותם בצד, בקיצור צריך כנראה תקופת הסתגלות

את חושבת שיש פער בספיגה בין מודיבודי לנקסט ודלתא?

ומבחינת כביסה מייד- נניח מהצהריים עד למחרת בבוקר זה לא מייד?

האמת עם המחירים של נקסט 25 שקל ליחידה, אם יחזיק מעמד חצי שנה- שווה לי את זה.

אני עדיין לא מציעה לה את זה כי רוצה שתתאמץ להתרגל להשאיר שירותים מסודרים אחריה ולא זירת רצח..

שתדע לפחות במודעות מה מצופה ממנה עם התעסקות עם תחבושות חד"פ לפני שאני מציעה פתרון יותר נוח לה.

וממש מעודד לשמוע שמבחינת הבנות זה יותר נוח. בע"ה שנמצא את מה שמתאים לה.

וזה הפסיק לספוג די מהר, מודה שלא הקפדתי על ההוראות, גם לי זה היה למידה.

אבל זה כן גרם לי להיות חשדנית לגבי השימוש בתחתוני מחזור ושהילדה כן צריכה להיות עירנית מתי התחתונים פחות סופגים כדי להימנע מטעויות מביכות.

רק ביומיים הראשונים זה לא מספיק לכל היום, אחר כך יותר בנחת.

ההמלצה של מודיבודי זה לשטוף במים יחסית צמוד לסיום השימוש, ולהשאיר במקום מאוורר. בשירותים שלנו אין ממש מקום בשבילן להניח את זה עד שאשטוף זה די מעצבן.  

אח"כ צריך לכבס בלי מרכך ובלי מייבש, רוב המכונות שלי כן עם מרכך ובחורף אין לי איפה לתלות אז משתמשת במייבש יותר.

בכל מקרה קניתי לכל אחת שתיים, אז כן משלבות גם תחבושות, כי אני לא תמיד מספיקה לכבס. מבחינתי האמת, פחות עניין אותי הנוחות כי לדעתי זה לא מאוד מסורבל תחבושות, כמו שדאגתי שלא יהיו נזילות אחרי חוויות ילדות פחות נעימות. 

יכול להיות שטיפול טוב יותר יאריך את ימיהם, בינתיים הם מחזיקים ככה כבר כמה שנים.

את לא שוטפת בכלל בכיור?

אני מאמינה שהמחיר כבר הספיק להחזיר את עצמו,

וגם אם לא, זה לגמרי שווה לי את איכות החיים.

לא שוטפת בכלל ביד, רק כמו שכתבתי.

שפשפת כזו ממש לא נעימה, זה גם יותר מסריח בחדפ.

תחתוני מחזור צריך לשטוף כן. עד שכל הדם יוצא ונשארים מים נקיים ואז לכבס. ביום יומיים הראשונים החלפה פעמיים בערך ביממה נראלי, ואחכ פעם ביום..

תחשבי שזו גם השקעה חדפ שחוסכת מוצרי היגיינה חדפ לתקופה ארוכה...

אני אישית השתמשתי בגביעונית איזה שנתיים שזה בכלל נוח כי רק שוטפים ומחזירים לפנים. וזו השקעה חדפ של 100 ש"ח באתרים אירופאיים או ישראליים. כאלה שמזמינות מסין זה רק כמה שקלים. אבל שוב לא הייתי מזמינה דבר כזה מסין.

אבל כן שמעתי לאחרונה שזה לא אידיאלי מבחינת רצפת אגן...

החיסרון היחיד הוא אם אני ביומיים הראשונים נמצאת בעבודה ולא בבית - היכולת להוציא לריקון בצורה סטרילית לחלוטין לא ממש קיימת, אז יש לי פתרון לזה אבל זה לא כמו בבית באמת.

השתמשתי לפני החתונה. איכות חיים ממש.

ממליצה על המיני של all matters. יש חנות בתל אביב שמוכרת את זה בארץ במחיר סבבה (ואפשר גם משלוח כמובן)

מבחינתי זה גם היה הרבה פחות התעסקות (אפשר להשאיר עד 12 שעות למיטב ידיעתי, זה אומר שהיא צריכה להחליף רק בבית בנוחות)

בלי ריחות לא נעימים כי בעצם הדם לא שוהה באוויר

וזה סה"כ לרוקן, שטיפה קלילה במים וסבון (טיפונת עם האצבע, לא דרמה)

וזהו.

לוקח איזה וסת או שתיים להבין את השימוש לגמרי, אבל כשקולטים זה מדהים. הגעתי למצב שפדים וטמפונים ממש דוחים אותי.

וכמובן אפשר להשתמש בבריכה, ים, לילה וכו

אתחתוני כותנה ⋆ MINAMI זמן ירח ⋆ תחתוני-ירח למחזור הנשי

ישמצב שזה יותר יקר מהמותגים הגדולים, אבל חומרים טבעיים ותמיכה ביוצרת מקומית שפועלת באהבה.

מה שכן, בתור מישהי שלובשת טייץ כל יום, לא הבנתי איך זה קשור לגזרה של התחתונים?

שמעתי עליהם המלצות ממש ממש טובות

ושמחזיק לכל היום.. אבל עוד לא ניסיתי

מבינה אותך מאוד!!!

שבמילא חצי לא מחסנים

אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית

אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי

אנ י גם חוששת לפעמים

זה לא שלא

אני לא אומרת לך מה לעשות

אני במקומך כן היתי הולכת

כי ירושלים זה עיר גדולה

זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו

ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת

אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר

ולכן באמת ההחלטה היא שלך

אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..

ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו

אני יודעת

ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות

זה עניין של ניהול סיכונים.

אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה

שייך לשים אותו עליכם במנשא?

או אם הוא קטן ועדיין רוב הזמן בעגלת אמבטיה אולי מראש להגיד שאת מבקשת שלא יתקרבו כי עם כל המחלות שמסתובבות עכשיו את חוששת עליו.

ואם הוא כבר בגיל כזה שמסתובב אז אם נעים לכם, להגיד להם מראש שממש התלבטתם אם לא לבןא בגלל זה, אבל בסוף החלטתם שכן, אבל מבקשים שלא יתקרבו לתינוק כי אתם מפחדים. 

שחצבת כמה שידוע לי מאוד מדבק.

ברמה שאם חולה היה בחדר ויצא ממנו, ומישהו נכנס אחריו לאותו חדר, יכול להידבק. אז זה שהתינוק שמור קרוב להורים לא בטוח יעזור במקרה וח"ו יש מישהו מודבק.

מוסיפה שלעניות דעתי כדאי שגם מי שכן מחוסן והולך למסיבה, שישטוף טוב טוב ידיים במים וסבון לפני שהוא נוגע בתינוק חזרה בבית

שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק

הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים 

וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.

וגם בעלי די מטיל וטו על ההגעה של התינוקי (מבחינתו הוא גם מוכן להשאר בבית, אבל זה הצד שלו אז פחות הגיוני😅)

זה לא שלי יותר חשוב. גם בעלי רוצה לפגוש את המשפחה שלו ומן הסתם יותר ממני

למרות שכרגע הוא אומר שלא מרגיש טוב אז אולי בסוף יצא שבאמת אני אלך🙊

מתכוונת לחיסונים בכללי? או לא מחוסנים לשפעת?

בכל אופן הייתי הולכת ואת התינוק שומרת יותר שלא יתקרבו... או מרדימה בחדר (תלוי גיל)

בכל אופן אין לנו מושג מי מסביבינו מחוסן או לא....

אי אפשר לא לצאת מהבית וחבל שתגרמי לעצמך להפסיד 

וספציפית לחצבת

זה מסיבה באיזה אולם קטן אז אין חדר שאני אוכל לשים אותו שם.. אחרת זה באמת יכל להיות פתרון נוח

מבינה את ההחלטה שלכם.

וזה באמת מבאס שהחלטות של אחרים צריכות להשפיע גם עליכם..

אולי לשים אותו במנשא עליך כל הערב?

או לחילופין להיפגש עם חברה אחרת?

אולי זה ירגיע ואולי לא, אבל ירושלים ענקית, וההתפרצויות הם במקומות מאוד ספציפיים ולא בכל העיר, ככה שהם לא גרים או מסתובבים הרבה באיזורי ההתפרצות (שהם מצומצמים) לא הייתי חוששת יותר מאשר אנשים ממקומות שאין בהם התפרצות

בעיקר משמועות הבנתי שזה בעיקר בשכונות חרדיות מסוימות אבל לא מצאתי מידע שמאמת אז מעדיפה לא לכתוב פה... אני יודעת שבאיזור שהמשפחה שלי גרים (למרות שהוא נחשב חרדי) אין התפרצות, אז שווה אולי לנסות לברר את זה

אבל חד משמעית אם הם גרים בשכונות חרדיות- לא הייתי הולכת.

יש לי חברה שהיא אחות שמטפלת בילדים שנדבקו בחצבת והיא אמרה לי שכונות כמו מאה שערים, גאולה.. שכונות חרדיות ממש- הן האוכלוסיות שמגיעות.

חצבת זה לא צחוק... והמצב ממש מחריף בחורף. כל כך מבינה את הבאסה- גם אני הייתי בסיטואציה דומה וזה מתסכל!!

אבל מחזק אותי לדעת שאני עושה את מה שהכי נכון לתינוק שלי ולרוגע הנפשי שלי

באסה להפסיד מסיבה,

אבל אני חושבת שהמחשבה על "אני מפסידה בגלל בחירות שלהם"

היא לא ממש נכונה ובטח לא מקדמת.

יש הרבה בחירות של אנשים שמשפיעות על הסביבה, ועדיין הבחירה של מי שנמנע היא גם בחירה.

מכירה מלא שלא ילכו למסיבות ביו"ש בגלל חשש מהדרכים,

ואף אחד לא יגיד בגלל בחירה שלהם לגור במקום מסוכן אני מפסידה מסיבה.

או בגלל ענייני כשרות/ צניעות.

כשהקטן שלי היה בן פחות משנה, גם הייתה תקופת התפרצות חצבת, ושמרתי עליו בבית ככל יכולתי,

ככה שמבינה את הבחירה שלך להישאר,

ועדיין כדאי לתייג את זה שאת בוחרת להישאר כדי לשמור על התינוק שלך, ולא בגלל בחירות של אחרים (שבעינייך זו בחירה חסרת אחריות, מבחינתם זו בחירה על אוטונומיית הגוף שךהם וזו זכותם בדיוק כמו זכותה שך בחורה ללכת עם גופיה גם אם זה מייצר קונפילקט לאחרים.

לעניין פתרונות, אפשר לבקש שיפתחו זום בזמן הדיבורים, זה נחמד לראות אנשים ככה ולשוחח איתם

אצלנו עושים את זה עם חלק המשפחה שבחו"ל.

אם לא עושים אצלכם תוכלי לעשות שיחת וידאו עם בעלך ולבקש לפטפט עם האנשים שרצית במיוחד, ועל הדרך גם עם השאר..

ותפנקי את עצמך הערב בלי קשר 😀

ואולי זה היה מרגיש אחרת אם הייתי יודעת את זה מראש ומראש מחליטה את ההחלטה שלי ולא ברגע האחרון מגלה את זה..

נראה לי פחות הקטע שלי הזום או הוידאו.. אבל תודה על ההצעות

וברור שאתפנק.. מתלבטת על מה😅😜

אם כן הייתי שוקלת כן לבוא איתו למסיבה

אם לא, אז ממש לא הייתי מביאה אותו...

מה לגבי בייביסיטר?

או להשאיר אותו אצל שכנה/ חברה/ אחות?

את הבנות שמחוסנות במנה אחת אני שולחת..

הוא עדיין רק על הנקה אז ממש קשה לי להשאיר אותו בלעדיי.. בפעמים הבודדות שהשארתי זה היה עם בעלי. 

סביר להניח שאם תצאי עם התינוק למסיבה, לא יקרה לו כלום
אבל ממש מבינה את הלחץ שאחרי...גם אני ככה,כל אפצ'י יכניס אותך לחרדה...וזו סיבה טובה שעדיף להישאר מוגנים בבית.
מצד שני, אולי כדאי לברר דרך רופא או אחות, אם התינוק ממש קטן- הוא נחשב מחוסן ממך דרך ההנקה? (אם לא, מאמינה שהיו ממליצים לחסן לחצבת כבר בבית החולים)

אבל קשה לי לסמוך על זה בלב שלם.

והבנתי שמתחת לגיל חצי שנה החיסון לא יעיל ולכן לא נותנים, וגם במקומות שהייתה התפרצות הקדימו מגיל שננ לחצי שנה אבל לא פחות מזה

בסליחה שהוא קצת מכני ומעושה, כשהוא מגיע בצורה של דרישה מילדים.

סליחה זה חשוב

יותר חשוב ללמוד איך מתנהגים

הסליחה היא לא מה שגורמת להם להבין האם מה שהם עשו בסדר או לא (לפי דעתי)

לגבי התנאים - בעיניי לא להכין לו אוכל, זו תגובה חריפה לאי בקשת סליחה. זה אמור להיות מנותק לפי דעתי. מה גם, שרעב (ועייפות גם, ועוד גורמים פיזיים), באמת מקשים על ההתנהלות ולפעמים אחרי זה הרבה יותר רגועים וקל לנהל כל סיטואציה הרבה יותר טוב 

הוא עלה על עץ, והיה צריך סולם לרדת ממנו.

זה באמת לא בסדר שהוא זרק קוביות, וגם לא בסדר שהוא ענה לך כמו שענה.

אבל אני מרגישה שיש כאן קצת פער בין הציפיות שלך, לבין ההבנה והיכולת שלו.

לא תמיד שיח הוא בדיוק מה שמתאים, במיוחד לא בזמן מעשה.

לפעמים משפט קצר וחותך, בטון החלטי, הוא יותר אפקטיבי משיח והסבר, שאולי מתאים שיהיו, אבל בשלב של נחת ואחרי מעשה, ולא תוך כדי.

לדבר איתו, בלי שיפוטיות, לנסות להבין מה הכוונה שהוא לא יכול לבקש סליחה. אפשר לקרוא ביחד את הסיפור המקסים של אמונה אלון "איך מבקשים סליחה", ולדבר על זה.

אבל, לדעתי האישית, מאד מאד חשוב שידע כן לבקש סליחה. לא בשביל המילה, בשביל היכולת שלו להתנצל, להודות בטעות, להכיר בזה שהוא עשה משהו לא בסדר, מול עצמו ומול מי שנפגע ממנו.

אחרי כל השיחה וההבנה וכל זה, הייתי מבהירה שזה הכל טוב ויפה אבל בסופו של דבר - הוא יבקש סליחה. בעל פה, בכתב, איך שהוא רוצה. אבל הייתי דואגת שהוא יעשה את זה. (אצלנו בבית לא רק מתעקשים על הסליחה אלא גם על ההכרה המפורשת בטעות - "סליחה שעשיתי איקס")

לא הייתי מונעת אוכל ושתיה או משהו בסיסי כי זה יכול לקחת גם יומיים, אבל כן הייתי מתעקשת לפני משהו שהוא לא בסיסי לשמוע את הסליחה.

מצד שני, גם לא הייתי הופכת את זה למשהו עם כעס ואישי, או העלבויות ועניינים כי זה רק יהפוך את הסיטואציה למפלצת, פשוט בענייניות - כמו אם הוא לא התקלח, או שכח לשים גרביים - לא ביקשת סליחה, תבקש. 

שמושגי הזמן של ילדים הם קצת שונים משלנו.

זה נכון שהם זוכרים מה קרה, אבל "לגרור" מקרה במשך יומיים, זה לא בהכרח נכון...

ילד מבחינתו כבר עבר והתקדם הלאה, וזה קצת להישאר על מקרה יותר מידי זמן לגיל הזה.

אבל אני ממש ממש מאמינה בקריטיות של היכולת להכיר בטעות שלך מול עצמך ומול אחרים. גדלתי עם אחים שחלקם היו ילדים טובים טובים טובים ומדי פעם כשהתפלק להם משהו לא טוב הם מאד התקשו לבקש סליחה/להודות בטעות ולא רק מול אחרים, בכללי הם היו כל כך רגילים להיות ילדים בסדר גמור שממש לא הצליחו להכיל שעשו משהו לא בסדר, וקצת התנהגו כמו שהפותחת מתארת. בגלל שזה לא קרה כל הזמן, ורוב הזמן הם היו בסדר פשוט העבירו להם את זה, ועם השנים ממש הרגשתי איך הם בונים לעצמם חומה של חוסר מודעות עצמית רק כדי לעולם לא להיות טועים. והיום כמבוגרים - הם אף פעם לא אלה שלא בסדר, תמיד הם לא התכוונו, לא שמעת נכון, בשפה ההלכתית הביטוי הזה לגיטימי, לא הבנת אותם, או אלף ואחת תירוצים אחרים אבל בסופו של דבר הם לעולם לא מצליחים להודות בטעות שלהם, להתנצל גם אם אמרו משהו לא מתקבל על הדעת ולהכיר בזה שלפעמים הם לא בסדר.

נכון, זה תיאור קיצוני, אבל במציאות זה לא כזה קיצוני, כי גם היום הם אנשים בסדר גמור עם חיי חברה עשירים שרק מדי פעם יוצא להם כזה דבר אז כמו פעם - אנשים מרימים גבה ומחליקים להם. מה בגיל 30 תריבי עם אחיך על משפט אחד שהוא אמר?!

אבל ילד בן 6 שבוכה חצי שעה שהוא לא מסוגל לבקש סליחה - בדיוק ככה זה התחיל.. 

לא חולקת על הצורך של להכיר בטעות

לא בטוחה שהדרך היא בלהכריח לבקש סליחה ולהתעכב על זה כל כך הרבה זמן.

יש כל מיני דרכים לחנך, ולפעמים גם נבחר דרכים שונות בסיטואציות מסויימות ולא תמיד נפעל בדיוק אותו הדבר.

בעיניי צריך לסגור סיטואציות עם ילדים בטווח הזמן המיידי, ולא למשוך את זה, גם לא לערב.

לדבר באופן כללי? זה אפשר.

יכול להיות שיקרה משהו בבוקר, ואחליט במודע לדבר אחרי צהריים. אבל זה אז זה לא יהיה כדרישה ותנאי מה לעשות עכשיו, אלא כהסבר ושיח בינינו. 

מנסה לחשוב על עצמי בתור ילדה יותר קטנה מ6 גם, זה נותן לי איזשהי אינדיקציה, איך הרגשתי לגבי דברים או איך חשבתי עליהם. יצא לי בתור ילדה לקבל עונש על מעשים אחרי כמה שעות ואפילו אחרי שבוע (מעשה שנעשה בשבת והמענה היה בשבת אחר כך כשבסיטואציה דומה  לא התאפשר לי הדבר שבגללו התנהגתי לא בסדר) וכל עוד זה נאמר בהקשר של המעשה "עשית x ולכן זה לא מתאים ש-y" גם כשזו ממש לא היתה השלכה של המעשה שלי (נגיד לא קיבלתי ממתק כי התחצפתי), זה משהו שהבנתי וקיבלתי.

אני חושבת שילדים מסוגלים להכיל יותר ממה שמייחסים להם היום.

ברור שבמצב אידיאלי עדיף לסגור את הנושא באופן מיידי, בתוצאה למעשה, וכו וכו וכו.

בפועל דברים מורכבים יותר ובעיניי יותר חשוב שהילד מבין שהדברים נעשים מתוך שיקול דעת ולא מתוך כעס רגעי של ההורה ושיש משמעות למעשים שלו מאשר שהמענה ניתן באופן מיידי למשל.

ובסופו של דבר, האמת, זה גם מאד מאד קשור לאופי של הילד, והורים הרבה פעמים מבינים אינטואיטיבית מה יותר נכון מול הילד הספציפי, לא משנה מה יותר נכון לפי הספר.. 

כותבת באופן אמורפי

אני כותבת מניסיון שלנו

אצלנו ראיתי שאין טעם "לגרור" דברים.

זה לא קשור לשאלה כמה הילד שלי יכול להכיל

זה קשור לבשלות של ילד

אני לא אעשה לילדים שלי הנחות בהתנהגות

אבל אני פשוט אומרת, שהרבה פעמים לנו כהורים משהו נראה מאוד מובן מאליו, והילדים בכלל כבר שוכחים מזה.

זה קשור גם לתפיסה שלרוב יש מניע לילד אם הוא מתנהג בצורה מסויימת, מצד אחד לא תמיד יעיל לדבר באותו רגע, מצד שני, לגרור את התנאים הלאה, זה גם לא נכון.

אני אעדיף בזמן אמת להגיב במשפט קצר וחותך

ואם אראה שיש צורך, אדבר על זה גם בזמן רגוע אחרי זה. הם ייזכרו

אבל כל שפת התנאים, והחובה בהקשר לבקשת סליחה, בעיניי לא מתאימה לאורך זמן ולא יעילה

יש משהו לא הוגן או מלחיץ, להחזיק ילד באוויר בציפייה לעונש.

מאוד קשה בעיניי להתנהל ככה.

ילד שיודע שאם הוא עשה משהו לא בסדר, יכול לחכות עכשיו שבוע בשביל עונש, יוצר תחושת לחץ ממש גדולה.

הרבה יותר הוגן ונכון, לסגור אירועים, ולא להחזיק את הילד בפחד מה יהיה העונש ומתי הוא יהיה.

לצד זה שחשוב לחנך ללקיחת אחריות, בעיניי חשוב לא פחות לדעת להעביר הלאה לפעמים, ולא לנטור.

לגבי העונשים, זה לא ששבוע הילד "מחכה לגזר דין", אלא באותו רגע אומרים לו בזמן איקס יקרה ככה (בקניות הבאות לא תוכל להצטרף, בארוחת הערב לא תקבל את הממתק או כל דבר אחר) ואז גם אם היישום קורה לאחר זמן, פשוט מזכירים לו ברוגע ובשקט ובזה זה נגמר. זה לא הופך לאיזו עננה שמסתובבת לו מעל הראש 

כנראה לא לגמרי מצליחות להבין אחת את השנייה

או שההבדל הוא על הטרמינולוגיה של דרישה.

כי גם אני חושבת ששיחה רגועה מאוחרת יכולה להיות אפקטיבית יותר ונכונה יותר

פשוט להציב תנאי של "תבקש סליחה אחרת לא תוכל לעשות א,ב,ג" זה לא נכון בעיניי

זה מכניס את הילד למלכוד, וזה לא מה שמוביל אותו להבנה על הטעות

שיחות אצלנו יהיו יותר בכיוון של:

- דיבור על מה שהיה

- אתה מבין למה זה לא בסדר? / לא נעים / פוגע?

ואז אם זה באמת נעשה בצורה טובה הילד יבין מעצמו.

ואז השאלה תהיה

אז אני חושבת שצריך לבקש סליחה, מה אתה אומר?

ולרוב זה כבר יהיה כן, אם הוא באמת הבין.

אבל אם הוא לא הבין, גם אם אכריח אותו לבקש סליחה, זה לא מה שיגרום לו להבין.

נראה לי בעצם הבחבוש שלי זה כי סליחה מגיע רק אחרי הבנה בעיניי, ולכן אין טעם להכריח לבקש סליחה סתם ככה

אין מספיק שיקול דעת ושליטה עצמית 

בעיניי הסיטואציה שתוארה תקינה לחלוטין לגיל 6

כשילד אומר שהוא יכול לזרוק גם עלי או מושך בחצאית

אני לא אראה בזה חוצפה אלא מעשה שובבות/ תגובה של ילד קטן

גם ילדים גדולים יותר וגם מבוגרים

לא מגיבים תמיד בצורה אופטימלית  ולפעמים מגיבים בצורה גרועה

ככה שכדאי לקחת תגובות גרועות בחשבון מראש

בסיטואציה כשהילד עושה מעשה בעייתי

אני מבקשת להפסיק בצורה קצרה וברורה

אם יש צורך חוזרת שוב

וגם פעם שלישית

אם הילד מגיב תגובות פחות טובות לרוב אני לא אתייחס

רק אם זה משהו חריג וגם אז אני אגיב בקצרה שזה לא מתאים

בעיניי כבוד מקבלים

לא דורשים

כשהילד גדל הוא לומד לדבר בכבוד

לא בגלל שמישהו דורש אלא בגלל ששיקול הדעת והשליטה העצמית מתפתחים וגם הוא מקבל דוגמא אישית

כי אנחנו ההורים מדברים בכבוד אחד לשני ולילדים

לגבי בקשת סליחה

אני לא דורשת

אולי לפעמים מציעה לילד לבקש סליחה מאחיו (אני לא צריכה לעצמי בקשות סליחה)

לא כדאי להיכנס למאבקים על בקשת סליחה

זה לא יעיל לכלום וגם פוגע בהובלה ההורית

בין האוכל שהוא ביקש לזה שנוא לא ביקש סליחה

בעיניי אסור לקשור בין דברים כאלה וזה לא נכון גם כי זה עלול ליצור יותר אנטי. לילד רעב נותנים לאכול לדעתי בלי קשר לאם ביקש או לא ביקש סליחה, וזה לא כמו ממתק לפינוק נניח

אגב, ילדים רעבים/ עייפים בהחלט יכולים יותר להציק אז הפוך - במקום להתעקש על סליחה, ללכת אחורה ולהבין איזה מנגנון הופעל אצלו שהוא התנהג ככה. זה יכול להיות בהחלט רעב/ עייפות/ הצפה רגשית מכעס או רצון בתשומת לב

לבקש סליחה.

זו מיומנות שתלויה במצב רוח, בסופו של דבר, אפילו אצל מבוגרים... ובטח שאצל ילדים בגיל הזה.

טוב שדיברת אליו בנחת, זה חשוב, אבל נראה לי שנכון יותר היה לומר לו: "אני מבינה שעכשיו קשה לך לבקש סליחה, אבל אני בטוחה שבתוך הלב שלך אתה באמת מצטער על מה שאמרת, ולכן אני אסתכל על זה כאילו ביקשת סליחה." ואז לתת לו לאכול ולשתות, כי זה באמת יכול להרגיע...

זכורים לי מקרים שילדים באו אליי אחרי כמה זמן, כשנרגעו, ואז פתאום ביקשו סליחה... אז גם זה דבר שיכול לקרות.

בהצלחה, יקרה❤️

של ריבועים קטנים ואני מגלגלת לבפנים את המטפחות. ממש קליל לסידור (סתם לגלגל ולתקוע) ונראה מסודר כי איך לא

ואז אני תולה על זה

זה לא סופר מסודר אבל זה נוח לי וקל ונראה יפה בעיני

כל אופציה שדורשת קיפןל/גלגול לא החזיקה לי

מדפדפת להנאתי

הכי נוח שמצאתי 

מחולק לערימות: מטפחות של שבת, מטפחות צבעוניות, מטפחות חלקות, ומטפחות שאני פחות משתמשת.

לי נח ככה, אבל אולי אם היו לי יותר מטפחות זה כבר לא היה נח.

לא מסודר במיוחד אבל נוח מאוד

אבל האמת לאחרונה מרגישה צריך למצוא פתרון אחר.

זה ממש מבולגן בעין ו'שמן' ומלא פעמים אני לא מוצאת מטפחת על המתלה

שם זה מחולק ל4 קטגוריות שונות.

וכן, יש לי הרבה...

לחכות שיגדל.

זה חלק מהתהליך הסתגלות לעולם.

עסויים, נמר על העץ, אופניים עם הרגליים.

אצלי עזר להוריד מוצרי חלב (בעיקר), שוקולד וקפאין (מצליחים אני אוטומטית לא אוכלת מהלידה...).

הרבה "אופניים" עם הרגליים, למעוך ברכיים לבטן.

בלילות קשים שמתי מנשא וראיתי סדרה. הבנתי שלנסות לישון ולא להצליח יותר מתסכל ומעייף מלא לנסות לישון מראש.

מזל טוב ובהצלחה❤️

קודם כל לזכור שזה עובר בע"ה
קטניות- מותר לך לאכול, בתנאי שעברו השרייה טובה, כל עוד עבר השריה זה טוב למערכת העיכול ואין מה לדאוג (כולל קינואה וכל דבר שאפשר להשרות במים...)

אני בזמנו שתיתי הרבה תה שומר וקמומיל, ממש כל שעה, אומרים שזה טוב...
ומרק עם הרבה כורכום- הכורכום מאוד עוזר להם להרגיע את הבטן...
מוצרי חלב אני גם הורדתי לחלוטין, וחזרתי לחלבי כשהיה בן חודשיים...

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

ההריון לא קל, הקאות נון סטופ והרבה ריצות לבדיקות אבל זה שגם הלידה אולי תהיה בניתוח וכל הלחץ סביב זה ממש קשה לי.

יש לי ניסיון עם קיסרי, לי זה היה נורא בעיקר נפשית

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?

אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.

אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.

חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

קבעו לי תור לגרידה,

הייתי בשבוע 10 פלוס לעובר שהתאים לשבןע 8 פלןס 3

אבל ההפלה התחילה יום קודם. קצת דימומים שיתגברן ויתגברו עם כאבי בטן

אז בעלי לקח אותי למיון לבדוק אם יש מה לעשות גרידה או שהכל יצא.

שבאנו אמרו לי שיש שארית ממש קטנטונת.

ובאמת היא יצאה בהמשך... ולא היה צורך בגרידה.

הפלה ראשונה לקחה לי כמה ימים. התחיל דימום ורק ביום החמישי אחרי הדימום התחילה ממש ההפלה...

קיצר איפשר לדעת. אם הדימום מתגבר ומתחילים צירים וכאבי בטן הייתי הולכת לבית חולים. 

נעלמים מרשימת הפורומים, אחרי תקופה מסוימת ללא פעילות.

את יכולה לשאול בפורום משוב...

/forum/f51

(חיפשתי את השם של המנהלת, מסתבר שלשעבר, ודרכה הגעתי לפורום).

נדמה לי שכבר כתבתי את דעתי, שכדאי ללכת לאבחון מקיף, לא רק אצל פסיכולוג אלא גם אצל רופא התפתחות, הכי טוב דרך התפתחות הילד בקופה.

וכן, כמובן לחזור להדרכת ההורים - זה לא משהו שאפשר לפתור בכמה פגישות. ילד מאתגר לפעמים דורש ליווי במשך שנים...

ורק לגבי זה שבבית הוא מאתגר ובגן לא - זו תופעה ידועה. ולהפך, יש בזה מחמאה להורים, שהילד מרגיש מספיק בטוח אצלם בשביל לשחרר את האנרגיות שלו, ובגן הוא לא משחרר כי אין לו מספיק ביטחון. (יכול להיות כמובן שזה נובע מכך שבגן מצליחים להציב לו סמכות נכונה ובבית לא. מדריכת הורים טובה תדע לעזור לכם לזהות את זה...)

הרבה כוחות!❤️

גם אנחנו שמים לב לזה אצל התאומים שלנו

בכל אופן, אם הייתם בהדרכת הורים בשביל הילד השני, אז בהחלט כדאי עכשיו ללכת להדרכת הורים על הילד הנוכחי. וזה בעצם יהיה על שניהם, כי אי אפשר לנתק אחים זה מזה.

ובהדרכת ההורים תוכלו להתייעץ אם כדאי ללכת איתו לאבחון או לטיפול רגשי...

זה אומר שאת לא בעמדה של מובילה, הורית

ולכן כן, הדרכת הורים

זה כנראה מעגל של היחס שלכם לתגובות שלו שמזין אתכם