אתמול הייתי בהשתלמות ושמעתי משהו שגרם לי לרצות לעשות שינוי וגם נורא רציתי להעביר את זה הלאה שכל האימהות ידעו 
היא סיפרה על מחקר כזה- אמא יושבת עם הילד שלה ומספרת לו סיפור. הצמידו אלקטרודות לראש של הילד למדוד את הפעילות המוחית. בזמן הסיפור מתרחשת פעילות מוחית ענפה בראש של הילד, זאת פעילות מוחית נהדרת של למידת שפה, הבנה, זיכרון, הסקת מסקנות... ואז נשמע צפצוף של הודעה והאמא קיבלה הנחיה להוריד את העיניים למסך של הטלפון ל30 שניות. בשניות האלה 70% מהפעילות בראש של הילד נכבית. אבל, מה שיותר עצוב, אחרי שהאמא מרימה את העיניים מהמסך וחוזרת לספר לילד שלה את הסיפור, הפעילות המוחית של הילד לא חוזרת למה שהיא הייתה בהתחלה.
וכמה זה קורה לכולנו, בלי שנשים לב! להסתכל כמה שניות על המסך של הטלפון תוך כדי סיפור, זה לא שהייתי עכשיו שקועה במסך, סה"כ הקדשתי זמן איכות לילד שלי. אבל כמה הטלפון יכול להרוס בלי שנשים לב.
היא הראתה שם גם סרטון מעניין שגם קשור לגמילה ממסכים, מכיוון אחר, שנרשה לעצמינו להרגיש קצת שיעמום. כיום אם יש לך עשר שניות להמתין אתה כבר שולף מהכיס מסך להעביר אותם... מצרפת קישור ומי שהאנגלית לא מספיק ברורה לה יש ביוטיוב אפשרות להוסיף כתוביות עם תרגום (תלחצו להוסיף כתוביות באנגלית ואז בהגדרות תרגום אוטומטי לעברית)
.
