או שיש כאן גם עניין רגשי/התנהגותי שלה? היא השתנתה ב180 מעלות מאז שנה שעברה?

את מתארת כאן התנהגות די קיצונית… נשמע שכדאי להתחיל מהדרכת הורים או טיפול רגשי לילדה.

(אם את בטוחה שזה מהחברות אז כדאי להעביר אותה מסגרת ואפילו לעבור דירה כי חינוך זה במקום הראשון, אבל יש לי תחושה שיש כאן משהו עמוק יותר)

קרה לי גם שהבן שלי חזר ם מילים אבל הוא אמר אותן ממש בחוסר מודעות.

אין לו מושג שזה קללות

מצד שני אחרי שהזדעזעתי זה לא חזר על עצמו..

נשמע שהמורה גם חושבת שזה השפעת החברה השלילית- האמת שלי זה מרגיש קיצוני והייתי עושה כל מאמץ להפריד אותה

זה אל רק קללות זה גם התנהגות ממש לא לענין

היא פשוט לא מבינה את המשמעות של המילים

וזה לא כל כך משנה את זה שהיא מתנהגת בצורה בלתי מקובלת בעליל ....

מסכימה שהיא נשמעת במצוקה. יכול להיות שהיא פשוט במצוקה מאותה חבורה שנצמדת אליה, שהן גדולות עליה וחזקות ממנה והיא צריכה אבא ואמא שישימו לזה סטופ. יכול להיות גם דברים אחרים.

כל ילד בשלב כלשהו נחשף ברחוב או בחברה למילים גסות או לקללות שברור לו שלעולם הוא לא יגיד בבית.

היא בוחרת לעבור את הגבול, זה לא קשור למה שלומדת בחוץ.

נשמעת במצוקה

אלימות וקללות זה לא התנהגות שגרתית של ילדים ובטח לא בגיל 6 ולא משנה מי החברים שלה

היא לא .. הילדות אוהבות אותה

והיא אותם מזמינים אותה אליהם ובאים אלינו

גם בנים וגם בנות

פשוט החבורה הזאת נצמדה אליה ממש

גם המורה אומרת שהיא מוקפת בכל החברים

והיא מקבלת שלל טלפונים על אותן בנות הילד וההתנהגות שלהן 

לא מתפרצת בזעם וקללות רק בגלל שהיא למדה מהחברות שלה

אם בכיתה ההתנהגות שלה תקינה

אתם צריכים להבין מה מכניס אותה למצוקה בבית

כי הילדה אותה ילדה

ואם ההתנהגות שונה הבעיה בבית ולא רק בילדה

להגיד למורה יאללה יאללה

את לא מחליטה וכו

אבל היא יודעת מי הבנות שמדרדרות את כולן

היא מכירה את אותן בנות עוד מהגן.. עוד מגיל קטן הגיעו התלונות ולא רק ממני

אני פשוט מכירה אותן רק מתחילת השנה 

מה המורה מגיבה כשהילדה מדברת ככה

כי אם אפשר לדבר ככה חופשי למורה

לא פלא שהיא רוצה לנהל אתכם גם בבית

שאתם בית תורני ושלחתם לבית ספר איזורי פתוח

יש לה בנים בכיתה..כלומר זה לא ממש בית ספר דוס..

הייתי שוקלת להעביר למסגרת יותר איכותית

אין כאב יותר גדול מצער גידול בנים ובנות....

אני רק אומרת, שזה שהיא התחברה לבנות בעיתיות זו לא סיבה להתפרצות זעם וקללות ועצבים וחוצפה. יש פה משהו הרבה יותר עמוק. לא יודעת להגיד מה, השאלה איך הוא היתה לפני ההתחברות הזאת? יכול להיות שעובר עליה משהו שהיא מסתירה? 4 חודשים האחרונים, מישהו אולי חלילה פוגע בה? בסוף ילדות בנות 6 זה עדיין ילדות קטנות. אני מאוד מאוד מאוד מבינה אותך על העונשים, אבל באמת חושבת שזה לא מה שיעזור לה. צריך לראות על מה זה יושב.

