הריטלין עוזר לילד להיות מרוכז וממוקד ומפחית אימפולסיביות

מאפשר לקלוט טוב יותר חומרי למידה

וללמוד להתנהל בצורה טובה יותר באופן כללי

זה החיובי

השלילי הוא חוסר תיאבון וגם מה שמרגישים בזמן השפעת הכדור (הרגשה לא טבעית)

לגבי שיתוף פעולה בנטילת הכדור

כדאי לשתף את הילד במטרה בעלות תועלת של הכדור

אפשר גם רק לניסיון כדי לבחון את ההשפעות (החיוביות והשליליות)

 רק שאלה-

למה הוא לא מוכן לקחת? 

לא מוכן לקחת כי חושש מההשפעות מחוסר התאבון וכו'.

האם נוטלים את הריטלין כל שנות הלימודים? בעבודה וכו'...

האם זה שאין תאבון מפריע להם? 

ראיתי גם מבוגרים שלוקחים

אבל נראה לי בעיקר ילדים לוקחים באופן קבוע

אולי מבוגרים לוקחים בזמנים שחשוב להם לקחת

אולי למבוגרים יש יותר שליטה על התסמינים וזה פחות מפריע להם

זה מפריע חוסר תיאבון

אבל אפשר לפצות ע"כ באכילה בזמנים שבהם אין השפעה

אני נותנת לילדה מכיתה ב.

ההשפעה היא מיד כשלוקחים, תוך נניח חצי שעה.

בפעם הראשונה שנתתי לה ריטלין עוד לא הספקתי לעדכן את המורה והמורה שלחה לי הודעה בצהריים כמה היא הייתה מדהימה (היא לא ידעה שהיה לה ריטלין היא קישרה את זה למשהו אחר שהיא עברה מקום אבל אז אמרתי לה שהיא עם ריטלין), והיא אמרה שזה הבדל שמיים לארץ, הילדה בעניינים, עונה, משתתפת, חיונית... תודה לה'.

בהתחלה הושבתי אותה כל בוקר לאכול לפני הריטלין ואז אחרי כמה זמן ראיתי שלא משפיע על התאבון כ''כ. אם הוא רזה במיוחד אז כן לשים על זה לב, אבל אם לא, נראה לי מספיק שיאכל לפני ואחרי.

לדעתי תגידי לו שינסה שלושה ימים. מקסימום לא ילך.

לצערי בתקופה האחרונה היא מתלוננת שיש לה סחרחורות. אני לא יודעת אם להשליך את זה על הריטלין, אבל לגמרי יכול להיות שזה בגלל זה.

אצלי היא לוקחת כל יום חוץ מימים של טיול נניח... 

היו תקופות שכשהרטלין התפוגג היא היתה עצבנית פצצות, מזל שזה בשעות של הבית ולא של הבית ספר 🫣

על כל אחד זה מגיב אחרת, הכי טוב לנסות. אצל בתי היתה קפיצה משמעותית, תודה לאל.

מציעה מאד לאכול לפני שלוקחים את הכדור, זה באמת חשוב

אחר כך כשההפעה של הכדור פגה (במיוחד ריטלין פשוט שזה 4 שעות והם לא בבית)הילד מוצא את עצמו גמור ומרוקן

גם נפילה מהכדור שנגמר בגוף, גם חוסר במזון.

לגבי תופעות לוואי באופן כללי- בסוף זה ענין של תועלת מול נזק.

חשוב לומר לו שזה ניסיון, יש כ10 כדורים שונים ומחפשים את הכדור הכי נכון גם בהיבט הזה של תופעות לוואי.

אני לוקחת בתור מבוגרת כשאני לא בהריון /מניקה מלא.

זה עוזר לי ממש, אז למה לא?

לא חייבים אף פעם, הכדורים הקלאסיים (לא ההכי חדשים) ההשפעה שלהם נקודתית- כשאתה תחתה כדור זה עוזר כשאתה לא לא.

מה שכן, ללמדו מיומנויות קשב וניהול עצמי בעיקר- הרבה יותר קל תחת כדור.

אני מסתכלת על זה קצת כמו מלטונין או אינסולין, חסר לי חומר בגוף, שבלעדיו קשה לי לתפקד כמו שאני מסוגלת

אז אני לוקחת אותו חיצונית.

אני יודעת שזה לא ממש ממש ככה, אבל זו החויה שלי.

אני אמא טובה פי 10 עם כדור (לא ריטלין, מה שאני לוקחת)

אני אשה טובה יותר

עקרת בית

עובדת

מה שאת רוצה- אני עושה יותר טוב עם כדור. אפילו יחסים

האם זה ממכר? לא. אני גם מכירה הרבה שהפסיקו לקחת בבגרות, או לוקחים רק לפני בחינות בגרות וכו'

הפרעת קשב זה מטריה נורא רחבה ולכן כל אחד הקושי שלו אחר

אבל שינסה ויטעם מהחויה של כדור שמועיל לו ואז יבחר.

(נתתי פעם כמה כדורים לאחי והוא חזר אלי מזועזע, אמר לי זה מגמד כל קושי לימודי ב50%!)

כמו שאני אומרת לילדים שלי- ביס אחד אני מחייבת. אחר כך אתם תבחרו אם להמשיך או  לא, אבל תבחרו מתוך ידיעה

(אגב לבן שלי יש הפרעת קשב ואני אתן לו כדור בשלב כלשהו, עכשיו הוא פשוט צעיר מדי אבל ברור לי כאמא שיש לו הפרעת קשב)

לא לקוחת כל יום, כאמור בהריון ובהנקה אי אפשר

ויש גם מעבר ימים שאני אומרת יעללה היום לא אקח..

אבל בדר"כ מתחרטת.

גם אם יש לי יום שלא אמורה להספיק בו משהו מיוחד

כיף לי יותר למרוח את הזמן כשהראש שלי אסוף ולא מלא בעננים..

ילדים שהרטלין אפשר להם להיות פנויים ללמידה מבחינה קשבית. וממילא הבדל ביכולת להבין ולהתקדם.

פשוט הבדל שמיים וארץ אם הילד לקח את הכדור, או לא.

וגם עם תרופות לקשב לפי מה שהבנתי צריך לעשות ניסוי ותעיה

לפעמים מצליח על הניסיון הראשון ולפעמים צריך לשנות מינון או לקחת משהו אחר

ז"א יש איזה חצי שעה עד שהכדור משפיע

אבל אין פה אפקט מצטבר

(וביום שלא לוקחים- אין שום משמעות לזה שכבר שבועיים לוקח ברצף, חוץ מהתסכול)

בשבילי- זו הייתה הצלה. ממש. בזכות זה אני צולחת תקופות מבחנים וסמסטרים עמוסים. לא לקחתי ממש בתור ילדה, אבל יש לזה גם קטע פחות נעים. ממש חוסר תאבון וכאבי בטן והרגשה קצת מנותקת מהסביבה.

ועוד משהו- העצבים.

יש הרבה ילדים שהשפעה יורדת הם עצבניים מאד

יש לי שלושה אחים עם ריטלין ודומיו- אחד ממש התקף זעם כזה של טריקת דלתות ואי אפשר לדבר איתו, השנייה קצת יותר רגוע אבל גם עצבנית.

וגם עלי- יכולה להגיד שזה עושה אותי עצבנית שההשפעה מתחילה לרדת.

בכללי- זה משהו שצריך לבדוק ומקסימום לשנות לסוג אחר או בכלל להפסיק.

יש ילדים שצריכים פשוט לחיות, בלי שינסו 'לתכנת' אותם. 

שומעת פה כל מיני צדדים

חוששת שהילדים לא ישתפו בתחושות שלהם.

אחד מהם לא משתף בכללי.

ושישתפו, כי הרבה פעמים זה פשוט ענין של כדור/מינון לא מתאימים.

ריטלין זה דבר אחד אבל יש עוד הרבה כדורים להפרעות קשב וריכוז.

ואם משנים לכדור אחר זה יכול להיות יעיל יותר.

בקיצור צריך להיות בהתייעצות רופא ולדעת איך זה משפיע על הילד.

זה לא משהו שכדאי לשחק בו....

אח"כ החלפנו לה לאטנט- ויש לנו ילדה קסם!

יש כ10 סוגים, במינונים שונים

זה לא שיש טובים יותר ופחות

יש ענין של התאמה

גם אני לא לוקחת ריטלין (הוא לא עשה לי כלום חוץ מיובש בפה) 

אבל זה לא מחייב שום דבר על ילד אחר

וכולנו יודעים שנוירולג תמיד ייתן קודם קו ראשון (ריטלין וקונצרטה)

גם אם תתחייבי לו שלקחת כבר מחברה וזה לא עזר ..

התכוונתי שלנו הריטלין היה ממש לא טוב

וכשפסיכיאטרית החליפה לה לאטנט פתאום הבנו מה כל כך טוב בכדור הזה...

כי לפני כן היא היתה זומבי וכפגה ההשפעה היא נהייתה מפלצת (כמובן אני מקצינה, אבל זו היתה ההרגשה)

ועם האטנט אני מרגישה שהיא יותר מווסתת, קשובה ומסוגלת.

את האמת שגם המורה שלה מקסימה ובמקביל היא מקבלת טיפול ריגשי ואימון קשב.

זה מקסים!

למשהו אחר?

הבן שלי לקח כמה שבועות ריטלין la 20 מ"ג, בהתחלה היה נראה שעוזר אחר כך כבר פחות וגם הילד היה נראה עצבני יותר בערב והתלונן שישן פחות טוב.

אני רציתי להחליף בכלל סוג של כדור,

הפסיכיאטר אמר שקודם צריך לנסות לכמה שבועות 30 מ"ג.

הגיוני? 

אם הילד עצבני בערב אני הייתי חושדת בריבאונד מה שאורמ שהעלאה של המינון רק תחריף את העצבנות

אולי לקחת רבע כדור לקראת סוף הזמן

שהלכנו אליו אחרי שקיבלנו המלצה.

חיפשנו גם מישהו שמבין באוטיזם כי הילד על הרצף.

האמת שהוא די הפתיע אותנו עם ההמלצה על ריטלין, וכמו שכתבתי בהתחלה היה נראה שעוזר לילד לתפקד טוב יותר בבית הספר. אחרי כמה שבועות כבר לא עזר 😐

הוא קיבל את הריטלין הארוך, la,שהוא ל 8 שעות, וגם ככה טען שזה מפריע לו להרדם( אמנם אף פעם לא נרדם בקלות אז לא יודעת כמה זה נכון אובייקטיבית), אז לא נראה לי שעוד ריטלין מאוחר יותר יעזור. 

לקחה 10.

אח"כ העלו לה ל20

ורק הפסיכיאטרית החליטה להחליף לאטנט-

גם זה התחלנו מ10

עכשיו היא לוקחת 5

זה ממש ניסוי ותעיה

חושב שצריך לנסות.

עכשיו הבן שלי לא רוצה לקחת בכלל, ואני כבר קצת סקפטית, תוהה עד כמה לשכנע אותו כדי 'לעבור' את הריטלין ואולי להגיע לכדור יותר טוב... 

אם הוא מסרב מבחינה חברתית- החברים לא אמורים לדעת על זה. (אנחנו קוראים לזה ויטמין)

אם מבחינה ריגשית או התנהגותית הייתי מסבירה לו שלפעמים זה לוקח זמן עד שקולעים ומדייקים מה הכי מתאים לו, ובסופו של דבר הוא הכי ירוויח מזה.

אפשר גם לצ'פר אותו בהתחלה (או שאולי הוא גדול בשביל זה?)

אנחנו הבאנו את הריטלין בתוך מעדן או מיץ. וזה היה פינוק כי רק היא קבלה.

ובהתחלה בכלל הגננת נתנה לה, אבל בגיל ביה"ס היא התביישה לקחת ליד המורה והחברות, אז זה מדרבן אותה לקחת בבית לפני הלימודים.

מה שכן אני ממש מקפידה שהיא תאכל בעדיפות לחלבון בבוקר לפני הכדור. ולוקחת שקית עם ביגלה או קורנפלקס, כי עד שמגיע זמן אוכל בכיתה היא כבר בהשפעת הכדור ונדיר מאד שהיא אוכלת...

ובצהריים חייב משהו מזין ומוכן כי היא מגיעה ממש רעבה.

(ובגלל זה לא רשמתי אותה לצהרון, כי היא לא אוכלת שם בגלל בררנות ואז זה יוצא שהיא לא תאכל מ7 וחצי בבוקר עד 4 וחצי... עדיף לי שהיא תחזור ב1 וחצי ותאכל טוב) 

כי הריטלין טוב להרבה ילדים

ונראה לי שגם הכי ותיק בניסיון הרפואי והכי יעיל בעלות תועלת

זה לא סתם פרוצדורה רפואית סתמית

אולי כדאי לשתף בזה את הילד

פשוט ספציפית לנו לא בטוח שזה 'שווה'.

כמו שכתבתי האבחון שלו הוא asd, רצף אוטיסטי, ולא adhd.

דווקא באבחונים שעבר היה נראה שעם קשב וריכוז ספציפית, במטלות שבודקות את זה ישירות אין לו בעיה.

מצד שני, הפסיכיאטר שהלכנו אליו, וקצת חששנו שימליץ על תרופה הרגעה, אמר שבכל זאת שווה לבדוק ריטלין. וכמו שכתבתי בהתחלה היה נראה שעוזר והילד היה נלהב מאוד. אולי היה כאן אפקט פלסבו, הילד האמין מכל הלב שהתרופה הזו תעזור לו וממש שמח לגלות שיש תרופה לדברים שעוברים עליו.

עם הזמן 'נמאס' לו ובאמת האפקט ירד, וכשלקח את הכדור הגדול יותר בכלל היה לו בחילות וכו', ואנחנו לא היינו בטוחים שאנחנו רואים השפעה חיובית כלשהי.

אז ספציפית לנו, לא בטוחה שכדאי להתעקש איתו על זה, אולי הוא יצטרך בהמשך  כדורים נוגדי חרדה /מרגיעים ואני לא בטוחה שאני רוצה' לבזבז' את שיתוף הפעולה שלו...

בוא נאמר שאם הוא היה ילד' קשב וריכוז' קלאסי, היה לי הרבה יותר ברור ששווה להתעקש ולשכנע. 

להתעקש אף פעם לא כדאי

ברור שרק בשיתוף פעולה חיובי

שיתוף פעולה לא מתבזבז אם עושים אותו נכון

זה לתת את המידע לילד ולתת לו לבחור

אם לא

לחזור לפסיכיאטר ולבקש משהו אחר

העלאת המינון- זה הגיוני. הרבה פעמים כשמעלים מינון זה עוזר.

כמו שכשמרכיבים משקפיים, אם המספר לא מדויק יש כאבי ראש וכדומה, ואם מעלים את המספר ומדייקים אותו כאבי הראש נעלמים.

(וזה לגמרי מסתכל הנסיונות האלה עד שמגיעים לסוג ולמינון הנכונים. בד"כ שווה את זה בסוף, בע"ה שילך לכם במהירות ובטוב!)

אני ממש נגד

יש לי הפרעות קשב ,תמיד היה לי.

ולקחתי מכיתה ב בערך

רטלין כיבה אותי לגמרי ,היה לי חברות אבל בסוף הייתי חצי בן אדם.

לא יודעת מה הקשיים של הילדים שלך , אז לא אומרת לך כאן מה לעשות רק את דעתי..

בעיני מה שצריך זה ללמד ילדים מיומנויות

בסוף אנחנו גדלים ואין לנו ברירה ואנחנו מצליחים.

(אגב תקראי קצת על סטטיסטיקות של ילדים עם הפרעות קשב, המון פעמים הם גדלים להיות אנשים סופר מוצלחים ובעיני זה בדיוק הנקודה ברגע שמעניין אותנו משהו אנחנו נעשה את זה.

ובסוף בשביל ציונים/שלמורה יהיה קל יותר אני נגד ממש.

ואני יודעת שיש כאלה שאומרים שזה נותן להם תחושת הצלחה

לדעתי זה בעיה ממש

אפשר ללמד ילד להרגיש מוצלח גם בלי להצליח לענות לתשובות של המורה

לכל אדם בעולם יש את הכישרון שלו והתפקיד שלנו כהורים להעצים את הנקודות האלה.  🙂 

שבסוף לכל אחד יש את התפקיד שלו, ולא לקחת ריטלין כמובן רק כדי שיהיה נח למורה!

