הבן שלי בן שנתיים וחצי. ניסינו בעבר גמילה ולא צלחנו- הוא פשוט היה עושה בתחתונים וזה גם לא ממש הפריע לו 🫣
לפני כמה חודשים ניסינו שוב, והפעם כשהיה מפספס זה כן הפריע לו- הוא היה אומר שיצא לו בתחתונים אבל עדיין המשיך לפספס. היה הולך לשירותים רק אם הייתי מציעה, ולא מיוזמתו. זה נמשך כשבוע-שבועיים ואז הפסקנו כי אי אפשר להמשיך ככה בלי שום שינוי!
עכשיו אני מרגישה שהוא בשל יותר ורוצה לנסות שוב
איך לתווך לו את זה נכון? איך להסביר לו או להכין אותו לגמילה הפעם בצורה שתעזור לו להצליח?
שאת צריכה לשים לב ולקחת לשרותים ביוזמתך,
זאת אומרת יש את הילדים שיקלטו את העניין תוך כמה ימים ויש את אלה שייקח להם גם יותר משבועיים,
אם כרגע זה מורכב לך לקחת על זה אחריות,
אולי לחכות לאביב. כי עכשיו מתחיל חורף וזה יותר שכבות בגדים ויכול להיות מורכב יותר במיוחד *עבורך* לנהל את זה. ו נראה לי שהכי חשוב שאת תבואי מוכנה לתהליך.
בהצלחה!
אם תרצי יש לה קבוצת וואצאפ לשאלות תשובות
בגישה שלה גומלים בהדרגה, בהתחלה שעה ביום
בהמשך שעתיים שלוש וכו
(ניסיתי לפני כן לעשות גמילה של יומיים ברצף והיו מלא תסכולים לכל הצדדים)
בקיצור, היא בגישה של לשים תחתון ולא להזכיר ולא לשאול אם צריך להתפנות
איך שיוצא להגיד שוב ושוב שזה פיפי ועושים את זה בשירותים
יומיים ראשונים הילד רק מפספס וזה לדעתה חלק מהלמידה
ביום השלישי הילד מרטיב בדרך
בהמשך מרטיב על הישבנון
היא נגד ישיבה רציפה על הסיר כי הילד לדעתה בכלל לא מבין מה צריך לצאת
בקיצור, גמלנו ככה בהתאם לגישה שלה יום ולילה ועבד ב"ה מעולה!!!!
לקח לנו מהיום הראשון שעשינו גמילה למשך שעה - שבועיים עד שהיה יבש ביום.
קצת אחרי התחלנו גמילת לילה, לא חיכיתי לטיטול יבש (כי אף פעם לא היה קם יבש, הוא היה קם רטוב למרות שלפעמים שמנו 2 טיטולים אחד מעל השני)
מה שעשינו זה לקחת מיוזמתנו לשירותים בערך בשעה 23, אחרי כמה ימים הוא אמר לנו שלא צריך לעשות
בשלב הזה הוא התחיל עם וירוס שלשולים אמרנו לו שבקבוק עושה שלשול ככה גם הפסיק לקחת בקבוק של 210 מל מים עם רבע כפית מטרנה בשביל הצבע
תודה לה' הכל התגלגל ממש לטובה
בגמילה היא ממליצה לשים תחתון בלי מכנס כדי שמייד איך שמתחיל "לברוח" לו, את מייד אומרת לו שזה פיפי
ולא להגיד לו רבע שעה אחר כך כשאת מגלה מכנס רטוב שהוא עשה
הוא צריך להבין שיש קשר בין התחושה לבין התוצאה ומה שמתבקש ממנו לעשות
קודם כל- אשמח לקישור אם יש לך
כל הילדים שלי?נגמלו בשיטה בבת אחת. בוקר ולילה מורידים?טיטול שמים לבנים וזהו! בדרך כלל תוך שבוע היינו מצליחים להגיע למצב שלא מפספסים בכלל
איתו- בלילה הוא באמת לא היה מפספס בכלל .. אבל ביום מה שציינתי... אז מוזר לי השיטה השניה .. לא מכירה את זה בכלל.. אבל שווה לנסות
אשמח לקישור או למס של קבוצת ווטצאפ של גמילה.
אני מנסה לגמול ילדה בת שנתיים וחצי וממש קשה לי למרות שהיא ילדה שביעית שלי ב''ה.
עד עכשיו גמלתי רק בנים שראו את האח מעליהם עושה בשירותים ככה שהיה לי יותר קל.
אבל אצלה אני ממש מתוסכלת , היא לא מבינה מה צריך לעשות בשירותים.
אני מורידה לה את הטיטול והיא מפספסת על הרצפה אבל לא מבינה למה... ניסיתי לשים אותה כמה פעמים על הישבנון והיא מתאפקת לא להוציא.
על ישבנון בדיוק מהסיבה הזאת. הילד לא מבין מה הוא צריך לעשות
הוא משתעמם וסתם מתוסכל
מצרפת כאן קישור
גמילת יום ולילה
גמילת לילה לא עשיתי בגישה שלה
עלול לפגוע ברצפת אגן. ישבנון הכוונה נמוך? או על האסלה?
אמרה לי פעם פיזותרפיסטית רצפת אגן.
ולא טוב אצל בנות לקחת לשרותים ולחכות שיצא, המאמץ הזה לא טוב לרצפת האגן.
אני עם פעוט בן שנתיים וחצי, מתחילה גמילה אצל ילדיי מאוחר ואז זה מתקתק. ולא הייתי מתנגדת להתחיל עכשיו
באמת גיל מאוחר יחסית, ב''ה עבד לנו מעולה
ניסיתי לעשות לפני גמילה של יומיים ברצף בגיל שנתיים וחצי והיה סיוט אז החזרתי
הן נגמלים מאוד מהר בגיל הזה
רק ממש שניה לפני שיצא לו
אז היה בורח לו הרבה
עד שהסברתי לו שצריך ללכת לשירותים כבר שמרגישים בבטן שצריך, ולא לחכות עד שייצא
ומאז ב''ה הוא קלט את העניין
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
יש לי אורחים בליל הסדר (ולפעמים בעוד חגים) שכוללים גם ילדים
וכשהם עייפים הם עושים כל מני
וההורים לא תמיד מגיבים לטעמי
אז מה
אז היו פה אירועים יותר דרמטיים מעוגיות מעופפות
אז מה
כולנו נשארנו בחיים
בשפיות ובהתנהגות נורמטיבית כלפי ילדים ומבוגרים
אף אחד לא צריך לסבול מהתנהלות לא נורמטיבית
לא ילדים
ולא ההורים שלהם
לא חייבים להתארח אצל הורים/ חמות שלא עומדים בסטנדרטים של נורמטיביות
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
אבל בשביל שהיא תהיה בריאה יותר, ושיהיה לה קל יותר חברתית - הגיוני שכן יהיה פה רצון של האמא שהבת שלה לא תשמעו באופן משמעותי. כי אכפת לה ממנה.
כמובן צריך המון חכמה איך לעזור לבת שלה (או לבן, זה לא משנה פה המין) בצורה נכונה. שבאמת תעזור ולא תגרום לדימוי עצמי נמוך וכדו'. ולא בהכרח שהתערבות ישירה תהיה נכונה.
אבל כן, יש פה מקום לרצון של האמא כלפי הילדים שלה. כמו שאמא רוצה שהילד שלה לא יאכל אוכל שמזיק לגוף שלו (בלי קשר להשפעה על המשקל), וכמו שאמא רוצה שיהיו לילד שלה חברים בכיתה, כך היא גם רוצה שהוא לא יהיה במשקל יתר שיפגע בו גם בריאותית ואולי גם חברתית.
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
חצי שנה אחרי.
והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.
אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי
והמוח עובר למקום אחר
והמחשבות
והגוף מתנתק
וזה כואב כל פעם
ומעייף
אוף
בס"ד
לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️🩹
בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.
מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.
מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.
חיבוק גדול שוב!
בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!
לידה שקטה.
בעקבות הפסקת הריון.
ועכשיו צריכים טיפולים.
והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...
זה נחשב טראומה? לא יודעת
בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.
אמן!!!
לגמרי טראומתי
וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור
שולחת מלא כוחות
חיבוק על זה🩷
אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.
ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷
יש לנו בן מתוק בן שש.
המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.
הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.
למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.
יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.
בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.
לק"י
בבוקר- לא.
(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.
אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).
ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.
מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...
לא בתור התנצלות או משהו...
תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי.
ספרים עם ציורים
כמו של מדע
לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד
משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?
אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה
אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.
אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת
ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל
בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.
אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.
אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.
רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.
אין מסך, הטלפון אצלך.
הפרקים עוברים ברצף.
אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.
או פשוט לשבת ולהקשיב.
תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.
תקני את הערכות לגיל 5+
בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.
אפשר גם פאזלים.
חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.
מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.
יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.
אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.
לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי
מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)
שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)
ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)
כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר
הוא בן 7.5
גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה
וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.
בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-
1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן
2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.
מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו
הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.
בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:
1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.
2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.
רעיונות לתעסוקות אחרות:
משחקי דמיון (פליימוביל וכו')
ערכות מדע ויצירה
יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים
פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)
אולי גידול בעל חיים
ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...
-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)
-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...
-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.
-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.
-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם
-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו
אין הגבלת זמן על מסך
גם לבן ה6
אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר
ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך
בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי
בעיניי זה מאד הגיוני
חופש ארוך נטול מטרה
עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי
אצלנו התעסוקות שלו הן:
ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים
בכל מיני צבעים,
שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי 
ובארץ…
ילד לא נער
?
צבעוני יש להם יפה ממש!
נדמה לי שגם לבן.
ונעימות מאד.
אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.
חולצה משבצות צבעונית,
יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים
איזה סוג חומר את צריכה?
לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...
יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.
בהדס מינילאב יש בטוח
לדעתי גם בתמנון
גם חולצות פולו
אולי אפילו באורבניקה
ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות
אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר
זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)
תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.
מקווה שתעברו את זה מהר...
ומזל טוב!
זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו
השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק
וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות
הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל
לק"י
את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.
אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי
לק"י
ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.
פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.
ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.
נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.
מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו
וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.
וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון
מנסיון עם פגות, זה אפשרי
הרבה נחת
שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה
מזל טוב!!
לא לשון, שפה.
אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.
בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.
אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..
זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום.
ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד
אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות
שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔
אשמח לכל כיוון
עם פראמין/ לבקש זופרן
והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.
תמשיכי
אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית
בסוף זה מתאפס
