כרגע 3 הילדים ישנים באותו חדר
מתלבטים מאוד אם לקנות רכב של 7 מקומות או עוד רכב קטן (אני בעייתית עם חניות וחוששת שלא אצליח להסתדר+אולי יותר נוח שלבעלי יהיה רכב ויוכל לנסוע לעבודה איתו ולעשות יותר/פחות שעות לפי הצורך)
מה צריך להכין? על מה לחשוב?
אשמח לשמוע כל תגובה
את יודעת מה המין של התינוק שייוולד? יש לך בגדים מתאימים למין ולעונה הזו מילדים קודמים?
מוצרי התינוקות מהילדים הקודמים עדיין במצב טוב?
כל השאלות האלו הן כדי שתצליחי לכוון את הצרכים הספציפיים שלך🙂
לגבי רכב - אצלנו המצב היה שונה, אז לא אענה לך...
בשעה טובה!
את סבבה עם נהיגה?
בעיניי אם את סבבה עם נהיגה עדיף שני רכבים, אבל תלוי גם איך הילדים שלך בנסיעות ובני כמה הם, אם יש לכם הרבה נסיעות ארוכות וילדים שצריכים עזרת מבוגר בנסיעות-עדיף רכב גדול...
אין לנו הרבה נסיעות ארוכות
אנחנו מתלבטים בעיקר מבחינה כלכלית
כמה זה יותר יקר 2 רכבים מאשר 1 גדול
עוקבת.
בכל אופן מה שהשפיע לנו על ההחלטה זה בעיקר העובדה שזה מאוד יקר להחזיק 2 רכבים ואין לנו את האפשרות (ביטוח, טסט דלק כפול לכל נסיעה משפחתית) וגם העובדה שהם קטנים וזה אומר כל נסיעה להיות בלי עזרה ובלי יכולות שמישהו מאיתנו יהיה עייף
והדלק בכלל . העובדה שצריך על כל נסיעה משפחתית לשלם כפול דלק
נכון שרכב גדול פחות חסכוני אבל עדיין חושבת שזה משמעותי ההפרש
פשוט צריך לשים לב שהוא טיפה יותר ארוך. זה משהו הלומדים עם הזמן, אני חושבת שאחרי חודש כבר ידעתי להעריך טוב אלו חניות אני נכנסת.
תעשו מיפוי של הצרכים שלכם. לפעמים שני רכבים יכולים להיות יתרון מבחינת הגמישות שזה מאפשר.
שאם יש לרכב מצלמת רוורס זה ממש פשוט לדעת לאן נכנסים ולאן לא
אפשר גם להתקין את זה בנוסף אם אין
לא יודעת מה יש לכם עכשיו
לאנשים סביבנו שיש 7 מקומות יש מיצובישי אאוטלנדר-
עד כה היו לנו 3 רכבים 5 מקומות 2 מתוכם באורך שלו.
לגבי העלות- אני גם לקראת לידה רביעית ובנתיים לא חושבים לקנות רכב גדול יותר.
סליחה אם זה נשמע נורא, אבל הנסיעות של פיזור איסוף אצלינו זה 10 דקות כזה
ואני יודעת מנסיוני שלפחות 4 חודשים עובדתית כל נסיעה מתחילה עם תינוק בסלקל ונגמרת כשהוא עלי (תינוקות לא רגועים ברכב...)
וזה יקר הרבה יותר בדלק, משמעותית. ורב הנסיעות הארוכות הן לא משפחתיות... אז בנתיים מחכים.
(מצד שני יש לנו חברים עם רכבים גדולים יותר עם אופציה להחליף איתם רכב כשכן נוסעים לשבת נסיעה רצינית. וברור שעל זה מסתמכים.)
את נוהגת עם תינוק עלייך?
ואין לנו ממי לקחת רכב לנסיעות משפחתיות, מצד שני אנחנו כמעט ולא נוסעים לשבתות מחוץ לבית.
ממש נדיר 
או לקחת הסעה?
כשאני עם הילדים בלי בעלי- יש מקום לכולם (נהג+4. מבטלים כרית אויר ושמים תינוק נגד כיוון הנסיעה מקדימה)
כשאנחנו בהרכב משפחתי- הוא נוהג והתינוק עלי.
יכול להיות שאם זה ככ נדיר שאתם נוסעים שווה לכם גם לשכור רכב גדול לנסיעות כאלו.
זה אומר שכל נסיעה עולה לך יותר יקר בדלק.
