אני - כמה קוביות בודדות של שוקולד מריר עלית עם אחוז גבוה( 70, 85) של קקאו

פרוסות עוגה מהעוגה של שבת, עד שהיא מתחסלת - לרוב ביום שני העוגה מתחסלת.

במבה, תפוציפס - אחת למספר שבועות 

ממתקים מבחינתי זה גם מתוקים וגם חטיפים 

וגם עוגות ורוגלך לדוגמא

גם הקורנפלס כריות אגב

אני מרגישה שלאחרונה ממתקים ממש נכנס אליי לשגרה

כאילו פעם לא היו כ"כ הרבה שטויות בבית והיום.. ברוך ה' חח

בעבר כשהיינו קטנים, היו.

כי אני לא באמת מכיר מישהו שאוגל א. בוקר..

אז א. הבוקר שלי היא נס עם עוגיות/שוקולד.

ובערב לפני/אחרי ארוחת ערב אני חוזר על הטקס הנל.

חטיף רגוע יחסית - פעמיים בשבוע אני מניח..

ולא שאלת על זה , אבל רק כדי לנקות מעט את המצפון שלי, אומר שמשתדל ללכת לא מעט וגם לרוץ מידי פעם לאזן קצת.. אבל כאמור צריך לעשות תשובה בנושא..

אני לא מתחברת לממתקים, גם מתוק וגם מלוח…

אז ממה את נהנית בחיים?😅

סתם גם אחותי ככה ואני תמיד אומרת שזה לא פייר שיש אנשים שנולדו בלי החשק הזה חחח

כאילו אם אני אוכל סלט- זה מהשכל, לא כי בא לי. ובשבילה זה ממש הדבר הכי טעים שיכולת להביא לה...😆

למה להנות מכל המתוקים המתועשים הללו.. 

מתוק... איכס. קינוח זה טוב אחרי ארוחה טובה ורצינית.. ככה בקטנה לסוף. לכן זה בא בתור קינוח ...

אין לי דם בכלל, זורם לי שוקולד(:

לא יודעת לכמת

אבל לא הרבה.

מעניין אותי מה מחליף את העוגה והקפה

לא מפריע לי כל עוד שזה לא חלק עיקרי בתזונה.

(בד"כ מכינה עוגיות קוואקר יחסית בלי הרבה סוכר עם גרעינים)
 

בגדול

קפה שחור ללא סוכר

מים

פירות

משתדלת לאכול אוכל ואז פחות מחפשת שטויות.

וגם אם יש תקופה של עוגות וכו לא לוקחת קשה.

כל עוד זה בשליטה / ממוסגר לטווח מסויים

לא בעיה בעיניי.

לפני החתונה באופן יחסי, הייתי אוכלת הרבה שטויות

היום, הרבה פחות.

לק"י

באיזה גיל מפסיקים לאהוב ממתקים וחטיפים...😂

אני מתקרבת ל-40, ועדיין אוהבת.

לקח לי שנים להבין שאני לא אוהבת שוקולד🤷‍♀️

לפעמים נראה לי שהם יכולים לאהוב ולהנות מממתקים יותר ממי שגדל בדור השפע, בגלל שבילדות זה היה בשבילם משהו מיוחד... הם יותר רואים את זה ככה היום לעומת מי שזה ברור לו.

אבל בלי קשר באמת אין לזה גיל. למרות שהאיכות של הממתקים ירדה לפעמים זה מרגיש ממש זבל.

אבל זה בלית ברירה כי אין לי משהו אחר. תנו לי רק אוכל טוב.. מלוח. 

לא סובל במבה, ושאר חטיפים.. גם לא מתלהב מעוגות ומתוקים. הכל מגעיל אותי.. זה רק אחת לכמה זמן שממש בא.

כי זה טיול.. בטיול אתה לא אוכל כמו בבית.. אז זה נשנוש..

אבל לאכול ביום יום חטיפים? שוקולדים וממתקים?.. 🤷🏻‍♂️

בעיקר במבה, במבה זה החיים!!

מתוקים ממש - אולי פעמיים בחודש 

וגם זה בלחץ ..

במבה רגילה זה אולי החטיף הכי לא טעים בעיניי... תפל... אחרי כמה יחידות בא לך להקיא.. אתה חייב כוס שוקו ליד בכדי לאזן.

אם כי השרשור הזה נראלי על הנושא שאנחנו הכי מסכימים אחד עם השני, באופן יחסי. 

אולי כוס אחת בבוקר .. יותר מזה זה כבר אובר.. וגם זה אחת להרבה זמן. יום אחרי יום? ממש לא..

אייס קפה אחת לכמה זמן .. שזה בא בתור ברד כזה.. וכשאתה בחוץ וחם..

יש דברים טעימים שהם כן, למשל- סופגנייה, את בטח אוהבת (?)

למשל.. שוקופאי של בורגראנץ.. אחד הדברים. (אם כי נראלי שינו את המתכון, לא אכלתי שנים)

גלידה- מגעיל! לא מבין מה יש לאהוב בגלידה. 

כל המתוקים למיניהם .. רובם מגעילים.. אובר סוכר.. בשביל מה זה טוב. תני לי אוכל מבושל כל היום.. גם לא את כל הדברים האלה שזורקים למיקרוגל ומחממים.

אך ורק בישול. 

ופסטה! סתם.. זה שלך.

תעשו ניסוי כולם, תנסו לאכול חטיף אחרי ארוחה משביעה .. זה לא קיים. מתי אוכלים חטיף? רק שהגוף מרגיש שחסר לו את המלח..

(חוץ מפסטה)

חטיפים בכלל לא 

מאפים גם כמעט ולא

רק פה ושם שוגי (למי שחושב שזה בריא שידע שזה לא), פסק זמן קטן, עוגיית אלפחורס, רבע לשבע.

יש חודשים שמשתדלת לא לאכול בכלל את כל השטויות האלה ויש פעמים שנופלת😏

שקית או שתיים של תפוצ'יפס בשבוע,

ולפעמים מקופלת (פחות ממוצע אחד לשבוע)

אני אוכל 3 קופסאות חמצוצים ביום

היום כבר פחות, ביחס לעצמי

באזור ה5

בתור אחת שמוגבלת לבמבה/ תפוצ'יפס טבעי / שוקולד 90% בלבד- אפשר להגיד שפעם- פעמיים בשבוע.

לכאב פיזי

צריך טיפול

דחוף

עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן. 

ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב

עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️

ויושבת על משהו.

על מה זה יושב אצלך?

זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות? 

לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn

dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש

כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'

וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש

אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים

על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?

או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?

מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות

עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת

ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל

אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם

אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך

זה הגדרה שאתה משנה בשנייה

תודה רבה על המידע.

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

חס ושלום

אצלנו לא רלוונטי להתעורר...

ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...

התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

לק"י

למה משעמם לך?

את בבית בעקבות המלחמה?

לק"י

התנדבות

נקיונות בבית

וכו'.

לנשות מילואים/ אחרי לידה וכד'

יש המון נשים שקורסות מעומס עכשיו

עם כל הילדים בבית + ערב פסח

המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני

אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה

אבל עדיין מעניין