אם הייתי אומר דוד המלך היית אומר אבל הוא ג'ינג'י.

אם הייתי אומר ביבי נתניהו היית אומר אבל הוא אפיקורס.

אם הייתי אומר פנינה רוזבלום היית אומר אבל היא ביביסטית.

תגדיר את התנאים עד הסוף ואז תשאל.

צ'ארלי קירק.

אנשים מדהימים שיש מה לחקות בהם:

רש"י והרמ"א בהישגים מדהימים,

אוילר בהישגים מדהימים וענווה שלא מוכרת ממש כדוגמתה.

לאונרד אוילר – ויקיפדיה

המספר e למשל על שמו.

דוגמא לענווה (גדול מהסיפור על המפה של הרמ"א, כי רבי יוסף קארו היה גדול בגיל בדור מהרמ"א, הרמ"א פעל בדיעבד וכאן זה לפני ואוילר גדול ממנו.

(מתוך הויקיפדיה על לגרנז', כיוון הנגזרת שלומדים בתיכון זה לגרנז' אם אני זוכר נכון)

ועוד דוגמא, משפט גולדבך אוילר שעל שם גולדבך כי אוילר אמר שזה הגיע מגולדבך.

והשאלה אם זה יותר ענווה או אכפתיות (תיאורטית אדם יכול לומר "אני הכי הכי בעולם, כי וויתרתי לאדם אחר")

בעוד כמה שנים כשאקבל את תפקיד ה....

משה רבינו, פשוט.

השילוב הזה של עדינו העצני הוא מטורף בעיניי

במחשבה שנייה גם האמונה המטורפת של יוסף עם כל המשברים

מכל דמות אפשר לחקות את הדברים הטובים שלה.

וגם אז, לא להעתיק אלא להתרשם ממנה ולנסות ליישם בחיים האישיים לפי מה שמתאים ונכון עבור האדם עצמו.

ובכל זאת - מחנכים שאני מעריך אלו הדמויות לחיקוי שלי. אנשי ציבור אני מתייחס אליהם מהצד של העשיה ולא של האישיות.

יש כמה וכמה

תודה בכ"מ על השאלות!!!

עלו לי במחשבה כמה

הרב חנן פורת- טוב לב, יושר, יוזמה.

הרב כהנא הי"ד- אומץ. אמת.

גנדי הי"ד- הגינות. אמת.

אני חושבת שאני יותר מעריצה דמויות מהחיים שלי

אנשים שנחשבים פשוטים אבל הם לא

ואני כ"כ מעריצה את האמת שלהם, הענווה, מאור הפנים,  החום, האמונה והצלילות.

הבחור עם החולצה הירוקה,

שהיה לו האומץ לעמוד מול רוצח הנשמות מוטי אלון, ולהגיד לו מילים פשוטות: תגיד שחטאת, אתה עוד יכול לעשות תשובה.

אל מול המון מוסת שהשתיק אותו ואז פעל נגדו באלימות,

אל מול עשרות מעריצים של עבריין מין מורשע,

הוא עמד וזעק את זעקת הקרבנות למרות שהוא עצמו לא היה אחד מהם (הוא היה קרבן אבל לא של מוטי אלון).

הראה לנפגעים הרבים שהם לא לבד, שיש מי שמאמין להם, שלמרות החסידים השוטים שמשתיקים אותו ומזלזלים במה שעבר עליהם - סוף אמת להתגלות.

מומלץ לעצור את הצפייה לפני הסוף, כי בסוף מוטי אלון הרשע אומר שהוא ''סולח'' לבחור הזה ולמי ''ששלח אותו'', וזה עלול לגרום לצורך עז להקיא.

לא הקאתי כי אני מבין שמעטים האנשים שיבואו ויגידו בפומבי. חטאתי.

מילה פשוטה.

גם בתנ"ך וגם בגמרא.

רוב מי שאמר חטאתי זה היה משהו אישי שלו

או מקסימום וידוי לנביא או משהו בסגנון.

להגיד חטאתי בפומבי זה משהו שמעטים מאוד מהאנשים יכולים לעשות.

אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא.

הרי גם גדולי הדור חוטאים.

כמה פעמים שמעת רב גדול שמודה שחטא?

אז לצפות מעבריין מין להודות שחטא?

זה קצת אוטופי לדעתי .

הוא האשים את הנערים שהתלוננו עליו,

האשים את רבני פורום תקנה,

האשים את הציבור,

האשים את השופטים,

האשים את כולם ושיקר לכולם,

המשיך ללמד שיעורי תורה ברבים ולקבל יחידים להתייעצויות,

ולאחר מכן המשיך לפגוע בעוד נערים.

הרי ברור שאם לא היה עושה את כל אלה ונעלם מהחיים הציבוריים, נחום לא היה דופק אצלו בדלת הבית ואומר לו "תגיד חטאתי".

הוא הלך אליו בדיוק בגלל כל הדברים שכתבתי קודם, ולא באמת בגלל המילה "חטאתי".

וכשמוטי אלון אחר כך מתייפייף ואומר "אני סולח לו ולמי ששלח אותו", תוך שהוא כמובן רומז שגם כל אלה שהתלוננו עליו "נשלחו" על ידי גורמים עלומים שמקנאים בו ובהצלחה שלו,

זה מעורר בחילה.

אלא לשנות דרכיו בפומבי.

מעטים הצדיקים שעושים את זה

ק"ו הרשעים

על הביטול המוחלט שלו כמלך לקב"ה, לתורה, לחכמי הדור ולנביאים.

על ה"הגדלת ראש" לבנות בית מקדש קבוע לה'.

על היכולת לחזור בתשובה, על הרגישות, הכנות, והשירה לה'.

רוב מי שמכונים מנהיגים הם בעיקר אנשים שיודעים לנהל, את הציבור או את החלומות שלהם.

ודוד המלך מתייחד בהנהגה שונה.

אבל היו עוד הרבה מנהיגים ראויים לחיקוי בתולדות העם היהודי. מאז שבעת הרועים ועד מנהיגי החול.

לכאב פיזי

צריך טיפול

דחוף

עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן. 

ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב

עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️

ויושבת על משהו.

על מה זה יושב אצלך?

זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות? 

לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn

dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש

כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'

וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש

אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים

על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?

או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?

מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות

עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת

ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל

אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם

אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך

זה הגדרה שאתה משנה בשנייה

תודה רבה על המידע.

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

חס ושלום

אצלנו לא רלוונטי להתעורר...

ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...

התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

לק"י

למה משעמם לך?

את בבית בעקבות המלחמה?

לק"י

התנדבות

נקיונות בבית

וכו'.

לנשות מילואים/ אחרי לידה וכד'

יש המון נשים שקורסות מעומס עכשיו

עם כל הילדים בבית + ערב פסח

המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני

אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה

אבל עדיין מעניין