הם מעלים מחירים כי הם יכולים.

אם הרבה מהלקוחות יעברו לריאו הם יורידו מחירים.

וכמו שכתבו לך יפה,

הם לא כופים על החנויות מחיר, גם המוכר בחנות צריך להרוויח.

אתה יכול להחליט אם שווה לך או לא, אם למספיק אנשים לא ישתלם ייאלצו להוריד מחיר או להפסיק לייצר.

אם היינו יותר חברה סוציאלית היינו יוצאים להפגין על יוקר המחייה והכל היה יורד..

לא אמרתי סוציואליזים מדיני, מאידך כוונתי הינה שהיינו כמו ההסתדרויות הסוציאליסטיות בתור חברה(ארגונים סוצאליסטים כגון ההסתדרויות למיניהם) אז היינו הוךכים להפגין בתור העם לטובת הצרכן ולא לטובה פוליטית למינה וכך היו יורדים מחירי הקרקעות השיעורי נהיגה וכל המונפולים האדירים של תנובה אסם וכאלה.

ולכן מחירו יכול להיות גבוה

ואפשר לא לקנות אותו (או לקנות מעט) ולא יקרה כלום.

יש הרבה מוצרי בסיס שמחירם עלה והרבה יותר קשה להסתדר בלעדיהם

כמו שסיגריות זה מוצר יקר

וכל הכסף ילך לסבסוד של מצרכים ושירותים חיוניים..

רק שהחרדים לא יטרפדו אותו.

ידוע שרק ממשלת ימין יכולה לפנות, רק ממשלת שמאל יכולה לצאת למלחמה, אז כנראה גם שרק ממשלה אמונית יכולה להטיל מס על משקאות קלים..

אם 90% אוכלים סוכר ורק 7% חולים בסכרת זאת לא סיבה מספיק טובה להטיל מס.

לעומת זאת בקרב מי ששותה שתיה מתוקה באופן קבוע האחוזים כנראה הרבה יותר גבוהים.

לדוג'- כמו שמסבסדים לחם רגיל, אפשר גם לסבסד לחם מלא. אין סיבה שלחם מלא יעלה פי שניים מלחם אחיד.

זה די שקול.

יש סיבה:

לחם לבן עולה פחות למאפיות, כי הם מוכרים את הסיבים

לאנשים שכבר יש להם רצון לאכול בריא, במקום "להכריח" אנשים שלא רוצים לאכול בריא להשתנות.

היצור של הלחם הלבן עולה למאפיות פחות בגלל כמה סיבות, אבל עיקר הפער במחיר הוא בגלל הסבסוד.

ויותר מזה- בגלל שהמאפיות לא מרוויחות מספיק מהלחם המפוקח, הן "מפצות" על זה בהעלאת המחירים של שאר הלחמים.

לוקח מאדם א ונותן לאדם ב רק כי אני אוהב את ההתנהגות של אדם ב.

יש סבסוד על לחם לבן או פיקוח מחירים שדורש מהחברות לנהל אחרת עלויות?

ובטח שלא ללחם מלא,

הצעת רעיון לשינוי המציאות ואמרתי שאני חולק עם הסבר מדוע אני חולק

כי כתבת סבסוד, זה דבר שונה בתכלית-

סבסוד - אני לוקח ממך וממני כסף כדי לממן משהו עבור אחרים.

פיקוח - אוסר על המוכר למכור ביותר ממשהו, הוא יבחר איך הוא יתמודד עם זה, האם הוא יתמחר שונה בתוך החברה, ייצר פחות, ישנה מרכיבים או משהו אחר?

ואני מניח שבכל מקרה הובן מלכתחילה מההקשר שהכוונה לפיקוח כי דיברתי על המציאות הקיימת.

אם המדינה החליטה שלחם זה מצרך בסיסי ולכן צריך לפקח על המחיר שלו, אין סיבה שקבוצה גדולה של אנשים שרוצה לצרוך לחם בריא יותר, תצטרך לשלם על זה הרבה יותר.

הוספת סבסוד זה גבייה נוספת מאנשים, צריך לכך הצדקה.

אין זכות טבעית למחיר מסוים, מחיר מייצג עלות, קביעת מחיר על ידי מערכת כלשהי חיצונית דורשת הצדקה.

עוד יותר ביחס לסבסוד, אין זכות טבעית לקבל משהו מכספי המיסים, צריך הצדקה לתת.

אתה אומר שלא צריך פיקוח ולא צריך סבסוד.

ואני מדבר על מציאות נתונה שיש פיקוח ואומר שצריך לאזן אותו.

להוריד את הפיקוח מלחם אחיד

ולשים אותו על לחם מלא.

כמובן שזה יעלה יקר יותר. אבל זה שקל אחד יקר יותר לכיכר.

אגב, יש חולים שאסור להם לחם מלא, עליהם תשית את העלות הזו?

מוצר מוזל ומפוקח.

אז לפחות שיתנו להם משהו שגם ישמור על הבריאות שלהם.

גם בננות מאוד בריאות,

גם אגוזי מלך,

גם מעדני פרו עם 20 גרם חלבון,

ומה לגבי קוואקר? למה שעניים לא יקבלו קוואקר במחיר מפוקח?

בקיצור,

אין איך לצאת מזה, הממשלה לא צריכה לקבוע מה התפריט המומלץ לאנשים עניים או לאנשים בכלל, ובטח שהיא לא צריכה לקבוע מחירים.

אלא לתת לשוק החופשי לעשות את שלו, מה שבדרך כלל מוריד מחירים יותר מאשר כל התערבות ממשלתית.

אבל המציאות כיום שיש פיקוח ולא יעבור בגרון לבטל אותו

אז לפחות שיהיה על מוצר בריא יותר

לילדים שלי אין הבדל

ואם היה אז פשוט לא היה לנו קרמבו אלא בזמנים מיוחדים

לא רואה סיבה לקנות מוצר כזה במחיר מופרז

כתבה על זה... קרמבו לעשירים בלבד?

מתכון לקרמבו ביתי: עם טריק מגניב: מתכון ביתי לקרמבו שלא תפסיקו לאכול

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד