וכמה כולנו לומדים ממך.
אני לומדת ממך לשאול את עצמי כל יום: "במה את עובדת?"
ולרצות לענות לעצמי: קודם כל בלשמוח ולשמח. קודם כל בלהרגיש אמת ושלמות בבית פנימה. לעבוד בזה. זו עבודה. זו משרה מלאה. 24/7.
המשרה הכי חשובה.
העבודה הכי יקרה.
לעבוד בלבנות בית, משפחה
לעבוד בלאהוב, בלבנות זוגיות
לעבוד בליצור חיים במהות וחיים בפשטות
לעבוד בבסיס שממנו יוצאים ואליו חוזרים
לעבוד בלזכור את זה תמיד - מה הכי הכי חשוב
לא החוץ, לא תדמית, לא קריירה, לא פרסום, לא לייקים, לא כבוד מדומה,
אלא הפנים
הבית
"למשפחותם"
אם נעבוד בחוץ ונשכח את המהות - נפספס את מהות החיים
אם נעבוד בבית, או יותר נכון - על הבית, ואת שאר המיקוד נשקיע גם החוצה מתנועה של פנימה ורק אז החוצה ולא להיפך - נחייה את המהות
נוכל מתוך המלאות שלנו גם לתת החוצה
קודם מעגלים פנימיים
קודם אשתי ואני. אישי ואני.
קודם הילדים. אנחנו המודל היחידי שהם מכירים. אנחנו נתנו להם חיים בזכות השותף השלישי הקב"ה שהכל הכל ממנו
ואנחנו ממשיכים להעניק להם חיים כל יום ביומו
כאשר אנו עובדים בלתת להם יציבות, וחום, ואהבה, ומודל של תקשורת בונה ומקרבת, ומודל של ניהול קונפליקטים נכון,
ומודל של לקום גם אם נופלים,
ומודל של לאהוב תמיד גם אם לא מסכימים או כועסים
ומודל של נצח. של השקעה בנצח.
ומודל של בחירה. בחירה בחיים.
ואנחנו מחיים אותם, את הילדים שלנו, בכל יום יום
ואנחנו מחיים גם את עצמינו
ומתוך החיות הזו - אנו יכולים גם לתת הלאה, לשאר המעגלים
תמיד תמיד רק בתנועה הזו.
ואני גם לומדת ממך הדר היקר והקדוש
כמה חשוב עוד להביט פנימה, למי שאנחנו באמת
כמו שכתבת במילות הזהב שלך:
"... בחיי היומיום אנחנו רואים בעיקר את העולם סביבנו, טועמים אותו, חווים אותו, אבל כמעט לעולם איננו רואים את הנפש שלנו.
סביבנו יש המון מסכים והסתרות שבעצם מסתירים מהאדם את נשמתו, את אישיותו, את עצמותו.
אם אשקע בתענוגים שכל הזמן מתחלפים ומשתנים, אחמיץ את האפשרות לתענוג מתמיד, שמשמעותו גילוי עצמי."
איזה לימוד!
איזה מבט!
איזו הסתכלות!
ללמוד ממך!
כולנו!
אני רוצה ללמוד ממך להסתכל יותר למי אני אומרת בוקר טוב כל יום דבר ראשון, ולוודא שזה לא יהיה הטלפון.
לברר למי אני אומרת אחרון כל לילה לילה טוב, ולוודא שזה לא הטלפון שוב.
לוודא שאני לא עם 3 ידיים במקום 2, וכל היום הראש בתוך קוביה קטנה של טלפון. איזה מראה מוזר זה באמת...
לוודא שאני זוכרת להביט למעלה, לשמים, לבורא, לבריאה, לפאר היצירה
לוודא שאני זוכרת לנשום את האוויר הטהור שהקב"ה נותן לנו
לוודא שאני מריחה פרחים וריחות של הטבע
לוודא שאני מביטה על אנשים ולא על מסכים כל הזמן
לוודא שאני במהות שלי, ולא של מיסוך ומסך ודברים שאינם מתאימים לי
לוודא שאני יכולה לומר תפילה מכל הלב כאשר ממתינים לאוטובוס או רכבת או סתם הולכים, ולא חייב בכל שנייה להיות עם ראש תקוע במסך שממסך
לוודא כמה אני נהנית בשבת או חג כשאין את המסך, המיסוך, כשיש רק הווה, עולם, בריאה, חיים.
לוודא שבכלל מתאים לי ואם כן כמה ואיך להיות במדיה מסכית,
וכמה היא עדיין לא תהיה שלמה ולא תחליף לעולם פנים מול פנים, 2 נשמות שנפגשות ומדברות, וכמה זה יקר הנשמות האלה והפנים,
הפנים שרואים
והפנים מבפנים שמתגלה מתוך הפנים.
אני רוצה לזכור את כל זה ב"ה.
תודה לך הדר היקר והאהוב והקדוש שלנו על הלימוד שלך, עליך,
אני בטוחה שאתה במקום הכי הכי גבוה שיש, נהנה מזיו השכינה,
וממשיך לחיות ולהחיות את כל העם שלך כל רגע על ידי כל הטוב והאור העצום הזה שהשפעת והשארת.
אתה חי בתוכנו!
עם ישראל חי, והמון בזכותך ❤️
