בעניין החרדה שמתעוררת, לדעתי מתאים טיפול פרטני. אולי יותר התנהגותי סטייל cbt? מניחה שנגמרו לי השמות תדע להכווין טוב יותר.

ומעלה רעיון שלא תמיד מדובר- לא תמיד חייב טיפול *זוגי* בשביל נושא שנוגע גם בו.

נניח בנושא כזה, נשמע לי טוב אם תלכי לטיפול פרטני, ואולי תביאי אותו איתך למפגש שניים. לא בקטע של לטפל בו, אלא בקטע של לעזור להבנה שלו אותך בנושא הזה.

כמובן שזה צריך לבוא אחרי שאת והמטפלת הגעתן להבנות ומסקנות כאלו ואחרות.

מולו - בנושא החרדה שלך… נראה לי באמת חשוב שיבין שזה מגיע מקושי שהוא לא קשור בו. זה לא שהוא עושה משהו רע, זה לא שאותו את לא אוהבת. זה שהעוררות מעלה בך חרדה. קצת כמו שלפעמים עוזר להבין שהאיש שלך לא סתם שוכח ולא שם על מה שאת מבקשת, אלא מתמודד עם קשב וריכוז, וזה לא בגלל משהו מולך.

בנושא המשיכה, שאמרת שיש בסיס לדבר. אני אוהבת להסתכל על הדברים כמכלול. אמרת שיש בו כמה פיצ'רים שיפים בעינייך ואת נמשכת אליהם? אז כמכלול הוא מושך וחתיך בעינייך. ואפשר להחמיא על הדברים היפים בעינייך ועל הבכללי… מניחה שגם הוא לא נמשך לכל חלק וחלק בך. אבל את יפה בעיניו, ויש דברים בך שהם יפים בעיניי. אז יחמיא על זה.

(לא חייב להימשך לשערות שיש לו בגב, אז גם כנראה שלא תחמיאי על זה. אבל הוא עדיין יכול להיות חתיך.)

כפרויקט - תסתכלי על דוגמניות. או על נשים ממש יפות בעינייך. עכשיו תפרקי ותסתכלי דבר דבר. כל פרט אצלן יפה? גם האף, גם העיניים, גם הפה, גם החיוך, גם האוזניים, גם העור, גם הצוואר שעדיין עם עור מתוח (או שלא), ונקודות החן, והשומות וכו וכו. הכל יפה? כנראה שלא. אבל הן עדיין יפות? כן. 

מרגול, תודה על התגובה המושקעת, כמובן זה מדובר בינינו וידוע לו שלא קשור אליו.

לקבי עניין המראה, מה שתיארת על דוגמניות זה הפוך - נראות כללית לעומת פרטים..

מקקה, יודעת אם אפשר טיפול תרופתי לחרדה בהריון?

אני לקחתי ציפרלקס ויצאה לי ילדה מהממת.

יש תרופות שמותרות

עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ט"ז בכסלו תשפ"ו 21:25

עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ט"ז בכסלו תשפ"ו 21:24

רק כעת מצליחה להגיע לתיוג שלך, מתנצלת על העיכוב במענה.

אנסה לכתוב את הנקודות שעולות לי:

א. קודם כל משמח מאוד לשמוע שמצאתם אחד את השנייה ב"ה

שטוב לכם יחד ב"ה

שבעלך איש טוב מאוד

שיש ביניכם תקשורת טובה והדברים מדוברים ביניכם בפתיחות ושקיפות

שאת בהריון ב"ה

שאת נמשכת לבעלך על בסיס מהותי ואיכותי ולא רק פיזי

שיש דברים במראה החיצוני שלו שיפים בעינייך

שאת מחמיאה לו עליהם

שטוב לך איתו מאוד גם באופן כללי וגם בפן המיני

שאת שומעת ממנו הרבה כמה את יפה בעיניו

שיש לך הבנה לכמה חשוב גם לו לשמוע זאת

שהייתם בטיפול זוגי שהיטיב איתכם

ובטוחה שיש עוד דברים שמאוד טובים, נקודות אור חזקות ומאירות שיכולות להכיל בתוכן הרבה מהתהליך להתקדמות גם במה שעדיין לא.

לכן את כל הסעיפים הללו - ממש סעיף סעיף ומילה מילה כדאי לחזק

גם בינך לבין עצמך

וגם בינך לבין בעלך

ממש להגדיל זאת, להעצים זאת, לא לקחת זאת כמובן מאליו, לומר זאת, להנכיח זאת בקירות הלב ובאוזני השני.

ב. המשפט המרכזי שתיארת שבעצם מהווה חסם אובייקטיבי ומשמעותי הוא: "אני מגיעה לחרדה במצבי עוררות גבוהה."

כאן הייתי מתעכבת ומנסה קודם כל להבין יותר לעומק את המשפט הזה.

אם אכן מדובר בחרדה - אזי הכתובת הטיפולית לכך היא איש מקצוע עם הסמכה לטיפול במורכבויות כאלו כמו חרדה, כלומר בעל תואר שני טיפולי כגון פסיכולוג קליני / עו"ס קליני / פסיכותרפיסט עם הסמכה.

