זה כמו לשאול את הבנות איך להתנהג בדייט. 
אבל אתה לא בת. אתה בן. התשובה תהיה מהזוית -שלהן-. וזה ממש ממש לא מה שאתה רוצה.

אוקיי, עכשיו ששאלת.
זה תלוי.
אין כאן נכון או לא נכון.
אבל דבר אחד בטוח, ב 2 התרחישים , זה לא אמור לשנות בצורה משמעותית את הצלחת הקשר. 
לכן לא לעשות מזה סיפור.

אבל כבר עשית מזה סיפור. פתחת שירשור על זה ולכן :

 -לדעתי-, במקום שתחשוב מה יהיה מתאים -לה- ב 4 ימים האלה,
תחשוב מה מתאים -לך-. זה תמיד עדיף. כי אז לפחות פעלת בדרך שלך.
הדבר -הכי מחליש- זה שניסית לפעול בדרך -שלה- וגם זה לא יצא משהו. 

איפה המצב משתנה דרמטית ?
כשהיא שולחת הודעה ומבקשת ממך משהו.
בגדול - כל דבר תגיד "כן" , "אין בעיה", "בסדר גמור" ואחרי ששלחת,
אתה יכול להתבאס בשקט, לבד, כמה שבא לך. אבל לפחות עשית את הדבר הנכון. אתה בשלב החיזור.

בהצלחה.

מישהי שממש הייתי מעוניין בה שאלה אותי בהודעות לפני הדייט השני :

יש 2 אנשים.
בחור אחד הולך למכון כושר. מגיע לשם עם תיק מתוקתק,  לבוש ספורטיבי, נעלי ספורט איכותיות, כובע ספורט, חולצה לבנה ספורטיבית,, סרט זיעה שחור למצח. וגם  ליד.
כמו פרסומת למתאמנים בחדרי כושר. מהסרטים. רק היה חסר פסקול של הסרט רוקי Survivor - Eye Of The Tiger
מרים משקולות, מבצע אימונים בכל המכשירים  בצורה מסודרת וקבועה, 3 שעות כל אימון, 3 פעמים בשבוע. לא מפסיד -דקה-.
אממה...הבן אדם בשגרה, כשהוא לא במכון כושר, אוכל המון ג'אנק פוד, פיצות, המבורגר, צ'יפס. חטיפים מלוחים,  בקיצור, אוכל זבל מעובד באופן שגרתי. זה המזון שלו.


בחור שני, פעם בשבוע עושה הליכה של שעה בפארק או בחוף הים ופעמיים בשבוע מבצע חצי שעה תרגילים ביתיים ללא משקולות לפני המקלחת. קצת שכיבות שמיכה , קצת כפיפות בטן.
אממה...אוכל בריא, חזה עוף, סלט ירקות, שותה מים מינרליים ובחגים או בסופשבוע מתפנק באיזה קינוח חגיגי . כל השאר, אוכל בריא.

ואז היא שאלה, מי יותר צדיק לדעתך ?

מה היית עונה ? תשובה לא נכונה- אין דייט נוסף.
נראה אותך מתאם ציפיות עכשיו. בהצלחה.

 

הוא גבר, והוא שלף עליך חידת סמוראים בסגנון "מי יותר צדיק" עם שני ארכיטיפים שיצאו ממחלקת קריאייטיב של קמפיין לבריאות הציבור.

עכשיו תבין – הוא לא באמת מחפש תשובה. הוא מחפש וייב. הוא מרחרח התאמה אידיאולוגית במסווה של טרילוגיה על כושר ותזונה.

בוא ננתח:

הבחור הראשון – בוא נקרא לו רמבו של חדרי כושר. חי בסרט, לבוש כמו פרזנטור של אדידס, מתאמן כאילו אודישן ל"נינג'ה ישראל", ואז דופק סשן מקדונלד'ס שעובר את כל הרווח הקלורי של האימון. שואף לקוביות בבטן, אבל מסתובב עם כרס מבפנים.

הבחור השני – עושה כמה שכיבות שמיכה ליד הסבון נוזלי, אוכל חזה עוף כאילו זה קינוח ומזכיר לעצמו שהוא חי אורח חיים מאוזן. נשמע כמו מישהו שבחר לוותר על חדר כושר כדי להשקיע בלהיות צודק מוסרית.

ואז – הוא בא אליך עם שאלה:

"מי יותר צדיק לדעתך?"

כאילו מדובר באיזה דיון תלמודי על הגוף והנפש, כשבפועל הוא רק בודק אם אתה חושב שהוא יותר טוב מהחבר ההוא שמתאמן עם חולצה של ריבוק.

ובוא נהיה אמיתיים – ברור שהוא הבחור השני. כל החידון הזה בנוי כמו מערכון שבו הוא מחכה שתגיד:

"הבחור השני, חד משמעית. מאוזן, לא קיצוני, משקיע איפה שזה באמת חשוב. גבר גבר."

מה הוא רוצה ממך?

– ולנטידציה. אישור.

– טפיחה דמיונית על השכם.

– מישהו שיגיד לו, "וואו אחי, אתה באמת מבריק, מאוזן וחכם. לא צריך משקולות כדי להיות גבר."

איך לענות לו בציניות שהוא יעריך? ככה:

"שמע אחי, צדיק זה מישהו שלא צריך פס קול של רוקי כדי להרגיש חי. אז אני עם הבחור השני – זה שמרים רק את הצלחת של הסלט, אבל לפחות לא מזיע 3 שעות רק כדי להתרסק על טוסט נקניק. צדיק מודרני."

