שבת שבע ברכות לגיס -מה הייתן עושות?מולהבולה

עושים את זה באיזה מקום נידח אבל קרוב לחמי וחמותי.

קשוח לי לישון במקום בלי שירותים ומקלחת בחדר כרגע.. מדובר על עוד שבועיים וחצי

ובמיוחד לא עם תינוק פיצי וכל המשפחה הגרעינית שלנו באותו חדר....

בעלי ביקש מחמותי שנישן אצלה בגלל שאני ממש יולדת טריה אבל לא שיתף בכלום מהקשיים שלי..

אז היא ענתה שלא מתאים לה,היא רוצה שקט בבוקר. ביקש שלפחות אני והתינוק נהיה אצלה היא לא הגיבה,כנראה לא מעוניינת....

כמה שהתעצבנתי,כמה שזה לא מוסיף לי עכשיו 🥺

אמא שלי אומרת שאני משוגעת שבכלל מסכימה ללכת עם תינוק כזה קטן בלי קשר למצבי

יש קטע לחמותישל התעלמות מוחלטת מקשיים של הכלות שלה,אבל אם זו הייתה אחת הבנות שלה,גם חודשיים אחרי הלידה היא הייתה מדברת על זה שהיא יולדת וכמה היא מסכנה,מה יותר משוגע מזה שבועיים אחרי הלידה שאני גמורה ומפורקת היא מתקשרת לשאול לשלומי ומספרת לי על הבת שלה שהיא כבר כמה ימים עם חום (אמא לילדים) וכמה היא מסכנה!!!!

בכללי יש להן לבנות שלה קטע ממש חזק של התמסכנות על מצבן בלי לראות מישהו אחר..גם אחת מהן התקשרה אליי אחרי הלידה שכידוע הייתה בקיסרי ואמרה לי בלי להתבייש "ניתוח זה הרבה יותר קל מלידה רגילה" הבחורה לא עברה קיסרי מעולם...מאיפה לה????


 

מה הייתן עושות?

חשבתי על לחפש דירה באזור,עוד לא יודעת אם אפשרי ...

חשבתי על להתקשר לחמותי ולספר לה בדיוק מה אני עוברת,אבל ממש הייתי רוצה שבעלי יעשה את זה ה רק שהוא לא יודע איך כי הוא תמיד בתפקיד הילד המרצה שהכל מושלם אצלו ולא זקוק לעזרה,כי מרחם על ההורים

מה שכן,הבהרתי לבעלי שאם לא יהיה משהו נורמלי לא ארצה להגיע,כמובן שלא אמנע ממנו והילדים.   אבל כמובן שהוא פחות אוהב לשמוע את זה כי מדובר באח מבוגר יחסית שחיכו שנים שיתחתן

תראי איך תרגישי בעוד שבועייםיוקי

אם היית שואלת על עכשיו אז לדעתי לא לבוא. אם מצבך ישתפר אפשר להתגמש אבל במצבך כרגע אם אלו התנאים את ממש פטורה מלהגיע בעיני

^^^ ומה זה בלי שירותים? איפה אמורים להתפנות?😑יעל מהדרום
היא כתבה בלי שירותים בחדרהשם שלי
כנראה יש מחוץ לחדר.
אהההה...טוב. מחוץ לחדר זה בסדר בשבילייעל מהדרום
לק"י


השאלה איך זה לה.

גם חושבת ככה. יש מצב להתפצל?מנגואית

שבעלך יסע עם השאר ל7 ברכות

ואת והתינוק לאמא שלך?

מה העניין לשתף את החמות אם היא לא רגישה לקושי שלך?הילושש

מבינה שזה קשוח חוסר הרגישות הזאת.. 

אז עזבי אותה רגע, 

אם את מעוניינת להשתתף אני כן הייתי מחפשת דירה באזור. 

לא משתפת אף אחד. 

דואגת לשקט שלי. 

 

האם יש לך מישהו באזור שאת מכירה שאפשר להתארח אצלו/ שיוכל לעזור לך למצוא דירה באזור? 

שווה בדיקה.. 

 

 

לא הייתי מגיעהoo

למקום עם תת תנאים

גם בלי תינוק

הייתי אומרת לבעלי לנסוע לבד

(לא בטוח שהוא היה נוסע למקום עם תת תנאים)

בעיניי אין קדושה לגבי שמחות

גם אם זה משפחה קרובה

לינה צריכה להיות בתנאים בסיסיים

זה לא אירוע שאפשר לחתוך אחרי שעה שעתיים 

הייתי עושה מהלימון לימונדהאמאשוני

הולכת להורים שלי עם התינוק (אם הם בקטע לתת לי לנוח וקצת להתפנק)

אם לא- לוקחת מלון או בית החלמה

ושולחת את הבעל עם כל הילדודס לשבת.

