כי זה פשוט עוזר ברגעים הקטנים של החיים

יהיה לי כיף ללכת איתו לסופר חלום שלי

אגב גם התקשורת ברור אני תמיד אומרת זה הבסיס של הכל .

וגם בנקודה של העניין אחד בשני זה בסיסי

אבל לגבי הצרכים דומים שהוא נתן את הדוגמה למשל של זוג ששניהם מאוד ביתיים ..

לא מסכימה ..

כי אם באלי לטייל? והוא יותר ביתי? או הפוך נגוון

או לדוגמא הוא אוהב ממש אקסטרים ואני מפחדת נניח? זה רע? על זה נפסול זוגיות?

אני חושבת שהגבול נחצה פה ולא צריך להגזים

זה לא אקסטרים לעומת פחד גבהים, אלא יותר יחס לחברה ורצון חברתי, זה יכול להקשות עם את רוצה מסיבות והרבה אורחים והוא לא.

לא דיברתי על הפלת קשר, אלא על קשיים שיכולים להיות. את לא חושבת שזה יכול להקשות אם את אוהבת להיפגש עם חברות מדי פעם ולעשות ערב גדול יחד ולו זה מעיק שעושים דבר כזה?

שהחיים מלאים באתגרים

ולא מצווה לפסול על כל דבר

אני גם חושבת שאנשים יכולים להשתנות בהתאם למצבים מסויימים בחיים .

אני כן חושבת שנניח אם הוא אוהב מאוד מסלולים לצאת משהו טירוף לא חובה שאני יאהב גם.

גם לא חייב לעשות הכל הכל יחד

יכול לצאת עם חבר שלו למסלול

ואם זה משפחה אז עם אחד הילדים

או לעיתים רחוקות איתי ..

או שאפשר לשלב טיול עם גם זה וגם זה

אפשר תמיד למצוא פיתרון גמיש

בכללי במערכות יחסים חייב גמישות

הוא יכול להגיד לי בואי נעשה מסלול שעה

יאללה למה לא 

למה להיות אנטי 

( זה רק דוגמא זה יכול להיות גם הפוך שאני רוצה והוא לא).

אבל את מדברת על דבר שונה מאוד,

יש הבדל גדול בין יחס לטיולים ואופן בילוי למצב רצוי עם חיי חברה, יחס לטיולים פחות משפיע מהמצב הרצוי עם חיי חברה.

לא ראיתי על מה מדובר,

אבל סוגי אופי ממש מנוגדים יכולים להיות בעיה, זה יכול להקשות על התקשורת, על תחומי העניין, גם אם משתדלים לבוא אחד לקראת השני מדי פעם זה עדיין יוצר תסכול ובאסה, וכזה פוגע בהרמוניה שבקשר.

בגדול השאלה היא האם בזוגיות מחפשים את העמק השווה או שמחפשים את ההשלמה

כלומר, נניח שצד אחד מאוד חברותי ונהנה מאירועים חברתיים, וצד שני יותר ביתי ומעדיף בפער מפגשים מצומצמים מאוד (1-2 חברים קרובים לשבת יחד בסלון, למשל…)

האם הם עומדים להתמודד עם הפער הזה בכך שכל אחד ילך קצת לכיוון השני וכך ימצאו איכשהו משהו שמתקבל לשניהם על הדעת?

או שאולי לכל צד יש מה ללמוד מהשני ומה ללמד את השני.

מבחינתי, אנחנו באותו צד, אנחנו צוות. זה אומר שכל אחד מממש את החוזקות שלו, שואב השראה מהשני, ומחזק גם את החלקים הפחות טבעיים/נוכחים שבו.

(אנחנו לא בשני צדדים שונים. כלומר, אנחנו לא "נלחמים" על מקומנו במקרה הרע, או מתפשרים קצת בשביל השני במקרה הטוב)

על מלא דברים

זה בעצם חלק מהעבודה המהותית בחיי הזוגיות. לגשר על שוני 

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים