1. כמות לארוחה של חלב שאוב זה בין 100-120 (בדיוק היום! שמעתי את זה מיועצת הנקה) ולבקש מהמטפלת שתעשה הפסקה יזומה אחרי 50-6- מל' כדי לתת לו להוציא אויר ואז אם הוא רוצה להביא לו את השאר. (אז אולי כן לחלק ל2. הבאת לו שאוב בבית? כמה הוא אכל?)

2. הייתי מביאה לפי כמות של כל 3 שעות + חצי כמות ספייר. אם יש לך. ולבקש מהמטפלת שתביא לו את הטעימות בין הארוחות- לא כשהוא מידי רעב.

3. אני שוטפת במים וסבון, יש כאלה שבין שאיבה לשאיבה באותו יום בעבודה שמות את חלקי המשאבה במקרר בלי לשטוף בכלל... אבל זה נשמע לי קרררר

4. תלוי בחום. אני אוהבת לשים בצידנית קטנה, זה התיק של הבקבוקים לתינוק. 

את האמת שאני קיבלתי תיק כזה, אבל בטח יש בסטוקים וכאלה וגם באלי אקספרס.

בסוף עניתי על הכל... חחח

שתהיה חזרה מוצלחת לעבודה!

1-2 זה מאוד תלוי ילד.

את צריכה לנסות ולראות כמה בפועל הוא אוכל.

3- אני אישית שוטפת רק עם מים וסבון. לא עושה סטריליזציה. גם לתינוק יותר קטן.

4. יצא שאף פעם לא קניתי, היו צידניות שקיבלתי.

במזג אוויר הזה, נראה לי לא קריטי.

בקיץ יותר כדאי שיהיה משהו.

טיפים נוספים-

היה לי הכי נח לשאוב כל יום בשביל היום הבא, ולהביא בבקבוק חלב טרי, ולא בשקיות.

בשקיות שמתי עודפים שהקפאתי.

זה מעולה! כי אז אפשר להעביר לבקבוק ולחמם רק חלק בלי שכל שאר החלב יתחמם גם. 

120 נראה לי אין מה לחלק לשתיים זה יצא מנות מאוד קטנות

יכול להיות שהוא יאכל קצת פחות מ120 אבל כנראה שלא 60. אם את לא יודעת כה הוא אוכל הייתי בתור התחלה מחלקת למנה של 90 ומנה של 30 ואז לתת לו את המנה השניה אם הוא רוצה עוד

בהמשך תראי בערך כמה הוא אוכל

לגבי הארוחות זה תלוי כמה זמן בדיוק נמצא.. שלי אוכל שלושה בקבוקים אצל המטפלת בדכ. אם הוא אוכל קצת מוצקים אז אולי שניים יספיקו

לשטוף במים וסבון מספיק לגמרי לדעתי אני עושה סטריליזציה רק לפני שימוש ראשון

ולגבי הציונית לדעתי לא צריך אבל בטח אפשר לקנות באמזון או אלי אקספרס או אולי חנויות ציוד למטיילים 

120 זה פעם אחת ואפילו מעט

הבת שלי בת שישה חודשים שותה 150 בערך בארוחה.

אני מגיל חודש לא עושה סטריליזציה, לדעתי מיותר. הילדה בריאה ושלימה ב"ה.

מנות- אם אוכל טוב מוצקים אז אמור לאכות 2 מנות מוצק ובקבוק אחד. טם לא, אז שתיים או שלוש מנות.

בגיל קטן יותר התחלתי להכין מנות קטנות יותר, בגיל הזה 120 נראה לי גודל מעולה, אבל באמת לומדים עם הזמן כמה בדיוק הילד אוכל, כדאי שיהיו גם כמה מנות קטנות להשלמה. אני הייתי נותנת שתי מנות ליום משבע וחצי עד שתיים, והנקה לפני והנקה אחרי.

את הבקבוקים וחלקי המשאבה אני תמיד שטפתי במים וסבון ואז מילאתי במים רותחים מהקומקום ועיריתי מים מהקומקום על החלקים שאי אפשר למלא.

לשאיבה בעבודה הייתה לי צידנית קטנה מאיפשהו, יותר חשוב מהצידנית נראה לי זה קרחום שיהיה צמוד לשקיות חלב.

מצטרפת לטיפ להביא את החלב מאתמול למחר טרי בבקבוק, הרבה יותר נוח למטפלת ויותר חסכוני בחלב (מותר לשמור ליותר שעות) וגם יותר בריא בלי הקפאה ככה אומרים. 

אם צריך כמה מנות ביום, מתי מספיקים לשאוב הכל?

הלילה הצלחתי לשאוב לו 120 למחר.

ובינתיים הוא עוד לא יום שלם, ואני גם אהיה שם בסביבה, אז אני לא בלחץ אם זה לא יספיק.

אבל מנסה לדמיין איך זה יהיה כשאני אחזור לעבודה. אני אוכל לשאוב נגיד בהפסקה שיש לי (מקווה שבאמת תצא לי כמות טובה..) אבל זה מן הסתם יתן לי רק מנה אחת. מתי שואבים כל יום כמה מנות?

וגם מי שכתבה להביא את המנה של מחר בבקבוק - זה נשמע לתינוק שלוקח רק מנה אחת ביום?