וחשוב לדייק את המענה הזה לחרדה עצמה.

אם את סובלת מחרדה ששמה לך מחסום פעם אחר פעם במצבי עוררות - חשוב לנטרל אותה. לטפל בה, מהשורש. כאשר השורש יתרפא - לא יהיה יותר מחסום להגעה למצבי עוררות גבוהה וממילא הכיוון של ההתקדמות יוכל להתרחש יותר בקלות ובאין מפריע.

כל דבר אחר שלא יגע בשורש וינסה רק לעקוף את החרדה - לא יהיה יעיל כמו לרפא את החרדה עצמה שהיא הבסיס כאן.

לכן מחזקת אותך למצוא כתובת טיפולית מתאימה מוסמכת ורגישה לעניין זה וב"ה להיות מלווה ועטופה עד לריפוי השלם של החרדה ולאיכות חיים נפלאה וגבוהה ומתוקה ב"ה!

ג. ובהמשך ישיר לסעיף ב,

גם כל מה שתיארת אח"כ הוא בעצם פועל יוצא של כל החרדה הזו - 

שקשה לך נורא לחזור לסיטואציה אחרי גל חרדה כזה - שזה הכי הכי טבעי הגיוני אנושי ואפילו מתבקש שיש!

מה שמפעיל הפעם אצל בעלך מנגנון הגנה שהוא מרגיש אולי דחוי /  לא אהוב / לא מושך / לא רצוי / מעורער ובלי יציבות וביטחון שם וכן הלאה - 

ומפעיל בחזרה גם אצלך מנגנון שמה את מרגישה שם ומה מתעורר בך -

גם בינך לבין עצמך עם גל החרדה שעולה

שזה לכשעצמו מבהיל נורא, מפחיד נורא, קשה מנשוא

וגם המחשבות שלך על אותו גל במה שנקרא מטא-קוגניטציה שזה המחשבה על מה קורה לך "מלמעלה", ומחשבות כמו "אז מה קורה איתי בכלל?!"

או "מה לא בסדר בי?!" / "מה דפוק בי?!" (חלילה חלילה שום דבר בך לא דפוק! רק כתבתי כאן קולות של מחשבות שעלולות לצוץ)

או "למה בגללי הכל ואני הורסת הכל?!" (כנ"ל את לא אשמה ולא הורסת ולא לא בסדר או שום דבר דומה לזה!)

וגם מפעיל בך את מה שמתעורר בך בינך לבין בעלך -

אולי מחשבות כמו (שוב - כמובן שהן לא נכונות כלל! אלא רק כותבת את המחשבות שעלולות לצוץ גם פה):

"מסכן איך הוא סובל בגללי"

או "איך אני מאכזבת אותו"

או "למה הוא צריך את התיק הזה בכלל?!"

או כל מחשבה אחרת שבעצם טומנת בחובה את האכפתיות שלך לאושר ולטוב של בעלך, את הרצון שיהיה לו טוב, את הרצון שאת תהיי הטוב הזה עבורו,

את הרצון שהזוגיות שלכם והמיניות שלכם תהיה טובה בלי מחסומים או אתגרים וכן הלאה.

וכל המקומות הללו הם באמת אנושיים כ"כ יקרה

והם כולם צריכים לקבל חיבוק ענק

ולגיטימציה

והבנה

ומקום

וליווי

וכלים

וגם ריפוי ב"ה

ולגבי המשפט שכתבת: "לא ידוע לי על טראומה שקשורה לנושא, אבל זה מתנהג כמו."

חשוב להציף את המשפט הזה מול הכתובת הטיפולית כנזכר בסעיף ב. שלה יש את ההתמחות ללוות אותך יד ביד וצעד צעד גם בתוך מה זה כן ומה זה לא,

ואם זה כן כך אז מה לעשות, ואם זה לא כך אז מה לעשות וכו'.

ד. גם המקום של בעלך בפני עצמו חשוב להבנה ותיקשור ביניכם -

כלומר קודם כל להבין את עצמי עד הסוף - אני לעצמי ובעלי לעצמו

ואח"כ ליצור הבנה הדדית אחד של השנייה עד הסוף

ואח"כ לתת אני לעצמי ובעלי לעצמו ניראות שלמה למה שהוא מרגיש ולכל מה שיש בתוכו שם

ואז כנ"ל לשני/ה

ורק אז לחשוב על פתרונות.

והמקום הזה של בעלך שכפי שתיארת מרגיש דחוי

ומאוד רגיש שם, כי כנראה יש שם מטענים רגשיים של דחייה שהוא חווה או הרגיש בעבר (גם אם לא התכוונת כלל כמובן! ובטח שלא התכוונת! פשוט זה מה שהוא חווה והרגיש)

אז הרגישות הזו יוצרת כפתורים רגשיים שמובילים לפעולה דרך מנגנון הגנה ולא דרך מי שאני באמת ללא טריגרים או כפתורים רגישים או "סכינים" ו"איומים" על צורך לא ממומש שלי של להרגיש אהוב, רצוי, מושך, טוב, שווה ובעל ערך עבור אשתי או כל צורך אחר דומה או שונה שיש לו שם.

והעמקה בכך - גם בעצם המקום הזה של בעלך,

וגם באיך מתמודדים עם זה נכון בזוגיות

חשובה מאוד.

ה. בהמשך לסעיף ד - גם מיקוד והעמקה בעניין המשיכה עבור בעלך חשובים - באיך הוא חווה שאת נמשכת אליו,

באיך הוא מרגיש שאת לא מספיק נמשכת אליו, בעל איפה זה יושב אצלו ואיפה זה פוגש אותו, בדיוקים שלו מול העניין, ובעיקר באיך לפתור את זה ולהגיע להרמוניה גם שם.

שהוא יצליח להרגיש ולקבל ממך את מה שהוא עבורך ובלבך.

ושאת תצליחי להעביר זאת.

ואם יש שם עוד עניינים או חסמים או שוני או שפות שונות של אהבה או כל דבר אחר - חשוב לזהות זאת ולמקד עוד ולדייק עוד את הפתרונות.

ובינתיים להמשיך ולחזק את כל המה כן - כמו שפירטתי בסעיף א'

להמשיך לומר לו ברחל בתך הקטנה כמה את כן נמשכת אליו, ובמה, ולהחמיא על כל המה שכן, ולהדגיש כמה טוב לך איתו בכל המובנים.

ובכל השאר שעוד נשאר - העמקה בסעיף הזה + ריפוי גם של כל החרדה מסעיף ב' - שניהם יכולים לעזור בעניין. כי בסופו של דבר אדם הוא מכלול והכל קשור להכל, והתקדמות בעניין א' יכולה לעזור גם בעניין ב'.

לכן מיקוד בשני הכיוונים הללו יכול לעזור כאן ב"ה.

וכתבת שהייתם בטיפול זוגי שהיטיב איתכם אבל לא פתר הכל - אולי שווה לחזור לשם ולהתייעץ על המקום שלכם עכשיו וההתמודדויות שלכם כרגע?

כי אם זה מקום שהטיב אתכם שווה לנסות.

ואם זה לא רלוונטי אז לחפש הלאה מה כן יכול לתת לכם מענה מותאם ומדויק יותר.

ו. גם לעניין ההריון שעכשיו ב"ה - אפשר לחשוב אם יש השפעה (בנוסף לכל האמור ולא במקום כמובן),

או על הנושא עצמו של חיי האישות

או על החרדה עצמה

או על ההרגשה הכללית

או כל דבר אחר

ולפי זה לראות אם אפשר אפילו לדייק עוד יותר את הכיוונים והפתרונות וכל המענה.

זה מה שעלה לי כרגע,

רוצה לשלוח לך עוד חיבוק גדול

לחזק אותך שאת נשמעת אישה אוהבת וטובה כ"כ

וגם בעלך

וגם הזוגיות שלכם

ולחזק אותך להאמין בעצמך וביכולת שלך ושלכם לצלוח גם את האתגר הזה ואף לצמוח ממנו עוד ועוד ולהגיע לגבהים חדשים, עומקים חדשים, לבנות בכם ולכם עוד קומה נוספת וב"ה לזכות למתיקות שלמה ולהינות מפרי עמכלם 

המון ברכה והצלחה ורק בשורות טובות יקרה ❤️

בתחילת ההודעה ויצא ככה פחות קריא עם כל שורות העריכה הללו בהתחלה...

(הייתי בטוחה שאספיק לערוך את השגיאות הקטנות לפני הזמן המוקצב שבו עדיין אין את השורות האלה )

לא נורא,

רק חשוב לי שזה יאפשר לך לקרוא בנוחות גם את השורה שממש צמודה לכל שורות העריכה וכמובן הלאה,

[ואם כבר אז אתקן כבר כאן גם את המילה "עמלכם" במקום "עמכלם" שיצאה לי בטעות בסוף ההודעה במקום ליצור שורה נוספת של עריכה ]

ואז תופיע רק פעם אחת שורה של עריכה.

כנראה עבר יותר מדי זמן.

ובכללי ידעתי שיש כמה דקות שניתן לערוך לפני שקוראים/מגיבים על ההודעה ושיערתי שהן נגמרו.

יכול להיות ששינו את זה ויש יותר זמן? עד מתי בעצם?

(מכירה מההנהלה של הפורומים שניתן לערוך בתור מנהלת בכל זמן, אבל בתור מגיבה רק באופן המוקצב הזה )

לק"י

גם אחרי שהגיבו. גם אני שמתי לב.

(ברוב רחפנותי הגבתי לך, ולא חשבתי שלא תוכלי לערוך🤦‍♀️ אני יכולה לערוך לך אם תרצי).

ותודה רבה יקרה על ההצעה, אך במילא גם בעריכת מנהל יהיה כתוב "נערך ע"י מנהל" לכן אולי כבר נשאיר כך וזהו 😅

קראתי פעמיים ובטח אקרא שוב ..

ואחשוב על כך הנקודות שציינת

תצליחי בכל ב"ה! ❤️

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