רק אומרת השבת שלי היתה פשוט בתוך בועה משל עצמה, מה שלא תרם לה לקטע החברתי, היא היתה בודדה בהפסקות, מסתכלת מהצד, התייחסו אליה כאילו היא שקופה, לא מתוך מקום רע חלילה, אני יכולה להבין את הילדות הקטנות שלא שמות לב לילדה שקטה מעופפת ...

וכמה שהייתי מנסה ללמד אותה מיומנויות חברתיות זה לא ממש היה עובד.

עם הריטלין היא נהייתה פורחת, נשמעת, בעניינים סוף סוף. הריטלין שהיא מקבלת ממש לא רק כדי שיצליח בלימודים, בראש ובראשןנה נתתי לה כדי שתרגיש בעניינים, שתרגיש הצלחה. אז באמת זה לגמרי כל מקרה לגופו, וצריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק. 

אצלנו זה הפוך.

עם הכדור היא בובה- משתתפת בשיעורים והכל, אבל מבחינה חברתית קצת מכובה.

בעצת המורה הורדנו לחצי כדור, והיא ממש נפתחה חברתית! פתאום היא יוזמת משחק ומשתתפת במקום להיות פאסיבית.

בקיצור, כל אחד זה משפיע עליו שונה וכדאי להיות עם יד על הדופק כל הזמן...

שקשב יכול לפגוע חברתית (בגלל אימפולסיביות/ היפראקטיביות/ איטיות בקליטה עיבוד והעברה של מסרים)

אבל מינון גבוה של תרופה יכול לכבות במקום לווסת

לכן צריך למצוא את התרופה והמינון המדויקים

הן מבחינה לימודית/ חברתית/ התנהגותית 

כי בסוף יש לכם את הכלים שלכם ואין לי מושג מה קורה אצלכם..

אני מדברת באופן כללי בלבד 🙂

אני רק יודעת שאני אנסה הכל ואלך לאנשי מקצוע שמומחים *בזה* לפני שאגש לתרופות.

שוב אני לא יודעת מה המצב שלה ויש מצב שזה מציל אותה. אני לא חושבת ששום תרופה בעייתית במאה אחוז אבל שדוחיפים את זה לכולם, אני חושבת שזה הזמן לשים סימן שאלה מאוד גדול.

בתור אדם בוגר שמכירה המון המון מבוגרים דחפו להם

וכולם מבינים שהיה אפשר אחרת

ואגב גם לי היה אח שהיה על קונצרטה שנים ואז פרח והיה ממש מלך הכיתה, הוא גדל ולמד שכושר על הבוקר עושה לו פלאים (הוא גם היה חייב להפסיק כי הוא פשוט לא גבהה)

הלך לרגבים אם את מכירה  

וזהו היום הוא אדם נדיר וממש מוביל בכל מקום חברתית

ופשוט יודע שהוא מתחיל את היום עם כושר 

ממליצים על תרופות.

אני מכירה שלל אנשי מקצוע כמו מרפאים בעיסוק, פסיכולוגיםם ועוד שלא מוכנים לטפל שלא תחת השפעת כדור

מסכימה איתך שיש היום אבחנת יתר (לא עי אנשי מקצוע)

ויש מורים שחושבים שהכדור הוא פתרון למורה- 

זה לא אומר שאין הרבה ילדים ומבוגרים שהכדור מציל אותם.

לי הוא הציל את הזוגיות.

יכולה להגיד לך שהצעתי סביבי לעוד כמה נשים לקחת כדור (אחרי התיעצות עם רופא כמובן!)

והיו תגובות מאד טובות.

צריך לזכור שכל כדור פסיכיאטרי דורש ניסוי ותעיה

ז"א יכול להיות שלילד אין הפרעת קשב,

יכול גם להיות שיש לו ופשוט הכדור הספציפי לא מתאים לו

אין רופא שיודע בקסם להציע את הכדור המדויק

יש היום כמה סוגים, במינונים שונים, בייצורים שונים (ותופעות לוואי שונות)

זה שמישהו קיבל כדור שעשה לו רע זה אל אומר שיש בעייתיות באופן כללי בטיפול תרופתי בקש"ר 

ריטלין משווקת כבר 70 שנה, זה רקורד די עשיר

זה נכון שיש עוד דברים שיכולים לעזור חוץ מכדור

זה נכון גם שכשאחיך היה בוגר יותר, היה לו יותר קל לזהות מה עוזר לו

זה ממש תלוי סגנון אני יודעת שיש היום כבר יותר מודעות לשיטות אלטרנטיביות.

וכתבתי שאני בטוחה שיש המון שזה מציל אותם.

אבל בסוף אם חושבים על זה זה תרופה פסיכיאטרית

ואגב אני זוכרת שהייתי ילדה זה היה די חדש שנותנים את זה לילדים. אז השפעות לטווח רחוק לא בטוח שאנחנו יודעים וגם אם כן בעיני זה לא כזה משנה.

בדיוק כמו שהציפרלקס מצילה אנשים

יש המון אנשים שלוקחים כי זה יותר מהיר/קל מללכת לטיפול ארוך. ושוב יש אנשים שזה מציל אותם שבלי זה הם לא היו חיים.

אז לדעתי בעיקר בילדים צריך לנסות כמה שפחות לתת ולנסות כמה שיותר למצוא שיטות אחרות.

וספציפית לא רציתי לפתוח את ענייני התרופות

אני יודעת שיש הבדלים בניהם לקחתי את כולם

ועדיין אני מאמינה שאין תחליף ללהצליח לבד.

ולגבי אח שלי זה בדיוק העניין אם ההורים שלי היו פתוחים יותר לנסות להבין מה יעזור לו הם היו מבינים מהר יותר שכושר בבוקר מפקס אותו.

התחלתי פעם ראשונה ביום שהיו לי בו 2 בגרויות אחד אחרי השני

הריטלין הרדים אותי ברמות מפחידות ב"ה ממש בנס עברתי את הבגרות

חשבתי שאולי הרגשתי ככה רק בגלל הלחץ של אותו ניסיתי במבחן אחר והיה גם מזעזע

אני לא אומרת שככה זה תמיד

אני כן אומרת שכדאי לקחת בפעמים הראשונות בזהירות (לא לקחת ביום משמעותי) 

לעקוב ולהתפלל על זה.

זה היה בגיל 15-16 בערך

לא יודעת איזה מינון, בטח הכי נמוך כי לא היה לי מכתב של רופא מקצועי אלא רק מרשם של רופא ילדים

אין לרופא ילדים סמכות לתת מרשם כזה.

אפילו כשאני קונה את הריטלין אני צריכה להציג ת.ז ולחתום על מסמך, זה לא סוכריות...

הוא מבין את המנגנון במוח?

כי יכול להיות שברגע שהוא יבין שמנגנון שיש קושי במנגנון הפרשת הדופאמין במוח הוא יסכים להיעזר בתרופה תסייע לזה.

יכול להיות שהסבר יותר לעומק על ההשפעה של גירויים על הריכוז ועל האופן שבו המוח שלו קולו גירויים יקל עליו

זה מאוד משנה את התמונה

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..

חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.

ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛

לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️

שיהיה בשעה טובה!❤️

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

האמת אני מתרגשת מממשששש

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!

לשתיכן ולכולן כמובן!

והעיקר - בידיים מלאות💕💕

ממש מרגש!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הריון תקין, עגול ומשעמם!

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.

דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.

הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...

מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

והיום החליטה שמספיק רגוע להישאר בצפון...

מתפללת לטוב

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

מקבל בירושלים ובית שמש

הוא מקבל פרטי, אבל יש החזר מלאומית על רוב הסכום (לאומית זהב).

על תמר צור שמעתי המלצות להכנסה.

אבל היא הפסיקה לקבל בשילה אם הבנתי נכון.

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

אני יודעת שיש נשים שלא מתחברות אליה כי היא 'קרה'.

בעיניי דווקא היא מאוד מקצועית, ואני אוהבת שהיא ממש מסבירה את הרציונאל של מה שהיא עושה.

וכמובן, זה שהיא דתיה ויודעת להיזהר ולשמור מוכתמים גם מוסיף.

(התחלתי לפרט יותר אבל לא רוצה להיות חשופה לתביעה או משהו)