ומתנהלים בעצם עם שני בקבוקים? כל יום מביאים למטפלת בקבוק מלא, ושואבים ישר לבקבוק של מחר? (ובסוף היום לוקחים את הבקבוק המשומש בחזרה)?

מקווה שנצליח להסתדר עם זה בעז"ה...

תמיד קשה לי המעבר הזה. אבל עכשיו כשנוספו גם שאיבות זה מוסיף עוד קצת מורכבות.

אם את מספיקה בבוקר לפני שאת יוצאת, זה גם מעולה כי יש הרבה חלב בדרך כלל אחרי שמתעוררים.

להקפיד על שעות קבועות כדי שהגוף יתרגל לייצר חלב באותן שעות.

אני בדרך כלל הבאתי חלב בשקית ולא בבקבוק והמטפלת מעבירה לבקבוקים נקיים שאני מביאה לה כל יום.

אם יש לך כבר בתוך בקבוק אז מעולה, אל תקפיאי ותפשירי.

אני עובדת בחנ"מ, כן מקבלת הפסקה של חצי שעה כל יום, אבל לא בשעה קבועה.

מקווה שאני אצליח להסתדר עם זה.

ואיך זה ריאלי לשאוב בבוקר, בתוך כל הלחץ של ההתארגנות בוקר? ואחר כך גם לשטוף את המשאבה כדי לקחת לעבודה? (ובכלל - התינוק גם רוצה לינוק לפני שיוצאים..)

מעריצה את מי שמצליחה להכניס גם שאיבה לפני העבודה. לא יודעת כמה זה ריאלי פה...

(תכלס מעריצה את כל מי שמצליחה לשאוב לאורך זמן. זה דורש הרבה. וזה באמת השקעה לא מובנת מאליה בשביל התינוקות שלנו...)

מניחה לך משהו, החלטה שלך אם זה מתאים לך או לא. אם לא מתאים לך תתעלמי לגמרי..

כששאבתי, הגישה שלי הייתה שאני שואבת כמה שאני מצליחה בלי לאבד את עצמי לדעת, ואת השאר אני נותנת בהשלמה של תמ"ל

נכון, זה לא מושלם, וזה אפילו ממש מבאס..

אבל הרגשתי שזה מאפשר לי מקום שפוי בנפש

ועשיתי עם עצמי עבודה על זה שקצת זה יותר מכלום, ועדיף הרבה מהכל אבל לאבד את הכל..

אז כל זמן שאני איתו הוא רק ינק(כל הלילה, בבוקר, אחהצ, לפני השינה..)

פלוס מנה אחת של שאוב במסגרת

ועוד מנה אחת או שתיים של תמל במסגרת לפי הצורך

והוא ינק עד כמעט גיל שנתיים שאז נאלצתי להפסיק מסיבה רפואית...

פעם אחת יצא לי לשאוב תוך כדי נהיגה.🤭

משאבה חשמלית. עצרתי רגע בתחנה כשהיה צריך להחליף צד.

בדיוק קניתי לכבודו משאבה ידנית (בהמלצת חברה) כי משאבה חשמלית שצריך שקע חשמלי זה מסורבל ולא נוח.

אבל משאבה חשמלית ניידת נשמעת באמת נוחה יותר...

כמה זה עולה? איפה קונים?

הייתי בודקת דבר ראשון בבזאר שטראוס שקרוב אליכם.

כששאבתי תוך כדי נהיגה זה היה עם משאבה לא נטענת.. מתחברת למטען רגיל. חיברתי למטען של האוטו..

עלה לי 130 ל2 הצדדים

עם ידנית אני לא יודעת איך יהיה לך, לי הייתה משאבה חשמלית דו"צ, ברבע שעה שאיבה משני הצדדים יחד יצאו לי שתי מנות בדרך כלל.

מצטרפת להמלצה של השם שלי, לשאוב קצת יותר מאוחר ואז יוצאת כמות יותר גדולה. 

(היה יום שההפסקה שלי הייתה בתשע וחצי ובאמת היו יוצאות לי בו כמויות קטנטנות, בדרך כלל הייתי שואבת באחת עשרה והיו יוצאות משני הצדדים יחד שתי מנות של 120)

כשלא היה לי מספיק אז באמת הייתי עושה השלמות בבוקר ובערב אבל זה היה סיוט.

ולגבי הבקבוקים- יש את הבקבוקים של תינוקות גדולים יותר שעולים 3 ב12, צרים וארוכים כאלה, מכירה? אז יש כאלה שמגיעים גם עם עיגול לפקק שאפשר לשים במקום הפטמה, לי אישית הם התחברו למשאבה, אבל גם אם לא, הייתי מעבירה אליהם את החלב כמו מיכל אחסון והמטפלת הייתה מוזגת מהם לבקבוק שלו שיותר מותאם לתינוק קטנטן. או שלפעמים הייתי מעבירה את החלב ישירות מהבקבוק של המשאבה לבקבוק שלו.

בהבדל קטן שאני הייתי שואבת קבוע בנהיגה.

פעם אחת שאבתי בעבודה ופעם אחת בדרך חזור.

ותמיד פחדתי שהנהגים סביבי יראו

או עוד יותר גרוע שחלילה וחס תהיה תאונה ויגלו אותי ברכב עם משאבה 🤣🤣🤣

@בארץ אהבתי אני חרשתי על המשאבה של לנסינו בשתי הלידות

השתמשתי בה כשהיא על בטריות

ושאבתי איתה כאמור לפחות פעמיים ביום.

