אין אף נושא שבו אנשים מ''הסביבה'' מעירים לי עליו.

אתה מתכוון גם לילדים שלא אוהבים כשאני מעיר אותם בבוקר לבית הספר?

לריבים שהיו לי לפני 15 שנה עם ההורים שלי?

לוויכוחים בזוגיות?

זה לא קשור לשאלה שלך, לפחות לא כמו שאני הבנתי אותה.

למה שמישהו מהסביבה ייתן לי ביקורת על משהו, ועוד על משהו כ''כ אישי כמו מה שאתה כתבת? אם הייתי עושה קריוקי בלילה אז כנראה השכנים היו מעירים לי, אבל למה שמישהו ייתן לי ביקורת על ההתנהלות הפיננסית שלי או על משהו אישי אחר?

אני לא בגיל ולא בשלב בחיים שבהם יש לאנשים מהסביבה יכולת לתת לי ביקורת על דברים אישיים, ואני לא פוגע באף אדם כך שגם ביקורת על דברים לא אישיים כגון קריוקי בלילה וכיוצ''ב אני לא מקבל.

ויש לאנשים מה לומר על:

התנהלות פיננסית.

קולינריה.

איפה אני גר.

במה אני עובד.

במה אני רוצה לעבוד בעתיד.

שבתות.

לא יודע מי מעיר לך ובאיזה הקשר,

אבל זה לא אמור להיות ככה..

בכל מקרה,

על ההתנהלות הפיננסית אף אחד לא יודע (אפילו אשתי בקושי מבינה מה אני עושה עם הכסף שלנו🤭 למרות שאני ממש מנסה להסביר לה...)

קולינריה - אני מבשל מעולה ואוכל טוב,

אני גר במקום טוב,

יש לי עבודה טובה... למה שאנשים יתנו לי ביקורת?

ושוב, גם אם הייתי עובד בתור מחליף שמן בפלאפליה, למה שאנשים יעירו לי על זה?

יש לי את החיים שלי, לאנשים אחרים יש את החיים שלהם... כל עוד אני לא פוגע בהם והם לא פוגעים בי, אין לי שום שיח איתם במובנים של ביקורת.

נשמע כאילו עדיין מתייחסים אליך כאל ילד שצריך עזרה...

ואין ספק שלימודי תעודה זה אפילו פחות נפוץ.

מה שאומר שהעבודות הכי פשוטות הם הכי נפוצות.

לכן הורים חייבים לקחת בחשבון שזה בדיוק מה שיקרה לבן שלהם, רק אומר. 

אבל ההורים ירצו את הטוב ביותר לבן שלהם, כמו שהם מבינים אותו. 

זה יכול לגרום להם לעשות דברים איומים, ויכול לגרום להם לעשות דברים נפלאים.

ולא כי אני עושה הכל נכון.

אם הייתי בסביבה כזאת, כנראה הייתי מתרחקת או שמה גבול.

ביקורת ברוב המוחלט של המקרים היא לא דבר יעיל.

או שמייעצים לך ואתה מפרש את זה כביקורת.

שאמור להיות

המשפחה שלך ביקורתית באופן כללי או רק כלפיך?

הרוב לא מגיע מהמשפחה.

לגבי המשפחה, בתור הבן הקטן ביותר, יש לי הכי הרבה אחים גדולים שרוצים להרגיש מבוגרים אחראים, וגם הורים ששוכחים שסיימתי בית לפני יותר מ12 שנה.

הם גם נוטים לחשוב שהגעתי לעולם בשביל להגשים את החלומות של כולם.

תלוי ברמת הקרבה ורמת הביקורת,  אבל אולי להתרחק , או לומר משהו, " אני יודע שאתם דואגים לי, אבל הדרך הזאת לא עוזרת, להפך", או לפתח חוסן פנימי ופשוט לחייך ולהנהן כמו לסבתא שנותנת עצות לא רלוונטיות.

כשאני מתאמצת אני משחזרת כמה משפטים בודדים של: "תפסיקי כבר עם הדיאטות שלך את מספיק רזה"

או "למה את עובדת כל כך הרבה שעות" או כל מיני משפטים אחרים אבל אני לא ממש סופרת את זה ומבחינתי זה נאמר בקטע חברי ותו לא...

זה לא מתחלק לדברים שאני עושה או לא

אלא

בעיקר לדברים שאני עושה אחרת מהסביבה

הביקורות שנמשכו הכי הרבה זמן והגיעו מהרבה אנשים היו לגבי

קצב הילודה שלי והלבוש שלי

(בגלל שהם שונים מהסביבה שלי)

ועל ירידה במשקל

(שהגיעה בעיקר מנשים

כנראה בגלל קנאה

שעשיתי תהליך שהן לא מצליחות לעשות)

זה לא נעים לקבל ביקורת

במיוחד לא על בסיס קבוע

כי גם אם אני לא מייחסת לתוכן חשיבות

זה לא נעים לשמוע הערות כל הזמן

אז השתדלתי להבין את המקור לביקורת

להבין שאני מציקה בעין לאנשים

ולהמשיך הלאה לעשות את מה שאני חושבת

(מתברר שלרוב אני צודקת לגמרי)

בעזרת קלינאית תקשורת או רופא אף אוזן גרון או דיאטנית או שילוב ביניהם (תלוי במקור הבעיה)

זה שלב אחד

שלב שני - אפשר לשתף ולשים פס ולעשות מה שאתה רוצה למרות

ביקורת של אחרים נובעת מאי נוחות שלהם מול הסיטואציה בה אתה נמצא. אבל בסוף, אם טוב לך ככה, ואתה מאמין במה שאתה עושה - זה שלך

יכול להיות אגב הביקורת גם מפריעה לנו כי יש בה מן האמת ואין לנו כוחות כרגע לשנות וזה גם בסדר. חשוב גם להבין מאיזה מקום זה מפריע לנו, אם בכלל. לפעמים זה יכול להביא אותנו לחשיבה מחודשת, לפעמים זה כמו איזה אבן שנכנסה לנו לסנדל ומציקה

אם אני ממליץ למישהו להשקיע סך מסוים זה לא בהכרח דבר שנאמר מתוך מחשבה מרובה מה מתאים להם, אלא משהו שאני עושה ותוהה אם יועיל לו ולכן משתף.

ואם אכפת לך מעצמך כדאי להתייחס אליהם

את שמה לב שלא ענית על השאלה?

מזכיר לי שפעם פתחתי דיון על ליברמן, ואנשים ענו לי באופן מאוד מפורט מה הם חושבים על נתניהו.

או שהעלתי סרטון יוטיוב של הצעת נישואין, שאלתי האם הוא מבוים, ואנשים ענו לי מה הם חושבים על ההצעה, האם היא נעשתה בצורה טובה או לא.

אני רואה שאתה מדבר כאן הרבה על ביקורות שמעבירים עליך, אז היה נראלי מתאים להגיב את זה.

היית צריכה לספר מה הביקורת שמעבירים עלייך.

אני לא פגוע מן הסתם מזה שאנשים ממליצים לי להשקיע בבורסה או במניה כלשהי.

אנחנו פורום, לא אולם בית המשפט... מותר גם לענות מאותו עניין ולאו דווקא בישירות על השאלה שנשאלה.

אחרת אפשר פשוט לפרסם סקר באינטרנט

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים