אין אף נושא שבו אנשים מ''הסביבה'' מעירים לי עליו.

אתה מתכוון גם לילדים שלא אוהבים כשאני מעיר אותם בבוקר לבית הספר?

לריבים שהיו לי לפני 15 שנה עם ההורים שלי?

לוויכוחים בזוגיות?

זה לא קשור לשאלה שלך, לפחות לא כמו שאני הבנתי אותה.

למה שמישהו מהסביבה ייתן לי ביקורת על משהו, ועוד על משהו כ''כ אישי כמו מה שאתה כתבת? אם הייתי עושה קריוקי בלילה אז כנראה השכנים היו מעירים לי, אבל למה שמישהו ייתן לי ביקורת על ההתנהלות הפיננסית שלי או על משהו אישי אחר?

אני לא בגיל ולא בשלב בחיים שבהם יש לאנשים מהסביבה יכולת לתת לי ביקורת על דברים אישיים, ואני לא פוגע באף אדם כך שגם ביקורת על דברים לא אישיים כגון קריוקי בלילה וכיוצ''ב אני לא מקבל.

ויש לאנשים מה לומר על:

התנהלות פיננסית.

קולינריה.

איפה אני גר.

במה אני עובד.

במה אני רוצה לעבוד בעתיד.

שבתות.

לא יודע מי מעיר לך ובאיזה הקשר,

אבל זה לא אמור להיות ככה..

בכל מקרה,

על ההתנהלות הפיננסית אף אחד לא יודע (אפילו אשתי בקושי מבינה מה אני עושה עם הכסף שלנו🤭 למרות שאני ממש מנסה להסביר לה...)

קולינריה - אני מבשל מעולה ואוכל טוב,

אני גר במקום טוב,

יש לי עבודה טובה... למה שאנשים יתנו לי ביקורת?

ושוב, גם אם הייתי עובד בתור מחליף שמן בפלאפליה, למה שאנשים יעירו לי על זה?

יש לי את החיים שלי, לאנשים אחרים יש את החיים שלהם... כל עוד אני לא פוגע בהם והם לא פוגעים בי, אין לי שום שיח איתם במובנים של ביקורת.

נשמע כאילו עדיין מתייחסים אליך כאל ילד שצריך עזרה...

ואין ספק שלימודי תעודה זה אפילו פחות נפוץ.

מה שאומר שהעבודות הכי פשוטות הם הכי נפוצות.

לכן הורים חייבים לקחת בחשבון שזה בדיוק מה שיקרה לבן שלהם, רק אומר. 

אבל ההורים ירצו את הטוב ביותר לבן שלהם, כמו שהם מבינים אותו. 

זה יכול לגרום להם לעשות דברים איומים, ויכול לגרום להם לעשות דברים נפלאים.

ולא כי אני עושה הכל נכון.

אם הייתי בסביבה כזאת, כנראה הייתי מתרחקת או שמה גבול.

ביקורת ברוב המוחלט של המקרים היא לא דבר יעיל.

או שמייעצים לך ואתה מפרש את זה כביקורת.

שאמור להיות

המשפחה שלך ביקורתית באופן כללי או רק כלפיך?

הרוב לא מגיע מהמשפחה.

לגבי המשפחה, בתור הבן הקטן ביותר, יש לי הכי הרבה אחים גדולים שרוצים להרגיש מבוגרים אחראים, וגם הורים ששוכחים שסיימתי בית לפני יותר מ12 שנה.

הם גם נוטים לחשוב שהגעתי לעולם בשביל להגשים את החלומות של כולם.

תלוי ברמת הקרבה ורמת הביקורת,  אבל אולי להתרחק , או לומר משהו, " אני יודע שאתם דואגים לי, אבל הדרך הזאת לא עוזרת, להפך", או לפתח חוסן פנימי ופשוט לחייך ולהנהן כמו לסבתא שנותנת עצות לא רלוונטיות.

כשאני מתאמצת אני משחזרת כמה משפטים בודדים של: "תפסיקי כבר עם הדיאטות שלך את מספיק רזה"

או "למה את עובדת כל כך הרבה שעות" או כל מיני משפטים אחרים אבל אני לא ממש סופרת את זה ומבחינתי זה נאמר בקטע חברי ותו לא...

זה לא מתחלק לדברים שאני עושה או לא

אלא

בעיקר לדברים שאני עושה אחרת מהסביבה

הביקורות שנמשכו הכי הרבה זמן והגיעו מהרבה אנשים היו לגבי

קצב הילודה שלי והלבוש שלי

(בגלל שהם שונים מהסביבה שלי)

ועל ירידה במשקל

(שהגיעה בעיקר מנשים

כנראה בגלל קנאה

שעשיתי תהליך שהן לא מצליחות לעשות)

זה לא נעים לקבל ביקורת

במיוחד לא על בסיס קבוע

כי גם אם אני לא מייחסת לתוכן חשיבות

זה לא נעים לשמוע הערות כל הזמן

אז השתדלתי להבין את המקור לביקורת

להבין שאני מציקה בעין לאנשים

ולהמשיך הלאה לעשות את מה שאני חושבת

(מתברר שלרוב אני צודקת לגמרי)

בעזרת קלינאית תקשורת או רופא אף אוזן גרון או דיאטנית או שילוב ביניהם (תלוי במקור הבעיה)

זה שלב אחד

שלב שני - אפשר לשתף ולשים פס ולעשות מה שאתה רוצה למרות

ביקורת של אחרים נובעת מאי נוחות שלהם מול הסיטואציה בה אתה נמצא. אבל בסוף, אם טוב לך ככה, ואתה מאמין במה שאתה עושה - זה שלך

יכול להיות אגב הביקורת גם מפריעה לנו כי יש בה מן האמת ואין לנו כוחות כרגע לשנות וזה גם בסדר. חשוב גם להבין מאיזה מקום זה מפריע לנו, אם בכלל. לפעמים זה יכול להביא אותנו לחשיבה מחודשת, לפעמים זה כמו איזה אבן שנכנסה לנו לסנדל ומציקה

אם אני ממליץ למישהו להשקיע סך מסוים זה לא בהכרח דבר שנאמר מתוך מחשבה מרובה מה מתאים להם, אלא משהו שאני עושה ותוהה אם יועיל לו ולכן משתף.

ואם אכפת לך מעצמך כדאי להתייחס אליהם

את שמה לב שלא ענית על השאלה?

מזכיר לי שפעם פתחתי דיון על ליברמן, ואנשים ענו לי באופן מאוד מפורט מה הם חושבים על נתניהו.

או שהעלתי סרטון יוטיוב של הצעת נישואין, שאלתי האם הוא מבוים, ואנשים ענו לי מה הם חושבים על ההצעה, האם היא נעשתה בצורה טובה או לא.

אני רואה שאתה מדבר כאן הרבה על ביקורות שמעבירים עליך, אז היה נראלי מתאים להגיב את זה.

היית צריכה לספר מה הביקורת שמעבירים עלייך.

אני לא פגוע מן הסתם מזה שאנשים ממליצים לי להשקיע בבורסה או במניה כלשהי.

אנחנו פורום, לא אולם בית המשפט... מותר גם לענות מאותו עניין ולאו דווקא בישירות על השאלה שנשאלה.

אחרת אפשר פשוט לפרסם סקר באינטרנט

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.