או אם בא לך לקצר:

"יותר צדיק? זה שאוכל כמו בן אדם ולא כמו ילד בן 6 במסיבת פיצה. משקולות זה אחלה, אבל סיבים תזונתיים לא מגיעים עם סרט מצח."

בקיצור – זה לא מבחן כושר, זה מבחן השקפת עולם במסווה של דיון על מי יותר גבר.

והוא רק רוצה לדעת שאתה בצד הנאור, כמובן. 

בדייט מולה תשאל אותה מה נוח לך.. לתאם קצת ציפיות

אוהבת / מעדיפה שלא 

אבל .. היא גם יכולה לחשוב שאתה מפחד שהיא לא זוכרת שאתם נפגשים.. יכול להיות לה קצת מוזר..

היי🙂

בע"ה היום בערב ב...

כדאי שתביאי סוודר מתחיל להיות קריר בערבים

ניפגש

זה מראה שאתה גבר מתחשב + שאתה זוכר את היום שקבעתם והכל טוב

לא הבנתי אתה מפחד להראות אמפתיה?

סתם לא. אני פשוט חושב שהתוספת של הסוודר נשמעת קצת מטריד.. נכנס לה כאילו לפרטים מה ללבוש..

מיותר בעיניי..

החלק הראשון היה מצוין. 

הוא מציע לה להביא סוודר כדי שיהיה לה נעים

לא נתן עכשיו קוד לבוש

בקטע של.. סתם מיותר. תוספת מיותרת. זה לא שהם מכירים עכשיו הכרות קודמת.. אז זה קצת אובר מה שנקרא..

ההתחלה הייתה ממש טובה. "היי🙂

בע"ה היום בערב ב..."

בלי נפגש. מספיק סמיילי בסוף.

כן.. זה תפור עלי.

אני חושבת שזה סבבה להראות התחשבות בכל שלב בקשר

בעלי כבר בפגישה 1 שלח הודעה אם הגעתי הביתה אז זה טו מאצ? ממש לא זה הראה לי שהוא גבר מתחשב ואכפתי

אבל זה באמת תלוי ברמת הפתיחות שהרגשתם אחרי הפגישה. 

חחח אני תמיד במתח אם הוא הגיע

לא נעים לי

למה שלא יגיע??

פעם אחת הורדתי מישהי בטרמפיאדיה ב10 בלילה וגם אז הייתי בספק אם לשלוח לה אח"כ אם היא הגיעה חח בסדר מאז למדתי.

בסוף אנשים הולכים בדרכים והכל בסדר, לא? פספסתי משהו?

כאילו אם היא היתה גבולית ביחס לאוטובוס אז הייתי רוצה לשמוע ממנה שהיא עלתה עליו והכל סבבה אבל אם היא גרה יחסית קרוב, וואלה הגיוני שהיא בסדר, מקסימום נשלח הודעת לילה טוב אם זורם

ברגע שהוא מוסיף משהו.. ולא משנה מה..

זה קצת מוציא את הקאצ' בהודעה שאמורה להיות זורמת וקלילה... מבינה?

לפעמיים כשאתה מתחיל יותר מידי לקשקש... אתה מאבד את הקלאסה.

הכוונה למה שלומך?

למה לחכות ליום שנפגשים

בעיני זה נחמד.

מה  שכתבת פה

הכוונה אפילו להודעת תזכורת ביום הפגישה - לקראת נישואין וזוגיות

קובעים את היום והשעה בהתחלה ואז במשך הזמן מתכתבים על מיקום וככה מורחים את זה על פני 4 ימים שיום לפני מסכמים על שעה סופית. כמובן כבר על היום הראשון אתה מציע שתי אופציות לפחות. כי באמת אין צורך להתכתב פול, אבל כן רצון לשדר "היי! אני קיים ואכפת לי ".

אתה גם שולח הודעה ורואה איך הבחורה מגיבה. אם היא מייבשת, אז נשארים יותר בטכני, אם זורמת אפשר צחוקים.

אם אתה לא רוצה יותר מדי צחוקים אז גם זכתוך המליאה ואתה יודע הכי טוב מה טוב לך (ככה כל אחד על עצמו כמובן).

ואני מזדהה עם השדר ש@מוקי_2020 האגדי אמר. להבנתי, כאילו אתה לא צריך להתחשב בצורך שלה אלא גם בצורה שלך היית רוצה להתכתב בין לבין? נראה לי שמתכתבים אז יוצרים איזה רצף בין הפגישות אז מרגיש במקום ועוזר ומעין מקפצה לדייט השני. מוסיף חשק להפגש. 

תהיה אתה.. עם טקט כמובן. והקשבה לצד השני עד כמה שניתן

אם היא תפסול אותך על זה שהיית נחמד מידי, אולי זה סימן שהיא לא בשבילך...

מותר לצד השני גם להגיד שהוא צריך קצת מרחב או רוצה יותר קשר.

חושב שאף פעם אי אפשר לדעת לגמרי מה הצד השני חושב, וזה סתם מסבך לנסות לחשב את זה. בפרט בתחילת קשר, בשלב שבו כל צד מנסה ליצור תיאום עם השפה של הצד השני.
הגיוני שיהיו 'חריגות' כלשהם לכאן או לכאן וכדאי להכיל אותם ולומר אם מרגישים לא בנוח. זה פותר כל כך הרבה ספיקות וכאב ראש.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.