שיהנו, יתפרקו ויצברו חוויות,

כשאני אחרי לידה אני לא יכולה שהילדים משתוללים ובאנרגיות. זה מוציא אותי מדעתי.

לא מתאים לקצב שלי ולעדינות על תינוק.

אז זו ממש הזדמנות בשבילם וזו משפחה וחוויה זה לא שיש רק את אבא..

רעיון מושלםממתקית
בוללללללאוהבת את השבת
הייתי גם בניסיון הזהבשורות משמחות

הבהרתי מראש שאם השבת חתן יוצאת סמוך ללידה אני לא מגיעה בכלל ואין על זה ויכוח, חד משמעית אני צריכה לנוח ולאגור כוחות

חלק קיבלו בטוב חלק עיקמו פרצוף, לא הרגשתי לא בסדר עם זה

אמא שלך ממש צודקת, ובטח בתנאים שכתבת

אבל מה שאת מרגישה

עונהמולהבולה

מרגיש לי שיש לה דד ליין בראש של זמן התאוששות.....

אני לא רוצה לפגוע בחמי וחמותי אבל אתן כל כך צודקות

יש עוד ממש מעט זמן ואני מרגישה כל כך רחוקה מזה בראש,זה אפילו לא מעניין אותי ברמה כזו

בעלי באור מתרגש וכו' אבל קשה לי להאמין שהוא יסע לבד עם הילדים

הבהרתי לו שאני לא הולכת להיקרע על זה כי לא נראה לי שמישהו אכפת בכלל

זה מקום סגנון ישיבה כזה השירותים בחוץ..... סיוט מבחינתי כרגע

ממש נשמע סיוט.ממתקית

ובאמת באמת באמת שמותר לך עכשיו לסרב, להתמסכן, להתחמק כי את יולדת!!!
תהני מזה עכשיו, כל תירוץ יתקבל.

גם בתנאים של בית מלוןאמאשוני

עצם היציאה, לארגן את הילדים, להיות נחמדים לכולם,

זה מתיש גם לא אחרי לידה וגם בתנאים נורמלים.

לא הייתי הולכת בלי קשר לתנאים.

פשוט אפשר להגיד שאץ צריכה להתאושש ותריכה שקט ומנוחה וזו אחלה הזדמנות לאפשר לך את זה.


למה אתם לא משתפים בעצם על הקושי?

זה ממש לגיטימי, אבל אם לא אומרים לא יודעים ואז יש ציפיות לא ריאליות.

אם הייתי עושה מאמץ זה היה רק לחתונה וגם זה חתיכת אתגר. לא מבינה בכלל איך אפשר גם להכניס שבת חתן לתמונה...

פשוט מאודמקקה

שהוא יגיד לאמא שלו שאם אתם לא אצלה לא תוכלו להגיע.

אם בעלך רוצה שייסע לבד עם הילדים

אין סיכוי שזה בשבילך כרגע

תראיבשורות משמחות

את לא צריכה בכלל להסביר את עמדתך

תודיעי רשמית שאת לא מגיעה

אני חותמת לך שגיסך אם חשוב לו שאח שלו יבוא הוא יהפוך עולמות לארגן לכם מקום נורמלי

האמת??? לא נעים לי לומר אבלממתקית

על פרנציפ לא הייתי מגיעה.
ומסבירה בבהירות שקשה לי ואני אחרי ניתוח וכו ווכו תמסכני את עצמך גם, מותר לך את אחרי לידה!!! (כהסבר למה אני לא מגיעה)
חושבת שליולדת ראוי לתת חדר משלה עם תנאים בסיסיים ועם כולם ביחד בחדר? ממש ממש לא!!!
 

הייתי אומרת לה שאנחנו לא מגיעיםחצי שני
ושתבין לבד למה
אני מכירה 2 גיסות שלא נסעו לשבת שבע ברכות של גיסתןסטודנטית אלופה

כולל לא הילדים והבעל..

התנאים היו תת תנאים והם החליטו שלהם זה לא מתאים.

חייבת לציין שבמשפחה הרחוקה שפטו אך ההורים הבינו אותם..

לדעתיאחינועמית

אם הגיסות רגילות להתמסכן ובעלך מציג שהכול מושלם, אז ככה הם רגילים לראות את הדברים.

אם מתאים לי אני אחלה.

אם לא מתאים לי אני אראה שלא מתאים לי.


ואת רגילה לרמת רגישות יותר גדולה, להבנה בין השורות, לא לקחת את הדברים כפשוטם.

לא להעצים או להחצין את הקושי וכן לגלות רגישות למצב של השני, גם אם הוא לא אומר את זה מפורשות.


שתי צורות התקשורת לגיטימיות והגיוניות, אבל פה הן מתנגשות. אז בפשטות - אם לא תגידי שקשה לך ממש, הם לא יבינו שקשה לך ממש. אם לא תגידי שאת מרגישה זוועה הם יניחו שאת מרגישה מצוין.

במיוחד שבעלך תמיד מציג תמונה שהכול טוב ומסתדרים, אז הם מניחים שאתם כאלה שלוקחים את החיים בקלות או אנשים עם יותר כוחות.

והאחיות - מסכנות, הכול קשה להן... (אגב יכול להיות שבמהות הדברים זה גם נכון, את רגילה להתמודד ולא להתבכיין, וזה הופך אותך לחזקה יותר, גם אם לפעמים יש קושי אמיתי. ויכול להיות הפוך, הן רגילות להגיד כשקשה אז יותר קל להתמודד כי הן לא לבד עם הקושי ויש להן תמיכה)

לא נוסעתשושנושי
לדעתי זה יותר מורכב התשובה של שחור או לבןעדינה אבל בשטח
כי יש פה שמחה של אח שלו , שאני בטוחה שגם היית רוצה להשתתף בתנאים מתאימים, ואולי אפילו תתבאסי אם לא תצטרפי , ויש פה את אמא שלו שהיחס שלה נראה לא יפה, לאמא לא הייתי חוזרת ומבקשת, או מסבירה יותר מידי, אני מקישה לחיים שלי, אז יכול להיות שזה לא מתאים. הייתי מצפה ממנה שאם ביקשתי ממנה, שהיא תבין שאני צריכה, אבל זו אני, אחת שלא מבקשת הרבה, אז אם אני כבר מבקשת, אני חייבת. אני לא יודעת לגבייך. דבר שני הייתי מנסה לדון אותה לכף זכות, אולי יש לה מקווה? (סתם זורקת, היא כנראה אחרי הגיל..)אולי כמה ביקשו והיא לא יודעת מה להחליט? נראה לי האופציה הכי טובה זה לשכור לעצמכם דירה באזור, אם לא תמצאו או אם המחיר יהיה מופקע, זו תהיה הסיבה שלא תוכלו להגיע, ומי שצריך להסיק מזה מסקנות, שיסיק. זכותך להחלים לך בנחת מהניתוח. ניתוח קיסרי זה ניתוח לכל דבר, ואת גם יולדת לכל דבר, אז צריך פה טיפה התחשבות, שלהם בך ושלך בעצמך. ובאסה שאין תנאים מתאימים בשבת חתן שאפשר לחגוג ביחד ולהנות וגם לשמור על פרטיות ונוחיות. 
לא נוסעת ולא מספקת הסבריםדיאט ספרייט

ואם לא עונים לשאלות שלכם, אתם לא חייבים ולא חייבים להמשיך לנהל את השיח.

תודיעו למשלמים על האירוע שאינכם מגיעים מבלי לספר הסברים בכלל. 

בכלל - למדי את עצמך לומר - לא מסתדר וזה מספיק כהסבר. 

אם בעלך מעוניין שיסע עם הילדים ואת עם התינוק בבית. ואם לא מעוניין פשוט תישארו בבית.

וזהו 

 

מה את רוצה?מקרמה

את רוצה חהיות נוכחת שם

מה הקשר עם הגיס?

אם כן- עזבי את אמא שלוץתחליטינעם עצמך מה הגבולות שלך ותנסו לראות אם יש משהו שעונה עליהם (כמו צימר/abnb)

תסכמי מול בעלך מה התוכניות למהלך השבת

(מתי הוא עם הילדים, מתי את ישנה... שהוא בא לאיפה שאתם ישנים אחרי התפילה לעזור לך לצאת לסעודה וכוכו)


אם לא בא לך ולא חשוב לך להיות

אז יש לך את כל הסיבות בעולם

ומי שלא מבין- זאת בעיה שלו

לא הייתי הולכת כמה שבועות אחרי לידה ללון בפנימיה.זברה ירוקה

לגמרי לא

בלי פרנציפ ובלי כלום

לגיטימי לגמרי שלחמותך לא נוח לארח אותך

ולגיטימי לגמרי שלא תגיעי בתנאיפ הנל.


אפ יש לך דרך למצוא שפ דירה, אפילו בתשלופ, הייתי עושה את זה, השקעה במשפחה במקום הראשון.

אם אין אפשרות כזאת. לא באה. ןלא מתנצלת.

קבעלך יבוא עם הילדיפ

תודה לעונות-מולהבולה

החלטתי כרגע לא להחליט

אין בי כוח בכלל להתקשר לחמותי.... בעלי אמנם לא הסביר את המצב לגמרי

אבל שאלנו ואמרנו שלא יהיה לי נוח... לא חושבת שאני צריכה להוציא את הקרביים שלי כדי שתסכים לארח אותי בבית שלה אז זו לגמרי תהיה בעיה שלה אם אחליט לא להגיע בסוף.

כמה נקודותזווית אחרת

לגבי ההתבכיונות של הגיסות:

טבעי שבת תתבכיין לאמא שלה.אמא זה מקום שבו אפשר לבוא לקבל תמיכה וגם להתבכיין ולהתפנק.אני בטוחה שהן לא מתבכינות לחמות שלהן. כמוך בדיוק.את לרוב מציגה מצג שהכל בסדר ואת עומדת בכל אבל לאמא שלך את מדברת על הקושי וגן מתבכיינת.וזה בסדר גמור וטבעי.

לא יודעת בת כמה חמותך, אבל היא בטוח טרחה רבות לקראת החתונה ונמצאת במתח ולחץ ורוצה את השקט שלה בבית.לגמרי לגמרי מובן.

חושבת גם שחודש לאחר לידה, גם קיסרעית, טבעי לחשוב שכבר יש סוג של החלמה.לא מבקשים מכם עזרה בהכנות ואין לכם הליכה מרובה.וארגנו לכם מקום ללון כמו כולם.אמנם באותו חדר-גם אם הייתם במלון- הייתם בחדר אחד.תוכלו להגיע ובעלך יהיה עם הילדים רוב הזמן ותוכלי לנוח בחדר. לדעתי לא מפספסים שבע ברכות של אח.וזו לא בעיה שלה.זה קושי משותף.יש כאן בפורום נטיה להאשים תמיד את החמות בחוסר רגישות.זה לא נראה המקרה.

מסכימה עם הנרמול. ועם זאתהמקורית

אפשר עדיין שהיא לא תגיע אם מורכב לה ובעלה כן ייסע

זה אח שלו, לא שלה

ולא משנה מה מצופה, אם היא עדיין נורא מתקשה זה בסדר מבחינתי להחליט שלא

זה מקום אחר התנהגות אחרת של הילדים, לארוז,  לפרוק, לארגן אותם לסעודות, היא כנראה תתקשה להתנתק מזה כי בעלה ירצה להיות עם המשפחה, גם הלינה לכולם בחדר אחד יותר מאתגרת. ולדעתי גם בית מלון משפחתי במצב הזה פחות יתאים למי שרוצה שקט ולהתאושש

מצטרפתDoughnut

לעניין ההתארגנות.

במיוחד לאור השרשורים הקודמים של הפותחת נראה שהרבה עול יפול עליה בכל ההקשר של ההתארגנות ולדעתי זה בדיוק הזמן והמקום לשים את עצמה בעדיפות עליונה.

בגדול אולי את צודקתהשקט הזה
אבל זה תלוי גם בסוג החדר .. שימי לב שהיא ממש ציינה שאין שירותים בתוך החדר. זה משמעותי מאד, בטח לאישה אחרי לידה שיכול להיות שעדיין מדממת וצריכה שיהיה לה מקום נוח להחליף פדים/ תחתוניות וכו'.


אני מסכימה שהחמות לא אשמהאמאשוני

ובכלל לא חושבת שיש מה לחפש אשמים בסיטואציה.

ובכל זאת לא חושבת שיולדת צריכה לעשות כזה מאמץ לבוא, לא כי מישהו אשם שלא דואג לה,

אלא כי במצב מורכב ועמוס צריך לחשב נכון את הכוחות.

בעיני שבת שבע ברכות זה ממש לא חובה שגיסה תגיע.

בחתונה של אחותי חודש וחצי אחרי לידה יצאתי לפני החופה כי היא התעכבה ממש וכבר היה לי קשה. זה דברים שקורים וזה בסדר.


אני חושבת שהפותחת התכוונה "בעיה שלה" הכוונה לאכזבה של החמות שהיא בעיה שלה, כלומר מי שיש לו ציפיות שהשני לא יכול לעמוד בהם, יצטרך התמודד עם אי הגשמת הציפיות, בלי קשר לשאלת אשמה. שתיהן צודקות בתנאים שהן רוצות (חמות בית שקט, הכלה היולדת נוחות אחרי קיסרי ועם תינוק פצפון)

פשוט מי שמצפה לפתרון אחר "בעיה שלו"

בול מה שכתבת!מולהבולה

חמותי מהממת ואני ממש יכולה להבין אותה

אך מניסיון העבר גם כשמסרנו ממש נפש להגיע אף אחד בסוף לא העריך את זה,היא לא העריכה ולא חמי

אז אני מפיקה לקחים מראש זה הכל

ללכת למלון עם כל הילדים אחרי לידה,גם אם יתנו לי 2 חדרים-ממש ממש לא. ובמיוחד לא במצבי

אם בעזרת ה' ארגיש חזקה ומאוששת יותר אשקול אחרת את הדברים אבל עדיין לא חושבת שכדאי לי במצבי למה שתוכנן

במיוחד שכולם כן מסודרים בדירות נורמליות

משתפתחלושיאחרונה

לא הייתי בשבת חתן של אח שלי, כי הייתי שבוע אחרי לידה. כולם הבינו את זה ממש.

היום אני בקשר מעולה עם אחי וגיסתי. 

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

אני לא חושבת שזה קשור לשיכחהזברה ירוקה

כל אדם שמארח אצלו, שואל את עצמו- מה יתאים לאורחים שלי לאכול. מה מתאים

לא רק מצד כשרות. מצד הכל

גם לנו במשפחה דתלשים ואנינאוהבת שזה מדובר, שברור להם שלא נאכל אוכל שהכינו בבית, הם תמיד קונים משהו

תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

אם את מחליטה לקחתטארקו

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢


ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.


וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

כןתקומהאחרונה

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

למה, משאף כתום נחשב חזק מאוד?shiran30005

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

המשאף הכתום הוא סטרואידיםקטנה67אחרונה
סטרואידים בשאיפה משפיעים הרבה פחות מסטרואידים שניתנים בצורה סיסטמית (כלומר בכדור), זאת תרופה יעילה מאוד ויש לה את ההשפעות שלה אבל הן הרבה יותר מאוזנות והגיוניות מאשר טיפול פומי בסטרואידים ולכן גם נותנים אותה הרבה יותר בקלות. חשוב להבין שלקוצר נשימה יש השפעות מאוד משמעותיות בפני עצמו ולכן בחישוב של סיכון מול תועלת, מומלץ לקחת טיפול מניעתי עם התופעות שלו ולהימנע מהסיכונים של קוצר נשימה
עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים


מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

אוי זה נשמע נוראמחי

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגול

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
ב"ה! מעודד!!מחי
מאד תלוי בשןזברה ירוקהאחרונה

יש שיניים מורכבות ושיניים קלות.

בכל אופן, לי עקרו שן מורכבת מאד  

באותו יום הרגשתי זוועה

למחרת הרבה הרבה יותר טוב, 

 

ופעם אחרת עקרו לי שן בינה בקלות, והרגשתי מעולה, אפילן בלי משככחים, חזרתי לעבודה באותן בוקר

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

אני לא כתבתי על אנשים.כתבתי עלינובורות המים

וכבר התנצלתי אם זה פגע או נשמעמתנשא

לא לזה התכוונתי


אז אפשר לעצור את הדיון...

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.


ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…


ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!


ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.


אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה


וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל


לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

ממש ככהחנוקה

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

 

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

שמה איתי במיטהעוגת גבינה.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.


בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

תמיד נותנת משכח כאבים בסביבוצ 23:00 כשאניזברה ירוקה

הולכת לישון

כדי לא לקום לילד קודח


הכןונה בגיל הקטן... אחרי גיל 5 לא

לא מורידה.... נותנת לישון כמה שיותר ולשתות מיםחילזון 123אחרונה
רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומאחרונה

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

אולי יעניין אותך