ילד בכיתה ב' לא קורא☹️יהלומה..

אני ממש צריכה את התובנות והניסיון שלכן…

הבן שלי בכיתה ב’ ועדיין לא קורא. בגלל זה הוא מפספס המון חומר בכיתה וזה מרגיש כמו כדור שלג שמתגלגל… כי אם הוא לא קורא - הוא לא מצליח לעשות עבודות כמו כולם והפער רק גודל😔

אנחנו יושבים איתו באופן קבוע, חוזרים על התנועות- את זה הוא כבר יודע. (למשל אות א עם חיריק - אי) אבל כשמתקדמים למילים בספרונים, אפילו קצרים, הוא מתקשה ונהיה חסר סבלנות.

הוא גם היה אצל מורה פרטית- הוראה מתקנת ולא ראיתי הרבה שיפור.

ביה"ס יש לו שעות שילוב והוא מתקדם ממש לאט.

עשינו לו אבחון ולא יצא משהו חדש משמעי- רק שהוא ברמה נמוכה ושצריך לעבוד איתו יותר כדי להשלים פערים.

אני מעודדת אותו מלא ונותנת לו המון פידבקים חיוביים וגם עבודות ממש קלות שתהיה לו תחושה של הצלחה שירצה עוד... לפעמים זה עובד.

אשמח ממש לשמוע אם למישהי קרה שיטה שעזרה

האם יש שיטות לימוד קריאה שאתן ממליצות עליהן?

אשמח לכל עצה

קרה לנו.. סיפור קצת שונהאבי גיל

ילד מושלם. אובחן עם הפרעות קשב אבל לא ברמה שאמורה להפריע לו ללמוד או לקחת כדורים.

ההמלצה הייתה כיתה קטנה חד משמעית, לא משהו שהיה אפשר לתת לו באותו בית ספר ולא רצינו שיעבור לבית ספר לחינוך מיוחד.

רק אחרי שעבר לכיתה קטנה (לא אפרט לאן ומה עברנו בשביל זה) הוא פרח! היום ב"ה קורא וכותב ומצמצם פערים.


אנחנו הלכנו לרופא התפתחותי באופן פרטי שאני יכולה להמליץ עליו ממש והוא מאוד עזר לנו וכיוון אותנו. במקרה שלנו שוב ההמלצה העיקרית הייתה כיתה קטנה.

יכול להיות שיש בעיה אחרת למשל חרדה ואז מטפלים בהתאם. היה אצל חברה שלי, ילד עם קשיי למידה אבחון תקין לגמרי, אבל גילו חרדה. לכן שווה לבדוק בכל מיני כיוונים.


חשוב לא להתייאש ולא להראות ייאוש (לצערי נכשלנו בזה לפעמים ואני כל כך מצטערת על זה).


חשוב לי גם להגיד שהצוות החינוכי (מחנכת ויועצת) לא אחנו אותו נכון ולא ידע לטפל בו בצורה נכונה. וזה גם חלק גדול מהבעיה.. ויש לי הרבה כבוד לצוות החינוכי אבל במקרה שלנו הם כשלו בענק.

אגב, גם ניסינו הוראה מתקנת וכן הלאה, אבל כשהיום יום יום קשה ולא חווים הצלחה אז זה כמו טיפה בים.


מחזקת אותך בלמצוא את הדרך הנכונה לילד בע"ה לאט ובסבלנות.

תודה! כמה תלמידים זה קטנה?יהלומה..
סביב 15 ילדיםאבי גיל

ממש ממש עזר לו.

הפחית לחץ, מיקד אותו וזה בעיקר היה כיתה רגילה עם ילדים רגילים ולא היה לחץ חברתי בכלל.


אגב בדקנו גם שמיעה 

איזה יופייהלומה..

חשבתי באמת לעשות את השינוי הזה ופניתי כבר לתלמוד תורה חדש , התרשמתי ממש לטובה, שם יש 16 בכיתה.

בכיתה הנוכחית נראה שיש הרבה בלאגן וחוסר משמעת (בעלי ממלא מקום שם)

ההנהלה ביקשה מאיתנו לתת עוד הזדמנות ושיתגברו אותו עוד בהוראה מתקנת (עם מורה 1 על 1)

יש הבדלתקומה

ביו כיתה קטנה שזו כיתה פשוט עם מעט תלמידים כי ככה זה בבית הספר,

לבין כיתה קטנה שהכוונה בעצם לכיתה שבה ההוראה יותר מותאמת והתקן שם הוא פחות תלמידים.

לכיתה קטנה מהסוג השני, אפשר להיכנס אם יש זכאות.

הרבה פעמים זו תהיה בחירה בין כיתה קטנה (כיתת חינוך מיוחד), לבין קבלת סל שילוב אישי שבו לומדים בכיתה רגילה, אבל מקבלים שעות נוספות של הוראה, טיפול וסיוע (כל תלמיד בהתאם לגודל הסל שלו ולהרכב שנבחר)


הוא זכאי למשהו מהדברים?

את כותבת שהוא מקבל שילוב בבית הספר, זה בגלל סל אישי? או שבית הספר הציע מיוזמתו?

הציע מיוזמתו..יהלומה..

יש אצלם מורה שהיא מורה מתקנת ועמהם קוראים לזה שילוב.

נגיד בתת החדש שהלכנו לראות המנהל הסביר שהוא יצטרך לעבור ועדה כדי להחליט אם וכמה שעות מגיע לו..

כדאי לך לבדוקoo

את טיב המורה המתקנת

אנחנו בזבזנו שנתיים על מורה מתקנת מטעם בית הספר

היא כמעט ולא קדמה אותו בכלום

רק שלקחנו פרטית מומלצת התחלנו לראות תוצאות

יכולתקומה

להיות שכדאי לחשוב על וועדה כדי שיקבל את מה שמגיע לו באופן רשמי.

ככה בית הספר כאילו לא חייב לו כלום

אם הוא עובר וועדה ובאמת מקבל זכאות, זה כבר משהו רשמי.

לנו זה מאוד עזראבי גיל

אחרי שנה כבר לא היה זקוק לכיתה קטנה,

כי חווה הצלחה משמעותית והסתדר מאוד יפה בכוחות עצמו ב"ה אלף פעם!

דרך אגב, עוד בדקנו בדיקת שמיעה וראייה כפי שכבר המליצו פה. היה תקין. 

אצלנוoo

עזר לעבור למורה מתקנת טובה יותר

לעלות מינון של הריטלין

מורה פרטי לצמצום הפערים שנוצרים

וסבלנות כי זה לקח הרבה זמן

גם עם המורה המתקנת היותר טובה

אני בלי ניסיון דומההמקורית

אבל - אם הוא מזהה את התנועות ומה שנשאר זה לחבר מילה, אז צריך חזרתיות. והרבה. כדי שיזכור לשלוף את המילה עם התנועה ויצליח לאט לחבר את כל התנועות למילה שלמה. תחושת ההצלחה חשובה. יש מצב שבכיתה ב הרמה כבר עלתה וזה מקשה עליו

כאמור אני בלי ניסיון מהסוג שלך, אבל לימדתי את הילדים שלי לקרוא ( השתמשתי בספר למלמדים שקניתי, קטראים לו ספר המקרא השלם לתשבר אם אני לא טועה)

תתייעצי עם המורה המתקנת אולי תקני ספרי ילדים עם מילים קצרות ותתרגלו אותם מילה מילה. כשזה קצר זה יותר קל. 

בדקתם ראיה? מיקוד ראיה? זה שלב א'.אמהלה

שלב ב' זה למצוא שיטת קריאה שתדבר אליו יותר

יש המון שיטות קריאה, יש  כיום גם ממוחשבות שיותר כיפיות לילד

עשיתם גם אבחון דידקטי?

כי חשוב לדעת באיזה ערוץ הוא חזק יותר- בחזותי, שמיעתי?

 כדאי יותר לעבוד איתו בשיטה שממוקדת לתחום שבו הוא חזק

עשינו מיקוד ופסיכודידקטייהלומה..
יש את השיטה של חמוטל שהינוחילזון 123

אולי כדאי לך לחפש מורה בשיטה.

אני גם רציתי להמליץ על זהבארץ אהבתי

יש לי חברה שלמדה את השיטה שלה. היא אמרה שזה מאוד עזר לתלמידים שלה (היא מורה בבית ספר והשתמשה בשיטה בפרטני עם תלמידים מתקשים, ואמרה שזו פעם ראשונה שסייעה את כיתה א' עם כל התלמידים בכיתה קוראים).

הרעיון בשיטה הזו הוא לימוד בצורה יצירתית, דרך סיפורים וחוויות, שמכניסות את הלימוד לראש בצורה לגמרי אחרת מהלמידה הקלאסית (היא אומרת שזה לימוד דרך צד ימין של המוח במקום דרך הצד השמאלי של המוח).


לא התנסיתי בעצמי, אבל ממה ששמעתי זה נשמע משהו ששווה לנסות.

כדאי לבדוק מיקוד ראיהשומשומ
לא בדיקת ראיה אלא דווקא מיקוד. מניסיון שלי כמורה הרבה פעמים זה יושבת על זה והקריאה משתפרת פלאים 
עשינו יצא תקין ברוך ה'יהלומה..
חשוב לבדוק מיקוד ראיה אצל מומחהסהר2

הרבה פעמים רופאי עיניים מזלזלים בנושא מיקוד ראיה ואומרים שהכל תקין כי הם לא מאמינים בתחום הזה.

ילד שרוכש את התנועות ומזהה אבל מתעייף מהר זו נורה אדומה וחייבים לבצע גם בדיקת ראיה רגילה אצל רופא עינים )אפיחו 2 רופאים שונים) וגם מיקוד ראיה אצל מומחה.

את מכירה את השקף הכחול?כורסא ירוקה

לא יודעת איך קוראים לזה אבל מכירה ילד שזה ממש עזר לו לקרוא, לא יודעת מה בדיוק הקושי שלו אבל אני חושבת שיש לו איזשהי דיסלקציה.

לא מכירה.. מה זה?יהלומה..

גם אני חשבתי על כיוון של דיסלקציה.

באבחון היא לא אמרה את זה אבל אמרה שחסר לו חומר וידע לילד בגילו .. הןא לא יודע להביע את הדברים או שלא קולט טוב

למשל מספרת להם על רשה אז שואלת שאלות. אחותו ששנה מתחתיו עונה ממש יפה ומפורט והוא בקצרה ומפספס הרבה פרטים.

מעניין שלאף אחד/ת בבית אין וכולם טובים בלימודים ומעלה לכן זה מאוד מאתגר אותי

על הקטע של הפרטים וההבעה וכו אפשר לעבוד עם קלינאיתחילזון 123

תקשורת.זה דרך התפתחות הילד.

ולקריאה הייתי ממליצה שוב לבדוק את השיטה של חמוטל. זה שונה מסתם לימוד קריאה רגיל ועובד קצת בדרך עקיפה. יודעת על ילד שעזר לו מאד 

עונהכורסא ירוקה

לגבי השקף הכחול - אני לא מכירה בדיוק את הטכניקה שזה עובד בה, אני אנסה לברר עם אמא של הילד. אבל זה משהו שעוזר במיקוד של האותיות ספציפית.


דווקא התיאור שלך בהמשך נשמע שזה לא קשור לקריאה אלא למשהו טיפה יותר רחב. אני לא אשת מקצוע ולא מאבחנת, אבל זה מזכיר לקות למידה. גם לי יש, לא מאובחנת, אז לא יודעת איזו לקות זאת (בגיל מבוגר מישהו מהתחום אמר לי שזו לקות למידה אבל לא פירט ולא הרגשתי צורך ללכת לאבחן) אבל בתור ילדה היה לי גם מאד קשה לעשות קישורים בין דברים ולעקוב אחרי מהלך או לזכור סיפור, וגם לראות את התמונה הגדולה, ולפעמים זכרתי משהו אחד שתפס אותי וכל השאר היה בליל של פרטים שאם הם נתפסו בזיכרון שלי זה לא תמיד היה בסדר הנכון או במסגרת הנכונה.

חחח מזכיר לי אותו😊יהלומה..
@חילזון 123 תודה. בודקת עכשיו על מורות בשיטת חמוטל באיזור מגוריי
אז באמת אולי לקות למידהכורסא ירוקה

תראי בגלל שלא עשיתי מעולם אבחון אין לי המלצות מנסיון. פשוט גדלתי במחשבה שאני טיפשה ועצלנית ולא הבנתי את זה עד הסוף כי ידעתי שאני כן חכמה ויכלתי ממש להתאמץ על דברים ולהיות חרוצה, ולא הבנתי את הפער בניגודים האלה.

אבל אם באמת יש דמיון, אז אכתוב לך בדיעבד דברים שעזרו לי- למשל תרשימי זרימה של סיפורים כדי להבין מה קשור למה, מה גרם למה, או רשימות וטבלאות כי בלי זה נאבדתי. בלמידה - לדעת להגיד מה חשבתי שאמור להיות, כי למשל שאלתי שאלה ונתנו לי תשובה שלא היתה קשורה, הבנתי שלא הבינו אותי ולא ידעתי איך להסביר מה קשה לי, רק ידעתי שכולם מסתכלים על הדברים אחרת ממני, אבל קרה כמה פעמים במקרה שבתוך השאלה (בפעם השניה-שלישית שחזרתי עליה כדי להסביר מה לא מובן לי) הסברתי למשל - חשבתי שיהיה x, בגלל שראינו בנתון/סיפור את העובדה y, אז למה זה יוצא z? זה לא תמיד עובד אבל מלא פעמים מאד עוזר למקד את מי שהסביר לי לגבי איפה הפער.

בכללי לפרק חומר ליחידות קטנות, ללמוד דבר דבר, לא לערבב.

וגם חלק מהקושי (שלי) זה באמת בהבנה עצמית וביטוי- לזהות מה אני חושבת/מרגישה, לדעת להסביר את זה. עד היום ממש קשה לי להגיד טעמים. אני יכולה לאכול תפוח ואין לי מושג אם הוא היה מתוק או חמוץ. לא מבינה, לא מזהה, לא יודעת בדיוק להסביר. למדתי מהתבוננות מסביב שתפוח אדום מתוק וירוק חמוץ - לא תמיד יודעת להגיד בעצמי.

אותו דבר ברגשות או מחשבות, לפעמים זה פשוט מעורבב כזה בראש וקשה לי לנסח. אז ממש לשבת איתו בסבלנות, לעזור לו להבין את עצמו לאט לאט ומשם יהיה לו גם קל יותר להסביר (אבל אם עד שהוא מגיע לסוף את רואה שהוא כבר שכח מה חשב אז תני לו לכתוב או שתכתבי איתו בנקודות ואחכ יפרט, כי קשה גם לזכור. אני עושה את זה גם בשיחות עם בעלי, אחרת עד שאני רוצה להגיד משהו כבר שכחתי.) 

מעניין מאוד מה שאת כותבת לגבי עצמך.קופצת רגע
יש סיכוי שאת על הרצף? 
אין לי מושג...כורסא ירוקה

קשה לי להאמין, אבל הכל יכול להיות. גם הרצף בימינו מאד מאד מאד רחב, אז די הרבה אנשים נכנסים אליו אז יכול להיות 😅

ממה שאני רואה ומנסה להבין את עצמי וטיפה שיחות כלליות עם חברים שהם אנשי מקצוע זה נשמע כמו לקות למידה בתחום ספציפי, ופחות כמו רצף. אבל אין לדעת 

למה את חושבת?יעל מהדרום
הבן שלי מאובחן על הרצף בתפקוד גבוהקופצת רגע

והתאור של קושי לעקוב אחרי סיפור עלילה בגלל שיש פרט אחד שתפס אותה - התמקדות יתר בפרטים במקום בשלם,

והקושי להבין תחושות גופניות,

הסתכלות על המציאות וההבנה של בצורה שונה מרוב האנשים בסביבה - מה שיוצר אי הבנות ותחושת זרות,

הזכיר לי דברים בו.


יחד עם זה, הספקטרום אכן רחב מאוד מאוד, ויש הרבה נק' דמיון בין תקשורת לקשב וריכוז למשל, ואולי גם לעוד לקויות נקודתיות יותר, אז מן הסתם זה לא מצביע דווקא על תקושר.


אבל זה מעניין לשמוע מבוגר מדבר על איך הראש שלו עובד, תודה @כורסא ירוקה

מקווה שגם הבן שלי ידע בעתיד להסביר ככה איך הוא חושב.

הוא כבר עוד מעט בן עשר והוא מצליח יותר ויותר להסביר מדי פעם איך הראש שלו עובד, למשל מזמן שמנו לב שמשהו בתחושת הזמן עובד אחרת אצלו, ואחר כך קראתי ששינויים בתפיסת הזמן מופיעים אצל אנשים על הרצף, ולאחרונה הוא הסביר לי שהוא לא יכול לדעת כמה זמן עבר, כי לפעמים הוא מרגיש שעבר המון זמן ואנחנו אומרים לו שעברו כמה דק', אז בעצם אין לו יכולת לדעת כמה זמן עבר... אני רק חושבת לעצמי כמה פעמים כעסנו עליו, כשלמשל אמרנו לו לחכות במיטה כמה דק' ותכף נבוא, והוא יצא/קרא לנו כל דקה וכו', וזה תסכל אותנו מאוד שהוא לא מצליח לחכות בסבלנות ממש בכלל. וכאמור לאחרונה הוא הסביר לנו שהוא לא יכול לדעת כמה זמן עובר, זה מרגיש לו אחרת, ואני לגמרי מאמינה לו לגבי זה, זה מופיע בכל מיני סיטואציות וזה לא היה איזה תירוץ.


טוב יצא כבר חצי פריקה וקצת התרחקתי מנושא השרשור סליחה @יהלומה..


מעניןכורסא ירוקה
רק אחדד לגבי המעקב אחרי סיפור - זה לא שפרט תופס אותי ואני נאבדת, אלא שגם באופן כללי ממש קשה לי לעקוב אחרי מהלך ארוך ומלא פרטים (אם זה תרשים זרימה והגיוני - הרבה יותר קל, אבל בצורה סיפורית ממש קשה לי), וגם מה שכן נתפס לי בזיכרון זה פרטים ספורדיים יחסית, בלי איזושהי חוקיות או משמעות לחשיבות שלהם בסיפור.


דווקא להבין משהו כוללני - חזון, רעיון, מאד קל לי, אבל בלי להכנס לפרטי פרטים. אני מצמצמת כל רעיון חדש למשפט שניים של הגדרה. הקושי הוא בעיקר בלהבין את התמונה השלמה מתוך הפרטים, שזה הרבה יותר קל לרוב האנשים, לראות פרטים ודוגמאות ולקלוט את הדבר הגדול, ואני יותר מתקשה לקשר בין דברים. 

תודה על ההסבר!יעל מהדרום
לק"י


אני עובדת עם ילדים על הרצף, לכן זה עניין אותי.

אגב,גם קשיים תחושתיים קשיםממשיכה לחלום

יכולים להראות כמו בעיית תקשורת, או הפרעת קשב.

ורופאים לצערי לא עושים את האבחנה המבדלת הזאת מספיק

ואז רואים את האבחון יתר המטורף שקיים פה במדינה

ייתכן. אמנם בשביל לאבחן תקשורתקופצת רגע

צריך שני אנשי מקצוע, פסיכולוג ורופא ( נוירולוג/פסיכיאטר),

ולמיטב הבנתי קשיים תחושתיים בהחלט נחשבים חלק מהרצף, לא? לפחות זה מה שאני מכירה.

הכוונה, לא כל מי שיש לו קשיים תחושתיים היא על הרצף צריך עוד קריטריונים. אבל לילדים על הרצף יש הרבה פעמים בעיות בוויסות החושי. 

לילדים על הרצף בהחלט יש יותר קשייממשיכה לחלום

תחושה

אבל השאלה מה הביצה ומה התרנגולת..

לפעמים קשיי התחושה נלווים לקשיי תקשורת.

ולפעמים ההתנהגות שהילד מציג נובעת מקשיי וויסות תחושתי ורגשי חמורים וזה מאובחן כתקשורת (מדברת על אבחון בגילאים צעירים מאוד מאוד)

ממה שאני מכירה (ואני מכירה...)מתואמת

הקריטריונים לאבחון אוטיזם לא נשענים על קשיי תחושה או קשב, הם נטו קשורים לתקשורת. קשיי התחושה הם רק קריטריון נוסף שיכול לחזק את האבחנה, וקשיי קשב לעיתים יכולים להתווסף על קשיי תקשורת, אבל הם לא קשורים זה לזה מהותית.


העלייה במספר הילדים שמאובחנים עם אוטיזם נובעת מזה שהגדילו את הטווח של הרצף האוטיסטי. (למשל, מה שפעם היה נקרא אספרגר היום נקרא אוטיזם בתפקוד גבוה)



ורק נקודה למחשבה:

מה שכתבת עלול לפגוע באימהות שילדיהן אובחנו על הרצף... כאילו שהן סתם לקחו את הילדים לרופא כדי שייתן להם אבחנה כזו (ואולי, מתחת לפני הדברים, אפשר לחוש האשמה שהורים רוצים לאבחן אוטיזם בשביל לקבל קצבה...)

תהיי בטוחה שהורים שהגיעו עם ילד כדי לאבחן אוטיזם (והרבה פעמים הם בכלל לא ידעו מראש שזו תהיה האבחנה) עשו את זה לאחר תקופה של בלבול וחוסר אונים ושל קושי גדול עם הילד...

ותהיי בטוחה שרופאים בקופה לא ירוצו לאבחן סתם אוטיזם, כי ילד כזה עולה לקופה לא מעט כסף... (רופאים ופסיכולוגים פרטיים אולי עלולים להיות חשודים בזה, אבל גם בהם יש אמינים מאוד - אני מכירה לפחות שניים)


סליחה אם זה נראה שכאילו יצאתי עלייך🤭

הנושא הזה רגיש אצלי, כידוע...

ממש ככהoo
וכנ"ל לגבי הפרעת קשב
נכון, גם את הרצף שלה הגדילו, כמדומנימתואמת

או לפחות הפכו אותו לרצף, ולא להגדרות נפרדות (של היפראקטיביות וקשיי קשב).

אפשר לחלוק על הגישה הזו, של הגדרת הרצפים לכל מיני קשיים, אבל אפשר גם לראות בה ברכה, כי כך הרבה ילדים שבעבר נפלו בין הכיסאות עכשיו זוכים לטיפול הולם.

כשאני הייתי ילדהoo

לא חושבת שהיו אבחונים

אז היו ילדות בכיתה שהיו מאד חלשות

וזה היה הרבה פעמים מסכנות


איזה מזל שהילד שלי (עם קשב) גדל בדור אחר

בו הוא יכול לפרוח כי הוא מקבל מה שהוא צריך

היו אבחונים, אבל הרבה פחותמתואמת

(מניחה שפחות או יותר את ואני באותו גיל?)

יש לי כמה אחים שאובחנו עם קשיי קשב, יחסית בגיל מאוחר, והאבחנה הזו בהחלט הצילה אותם... ואני זוכרת הרבה תסכול עד אז, בעיקר אצל הגדולה מאלה שאובחנו, ואני חושבת שעד היום התקופה הזו הותירה בה משקעים...

אז זו בהחלט ברכה שהיום יש יותר מודעות, וגם התהליך נעשה הרבה יותר קל!

כןoo

40+


אולי הן אובחנו

אבל טיפול מיטבי הן לא קבלו


זה ברכה גם האבחונים המוקדמים

וגם היקף הטיפולים

המודעות

הדחיפה של הצוות החינוכי

ההתאמה של מוסדות הלימוד

היכולת של ילד לפרוח לימודית וחברתית למרות הקשיים 

צודקת, באמת לא היה ממש טיפול מיטבימתואמת

בעיקר הקלות בבגרות... וחלקם לקחו ריטלין לפרקים.

יודעת שהיום יש עוד שיטות, ב"ה.

אוי ממש מתנצלתממשיכה לחלום

לא התכוונתי לפגוע בכלל

הייתי ממש לא ברורה כנראה..

אני הכי מעריכה הורים שלקחו את הילד לאבחון ועזרו לו לקבל את התמיכה שהוא זקוק לה.

אני הראשונה שבעד אבחון בעיות מוקדם וטיפול מקצועי רב תחומי..

ובשום אופן לא באה חלילה להגיד שאנשים הולכים לאבחן ילדים על מנת לקבל משהו (משהו בדברי רמז על זה?)


 

הייתי מאוד רוצה להסביר למה התכוונתי אבל זה יצריך הרבה אאוטינג

ונראה לי שאוותר

 

 

תודה שהסברת!מתואמת
אם מתאים לך,  אשמח לשמוע באישי למה בדיוק התכוונת❤️ (כי אני מכירה את הנושא רק מהכיוון שלי כאמא, ויכול להיות באמת שאני לא רואה את התמונה השלמה... אף שגם פסיכולוגים אמרו לנו כך...)
ממש לא באתי לערער על החלטתממשיכה לחלום

הפסיכולוג

באמת לא הובנתי

ואני מעריכה כל כך את האומץ והמסירות שלכם לםנות לקבלת אבחון ומענה מתאים.

מאחלת לכם שתראו איך היא מתקדמת בכל בתחומים❤️

אני פשוט שמעתי במו אוזניי מפסיכולוגיםמתואמת
שממש לא בקלות נותנים אבחנה של אוטיזם, ולכן הפתיע אותי מה שאמרת...
אני אסביר לך בפרטיממשיכה לחלוםאחרונה
האמת שישר קפץ לי קושי תחושתיממשיכה לחלום

נשמע שהמערכת האינטרוספטית (המערכת שמביאה מידע מהאיברים הפינימיים ) פחות מעבירה לך מידע על מה שקורה בגוף שלך.

את מרגישה כשאת עייפה?

מרגישה כשקר או חם לך?

מרגישה כשאת רעבה או שבעה?

מרגישה כשאת צריכה לשירותים?


וואי אני לא בטוחה איך לענות על זהכורסא ירוקה

כאילו אני חושבת שהקושי הוא יותר בשיום מאשר בתחושה. זה לא שאני לא מרגישה טעם של אוכל - מרגישה ויש לי עליו דעה ברורה, אני רק באותו רגע לא מצליחה להבין איזה טעם זה, אני יודעת אם זה טעים לי או לא אני רק לא מצליחה להבין אם זה חמוץ או מתוק. מבינה מה אני אומרת? לא יודעת אם זה מה שהתכוונת או ממש חוסר של תחושה.. וברגע שסיימתי לאכול אני לא מצליחה לזכור את הטעם, כאילו אם זה לא היה טעם ממש חזק אז אני פשוט לא זוכרת איך זה הרגיש.

רעב ועייפות מרגישה אבל לוקח לי לפעמים קצת זמן לזהות.

דברים כמו קור, חום, שובע או צורך לשירותים כן

אבל אם נגיד אני אוכל משהו ממש קפוא וממש חם הצריבה של הקור והחום תרגיש לי די דומה. כלומר אין לי בעיה לומר על קרח שהוא שורף. 

אז נשמע שזה כיוון מענייןממשיכה לחלום

 

אם כמובן זה מעניין אותך או רלוונטי לך הייתי ממליצה לך לקרוא על התחום הזה והמערכת האינטרוספטית במיוחד.


 

חשוב לציין שבבעיית תחושה יכול להיות קושי:

1. בקלט- קליטת התחושה בגוף (נכנס פחות או יותר מידי מידע חושי)

2- עיבוד- עיבוד של המידע החושי שנכנס

3- פלט - תגובה מתאימה בהתאם למידע החושי

 

רוצה רק להוסיףחילזון 123

שבאמת לפעמים פשוט גם צריך זמן עד שזה נטמע.

לא לוותר על העזרה אבל תהיי אופטימית.

יש לי בן שרכש את הקריאה די מאוחר ובסוף נהיה תולעת ספרים.

בדקתם לו מיקוד ראייה?מתואמת

התנסינו בזה כמה פעמים (לצד כמה ילדים שרכשו את הקריאה מוקדם מאוד...)

אחד פשוט רכש את הקריאה בשלב מסוים (גם אצלו שיעורים פרטיים לא עזרו), וכיום ב"ה קורא שוטף (אבל בניקוד הוא לא חזק).

אחד היה בהוראה מתקנת וגם במכון שמלמד תרגילים של מיקוד ראייה, וב"ה לאט לאט עלה על הגל (יש עוד לאן להתקדם אבל הוא יחסית קטן).

ואחד גם עשה תרגילים של מיקוד ראייה אבל סירב להמשיך וגם מסרב ללכת להוראה מתקנת, ועד היום מדשדש בקריאה...

(לשם פרטיות ילדיי לא נקבתי בגיליהם ובמיניהם)


אז תבדקו מיקוד ראייה, דבר ראשון (בירושלים יש מכון לדרמן שבודק ומטפל בזה), ותתמידו בהוראה מתקנת כל הילד מוכן, ובעיקר תתפללו...❤️

הארה כללית- שימו לב שאי אפשר לאבחן דרך הפורוםיעל מהדרום
לק"י


אפשר להעלות נקודות חשובות או רעיונות, אבל להזהר מאוד לא לתת אבחנות.

שמעתי המלצות על שיטת "נעים בתנועות"שיפור
יש אתר עם רשימה של כל מי שלמדה את השיטה, את יכולה לחפש אם יש באיזור שלך.
תודה, אחפש בגוגליהלומה..
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקואחרונה

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️