שימוש חכמים אצל רב חרדישלג דאשתקד

אפתח ברקע קצר על עצמי: גדלתי בקהילה חרדית, כילד-נער די חנון, והיה לי קשר עם כל מיני רבנים. אני לא ראוי להעיד על עצמי, אבל סה"כ אהבתי ללמוד תורה והעריכו אותי.

עם השנים, כמו רוב האנשים, השתניתי מאוד. אני מאוד אוהב ונהנה ושמח ללמוד וללמד תורה, אבל שיטת הלימוד ותחומי העניין שלי מאוד שונים מהתפיסה החרדית; אני הרבה פחות מחובר (בעיקר נפשית) למגזר החרדי, הדעות שלי מאוד שונות ממנו, ובקיצור, אני מאוד אוהב ומכבד אנשים אבל גם מאוד רחוק מהתפיסות החרדיות, בדגש על השמרניות שבהן.

עד כאן ההקדמה ומכאן לשאלה: אחד הרבנים שהיה לי קשר איתו בעבר, פוסק הלכה ידוע וחשוב מהזרם שמרני יחסית של הציבור החרדי (הוא לא מגדולי הדור, אבל רב חשוב בהחלט, ובאחריות שאין כאן אחד שלא שמע עליו). בשנים האחרונות הוא הזקין קצת ונהיה סוג של אדמור, אני מאוד מעריך אותו כתלמיד חכם אבל אישית מאוד לא התחברתי לאדמורות שלו (זה לא פרסונלי, אני שונא גינונים מוגזמים, מכל סוג). יש לו קהילה גדולה ויש לו כל מיני מעריצים ותלמידים הדוקים. לאחרונה הוא מנסה בכל מיני דרכים שיהיה לנו קשר אישי ונלמד ביחד וכו', ואני קצת מסופק כיצד להגיב לעניין.


להלן הצדדים של שאלתי:

מצד אחד, מדובר ברב חשוב ותלמיד חכם גדול, ואולי אני יכול באמת לזכות לקבל ממנו חוכמה (אני מסופק בעניין הזה, כי הלימוד שלו ושלי די שונה, וגם תחומי העניין).

בנוסף, אולי זה יאפשר לי קידום ופרסום מסוים שיכול לסייע לי ללמוד וללמד תורה.


מאידך, אני לא רואה מפגש נורמלי בינינו. הוא מכיר אותי על בסיס מה שהייתי לפני הרבה מאוד שנים. לא נראה לי שיש לי בכלל שיחה איתו כיום ואני אפילו שואל את עצמי אם לא על זה נאמר "והבאתי עלי קללה ולא ברכה"...

בנוסף, אני לא באמת מבין מה הוא חושב שהוא ילמד אותי (הנושא של חברותא איתו עלה כמה פעמים, אי שם וגם עכשיו, ובכל הפעמים הייתה לי הרגשה שהוא לא מבין מי אני ומה הצרכים שלי ובוודאי לא מה הוא יכול לתרום לי).

כמו כן, אני לא משוכנע שזו לא עוד פרקטיקה להרחבת החסידות שהוא יוצר סביבו, ובהנחה שזה ליבת העניין - אני ממש לא בקטע לשתף פעולה עם זה.


(למותר לציין שאין לי כ"כ זמן לדברים מיותרים, ובוודאי שלא בא לי להיכנס לכל מיני קשרים שאין דרך להיפתר מהם)

לא יודע. לא מספיק מביןקעלעברימבאר
תודה בכל מקרה, על הרצון הטוב שלג דאשתקד
הוא יוזם את החברותא?!נקדימון
אתה בעצם אדם די מוכר בציבור החרדי?!


אמנם יש לי אח התרחד לפני שנים, אבל אני לא מבין בדינמיקות שאתה מתאר. על פניו הייתי אומר לך לא ללכת על זה כי החששות גדולים מהיתרונות שאתה מתאר (בספקנות רבה, יש לומר) - במיוחד שאתה מתאר את עצמך כאדם שאינו קוטל קנים באגם. האם עיקר התועלת מצידך תהיה במעמד שלך וביכולת שלך ללמד תורה? עד כמה אתה "תסבך" את עצמך אם תרצה להפסיק את הלימוד? לי זה נשמע שהדינמיקות הפנימיו. של המגזר הן יותר הנושא בשאלה שלך, אבל זה דבר שהציבור שלנו באופן כללי, ואני באופן אישי (כביכול כי אחי הוא חרדי) פחות נוכל להביע עליו דעה. זו רזולוציה אחרת.

תשובהשלג דאשתקד

דבר ראשון, אני לא אדם מוכר בשום מקום, ברוך ה'

 

הרעיון של חברותא הוצע כשהייתי בחור צעיר ולא באמת היה לי זמן, וגם זה היה משהו חריג. לקבוע איתו במצבי היום חברותא זה בדרך כלל פריבילגיה של יחידי סגולה אבל לא משהו לא קיים

אני מבין שלא שייך לדבר איתו בפתיחותטיפות של אור
אולי לשבת ללמוד איתו פעם אחת? פשוט כדי לשמח יהודי מבוגר. תהנה תמשיך לא תהנה תפסיק


(כמובן זה לגמרי שלך, אם לא שייך אז לא)

נכון מאודשלג דאשתקד

אני לא רואה אפשרות שזה יהיה משהו נדיר או חד פעמי או נתון לשינוי.

זה לא סותר שהקשר בינינו קיים אבל מרוחק, עם מדי פעם קצת דיבורים והתכתבויות. זה המצב בכל מקרה ולא על זה שאלתי.

למה כל ההתעסקות עם תוויות?שם פשוט

הוא יהודי מבוגר תלמיד חכם גדול,

עם נסיון חיים וחכמה שרוצה ללמוד איתך תורה.

אז אולי הוא משתמש בך לקבל עוד פרסום לעצמו? למה הוא צריך אותך? ונניח וכן, זה לא מה שאתה מנסה לעשות? לקבל דרכו פרסום וכבוד, לפרסם את לימוד התורה שלך? אולי את האדמוריות שלך?

אה, סליחה, אצלך זה לשם שמים ואצלו חלילה זה בשביל להאדיר את אדמוריותו?

נשמע נוטף תחושת עליונות והתנשאות קרה.

שהוא ילמד אותך? מה פתאום.

ב"ה אתה הרי רחוק מהתפיסות החרדיות ואתה לומד אחרת ואתה כבר לא צריך את זה.

מה קרה לכבוד לבני אדם ולתורה? 

אתה מכיר את נבכי העולם החרדי?נקדימון
פותח הפוסט מכיר. מה איתך? אתה מכיר?


הוא לא השתמש בשמות, הוא עצמו לא מזדהה בשם, ופורום ערוץ 7 הוא מקום עם תפוצה מעניינת אבל בעיקר שולית.


אז מאיפה מגיעות נסיונות ההאשמה שלך וההתנפלות עליו? הוא כותב במפורש שהצד הראשון בשאלה זה החוכמה שהוא יקבל מאותו רב, אז מאיפה ההאשמה המרושעת שלך שהוא כביכול אומר ש"שהוא ילמד אותך? מה פתאום"?


לא אהבת את השאלה, את. יכול להגיד. אבל לטפול על מישהו באשמות כל כך חסרות בסיס ונטולות רציונל, כאשר הטקסט של הפותח פרוש לפנינו, זה חוצפה ממדרגה ראשונה. תתבייש.

תודה על עזרתךשלג דאשתקד

רק להוסיף על הסנגורעה שלך, שגם כשכתבתי ש*אולי* זה לא יחכים אותי, הסברתי באופן מפורש שזה בגלל שאותו רב לא מכיר את אישיותי באמת ושתחומי העניין שלנו שונים. ממש לא חלילה לזלזל באותו רב גדול.

יש עוד דברים שניתן להאיר את תשומת ליבה של המשיגה היקרה, אבל באמת הדברים שנאמרו מדגישים את הכלל, שהקריאה הייתה קצת שיפוטית ולא נכונה אפילו ברמת הבנת הנקרא.

אגב, נושא אחר-קעלעברימבאר
איזה תפוצה יש בפורום ערוץ 7?
חחחחנרשםכלפעםמחדש

הנקודה פה היא תחומי העניין

איך זה יכול להיות פרקטיקה להרחבת החסידות שלו?אדם כל שהוא

אם אין לך השפעה ציבורית, נשמע לי מוזר מאוד שהוא ישקיע כ"כ לצרף עוד מישהו בקהילה.

