האבות מדגישים את המשותף והאמהות את ההבדלים.
אברהם מדגיש את המשותף בין יצחק לישמעאל ואת המימד האוניברסלי של ישראל כאור לגויים.
שרה מדגישה את המימד של ישראל כעם נבדל ושונה מהגוים ולכן מגרשת את ישמעאל.
יצחק מדגיש את המשותף בין יעקב לעשיו ובחינתו חשב ששניהם יהיו באותו עם.
רבקה מדגישה את ההבדל ביניהם, שני גויים בבטנך יפרדו.
יעקב מדגיש את המשותף בין 12 השבטים, כולנו בני איש אחד אנחנו.
רחל ולאה מדגישות את המגמות השונות בעם ישראל ואת חלוקת השבטים
חזק!
מתחבר לתנועת הזכר והנקבה- זכר מסתכל מלמעלה דרך עולם רוח ואיחוד והנקבה נמצאת בתוך העולם ולכן מפרידה ותובעת את הגבולות.
האב הוא מוליד רק ילד גלמי ולכן יש פחות הבדל מבחינתו בין בניו והוא הצד המאחד ביניהם , בעוד שהאמא יולדת ילד מוגמר וכל ילד שונה מאחיו ולכן מבחינת האב זה יותר ילד א שלו, ילד ב שלו, ילד ג שלו. בעוד שמבחינת האמא כל ילד שונה איכותית ולא רק כמותית ולכן זה יוסי, דני, בני וכו'. ולכן ההבדלה בין האחים היא מצד האמא.
לכן בכור מהאב נקרא על שם זה שהוא ראשון ראשית אונו, בעוד שבכור מהאמא הוא שוני באיכות משאר האחים הוא פטר רחם הראשון שפתח את הרחם ולכן רק הוא הוקדש.
לכן נגיד מבחינת יצחק יעקב ועשיו הוא חשב שהם באותו עם, אבל רבקה שהרתה אותם והתם התפתחו בבטנה לתינוקות מוגמרים ואז התחילו ההבדלים בינינם והתרוצצו, לכן רבקה ידעה שיעקב ועשיו הם עמים שונים (כי לגבי ישמעאל ויצחק או בני יעקב היה אפשר להסביר שיש כאן כמה אמהות לאחים. אבל אצל רבקה זו אמא אחת לשני הילדים)
לאחיו היה קשור לקיטוב בין בני רחל לבני לאה (ורואים שבני בלהה שפחת רחל לא יוזמים במכירת יוסף וגם יוסף היה מקורב אליהם לפי הכתוב, וכנראה השפיעו על בני זלפה. וגם עדיין בני השפחות הם מאמא שונה אז בכל זאת יש קיטוב בין יוסף לבינם. ויוסף רוצה לבדוק שיהודה אכן מוכן למסור את נפשו על בנימין בן רחל). ויעקב העדיף את יוסף בגלל שהוא הבן של רחל אז זה כן בגלל האמהות ולא האבות.
אצל רחל ולאה עוד יותר בולט השוני בין השבטים מאשר יעקב. האמהות קוראות לשבטים (חוץ מיהודה שהוא גרעין הלאיות ויוסף שהוא גרעין הרחליות) על שם המחלוקת שלהן וה"תחרות" מי תהיה קרובה יותר ליעקב, בדומה ל2 ת"ח ש"מתחרים" ונלחמים כביכול במחלוקת כדעת מי תפסק ההלכה.
אנשי יהודה ברכו את רות שיהיה לה גם את הייתרון של רחל וגם של לאה, כי יש ייתרונות מגוונים בשבטי ישראל בגלל שהם מכמה אמהות. בסוף בתוך ישראל האחדות גוברת על הפירוד , לעומת ישראל מול האומות. לכן רחל ולאה אחיות, בעוד שרה והגר לא
לכן יעקב היה צריך לשאת 2 נשים, כדי שעם ישראל האחד יתחלק ל12 שבטים. כי אם היתה רק אשה אחת אז אחדות ישראל לא היתה מאפשרת שיהיו כמה שבטים(כך זוכר שהמהרל אומר בפירושו על מדרש הסעודה לעתיד לבוא של מי יזמן, שיעקב אומר לא אזמן שנשאתי 2 אחיות).
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה 
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7
