שאלה קצת עדינהיש לי רק שאלה

מאושפזים עם אחד הילדים זה זמן מה

אותו ילד ישן עם בעלי בקביעות כל לילה למרות שבעלי יודע שאני נגד אבל מאפשרת

כעת באישפוז בעלי ממש דבוק לאותו ילד מה שמעולם לא היה באישפוזים של ילדים אחרים והיו אישפוזים חוזרים לאחד הגדולים יותר

ומה שמטריד אותי שהוא ממש מתעקש לישון איתו במיטה

דורש שאחזור הבייתה ללילה כדי לישון איתו

לא איפשרתי עד עכשיו הגיע לצהריים וישר נכנס איתו למיטה

אולי אני מגזימה לא יודעת 

יכול להיות שאת מרגישה שהילד לוקח לך את תשומתהמקורית
הלב מבעלך?


חיבוק על התקופה המאתגרת

לא מרגישה כך בעלי יודע לתת והרבה ב"היש לי רק שאלה

הלחץ להיות איתו מרגיש לי מוזר 

לי לא האמת. ילד מאושפז יכול לעורר רצון כזההמקורית
במיוחד שהם רגילים לישון יחד כל לילה לפי מה שאת אומרת
את מרגישה שזה מעבר לרצון לגונןחשבתי שאני חזקה
ולרחמים על ילד חולה?
האמת? כדאי להקשיב לאינטואיציותטרכיאדה

את הכי מכירה אותו. ובהחלט זה נשמע גם לי מוזר

מסכימהים...
מסכימה מאודכמהה ליותראחרונה

באופן כללי זה נשמע לי ממש לא מתאים, ומעורר חשד.

ובלי קשר, אם יש לך חשש לפגיעה, הייתי מגששת אצל הבת, גיל 6 זה כבר גיל שהם לגמרי יכולים לבטא את התחושות ולספר מה קורה.

בן כמה הילד?Seven
לא הבנתי, מדובר בילדה?דיאט ספרייט

היא אולי הכי קטנה בבית?

לפעמים יש לנו רצון לגונן על הקטן שלנו.


 

בכל מקרה, בין אם זה ילד ובין אם זה ילדה, ילד לא אמור לישון עם הורה ובטח שלא בגיל הזה.

צריך לייצר נפרדות.

למה כתבת שהילדה ישנה עם בעלך?

 היא ישנה איתכם יחד באותו מיטה. 

האם לזה התכוונת? 

 

אבל זה כן קרה עד עכשיו בביתהמקורית
מה ההבדל דווקא באשפוז? 
לא הבנתי, את שואלת אותי?דיאט ספרייט

כי לא הבנתי ממש את השאלה  

בכללי התכוונתי להגיד שילד בן 6 בכל גיל ובכל מצב לא צריך לישון עם הוריו

מסכימההמקורית

וכן שאלתי אותך

אם זה כבר מקרה נתון, את עדיין חושבת שדווק עכשיו באשפוז נכון למנוע את זה? 

אהה, הבנתידיאט ספרייט

את צודקת.

אפשר להפסיק עם זה אחרי האשפוז בצורה הדרגתית ובריאה. 

יכול להיות שאין הבדלכורסא ירוקה

אבל ההתעקשות באשפוז מחדדת את החשש מפגיעה.

ייתכןהמקורית
מודה שלא עלתה בדעתי בכלל אופציה כזו
מעניןכורסא ירוקה

עונה גם לך @דיאט ספרייט


לי זה הדבר הראשון שעלה בגלל ההתעקשות להכנס למיטה, והאובססיה שמתוארת.

הפותחת לא תיארה את הדינמיקה היומיומית כמה קרבה יש בין האבא לבת הזאת. יכול להיות שהם מאד קרובים ואני לא מבינה את הסיטואציה נכון אבל החזרתיות בהודעה על ענין השינה יחד במיטה העלתה לי את זה.


אני גם חושבת, ולא ממקום 'רוחני' בכלל, אלא בעקבות כל מיני מחקרים בפסיכולוגיה שיצא לי להיחשף אליהם, שלפעמים האינטואיציה שלנו גורמת לנו להירתע ממשהו או לחשוב שהוא לא טוב לפני שאנחנו מסוגלים לשים עליו את האצבע במודע, ובטח לפני שאנחנו יודעים להסביר אותו בצורה "מבוססת". והניסוחים של הפותחת וגם עצם הדאגה שלה גרמו לי לחשוב שאולי משהו בתת מודע שלה אומר לה שיש כאן משהו לא תקין שקשה לה לנסח בפירוש ממליון סיבות (אין הוכחות/ קשה לחשוב על זה/ אולי משהו אחר)

סליחה, אבל למה את חושבת ככה בעצם?דיאט ספרייט

באשפוז יש עיניים נוספות. 

אחיות, רופאים. 

זה בדיוק המקום לנהוג אחרת

 

זה דווקא פחות סביראמאשוני

כי יש צוות שנכנס כל הזמן.

אם הייתי צריכה להמר בכמה אחוזים ההתעקשות היא לטובת הילד המאושפז, וכמה למטרה רעה ח"ו,

דווקא האשפוז מטה את הכף לסברה הראשונה (אם כי לא שולל לחלוטין את האופציה השניה)

כמה זה כל הזמן? ועוד בלילה?כורסא ירוקה

הייתי מאושפזת והייתי מלווה באשפוז של אחרים. זה נכון שאנשים נכנסים, אבל ראשית צוות נכנס בעיקר בעיקר במהלך היום. אף אחד לא נכנס ב12 בלילה לחדר אם אף מכשיר לא מצפצף.. שנית אם סוגרים את הוילון סביב המיטה בקלות אפשר "להסתדר" כששומעים צעדים בכניסה לחדר.

כבר היו בעבר הורים עם בעיות נפשיות שגרמו נזק פיזי לילדים בתוך בית החולים מתחת לאף של הצוות, כמו האמא שהזריקה חומרים לבן שלה ועוד מקרים, וזה קרה במהלך היום כשבאמת רופאים ואחיות מסתובבים ונכנסים.

בלילה הכל יותר שקט, יש משמעותית פחות צוות, הרבה יותר קל לעשות דברים בעייתיים. 

אבל למה לקפוץ ישר לשםנעמי28

זה חתיכת דבר לחשוד בבן הזוג שפוגע מינית בילדים רק על זה שרוצה להישאר עם הילד באישפוז או לישון באותה מיטה.

גם אני אוהבת להתכרבל עם הבנים שלי והרבה אבות יזדהו גם.


לי תמיד עולה חשש לפגיעה בגלל שנפגעתי בעברי אבל במצב נורמלי אני לא חושבת שבגלל כזה דבר חושדים בבן הזוג.

זה לא משנה כמה זמן, זה עצם ההפתעהאמאשוני

נכנסים עד שעות הערב המאוחרות, וגם במהלך הלילה. לא תמיד שמעתי צעדים, היה בזה משהו טיפה מלחיץ אפילו.

(למרות שתמיד ישנתי עם בגדים נורמלים והכל, ועדיין יש בזה משהו מאוד לא נוח מבחינת פרטיות בבי"ח)

ויש גם את הילד השני שמאושפז עם המשפחה שלו.

זה לא שאי אפשר לפגוע בכלל, אבל זה פחות נגיש מאשר בבית, ככה אני חושבת..

ושלא נדע ולא נתנסה לעולם.

ההסטוריה מלמדתכורסא ירוקה

שכשיש אדם בעייתי הוא יודע להסתדר עם זה. לא אומרת שהוא בהכרח בעייתי אבל אם זה המצב אז זה לא מה שיעצור אותו.

וברור שפחות נגיש, אבל אם נניח שחלילה הוא פוגע הוא לא יגיד לעצמו טוב היא מאושפזת עכשיו אני אוותר על הפגיעה, אלא מן הסתם מסתדר עם מה שיש

בן כמה הילד?מקקה

דורש זו מילה חזקה

בהחלט הייתי מתעקשת ולא מאפשרת ובודקת מה קורה

את חוששת מפגיעה?נעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך ח' בחשוון תשפ"ו 18:06

או מזה שזה לא חינוכי או מפריע לזוגיות בגיל הזה?

הרבה פעמים יש לאבות קשר מיוחד עם בנות, ולאמהות עם בנים. או בכללי עם ילד ספציפי.


גם הבן שלי היה מגיע לישון קבוע בצד שלי וגם את הקטן שלי (כבר גדול) לא הייתי משאירה לבד לעומת הגדול שאולי הייתי משחררת עם בעלי.

 

לחשוד בבן זוג על כזה דבר זה ביג דיל,  יש לך סיבות נוספות לחשוש או שאולי נפגעת בעברך?

לא יודעת אם חשש פגיעה ממשיש לי רק שאלה

הגיע בצהריים הילדה בדיוק התעוררה

ובכל אופן נכנס איתה למיטה הראה לה משהו בנייד ונרדם...

בכנות לא נשמע לי משהו חריגנעמי28

במיוחד כשיש רק מיטה אחת באישפוז.


השאלה למה לך זה עלה, את יודעת הכי טוב מה קורה בשטח.

אולי סימנים אחרים אולי משהו ביחסים שלכם או חוויות מהעבר.

מה בדיוק מפריע לך?אגוז16
הוא תמידבאתי מפעם

דואג וקשור לילדה הזאת? לפעמים להורים יש קשר שונה עם כל ילד, אם הוא תמיד כזה אוהב אותה דואג לה אז אולי עכשיו הוא דבןק אליה כי היא במצב מיוחד.

אולי לזרוק לו איזה משפט כמו- ממש אישה חדשה יש לך... או לא הבנתי למה כ''כ דבוק אליה? או משהו בסגנון לראות איך הוא מגיב..

איך זה מרגיש לילדה?מומימו

איך את חווה את אותה ילדה מבחינת מצב רוח ? איך תחושת הבטן שלך להשאיר אותם יחד?

האם ייתכן קשר בין האישפוז לחששות שלך ? תסמינים גופנים כמו כאב בטן מתמשך, כאב באזור המפשעה?

מה אם להפתיע אותם מעת לעת ולהיות נוכחת בסביבה ברגעים פחות צפויים? 

אם החששות גדולים כדאי גם לשוחח עם הילדה על כך שלאף אדם אסור לגעת בה באיברים פרטיים, גם לא להורים. ילדה בגיל הזה עלולה לא לדעת מה נורמטיבי ומה לא.

מסכימה עם כך שיש חשיבות לאינטואיציה וחשוב לא להשתיק את הקול הזה. 

ממשיכה אותךרק טוב!
אולי לשאול את הילדה מה היא מעדיפה שישאר איתה- אבא או אמא
נראה לי שהשאלה המרכזית היאמקרמה

מי היוזם? מי מוביל?


 

אם הילדה יוזמת/מובילה את הקשר התלותי/אינטרסיבי הזה זה סיפור אחר לגמרי מאשר אם הוא היוזם/מוביל


 

אם זאת הילדה צריך לעשות חושבים מה הגבולות וגם מה הטיימינג הנכון להציב אותם- לא בטוח שאשפוז זה הזמן להתחיל


 

אם הוא היוזם/מוביל זה סיפור אחר לגמרי מבלי אפילו להיכנס לנושא של היתכנות לפגיעה

כהורים אנחנו צריכים למצוא את האיזון בין לימוד עצמאות לבין קרבה ויצירת מרחב בטוח רגשי

ולא לדעת לשחרר אותה ולתת לה את הכלים להתמודדות עצמאית וביטחון עצמי (כמו לישון לבד'-עלול לפגוע בה לתווך הארוך

 

ועוד שאלה... כתבת שהוא 'מתעקש' 'דורש'

זה מילים מאוד נוקשות

יש בניכם שיח על זה?

הוא מציע לה שישן איתהיש לי רק שאלה

לא נראה שהיא חשבה שיש אופציה כזו בבית חולים לישון יחד

תכלס באישפוז קודם עם אחד הגדולים לא ניתנה הצעה כזו לילד מצידו

כשהייתי תקיפה באחד הימים הבין וויתר אמר לה שיבוא על הבוקר

תכלס אני גם לא רגוענלישון בבית עם הסיפור הזה 

אולי כדאי שתתייעצי טלפונית עם ארגוןנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך ט' בחשוון תשפ"ו 14:25

לפגיעות מיניות בטלפון 1202.

 

אם באמת יש חשש לפגיעה, להציב גבול על שינה משותפת זה לא מספיק.

 

דבר ראשון טוב שאת מקשיבה לאינטואיציות ותבדקי את זה 

 

וגם אם זה לא מיני זה לא תקין על בסיס קבוע ולא טוב לילדה.

 

אבל מעלה עוד אפשרויות שיכולות להוביל להתנהגות כזאת שהם לא תקינות אבל לא מיניות. אם לא קשור תזרקי לפח.

 

למשל חיבור מאוד חזק דווקא לילד מסוים או חוסר בחיבוקים ובחום שהוא מוצא אצל הילדה, לא מיני, כמו שבחורף מתחבקים יותר או בזמנים של הרחקות, אפשר למצוא את עצמנו רוצים יותר חיבוקים לא מיניים מאנשים אחרים/מהילדים. 

או שהורה שמשתמש בילד כהרחקה מהבן זוג השני כדי להימנע מקרבה או יחסים. 

 

בכל מקרה זה לא טוב לילדה וצריך להיפסק וטוב שאת שמה לב.

אני חושבת שלא סתם עולה לך התהייה הזוSeven

אבא שישן בצורה קבןעה עם ילדה בת 6 זה מוזר זה לא רגיל.

וזה כן משהו שכדאי שייפסק

הייתי מנהלת איתו שיחה אחרי שיסתיים האישפוז ..

בהחלט זה כבר פלישה מוגזמת למרחב האישי של הילדה

כיתה 6 זה כיתה א אם היא הייתה מתעוררת בלילה ובאה להרגע אצלו זה שונה אבל מראש לישון איתה נשמע מוזר

אני מודה שאני לא מצליחה לגמרי להבין את הסיטואציהמקרמה

אני לגמרי רואה סיטואציה של הרבה אבות שמתעקשים באשפוז שהילה לא תשאר לבד ובהנתן שאין עוד מיטה לתנאים נוחים לשינה

ישנים ביחד


מה האלטרנטיבה?

האם עלה לדיון מי מכם נשאר איתה ללילה?

איפה העמדה שלך?

אם היה נתון רק להחלטתך מה היית מחליטה?


אמרת שהוא מתעקש ודורש

ואני מנסה להבין כקונטרה למה?


תראי, קודם הייתי פחות נחרצת אבלדיאט ספרייט

אני כן מאמינה באינטואיציות של אמא ואת אומרת שהלב שלך לא רגוע. בבית החולים יש עובדים סוציאליים שתפקידים לתת מענה לכל מיני צריכים וגם לבדוק את ההורים.

אולי כדאי לבקש להתייעץ עם עובד סוציאלי באופן דיסקרטי?

אבא ובת יחד במיטה? ממש ממש לא לעניין!!!!!!!!!יעל...

עם אלף סימני קריאה. ולא משנה כמה האבא מהמם ואין מצב שיקרה משהו.


 

זה בסיסי ממש בשביל המוגנות של הבת, בעיניי קו גבול אדום.

לא כי את לא סומכת עליו, אלא כי זה לא בריא עבורה!!!!


 

 

ובאותיות הקטנות אני אכתוב שרוב הפגיעות המיניות הן בתוך המשפחה

ילדה בת שש? עם אבא שלה?הבוקר יעלה

נראה לי נסחפת.

במצב תקין אין עם זה שום בעיה.

אני לא מצליחה לראות סיטואציה ששינה עם ילדהממשיכה לחלום

בגיל 6 היא מותאמת

לא לה ולא להורה

מה שנשמע מוזר שהוא מתעקש


היה שיח סביב זה, הוא מסביר לך למה זה חשוב לו?

זה כן יכול להיות מותאםoo

הבן שלי כמעט בן 6 ולפעמים מבקש לישון איתי (אני מרשה רק על מזרון לידי כי זה לא נוח)

ילד אחר היה בא לישון במיטה שלי כמה שנים

נראה לי שגם בגיל 6


מה שכדאי לשנות הוא השיח סביב הנושא

לתקשר את הצורך של הילדה/ האבא

את מה שמפריע לאמא

להבין אם הכל תקין

ולהגיע להבנות

אבל ציינת *לפעמים*Seven

לפעמים זה אכן תואם גיל אבל בקביעות לישון מראש ככה ועוד להתעקש זה לא מותאם ולא סביר

