הורים שכנים חברים של המשפחה

לפזר את הילדים בין חברים ותינוק אצל המטפלת (אם מסכימה, אולי בתשלום)

את האופציות האלה אנחנו כבר שוקלים אבל לכל אחת מהן יש חסרונות בשבילנו.

יש אופציה אחרת?

אם לא שכן לא הורה ולא בייביסיטר

תנסי לחשוב על כל מבוגר אחר אחראי, לקחת את הילדים אתכם או לעשות לידה בבית.

אולי דודה שגרה בקרבת מקום?

חברה מהעבודה שתבין את הסיטואציה? גננת? מטפלת?

שבעלך יישאר בבית ואת תלכי עם דולה/חברה?

נשמע לי הזוי מצד אחד מצד שני לא רואה פה אפשרות אחרת..

חוץ מזה נראלי סגרת את כל האופציות

האופציה היחידה היא ללכת ללידה בליווי מישהו

והבעל נשאר עם הילדים 

על הטבעיות שבה ברור לרובינו שבוודאות יש איפה להשאיר ילדים גדולים כשהולכים ללדת.

מוסיפה-

אצלי פעם קבעתי עם גננת של הבן, היא גרה בשכונה וסכמנו לפני שבת אפילו איך נעיר אותם באמצע הלילה אם נצטרך לצאת.

זה יכול להיות כל אדם, אבל עדיף משפחה,

בעדיפות שהילדים יכירו (אפשר ליזום הכרות לצורך הענין)

אגיד שלידה זה מסוג המצבים שהכי לגיטימי בעולם 'ליפול' בהם

כי אי אפשר לתזמן

אז מלא אנשים נתקעים

זה הסיטואציה היחידה שבה אעיר אנשים באמצע הלילה בלי חשש, לצורך הענין...

כי ממש חשבתי על זה שזה יהיה מושלם בשבילו אבל חשבתי שאין סיכוי שאני נופלת עליה ככה (עדיין חושבת את זה, אבל מגניב שזה קרה אצלכם)

אבל יצאתי מנקודת מוצא שכולם יודעים שאני צריכה ללדת

גרים בחור, לאף אחד פה אין משפחה ליד...

ותכלס שאלתי את עצמי איפה יהיה הכי טוב לילד- 

כמובן שהצעתי תשלום (וכמובן שהיא סרבה)

ובמקרה כזה הייתי משאירה את בעלי והולכת ללכת לבד

אצלי זה לא ריאלי אבל אם עד כדי כך אין מישהו, אולי זו האופציה 

לקראת הלידה שלי המשפחה של הבייבסיטר הייתה ערוכה להקפצה, הכינו מזרונים לילדים והיה תיקים מוכנים אצלם.

הילדים הכירו את הבייביסיטר טוב כי היא שמרה עליהם בקביעות, גם את האחיות הכירו כי לפעמים הם החליפו את הבייביסיטר הקבועה.

את הבית הם קצת הכירו כי לפעמים שמרו עליהם שם.

לקראת הלידה היו שם יותר ממילא, אז הכירו יותר טוב את האמא.

אפשרות נוספת, להסיע אותם מראש להורים או לדודים, מקסימום לא תלדי באותה שבת.

עוד אפשרות, לארח אצלכם לכל השבת את ההורים או דודים.

אם לא ילדת, נהנים מהביחד.

אם כן את הולכת ללדת, האורחים נשארים לשמור על הילדים.

אפשרות אחרת, בעלך יישאר איתם בבית ותבקשי ממישהי אחרת ללוות אותך ללידה. 

אם הם מספיק גדולים אז אפשר גם להישאר לבד

אפשרויות אחרות

שכנה, בייביסיטר, לקרוא להורים או לאחים, לפזר אצל חברים, להוריד אותם בדרך לבית החולים 

אחים/אחיות, או חברה טובה.

אפשר להזמין מישהו אלייך או לשים אצלם (מכירה משפחה שקבעו עם האחות בחניה של הבית חולים- שזה בערך אמצע הדרך בין היולדת לאחות).

אפשר לבקש עזרה במקום בשמירה על הילדים בהסעה שלהם לאחת מהאופציות הנ''ל, או בהסעת בייביסיטר אליכם.

קרובי משפחה- הורים, אחים, סבתא, דודים, בני דודים. כל מי שגר קרוב ויכול להיות רלוונטי.

שכנים, חברים שגרים קרוב, חברים של הילדים מהמסגרות.

בייביסיטר, מטפלת או גננת שתשמור על הילדים בתשלום.

לנסוע איתם למישהו קרוב לבית חולים.

או מישהו שיכול לפגוש אתכם בדרך.

תחשבו על אופציות לזמנים שונים- במהלך היום, בלילה, בשבת.

שבתות אפשר להתארח.

אם אין מישהו שישמור, האם רלוונטי שתדעי לבד או בליווי של מישהו אחר, ובעלך ישאר עם הילדים?

ברוך ה' יש לנו איפה להשאיר אותם בעזרת ה' אני אסע ללדת והילדים יהיו במקום בטוח, 

פשוט אני רוצה שזה גם יהיה חוויה טובה בשבילם אז רציתי לשמוע עוד אפשרויות שאולי לא חשבתי עליהם בעצמי.

העליתם נקודות משמעותיות ובעזרת ה' הוא יכוון את המציאות שתהיה הכי טובה בשביל כולם!

אצלנו פעם שכנים דפקו בדלת ערב אחד חורפי וסוער, בקשו שנקח את ה2 הילדים כי הם נוסעים ללדת. לא סיכמנו לפני. לא ידעתי שהיא כבר צריכה ללדת. ובכלל רק לפני כמה חודשים עברנו לגור לידם. בבוקר גם התחיל שלג, לא ידענו מה אני אמורים לעשות עם הילדות ביום כזה כי עוד לא היו לנו ילדים בגיל גן ולא ידענו אם יש מוסדות חינוך. בסוף נשארו אצלנו עד אחה"צ. הכל היה טוב.

כשאני ילדתי כמה זמן אחרי זה, זה היה בהפתעה בשבת. לפני הזמן. אחים שלי שלא ידעו בכלל להתעסק עם תינוקות נשארו לשמור על הקטן- הגדול שלנו. ובמוצ"ש העבירו אותו לשכנים (אחרים, עד 23 שבעלי חזר הביתה).

לרוב לידה לא מתחילה בשניה. אפשר להספיק לקרוא למישהו , או להפגש באמצע הדרך עם קרוב משפחה רלוונטי. 

אם זה בלילה, תארגני איזו אחות שלך או של בעלך, או סבתא שתבוא לשמור או לקחת את הילדים לסבים.

אחים שלכם- בני דודים של הילדים

משפחה רחוקה

מישהו מצוות הגן של הילדים

חברים קרובים 

לק"י

(כשיש צהבת למשל🤦‍♀️).

והאמת שברגע שהאשה יולדת, בעלה יכול לחזור לילדים. רוב הנשים כנראה יוכלו להסתדר לבד אחרי הלידה (ואם הילדים במסגרות, הבעל יכול לבוא לבקר בשעות הבוקר).

זה חריג ולא תקין שאישה יולדת וחייבת להשתחרר כ"כ מהר בשביל הילדים בבית

ואם היה חלילה ניתוח עם אשפוז, היו מסתדרים?

ובעלי כמובן טיפל בהכל, אבל הוא לא היה צריך להתרוצץ בין יולדת בבית חולים לחצי מהילדים שנמצאים בעיר אחת, לחצי מהילדים שנמצאים בעיר אחרת, וגם לארגן איכשהו את הבית לחזרה עם תינוק.

ביום שישי הוא אסף את כולם הביתה (אחרי שילדתי בחמישי אחר"צ)

ואז הלך לקנות אוכל לשבת, ואז בא לשחרר אותי עם התינוק,

הגשענו הביתה פחות משעה לפני הדלקת נרות, בישלנו קצת דברים שעוד היה חסר, הבית היה מסריח ברמות, אני נכנסתי להתקלח לראשונה מהלידה ואז לישון.

בעלי יצא עם כל הילדים לבית הכנסת, אבל חסכנו לו התרוצצות וזאת הייתה המנוחה הכי טובה שיכולתי לבקש. ישנתי נורמלי, בנוחות, בלי לחלוק מקלחת עם עוד יולדת, בלי ביקורים, בלי בדיקות,

ביום ראשון בעלי לקח את התינוק לבדיקת PKU בטיפת חלב,

זאת הייתה ההתאוששות הכי מדהימה בפער. בגלל שלא הייתי מאושפזת 48 שעות, לא יכולתי ללכת לבית החלמה ולא היה צריך!

