נמצאת במקום שיש בו 'שליחות'.. תפקיד הדרכתי.
בחודש האחרון מרגישה מאוד כבויה ולא נהנת מהתפקיד בשום צורה, אני מרגישה שזה לא מתגמל-
הכל מבולגן. בלי כיוון, חזון, דרך ברורה..
מאוד קשה לי עם זה שהשאיפה כאן היא מאוד נמוכה- ואין לי דרך לשנות את זה.
חשבתי כבר לעזוב,
בעיקר כי זה גורם לי להיות מאוד מותשת ומתוסכלת ואני מרגישה גם קצת פרייארית-
אבל המגורים מחוץ לבית וודאי משפיעים עליי לטובה (ולהוציא כסף על שכירות זה לא משהו שבא בחשבון).
עצות להתנהלות טובה יותר בסיטואציה?
דרך כלשהי שתגרום לי פחות לקחת אישי את מה שקורה כאן.. ולהצליח לנתב את הכוחות שלי לדברים נוספים?
מרגישה שאני מאוד מסורה ונשאבת לתוך זה בגלל כל הבלאגן שיש.

