אני הילד (ה) התחושתית מהסיפור שלך

הייתי שמגעת את אמא שלי

ולא הבנתי למה זה מציק לה..

חושבת שבלי קשר לשום דבר בבעיות תחושה אפשר וכדאי לטפל, הלכתי לטפל בעצמי בבגרות ומטפלת בילד שלי

אצל מרפאה בעיסוק

כאילו אם זה משגע מישהו אחר אז למה להמשיך?

מה הוא בודק אם הוא יעשה עוד פעם אז זה ימשיך להציק לי?

והייתי הולכת לטפל אם זה היה מפריע לי.

אבל באמת שזה כמעט לא בא לידי ביטוי בחיים שלי.

שיכול לגרור גם בעיות חברתיות

אצלי זה היה בשילוב רחפנות קלה כזו

ועד שמצאתי משהו שלי נעים אז לא הפסקתי כל כך מהר.

הייתי לדה קטנה ולא חשבתי לעומק

הוא ילד עליז ושמח

מאוד אוהב את הגן ואוהבים אותו

בבית לדעתי טוב לו. בדר"כ רגוע שליו ושמח כאן.

משהו עם המגע, לא נעים, מרגיש לי שפשוט רוצה לעצבן אותי.

אגב הוא גם עושה את זה לקטנה, נוגע בה ומציק לה כי רואה שזה מחרפן אותי

אבל איתה יותר קל לי להסיח את דעתו ולהמשיך הלאה

כשזה עלי יותר קשה לי.

אצלינו נראה לי שזה רגשי- מולי ברגע שהצלחתי להתאפק פעם/פעמיים/שלוש ולא להגיב כלום הוא הפסיק שה היה לי קשה ממש מודה

וגם שה עובר לאסור אחר בד''כ וצריכה שוב להתאפק וכו

(דווקא לא תחושתית כ''כ אבל הייתי אחרי לידה והיה כמה אזורים כואבים)

עזר גם שמתדלת לתת לו יותר זמן איתי יותר ליזום מולו מגע חיובי להושיב אותו עלי וכו

אני לא תחושתית במיוחד, אבל יש סוגי מגע שמקפיצים אותי.

אני חושבת שכדאי לומר כלל, כמו שאני אומרת על תינוקות: אפשר ללטף בידיים ברגליים בבטן, אבל לא בראש. ומדגימה לקטן התורן, ומלטפת יחד איתו וחוזרת על הכלל.

אז אולי אותו דבר - אפשר ללטף את אמא בגב ובצוואר (או מה שמתאים לך) אבל לא בברך.

ולחזור על הכלל הזה שוב ושוב, במנגינה של כלל ולא של אמוציות.

אני אנסה באמת להגיד לו מה אני מרשה ומה לא.

שלי... (אני לא סובלת מגע, היא חייבת מגע חזק)

אצלי לפעמים עוזר ליזום מגע, גם אם הוא לא ממש נעים לי - לפחות אני מתכוננת לזה מראש.

(לפחות אצל הילדונת שלי זה לא במודע כדי לעצבן אותי...)

הוא מבין עניין? אפשר לדבר איתו בצורה בוגרת, להסביר אילו סוגי מגע נעימים לך ואילו לא, ולבקש ממנו לגעת רק בדרך שנעימה לך? כמובן, תוך הדגשה שאת אוהבת אותו, את רק פשוט לא אוהבת את כל סוגי המגע...

הוא מאוד חכם ומבין עניין

אבל לפעמים נכנס ללופ של עקשנות.

תודה על ההזדהות!

שאפשר להגיד לו מה אפשר לעשות ומה לא

אין שום סיבה לסבול

וכמה שפחות לתת תשומת לב סביב זה, לומר בהחלטיות שלא עושים ככה ולעבור לתשומת לב אחרת

הבעיה שהוא עושה את זה בדיוק כשאני התיישבתי רגע לנוח עם כוס קפה

וואלה לא בא לי עכשיו לעשות איתו שום פעילות אלא לנוח כמה דקות.

לק"י

🙊

אז הייתי מנסה לטפל בזה כמו בכל הצקה אחרת.

אולי באמת לחפור לו שזה מציק לך, ולהזיז אותו או לקום וללכת.

מחרפן...

חשוב ללמד שלא נוגעים במישהו בצורה שלא נעימה לו. זה חשוב גם כדי שלא יפגע באחרים, וגם כדי שידע לכבד את הגוף שלו - כמו שהוא חייב לכבד גבולות של אחרים, גם אחריו חייבים לכבד את הגבולות שלו.

יחד עם זה, חשוב ללמד גם מה כן עושים:

אפשר לשאול אם מתאים עכשיו מגע.

אפשר להציע מגע בצורה לא מילולית - למשל, להושיט ידיים לחיבוק ולראות אם יש היענות.

אם אני רוצה מגע מסוג מסוים ולאמא זה לא מתאים, אפשר לנגוע בחפץ שהמגע שלו נעים, או לבדוק אם לאבא מתאים. 

אני אדבר איתו על זה

ואז הוא רץ אחרי חחח

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