ולא שופטת אותך לרגע, זה הדבר הכי מחרפן שיש. חיבוק גדול.

ממליצה על הדרכת הורים טובה . 

לא התמודדתי עם משהו כזה. אני כן יודעת שיש "כלל" של עונש שמגיע כתוצאה ישירה של המעשה.

למשל: הילד לא התארגן בזמן ללימודים בבוקר? אז הוא לא יספיק לקבל את הממתק שמחלקים תמיד בבוקר

או: הילד מדבר לא יפה אל הוריו? אז הם לא יקשיבו למה שיש לו לומר עכשיו.

ועוד "כלל" - לא נותנים עונש שפוגע בציפור נפשו של הילד, במשהו שמהותי לו מאוד ויכול לשבור אותו לגמרי.

כי המטרה היא לא "ללמד את הלקח" אלא לחנך.

לא יכולה להבטיח שאנחנו תמיד עומדים בכללים האלה... זה ממש קשה.

בכל אופן, נשמע שהעונשים שנתתם לה לא קשורים למה שעשתה, והעונש של לא ללכת למסיבה הוא מדי פוגע ושובר את הנפש.

אבל באמת נשמע שיש פה בעיה עמוקה שדורשת פתרון מהשורש... מתוך נקודת הנחה שהיא ילדה קטנה, ולא אשמה בכך שאימצה את סגנון השיח הזה...

נראה לי שבאמת כדאי ללכת להדרכת הורים.

שכיתה העברתי

הן כבר בכיתות מקבילות

למרות שזה מרגיש לי מאוחר מידי

כי היא כבר למדה מהן

אני יודעת שיש לא מעט תלונות של הורים ספציפית על החברות בנות הזאת .. ז"א שאני לא היחידה שמעלה כזאת נקודה אבל אני לא יודעת אם עוד ילדות מתנהגות ככה בבית שלהן.

לגבי קרה לה משהו?

בבית הספר היא אהובה

כל הכיתה אוהבת אותה בנים ובנות כאחד וכולם רוצים בחברתה. ילדתי באפריל

לא ניראה שזה בגלל זה היא מאוד אוהבת את הקטנה

השינוי המשמעותי ממש התחיל אחרי ה 1.9

מבחינת המורה היא אומרת לי לדבר איתה ולהסביר לה שאנחנו בוחרים מה לשמוע ואת הדברים הפחות טובים לא להכניס לראש ולא להוציא מהפה

ניסתי את כל הדרכים היפות והמקובלות

גם הדרכת הורים

אין שינוי וגם לא בכיון

נראה שהילדה חווה התפרצויות זעם. זה מעבר ללחץ חברתי.  הייתי פונה לרופאת משםחה שתפנה לאבחון

ותתן לך כיוון.

7

כרגע הגישה שלך לא עובדת כי זה לא מענה של גבולות או החברה הסםציפית, זה כנראה מעבר ושווה לברר

זה עונש מאוד מכאיב בעיניים של ילדה.

בעיני זה עלול להרחיק אותה נפשית ממך במקום לקרב חזרה ולעודד אותה להתנהג כמו שאת רוצה.

תנסי לרקום מחדש חוטים של קשר ביניכם שיעודדו אותה לרצות לשתף פעולה.

והייתי הולכת בהקדם למנחת הורים תותחית.

ניסית פעם לשאול למה היא מתנהגת ככה? לא לנזוף.. לשמוע מה עובר אצלה בלב ובראש..

ונשמע כואב מאוד.

חיבוק ❤️❤️

לא לתת ללכת למסיבה זה ממש קיצוני

ובהחלט יכול לפגום בקשר שלכם

אף שבהחלט זכותכם להציב לה גבול בהתנהגות כזו, אך כדאי לגלות רגישות, בטח בנושאים רגישים.

אני חייבת לומר שמבחינתי הסוגיה החברתית היא לא העניין כמו הסוגיה הרגשית- זה שהילדה נמשכת לחברות שמתנהגות ככה זו הנקודה העיקרית, כי ילד שלא מעוניין בהתנהגות כזו יתרחק מזה והיא לא, היא מוצאת שם משהו.