הילד שהיה בא לישון איתיoo

היה בא כל יום


אני לא יודעת מה זה נקרא להתעקש

הסיטואציה לא פורטה מספיק

ואי אפשר לדעת אם זה תקין או לא

יכול להיות שגם הילדה בעניין וגם מבקשת

היא לא רשמה הילדה באה כל לילהSeven

אלא רשמה הם ישנים ככה למרות שהבעל יודע שהיא לא מעוניינצ

ולכן הסיטואציה שונה מאשר שנילד מגיע לישון לי ההורה

כןoo

זה כתוב באופן חלקי ולא מספיק ברור

לכן לא ברור אם זה תקין או לא

יכול להיות שזה רק מצד האבא ואז זה לא תקין

ויכול להיות שזה גם מצד הילדה וזה לא הוזכר

היא דווקא די רשמה מאוד ברורSeven

שההתעקשות מצד בעלה...

בכל אופן אני חושבת שאם זה לא היה מוזר או חריג היא לא הייתה משקיעה בלרשום על זה

זו דעתי

אני כמובן לא אומרת לה 100 אחוז ששיש כאן בעיה

יכולות להיות 2 אפשרויות של התעקשותoo
או שהוא מתעקש והילדה לא מביעה רצון


או שהילדה רוצה והאמא לא מרוצה ומתנגדת ואז האבא מתעקש שהם ישנו ביחד

וגםoo

הילד שמבקש לפעמים היה מאד שמח אם הייתי מציעה לו לישון כל לילה איתי

הוא אוהב להיות דבק

אני פשוט מובילה אותו לישון במיטה שלו

ככה שזה יכול להיות צורך סופר לגיטימי 

ברור שהוא היה שמח ואת מתנגדת לזה כי זה לאדיאט ספרייט

טוב עבורו ועבורך.

אז להתעקש הפוך, שהילד דווקא כן יישן איתי זה באמת חריג. 

לא שקלתיoo

אם זה טוב עבורו

זה פשוט מפריע לי

ואם הוא לא מתעקש אז שישן במיטה שלו ואת הצורך להיות איתי נשלים ביום


אם ילד יש לו צורך גדול בלינה משותפת והורה חושב שזה חשוב הוא עלול להתעקש ע"כ

לא מותאם לאו דווקא אומר פגיעהממשיכה לחלום

לא מותאם הכוונה שזה לא מתאים באופן אידאלי

גם את הבן שלך את מלמדת לישון במיטה כי בגיל הזה כבר יותר מתאים לישון עצמאית.

כמובן שאפשר מידי פעם

ויש עוד המון אפשרויות

אבל באופן קבוע זה לא ממש מותאם


 

ובלי קשר, כאן בסיפור יש כמה פרטים שמצריכים בירור

אני מלמדתoo

כי הוא משתף פעולה

ילד אחר פחות שיתף פעולה וכן היה בא כל לילה

בגיל 6 יכולים להיות צרכים שונים לגבי לינה משותפת


אכן צריך לעשות בירור וכתבתי ע"כ

יקרה, משהו לא ברורבאתי מפעם

כל לילה אבא ישן עם ילדה בת 6?

איך? איפה? במיטה שלה? שלו?

או שזה רק עכשיו בתקופה של האשפוז?

מה הכוונה מתעקש? איך הוא משכנע אותך? 

אמרת שישנים יחד גם בבית. זה במיטה שלכם? שלה?מרגול

זה ככה מאז שנולדה בגדול, או שהתחיל בזמן אחר?

ועכשיו באשפוז, היו לילות שאת ישנת איתה ולא הוא? ומה הכוונה שמתעקש שתחזרי הביתה בלילה?


אם את לא רגועה, ואת אמא שלה, אז לא. תישני איתה את, הוא יכול לבוא בצהריים (עדיף כשגם את או סבתא נגיד עוד שם)… דבר ראשון זה שתהיי רגועה בקשר לילדה שלך.

כמובן צריך וכדאי לברר ולהתייעץ ולנסות להבין מה הסיטואציה.

זה ממש לא בהכרח פגיעה, אבל better be safe than sorry

וגם אם אין שום פגיעה, הילדה תהיה בסדר גמור אם תישן איתך בבית חולים ולא עם אבא (שלפעמים בא בצהריים)

אז עדיף…

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')