אתגרים אישייםאנונימית בהו"ל

אשמח להתייעץ בנושא אישי.

אקדים ואומר שהתחתנו בגיל לא צעיר, אנחנו נשואים מספר שנים.  בעלי איש טוב מאד וטוב לנו יחד ב"ה.

עם זאת, יש לנו אתגרים בתחום המיניות.

אני מגיעה לחרדה במצבי עוררות גבוהה. קשה לי נורא לחזור לסיטואציה אחרי גל חרדה כזה וזה נורא מערער את שנינו. לא ידוע לי על טראומה שקשורה לנושא, אבל זה מתנהג כמו.

ובעלי נורא רגיש לדחייה וכל הערה קטנה על משהו, או שאני לא נענית כשהוא מציע מתפרש אצלו כדחייה גדולה.

בנוסף, הוא מרגיש שאני לא מספיק נמשכת אליו והיה רוצה לשמוע ממני כמה שהוא מושך אותי פיזית.  עכשיו, יש לדבר הזה בסיס אמיתי, אני נמשכת לבעלי אך המשיכה שלי אליו עוד משלב ההיכרות לא היתה על הבסיס הפיזי. יש דברים ספציפיים במראה שלו שיפים בעיניי ואני מחמיאה לו עליהם. אני גם אומרת לו שטוב לו איתו- באופן כללי וגם בפן המיני, וזה נכון מאד. ועדיין מאד חסר לו להרגיש ולשמוע כמה שהוא גבר יפה תואר ומושך, ואני יכולה להבין את זה דווקא מהצד שלי ששומעת ממנו הרבה כמה אני יפה בעיניו.


היינו בטיפול זוגי שהיטיב איתנו אבל לא פתר את הכל.


אשמח לשמוע כיווני מחשבה

מתייגת את @נגמרו לי השמות שאם תהיה לך אפשרות להגיב, אשמח לקרוא אותך..


תודה

את מעלה שני עניינים. מול עצמך ומולו.מרגול

בעניין החרדה שמתעוררת, לדעתי מתאים טיפול פרטני. אולי יותר התנהגותי סטייל cbt? מניחה שנגמרו לי השמות תדע להכווין טוב יותר.

ומעלה רעיון שלא תמיד מדובר- לא תמיד חייב טיפול *זוגי* בשביל נושא שנוגע גם בו.

נניח בנושא כזה, נשמע לי טוב אם תלכי לטיפול פרטני, ואולי תביאי אותו איתך למפגש שניים. לא בקטע של לטפל בו, אלא בקטע של לעזור להבנה שלו אותך בנושא הזה.

כמובן שזה צריך לבוא אחרי שאת והמטפלת הגעתן להבנות ומסקנות כאלו ואחרות.


מולו - בנושא החרדה שלך… נראה לי באמת חשוב שיבין שזה מגיע מקושי שהוא לא קשור בו. זה לא שהוא עושה משהו רע, זה לא שאותו את לא אוהבת. זה שהעוררות מעלה בך חרדה. קצת כמו שלפעמים עוזר להבין שהאיש שלך לא סתם שוכח ולא שם על מה שאת מבקשת, אלא מתמודד עם קשב וריכוז, וזה לא בגלל משהו מולך.


בנושא המשיכה, שאמרת שיש בסיס לדבר. אני אוהבת להסתכל על הדברים כמכלול. אמרת שיש בו כמה פיצ'רים שיפים בעינייך ואת נמשכת אליהם? אז כמכלול הוא מושך וחתיך בעינייך. ואפשר להחמיא על הדברים היפים בעינייך ועל הבכללי… מניחה שגם הוא לא נמשך לכל חלק וחלק בך. אבל את יפה בעיניו, ויש דברים בך שהם יפים בעיניי. אז יחמיא על זה.

(לא חייב להימשך לשערות שיש לו בגב, אז גם כנראה שלא תחמיאי על זה. אבל הוא עדיין יכול להיות חתיך.)


כפרויקט - תסתכלי על דוגמניות. או על נשים ממש יפות בעינייך. עכשיו תפרקי ותסתכלי דבר דבר. כל פרט אצלן יפה? גם האף, גם העיניים, גם הפה, גם החיוך, גם האוזניים, גם העור, גם הצוואר שעדיין עם עור מתוח (או שלא), ונקודות החן, והשומות וכו וכו. הכל יפה? כנראה שלא. אבל הן עדיין יפות? כן. 

האמתמקקה
שהייתי שוקלת טיפול תרופתי נגד חרדה. זה יכול לפתור את העניין יחסית ממש בקלות. מניסיון אישי
תודה לשתיכןאנונימית בהו"ל

מרגול, תודה על התגובה המושקעת, כמובן זה מדובר בינינו וידוע לו שלא קשור אליו.

לקבי עניין המראה, מה שתיארת על דוגמניות זה הפוך - נראות כללית לעומת פרטים..

מקקה, יודעת אם אפשר טיפול תרופתי לחרדה בהריון?

אפשר טיפול תרופתי לחרדה בהריוןשלומית.
כמובן להתייעץ עם פסיכיאטר אילו תרופות מותר 
אפשרמקקה

אני לקחתי ציפרלקס ויצאה לי ילדה מהממת.

יש תרופות שמותרות

שלום יקרה,נגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ט"ז בכסלו תשפ"ו 21:26

עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ט"ז בכסלו תשפ"ו 21:25

עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ט"ז בכסלו תשפ"ו 21:24

רק כעת מצליחה להגיע לתיוג שלך, מתנצלת על העיכוב במענה.

 

אנסה לכתוב את הנקודות שעולות לי:

א. קודם כל משמח מאוד לשמוע שמצאתם אחד את השנייה ב"ה

שטוב לכם יחד ב"ה

שבעלך איש טוב מאוד

שיש ביניכם תקשורת טובה והדברים מדוברים ביניכם בפתיחות ושקיפות

שאת בהריון ב"ה

שאת נמשכת לבעלך על בסיס מהותי ואיכותי ולא רק פיזי

שיש דברים במראה החיצוני שלו שיפים בעינייך

שאת מחמיאה לו עליהם

שטוב לך איתו מאוד גם באופן כללי וגם בפן המיני

שאת שומעת ממנו הרבה כמה את יפה בעיניו

שיש לך הבנה לכמה חשוב גם לו לשמוע זאת

שהייתם בטיפול זוגי שהיטיב איתכם

 

ובטוחה שיש עוד דברים שמאוד טובים, נקודות אור חזקות ומאירות שיכולות להכיל בתוכן הרבה מהתהליך להתקדמות גם במה שעדיין לא.

לכן את כל הסעיפים הללו - ממש סעיף סעיף ומילה מילה כדאי לחזק

גם בינך לבין עצמך

וגם בינך לבין בעלך

ממש להגדיל זאת, להעצים זאת, לא לקחת זאת כמובן מאליו, לומר זאת, להנכיח זאת בקירות הלב ובאוזני השני.

 

ב. המשפט המרכזי שתיארת שבעצם מהווה חסם אובייקטיבי ומשמעותי הוא: "אני מגיעה לחרדה במצבי עוררות גבוהה."

 

כאן הייתי מתעכבת ומנסה קודם כל להבין יותר לעומק את המשפט הזה.

אם אכן מדובר בחרדה - אזי הכתובת הטיפולית לכך היא איש מקצוע עם הסמכה לטיפול במורכבויות כאלו כמו חרדה, כלומר בעל תואר שני טיפולי כגון פסיכולוג קליני / עו"ס קליני / פסיכותרפיסט עם הסמכה.

וחשוב לדייק את המענה הזה לחרדה עצמה.

אם את סובלת מחרדה ששמה לך מחסום פעם אחר פעם במצבי עוררות - חשוב לנטרל אותה. לטפל בה, מהשורש. כאשר השורש יתרפא - לא יהיה יותר מחסום להגעה למצבי עוררות גבוהה וממילא הכיוון של ההתקדמות יוכל להתרחש יותר בקלות ובאין מפריע.

כל דבר אחר שלא יגע בשורש וינסה רק לעקוף את החרדה - לא יהיה יעיל כמו לרפא את החרדה עצמה שהיא הבסיס כאן.

לכן מחזקת אותך למצוא כתובת טיפולית מתאימה מוסמכת ורגישה לעניין זה וב"ה להיות מלווה ועטופה עד לריפוי השלם של החרדה ולאיכות חיים נפלאה וגבוהה ומתוקה ב"ה!

 

ג. ובהמשך ישיר לסעיף ב,

גם כל מה שתיארת אח"כ הוא בעצם פועל יוצא של כל החרדה הזו - 

שקשה לך נורא לחזור לסיטואציה אחרי גל חרדה כזה - שזה הכי הכי טבעי הגיוני אנושי ואפילו מתבקש שיש!

מה שמפעיל הפעם אצל בעלך מנגנון הגנה שהוא מרגיש אולי דחוי /  לא אהוב / לא מושך / לא רצוי / מעורער ובלי יציבות וביטחון שם וכן הלאה - 

ומפעיל בחזרה גם אצלך מנגנון שמה את מרגישה שם ומה מתעורר בך -

גם בינך לבין עצמך עם גל החרדה שעולה

שזה לכשעצמו מבהיל נורא, מפחיד נורא, קשה מנשוא

וגם המחשבות שלך על אותו גל במה שנקרא מטא-קוגניטציה שזה המחשבה על מה קורה לך "מלמעלה", ומחשבות כמו "אז מה קורה איתי בכלל?!"

או "מה לא בסדר בי?!" / "מה דפוק בי?!" (חלילה חלילה שום דבר בך לא דפוק! רק כתבתי כאן קולות של מחשבות שעלולות לצוץ)

או "למה בגללי הכל ואני הורסת הכל?!" (כנ"ל את לא אשמה ולא הורסת ולא לא בסדר או שום דבר דומה לזה!)

 

וגם מפעיל בך את מה שמתעורר בך בינך לבין בעלך -

אולי מחשבות כמו (שוב - כמובן שהן לא נכונות כלל! אלא רק כותבת את המחשבות שעלולות לצוץ גם פה):

"מסכן איך הוא סובל בגללי"

או "איך אני מאכזבת אותו"

או "למה הוא צריך את התיק הזה בכלל?!"

או כל מחשבה אחרת שבעצם טומנת בחובה את האכפתיות שלך לאושר ולטוב של בעלך, את הרצון שיהיה לו טוב, את הרצון שאת תהיי הטוב הזה עבורו,

את הרצון שהזוגיות שלכם והמיניות שלכם תהיה טובה בלי מחסומים או אתגרים וכן הלאה.

 

וכל המקומות הללו הם באמת אנושיים כ"כ יקרה

והם כולם צריכים לקבל חיבוק ענק

ולגיטימציה

והבנה

ומקום

וליווי

וכלים

וגם ריפוי ב"ה

 

ולגבי המשפט שכתבת: "לא ידוע לי על טראומה שקשורה לנושא, אבל זה מתנהג כמו."

חשוב להציף את המשפט הזה מול הכתובת הטיפולית כנזכר בסעיף ב. שלה יש את ההתמחות ללוות אותך יד ביד וצעד צעד גם בתוך מה זה כן ומה זה לא,

ואם זה כן כך אז מה לעשות, ואם זה לא כך אז מה לעשות וכו'.

 

ד. גם המקום של בעלך בפני עצמו חשוב להבנה ותיקשור ביניכם -

כלומר קודם כל להבין את עצמי עד הסוף - אני לעצמי ובעלי לעצמו

ואח"כ ליצור הבנה הדדית אחד של השנייה עד הסוף

ואח"כ לתת אני לעצמי ובעלי לעצמו ניראות שלמה למה שהוא מרגיש ולכל מה שיש בתוכו שם

ואז כנ"ל לשני/ה

ורק אז לחשוב על פתרונות.

 

והמקום הזה של בעלך שכפי שתיארת מרגיש דחוי

ומאוד רגיש שם, כי כנראה יש שם מטענים רגשיים של דחייה שהוא חווה או הרגיש בעבר (גם אם לא התכוונת כלל כמובן! ובטח שלא התכוונת! פשוט זה מה שהוא חווה והרגיש)

אז הרגישות הזו יוצרת כפתורים רגשיים שמובילים לפעולה דרך מנגנון הגנה ולא דרך מי שאני באמת ללא טריגרים או כפתורים רגישים או "סכינים" ו"איומים" על צורך לא ממומש שלי של להרגיש אהוב, רצוי, מושך, טוב, שווה ובעל ערך עבור אשתי או כל צורך אחר דומה או שונה שיש לו שם.

והעמקה בכך - גם בעצם המקום הזה של בעלך,

וגם באיך מתמודדים עם זה נכון בזוגיות

חשובה מאוד.

 

ה. בהמשך לסעיף ד - גם מיקוד והעמקה בעניין המשיכה עבור בעלך חשובים - באיך הוא חווה שאת נמשכת אליו,

באיך הוא מרגיש שאת לא מספיק נמשכת אליו, בעל איפה זה יושב אצלו ואיפה זה פוגש אותו, בדיוקים שלו מול העניין, ובעיקר באיך לפתור את זה ולהגיע להרמוניה גם שם.

שהוא יצליח להרגיש ולקבל ממך את מה שהוא עבורך ובלבך.

ושאת תצליחי להעביר זאת.

ואם יש שם עוד עניינים או חסמים או שוני או שפות שונות של אהבה או כל דבר אחר - חשוב לזהות זאת ולמקד עוד ולדייק עוד את הפתרונות.

