אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

אם קיבלת הצעה, אז ראוי להחזיר תשובה עד 3 ימים (ועדיף להתעכב כמה שפחות).

אבל אם אמרו לך שיש מחשבות על הצעה, זה לא שלב שיש לך או לשדכן סוג של "תפיסה".

זה דבר שלא השתנה לפחות ב-30 שנים האחרונות (עוד לפני עידן הטלפון הסלולארי) 

3 ימים זה המון

לפי תפיסתי כעת, אם אחרי 24 שעות יש עיכוב בתשובה כדאי מאוד לתווך את זה.

מאיפה הודאות שככה זה תמיד היה וככה זה גם עכשיו?

אפשר "לבדוק דופק" עם השדכן פעם ביום.

אבל סבלנות זו מידה שכדאי מאד לעבוד עליה,

זה ממש ממש חשוב לחיי הנישואין שיבואו לאחר מכן ולחיים בכלל.

ולא, זה ממש לא משהו שישתנה מהיום למחר או לאחר החתונה..

תוכל לשאול אותה במתינות למה..

אולי היא הייתה עמוסה?

אולי מי שהיא ניסתה לברר אצלו, לא היה פנוי בזמנים שהיא יכלה?

אולי בכלל השדכן התעכב במעבר אליה?

אולי השדכן לא היה פנוי כשהיא רצתה להחזיר לו תשובה?

אולי משהו אחר?

אולי שילוב של הכל?

אבל דבר ראשון סבלנות...

אבל לא כולם דובני אכפת לי

יש הרבה אנשים שלא מתחשבים בזמן שלי

בין אם זה שדכנים, בין אם זה בנות שמקבלות הצעה עלי.

לכן דבר ראשון שאני עושה, אם עניינים מתעכבים - אני שואל.

וכן, אני מצפה מעצמי לעדכן ברגע שעניין כלשהו מתעכב ולכן אני גם מצפה זאת מהסביבה.

זה מאוד נחמד להגיד למישהו אחר להיות בסבלנות.

מבחינת האידיאל אכן חשוב להתאזר בסבלנות, אך בראש בראשונה להתחשב באנשים אחרים.

אין באמת סיבה להסיק מסקנות ברגע שדברים מתעכבים, כי כמו שאמרת יפה יכולים להיות המון גורמים.

כן בעד לשאול, בעד לתווך.

למה לא בעצם?

כדי לעבוד על מידת הסבלנות של הזולת?

בנימה קצת יותר אישית,

תהיה אופטימי כמה שבא לך

חבל מאוד אם האופטימיות תהיה שיפוטית ביחס לזולת שלא מספיק "אופטימי" בעיניך. בעיני, זה ההיפך מאופטימיות.

שאתה עדיין לא מתייאש, למרות הפסימיות וחוסר האמון במי שאתה מתעתד להיפגש איתן.

כן, יש הרבה אנשים וגם נשים ששברו לי את האמון, ואני ממשיך במלוא המרץ לחפש ולא מתייאש. זה בהחלט ראוי להערכה.

וכן, אמון זה דבר תהליכי שנבנה עם הזמן. לא חושב שלתת אמון בלי לחשוב זה דבר שמקדם לאיפשהו.

לא חושב שאתה בעמדה שיכול לשפוט אותי או כל מי שהוא אחר על מידה כזו או אחרת שחסרה לו.

ולא, אני לא פסימי. אין לי מושג איך אפשר לראות פסימיות בדברי. אני רגיש וגם מצפה שיהיו רגישים אלי. מי שלא תהיה רגישה כלפי, ממילא לא תתאים לי.

עין טובה לא באה לידי ביטוי בציניות או בזלזול בדברי הזולת.

יש הבדל בין אופטימיות ללהטיף לאופטימיות, אלו שני תנועות שבאות ממקום שונה בנפש.

לגבי הפסימיות, אתה כתבת לי "וואי, אתה ממש אופטימי", מזה היה נשמע לי שאתה פחות..

לגבי נתינת אמון,ההמלצה שלי היא לא להתחיל את האמון מ-0 בהתחלה,

אלא כן להתחיל מרמת אמון קצת יותר גבוהה של "לדון לכף זכות" (אלא אם אתה יודע בוודאות אחרת).

אני גם לא חושב שיצחק עמית הוא בעמדה של לשפוט, אז מה

בתור אחת שמבררת יחסית הרבה ולרוב יקח לי יותר מיום..

מסכימה עם כל אחת מהתשובות שיש כאן..

א. בעיני יומיים זה מקובל והגיוני..

ב. קורה לצערי שמתעכב גם אחרי יומיים מהסיבות הנל. החבר לא זמין וכו.

אני אשתדל לומר לשדכן/לחברה ששדכה שמתעכב בגלל זה ולבקש עוד מס.

זה לגמרי אכפת לי שמישהו מחכה בגללי. ברור לי שזו עמדה לא נעימה. ובטוחה שרוב רובם של האנשים כך.

ג. יכול להיות שיש פה הבדל גם באופי..

יש אנשים שמחליטים יותר בקלות ופחות מבררים לעומק אלא מעדיפים לקבל החלטות בפגישה/על סמך השיחה הראשונה

ויש כאלו שיצטרכו יותר בירורים כדי להגיע לפגישה עם בטחון, עם רצון להשקיע , סקרנות וכו..

ד. לחשוב שבטח רוב האנשים לא רגישים.. לא אכפתיים.. נראה לי מאד מרחיק מהצד השני.

וחבל.

רוב האנשים לא ירצו למרוח..

כן אכפת להם מצד השני.

הם כן שמים את הזוגיות במקום הראשון אבל כולנו עובדים וכו.. ולפעמים דברים מתעכבים ולא מתוך זלזול.

פעם תשובה  שלי לבחור התעכבה ביום נוסף  בגלל הזמן שלקח עד שהשדכנים ראו את ההודעה והעבירו ביניהם עד הבחור.

וזה גם לגמרי בסדר לשאול את השדכן אם יש חדש..

מה שכאן באתי לומר - יש מקום מסויים לא להיות פתי ולחשוב שכולם מתחשבים.

א. יומיים זה סביר, מבחינתי אחרי יום אפשר גם לשאול.

ב. מדהים, בדיוק מה שאמרתי, עדיף לתווך שמתעכב.

ג. לי מאוד חשוב לברר. כמעט ואין הצעה שאני לא מברר עליה.

מצד שני, הבירורים בעיני נותנים תמונה כללית. 

אני לא מברר בגלל שאני "חושד" בכל מיני דברים. פשוט רוצה לשמוע מה החוויה של החברה מהבחורה.

לכן מצד אחד מאוד חשובים לי הבירורים. מצד שני, זה לא משפיע על כך שאחשוב על זה הרבה. אני מחזיר תשובה תוך זמן קצר.

ד. לא טענתי דבר כזה. תעברי בכל דברי ותראי שלא טענתי דבר זה. בודאי שאני מסכים עם מה שאת אומרת בעניין הזה.

וכן, ממש מסכים שאחרי יום מותר לשאול איפה זה עומד. אני גם אף פעם לא מבקש תשובה אלא רק מנסה לתאם ציפיות.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים