מה הוא אומר כשאת אומרת אחרת?

אם אתם נשואים ממש מעט זמן, התפיסה שלו יכולה להיות מובנת ברמה מסוימת.

הוא מכיר משהו שעובד טוב ורוצה שתשכפלו בדיוק.

זה הזמן להראות את הצרכים שלך, ולומר נכון שאתה רוצה את זה מכל הסיבות הנכונות אבל אני רוצה את זה. ונצטרך למצוא אמצע.

(זה לא עניין של מה טוב ומה פחות, זה עניין של פשרה משותפת) כלומר, הגיוני שבעינך 3 ילדים זו משפחה אידאלית אבל תצטרך לראות מה אני רוצה. (מה אני רוצה, אבל לא מה נכון).

אם זה דפוס קבוע ומתמשך, אולי עדיין כדאי לשים את הרצון שלך על השולחן ולפנות לייעוץ זוגי. 

לק"י

למרות שאני יכולה להבין גם אותו באופן חלקי.

אבל צריך לשחרר וללמוד גמישות. אין ברירה.

לק"י

אבל לא יודעת מה כדאי לעשות.

דיברת איתו על זה פעם בצורה מפורשת? אמרת לו שאת לא חושבת שכל מה שעשו אצלו- זה מה שנכון לעשות?

בנושאים לא מהותיים הוא גם מקובע?

אמרת שאפשר לאכול פלאפל בארוחת ערב אצלכם, אף שבבית הוריו אכלו חביתה. הוא הסכים לכך אחרי ויכוחים, או שזה בכלל לא היה אישיו?

נגיד - בדרך הנכונה לצחצח שיניים גם יש לו כללים? ואיך מסדרים את המיטות בבוקר (אם בכלל)? ואיך הבית צריך להיות מסודר?

יש דברים שעשו בבית הוריו והוא לא חושב להעתיק אותם לבית שלכם?

שואלת כל מיני שאלות כדי שתצליחי אולי לשים אצבע יותר על הנקודה.

בכל אופן, אם אתם נשואים זמן קצר יחסית, כנראה שבאמת לא צריך להיבהל מזה יותר מדי. הוא אומר כרגע לפי מה שמכיר, זה לא אומר שהוא ממש יתעקש על כך בזמן אמת... 

מאוד משמעותית פה.

אם אתם שנה ראשונה: כמובן שעדיין זה מעצבן וילדותי, אבל לפעמים לוקח זמן קצת לפתוח את הראש. צריך לדבר על הדברים, להביע את הדעות והרצונות שלך ולשמוע את דעתו. האם הוא קשוב לשמוע נניח על 4 ילדים, למרות שלדעתו 3 זה מושלם או שהוא מקובע שהוא "צודק".

השאלה אם זה בקטע נוקשה ומקובע או בקטע שהוא פשוט מעריך את המשפחה שלו ולכן הדעות שלו מאוד תואמות את שלהם.

אם אתם נשואים מספר שנים וכלום לא משתנה נשמע שיש כאן עבודה יותר עמוקה על טבעונות מחשבתית והתמודדות עם דעות שונות 

אנחנו נשואים כבר 10 שנים ועד היום הסכמתי בסוף לכל מה שהוא רצה גם אם אחרי ויכוחים, והוא לא אמר עד היום שהסיבה המפורשת היא שככה הוא גדל אלא כל פעם הסביר למה עכשיו הוא צודק ואיך זה הכי טוב לנו והכי טוב לילדים שלנו אם נעשה את מה שהוא רוצה.

הוא כן אמר למשל שהוא רוצה שלילדים יהיה טוב כמו שלו היה ולכן הכי טוב לשלוח אותם לחוג כדורסל כבר מכיתה א. אבל זה נשמע אחרת ויותר הגיוני מאשר אם היה אומר מראש שכל הסיפור זה שאנחנו אמורים להיות העתק של המשפחה שלו!

עכשיו אני רוצה ילד רביעי כבר הרבה זמן ופשוט משתגעת מזה שהוא לא מוכן רק בגלל שיש לו 2 אחים בלבד. אז מבחינתו 3 ילדים זה האידיאל ואין מה לדבר.

אני גרה במקום שלא בחרתי ועכשיו אני מבינה שכל בחירה אצלנו בבית היא בצל המשפחה שלו, אבל עכשיו זאת הפעם הראשונה שאני ממש שבורה מזה ולא סתם מתבאסת. אולי כבר מאוחר מדי והייתי צריכה לעמוד על שלי עוד בפעם הראשונה...

נשמע שזה הזמן ללכת לטיפול זוגי, אבל אולי עדיף אצל פסיכולוג (אם יש דבר כזה), כדי שיהיה פה גם אבחון מדויק של הקושי (שלו ושלך - יכול להיות שאת טיפוס מרצה?)

מקווה ומתפללת בשבילכם שתמצאו את הדרך הנכונה לנהל את הזוגיות שלכם, כשלכל אחד יהיה בה את המקום הבטוח שלו❤️

היה נורמלי.

יש קשיי הסתגלות- זה טבעי.

אבל 10 שנים ללכת לפי ההחלטות של הבעל ומהסיבה הזאת - זה לא תקין.

לגבי ילד נוסף, ממש לא הייתי מוותרת.

הייתי מערבת גורם נוסף, אולי רב או משפיע אם יש לכם.

אולי הייתי מדברת עם אמא שלו באופן אישי.

יש הרבה נשים שבדיעבד ממש מצטערות שלא הביאו עוד ילד.

לא כהלשנה, לא לשתף מה קורה בינך לבין בעלך.

פשוט שיחה אישית פשוטה, גלוית לב:

תגידי למה הבאתם דווקא 3 ילדים? ולא 2 או 4?

אולי בחוויה שלה היא מצטערת שהביאה 3 וכדאי שהבן שלה ידע את זה גם. 

אבל גברת, איפה היית 10 שנים?
בלי קשר אם זה קשור למשפחה שלו או לא.
את מתארת חיים בצל ויתור תמידי,
ריצוי שלך ודיכוי של הרצונות והמחשבות שלך.
קצת קלישאתי- אבל מרגיש לי טיפול דחוף..

אשה בלב שלה יודעת מה נכון לבית.
כמה כוחות היית צריכה להשקיע בלטמון כל הזמן את האינטואיציה הנשית והאימהית שלך?
הצלחות

מה שהיה היה.

הכי נכון עכשיו להתסכל קדימה. 

אומרת לו בפירוש שאני רוצה שיגדלו כמו שאני גדלתי.

ומכאן שיתפתח שיח.

זה יכול להיות נוקב, מעצבן, מתיש

אבל שתצאו עם המסקנה הברורה- אין "אצלי נכון וככה זה"

יש - זו ההעדפה שלי. מה דעתך?

הטיעון כי ככה אני רגיל/גדלתי/מכיר לא קביל בעיני לשני הצדדים

הוא צריך לדוגמה להסביר למה 3 יחדים זה האידיאל

ומה ההבדל בין זה לבין 4

(למרות שבנושא כמה ילדים זה יותר מורכב כי בעיני ילדים מביאים רק ברצון גם אם האי רצון לא רציונלי)

לאיך הוא גדל/ היא גדלה כרגע

הרבה אנשים רוצים להביא את הבית שלהם לתוך הקשר הזוגי שנבנה

הבעיה פה היא ההתעקשות על העמדה שלו וחוסר ההתחשבות בה מצדו, והעמדה הנפשית של הוויתור שלה על הרצונות שלה

במערכת יחסים בריאה אין דיקטטורה ושני הצדדים שווים בדעותיהם גם אם הן שונות וזו נקודת המוצא. נכון שעושים וויתורים, אין שאלה בכלל, השאלה היא מאיזה מקום. אם זה וויתור מבחירה ושיח - אחלה, אבל בעומק נראה שדעתה לא נלקחת בחשבון בנושאים מהותיים כמו אזור מגורים, גודל המשפחה וכו ואולי היא וויתרה רק כי הייתה מותשת מהשיח מולו ורצתה שקט ולא כי נעשה פה ברור אמיתי שלוקח את הרצון של שניהם בחשבון

זה היה מביא איתו קושי בכל מקרה

בהתבוננות בדיעבד מה שקשה זה שיש תחושת החמצה על כל הפעמים שריצית אותו וה- אולי

אולי היום היה יותר קל

אז חבל לבזבזעל זה אנרגיות לדעתי. אין מה להסתכל אחורה עכשיו, מלבד ללמוד להבא. יש את מעכשיו והלאה. את ערה לזה שכיבית את הרצונות שלך וזה הזמן להעיר אותם בחזרה ולהנכיח אותם

לי נשמע שאין מנוס מטיפול, אבל לפני כן הייתי פותחת איתו את זה כדי להגיד שאת רוצה טיפול סביב העניין כי ההתנגשות הפכה לממש כואבת עבורך

חיבוק❤️

כמובן במסגרת שיחה בזמן רגוע שבו את מסבירה שאי אפשר תמיד ללכת רק לפי הרצון שלו וצריך להתחשב מדי פעם גם ברצון שלך גם אם זה ממש גרוע בעיניו כי בעינייך יש העדפה אחרת.

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.