אם אתם חושבים על לקנות רכב חשמלי זה משהו אחר, כי העלות של השימוש זניחה
(אנחנו תוהים אם זה מה שיקרה כשנהיה חייבים לעבור לרכב גדול יותר)
(ניסיתי לשתוק ולא מסוגלת... לא תעמוד על דם רעך)
שאת מסכנת את החיים שלו.
במקרה שחלילה יש תאונה הגוף שלו לא יעמוד בעוצמת המכה. לא סתם המציאו כסאות בטיחות.
כדאי לנסות לקנות כסא לרכב שמתאים מגיל לידה (לא סלקל. משהו דו צדדי שישמש אותו גם כשיגדל.) היה פה לא מזמן גם טיפ של לשים גרביים בכל מיני מקומות בסלקל כדי שיהיה לתינוק נוח יותר.
בבקשה תחפשי פתרון שלא כולל להוציא את התינוק מהסלקל!!💗
א. מבחינה כלכלית רכב אחד של 7 עדיף. לא מכירה את שאר הנתונים שלכם.. אם אתם חושבים שזה יכול באמת לשפר את התנאים לעבודה שלו ולאפשר לו להיות שם יותר, או שזה יהיה לכם יותר נוח ויש לכם את האפשרות הכלכלית ל2 אז נפלא 😉
ב. יש לכם מצלמת רוורס? אם לא דחוף להתקין!! זה עושה את החניות כל כך הרבה יותר קלות!!
ג. נסיעות משפחתיות ארוכות עדיף רכב אחד - ככה יכולים להתחלף בנהיגה. בנוסף אני אחרי הלידה לא אוהבת לנהוג.. (אבל אולי אם זה לנסיעה חדפ אפשר לקחת רכב משכנים. אני ילדתי עכשיו לידה רביעית, לקראת החגים.. נסענו הרבה וזה היה קצת קשוח לי..)
ד. כמה שיותר מוקדם להתחיל לחפש!! ממה שהבנתי (עכשיו כשהתחלנו לחפש..) קשה למצוא רכבים של 7 מקומות כי יש הרבה ביקוש ומעט דגמים מומלצים... אנחנו דחינו את זה והנסיעות בחגים היו די קשוחות.. רוב הפעמים אני נהגתי ובעלי נסע עם ילדים בתחבצ וטרמפים.. קצת שכרנו רכב.
לגבי הילדים- אני לא שיניתי כלום לפני הלידה.. גם כל הילדים באותו חדר, ובתקופה הראשונה גם ככה התינוק עם ההורים בחדר. דאגתי להביא ארונית לבגדים של התינוק ועריסה וזהו נראה לי.
בעיקר תעסוקה לאחים הגדולים לאחרי הלידה 😊
אנחנו מאוד התלבטנו. היינו לפני הלידה עם שני רכבים קטנים, התלבטנו אם להחליף את אחד הרכבים ל7 מקומות.
לא הייתי בלחץ שזה יקרה לפני הלידה כי יכולנו לנסוע בשתי המכוניות, אבל כן בפועל היה לי קשוח הנהיגה לברית..
אם את לא נוהגת מחוץ לעיר זה אומר שלא תוכלו לנסוע כולם יחד לשום מקום, זה שיקול מאוד משמעותי. כן קנינו כמה חודשים אחרי הלידה רכב של 7 מקומות, זה רכבים נדירים יותר כי יש פחות בשוק אז יכול לקחת זמן למצוא רכב מתאים לכם.
השיקול העיקרי שלנו היה נסיעות להורים שעה וחצי/שעתיים נסיעה, זה קשוח לנהוג בלי אופציה להחלפה. גם אם בפועל אני נוהגת ברוב הנסיעות האלו, הידיעה שבעלי יכול להחליף אותי אם אתעייף מאוד מקלה.
אצלנו ברור לי שזה קצת פינוק, שיכולנו להסתדר עם שני רכבים קטנים, אבל יותר נוח לנו קטן וגדול.
בסוף זו שאלה שאתם צריכים לבחון אותה כמה את זקוקה לרכב ביום יום? וכמה כשתחזרי לעבודה? איפה יהיה המעון? בעלך נוסע לעבודה עם רכב?
עד עכשיו הסתדרתם עם רכב אחד, איך היה?
יש יתרונות לשני הצדדים, אבל זה מאוד תלוי בכם. ויכול מאוד להיות שברגע שיהיה לך רכב צמוד די מהר תלמדי חניות ותצברי ביטחון בנהיגה.
השוטף יותר נוח שני רכבים, לנסיעות משפחתיות אחד גדול..
השאלה מה ישרת *אתכם* הכי טוב
החלטנו להחליף לרכב גדול.
לגבי חניות- בפועל הרכב לא הרבה יותר ארוך מהרכב הקודם שלנו, אפשר לבדוק את זה לפני הקניה (בקודם היה בגאז' גדול ובנוכחי הבגאז' קטן, כמו בהרבה רכבי שבעה מקומות. כשיש צורך שמים צ'ימיגג).
השיקול המרכזי היה נסיעות משפחתיות. גם נסיעות להורים או לשבתות וגם סתם באמצע שבוע, שתהיה הספונטניות של להכניס את כולם ברכב ולנסוע יחד..
והבנו שכמו שהסתדרנו עד עכשיו בלי שני רכבים, ככה נמשיך להסתדר. ההפרש בדלק לא מרגיש משמעותי.
בפועל אחרי שנה עברנו דירה למקום ממש רחוק ואנחנו מאוד שמחים מההחלטה, זה מאפשר לנו לנסוע למרכז בלי להיות לחוצים מעייפות במהלך הנסיעה.
רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.
קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:
תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.
מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.
הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.
מה שקורה בפועל בעבודה:
אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.
כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.
אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.
זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:
אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.
אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.
קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.
אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.
אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).
ממש תודה לקוראות ולעונות
זה הפרעת קשב
אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.
את נהינת מהעבודה?
את מסופקת?
יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?
או שאת נורא נפגעת גם מדברים?
פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.
ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.
דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?
גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?
אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.
אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש
אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי
אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.
נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.
אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.
ואני לא מצליחה לצאת מזה
נסי לעבוד מהמשרד...
קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל
אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..
חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.
מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.
חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה
במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור
אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית
אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה
יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך
אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.
אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.
לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.
ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.
מזדהה עם כל מילה
עוקבת
זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.
קשה לך בכללי עם החלטות?
ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.
חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני
אין לי עצות, רק הזדהות
אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.
אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.
מה אני מתכוונת?
היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.
נכון?
נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.
כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).
ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.
ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.
את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.
לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.
על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.
משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.
במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.
זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן
ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)
ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.
אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.
אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.
גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.
רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..
ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה
הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?
ושרשרת אליי בטעות?
מה שעזר לי -
להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.
למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.
לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.
לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק
וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..
בקיצור יש לכן פתרון?
אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.
כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.
התור בשעה של פקקים?
שיהיה בהצלחה!!
הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.
אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?
מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..
אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...
זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..
אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..
אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס
ושישי, מקווה שיהיה בסדר
תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות
כי בעלי שם.
כן
והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...
וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..
בהצלחה רבה!!
לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.
גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.
בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.
בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..
יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
אינסטלציה
לימודים יחסית קלים
אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.
בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.
עוד רעיון-
מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
מתקשה מאוד להקפיד על הכמות הנדרשת
המים ממש לא טעימים לי
מה עדיף לשתות הרבה פטל - שתי ליטר מבחינתי
אני שמה ממש מעט תרכיז בשביל שיתן טעם חלש
או שעדיף לשתות מים אבל הרבה פחות - כמה כוסות..
מישהי יודעת?
לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא
מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂
יכול להיות טעות?
אסביר -
עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור
(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)
והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה
הבטא יצאה 2.3
כעבור שבוע...
הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים
אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)
אשמח אם מישהי פה יודעת
המוח שלי בהלם 🤔
ואת עם מניעה?
קטעים שלא תכננת
אחלה מתנה לשנה החדשה
תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️
נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..
מונעת עם דיאפרגמה 😉
חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי
הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן
רק טוב
כאמור, דיאפרגמה 😅
אם אפשר לשאול
איך מנעת עם הדיאפרגמה?
הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?
כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃
מוציאה רק 6 שעות אחרי...
ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉
פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈
ולי בדיקות של לייף היו אמינות.
אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?
בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷
משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה
(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)
במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים
ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...
קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש
אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈
איזור דרום
הלוואי ויהיה לכן
ד"ר רוני איצקוביץ
עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים
אבל נראה לי שהוא לא זול...
יקרנית בטירוף
אבל שווה כל שקל.
ערבי. באשקלון
עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.
הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו
אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...
הערבים שטיפלו בילדים שלי
היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם
וזה תחום קשה
הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד
לק"י
אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.
לק"י
והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.
ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!
(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).
