זה קצת בעקבות השרשור מלנ"ו וקצת בעקבות החיים שלי
אז איך שומרים על יחסים נכונים עם גברים בעבודה? כשעובדים עם בנאדם באופן יומיומי.
יש אנשים שאין לי בעיה להתנהג איתם נורמלי כי גם ככה אין לי שום רגשות אליהם, אז הכל סבבה. אבל יש כאלה שפחות טבעי.
שיותר מביך. כי יש התמגנטות טבעית, ואז אני לא יודעת מה לעשות. זה מרגיש שלא יכול להיות איתם אמצע.
אם אני מנסה להיות קרה- יצא ריחוק וחוסר נעימות, ובסוף אני עובדת עם הבנאדם אז רוצה שתהיה אוירה טובה וקלילה, אבל קשה לעצור את זה ב"אוירה טובה" וכל אחד מנסה להסתיר את החיבה שלו, וכמובן לזהות כל פעם את הגבול ההלכתי (מבחינת דיבור).
זה ממש לעבוד על לעצור את הרגשות הטבעיים שלי.
בינתיים אני פשוט מנסה לא לחבב אותו ולהיות ניטרלית לא רק כלפי חוץ, אבל זה מאתגר.
(הוא ביישן ורגיש שמסתתר מאחורי מעטה קשוח חיצונית... אבל לא הולך לו להציג את זה לידי הוא מובך קלות... ממש כמוני)
אני צריכה לנשום ולצנן את כל זה, כל פעם מחדש.
שה' יזכנו למצוא עבודות כשרות למהדרין בלי חיכוך כ"כ גבוה עם שום גבר שאינו בעלי.
עצות, מחשבות או הארות כתבו בשמחה