כשהייתי צריכה 3 ארוחות, שאבתי פעמיים במהלך העבודה. בדרך כלל בפעם הראשונה היה יותר ובפעם השנייה היה פחות.

אם לא היה לי מספיק, הייתי שואבת קצת בערב או מוקדם בבוקר. (הגדולה ישנה לילות שלמים, אז בבוקר היה לי הרבה חלב).

כששאבתי לשתי ארוחות, שאבתי פעם אחת בעבודה בכמות שמספיקה לשתי מנות.

ההמלצה המקובלת היא לשאוב כל בערך 3 שעות, במקום הנקה.

לי אישית היה יותר נח לשאוב אחרי יותר שעות, והייתי מצליחה לשאוב כמות יותר גדולה.

התקופה הראשונה יותר מאתגרת.

בהמשך אוכלים יותר מוצקים ואפשר להוריד שאיבות.

הייתי מביאה בקבוקים למטפלת, ולוקחת בקבוקים נוספים לשאיבות. כל יום מחליפה ביניהם.

צריך שיהיו מספיק בקבוקים גם לאכילה וגם לשאיבות.

להשלים אם פה ושם הוא עוד קצת רעב או שאת תכף מניקה ולא רוצה "לבזבז" מנה גדולה.

להקפיא למשל 60, 90, 30, 120.

אני עושה סטריליזציה בכל גיל, בעיניי זה חשוב.

את יכולה לקנות צידנית קטנה בעלי אקספרס ואפילו במקסטוק.

שגם אחרי ניקיון יסודי נשאר קצת חלב שלא התנקה טוב והתקלקל?

ויש המלצה רשמית כזאת? או שזו 'החמרה' שלך?

(מעריכה מאוד את זה שאת מקפידה לחטא כל פעם. אבל זה באמת יקשה עלי מאוד, אז אם זה לא הכרחי אני לא חושבת שאעמוד בזה...)

אבל אישית לא עשיתי סטריליזציה גם לפג בן יומו.

לילד שלום.

בגיל הזה, כשממילא מכניסים לפה כל מה שבהישג יד, אני חושבת שאפשר להסתפק בנקיון.

גם בלי סטריליזציה.

אני יודעת שאלו ההנחיות, אבל זה גם בסדר אם לא תעשי...

אגב, משהו שהופך את השאיבה של 2 מנות לשפויה, זה לשים את המשאבה אחרי השיבה הראשונה בלי לשטוף בשקית ניילון נקייה במקרר, ואז להשתמש שוב בשאיבה השניה. ולשטוף רק בסוף היום

1. אני שאבתי ישר לבקבוק, לא השתמשתי בשקיות, לפי גודל המנה שאכלו. באיזור 140.

2. לא ככ יודעת לענות, השאלה אם המוצקים זה ממש ארוחה. אם זו ארוחה אז את יכולה לשאוב פעם אחת, ואם לא אז מן הסתם צריך מנה וחצי או שתיים..

3. אני שטפתי רק עם מים וסבון ולילדים שלום 🙈 גם בגיל שכבר גם ככה ליקקו את הרצפה... לא בגיל ממש אפס.

4. קניתי בחגור של outdoor, כבר היה בשימוש בכמה ילדים וכמו חדש

בהצלחה 🥰

אני כן פיצלתי למנות קטנות יחסית בהתחלה (נגיד שמתי כל צד בשקית נפרדת אם הוא היה 50 לפחות), כדי שתהיה יותר גמישות.

כדאי לשאול כל יום כמה נתנו וככה לקבל תמונת מצב.

בכל מקרה, אני הבנתי שארוחה לא אמורה להיות יותר מ120, ואם המטפלת אומרת באופן קבוע שהוא צורך יותר - כדאי לוודא איתה שהיא יודעת איך להאכיל - הבקבוק בזווית ישרה, לאט לאט, ככה שהילד מספיק להרגיש שבע עד שהוא גומר את החלב ולא מעמיס הרבה כי הוא אוכל מהר מדי.

בהתחלה זה יותר מאמץ ולחץ, שיהיה זמן לשאוב, שיצא מספיק חלב, עם הזמן זה מתייצב ומשתפר... בהתחלה אפשר לתגבר שאיבות בערב כדי שיהיה לך מספיק מלאי, אח"כ אם את מצליחה לשאוב מספיק בעבודה זה מעולה, אם לא אז להמשיך גם בערב. בסוף הגוף מתרגל לייצר לפי דרישה, אז מה שחשוב זה כמה שיותר עקביות.

אני השתדלתי מאוד לשאוב בשעות קבועות ובמספר פעמים שנראה לי סביר ליום - גם כדי שיהיה לי חלב בשישי-שבת... (גם עכשו ממשיכה לשאוב בגלל זה, למרות שבמעון כבר אוכלת יפה אוכל של ממש).

בהצלחה רבה!

זה אחד המאמצים...

1. לפחות בהתחלה תחלקי למנות קטנות, עד שהמטפלת תוכל להגיד לך כמה הוא אוכל בדר"כ. כי אחרת היא יכולה לחמם כמות גדולה והוא יאכל קצת וזה ילך לפח וחבל. גם לגבי אלה שכתבו פה שמביאות בבקבוקים- בגלל זה לדעתי עדיף בשקית, כשאני עבדתי כמטפלת יכולתי להחליט כמה לשפוך מהשקית לבקבוק ולשמור חלק לאח"כ, וכשהחלב מגיע בבקבוק עצמו אין אפשרות. (לא יודעת מי המטפלת שתלחי אליה, אבל יצא לי לראות מטפלות שזרקו גם מנות כמעט שלמות כי הילד אכל קצת ממש, וכל פעם כאב לי הלב על הבזבוז ועל ההשקעה של האמא שהלכה לפח)

2. תשאלי את המטפלת מתי היא מאכילה, ושימי לב שזה ממש משתנה מילד לילד ומתי מאכילים, כשהילד רעב או שבע. אם קשה לך לשאוב בכמויות גדולות ההמלצה שלי שתביא לו את זה רק כגיבוי אם הוא לא שבע מהמוצקים, ולא כארוחה בפני עצמה (ואז גם אם תביא זה כמות הרבה יותר קטנה)..

3. אני לא יודעת מה ההמלצות הרשמיות, אבל תינוק בן 8 חודשים, בטח אצל מטפלת מלקק את הרצפה וכל מה שהוא מגיע אליו, אז לא נראלי הסטרליזציה של הבקבוק כ"כ חשובה...

4. השאלה איפה תשמרי במהלך העבודה וכמה חם בחוץ או באוטו... אם תקפיאי ולא יהיה חם ממש מניחה שלא יהיה קריטי הצידנית, אבל אם רק תשימי במקרר אולי כדאי ליתר ביטחון

אעביר לך שבוע הבא בע"ה.

ובנסיעה של חצי שעה לא חושבת שזו חובה..

1. תינוק כזה גדול לא חושבת שמנה שלו תהיה פחות מ120. אולי יותר. הייתי עושה שקיות של 120-140 (כמה שיוצא) וגם שקיות קטנות של 50-60 להשלמה אם הוא רוצה עוד אחרי שסיים את המנה, עד שהמטפלת תלמד אותו ותבין כמה באמת הוא צריך בפועל.

2.משאירים מנות ספייר במקפיא של המעון. בגדול בתור התחלה הייתי מחשבת מספר מנות לפי כמות ההנקות שהוא מפסיד. אמנם הכיל שונה לגמרי, אבל הבכור שלי בימים הראשונים שנשאר בלעדי לימים שלמים שתה הרבה יותר מנות חלב שאוב ממה שהיה יונק בבית, כנראה כמענה רגשי על זה שההנקה נעלמה לו. מישהי אמרה לי שזה יכול לקרות עד שהילד מתרגל לאכול מבקבוק (קצת ההיפך מסרבנות..) אז קחי בחשבון מנות ספייר כמו שכתבתי לך בהתחלה. ייקח קצת זמן ואתם תלמדו אותו ואת הצורך.

3. מספיק מים וסבון. סטריליזציה אחת לכמה ימים, או אם המשאבה נשארה מלוכלכת הרבה זמן.

שמעתי פעם טיפ לשים את המשאבה במקרר ואז אפילו לא צריך לשטוף בין השאיבות במהלך היום.

כבר כמעט הזמנתי מעליאקספרס.. מזל שראיתי קודם😊 (למרות שמסתבר שבאמת אפשר למצוא שם תיק כזה בזול ממש. אבל בשביל לקבל משלוח חינם אני צריכה להזמין עוד דברים אז זה סתם גורר הוצאה מיותרת...)

תודה גם על הדברים האחרים שכתבת.

עוד ננסה ללמוד את העסק בעז"ה...

בהצלחה רבה מחר!! מתפללת שילך לו טוב❤️

1. תינוק בן 8 חוד' אז מנה של 120 זה סביר לגמרי. לדעתי ככל הנראה יאכל אפילו יותר.

לא הייתי מקפיאה מנות של 180, אז מנות של 120 זה בסדר, אולי להכין מראש גם קצת מנות של 60 להשלמות

2. עד איזה שעה הוא יהיה אצל המטפלת?

זה גם קצת תלוי כמה הוא אוכל מוצקים.

לדעתי עד אחד זה2 מנות ועד 4 זה 3 מנות

וכדאי שתמיד יתחיל במוצקים כדי שלא תצטרכי לשאוב כמויות

ותזכרי כל שהוא יגדל ככה התלות בחלב תרד

3. אני הייתי שוטפת במים וסבון, מידי פעם שמה בקערה ושופכת מים רותחים.

4. אני לא הבאתי צידנית, הייתי שמה את החלב השאוב במקפיא (בשקית אטומה, מתוך התחשבות בשאר משתמשי הדרך )

ועד שהייתי יוצאת מהעבודה החלב היה חצי קפוא, ובבית הייתי מחזירה למקפיא /מקרר

קודם כל את אלופה

אני רוצה לשכנע אותך להמשיך לשאוב כמה שאפשר

אין כמו חלב אם לבייבי! (כמובן מה שנוח לך מתאים וכו)

אני שאבתי בעבודה כל יום למחרת ככה לא התעסקתי עם הקפאה. 

אחרי השאיבה בעבודה הכנסתי לבקבוק פשוט של 3 בעשר

בבית, העברתי את החלב לבקבוקים שהוא אוכל מהם.

קניתי כמה בקבוקים בהתאם לכמות המנות שצריך ככה המטפלת לא התעסקה בכלל עם החלוקה. היא הוציאה את הבקבוק מהמקרר שכבר הכיל 120 מל (אצלי אף פעם לא אכל יותר מל מזה, גם בגיל שנה) חיממה והביאה לו.

