את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.

ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…

ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

בגדול מסיבות שונות שקשורות בהיותם ילדים, החום שלהם עשוי לעלות לטמפ' גבוהות יותר (קשור למערכת חיסונית פחות מפותחת משלנו למשל), וקצב העליה של החום גם גבוה יותר (עניין של מראש בגלל שטח פנים מול מסה, אצלם הם יותר נוטים לאבד חום, אז מערכות החימום שלהם מהירות יותר).

ולכן, בטח עם ילדים שלא יקומו ויגידו, הייתי נותנת משככי כאבים בלילה. כמובן כתלות במה קורה ביום. אם הוא חולה מאתמול, ובמקסימום עלה לו החום במהלך היום ל38.7, אז סביר שהוא לא יעבור את ה40-40.5 בלילה, שאז זה כבר בעייתי.

ילד שלא יודע לדבר, או שרק בערב התחיל לעלות לו החום (אז את עוד לא יכולה להעריך מה סדר הגודל של  עצמת החום), הייתי נותנת לו משככי כאבים בשביל לישון בנחת שהילד יעבור את הלילה בשלום בלי פרכוסים או משהו (זה דבר שיכול לקרות אצל ילדים כשיש חום גבוה. ואז זה כבר מלחיץ ולא כדאי להגיע לשם… כלומר, יש הרבה שעברו את זה והם אחלה, אבל לא להתגרות בגורל…)

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.

אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה

וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל

לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.

בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

הולכת לישון

כדי לא לקום לילד קודח

הכןונה בגיל הקטן... אחרי גיל 5 לא

ככל הידוע לי לא נותנים תרופה כדי שהחום לא יעלה בלי שליטה אלא כדי לסייע

רופאת הילדים שלנו אמרה לי שאם אין חשש שיש לילד פירכוסים מחום(הכוונה החום עלה לו ל40 ולא קרה כלום) אז אין שום צורך להלחץ שהוא עולה

רק אם הילד סובל/לא מצליח להחלים לתת לו 

התאים במוח עוברים תהליך של דנטורציה- החלבונים במוח עוברים תהליך דומה לטיגון של חביתה.

לא יודעת כמה נפוץ שהחום מזנק ככה

אבל בלילה לא כדאי לקחת סיכונים

אין מחלוקת על זה שהאקמול לא באמת מטפל ב'מחלה'. אבל עצם זה שילד (וגם אני) לא סובלים. נותן לגוף את הכח להתמודד עם המחלה.

שינה טובה ובאופן כללי רוגע- שנכוף לא בסטרס של כאב בעיני הרבה יותר מקדמים את היכולת של הגוף להתרפא

וקשה לישון עם חום גבוה, צמרמורות, קור וכו'. בנוסף לפעמים שותים פחות, אוכלים פחות, ודווקא החום הגבוה בעקיפין מונע מהגוף את הדברים שהוא באמת צריך בשביל להחלים.

לא נמצא קשר בין לקיחת משככי כאבים ומורידי חום לבין התמשכות המחלה, אבל נמצא קשר ישיר בין אי לקיחת התרופות הנ''ל לבין סבל שאפשר למנוע בקלות.

אני לא אומר שצריך לקחת תרופה בכל פעם שיש 37.7 מעלות, אבל אם באופן כללי יש סבל ויש יום גבוה (או רק אחד מהם, תלוי בהקשר) - אין סיבה להמשיך לסבול בשם איזו מחשבה כאילו הגוף הוא מכונה משומנת שאף פעם לא טועה ולא צריכה עזרה מבחוץ.

הזעה היא מנגנון מבורך בשביל לקרר את הגוף, אבל במצבים קיצוניים היא גורמת למוות מהתייבשות או ממחסור במלחים.

שימוש לא נכון במערכת החיסונית הוא מה שגורם לאנשים אלרגיים לסבול ואף למות, כשהם נחשפים לחומר שאין בו כל סכנה אובייקטיבית.

חולי אסתמה וזאבת גם כן סובלים מאוד ואף עלולים למות בגלל תגובות מוגזמות של הגוף שלהם, שתוקף את עצמו במקום לתקוף פולשים אמיתיים.

הרפלקס שמחייב אותנו לנשום עלול לגרום לנו לטבוע, וניסיונות של הגוף למלא סידן במקומות מסוימים בעצמות בשביל לחזק אותן, גורם לנו לסבל מיותר ולדלקות כואבות.

כשאנחנו בלחץ המוח שולח אדרנלין בשביל שיהיה לנו יותר כוח, אבל ההורמון הזה יכול לגרום להתקף לב ולמוות מהיר במיוחד.

לכן, המחשבה כאילו אם הגוף מעלה חום אז זה בהכרח טוב לנו כי ''הגוף לא טועה'', לא נכונה.

גם חוסר תאבון של הגוף בזמן מחלה זה חלק מהדרך להתמודד

לא צריך לדחוף אוכל בכח והגיוני שאוכלים פחות

מערכת העיכול עובדת פחות והגוף עסוק במה שצריך

גוף האדם הוא מאוד משוכלל ואני מאוד מאמינה שהתהליכים שקורים לו זה מחכמתו של השם ולא צריך לעקוב כל מה שלא נוח לנו

צריך לשים לב ולהיות בבקרה

לא אמרתי לצום ולא לשתות אלא לגבי המנגנון הרעב

אדם עם קיבה גדולה בגלל שהוא אכל הרבה במשך תקופה ארוכה,

ירגיש שבע הרבה יותר מאוחר מאדם עם קיבה קטנה, מה שהופך את ההשמנה למעגל קסמים - השמנת כי אכלת הרבה, ועכשיו הקיבה גדולה ולכן אתה לא מרגיש שובע עד שתמלא אותה שוב מה שיגרום להשמנה להחמיר.

אנשים חולים עלולים לא להרגיש צורך לאכול או לשתות, גם אם הגוף שלהם בהחלט כן זקוק לאנרגיה או נוזלים. 

הבאתי כדוגמה את עניין השתייה, שגם כאשר לא מרגישים צורך לשתות, זה לא אומר שהגוף ''צודק'' ובאמת אין צורך בשתייה.

ובמקום אחר הבאתי דוגמה לכך שגם מנגנון הרעב הוא לא מדויק ולא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות.

התרופה מורדיה את החום ובמקרים מסוימים יכולה אפילו לעכב את ההחלמה.

אני שואלת כי אני יוצאת מנקודת הנחה שהחום הוא הדרך הנכונה של הגוף להילחם במחלה ואני לא רוצה לעקוף את זה או להרגיל את הגוף לנובימול וכאלה

לא ראיתי את זה קורה בפועל.

אני גם לא מתייחסת למקרי הקיצון כמו שהביא פשוט אני.

אבל בטח שבחום גבוה יש סכנת פרכוסים.

בקיצור- הייתי בודקת שוב.

ולשאלתך ברור שכדאי לתת בלילה כדי שתוכלו לישון בנחת. ויהיה לך את הכח לטפל בו.... 

היא מקלה על הסימפטומים שלה

נובימול לא עובד על המערכת החיסונית ומדכא אותה מלעבוד

אני באופן אישי נותנת כי חום מקשה על ילדים לישון טוב והם סובלים. בדיוק כמו שאני לוקחת כדי לא לסבול סתם.  אני רואה ממש הבדל בין ילד עם חום ותרופה לילד לפני ולא רואההסיבה ממשית לא לתת

שמשפיע על הגוף

ואקח רק שמוכרחים

מי שמכיר את טבלת חומרי היסוד..

שנרקחים במעבדות

ולכן צריך לעשות בהם שימןש מושכל.

אי אפשר להתייחס לזה כמו לשתות מים.

צודקת שהביטוי חומר כימי הוא לא מדוייק. 

אם אפשר להפחית כאב וסבל, אז כדאי לשקול ברצינות להיעזר בתרופות שהוכחו כיעילות לאותם מצבים.

כמובן כל מקרה לגופו (תרתי משמע...), במינון מתאים, בהתייעצות עם רוקח/רופא וכו'. אבל ככלל - אין סיבה לסבול מתי שלא חייבים.

מקלחת חמה ולהלבש 2 שכבות

אחת לחה על הגוף ומעליה יבשה

ולהיכנס לישון  מתחת שמיכות חמות ולהזיע והחום ירד בהדרגה

לשתות הרבה מים/מיץ פירות

כשיש חום צריך לקרר את הגוף, לא לחמם אותו במטרה לגרום לו להוציא את החום החוצה.

זיעה פחות יעילה בחום פנימי, היא מיועדת למצבים של חום חיצוני. בנוסף היא עלולה לגרום להתייבשות.

העצות כאן יעלו את עומס החום ולא יורידו אותו. 

לא חם!

קומפרס חם משתמשים אך ורק לשחרור שרירים והרפייה

זה מעלה את החום עוד יותר אבל

אני מכירה שעושים קרים

אבל תכלס פשוט מורידה חום עם תרופה וזהו

פושרים-קריר

למה חם?

רותחת..

נעימה לגוף ואם יש חום גבוה הכוונה לחם פושר

עדיף בגדים דקים ושמיכה דקה, העצה שלך עלולה להעלות את החום

עשיתי את זה פעם בעצמי (בטעות) כילדה ועלה לי החום ממש ממש

לטיפולי מים קרים

את יכולה להעמיק בזה יותר

ולכן מזיע, אבל זה לא עוזר לו..

ביום לא אם הילד לא סובל

במהלך היום אם היה נראה לי שמרגישים לא טוב.

לא זכור לי שחששתי שיעלה החום 'יותר מדי' בלילה, כן בדקתי מה איתם לעתים קרובות מהרגיל.

אם לילדים שלך יש נטייה לחום מעל 40 או לפרכוסי חום אז יותר מבינה את החשש, ואז גם יש יותר הגיון לתת בלילה בכל מקרה.

אם לילדים אין נטייה להעלות חום גבוה והחום לא מפריע להם לישון, לא חייבים לתת לדעתי, אבל כן צריך לשים לב ששותים מספיק...

כי אני לא שם כדי לראות איך הןא. אם זה אפשרי- אז מביאה כמה שיותר קרוב לזמו שאני הולכת לישון כדי שהתרופה תכסה יותר שעות שהוא לא בהשגחה.

ביום, אם לא נראה סובל אני לא מביאה. אבל אם טיפה נראה שסובל- אני מביאה כדי להקל עליו

במהלך היום היתה לי פה לפני כמה ימים עם 38.8 ששיחקה בכיף, אז לא נתתי לה כלום.

יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.

כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.

הגדולה בת 8

אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות

אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...

והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה... 

אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏

אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה

כי אני אצטרך שהגדול ישב קדימה.

הוא מעל 13. 

לא הצלחתי למצוא מידע חד משמעי מאיזה גיל כבר לא מבטלים. המידע הכי קרוב שמצאתי היה שילד שזקוק למושב הגבהה על פי הגובה שלו, יכול לשבת במושב הקדמי על מושב הגבהה ולבטל את כרית האוויר. הסקתי מזה שבגיל שלא צריך מושב הגבהה כבר לא מבטלים את כרית האוויר.

רק תחשבו על זה,

כרית האוויר נועדה להגן על המבוגר שיושב בכסא במקרה של תאונה חלילה. לילד צריך לבטל את ההגנה הזו (כי היא מסוכנת לו). כלומר ילד שיושב במושב הקדמי חשוף לסכנה יותר לעומת מבוגר!

המלצה נוספת של בטרם שקל ליישם - להזיז את הכסא אחורה ככל האפשר.

ובשלב כלשהו החלטתי לתעדף את הקיבה שלי לתינוק על פני הבטיחות.

כן הרבה יותר בטוח מאחורה אבל תינוק שהוא נגד כוון הנסיעה זה פחות מסוכן מילד שיושב עם כוון הנסיעה.

קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...

לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום

אקרא על זה קצת יותר.

איך מגיעים למטפלות בגישה הזאת?

הן יכולות לעשות רק קורס בשביל זה, נכון?

איזה הכשרה כדאי שתהיה למי שאני הולכת אליה?

שעובדת בגישת cbt. ממש חשוב שיהיה הכשרה של תואר שני כי ככה הטיפול מקיף הרבה יותר, ואת לא מסתכנת בפספוס של משהו מחוסר מקצועיות

איך מגיעים אני לא יודעת, אני הגעתי דרך הקופה.

לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.

ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.

שיחת תיאום ציפיות ובדיקה אם זה מתאים לך, לפעמים אפשר בשיחה להרגיש אם מתחברים או לא.

ובאמת זה לא קל למצוא מטפלת טובה, ממש כמו שידוך... לא להתייאש עד שתמצאי!❤️

למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה

והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.

קוראים לה דבורה עמרני

אם כן, מוזמנת לכתוב לי בפרטי.

להתאים פה עין הבדולח

תקראי על השיטה

בשיטה מדברים על העבר אבל לא בקטע חופר כי זו לא מטרת הטיפול

ונפתחות עכשיו קיליניקות של הסטאז אם זה מתאים לך אוכל לקשר אותך

תכתבי לי בפרטי

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

בשורות טובות

די, נו, איזה באסה!

מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!

איזה קשה ומבאס ככ...

ממש ממש ממש

קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..

ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

שאין דבר כזה

נכנס בחוק לפני איזה שנתיים

מכירה הרבה שבדקו וניסו מכל מיני איזורים

חברה שהבת שלה ילידת ינואר והיא ביקשה אבל אמרו לה שהם מחריגים רק את מי שנולד עד ה12 לחודש

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

אם את מעדיפה להיות בסלון אז אולי תני לה לשחק בסלון ותעשי מה שמתאים לך. תגידי לה שזה זמן שקט, והיא יכולה להיות בסלון אם היא משחקת בעצמה

אולי תדע מה כדאי.

וגם, אם יש אפשרות לקבל איזה החזר מהמדינה. (מבינה שזה מורכב)

שנתיים וקצת. לא קיבלנו טיפול אבל כן יש לה מלאאא ציוד למשל רציתי לקנות לו שמיכת משקל אז היה לה ובדקה איזו והאם.

וכוונה אותי ונתנה דגשים למקלחת לפעילות מותאמת וזה ממש עשה לי סדר בהמון דברים...

ומרגישה שנתן לי יותר כלים להתאים לו משחקים ופעילויות

שהציעו לנו לשים אותו לישון עם זה יעזור לו בויסות החושי.

אחכ להוריד לו כדי שלא יהיה מסוכן

בכל אופן, היא זקוקה יותר למשהו במשך היום. בלילה יחסית היא נרדמת בסדר...

תודה!

יש את זה לעדה הבוכרית, שהביאו איתם מרוסיה. כן זה עזר ממש , הרגיעה אןתה. היא ישנה לידי ככה שהייתה בהשגחה

בקיץ כבר לא שייך והבת שלי מתעוררת בבכי המון המון בלילה

לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת

ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים

ואז מילאתי רק דברים וודאיים

באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..

ככה חשבתי...

בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.

באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.

החלטות טובות ובשעה טובה!

זו עדיין בדיקה סטטיסטית.

יש לה סטטיסטיקה טובה מאוד לתסמונת דאון וסטטיסטיקה טובה לעוד כמה תסמונות נפוצות יחסית. אבל זה עדיין לא וודאות מלאה וישמעוד המון דברים קשים שלא נבדקים בה.

כמובן שזה עניין מאוד אישי.

בעיקר הניפט לא פולשנית ולא מסכנת, רק בדיקת דם. ומי שפיר זו בדיקה לא נעימה וגם יש לה אחוז סיכון להריון, גם אם מאוד נמוך...

תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.

אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל

פעם היו עושים קריוטיפ שזה פחות מדוייק והצ'יפ היה נחשב מורחב. היום הצ'יפ זה במקום הקריוטיפ של פעם. האקסום זה הרחבה נוספת.

ונכון לגבי החתימה לא לדעת דברים שלא יודעים מה המשמעות שלהם. אנחנו סימנו את זה. 

תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר

אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים

את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר

זה תלוי מה את מתכוונת לעשות עם התוצאות.

לפני הבדיקה הם שואלים אותך על כמה קטגוריות, אם את רוצה לדעת לגביהן: מחלות ילדות, מחלות בבגרות, משהו כזה לא זוכרת,
וגם שואלים אם את רוצה לדעת רק עם זה מעל אחוז ודאות מסוים (לא זוכרת מה הוא) או בכל מקרה.

מה המטרה שלך?

מחלות שניתן לטפל כמו מומי לב וכו', לא צריך מי שפיר בד"כ, רואים בUS וכדו' למיטב ידיעתי.
תסמונת דאון שזה הכי משמעותי כבר בדקת.

האם תפילי אם יהיה בוודאות של 40% סיכון לאוטיזם או סוכרת נעורים? 
אם לא, אז חבל לעשות... סתם מכניס אי וודאויות.
 

שנבדקות רק בבדיקה הזו.

והן פשוט נדירות יותר. ממש לא מדובר רק על ארבעים אחוז לסכרת.

אפשר להחליט לא לבצע את הבדיקה הזו. לגמרי החלטה לגיטימית. אבל יש אחוז של הריונות שביתר הבדיקות יהיו תקינים לחלוטין ועדיין תהיה תסמונת גנטית או מטבולית קשה שלא ניתן לזהות בדרך אחרת...

צעירה ממך אבל מעל 35. התלבטתי המון, זה הריון שחיכיתי לו הרבה. ב''ה עבר בשלום.

עשיתי בעין כרם. אפשר שם לבקש לא לדעת מה שמתחת לעשר אחוז סיכון או מה שהם חריגות שלא יודעים להסביר. אנחנו סימנו את זה.

אנחנו בנוסף הרחבנו לבדיקת אקסום. היא בודקת עוד דברים שאי אפשר לראות בבדיקה הרגילה וגם הסיכון אליהם עולה עם הגיל, אבל היא בתשלום פרטי ולא ממונת. אני הרגשתי שאם אני כבר ''מסכנת'' אני רוצה מקסימום בדיקה של דברים קשים שאני יכולה לעמוד בו כלכלית.  

באקסום יש או סינגל, שזה רק לעובר, או טריו שזה בודק את ההורים גם ואז יכולים להסביר חריגות גם לפי ההורים זה יותר מומלץ אבל מאוד מיקר. אז אנחנו עשינו רק לעובר ובעין כרם מאפשרים את זה. לא בכל מקום. ואם צריך אז הם יכולים להמליץ להרחיב גם אחרי קבלת התוצאות. המעבדה שם גם מהירה.

החלטות טובות, בהצלחה!

נחל השופט ממש מתאים לילדים קטנים ועגלות, זה אזור יוקנעם

אפשר לנסוע לכיוון עמק המעיינות בית שאן

יש שם מלא נחלים כמו נחל האסי, נחל הקיבוצים, עין שוקק

אני הייתי בגשר קנטרה וזה מהמם אבל כן היתה חתיכת הליכה עד לשם

אם אתם זורמים למקומות בתשלום אז יש את הסחנה (גן השלושה) - קחו בחשבון בעיית צניעות מאוד קשה בתקופה הזו של השנה.

עוד אפשרות למקום בתשלום עם ילדים זה אגמון החולה - לשכור רכב גולף ולהקיף את האגם

זה כבר מאוד צפונה.

שם כבר אפשר ללכת לבנייאס - לא נגיש אם אתם באים עם עגלה.

יש גם את שמורת דן שזה גשרים ושבילים מסודרים וכמעט הכל מוצל אז זה ממש מושלם לילדים קטנים ובתקופה כ"כ חמה.

בהר מירון יש מסלול מעגלי מושלם למשפחות

קל ועם נוףףף מדהים

פשוט מסובבים את פסגת ההר

אם את רוצה כולל לינה זכרון יעקב יכול להתאים.

אם לא חייב צפון אז גוש עציון מהמם ויש גם טבע וגם אטרקציות לקטנטנים.

תבדקי כפר עציון לדעתי תהנו שם לא פחות מהצפון.

מותאמים לילדים, מעגליים.

מאמינה שתוכלו בקלות למצוא אכסניות באזור זכרון חדרה והסביבה.

יש גם חופים באזור שכיף להיות בהם וגם אם תצפינו עוד קצת לחיפה יש הרבה מה לעשות

אם זה לשבת אז פחות קשור...

אבל זה פחות מסלול ויותר רביצה כיפית.

יש בקריית שמונה את פארק הזהב שיש שם מסלולון ממש קצר עם מים, מלא מתקנים ועגלת קפה שווה ממש.

אם אתם בעניין של בלי מים- אצלינו ממש אוהבים את אגמון החולה ואז משכירים קלאב קר.

בעמק בית שאן יש לך את נחל הקיבוצים שהוא ממש ממש כיף!

במג'רסה היינו לפני כמה שבועות- יש שם מקטע ממש גבוה- שימי לב

ועין תינא עם זיהום כבר כמעט קבוע בתקופה האחרונה