נשמע לי יותר שהוא הכיר אותך כמישהו שאהב ללמוד תורה וכו', ודווקא בגלל שהוא מבין (לפחות במידה מסויימת) שאתה נמצא במקום שונה ממה שהיית אז, הוא רוצה לעזור לך להמשיך להיות קשור ללימוד.

 

אפשר לנסות לקבוע חברותא לעיתים רחוקות, לבוא בראש פתוח להפגש עם משהו קצת שונה בתחומי עניין ובסגנון, לא להרגיש מחוייב לקבל את כל מה שהוא אומר, או מאויים על ידי מה שהוא אומר.  את מה שתרצה לקבל ממנו תקבל, את מה שלא לא. אין מן הסתם טעם להתווכח איתו על דברים שאתה לא מסכים איתו, או להציג בהרחבה את דעותיך בנושאים נפיצים.

לקחתם את זה קצת קיצונישלג דאשתקד

הוא לא מאוד משקיע בזה... פשוט יש לו השפעה עליי מהרבה כיוונים אז הוא דיבר עם כמה אנשים שידברו איתי, כל זה ביחד לקח לו 5 דקות

בהנחה שהמטרה היא להרחיב את שורות החסידות, אז ההנחה היא שהוא קורא ככה להרבה אנשים וחלקם נהנים מזה ואכן נכנסים לסוג של קהל מעריצים שלו (בתור רב חשוב, יש לו כבר מזמן ובלי קשר לכלום, מספר אנשים כאלה. לגבי העבר הרחוק, אני משער שמדובר באמת בתלמידי חכמים שלמדו אצלו והתפתחו). וככה מגיע עוד אחד ועוד אחד, וכ"יד לוחצת יד", אותם פרוקסי מתכבדים בו ובדיעבד הם מכבדים אותו - וככה זה מגדיל את ה"חסידות" שלו.

כאמור אני לא בטוח שזו המטרה שלו, אולי הוא באמת חושב שניתן ללמד ולהחכים אותי וכו', אבל עדיין אני מסופק לגבי מחיר/סיכון מול תועלת של זה.

בטח רוצה לקרב אותך קצתנרשםכלפעםמחדש

הבן אדם הציע לך חברותא וכמעט כתבת על זה ספר

מה אתה היית עושה במקומי?שלג דאשתקד

שאלתי כי זה משמעותי עבורי, ודווקא כחרדי אתה יכול להבין שאם מחר אתה מקבל פנייה מהרב עמר ללמוד איתו חברותא, סביר שתשקול את זה בכובד ראש. זה לא סתם חברותא. הרב עמר הגדול מפנה אליך שעה-שעתיים בשבוע, וכנראה גם אתה תוכל להתהדר ולהתפתח כחברותא של הרב עמר (כמובן שאני כותב כאן שם לדוגמה; אין שום קשר לסיפןר שלי).

אז שאלתי, היו כמה הצעות כאן והגבתי להן.

לדעתך אני לא בסדר שאני מסביר את עצמי? אשמח באמת להבין...

הסברת את עצמך בסדר גמורנרשםכלפעםמחדש

עד כדי כך שברור לי שאתה לא מתכוון ללמוד איתו וכל הדיון מיותר.

תמהנישלג דאשתקד

בשלמא אני, שבאמת אובד עצות בין שתי אפשרויות מאוד משמעותיות לעתידי, מובן למה אני נכנס ומקשיב ומסביר וכו'.

אבת כתה  שהכל ברור לך ואתה יודע את העובדות לעומקן לפני אחרי ותוך כדי, למה אתה טורח להיכנס ולהגיב? בשביל זה להירשם עוד פעם מחדש?!

אם המצב היה כדבריך, אז אדרבהנרשםכלפעםמחדש
כתבתי, יקירישלג דאשתקד

אני לא יודע מה המצב, כי אני מאוד מסופק (אגב די קיבלתי החלטה, ואשתף כשייצא).