יש חשיבות לזמן אישי, שיחות אישיות ותשומת לב בכדי להחזיר את האמון ביניכם ויעזור לך להבין עם מה היא מתמודדת.

אני די חושבת שלהישאר שם זה לקבל עוד מאותו דבר. היא כנראה מאוד רגישה, מאוד רוצה להרגיש שווה בין החברות, מאוד חשוב לה איך תופסים אותה

אז היא מחקה אותן.

אישית, לו הייתה זאת ביתי מתישהו הייתה מקבלת סטירה רצינית.

אבל סטירה עם הסבר. שלפעמים ילד כל כך לא מבין שהוא לא מתנהג יפה, שרק על ידי הסטירה הכואבת הוא מבין שזה אסור. והכאב זה כדי להרחיק אותה מההתנהגות הזאת.

מלבד פעם אחת שאני זוכרת, לא קרה לי שסטרתי.

אני יודעת שהרבה מכאן לא חושבות שזו אופציה בכלל.

אני חושבת שאם ילד מקבל הרבה אהבה, תשומת לב, אכפתיות והבנה לנפש שלו- זה לא נחרט אצלו כשריטה.

ושוב, ילדים מאוד מושפעים מהחברים שלהם. ואם זה מה שמטפטפים לה כל היום- זה יצא בסוף בבית. אין אפס. היא מנסה עליכם את מה שנחשב אצלן בכיתה.

היא רוצה להיות מקובלת גם בבית. להפגין כוח, כמו ששאר המקובלות בכיתה מפגינות.

לא כדאי להישאר שם אם זו התרבות.

אם אני לא הבנתי את ההסבר המפולפל על המטרה של הסטירה,

אני בספק גדול אם ילדה מבולבלת וממוגנת בת 6.5 תבין.

אין לי עצות, אבל אם ההתנהגות היא נטו כתוצאה מחברויות בבית הספר, לא יעזור כלום מה תעשי בבית, היא רואה אותן חצי מהיום שלה וכל יום.
להעביר בית ספר? כך שלא תפגוש עוד את החברות המקלקלות האלו. ואז לעקוב אם ממשיך או לא תוך הדרכת הורים.

ועם יד על הדופק
עדיין לא מאוחר, היא קטנה.
האוכלוסיה בבית הספר בה היא נמצאת כמעט יום שלם נשמעת שלא נכונה וטובה לבית שלכם.

לא יודעת אם זה תואם למציאות, אבל מניחה שאם היינו נתקלים בכזה דבר ח"ו, מהר מאוד להציב גבול מאוד ברור. את לא עושה ככה בבית שלנו. אפילו בלי המשמעות של מה האצבע הזאת אומרת. עצם זה שדוחפת לך לעיניים. ממש לתפוס לה את היד ולא לתת לה. מילים מגעילות- לכי לחדר את לא יכולה להיות עכשיו ליד כולם עם מילים כאלה. ואפילו לקחת בכוח לחדר. שתבכה שם. ותבין שאין מקום להתנהגות כזאת בבית. להיות מאוד ברורים ולשקף לה שאם היא ממשיכה היא תפסיד דברים. גם אם כרגע אין לך איום בשלוף מה היא תפסיד, אבל שתדע שהיא תפסיד. לא לפחד לומר לה את זה. בלי עצבים אבל כם בצורה ברורה ואסרטיבית.

וגם בזמן רגוע לשקף לה איך מהילדה המתוקה שהיתה לכם בבית, נהיתה ילדה שכל כך לא נעים לכם איך שהיא מתנהגת. ואיך חברות שאמורות להיות אנשים שטוב לנו איתם ואנחנו ניהיה אנשים טובים כשאנחנו איתם, היא לומדת דברים ממש רעים מהילדות בכיתה ולא כדי להיות חברה של מי שמתנהג ככה. כמו שחז"ל אומרים שצריך להתרחק משכן רע. וכמו שאומרים בתפילה בבוקר אחרי ברכות השחר- אפשר להקריא לה מהסידור- שאנחנו מבקשים מה' שיציל אותנו מחבר רע. כי חברים כאלה גורמים לנו להיות אנשים רעים והיא בטוח לא רוצה להיות כזאת. ולחשוב איתה ביחד עם מי כן כדאי להתחבר. (ואם יש אופציה כזאת, לשאול אותה אם היתה רוצה לעבור כיתה או בי"ס).

והייתי גם משתפת את היועצת ומנהל ביה"ס. הם חייבים לדעת מזה ישירות מההורים. לא דרך המחנכת. אפילו לקבוע פגישה בשביל זה. 

היה תקופות שילדים שלי חזרו עם כל מיני מילים,

ונהנו להגיד אותם בהתרסה,

הסברתי להם שזה נשמע ממש כיף להגיד מילים כאלה,אין לי בעיה שתגידו אותן אבל רק בשרותים.

בנחת לא בכעס ולא במריבות מי שרוצה להוציא פסולת מהגוף נכנס לשרותים,המילים האלה זה פסולת שיוצאת מהפה שם אומרים אותם,

זה ממש נעלם הרעיון היה להוציא את העוקץ מהעניין.

ולגבי ההתנהגות אני אישית מגיבה בהלם ,לא יודעת עם זה ממש הלם אלא מין תגובה כזו שקרה פה משהו מוזר ולא לעניין בכלל כאילו אני רואה מישהו שיכור ברחוב שמקיא על עצמו ברעיון, ובלי יותר מידי לדבר,

זה ממש לא נותן טיפת חשק להמשיך בהתנהגות הזו.

הילדים שלי גדלים בתוך אוכלוסיה שממש לא תואמת את הבית ואני נתקלת המון פעמים בהתנהגויות לא תואמות מהסוג שהזכרת,אני יודעת שמשפחות שהגיבו בכעס ועונשים ההתנהגות הזו פשוט המשיכה,אצלי בדרך כלל זה נעצר מיד בהתחלה,

במשך הזמן הם ידעו להבדיל בין מה שהם רואים ושומעים וידעו לסנן.

להקביל את המילים הלא מתאימות לפסולת!

מהכלים.

למה את מתכוונת כשאת אומרת שהיא 'עושה לך אצבע שלישית בעין'? היא באמת דוחפת לך אצבע לתוך העין?

אם זה כך זה באמת נשמע יוצא דופן ולא כל כך משהו שלומדים מחברים.

גם מבחינת התגובה שלכם לעניין: אם היא תוקפת אתכם פיזית זה קו אדום בוהק וצריך להפסיק את זה מיד.

ואם את מתכוונת שהיא עושה את התנועה של אצבע שלישית, אבל לא ממש מכניסה אצבע לעין שלך, התגובה באמת צריכה להיות כמו תגובה לשפה לא יפה/קללות, שזה גם אסור אבל בעיני זה גבול שצריך להציב בצורה שונה.

כתבו לך הרבה דברים טובים כאן. אני רק מוסיפה שלמרות שהיא הגדולה שלך, היא עוד קטנה למדי. חכי שהיא תהיה בת עשר או שתים עשרה, כמה גיל 6 אז ייראה לך צעיר...

קל לומר אבל קשה לעשות: נסי כמה שיותר לשמור על קור רוח ולהגיב בענייניות, בלי 'לתלות' עליה את כל התיק של ילדה בכורה שהיא דוגמא לאחים ובכלל מראה ודוגמא למידות הטובות שלכם ולאיכות המשפחה שלכם. זה תיק כבד מאוד לשאת עבור ילדה צעירה.

היא מדברת לא יפה, לומר שכך לא מדברים/ אפשר לומר את זה בשרותים או בחדר לבד, ואחר כך כמה שיותר להתעלם או לשלוח ברוגע לחדר. ולהבא, אני יודעת שהרבה פעמים אומרים להורים ש'אם כבר אמרתם מה העונש תעמדו בזה, לא סתם לאיים ולא לקיים', ואני חושבת שבגדול זה נכון. אבל כולנו בני אדם, ולפעמים גם אנחנו ההורים צריכים למצוא את הדרך לרדת מהעץ ולא להמשיך להתחפר בתוך עמדה שנגררנו אליה בגלל כעס.

ולמצוא הדרכת הורים טובה, זה לא פשוט אבל משתלם. 

שילדה בת 6.5 תדע להתרחק מחברות שנמצאות בכיתה שלה?

הרי היא לא הולכת לבית ספר אחר כדי לפגוש אותן.

בעיני זו אחריות של ההורים לשים את הילד בסביבה המתאימה, ולא לצפות מהילד להשתייך לחברים ספציפים.

לגבי ההתנהגות, ממש ממליצה לפנות להדרכת הורים, או לטיפול רגשי לילדה. ואולי לשוחח עם המחנכת להבין מה קורה.

סליחה על זה, אבל אני חושבת שעונש זשל להחמיץ מסיבת חנוכה, הוא משמעותי, ואולי כדאי להשתמש בו רק במקרי קצה ממש ממש.

כילדה אסרו עלי ללכת למסיבה, וזה גרם לי להרבה אנטי וכעס (עד היום, אני קצת כועסת על זה). להשתייך לחברה זה צורך בסיסי. 

היא בת 6.5 או 16.5??

למה יש לה יכולת לבחור חברות מהסגנון שאתם לא מסכימים עליו?

ברור שהיא לא תרצה להיות חריגה מול החברות שלה,

והיא גם לא תרצה להיות חריגה בעיני עצמה.

אז היא מתנהגת בבית בהתאם לסטנדרט החדש.

ומפה זה כדור שלג מתגלגל, כי היא זקוקה לך להובלה והכוונה הורית

ובמקום זה נכנסתם למאבק כח שעוד יותר מערער לה את היציבות ומזמין את ההתפרצויות.

כדאי להחליף סביבת מגורים/ בית ספר/ או מה שזה יהיה שכ"כ שונה מכם,

ולאפשר לה לגדול מתוך תמימות.

מה שנקרא שלא תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

בנוסף אומרת בזהירות רבה, נראה לי כדאי לשלול שהיא נפגעה ממשהו יוצא דופן עם התנהגות כ"כ חריגה תוך זמן קצר.

קודם כל כדי בכלל לדעת להתנהל מול הילדה, צריך קודם כל לעכל בעצמך את מה שאת עוברת.

הבת שלך הטובה והבכורה, שאם אני מבינה נכון התחילה בית ספר, יצאה משליטה ומאיזון, התחילה להביא הביתה התנהגות בעייתית ובוטה, קללות, והתנהגות שהיא ההפך מהבית שלכם ומה שאתם מחפשים.

דבר כזה ממש ממש מטלטל, מפחיד מלחיץ

מתחת לפני השטח יש כל מיני חששות וחרדות. מה יהיה איתה? מה יהיה על שאר הילדים? מה יהיה עם הבית?

אני חושבת שדבר ראשון מה שצריך פה זה חיבוק לאמא, שמרגישה חוסר אונים וחרדה ממה שנהיה מהבת הקטנה והחמודה שלה.

עבודה רגשית שתסייע לך לא להוציא עליה בלי כוונה את כל הפחד והזעזעוע (המובנים והטבעיים לגמרי!) שלך.

בלי זה, הסיכוי שתצליחי להתנהל מולה בצורה בחירית, בריאה, נכונה, מכוונת

ולא מתוך סערת רגשות ובצורה שמפעילה אותך ומוציאה ממך דבריל שלא בהכרח היית בוחרת בהם.

אחרי שתהיי את במקום יותר נינוח מניחה שתוכלי להתנהל מול זה בצורה נכונה.

ילדה שמתנהלת באופן כזה היא כנראה במצוקה. אולי היא מרגישה נחותה מול החברות שלה? אולי היא מרגישה שהיא צריכה לאמץ התנהגות בעייתית כדי להיות נחשבת בעיניהן?

נשמע שמה שצריך פה, זה אחרי שעברת עיבוד בעצמך מול הדבר הזה, שיח אהבה וקשר.

