אני - כמה קוביות בודדות של שוקולד מריר עלית עם אחוז גבוה( 70, 85) של קקאו

פרוסות עוגה מהעוגה של שבת, עד שהיא מתחסלת - לרוב ביום שני העוגה מתחסלת.

במבה, תפוציפס - אחת למספר שבועות 

ממתקים מבחינתי זה גם מתוקים וגם חטיפים 

וגם עוגות ורוגלך לדוגמא

גם הקורנפלס כריות אגב

אני מרגישה שלאחרונה ממתקים ממש נכנס אליי לשגרה

כאילו פעם לא היו כ"כ הרבה שטויות בבית והיום.. ברוך ה' חח

בעבר כשהיינו קטנים, היו.

כי אני לא באמת מכיר מישהו שאוגל א. בוקר..

אז א. הבוקר שלי היא נס עם עוגיות/שוקולד.

ובערב לפני/אחרי ארוחת ערב אני חוזר על הטקס הנל.

חטיף רגוע יחסית - פעמיים בשבוע אני מניח..

ולא שאלת על זה , אבל רק כדי לנקות מעט את המצפון שלי, אומר שמשתדל ללכת לא מעט וגם לרוץ מידי פעם לאזן קצת.. אבל כאמור צריך לעשות תשובה בנושא..

אני לא מתחברת לממתקים, גם מתוק וגם מלוח…

אז ממה את נהנית בחיים?😅

סתם גם אחותי ככה ואני תמיד אומרת שזה לא פייר שיש אנשים שנולדו בלי החשק הזה חחח

כאילו אם אני אוכל סלט- זה מהשכל, לא כי בא לי. ובשבילה זה ממש הדבר הכי טעים שיכולת להביא לה...😆

למה להנות מכל המתוקים המתועשים הללו.. 

מתוק... איכס. קינוח זה טוב אחרי ארוחה טובה ורצינית.. ככה בקטנה לסוף. לכן זה בא בתור קינוח ...

אין לי דם בכלל, זורם לי שוקולד(:

לא יודעת לכמת

אבל לא הרבה.

מעניין אותי מה מחליף את העוגה והקפה

לא מפריע לי כל עוד שזה לא חלק עיקרי בתזונה.

(בד"כ מכינה עוגיות קוואקר יחסית בלי הרבה סוכר עם גרעינים)
 

בגדול

קפה שחור ללא סוכר

מים

פירות

משתדלת לאכול אוכל ואז פחות מחפשת שטויות.

וגם אם יש תקופה של עוגות וכו לא לוקחת קשה.

כל עוד זה בשליטה / ממוסגר לטווח מסויים

לא בעיה בעיניי.

לפני החתונה באופן יחסי, הייתי אוכלת הרבה שטויות

היום, הרבה פחות.

לק"י

באיזה גיל מפסיקים לאהוב ממתקים וחטיפים...😂

אני מתקרבת ל-40, ועדיין אוהבת.

לקח לי שנים להבין שאני לא אוהבת שוקולד🤷‍♀️

לפעמים נראה לי שהם יכולים לאהוב ולהנות מממתקים יותר ממי שגדל בדור השפע, בגלל שבילדות זה היה בשבילם משהו מיוחד... הם יותר רואים את זה ככה היום לעומת מי שזה ברור לו.

אבל בלי קשר באמת אין לזה גיל. למרות שהאיכות של הממתקים ירדה לפעמים זה מרגיש ממש זבל.

אבל זה בלית ברירה כי אין לי משהו אחר. תנו לי רק אוכל טוב.. מלוח. 

לא סובל במבה, ושאר חטיפים.. גם לא מתלהב מעוגות ומתוקים. הכל מגעיל אותי.. זה רק אחת לכמה זמן שממש בא.

כי זה טיול.. בטיול אתה לא אוכל כמו בבית.. אז זה נשנוש..

אבל לאכול ביום יום חטיפים? שוקולדים וממתקים?.. 🤷🏻‍♂️

בעיקר במבה, במבה זה החיים!!

מתוקים ממש - אולי פעמיים בחודש 

וגם זה בלחץ ..

במבה רגילה זה אולי החטיף הכי לא טעים בעיניי... תפל... אחרי כמה יחידות בא לך להקיא.. אתה חייב כוס שוקו ליד בכדי לאזן.

אם כי השרשור הזה נראלי על הנושא שאנחנו הכי מסכימים אחד עם השני, באופן יחסי. 

אולי כוס אחת בבוקר .. יותר מזה זה כבר אובר.. וגם זה אחת להרבה זמן. יום אחרי יום? ממש לא..

אייס קפה אחת לכמה זמן .. שזה בא בתור ברד כזה.. וכשאתה בחוץ וחם..

יש דברים טעימים שהם כן, למשל- סופגנייה, את בטח אוהבת (?)

למשל.. שוקופאי של בורגראנץ.. אחד הדברים. (אם כי נראלי שינו את המתכון, לא אכלתי שנים)

גלידה- מגעיל! לא מבין מה יש לאהוב בגלידה. 

כל המתוקים למיניהם .. רובם מגעילים.. אובר סוכר.. בשביל מה זה טוב. תני לי אוכל מבושל כל היום.. גם לא את כל הדברים האלה שזורקים למיקרוגל ומחממים.

אך ורק בישול. 

ופסטה! סתם.. זה שלך.

תעשו ניסוי כולם, תנסו לאכול חטיף אחרי ארוחה משביעה .. זה לא קיים. מתי אוכלים חטיף? רק שהגוף מרגיש שחסר לו את המלח..

(חוץ מפסטה)

חטיפים בכלל לא 

מאפים גם כמעט ולא

רק פה ושם שוגי (למי שחושב שזה בריא שידע שזה לא), פסק זמן קטן, עוגיית אלפחורס, רבע לשבע.

יש חודשים שמשתדלת לא לאכול בכלל את כל השטויות האלה ויש פעמים שנופלת😏

שקית או שתיים של תפוצ'יפס בשבוע,

ולפעמים מקופלת (פחות ממוצע אחד לשבוע)

אני אוכל 3 קופסאות חמצוצים ביום

היום כבר פחות, ביחס לעצמי

באזור ה5

בתור אחת שמוגבלת לבמבה/ תפוצ'יפס טבעי / שוקולד 90% בלבד- אפשר להגיד שפעם- פעמיים בשבוע.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!