 

ובינתיים להמשיך ולחזק את כל המה כן - כמו שפירטתי בסעיף א'

להמשיך לומר לו ברחל בתך הקטנה כמה את כן נמשכת אליו, ובמה, ולהחמיא על כל המה שכן, ולהדגיש כמה טוב לך איתו בכל המובנים.

ובכל השאר שעוד נשאר - העמקה בסעיף הזה + ריפוי גם של כל החרדה מסעיף ב' - שניהם יכולים לעזור בעניין. כי בסופו של דבר אדם הוא מכלול והכל קשור להכל, והתקדמות בעניין א' יכולה לעזור גם בעניין ב'.

לכן מיקוד בשני הכיוונים הללו יכול לעזור כאן ב"ה.

 

וכתבת שהייתם בטיפול זוגי שהיטיב איתכם אבל לא פתר הכל - אולי שווה לחזור לשם ולהתייעץ על המקום שלכם עכשיו וההתמודדויות שלכם כרגע?

כי אם זה מקום שהטיב אתכם שווה לנסות.

ואם זה לא רלוונטי אז לחפש הלאה מה כן יכול לתת לכם מענה מותאם ומדויק יותר.

 

ו. גם לעניין ההריון שעכשיו ב"ה - אפשר לחשוב אם יש השפעה (בנוסף לכל האמור ולא במקום כמובן),

או על הנושא עצמו של חיי האישות

או על החרדה עצמה

או על ההרגשה הכללית

או כל דבר אחר

ולפי זה לראות אם אפשר אפילו לדייק עוד יותר את הכיוונים והפתרונות וכל המענה.

 

זה מה שעלה לי כרגע,

רוצה לשלוח לך עוד חיבוק גדול

לחזק אותך שאת נשמעת אישה אוהבת וטובה כ"כ

וגם בעלך

וגם הזוגיות שלכם

ולחזק אותך להאמין בעצמך וביכולת שלך ושלכם לצלוח גם את האתגר הזה ואף לצמוח ממנו עוד ועוד ולהגיע לגבהים חדשים, עומקים חדשים, לבנות בכם ולכם עוד קומה נוספת וב"ה לזכות למתיקות שלמה ולהינות מפרי עמכלם 

 

המון ברכה והצלחה ורק בשורות טובות יקרה ❤️

אוי רואה שכל פעם שערכתי זה הוסיף את שורת העריכהנגמרו לי השמות

בתחילת ההודעה ויצא ככה פחות קריא עם כל שורות העריכה הללו בהתחלה...

(הייתי בטוחה שאספיק לערוך את השגיאות הקטנות לפני הזמן המוקצב שבו עדיין אין את השורות האלה )

לא נורא,

רק חשוב לי שזה יאפשר לך לקרוא בנוחות גם את השורה שממש צמודה לכל שורות העריכה וכמובן הלאה,

[ואם כבר אז אתקן כבר כאן גם את המילה "עמלכם" במקום "עמכלם" שיצאה לי בטעות בסוף ההודעה במקום ליצור שורה נוספת של עריכה ]

את יכולה לערוך עוד פעם ולמחוק את השורות האלהיעל מהדרום
לק"י


ואז תופיע רק פעם אחת שורה של עריכה.

תודה יקרה, ניסיתי כעת אך לא עבדנגמרו לי השמות

כנראה עבר יותר מדי זמן.

ובכללי ידעתי שיש כמה דקות שניתן לערוך לפני שקוראים/מגיבים על ההודעה ושיערתי שהן נגמרו.

יכול להיות ששינו את זה ויש יותר זמן? עד מתי בעצם?

(מכירה מההנהלה של הפורומים שניתן לערוך בתור מנהלת בכל זמן, אבל בתור מגיבה רק באופן המוקצב הזה )

לאחרונה יש יותר זמן לערוךיעל מהדרום

לק"י


גם אחרי שהגיבו. גם אני שמתי לב.

(ברוב רחפנותי הגבתי לך, ולא חשבתי שלא תוכלי לערוך🤦‍♀️ אני יכולה לערוך לך אם תרצי).

טוב לדעת נגמרו לי השמות

ותודה רבה יקרה על ההצעה, אך במילא גם בעריכת מנהל יהיה כתוב "נערך ע"י מנהל" לכן אולי כבר נשאיר כך וזהו 😅

תודה עצומהאנונימית בהו"ל

קראתי פעמיים ובטח אקרא שוב ..

ואחשוב על כך הנקודות שציינת

בשמחה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות

תצליחי בכל ב"ה! ❤️

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנואחרונה

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדניתאחרונה

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאניאחרונה

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

עכשיו כבר שבוע 8 חושבת בקופסאאחרונה

סתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח

בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.

אני ממש מתרגשת.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.