בכל סוף יום לקחתי הביתה את הבקבוקים שטפתי ומילאתי מייד בחלב שנשאב באותו יום.

אם נשאר למטפלת חלב שלא נגע בו שמרנו את הבקבוק ליום למחרת וככה מידי פעם הצטברו עודפים (למען האמת הוא לא הסכים לקחת את הבקבוקים ככה שיצטברו מלא שהלכו בסוף לתרומה).

ליום של 8 שעות הנקתי בבוקר, שתי מנות למעון והנקה ב 16

אני שטפתי את חלקי המשאבה במים וסבון בסוף כל יומיים. למה יומיים? 

אם חלב אם נשמר שבוע במקרר למה שמשאבה לא תשרוד במקרר 24 שעות בלי שטיפה? הייתי קצת עצלנית ב"ה הילד בסדר.

אחת למספר ימים עשיתי סטריזילציה במיקרו

קניתי צידנית של טיול שנתי בחנות כלבו, מקס סטוק כזה סוג. לי יש נסיעה יותר ארוכה ולכן שמתי שם גם קרחון בנסיעה הביתה.

בטח חזרתי על מה שאחרות כבר כתבו.. סליחה על הכפילות

לק"י

אז הייתי שמה נגיד מנות של 90-100 ותוספות.

עד שתלמדו כמה הוא צריך.

בהצלחה!!

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש

יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני

אם זה דחוף

הגיוני לשלם

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...

מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר

( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

תבררי קודם איך זה עובד עם המרשם לריטלין- אם זה מוכר בקופה, אם אפשר לחדש דרך הקופה וכו'

ואם וכמה אפשר לחזור אליו להתאים מינון סוג, בדרך כלל זה כמה פעמים עד שמוצאים משהו מתאים

ברגע שהיה איבחון, ובסיכום הנוירולוג הפרטי רשם להתחיל טיפול תרופתי, הכל עבר דרך הרופאת ילדים הרגילה.
על סמך זה היא הביאה מרשם לריטלין, וכשהיה צריך להחליף מינון\תרופה לסוג אחר (והיינו צריכים הרבה החלפות), זה היה דרכה.

זה ממש משמעותי ההחזר

הנוירולוג צחק על האבחון מוקסו ואמר שהוא אפילו לא מתייחס לזה

כי באבחון יצא שאין בעיות קשב

וזה נוירולוג עם שם מאוד גדול, ניהל בעבר מחלקה בבית חולים

אז שמה כאן את מה שלימדו אותי (סדנה אצל מומחית בהפרעות קשב)

מבחני מוקסו וכדו עוזרים לאבחן במקרים ספציפיים ותלויים ברופא.

היועצת תנסה לדחוף לך כל מושג ששמעה עליו. המבחן הזה לא עומד בפני עצמו ואין לו משמעות כאבחון.

שוב - יש רופאים ומקרים שנעזרים בו והרופא ישלח אתכם לעשות.

למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? אם יש קשיים אפשר לנסות לטפל נקודתית. אפשר לבקש התאמות, לדבר עם המורות, בלי קשר לקשב, פשוט להסתכל על הילדה כמו שהיא ועל הצרכים שלה ועל היכולות שלה ומה שמצופה ממנה.

גם אחרי אבחון, אם תחליטו לטפל תרופתית זה גם תהליך שלוקח זמן והסתגלות.

אני ממליצה לנשום עמוק, להתחיל את התהליך,  ובמקביל להתחיל גם לטפל.

יש הדרכות הורים, יש רכיבה על סוסים, יש התאמות בית ספר

ובעיקר יש תקווה🩷

אבל אני רק נתקעתי על המשפט הזה: למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? 

אז אני אסביר למה. 

הילד שלי היפראקטיבי.
הוא ילד מתוק שמאוד רוצה שיאהבו אותו, ומאוד רוצה להתנהג טוב, אבל אין לו שליטה על עצמו.
הוא משקיע מאמצים גדולים מאוד - שפשוט לא מצליחים.

יום יום הוא חווה תיסכול מתחושת החוסר הצלחה הזאת.
נתחיל מהדבר הכי משמעותי בעיני - זה שאין לו חברים.
חברים לא רוצים לשחק איתו - כי הוא לא מסוגל לשבת ברוגע, וכי לפעמים הוא אימפולסיבי, וברגע אחד מפרק את כל המשחק.
לנהל שיחה עם חברים - הוא כמובן לא מסוגל, כי הוא לא יכול להקשיב ברצף ליותר משני מילים בלי לזוז.
בכל מקום שהוא נמצא - הוא מקבל הערות, שהוא אפילו לא מבין למה.
ילדים מתלוננים שהוא מציק להם - כי הוא לא שם לב לתנועות ידים שלו, שלפעמים גורמות למכה למי שלידו.
מהמורה ובבית - הוא כל הזמן מקבל הערות.
מהגימבורי - העיפו אותנו כמה פעמים כי הוא השתולל ממש וכמעט קרע להם הכל.
כבר כמה רופאות (!!!) ביקשו ממנו לצאת מהחדר בזמן שהיא מכינה הפניה כי היא לא מסוגלת כשהוא בסביבה (הוא קופץ מהמיטה שיש שם, על הוילון, לא מפסיק לשאול שאלות, מוציא דפים מהמדפסת כי הוא רוצה לצייר וכו)

תחשבי איך זה עבור ילד לחיות ככה, שלא משנה כמה הוא מתאמץ ומנסה (והילדים האלו מתאמצים מאוד!!), הוא כל הזמן מקבל משוב שהוא נכשל. הכל נשבר סביבו, כולם מתלוננים עליו, והכי חשוב - חברים לא רוצים לשחק איתו.
 

ודבר נוסף, דיברת על כל מיני טיפולים משלימים והדרכות הורים - זה כמובן נכון ותמיד עוזר, אבל בשום אופן לא מחליף טיפול כשצריך.

אני יכולה לספר שניסיתי עם הבן שלי המון דברים לפני שהתחלנו את הטיפול התרופתי.
במשך תקופה נתתי אומגה 3 משמן דגים אמיתי (יקרררר)
הכנתי חליטות צמחים מתרכובות של מיני צמחים שאמרו לי שאמורים לעזור.
הלכתי לתזונאית ובהמלצתה הפחתנו סוכר וקמח לבן, והורדנו לגמרי מוצרי חלב.
במשך חצי שנה עשינו פעמיים בשבוע טיפולי נוירופידבק עם אלקטרודות. (גם יקר מאוד)
שילמנו מנוי למשחק כזה שמשדר דברים למח שאמורים לעזור לקשב וריכוז. שיחקנו איתו כל ערב 20 דקות לפי ההוראות.
ניסיתי לעשות איתו ספורט במשך 40 דקות בבוקר לפני היציאה ללימודים.
קניתי כמה סוגים של תרופות טבעיות שאמורות לעזור.

אף אחד ממה שכתבתי לא עזר.

בכללית יש מכוני הסדר שעובדים איתם ושמה אפשר לעשות מוקסו בתשלום מופחת.

מצרפת את הקישור למידע מכללית

בדיקות קשב וריכוז | כללית מושלם

לגבי השאלונים של האבחון קשב דרך הקופה רק שתדעי שהם לא נוראיים כמו האלה של התפתחות הילד.. ויש אפלקציה שאפשר למלא. הרופא נותן הפניה לרופא קשב ואז ההורים ממלאים והמורה.

אבל היא לא התכוונה לרע... אז התבאסתי על עצמי כזה

באסה שונה מכעס. אני מבינה למה אפשר לסלוח לה אם היא לא התכוונה, אבל אל תכעסי על עצמך שאת מבואסת מהשיחה איתה.

חיבוק, תעשי לך עכשיו משהו כיף לעצמך❤️

אבל שאלה בקטע ידידותי.. 

ובסוף זה יוצא יותר רע אם אני מתחמקת מלענות כמה זמן אני נשואה נגיד, כאילו מה הסיפור שלי

את יכולה לענות בערך

וזה לא עניינו של אף אחד למה אין לך או יש לך ילדים/ עבודה/ בית/ כסף וכולי. 

בכלל אני בדעה שאנשים צריכים להפסיק להביע דעה

על אתגרים של אחרים

בבית ספר התורני "נווה אריאל" ומהתרשמותי הוא ממש איכותי עם צוות מעולה.

פקקים יש. כמעט כל בוקר. תלוי בשעות כמובן, אבל אם את לא גמישה בשעות זה קשה.

יש בעיקרון את הקהילה הרגילה של אריאל ואת הקהילה של נצרים שהגיעו לשם ויש להם מוסדות משלהם. יש כמובן גנים דתיים. יש ממד אחד אור זבולון, סיפורים שאני שמעתי משם לא היו מלהיבים אבל זה בטח סובייקטיבי. אם הילדים שלך סבבה עם מסגרות יש מצב שיהיה להם בסדר. אם אני לא טועה לנצרים יש בית ספר תורני לבנות  ותלמוד תורה לבנים. עליהם שמעתי דברים יותר טובים. קהילות יש כמה, בכללי אחלה. השאלה אם את מחפשת משהו ספציפי. 

לגבי פקקים לכיוון ראשון לציון למשל

קראתי בכמה מקומות שאנשים יוצאים מוקדם ומגיעים לאיזור המרכז נגיד לפתח תקווה בין שעה לשעתיים וכל מיני כאלה . השאלה אם זה באמת ככה?

רוצה לדעת אם יש קהילה דתית באיזורים החדשים ממה שידוע לך? או שזה בפיזור כזה בכל העיר 

באיזה שעות אתה יוצאת אם אפשר לשאול?

זה משנה אם יוצאים בשעה מסוימת או שתמיד יש פקקים?

פקקים בבוקר זוועה. אם את יוצאת ב7 אמור להיות סבבה, מאוחר יותר זה פקקים זוועה כמו שכתבו לך.

בתי ספר כמו שכתבו כבר, אבל אני שמעתי דברים טובים על אור זבולון.

נווה אריאל בעיניי מהמם.

לגבי קהילה- תלוי איזה אופי את מחפשת, יכולה לכתוב לי בפרטי שאלות ספיציפיות

הכנתי מרק, פיצות אישיות לילדים, לחם שום למבוגרים, כמה סלטים, גבינות, לזניה

התחלנו באוכל.

ואז הילד עמד על כסא

נתנו לו ציצית וכיפה מתנה

הסברנו מה זה חלאקה (לילד עצמו עשינו הכנה ארוכה מראש)

כל אחד בא וגזר תלתל. מהסבא רבה עד הבן דוד הקטן..

הוא קיבל כל מיני מתנות

ואז עוגה וקינוח

פיצה בורקסים ירקות גבינות (אולי פשטידות וסלטים, לא זוכרת)

גזרנו שיער,הקראנו נוסח לחלאקה שהורדתי מאחד האתרים

עשינו לילדים בועות סבון גדולות בחצר

ונראה לי יצירה כלשהי

לפני שכולם הגיעו הלכנו לרב שיגזור תלתל ויברך אותו

היינו בערך כמוכם מבחינת מבוגרים והרבה יותר ילדים.

זה היה בחורף והכנתי 2 מרקים, פשטידות אישיות, סלטים

ובהמשך קפה ועוגות.

הטקס עצמו עשה אבא שלי עם לוח אותיות ודבש.

זה לבד מרכז עניין.

לילדים קניתי משחקים ויצירות בהכל בשקל. לא היתה תוכנית מיוחדת.

(עוד לא היו אז בני דודים לילדים שלנו...)

בעצם קודם כול נסענו לקבר של צדיק באזורנו, ואז התכנסנו אצלנו בבית.

לא זוכרת איזה אוכל הכנו בדיוק, אבל לא משהו מורכב מדי.

כל אחד התכבד לגזור תלתל לילד/ים, חילקנו מתנות, אכלנו - וזהו בערך.

היה נחמד ומספק בשבילנו.

(כשחגגנו לבן הקטן כבר היו בני דודים, אבל הייתה קורונה אז "הזמנו" אותם להשתתף מרחוק בזום...)

לק"י

וממרחים שילדים אוכלים.

ככה שלא יצאו רעבים. בעיקר שהם גרים רחוק.

ומזל טוב!!

לא עשיתי בבית אבל אם יש לך מקום בבית אפשר להביא מצנח (השאלתי מהגן של הילד) 

כשיש הרבה ילדים זה מאוד נחמד.. 

המצנח שלנו היה ללא חור אז הילד נכנס פנימה והקטנים (בעיקר הגדולים הקפיצו אותו.. 

אה ויחד עם המצנח קיבלתי מהגן גם כאלה של מעודדות- בזה הילדים פחות השתמשו... 

בנוסף קניתי כל מיני אביזרים לילדים בזמן השירים שירקדו- מקלות כאלה שעושים אורות, כובעים צבעוניים, שרשראות כאלה.. משקפיים.. בחנות של השקל.. הילדים נהנו ממש!! 

היו בלונים- אז זה גם העסיק קצת את הילדים. 

שירים ולהרים אותו על הכיסא.. 

מזל טוב! 

אם יש לך מקום

אחותי עושה באיזה פארק יש שם מתחם קטן שאפשר להשכיר אז זה גם רעיון לעשות במקום כזה

בעיניי לעשות בבית זה מהמם

ולגבי לכבד את האנשים יופי שאת חושבת על זה

אנשים באמת טורחים ובאים

(אנחנו באנו לחלאקה מעל שעה נסיעה, כל המשפחה מ2 הצדדים והבית היה קטןןןןןןןן, האמא התעקשה שהיא עושה בבית, בפועל לא היה מקום לזוז ובעיניי זה היה לא מכבד בכלל

טרחנו נסענו באנו בסוף בקושי היה איפה לשבת בלחץ, היה עדיף שלא)

באו המשפחות (חלקם)

וחברים מהשכונה

הכנו פריקסה, ירקות ופיצה

שירים ריקודים, גוזרים את השיער ועוגות לקינוח

היה ממש נחמד זכור עד היום לטובה💜

קנינו כדורי פלאפל מוכנים, להכין בתנור

פיתות

חומוס, טחינה, מטבוחה

סלט ירקות

כרוב חתוך של חסלט

צ'יפס

מלפח"צ

שתיה

הכנתי עוגת קרמבו ללא גלוטן לקינוח

הכנו מזכרת מהממת לכל משפחה שבאה. ברכת הבנים חרוטה על פרספקס. 

יצא מושלם! 

אם לתועלת כותבת כאן מאיפה, אם לא מתאים המנהלות יכולות לערוך..

DOLB - Laser works & art | שירותי חריטה בלייזר מקצועיים

נראלי זהו בגדול אם אני זוכרת נכון.

תכננתי להכין שקיות הפתעה לילדים, קניתי שקיות משולשות, תכננתי להכניס מרשמלו, סוכריות שוקולדים אבל לא הספקתי.
 

הרב של בעלי בא, אמר כמה דברים וגזר ראשון תלתל

אח"כ כל אחד גם גזר וברך אותו.

לא הספקתי להתארגן על לוח אותיות,

אז קניתי אותיות מגנטיות,

סידרתי אותן על לוח מגנט גדול ובמרכזן שמתי קערית עם דבש ואמרנומאיך זה קשור, הוא טעם מהדהד

מתנות וזהו בגדול נראלי.

ואז יוצא גם טעים, גם מושקע, גם ביתי, גם לא ביתי

ופחות עבודה.

למשל:

2 סוגי מרק (מרק כתום ומרק בצל) עם תוספות קנויות:

קרוטונים, שקדי מרק, גבנצ וכו'.

בגטים/ בייגלים קנויים עם גבינות קנויות ודגים קנויים וסלטים ביתיים או סלטים חצי ביתי חצי קנוי.

