עונה מנקודת המבט הגברית שלי.

(וברור שאולי לא הכל מתאים, כי הראש והמוח הנשי שונה מזה הגברי…)

האם אתם סומכים אחד על השני באופן מלא?

רואים בצורה דומה את העתיד שלכם, מתוך זהות

או קרבה בהשקפת עולם ואורח החיים בבית שתקימו?  

לא חייבים לחשוב אותו דבר, אבל כן נדרשת הסכמה בדברים מהותיים.

הצלחתם להגיע לתקשורת בריאה ופתיחות רבה - מרגישים בטוחים ונוח לחשוף רגשות, מחשבות וגם חולשות.

לא דרמה, לא משחקים. יש תחושה של רוגע, ביטחון, נוחות. לא צריך “לרצות”, אין מאמץ מתמשך

אפשר לדבר על דברים קשים בלי פחד, בלי להיראות “קטנוני” או “מוגזם". יש הקשבה אמיתית - גם בנושאים מורכבים כמו כסף, משפחה, פרנסה, העתיד המשותף - סה"כ מצליחים לדבר על הכל ולהגיע להסכמות?

האם אתם יודעים לריב בכבוד ולגשר על פערים כדי להגיע לעמק השווה?

יש ויכוחים? ברור. אבל הם לא מרגישים כמו סוף העולם. אפשר לפתור אותם בלי פגיעות מתמשכות.

***שאלה מאוד חשובה!  השנה הראשונה לנישואים מלאה בגילוי פערים ונקודות חדשות על בני הזוג שלא צפו לפני הנישואים והחיים המשותפים! וצריך לדעת לריב ולגשר על פערים.***

אין רשימת חששות ברקע

(ושום מילה על משיכה ואהבה.  מניח שזה ברור מאליו שקיים)

כן, מכירה כאלה שבדייט ראשון-שני-שלישי ידעו שזה זה, והם חיים באושר ובעושר.

לא אני.

אף פעם לא יצאתי עם מישהו והרשתי כאילו שהוא מכיר אותי, כאילו אנחנו נשמות שהופרדנו או לא יודעת מה, ואני גם לא מצפה.

אני לא מצפה לידיעה. זה לא מתאים לי באישיות שלי.

אני מצפה לבחירה, לאמונה, לתקווה - שמימוש הפוטנציאל יהיה הצעד הנכון.

לא שלא יהיו חששות - אלא יהיו.

אף אחד לא הולך לחתום לנו שהבחירה שלנו היא נכונה.

אין זה זה בעיניי באופן וודאי

יש בחירה במכלול שנראה לי שיתאים לי, לפי סדר העדיפויות שלי

שאחרי 20 שנה, אפשר להסתכל ולהגיד "זה זה" ואני מאוד מזדהה. אני אמנם נשואה רק 5 שנים ולא 20, אבל ככל שעובר הזמן ועוברים דברים ביחד, מתחזקת הקרבה והשייכות.

בשלב לפני חתונה זה יותר "האם אני מוכנה ורוצה להקים בית עם האדם הזה''

שדווקא אחרי 20 שנה רואים שאין כזה דבר זה זה

כי הבחירה הראשונית היא רק הצעד הראשון

הזוגיות נבנית מהדרך שעושים ביחד ולא רק מהבחירה

אם עושים את הדרך בצורה נכונה

אפשר לעשות אותה עם הרבה אנשים

גם עם בחירה ראשונית פחות מדויקת

הבחירה הראשונית הכי מדויקת בעולם לא תעזור אם הדרך לא תהיה נכונה

רק את יכולה לדעת אבל לא לדעת שאת בטוח צודקת , אלא לדעת אם זה מה שאת רוצה כדי להתחתן או לא.

בהמשך יש גם בחירות..

לפני שאת שואלת איך יודעים, צריך לשאול מה זה בעצם "זה זה" בשבילך?

מה זה "הצלחה" בנישואין מבחינתך?

האם הכוונה למצוא את הכי טוב בעולם?

הכי טוב ביחס למה?

ואולי הכוונה לדעת אם הוא מתאים?

מתאים לפי מה?

אופי? שאיפות? ערכים? התנהלות?

או שאולי את שואלת איך יודעים שהוא באמת מה שהוא נראה?

מה ייתן לך ביטחון שמה שאת רואה בקשר הוא גם מה שיש באמת?

ואולי מאחורי השאלה עומדת המשאלה לדעת שיהיה לכם טוב. מן נבואה לעתיד.

אבל "טוב" לא מגיע מעצמו. טוב נבנה.

נישואין זה לא מוצר. מה שיש זה מה שיש.

זה קשר חי, שצריך ללמוד, לתחזק ולהשקיע בו.

את מניחה בעצם שאנשים עושים לפעמים בחירה לא נכונה.

איך את מגדירה "בחירה לא נכונה"?

מה גרם לזה?

על מה הם לא הסתכלו?

ומה בעינייך המשמעות וההשלכות של לבחור במשהו שהוא לא "זה זה"?

לפני שאת מחפשת “איך יודעים”, כדאי לך לברר:

מה חשוב לי? מה אני מחפשת? מה מפחיד אותי? איך מקבלת החלטות?

אחרי בירור כזה הבחירה הופכת להיות הרבה יותר

נכונה, והשאלה "איך יודעים שזה זה" מקבלת תשובה אחרת לגמרי.

אני לא בטוח ש"יודעים שזה זה", נראלי מחליטים "שזה זה".

מקווה שעזרתי.

בהצלחה!!

תקשורת - שיח כיפי מכובד שיכול לרדת לריזולציות פתיחות שיהיה החבר הכי טוב שלך שתדעו לפתור דברים בקלות. תרגישי בבית שאת לא צריכה להתעייף ולהסביר כל דבר . בקלות בזרימה יחסית

אופי - מידות שאת אוהבת שמשלימות אותך .

כימיה - מציאת חן יותר משאר האנשים ... (לדוגמה הפוכה .. לא תקין בעליל אם את חושבת על מישהו אחר שהוא יותר מוצא חן בעיניך ממנו חיצונית , זה בעיקר לגברים דווקא לנשים הם יכולות להתגבר על זה אבל לצורך העניין אצלן הנראות זה חיבור של כמה פרמטרים פחות מיפה או לא)

מטרה משותפת - יש לכם אותה מטרה לצורך העניין להקים בית דתי מלא באמונה 

אגב אל תקשיבי לכל האלה שמתחילים לסבך אותך ..

את אמורה לדעת להרגיש שיש ביניכם משהו שהוא מעבר משהו מיוחד שאת רוצה לראות אותו שאת חושבת עליו .. שאת סוג של מודה לה' שזכית בו ולא רק מודה אלא מרגישה את זה בלב שלם נקי 

היה לי קשר עם בחור שהייתי צריכה להחליט שזהו או מתחתנים או נפרדים .. רוב האנשים שהתייעצתי איתם חשבו שזה היה נכון להמשיך .. בחור טוב משפחה טובה אוהב אותי יותר מכל דבר שקיים בערך..

אבל משהו אצלי לא השתחרר כל הזמן שהייתי איך אמורים להרגיש שזה זה..

ובפנים ידעתי שזה לא זה פשוט התכחשתי

אין יום שאני לא מודה על זה בדיעבד.. כי יכולתי להתחתן איתו הוא רצה ממש אבל לפעמים צריך לעצור לרדת לרזולציות ולהבין מה מפריע אם מפריע 

. מה מכווץ אם מכווץ ..

חשוב

זה לא מספיק שהוא בחור טוב .. צריך מעבר

על נוח כתוב זה ינחמנו .. וכידוע שנוח ממנו יצאו תולדות .. אלה תולדות נוח !

חיבור עם השכינה.

(זה סודות עמוקים, אבל מה שהבאתי בהתבסס על רבינו בחיי מפורש. תפתח ותראה.)

זה בסדר אם עדיין יש חששות מהעתיד?

תלוי כמה זמן אתם יוצאים,

במגוון המפגשים והשיחות שהיו לכם, כלומר עד כמה  היתה בינכם חשיפה לצדדים שונים ומגוונים לאופי, הרגלים, אילו התמודדויות עם אתגרים זוגיים היו לכם

ולכן כדאי לענ"ד לשתף איש מקצוע בהם. לבחון ולבדוק את הדברים.

בעיני מתחתנים עם תקווה, לא ידיעה.

וזה יכול להועיל לכל אחד, בכל שלב - 

כולל אם לא יוצאים כרגע.

לפעמים המסע הזה מרגיש בודד. 

לפעמים מרגישים שאין מקום שיגיד לנו את מה שאנחנו צריכים לשמוע.

וכן, נעזרתי באנשי מקצוע בכל שלב, ובמהלך ובין קשרים רבים.

אם הייתי אומר לך שזה הוא, מה הרגש שמציף אותך?

באופן שכלי אוסיף עוד שאלות:

אתם מסתדרים טוב?

כיף לכם יחד?

היית רוצה לראות אותו יותר?

אתם מסוגלים להחזיק בית יחד ולהסתדר עם ויכוחים בנושאים קשים/רגישים?

מה גורם לך להתלבט? אחר כך אפשר לחשוב איך מתמודדים עם הסיבות הללו, האם יש עוד דברים לבחון ואיך או שזה ברור שכן?

בעיקר העליתי שאלות למחשבה, אם תרצי לשתף כאן או באישי מניח שיוכלו/אוכל להוסיף דברים חכמים יותר, אבל נראה לי שתוכלי בעיקר לענות לעצמך, בהצלחה רבה בנעימות, וכיף לקרוא שרשור כזה שמעיד על כיוון ומצב מעולה

הבן אדם צריך לשאול כנראה שזה לא זה

יותר מזה- אתה באמת חושב שזה נכון?

לע"ד כשמרגישים שאת /אתה יכולים להיות את / אתה בחברת השני/שניה כמו שאתם בלי לחשוב מה יחשבו עלי - זה זה

כי בסוף הבית זה המקום שבו אתה יכול להיות ושיקבלו אותך כמו שאתה בלי מסכות/הצגות (ומחשבות איך זה יראה/יתקבל)

אחד עם השני

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.