איזה כיף זה ש..

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..

מכתב פתיחה

שאתה יושב ברחוב ופתאום משום מקום, מישהי/ מישהו שאין לך מושג מי הם מאחלים לך בוקר טוב עם חיוך . הרגעים הקטנים שלפעמיים יכולים לשנות לך את כל היום. תמשיכו ככה !

ממש ככההפי

קריפי. אני מעדיף ששבבצער

אל תסתכל עליי, אל תדבר איתי

חבל, אנשים הם טובים בד"כהרמוניה

אני אוהבת את האוירה שאין דיסטנס עם זרים כי אני מרגישה: 'נו אז מה, המוזר הזה יכל להיות דוד שלי'...

יש לי במשפחה מוזרים, משפחה לא בוחרים. ועדיין מכבדים ומחבבים...

אם זה נמדד ביחידות, אני מסכיםשבבצער

עבר עריכה על ידי שבבצער בתאריך ה' בחשוון תשפ"ו 2:37

תיארת יפה את ההשלכה המודעת או הבלתי מודעת מאיך שגדלנו על הגישה ב"סוגיה".

אין הכי נמי, אני באמת מסכים עם השורה התחתונה, מכבדים ומחבבים, אלא שבמוח שלי, זה לא בא לידי ביטוי להגיד בוקר טוב לאדם זר, זה כן במחווה של הנהון קטן, אם נוצר קשר עין, מעין משהו לא רישמי.

אליבא דידי, הדיסטנס עם זרים, הוא הכבוד כלפיהם, ושלהם כלפיי, ולכן כל כך חשוב.

בדיוק כמו שאני לא מצפה מהקופאית במכולת לברך אותי "בתיאבון" אחרי שאני קונה מה שאני קונה. ומהרוקח לאחל לי "רפואה שלימה" אחרי שאני מושך תרופות. זה לא מקומם, וחשוב שידעו את מקומם, כי שבירת הדיסטנס כוללת באופן פוטנציאלי, ומהיר מאוד יכולה להידרדר, לא רק תחושה נעימה של איש חביב שמברך לשלום, כי תכלס כולנו אחים ובאותה סירה, אלא תחושה פוגעת, ואף מטרידה, לא מכוונה רעה חלילה, אבל את יודעת לאיזה מקום הדרך רצופה כוונות טובות.

הדיסטנס המדוד בדיוק הנכון לכל אחד על פי רמת הקירבה, שומר עליי, מכבד אותי, כמו שהוא שומר על הזר שנתקלתי בו, ומכבד אותו.

כשאין היררכיה ברורה, וכולנו מעורבבים כמו בבלנדר, ומושפעים משטויות של המדיה קוצרת הצפיות והלייקים, קרי יוטיוב טיקטוק, שבסרטונים קצרים וערוכים, קוראים תיגר על כל דיסטנס, בין מתכוון בין שלא מתכוון, ומעלים על נס את שבירתו, קל מאוד להתבלבל מה מכבד ומה לא מכבד.

לא צריך ללכת עד תרבות המזרח כדי לראות את ההבדל הכל כך יעיל כשכל אחד יודע ומכיר את מקומו, בעניין הזה אני חושב שלדת"ל יש לא מעט מה ללמוד מהציבור החרדי, ודי למבין.

"כבוד" זה תלוי מקוםהרמוניה

אצלנו זה נורמלי שקופאית תגיד בתאבון ורוקח יאחל רפואה שלמה... למה זה לא מקומם? זה אנושי... זה לראות את האדם קודם כל לפני התפקיד שלו.

פעם קנינו פלאפל והתגלגלה שיחה עם המוכר הוא פשוט לקח לו מנה והתיישב איתנו לשולחן😅 כמובן הוא הרגיש בהתאם לסיטואציה, זה לא שהוא נדחף...

בטח לא בכל מקום זה יהיה רלוונטי, אבל יש אנשים קרים כאלה שמכירים אותך ועדיין בקושי מנדבים לך חיוך... אני בעד יותר חמימות.

לא הצלחתי להבין איזה ערך אתה רואה בדיסטנס. (חוץ מאדם שנראה מסוכן כמובן)

את יודעת מה, שכנעת אותישבבצער

_☺הרמוניה

זה קורה לי מלאהפי

אמא שלי אומרת לי לחייך פחות

תמיד היא מוצאת אותי עם אנשים מסביב

חמודההרמוניה

אני חושבת בהכל צריך איזון

זהו חח לא תמיד זה מפריע ליהפי

לפעמים אני מרגישה בזכות זה בבית כמעט בכל חור

אחלה תכונה

הרמוניהאחרונה

וואי חשובזיויק

לגמרי

ארץ השוקולד

ובכיף

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלת

באסהארץ השוקולדאחרונה

תלוי במרחק מהמקום ועם מי הוא שמר על קשרארץ השוקולד

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם