שהם משפחה שממש מחנכים להכרת הטוב, ומאחלת גם לנו להיות ככה יותר.

אז השיח על אמירת תודה הוא מאוד נוכח, וקודם כל כלפי הקב"ה.

להודות על הטוב, על הקשיים. וככה הם בעצמם משתדלים לחיות.

עוד משהו שעלה לי לדוגמא- הם עשו בחופש קופסת תודה. שבמהלך השבוע כל ילד מכניס פתק עם משהו טוב שמישהו אחר עשה שאפשר להגיד לו טובה על זה ואז בשבת פותחים את הקופסא, מקריאים ואומרים לו תודה.

שכל ערב כל ילד יגיד 2 דברים טובים שהיו לו היום, לא הלך כל כך אולי כי הם קטנים מידי.

והם בעצמם לא תמיד זרמו על זה.

אבל אחזור לזה ואולי אתן מדבקה לכל ילד שיגיד ואחרי מספר מדבקות אתן פרס.

דעתי כדעתך-

בעיקר דוגמא אישית.

היתה תקופה שהנהגנו בבית שבסעודת שבת כל אחד אומר 2 דברים שהוא רוצה להודות עליהם.

כשילד בא לספר לי משהו פחות טוב שקרה היום אני מקשיבה, מכילה ותומכת ותמיד לאחר זמן כשאני רואה שהוא רגוע

מבקשת ממנו למצוא משהו טוב/שמח שהיה היום, זה נותן לו לראות את התמונה בפרספטיבה אחרת.

אני מרגישה שזה בעיקר שפה אחרת שמנחילים בבית. למשל:

ב"ה נשארו לי מספיק ביצים לארוחת ערב לכולם

איזה כיף הספקתי לשטוף כלים וגם לשמוע אותך תוך כדי.

לדבר על כל דבר בנימה חיובית ושמחה

לאט לאט הם משנים את החשיבה לחשיבה חיובית ושמחה יותר.

מבאס שכנראה למדו את זה ממני 🙄

ואהבתי את הרעיון לבקש אחכ לשמוע גם משהו טוב.

את מזכירה את השיתוף הפחות טוב שלו או שאומרת לו למצוא משהו טוב בלי קשר לכלום?

כמו שאם היד כואבת, טבע האדם לחשוב עליה ולא על האוזן שמרגישה טוב.

מבאס שאצלכם זה הבכור, וכך האחרים לומדים ממנו...

אבל אל תאשימי את עצמך - מעצם השאלה שלך ברור שחשוב לך שיח חיובי ושאת בעצמך מתנהלת כך❤️

תמשיכי לתת דוגמה אישית, ולפחות הילדים שזה לא האופי הטבעי שלהם ילמדו לנהוג כך בסוף. ויש סיכוי שגם הגדול ילמד בסוף - בסופו של דבר הוא קטן...

צריך להפריד בין הרצון שלך לגדל ילדים שרואים טוב בכל דבר, לבין הרצון לגדל אותם שכשיגדלו הם ייראו טוב.

כי אלו שני דברים שונים

זה שילד עכשיו מתלונן, לא אומר שהוא יגדל להיות כפוי טובה.

זה גם עניין של גיל ולא רק של חינוך.

אז זה מבאס, אבל לא חותמת קבע לכל החיים

לגבי מה לעשות עם זה - דבר ראשון, שינויים לא קורים ביום אחד. לפעמים אנחנו מנסים לחנך את הילדים למשהו מסויים, ונראה שזה לא עובד. ואז ממשיכים ממשיכים ממשיכים, וגם אום יום בהיר אחד שמים לב שמשהו השתנה.

האם זה קשור להתמדה? לבשלות של הילד?

אני לא יודעת.

אבל כן שמתי לב שזה לפעמים לוקח זמן, ולא תמיד זה אומר שאנחנו לא עושים משהו נכון. לפעמים לדברים לוקח זמן להבשיל ולהיטמע.

במה הייתי מתמקדת?

דוגמה אישית שלנו ההורים בעיקר

נגיד כשיוצאים, לפרגן "תודה לאמא שאירגנה לנו כזה יום טיול מוצלח!"

לנסות בעצמנו לשים דגש על הטוב, יותר לזרום ופחות להתלונן. אבל שוב, לפעמים אנחנו עושים את זה, ועדיין הילדים בשלב אחר בחיים. וזה גם הגיוני

וגם, זה סבבה להתלונן לפעמים. וואלה, באמת כיף במידבריום. אבל היום החלטנו ללכת לגן חיות, בא ננסה להנות כאן.

על דברים שהם מותרות, אני לפעמים גם מחזירה בשאלה.

מקבל חטיף ומתלונן למה לא סוכריה? זה בסדר גמור, אתה לא חייב לאכול מהחטיף. יישאר לנו יותר

החזרות מהגן - לפעמים ככה, לפעמים ככה. מנסה לשדר גמישות ושלא תמיד הכל אותו דבר.

אני קודם כל למדתי מזה לעצמי -

בתור אמא זה מאוד תסכל אותי שאני יכולה להשקיע בכל כך הרבה טוב לילדים, אבל כשיש משהו אחד לא לכולם, הם רואים רק אותו ושוכחים מכך מה שהשקענו.

אבל אז קלטתי שגם כשבחיים שלי משהו לא הולך כמו שרציתי, זה תופס נפח גדול, ואני לא תמיד זוכרת להודות לקב"ה על כל הטוב שהוא נותן לנו מעבר לזה.

אז זה ממש עזר לי להתבונן על זה ככה, ולהבין שאולי הם עושים את זה גם כדי ללמד אותי לשים לב יותר להודות לקב"ה, ולקבל את הניסיונות באמונה ומתוך הכרת הטוב על כל הטוב שיש מסביב.

יש לנו ספר חמוד שממש מעביר את המסר הזה. הוא נקרא 'פרצוף אוף ופרצוף צוף'. הילדים אוהבים אותו כי הוא כתוב קליל וחמוד כזה, אבל לפעמים גם יוצא שהם מתלוננים על משהו, ואז אני מזכירה להם שאולי לא כדאי להיות ב'פרצוף אוף' ולחפש על מה להתלונן, אלא להסתכל על כל הטוב שיש לנו.

מצד שני. לקפוץ איתם ישר להסתכלות כזו זה לפעמים לא נכון ולא נותן מקום לרגשות שלהם. נראה לי שבאמת כשילד מאוכזב או מתוסכל מישהו שלא לרוחו, דיבורים שכליים לא ממש יעזרו, ומה שהוא צריך זה יותר שיהיו אמפתיים כלפיו ויבינו שמשהו באמת קשה לו פה. לפעמים רק באמפתיה כבר מאפשרת להתקדם הלאה. לפעמים צריך עוד זמן. ולפעמים אחרי שקצת נותנים מקום, אז אפשר גם להזכיר את הספר וזה לפעמים עוזר.

(מצאתי פה קישור לקנייה של הספר, אם מעניין אותך. נטבוק - קניון הספרים הישיר אבל אפשר לדעתי באותה מידה להמציא איזה סיפור שממחיש את העניין, ואז להשתמש בסיפור הזה בתור נקודת התייחסות שאפשר לדבר עליה בהקשר הזה. כי לפעמים לראות את הדברים מהצד דרך סיפור עוזר להבין יותר).

אומרת את הטוב בקול, המון.

"איזה כיף היה לנו היום (ומפרטת)"

"איזה כיף שאבא שלנו כזה ולקח אותנו ל…, ושאמא יודעת לבשל… ואיזה יפה הבית שלנו.."

באמת על כל דבר כמעט (כשאני במוזה, אבל זה קורה לא מעט)

לא יודעת אם בגלל זה, אבל בקושי מתלוננים.

מתלוננים לפעמים כשמשעמם - ואז אני אומרת את המשפט הכי מעצבן של אמהות- שלהשתעמם זה ממש חשוב, ככה באים הרעיונות הכי טובים ואני בטוחה שהם ימצאו דרך להעסיק את עצמם.

אלא תהיי את זו שמובילה

גם אם הוא מתלונן, איזה כיף שיצאנו לספארי! איזה חיות מיוחדות ראינו! בירכנו.. על הפיל והקוף

אין כמו לצאת אתכם לטיול, אתם השותפים הכי טובים שלי והכי כיף לי איתכם בעולם

גם אם הוא מתלונן - תמשיכי ואל תתני לזה להשפיע עלייך. ילדים לפעמים מתלוננים גם מתוך רעעב/ עייפות/ קושי רגשי אחר שלא קשור בכלל לפעילות עצמה

האם לילד הזה יש רגישות תחושתית?

רגיש למרקמים, או קולות חריגים?

האם הוא "ילד רגיש מאוד"?

שואלת כי יש ילדים שמשהו מציק להם כל הזמן,

ובגיל הזה עוד אין בדרך כלל את הכלים והמילים להביע את זה.

אז הם מתלוננים על הכל,

כי לא נוח להם בעולם....

מכירה אפילו ילד שגילו שאסור לו גלוטן. ברגע שהפסיק לאכול, הפסיקו כאבי הבטן והוא פתאום הפך נחמד ונעים בכל התחומים 

זה לא חוסר ראיית הטוב,

זה להבין שהחיים מציבים בחירות,

וכשאתה בוחר בא' אתב למעשה מפסיד את ב'

אם הולכים למדבריום, מפסידים ספארי

ואם הולכים לספארי מפסידים מדברים.

לך זה ברור, להם לא.

וצריך להכיל את זה ולהיות איתם בכאב של הבחירה, אם כי להיזהר לא לשקוע.

הדוגמה הכי טוב זה אם באים לאסוף אותו ראשון או אחרון.

אין פה עניין של טוב ופחות טוב, וצריך להסתפק בפחות טוב,

זה בהכרח שבכל אפשרות אין את האפשרות השניה, וזה קשה.

תחשבי על עולם המבוגרים,

כשאת צריכה לקבל החלטות קשות, עצם הדילמה היא קשה והיית רוצה שיעזרו לך להחזיק את הדילמה, ולא ידברו איתך על לראות את הטוב..

הייתי פשוט אומרת לו, נכון זה מבאס שכשהולכים למדבריום לא הולכים לספארי, כל פעם נבחר אטרקציה אחת.

כשאוספים אותו להגיד נכון זה מבאס כשאוספים אותך ראשון ואתה לא יכול להמשיך לשחק עם כל הילדים, ונכון זה מבאס שאוספים אותך אחרון, איזה מצחיק זה,

גם זה מבאס וגם זה מבאס, איזה קטע..

כאילו להיות איתו בתהליך המחשבתי כשצריך לעשות טרייד אוף.

וגם לשקף לו שאפשר להחליף את הבחירה בהזדמנויות שונות, כלומר זה שעכשיו בחרנו באפשרות א', לא איבדנו לחלוטין את הטעם המתוק שבאפשרות ב', רק דחינו אותו קצת.

זאת דרך להביע רגשות/ לשתף ומחפש את התיקוף של הסביבה. ממש לא כדאי ולא צריך להסיק מזה על האופי.

כדאי להתחיל ללמד אותו להביע רגשות בצורה אחרת.

השתמשתי בדוגמאות שלך- איך לתקן בעדינות. אם תהיי עקבית השיח ישתנה בעז"ה.

הולכים לספארי, למה לא למדבריום

אני מבינה שאתה מאוד מאוכזב מהספארי. רוצה לספר לי מה רצית שיהיה? מה אתה אוהב בספארי? בוא נדבר על ההבדלים בין הספארי למדבריום הם באמת ממש דומים. זה מעניין שאתה מעדיף את המידבריום. רוצה להסביר לי למה?

מביאים לכולם קובית שוקולד, למה לי זה יותר קטן

אני רואה שאתה ממש אוהב את השוקולד הזה. אתה יכול לבקש: אמא אני רוצה עוד שוקולד, זה ממש טעים לי. אני אשמח לתת לך עוד, כיף לי לתת לילד שמבקש יפה עוד.

מביאים לו חטיף, למה לא סוכריה

אני מבינה שאתה מעדיף סוכריה ולא חטיף. אפשר להגיד יפה: אמא ממש בא לי סוכריה עכשיו. לפעמים אמא מחלקת חטיף כי זה פחות מלכלך וגם יותר בריא. ולפעמים אמא מחלקת סוכריה. אבל עכשיו אני יודעת שאתה יותר אוהב סוכריות. אני שמחה שאמרת לי!

מחזירים אותו מהגן ראשון, למה אני ראשון

מחזירים אחרון, למה אני אחרון

וואי אני שמה לב שזה ממש חשוב לך הסדר של מי מחזירים קודם מהגן. מה אתה מעדיף? להיות ראשון או אחרון? מה מרוויח מי שראשון? מה מרוויח מי שאחרון?

לדעתי ברגע שתקפידי לא למסגר את זה כתלונה אלא כהזמנה לשיח ותזרמי עם זה, זה יפסיק להפריע לך 

לקחתי לי...

את מיוחדת! תודה על זה!

שאלה, יש לך ילדים קטנים ואת באמת מצליחה בזה?🤭 נראה לי מהמם בתאוריה אבל קשה להתמיד בזה בשטף ועומס החיים..

אבל אצלי זה לא הופך לשיח כי הוא עסוק בלבכות ולקטר שוב ושוב עד שאני מעבירה נושא

נגיד עם השוקולד, כבר 300 פעם עשיתי את זה עם כל מיני סיטואציות.

ועדיין זה קורה

זה שיח מהמם.

אבל אצלי לילדים לא תמיד יש סבלנות לזה והם כבר מסתכלים עליי במבט של "טוב טוב, בואי נעבור נושא אמא".

זה חשוב, אבל גם המינון והדרך חשוב.

לפעמים ילד רק רוצה שיגידו לו איזה משפט מצחיק וקצר.

לא בכל פעם שיח כזה מתאים (ושוב, זה באמת שיח חשוב בעיניי. אבל כן צריך גם להקליל לפעמים ולא לכל דבר להתייחס כזה ברצינות תהומית)

כותבת באופן כללי, זה אפילו לא ממש מכוון לתגובה שלך.

שמייחסים חשיבות ויחס לכל מה שהילד אומר/ רוצה

זה גורם לילד להתעקש יותר

אם סיטואציה חוזרת על עצמה שוב ושוב

כמו עם השוקולד

הייתי חותכת אותה ואומרת

'לפעמים מקבלים קטן ולפעמים גדול

מה שיוצא

אם שוקולד גורם לך לתלונות כל פעם

לא תוכל לקבל שוקולד'

ואם זה היה ממשיך לא הייתי נותנת לו שוקולד

עד שהוא היה מפסיק עם התלונות

כי יש הבדל בין תלונות/ ביקורת חד פעמית לבין כזו חוזרת ונשנית שנהית דפוס התנהגות

לא הגיוני שילד מקטר ובוכה כל פעם וצריך להסיח את דעתו

שזה טוב שילד מתלונן

זה אומר שחוש הביקורת שלו מפותח

זה יותר טוב מילדים שסופגים ואחרים מנצלים אותם

אני מנצלת את השיח כדי ללמד להשתמש בביקורת בצורה נכונה:

1. לבקר במידה נכונה

2. על דברים חשובים

3. לראות את הדברים הטובים למרות הביקורת

בספארי הייתי אומרת- 'כדאי לך להנות ממה שיש פה כי כשנחזור הביתה כבר לא תוכל להנות'

על השוקולד- 'לא נורא שמקבלים קצת פחות אבל אם זה חשוב לך אני אביא לך עוד'

על החטיף- 'אפשר גם בלי חטיף

אתה מעדיף בלי או עם חטיף?'

על הגן- 'לפעמים אתה ראשון ולפעמים אחרון

למה זה חשוב לך?'

קראתי הכל ולא הגעתי להגיב עד עכשיו.

אני דווקא לא חשבתי שזה אופי אלא משהו נרכש ולכן מנסה להבין איך אפשר ללמד אותו להתנהל אחרת.

אז אם נגיד שזה אופי- זה לא בר שינוי?

אני מנסה להכיל את הקושי/באסה שלו וגם להסביר לפעמים למה עכשיו זה ככה ולא אחרת.

אבל לא נראה שיש שינוי ועדיין *כל* היום הוא רק מתלונן.

אולי אני גם צריכה קצת לשחרר ולזכור כמו ש @אמאשוני שהוא עוד ילד וקשה לו להכיל דברים ולהשלים איתם וזה לוקח זמן ללמוד.

מודה שזה משגע אותי לשמוע אותו על כל דבר בוכה ומתלונן ולא מרוצה.

וגם אני צריכה להזכיר לעצמי שאומנם הוא הגדול שלי אבל עדיין הוא רק בן 5 🫣

אני זוכרת שתמיד כשלמדתי על עמ"י שהיו מתלוננים במדבר וכד' לא הבנתי למה זה כ''כ חטא חמור. סך הכל להתלונן...

ואז כשנהייתי אמא, וראיתי כמה התלונות זה מחרפן והפוך מהמציאות!! כאילו, הבאתי לכם כל טוב דמשק ובסוף זה מסתכם בבכיות ותלונות ואני כאילו 😳😳😳 לא הבנתי!! איך מכל הטוב הזה מצאתם רק רע?!?! ואז נפל לי האסימון למה חטא המתאוננים זה כ''כ חמור.

כי זה פשוט חוצפה מתוך כל הטוב לחפש רע.

אז קודם כל,

ילדים זה עם אגואיסטי בתכליתו, מרוכזים בעצמם, דואגים לעצמם שיהיה להם הכי הכי, וככה הקב"ה ברא אותם, זה אגב הסיבה שכתוב 18 לחופה, כי זה הגיל שאפשר לצאת מהאגואיסטיות ולראות את הזולת ואף לדאוג לו.

דבר שני, תנסי כמה שיותר להגיד דברים טובים על המציאות, כמו - תראו את השקיעה, איך ה ברא לנו עולם יפה, תראו את הפרחים היפים האלה, איזה צבע מדהים יש לבצע הסגול - תסתכלו... וגם אפשר לשחק משחק בשבת נגיד סביב השולחן, כל אחד אומר תודה על משהו להורים או לה', או לאח, ואז מקבלים נגיד עיגול של בעלי, ואז ככה כמה סבבים. זה גם תרגול וגם פותח את המחשבה.

אבל כן, מבינה מאוד זה ממש מעצבןןןן. משתדלת לזכור להיות פחות כזאת... אני מוצאת את עצמי מתלוננת לא מעט, נגיד עם הכאב שיניים שטני מתבכיינת לי פה במקום לראות את כל הטוב שיש לי, בית, שפע, בריאות, משפחה.... ואז אני מרוכזת רק בכאב שיניים... קיצור, הבנת.. 

דיסקים של רחלי הקטנה, ולראות את הטוב

ותשמעי יחד איתו בנסיעות ואחה"צ

להכניס לשפה בבית

בא נגיד תודה

את באה לקחת מהגן- תודה להשם שיש לי ילד כזה חכם

עושים קניות- תודה להשם שנותן לנו כל כך הרבה דברים טובים! איזה כיף שיש לנו כל מה שאנחנו צריכים!

מביאה לו משהו- תגידי בעצמך, בקול שהוא ישמע- וואי אמא תודה איזה כיף שאת מפנקת אותי

הוא רוצה סוכריה ולא חטיף- תגידי בעצמך- וואי כל כך היית רוצה סוכריה אבל עכשיו יש חטיף אז אומרים תודה על החטיף....

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.

האם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?

פתרון בעיות כלכליות?

פתרון למחלות?

אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.

הפתרון לבעיית הגירושין

וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616