אבל אם יודע בדיוק מה המצב, בוא תספר לנו בדיוק ובאופן מפורט, איך זה התחיל, מה חשב כל אחד, מה קרה בכל רגע במציאות ובמחשבות של כול הצדדים המעורבים, מה המטרות והפרקטיקות של כל המעורבים, מה הולכת להיות ההחלטה ומה תהיה התגובה של הצד השני, ואיך כל זה ישפיע על העולם כולו.

יאללה, כולי אוזן!

אני מגיב על התגובה שלישלג דאשתקד

לא מחקתי את מה שכתבתי, אבל כן פוטר אותך מהתייחסות. מרגיש לי ששוב אנחנו משחקים ב"בחדרי חרדים".

כאן מבחינתי, יש פשטות וכנות וישירות. אין לי עניין להתיפייף ולהתנצח, בשביל זה יש פורום אחר שהזכרתי לעיל את שמו. לך לשם ותמצא הרבה פרטנרים משועממים שבמקום לנתח את דעת אביי באיזו סוגיא עמוקה, עסוקים בלנתח איזו מימרא של מישהו כבר שכח שאמר; אולי ככה יתכבדו קצת בקלונו של מישהו.

אני לא שם ונראה לי שכך רוב הכותבים כאן. אין לי עניין להתנצח איתך (ולפחות במקרה הזה, בכנות אני לא מבין מה אתה חושב ומה אתה אומר והטם יש קשר בין הדברים). לשמחתך עברתי את הגיל הזה.

ביי!

כמה האשמות והצטדקויות..נרשםכלפעםמחדש

לרגע לא חשבתי שאני חייב להתייחס. שחרר

אז למה התייחסת?שלג דאשתקד
אני מניח שמדובר על אדם עסוק...אדם כל שהוא

לכמה חברותות כאלה, עם אנשים שלא קשורים אליו בלאו הכי, יש לו זמן?

כתבת שיש לו קהילה גדולה, לא נשמע לי סביר שהוא משקיע בצורה כזו בשביל הסיכוי שעוד כמה אנשים בודדים יצטרפו לקהילה.

הערה עניינית מאודשלג דאשתקד

ותודה עליה!

כמובן שאם מכירים את הסיפור עצמו, יותר מבינים את התמונה המלאה. ובכל מקרה, אחת הטענות ששמעתי, שפשוט אותו רב הזקין והאציל את רוב תפקידיו לאנשים אחרים (מדובר בניהול של כמה ארגונים דתיים גדולים, שחלקם חובקי עולם), ולכן הוא אכן נהיה מאוד פנוי...

אם התפנה לו זמן, אז אפשרי שבשביל הלימוד שלו עצמו..אדם כל שהוא

הוא מחפש חברותות.

אבל גם כך, לא נשמע לי סביר שהוא עושה את זה בשביל הגדלת הקהילה. 

אם רעבעל'ע שמתאמץ לגרד מניין, היה לומד חברותות כדי לצרף אנשים לקהילה, הייתי אומר שזו השקעה משמעותית מצידו .

אבל עבור רב מוכר עם קהילה גדולה, שכבר מזדקן, להשקיע כך בצירוף מספר קטן של אנשים, זה נשמע בלתי סביר בעליל.

יש שיטות הרבה יותר מקובלות לפרסום ציבורי.

 

אגב, ייתכן שה'חסידות' זו מבחינתו דרך לשמר את המוסדות, כאשר הם מנוהלים על ידי אנשים אחרים. על ידי ה'חסידות' הוא משאיר את המוסדות תחת ה'מותג' המוכר, וגם  יוצר קבוצת אנשים שהמוסדות חשובים להם.

זה לא שחור ולבןשלג דאשתקד

בכל מקרה הותשתי מלהסביר את כל האירוע, וזה גם לא ממש משנה.

תודה רבה על החשיבה בכל מקרה

לימוד חברותא או "שימוש"?ליפא העגלון
אם הוא באמת מורה הוראה ופוסק עם ''קליינטים''- ''שימוש'' יכול להיות מעניין ורלוונטי. אם זה סתם חברותא - אפשר להבין למה זה פחות מלהיב.
ודאי לא שימוש כמשמעושלג דאשתקד

לצערי אני בעצמי לא למדתי ולא הוסמכתי להורות, בדגש על הלכות שדורשות שימוש.

יתכן שאם אכנס לנישה הזו אולי אמצא את עצמי גם לומד ומשמש את אותו רב (יש לו שיעורים מסודרים ובטח גם שימוש, לרוב מאן דבעי), אבל לא על זה מדובר כעת.

אם יש נושאים הלכתיים מעשיים שלמדת..אדם כל שהוא

ואתה זוכר, גם אם לא נבחנת עליהם בצורה מסודרת, אז אפשר להפיק הרבה תועלת מלראות איך פוסק הלכה לוקח את הדברים האלה ומשתמש בהם למעשה, [ובפרט כשאפשר לדון איתו בדברים ולקבל ממנו הסברים]. 

יישר כח!שלג דאשתקד

זה באמת חשוב מאוד.

בגדול ההחלטה שלי, פשוט להגדיר את התהיות שיש לי ולפנות לאחד החברותות של אותו רב לאורך השנים ולשאול אותם מה דעתם.

השאלה מי בוחר את הנושא הנלמד אכן מאוד חשובה ואולי היא מה שבעיקר יכריע אם כדאי מאוד או שאין טעם.

תודה שעוררת את תשומת ליבי!

הייתי קופץ על זה בשתי ידיים. (מתוך נסיוני) בפרספקטמילואימניק

בפרספקטיבה של שנים אחורה נראה לי זו תהיה זכות עבורך שלמדת עם ת"ח גדול, ואם 'קנה' לך חבר, קל וחומר ששווה לשלם מחירים בתחומים שונים כדי לזכות חברותא עם ת"ח גדול.

מאידך תישאר עם אצבע על הדופק, ואם תרגיש שהמחירים הופכים להיות נפשיים כבדים, תדע גם לעצור.

תודה רבה על העצה!שלג דאשתקד

זה בדיוק הספק שלי, מצד אחד זו הזדמנות להכיר וללמוד מקרוב מרב גדול ומנוסה (גם בעמקות החומר וגם בפסיקה על פיו), ומצד שני זה יכול להגביל אותי ברעיונות שלי ובדרך שלי.

וכן, יש את המקום של היוקרה וההכרה שיכולה לקדם אותי (שאלו כמובן דברים חיצוניים).


וכל הכבוד שגם אחרי כ"כ הרבה זמן במילואים, אתה עדיין יכול לקפוץ על שתי הידיים שלך

ברורקגג
עבר עריכה על ידי קגג בתאריך י"ט בחשוון תשפ"ו 14:16

שתיקח את הרעיון הזה, אני גם לא מתחבר לזרם החרדי אבל ללמוד עם תלמיד חכם?! זה זכות עצומה!

ללמוד תורה אפשר מכל אחד... מהרב אליקים שלעזינגער שליט"א (רב שמוכר בהתנגדות לציונות ולמדינה) עד הרב דב ליאור שליט"א (רב מוכר שמחובר מאוד לארץ ולמדינה, בעד ההתיישבות)

 

וידוע כי הרב צבי יהודה היה אומר שללמוד תורה אפשר ורצוי גם מהאדמו"ר מסאטמר!!

 

מי שלא לוקח הצעה כזאת מדהימה, שיתבייש ללכת גם לרבנים אחרים וללמוד תורה עם אנשים אחרים!!

 

ועל הסוגריים - אפשר להיפטר מכל קשר עם כל רב אבל אני לא הייתתי מוותר על קשר גם לרב שאני פחות מחובר לדרכיו, למשל: אני עולה להר הבית ומאוד תומך בעלייה ואני לפעמים שואל שאלות רב שמתנגד מאוד לעלייה להר, כי בתורה כולם תלמידי חכמים, לא משנה אם אתה חרדי או ציוני לא משנה אם אתה ספרדי או אשכנזי אם אתה עולה להר או לא מכל ציבור יש תלמידי חכמים...

 

אם הייתי תקיף מדי כלפיך ופגעתי בך מתנצל מראש!

תודה רבה!שלג דאשתקד

העברת מסר ברור ואתה מאוד צודק.

הסיפור הוא שאני כן יושב על הגדר, זה לא שאני מראש בא כציוני (לדוגמה) וברור לכולם מה אני, ואז גם הגבולות של הציפיות ממני ברורים.

אני ביום יום יכול להיראות כמו כל חרדי אחר, ואני ממש לא יודע מה אנשים באזור ילדותי (ובכללם אותו רב) יודעים עליי. כך שבקלות ניתן לראות בי או לנסות להפוך אותי לאיזה פרוקסי של מישהו.

אולי זו בעיה שלי, אבל בינתיים זה נוח לי ואין משהו  שמחייב אותי. לכן אני קצת פחות רוצה להגיע לרגע שיצפו ממני למשהו (ובפרט אותו רב, שהוא ת"ח ענק אבל אוטוקרט קיצוני - מה שאיפשר לו לנהל אאגוני ענק, אבל גם לא פעם מקשה על אנשים).

בכל מקרה אני באמת אתייעץ עם אנשים שכבר עברו את המסלול הזה של קרבה לאותו רב (יש כמה כאלה, חלקם חנונים שכנראה הם הגטרמים לי לחששות אבל יש גם ת"ח רגילים שלא השתנו לכבוד מישהו). אנסה להבין מהם איך זה הולך ומה התועלת ומה המחויבויות וכו' ואחשוב.


אגב הזכרת את הרב אליקים שלזינגר והרב דוב ליאור, אבל יש עוד רבים כאלה. גם הרצי"ה עצמו היה בקשר טוב עם הגרי"ז מבריסק והאחרון מאוד העריך ואהב אותו (שמעתי על זה גם מבריסק'רס קיצוניים). כך שזה תמיד נכון.

ושוב תודה!

יפהנוגע, לא נוגע
כל רב שהוא איש תורה אמיתי אפשר ורצוי ללמוד ממנו
באחריות לא שמעתי עליוימח שם עראפת
במקרה הזה מיל"מ.shindov

פירושו. מה יצא לי מזה. תן לעצמך את התשובה. אבל תנהג לפיה. ותהיה שלם עם עצמך.

אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ.eilonb3אחרונה

אז אם ליבך לא חפץ בחומר שתלמד אצלו או בצורת הלימוד שלו  את החומר הזה (בגלל תחומי העניין שלך) לא תהיה לך ברכה בלימוד הזה וממילא נראה לי שלא כדאי. השיקול של האדמו"רות לא רלוונטי בכל מקרה 

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונגאחרונה
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה
שילוח הקןצע

שאלה ממש בסיסית.

לפעמים אני רואה בקבוצות שו"ת בווצאפ שאלות על קיום מצוות שילוח הקן ואני מבין שניתן לקיימה גם בימינו.

טשמח להבין האם זה אומר שהשואל בהכרח מעונין לאכול את הביצים שבקן?

בדרך כלל לא..פתית שלג

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

כנראה שלאטיפות של אוראחרונה

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

 

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחפשת פירוש לתורה 'איה' של רבה"קאשר ברא
מעדיפה בקובץ שניתן להוריד 
....צאצא

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

לא מכיר את ליקוטי מוהרן. איזו תורה זו? תודה.צע
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י"באשר בראאחרונה
מכוון שאנו מברכים….סיעתא דשמייא1
…. ברכות התורה כל בוקר מדוע אנו צריכים לברך שוב כשאנחנו עולים לתורה בשבתות , ימי שני, ימי חמישי וכדומה?
לזכרוני הראשון מדאוריתאקעלעברימבאר
ובעליה לתורה מדרבנן
הכל מדרבנן…סיעתא דשמייא1

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

נוסח הברכה תוקן בידי חכמים. אבל החיוב לברךקעלעברימבאר

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

יש סידורים בהם קוראים ציתותים…סיעתא דשמייא1
…. מהתורה לפני ברכות התורה בבוקר. התנאי הוא שלפני הציתות יהיו המילים "שנאמר" "כאמור" .
יש על זה שאגת אריה נפלאחתול זמני

קראתי השתכנעתי

הלכתי לקרואטיפות של אוראחרונה
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 22:42

נחמד מאוד

 

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

שאלה מעניינתטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ' בתמוז תשפ"ו 16:32

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

ולא היו אחרים שטענו על "ספק ברכות להקל"?…סיעתא דשמייא1

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

יש לראשונים כמה הוכחות יפות (שכך נתקן)טיפות של אור

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

 

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

כנראה שכל הברכות שמברכים…סיעתא דשמייא1

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.

אולי יעניין אותך