את הכסף של הבית החלמה השקענו בלקנות לי ולבעלי ארוחות צהריים מפוארות מפנקות עד הברית, כי זה כן היה לי חסר. בבוקר הוא הכין לנו ארוחות בוקר זוגיות, של סלט וחביתה ולחמים וגבינות מיוחדות,

היה מושלם ממש.

(וגם לנו לא היה איפה לשים את הילדים, בטח לא בשבת)

זו גם אופציה (למי שלא יכולה להשתחרר מוקדם. אני למשל😅 שכל הילדים שלנו היו עם צהבת, ואיכשהו אצל כולם, חוץ מהקטן, נשארתי גם בשבת. אצל 2 הייתי לבד. והיה בסדר בסוף... למרות שקצת חששתי).

אם מבחינה רפואית לא היה אפשר לשחרר אולי הייצי מוצאת מי שיישאר איתי,

בשלב שרציתי להשתחרר הייתי בלי שינה מהלילה של רביעי, עד שישי בבוקר הרגשתי שאני כבר לא מסוגלת להישאר לבד כי עד שהתינוק שלי נרדם, התינוק של השניה התעורר והיה לנו שמח בלילה,

וגם ביום לא יכולתי לנוח שניה אבל הבנתי שלא תהיה לי עזרה מאף אחד גם במהלך היום, גם בלילה וגם בשבת, זה כבר היה קצת טו מאצ בשבילי.

חלמתי על המתחברת בבית ויותר שקט.

ומצפים ממך לטפל בו כשאת חצי ישנה, והסכנה שתרדמי איתו בישיבה בצורה לא בטוחה, גדולה. זה ממש קשה, וגם מפחיד.

למרות שלפעמים האחיות יכולות ורוצות לעזור, ולקחת את הצרחן התורן לידן, אבל לא תמיד זה אפשרי.

זה מה שהכי קשה לי.

בעלי נסע עם הילדים להורים שלו, אני נשארתי בבית החולים.

ורוצה רק להגיד משהו לגבי ה-PKU -

לפני אחת הלידות שלי, חברה טובה השתחררה מהבית חולים תוך פחות מ-24 שעות מהלידה. וזה ממש עשה לי חשק לנסות גם. גם אני לגמרי מעדיפה את ההתאוששות בבית.

אבל היא אמרה שאצלה לקח השבועיים עד שהם הצליחו לעשות בסוף את הPKU (הלכו לטיפת חלב לעשות אבל לא בדקו שם כמו שצריך כי פחות מנוסים בבדיקה הזו, אז היו צריכים לחזור על זה שוב ולקח זמן...).

ואני ילדתי לא הרבה לפני פסח, אז לא רציתי לקחת סיכון שלא נספיק לעשות את הבדיקה כמו שצריך (כי יש הרבה ימי חג-שבת וגם חוה"מ שהמרפאה פעילה חלקית) אז נשארתי בבית החולים והשתחררתי אחרי 36 שעות, אחרי שעשו שם את הבדיקה.

וזה היה ממש לטובה, כי באמת אצל התינוק הזה הבדיקה היתה משמעותית. אחרי שבוע התקשרו אלי להודיע שמשהו בבדיקה לא יצא תקין. והגילוי המוקדם מאפשר טיפול ואז הכל בסדר, אבל ככל שזה מתעכב יותר - זה יכול להשפיע ולפגוע בהתפתחות... (זו ממש מטרת הבדיקה הזו. כל מה שבודקים שם זה דברים שגילוי מוקדם עושה את ההבדל בין התפתחות תקינה לפגיעה בהתפתחות).

בישוב שלנו טיפת חלב פתוחה רק פעמיים בשבוע, אז לא תמיד אפשר לזמן בדיוק בזמן. וכשהלידה בדיוק סמוכה לחג אז יותר סיכוי שיתפספס ויתעכב...

בכל מקרה - בעיני מי ששוקלת להשתחרר מוקדם ולעשות את הבדיקה בטיפת חלב, כדאי לוודא מראש שזה באמת מתאפשר בזמן המתאים לבדיקה.

יותר קלה

אני השתחררתי אחרי 24 שעות אבל לא בגלל שלא היה איפה לשים את הילד. פשוט רציתי להיות בבית.

עשינו גם את הpku בטיפת חלב

אם הייתי צריכה שוב ללדת סביר להניח שהייתי עושה את אותו הדבר

באשפוז אין לי בעיה להיות לבד ובעלי יהיה עם הילדים, בלידה אני מעדיפה שהוא יהיה איתי ולכן מחפשת פיתרון אחר לילדים.

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