הי לכולןרוצה עוד

אני מקווה שיש לי מקום כאן. פתחתי ניק חדש לצורך שיתופים אישיים... אני כאן בפורום און ואוף שנים רבות...

יש לנו בחסדים גדולים מספר ילדים. וכעת אני כבר לא צעירה אך רוצה מאד ילדים נוספים. בעלי לא שותף איתי לרצון הזה לצערי, בעיקר כי הוא חושש שזה יזיק לנו כזוג.


כרגע אנחנו מונעים באופן חלקי מאד מאד כפשרה, ונותנים לה' להחליט...

אך בינתיים הוא לדאבוני מחליט שלא ואני לא נכנסת להריון. כל חודש וחודש אני מקווה ומצטערת מחדש....


הלכתי לרופא פוריות. לבד. (בכל מקרה בעלי היה אז במילואים). הבדיקות הראשוניות שעשיתי היו תקינות (פרופיל הורמונלי, מעקב ביוץ). הרופא המליץ ללכת לivf בגלל הגיל (לא סיפרתי לו על המניעה החלקית). אמרתי לי שזה לא הכיוון כרגע, אז הוא הפנה אותי לטיפולים כמו הורמונים והזרעה.


בינתיים אנחנו ממשיכים בחיינו כרגיל. מנסים למצוא פתרון לקונפליקט..  אבל אני הולכת ודועכת כל חודש מחדש. אני בת 40 בדיוק. הקטנה שלנו כבר בגן גדולים... הסיכוי הולך ודועך... ואני פשוט אובדת עצות.


אשמח לתמיכה ולחיזוק שלכן. ואם יש עצות טובות, אבל בעדינות. 

חיבוק! אבל נשמע שדווקא עכשיו זה פחות בעיהירושלמית במקור
הבעיה תצוץ אם כן יהיה היריון ובעלך עדיין לא ירצה... לא שווה לפתור קודם את  עניין הרצון המשותף לפני שמתאמצים על בהיריון ושופכים עליו אנרגיות?
לא...רוצה עוד

אם יהיה הריון הוא יקבל את זה כמה שה' החליט... זה מה שסיכמנו בינינו.

לגבי הרצון המשותף השקענו המון זמן בלנסות לפתור אותו.. היינו ביעוצים זוגיים כדי להגיע להבנות. במשך כמה שנים

המקום שהגענו אליו כרגע הוא הפשרה הזאת, ואם אהיה בהריון הוא יקבל את זה... מבחינתו וגם מבחינת אחוזים זה בקושי מניעה.. ובקושי "השתדלות" למנוע.


אנחנו תמיד מנסים להגיע להבנות יותר מבוררות אבל זה במקביל.


הבעיה שלי כרגע היא יותר מול ריבונו....

אויש. עצובה איתך... חושבת שיעזור להחליף רופא?ירושלמית במקור
תודהרוצה עוד
באיזה מובן זה יכול יעזור? 
לא מכירה, אבל אולי מה שהציג אינן כל האפשרויות?ירושלמית במקור
אולי יש כיוונים שאפשר להשקיע בהם יותר?


הרופא אמר מה הסיבה לדעתו? זה נטו גיל הביצית?


סליחה שלא עוזרת... אבל מבינה את התסכול.


נשים כאן מספרות מדי פעם שמשלימות עם זה באיזשהו שלב, ואז השקט דווקא הופך להיות מבורך עבורן.


מישהי פעם ציטטה מישהי שלפעמים הרצרון בילד נוסף הוא בעצם רצון בהתחדשות או בתחושת משמעות. או גם וגם. אם משהו מזה מדבר אלייך, שווה לפעול בכיוון...

הוא אמררוצה עוד

שהבדיקות שעשיתי תקינות, ושמעבר לזה צריך להשלים את הבדיקות. צילום לרחם עם חומר ניגוד, בדיקת דם של בעלי ובדיקת זרע. לפני זה הוא לא יכול להגיד אם רואה בעיה.. לגבי ההמלצה לivf  הוא אמר שבגיל 40 אם אנחנו אחרי חצי שנה של נסיון להרות לא מחכים אלא ישר עוברים לשם. בעלי לא מתלהב מבדיקות דם אפילו, בטח שלא בקטע של בדיקות זרע... אני אנסה שכן יעשה בדיקות דם, ואז אוכל לקבל הורמונים השאלה אם זה מה שחסר לי.....

מבינה מאוד את הקושי שלךפה לקצת

אבל נשמע שאת לא הולכת בכיוון הנכון.

אני לא יודעת איך את מונעת אבל לפני הורמונים ובדיקות צריך קודם לא למנוע...


מבינה את המורכבות בלהפסיק מניעה פשוט חושבת שחבל על האנרגיות שלך בבדיקות תוך כדי שאת מונעת.

זו לא מניעה הורמונליתרוצה עוד
אבל באמת יכול להיות שנפסיק. פשוט לא יודעת עד כמה זה משנה... אנחנו מונעים בחצי שקף
זה לא מספיק לא למנוע. צריך לנסותמקרמה

לתזמן יחסים לזמן ביוץ

וליצור הזדמנות למפגש זרע וביצית (מנסה לכתוב בעדינות בפורום פתוח)

כל עוד לא ניסיתם חצי שנה- אין מה לרוץ לטיפולים)

 

וגם הנקה נחשבת מניעה לצורך הענין

נכון משתדלתרוצה עוד
אבל צריכה לנסות עוד. עבר הרבה זמן מאז שהקטנה שלי ינקה....
ממש מובן וחיבוק, רק לא הבנתי משהו אחדממתקית

אתם חצי מונעים
למה לעשות בדיקות לראות אם יש בעיה?
הרי את לא בהריון בשל המניעה, גם אם היא על חצי... 
אצלי על "חצי" מניעה- נרות או שקפים מנע לי מושלם בכל פעם.
נשמע שאת חוששת שאת לא מצליחה להרות, אבל את על מניעה... חצי או לא, עדיין זו מניעה שמורידה את הסיכויים להרות.
אולי תשוחחי שוב עם בעלך בעדינות? לגבי התשוקה לילד נוסף, ואולי תגידי לו שמבחינה רפואית מגיל 40 הפוריות יורדת בכל מקרה, אז זה כבר חצי מניעה, ולא צריך מניעה נוספת...והכל בידי שמיים.
אולי זה ישכנע אותו?

נכוןרוצה עוד
אני אנסה... תודה רבה על הזוית
ואם מותר לשאול כדי להביןרוצה עוד

מדוע מנעתם רק בחצי שקף?

לא מנעתי בחצי שקף או בחצי נר.ממתקית

לא לזה הכוונה חצי מניעה
התכוונת לזה בחצי מניעה?
אני הבנתי אותך וגם אני בזמנו שחצי מניעה זה מניעה של נר רק ביום המקווה, לדלג על ימים, וגם בלי קשר נרות לא נחשבים כמניעה בכלל... אבל לי זה מנע מצויין.

נראה לי שהיא התכוונהאפונהאחרונה
שקוטלי זרע זה כמו חצי מניעה בגלל היעילות הנמוכה שלהם.
ולגבי השאררוצה עוד

השקט הוא נחמד.. אבל אני לא נהנית ממנו ומהשלב של אין טיטולים וילדים יחסית עצמאיים כי אני בנפש בכלל לא שמה....


 

התחושה שלי היא שעוד לא הצלחתי להקים משפחה, כלומר עוד לא סיימתי, כי המשפחה שלנו, שאני מודה עליה לשם, קטנה מאד מאד מאד ממה שהייתי רוצה.... המינימום מבחינתי זה עוד 2 ילדים... או 3....

וזה משהו שאני לא מצליחה להשלים איתו... הוא דוקר ושורף לי כל הזמן ולא חושבת שאי פעם אוכל להשלים עם זה.

 

ולכן אני גם לא מסוגלת בקטע הנפשי לעבור לשלב הבא..  ולא ליהנות מהמעבר הזה שנכפה עלי. הייתי מעדיפה לקום לתינוק ולהחליף טיטולים 

אבל לא יהיו לך עוד 3 ילדיםאמאשוני

בעלך בקושי מסכים לעוד אחד,

וגם זה נשמע שהוא מוכן לצאת מעצמו בשביל מה שאת רוצה.

בכנות אני חושבת שאת לא צריכה טיפולי פוריות ולא ייעוץ זוגי,

את צריכה איש מקצוע מומחה מעולם הנפש.

להיתלות שנים בחלום לא בר השגה זה לא בריא

ומזיק למה שכן יש (זוגיות וילדים שכן קיימים)

לדעוך כל חודש מחדש לא יכול להיות תלוי באם הגשמנו חלום כזה או אחר.

יש חוסרים שאולי לא נצליח להשלים אותם לעולם, זה לא אומר שצריך בכח להחזיק את החלום.

לפעמים צריך ללמוד לחיות לצד אי הגשמת החלום.

העולם הוא מורכב.

גם אם תזכי לעוד הריון בשמחה ובהשלמה ובתמיכה מלאה של בעלך, זה עדיין לא החלום שיספק אותך.

לכן עוד לפני השלב הזה צריך להבין איך נכון לחזק את הנפש ומה האיזון הנכון בין להילחם על החלום על מנת להגשים אותו, לבין להרפות כדי לשמור על הנפש מההתמודדות אינסופית עם אכזבה.


אני מבינה שאת לא נהנית מזה שאין לך טיטולים להחליף. גם אני לא נהנית מזה. השאלה לא אם אפשר להנות מהחוסר שזאת שאלה קצת מוזרה. השאלה אם אפשר לחיות לצידו.

להנות מארוחת ערב במסעדה או מבילוי או מהגשמה עצמית, בלי קשר לשאלה אם את יכולה להנות מזה שאין עוד ילדים.

(איך אפשר בכלל להשוות קושי של החלפת טיטולים באופן זמני לקיום של ילד לנצח)


ועוד הערה קטנה, אם מבחינת בעלך הפשרה היא מניעה חלקית, טיפולי פוריות זה לא ההשתדלות שהוא הסכים עליה.

האם הוא יודע שהיית אצל הרופא והתחלת בירור?

האם הוא יודע שלא סיפרת על המניעה החלקית?

אם הוא לא יודע, כדאי לבחון בעיניים פקוחות לאן את צועדת..

ואם הוא יודע כדאי להבין איתו איפה הוא מונח בקשר לזה לפני שרצים הלאה עם הטיפול עצמו.

לגבי הסוףרוצה עוד

הוא בהחלט יודע.

לגבי טיפול רגשי- אני שם והמטפלת תומכת בי שלא לוותר על מה שחשוב לי. בטח כשבעלי לא מתנגד והבעיה כרגע היא "טכנית". כי אנחנו לא באמת מונעים הריון.

 

לגבי עוד כמה ילדים יהיו לי או לא,  ה' יודע ומחליט, לא את ולא אני.

על שאר דברייך במחילה, לא אגיב, כי התשובה שלך לא במקום ולא בכיוון מבחינתי, ולא נכון לי להכנס אליה.

וואו יקרה!!!! נשמע ככ ככ לא קל...אוהבת את השבת

מצד אחד הרצון החזק שלך

ומצד שני החוסר רצון שלו..

ניסיתים ללבן את זה בנחת

בזמן זוגי רגוע מחוץ לבית?

הרי גם את תיכנסי להריון והוא לא יהיה רצוי מבחינתו זה גם לא יהיה לך כ"כ נעים.. ועלול ליצור משקעים נוספים בבית וביניכם כזוג..

זה שאת אומרת שהוא חושש עליכם כזוג,

זה ממש חשוב שהוא יודע להצביע מה מדאיג אוצו,

זה כיוון שכדאי לדבר עליו ולעבד אותו...


מה מפחיד אותו?

על איזה חוויות זה יושב?

על איזה חוסר אצלו כבר עכשיו?

אולי על משקעים שנשארו מלידות קודמות?

וכו...


אפשר בעצמכם ואפשר בייעוץ זוגי קצר אפילו..

זו יכולה להיות הזדמנות גדולה גם לשדרג ולהעלות את הזוגיות שלכם בכמה רמות...

מאחלת לכם הרבה טוב!!!!

בהצלחה גדולה גדולה יקרה!!!!

רק לי לא ברורתהילנה

למה לא להפסיק עם המניעה החלקית?

יש נשים שזה ממש מונע להן.

מה את רצה לטיפולים כשאת מונעת? מאוד מוזר

(מבינה שיש מורכבות עם הבעל אבל עדיין, השאלה נשמעת הזויה ומופרכת. את לוקחת מניעה ולא מספרת לרופא? מה את מצפה?)

זה לא באמת נחשב למניעהרוצה עוד

סיפרתי לרופא שאפשר היה מסיבות שונות להגנס להריון בצורה חלקית (בעלי גם לא היה בארץ חלק מהתקופה)

אם את חושבת שבעלך לא ניתן לשכנועמנגואית

אז לדעתי צריך לעבוד על המקום של להשלים עם המציאות.. להודות על הילדים שיש ולראות איך לחזק אותם.


זה קשה לשחרר את החלום

חיבוק!

הוא כןרוצה עוד

הוא הולך ומתרכך ב"ה.

בתחילה לא רצה לשמוע על זה, בהמשך החלטנו על מניעה חלקית אבל הוא התפלל שלא נקלט

לאחר מכן הוא אמר שמה שה' יחליט, עכשיו הוא אמר שאם יבטיח לו איזה צדיק שזה לא יפגע לנו בזוגיות אין לו בעיה


הנושא בשיח מתמיד כנה ושקוף, כולל רופא הפוריות וכולל הכל.

הוא מודע לזה שאני יכולה בפועל להכנס להריון ואם זה יקרה הוא יקבל את זה באהבה (הוא גם רוצה באיזשהו מקום... אבל חושש).


הבעיה העיקרית היא שהשעון מתקתק בינתיים, ושזה לא קורה....

אז הייתי מסתכלת על זהבשורות משמחות

בזוית אחרת..

אולי ללמוד ולבנות איזשהו מודל זוגי יציב שטוב לשניכם בו ולהחליט שגם בזמן הריון לידה ולאחריה אתם משקיעים בזמן הזוגי ובמודל הזוגי שלכם

ללמוד איך לתקשר טוב וכד' ליצור תרופה למכה עבור טלטלות זוגיות, ואיך נכון לייצב ולאזן בתוך המרחב הזוגי

וכשתרגישו שאתם מוכנים באמת תורידו לגמרי את המניעה

האם את עוקבת בשיטת מודעות לפוריות על חלון הפוריות שלך בכל מחזור? תוכלי לדייק ולדית מתי יש לך סיכוי טוב להרות.. ואז באמת אם ירצה ה' יצליח ואם לא.. לא..

ב"הרוצה עוד

המודל הזוגי הוא עכשיו יציב וטוב אבל הוא חושש שהוא יתערער....

אני יודעת בגדול מתי הביוץ. ואנחנו כמובן במקביל תמיד משתדלים לחזק ולשכלל את הזוגיות...

אז כנראה זו התפיסה מצידךבשורות משמחות

הרי למה בעלך ממש מוצף מהעניין הזה

נסי לפתוח מולו ממה הוא חושש וחרד מבחינת הזוגיות, מה הדבר הכי גרוע שהוא מדמיין שעלול לקרות אם ו..

ומפה תנסו ללבן את העניין כי לפי מה שתיארת ילד נוסף זה רק כיסוי לחשש עמוק יותר אצל בעלך ששווה לתת את הדעת

מסכימההמקורית
אני יודעת הכלרוצה עוד

וזה מדובר. בהריון האחרון הייתה סיטואציה שהייתה מאד טראומטית (עבור שנינו) בעלי מייחס אותה גם להורמונליות של ההריון.

דנו בזה רבות.... מעבר לזה קשה לו גם עם ההנקה לילות וכו, עם זה שזה שואב מהזוגיות. 

ולא להניק למשל בא בחשבון מבחינתך?המקורית

צריך לקחת גם בחשבון את הקשיים שיכולים לעלות בלי קשר להנקה

כמו מצבים הורמונליים או רפואיים לא צפויים חלילה שמן הסתם יכולים להשפיע על בן הזוג ועל המכלול ומערערים את היציבות בנוסף לתרחישים צפויים "רגילים" 

 

אני מהצד שמבין את בעלך האמת 

שאלהרוצה עוד
אפשר לדון בזה בהחלט... למרות שזה מבאס אותי וגם בעלי רוצה שהילדים שלנו יזכו להנקה. 
אז שבו לדבר ולפתוחהמקורית

ותראו מה קורה ולאן הרוח נושבת

בסוף, זה החלטה שלכם אבל של שניכם באמת

בלי לפתור את זה ושתהיה מסוגלות אמיתית של בעלך להכיל סיטואציה שיוצאת מהפרופורציות הרגילות של מה שהוא מכיר, זה באמת עלול להעיב על היחסים ביניכם

אנחנו חופרים על זהרוצה עוד

שנים.. ביחד ולבד..  ומתקדמים לאט לאט אבל באמת יש לזה שורשים מאד עמוקים... אם היה לי את כל הזמן שבעולח והשעון לא היה מתקתק... הייתה לי אולי האופציה, אבל כרגע אין...

אז במקביל מתקדמים במישור הזוגי וגם מקווה שיצליח במישור המעשי...

נראה לי שהבעיה העיקרית היא שאת מונעת...ממתקית

גם אם זה חצי, זו מונע. גם לי היו תקופות של חצי- מנע לי מושלם!!!
נראה שבעלך בכיוון, ונשמע שיש לכם ב"ה זוגיות מהממת וטובה, ובעלך חושש שזה יתפוגג אם בשל תחילת הריון קשוח ואחר כך טיפול מסיבי בתינוק ואז לא "חופשיים" לצאת ומוגבלים יותר.
אני ילדתי בגיל 40 ותכלס, בעלך צודק. זה לא פוגע בשגרת החיים והזוגיות, אבל כן שם את הכל בצד. אנחנו מוותרים על הרבה דברים, בפרט שהתינוק גדל וכעת פעוט שובב. אבל יודעים שזו תקופה והיא תחלוף ונחזור לישון לבד בלי עוד איזה פעוט ביננו
ובינתיים שמחה שזכיתי להביא עוד נשמה טהורה לעולם, ונהנים ממנו (כשהוא לא צורח , לוקח, מתעצבן...)

מעניין ממש שזה מנע לךרוצה עוד

הייתי בטוחה שזה לא....

הוא חושש לא רק מההריון אלא מכל השנה הראשונה והתקופה של ההנקה. נניח אם יביאו לו ילד מוכן שלנו בן שנתיים הוא לוקח

מקווה שנצליח

מונע יפה מאוד. מה שכן אם תשתמשי לא נכון המניעהממתקית

יורדת.

אני ממש דייקתי בהוראות.
ולכן מנע נהדר (נרות, שקפים השתמשתי לזמן קצר פחות התחברתי).

תודהרוצה עוד
אני באמת אעלה את העניין בשיחה בינינו
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')