מגש ירקות ביתי עם רטבים קנויים.

אנטיפסטי בתנור.

אפשר להזמין מגש סושי, או פיצות לילדים וכד'

ולהכין פשטידות ופוקצות לעבות את הארוחה.

יש כמה אפשרויות איך לשלב, שיהיה עשיר באוכל ולא הכל רק ביתי שזה באמת הרבה עבודה.

גם בסלטים אפשר לקנות תערובת ירקות גוש קטיף שרק צריך לערבב עם רוטב.

מזל טוב!

שימחת! 

ואסור להם לשאול.

בהצלחה!

תודה רבה!

כשתתחילי, את יכולה - אם את רוצה לשלוח אישור על כך שהתחלת טיפולים וככה יש לך הגנה מפני פיטורין (לא יודעת אם צריך ותק בעבודה או לא)

וגם תוכלי לדווח שעות היעדרות לצורך הבדיקות.

אם העבודה מתחילה ב 0830 יש לך מספיק זמן כדי לעשות את הבדיקות, במיוחד שזה קרוב לעבודה

וגם לרוב בדיקות פוריות מתחילות ב 7-730.

כשתצטרכי להיעדר ליום שאיבה או החזרה, או שתגידי את האמת או שלא.

אני התחלתי עבודה חדשה בזמן הטיפולים, בעבודה הבינו את זה ממש בטוב. 

וואו יקרה בהצלחה!!! אני כל-כך מקווה בשבילך שתתקבלי - קשה ממש למצוא עבודה ועוד כזאת שאת אוהבת.

איתך בתפילה. 

ממש אל תגידי להם שום דבר. זה לא רלוונטי.

אחרי שתתחילי ככל שתצטרכי תגידי שאת מגיעה מאוחר וכדו'

תודה!!

תודה לכולן.

יש עוד שלבים בדרך, אעדכן בעז"ה

שילך לך הכי טוב שיש

גם בעבודה

וגם בטיפולים

בעז"ה אחרי שתתקבלי אם תראי שזה לא מסתדר לך עם השעות תוכלי לדבר עם המנהל/ת

אין שום סיבה שתיידעי עכשיו 

לק"י

ונשמע שמצבו רגוע יותר.

אני יכולה לשאול אותו אם קיבל סטרואידים בעבר.

אצל הבן שלי זה כל השנה

מסכן

כל השנה עם נזלת🤦‍♀️

לפעמים יותר לפעמים פחות

הוא כן המליץ להרחיק משטיחים, שמיכות צמר וכו'.

שמיכה הוא מתעקש לשמיכת נוצות. כי היא כבדה לו על הגוף והוא אוהב את ההרגשה.

אין לנו וילונות או שטיחים.

מקווה שיגיע מהר ונראה שיפור

תודה

משחות סטרואידים וכו'

גם בגיל שנתיים כבר

זה הדבר היחיד שעזר ועוד כל מיני שיטות טיבעיות. תחפשי על אטופיק באינטרנט

מהאלרגיה לכרדית האבק.

חשבתי שאולי יעזור לה אותו היחס פה.

התחלתי בדיוק ספריי לאף וטיפות עיניים.

אין מנוס. אני גם לא כזה חוששת, בכללי מתרופות, אז גם מיזה.

מעדיפה לא לסבול ככה. זה באמת סבל.אבל לדעתי לילד בטוח לתת. מסכן. החשיבה שאולי שמה זה לא בריא היא לא סיבה לתת לילד לסבול.

זוועה ממש.

הוא לוקח בתקופות הקשות אלרג'יקס באופן קבוע בלי קשר לתסמינים, גם חלק מהילדים לוקחים בעיקר בתקופת מעבר

רופפין או אחר תכלת שכחתי את השם. לפעמים סטרואידים לאף. 

אבל הוא כבר לא קטן 

ולראות אם זה מספיק

כמובן בליווי רפואי, זה גם ככה צריך מרשם. אם את מרגישה שהרופא שהלכתם אליו לא מבין את החשש שלך מסטרואידים אז לכי לרופא אחר שנשמע לך מומחה

אם כבר ניסיתם ולא עזר או אם הרופא חושב שזה לא מתאים כאן אז כנראה אין ברירה אלא לתת סטרואידים, לנסות את המינימום שיתן הקלה. לפעמים נותנים מקומית באף אם זה מתבטא דווקא בנזלת

אבל לחיות עם אלרגיה שמתפרצת זה יותר מזיק מאשר סטרואידים... מכל הבחינות

(אנחנו כן קיבלנו במרשם)

נראה לי שזה יותר מומלץ באופן יומיומי

אנחנו קיבלנו את זה לתת באופן יומיומי כמניעה לאלרגיה (אלרגיה אחרת, לא לקרדית האבק, אבל דומה)

אחפש את המרשם שהוא כתב לנו.

וננסה קודם דרך האף

תודה!

עשיתי אצלו בשלושה הריונות סקירות מוקדמות ומאוחרות.

נחמד, אדיב ויסודי 

את המאוחרת עשיתי אצלו, היה אחלה

חוויה מצחיקה שאנחנו זוכרים עד היום

את השאר לא מכירה

עשיתי אצלו את כל הבדיקות בשלושת ההריונות שלי.

מקצועי, נעים, יחסית מהיר- בעיני זה יתרון.

על טאובר 

ועל אורן יחזקאל

שניהם היו לי ממש טובים