להחזיר אותה אליכם, להבין מה עובר על הילדה החמודה והתמימה שלכם שזה מה שיוצא ממנה,

לשוחח על זה שלא כל שיח שאנחנו שומעים אנחנו מאמצים ולא כל תנועה. וכו' וכו.

בשלב הבא אחרי שתביני מה איתה, שווה לשוחח עם המחנכת לראות מה היא רואה בדינמיקה הכיתתית, אולי לחפש עוד הורים וחברות יותר מתאימות,

ובכללי להחליט מה הגבולות של הבית שלכם  מןל הסיטואציה הזו (זה יכול להיות להעביר אותה בית ספר וזה יכול להיות שיחה בבית על ערכי הצניעות והפשטות, או הכוונה לחברות אחרות או מה שיראה לך לנכון, אחרי שתהיי במקום נינוח ובוחר...)

בעיקרון הייתה אצלנו אזעקה אחרונה בשבת

ולפניה היה מתישהוא באמצע שבוע לא זוכרת מתי.

לא מחזירים את כל המעון, רק חלק מהילדים

ורק ילדים להורים חיוניים נשארים עד 16:00

כי חייב לישון בממד ולא לכולם יש מקום בממד 

כמה אפשר להסיק מזה.

כי נגיד יש מקומות שאפשר לפי ההנחיות לפתוח, אבל אין מספיק מיגון. אז מראש החזירו רק חצי מהילדים

אז למשל במקרה הזה, אני לא יודעת אם זה נכלל בספירה שלהם או לא

אם זה כמה הגיעו ממי שיכלו בפועל לחזור,

או כמה חזרו מהמקומות שבהם היה אפשר לחזור, כולל מקומות שבהם חזרו חלקית, ואז מראש יש פחות ילדים.

בכיתה של הבת שלי הגיעו אתמול 19 מתוך 30.  ובכל לי בבית הספר הגיעו בערך 75% מכיתות א-ג. שאר הכיתות לא חזרו.

זה כולל גם תלמידים מחוץ לישוב שמגיעים בהסעות, שחלקם הגיעו עצמאית וחלקם לא הגיעו.

הגיוני שהיום יגיעו יותר.

אצל הבן שלי הגיעו 23 מתוך 25. אצלם יש פחות תלמידי חוץ.

בגן של הבת שלי, החזירו רק חצי גן. אז הגיעו 13 מתוך 14. אבל עוד 18 ילדים, של הקבוצה השנייה, בכלל לא יכלו להגיע.

ובעלי בבית

וגם חששתי ממש

אבל זה היה מוצלח גם לה וגם לי

היא נהנתה סוף סוף מחברה

בבית משעמם לה

ולי היה קצת שקט לנשום

היה טוב לכל הילדים.

אפילו שהיתה אזעקה בזמן שהם היו במסגרות.

אם טוב לכם בבית, לא חייב לשלוח.

אם היה לך טוב איתה בבית, וגם ככה את ובעלך בבית אז למה שתרצי לשלוח?

לק"י

בעיני יותר מוזר לא לחשוש.

ואם טוב לכם בבית, אז בכלל...

והכי טבעי שתרצי שתהייה לצידך ואיתך בטח בתקופה כזו.

אצלנו פתחו ושלחתי, אבל ילדים גדולים יותר.

וסוף סוף הצלחתי לעבוד במרץ

וכולם עצמאיים...

אבל אצלנו חזרו אתמול

הבנות שלי בגנים ממש מול הבית וזה אפילו יותר מוגן מלהיות בבית כי אין לנו ממ"ד

והן ממש ממש נהנו!

אותך בפרטי על הקורס של ליאורה?

אין לי המלצה לפלטפורמה ספציפית, אבל אפשר לחפש תכנים שלו.

מזהירה מראש שהוא מדבר באופן טבעי על הרבה תופעות שנפוצות יותר אצל מתבגרים חילונים, אבל יש הרבה מה ללמוד.

