כי יש אז כבר בעזרת ד' ילדים שנישאים ותקופה של הרבה הוצאות

יש לנו בן גדול כבר בן 10 ובת בת 8... (ועוד אחריהם)

כאילו אם יגדלו ההכנסות ואפשר יהיה להגדיל החזר חודשי?

רק עד שזה יקרה מחירי הדיור ממשיכים לעלות אז מה שתחסכו בריביות מעכשיו ועד ירידת הריבית,

תשלמו את זה במשכנתא גדולה יותר.

כלומר עדיף לקנות עכשיו לשלם את ערך הדירה מכון להיום, לקחת משכתנא ל30 שנה (או 25, זה לא או 20 או 30).

ריבית בנק ישראל צפויה לרדת כבר בחודשים הקרובים לפי כל ההערכות, היא בטח תרד בהדרגה, לדעתי תוך שנה מהיום תוכלו כבר לבצע מחזור למשכנתא ולקצר אותה.

וגם אם לא תצליחו לקצר הרבה, תוכלו בהמשך לעשות מחזור נוסף.

כלומר אם מה שמונע מכם לקנות את הדירה היום,  זה התזרים בעוד 20 שנה, אז זה לא שיקול נכון.

כי זה לא שאם אתם לוקחים היום משכנתא ל30 שנה, זו המצב שיישאר בעוד 20 שנה..

זה דברים שמותר וכדאי לשנות במהלך הזמן לפי תנאי השוק ולפי המצב האישי.

(יש תחנות יציאה מובנות ויש פירעון מוקדם, ככה זה עובד, זה לא שזה איזה טריק..)

אם היית אומרת שבמצב של משכנתא ל30 שנה אתם בחנק ובקושי תצליחו לעמוד בהחזר

יש פה סיכון גדול,

אבל זה לא מה שאת אומרת..

את אומרת שמשכנתא ל30 שנה תצליחו לעמוד יפה, ול20 שנה זה חנק.

כלומר אתם לא בסיכון גדול לקרוס תחת נטל המשכנתא.

לוותר על רכישת דירה בסיטואציה הזאת נשמע כמו פספוס.

כדאי לא לוותר ולקחת יועץ שיעשה לכם סדר בדברים.

באותה תקופה ..

אבל אני ממש לא באה לשכנע לא מבינה בזה מספיק ואם אתם חושבים שלא תעמדו בזה אז למרות שזה מבאס ברמות ברור שהדבר הנכון לעשות הוא לא לקנות..🤍

אני רק שולחת חיבוק גדול גדול ומתפללת איתך לניסים ומלא שפע♥️♥️♥️

א. אם המשכורות שלכם צפויות לעלות משמעותית בשנים הבאות, אז תוכלו לקחת היום משכנתא ל-30 שנים אבל בפועל לסגור אותה הרבה יותר מוקדם בעזרת ההכנסה העודפת.

ב. אם אתם צפויים לקבל ירושה משמעותית ב-20 השנים הקרובות, אז כנ''ל.. תוכלו לסגור את המשכנתא לפני הזמן.*

ג. אם בעוד 20 שנים תראו שזה גדול עליכם, שאתם לא מצליחים לסגור את המשכנתא אבל אתם כבר חייבים לחסוך יותר בכל חודש, תמיד אפשר למכור ולעבור לדירה זולה יותר. בינתיים במשך 20 שנה את גרה בדירת חלומותייך, מה רע?

בקיצור,

אפשר לקחת משכנתא ל-30 שנה כדי שההחזר החודשי לא יכביד מדי, ובכל זאת לא באמת לשלם במשך 30 שנה.

*אני יודע שיש כאלה שלא מרגישים בנוח לבנות על ירושה, אומר מראש שזה לא מיועד לכולם, גם אני לא עושה שום מהלך בחיים מתוך התחשבות בירושות עתידיות. אבל יש כאלה שיודעים שהם יקבלו ומרגישים בנוח להכניס את זה לתקציב.

כמו שאמרתי בסוף בעיני זה החלטה של בעלי

אחרי כמה שנות נישואין קבלתי החלטה שאני לא מתערבת בכספים כי זה עשה לי רע באופן בלתי נסבל.

אבל לא חושבת שתהיה לנו ירושה מתי שהוא... ברוך השם משפחות טובות ותומכות אבל כסף אין

(קבלנו עזרה בתחילת החיים מעל ומעבר, אבל לא חושבת שיהיה משהו בסוף אחרי 120, ולחלק את זה ליותר מ10 אחים... בכל מקרה זה לא איזה סכום מרגש)

המחשבה לקנות ואם לא יעבוד- נעבור- זה רעיון.

אני אציע לו לשקול את זה..

תודה!

ומקסימום לעבור...
ככה אנחנו התחלנו וזה היה הליך נכון וטוב לנו.
קנינו ומכרנו , היה לנו רווח על הדירה.
קנינו במקום אחר
ואנחנו מאוד מרוצים.

מלא אנשים קונים דירות ככה אתם ממש לא היחידים, ואם יש לך יועץ טוב הוא יוכל לתת לך תכנית מפורטת איך להסתדר גם בהמשך

אם תרצי מספר פני בפרטי

אבל משכנתא ל30 שנה זה משהו שהרבה אנשים לוקחים.

(וכמו שכתבו לך בתגובות כאן זה לא בהכרח שבפועל תשלמו לאורך 30 שנים).

וגם חלק מהמסלולים נסגרים במהלך השנים, ואז גם אם אומנם משלמים משכנתא 30 שנה, הסכום לא בהכרח יהיה באותו גודל כמו שהתחלתם. יכול להיות הרבה יותר קטן.

ומצבכם טוב כשאתם קונים דירה כשהילד הגדול בן 8. יש הרבה אנשים שמגיעים לזה בשלבים יותר מתקדמים. 

שיש את עניין המינוף- לפי יועצים הכי טוב לקחת משכנתא לתקופה כמה שיותר ארוכה כדי למנף במקסימום, לא מבינה בזה אבל שווה להתייעץ.

וגם אם לוקחים ל30 שנה חלק מהמסלולים קצרים יותר ואז בשנים האחרונות נשאר סכום לא גבוה.

אנחנו לקחנו לפני 10 שנים משכנתא ל20 שנה, ערך הדירה מאז לפחות הכפיל את עצמו, ועוד 5 שנים מסלול אחד מסתיים וירד מעט ההחזר של המשכנתא, עוד 7 שנים יסתיים עוד מסלול "כבד" שיתן לנו הקלה משמעותית בדיוק בזמן לחתונות של הילדים בעז"ה

למה בעצם לחתן חייבת להיות הוצאה גדולה?

אומרת בתור נשואה יחסית טרייה, צעירה ובהחלט נעזרת בהורים בצורה קבועה ומשמעותית. (מעריכה שרק לי ההורים עוזרים במצטבר ב60-70 אלף בשנה. שזה ים כסף)

אבל באמת, קודם כל מאמינה שזוג שבוחר להינשא, ה*אחריות* הכלכלית היא עליו. ואם זה אומר להעמיס עבודה ומה לא, אז זה מה שיעשו. (על הוצאות האירוע בכלל לא מסתכלת, זה ככ חד פעמי הערב הזה, הלוואי שתרבות החתונות בארץ היתה שונה. ועדיין. כשאין כסף אז עושים אירוע מאוד שמח בתקציב מאוד מצומצם).

ובכללי, אם העזרה מההורים היתה באה בצורה ככ משמעותית על חשבונם, מאמינה שהיה לי קשה לקבל מהם.

מאוד מאוד מעריכה את העזרה שלהם. מאוד. ושמחה בה. והיא נותנת לי המון ועוזרת לי ככ הרבה ביומיום. אבל באמת, הילדים שלך יאהבו אותך אותו דבר גם אם לא תעזרי להם כלכלית בתחילת הנישואים וגם אם כן. והם יעריכו אותך עדיין באותה המידה.

ובכללי, אם חלילה זה שלא תקנו כרגע דירה, וכן תעזרו בהיקף כלשהו שתבחרו לילדים, יוביל לזה שתחיו בצמצום בפנסיה (שלא לדבר על להצטרך עזרה כלכלית מהילדים וכו), זה פשוט לא שווה בעיניי. אבל כמובן, לשיקולכם…

בעיני , היא רוצה לתת לילדים שלה ומודעת להשלכות (אפילו אם לתת סכום קטן יחסית זה עלול להיות משמעותי עם משכנתא) ,

כן אולי שווה לחשב את עלויות השכירות או קניית בית אחר , ולהשוות לעוד 20 שנה ...

אני אדייק את הסיטואציה

ברוך ה' יש לנו אפשרות לקנות בקלות יחסית דירה שתתאים לנו למגורים גם לטווח של שנים

אבל מצאנו דירה ממש כמה רמות מעל עם פלוסים שמאד מאד שבו את ליבי

ואת הפער הזה- אנחנו מתקשים לשלם.

זה לא שחלילה נשאר בלי דירה בגלל זה, או שבסוף נקנה דירה במחיר כזה עוד כמה שנים- זה בטח לא שווה להמתין בקצב עלית המחירים פה בארץ..

אנחנו לא מסכנים באמת, ברוך ד' אלף פעמים מצבינו הכלכלי סביר. 

אבל אני בבאסה כי ראיתי קרוב אלינו חלום (והתקדמנו איתו בבירורים והתחלנו תהליך כי חשבנו שנוכל להשיג את הסכום וכעת מתברר ששגינו בפער)

והחלום מנופף לי לשלום...

זהו זה המצב..

ולכן בגלל שזה לא קורת גג אלא שדרוג (כבר ככה נראה לי זיהו אותי פה אז לא מפרטת)

אני מקבלת את ההחלטה של בעלי בהבנה, שלא נכון להיחנק בשביל התוספת הזו,

ושאם בסוף יהיה לנו את הבית הזה אבל נהיה בתחושת מחנק כלכלית זה לא יהיה שווה..

אז זהו, מנסה להתחזק באמונה שזה פשוט לא שלנו אבל קשה לי...

לא הצלחתי להבין וזה היה נשמע מסקרן

מזדהה איתך מאד!!

יש לנו דירה משלנו ב''ה ואנחנו רוצים לשפר דיור ולעבור לדירה יותר גדולה. מה שאומר שנצטרך משכנתא גדולה.. יש לנו ילדים גדולים וזה גם פרמטר בהחלטה שלנו. בע''ה עוד חמש שש שנים נתחיל לחתן ומלחיץ אותי לחשוב שאת כל החסכונות שלנו נוציא עכשיו על הדירה.

אני מרגישה שזו החלטה ממש גורלית וקשה לנו לקחת אותה.. 

לא כדאי לקחת משכנתא גדולה בשביל לשדרג

ובאופן כללי כדאי לחיות תמיד ברמה יותר נמוכה ממה שאפשר

זה יותר נכון כלכלית

ובסוף אפשר להנות יותר מהכסף

כי גם חיים בנחת

וגם אפשר לחסוך ולהשקיע

ואז אפשר לצרוך ולשדרג יותר

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