לעקירת הרגלים רעים ולימוד הרגלים טובים

(למרות שאני בלמידה תמידית של התפתחות אישית בהרבה נושאים

אין לי כמעט על מה להמליץ כי אני לוקחת מכל מקום

מלמידה בעבודה

מתכנים אקראיים ברשת

מסיטואציות עם אנשים

ועוד

הדברים שמלווים אותי לאורך כל השנים

זה דווקא לא תוכן

אלא למידה אישית

התבוננות עצמית על סיטואציות שהיו> למידה מטעויות> תכנון לשיפור עתידי> יישום והתמדה

כי בעצם שום תוכן לא עושה עבודה

אלא רק נותן מידע

והוא הופך משמעותי רק בלמידה עצמית אמיתית)

ולמה היא חושבת שהוא טוב

כי באינטרנט יש רק מידע שיווקי וזה לא עושה סדר בראש

אולי כשיולדים באוגוסט

בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"

לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!

ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.

בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.

פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.

אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?

הוא גם הלך לאיבוד אתמול.

מטפס על המשענת של הכסא.

מטפס לגובה בגן שעשועים.

עומד על השולחן.

אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.

היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח

איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?

שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.

ואז בא אלי בתלונות.

בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.

האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..

שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...

לעלות לשיחת סינכרון.

(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)

עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.

הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.

מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??

(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)

ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?

כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?

לא הבנתי

וגם מי המשורר? 

גם לא בזמן מלחמה

שעת השכבות זה לא זמן לעבודה

אנשים מנותקיםם

ממש מתאים לאחים קטנים לומר דבר כזה 🤭

בהצלחה ממש עם כל ההתמודדויות!

עברתי לידה שקטה עם תינוקת,  הדופק הפסיק פתאום בשבוע 23,

וזה בלתי נמנע לחשוב בת כמה היא היתה אמורה להיות היום..

תהי חזקה

הבאנו נשמות טובות שעשו את התיקון שלהן

ב"ה זכיתי ללדת לאחר מכן, בע"ה גם את, בקרוב מאוד ובקלות,  עם הרבה תפילות ואמונה שהכי טוב בשבילנו כבר בדרך

בע"ה שיהיו בשורות טובות טובות בקרוב!!

ורק חושבת על זה שהכי צדיקות שיש , האימהות, חיכו לפרי בטן הרבה.. כי הקב"ה מתאווה לתפילת צדיקים, וכנראה שאת נשמה גבוהה...

מקווה שזה בסדר לכתוב..

עוד חיבוק גדולללללללל

איתך בכאב הגדול!!!!!!!!🫂🫂🫂🫂🫂🫂

וואי אוף

כבר אמרו לי את זה בשנות הדייטים הרבות

וכבר אמרתי שלא בא לי להיות "נשמה גבוהה" ובא לי שסתם דברים יקרו בטוב

תודה רבה!

מחזק!

חיבוק לך

ובע"ה בקרוב ממש,תזכי גם את ❤️

באשל רהיטים בסנהדריה

אין להם תצוגה

קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית

הבנתי שהם זולים בפער

אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים

יש מיטות שיש

אפשר לשאול מה נקרא זול?

חברה אמרה לי מתחיל ב16000

נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..

(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)

מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000

מזרונים יש יקרים יותר או פחות

כלומר מה כולל המחיר?

שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.

אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש. 

מאד מרוצים.

אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.

והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה

אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה

ננסה במקומות שהמלצתן כאן

קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון

ומרוצים

בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).

לא לקנות מזרן בלי לשכב עליו לפני

לא להתפדח, ממש להקדיש שעה שעתתים פנויות וללכת לנסות את כל המזרנים שם

ולא חייבים לקנות מזרגן זהה, יכול להיות שמה שנוח לך לא נוח לו

העיקר לוודא שהם באותו גובה כדי שלא תהיה מדרגה במיטות

טווח מחירים זה סביב 3500-20000 כאשר עיקר התקציב הולך על מזרן

קודם בוחרים מזרן שאוהבים ורק אחרי זה מיטה שמתאימה לו (ולא הפוך כמו שהרבה עושים)

לחשוב אם רוצים ארגז מצעים, יש כל מיני עומקים של ארגז מצעים אז לוודא שהוא מתאים לכם