בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

בתקווה שהם לא יתחילו לצאת עם AI..

ביום שיפסיקו לשלוח תמונות שנראות א' ובמציאות אתה מקבל ח' נתחיל לסמוך על תמונות ועל המציעים, בכל מקרה הפיתרון בעיניי הוא פשוט לא לראות תמונה

שבתמונה רואים א' ובמציאות מקבלים ח' הנה, עכשיו אני מבין בגלל מי. אז לא בנות, אל תקשיבו לה, גברים לא סובלים את זה.

ולגבי להפסיק לבקש תמונה-בעד, מסכים שאין צורך בתמונה גם מונע הרבה עוגמת נפש(משני הצדדים), וגם נותן צאנס אמיתי להכיר

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

מישהי, שאומרת לך שהיא לא מסכימה איתך, ומעדיפה שלא לצאת עם מי שפוסל אותה על תמונה.

לבנים חופרים שמראה זה לא הכל ושיפסיקו להיות שטחיים.

על בנות פתאום אומרים "מה אתה רוצה? חשוב לאשה שבעלה יראה טוב". 

ממש אומרים לה, את לא הכי יפה, זה מה יש, הכי חשוב הפנים, תתרגלי לזה בסוף.. ובעיקר שלבנים אי אפשר לומר להשתנות.

בן שיאמר לא, כמה יחפרו לו? בקושי. בת שתאמר לא, ישר זה: למה לא? למה לא להתגמש? אז מה אם הוא שונה דתית? אז מה אם הוא דוחה בעינייך? קשיש מבחינתך? תתגמשי!!

אותה שדכנית שאמרה לי לא לפסול על מראה, לא מצמצה כשאמרה לי שפוסלות אותי כי לבחורות חשוב שהבעל יהיה יפה בעיניהן, בלי שמץ של ביקורת.

אף אחד לא אומר להפגש עם מישהו ברמת "דוחה". לשני המינים. רק אומרים לוודא שריחוק קטן-בינוני לא יהפוך אצלך בראש ל"דוחה".

ובגיל מסויים באמת שצריך להעיף את תווית ה"קשיש"( מבזה בפני עצמו) הזו. במיוחד שביולוגית אכן יש הבדלים קריטיים.

ברווקות מאוחרת - בחור שמבוגר ממישהי גם ב10 שנים מתמודד( סטטיסטית) עם פחות מורכבות מבחינה ביולוגית. טענות לקב"ה. 

כאמור - פשוט לא רלוונטי בגילאים האלו.

כן נפגשתי עם צעירות ממני ב12-13 שנה. לא כי זה מה שאני מחפש אלא כי את כל השאר אני כבר מכיר.

ומנכל ישפה( מה שזה לא יהיה) צריך להפסיק למכור שטויות לציבור מתוסבך גם ככה.

ואת המילה סטטיסטית הכנסתי מנימוס כדי שלא תצעקי "אבל גם לגברים יש בעיות". נכון, אבל פה לא מדובר על בעיה אלא על טבע. 

כשבחורה בת 30+ פוסלת מישהו כמה שנים מעליה כי "היא נראית צעירה לגילה" אני מתאפק מלשאול אותה אם גם מבפנים היא צעירה לגילה. 

בהפרש דומה? לפעמים יש כאלו שאומרים שהם נראים צעירים לגילם, אבל האמת שממש לא. ויש כאלו שחושהים שהם מבפנים ככה והם לא.. ועובדה שיש זוגות רבים שהיא גדולה ממנו, ובהפרש יותר גדול משנה שנתיים ושורדים.

האמת שזה לא שטויות. הסיבוך הוא שאנחנו נתקענו על תיאוריות הזויות כמו שגבר מוכרח להיות בוגר מהבחורה, וכשמדובר בגיל 30 ומעלה, ההפרש מוכרח להיות גדול יותר ויותר וזה לא ריאלי במיוחד. עובדה, לנשים לא נוח עם זה.

גברים לא יעלו כרטיסים, גברים הראשונים תמיד לקבל הצעה.. למה? כי "הן ייעלבו אם יאמרו להן לא". זו תיאוריה מיושנת שמתאימה לשנות ה80. בנות לא כ"כ רגישות, ובמצב הנוכחי בו קבוצות שידוכים הופכות למעין טינדר לגברים-פשוט כי גברים כמעט לא מעלים כרטיסים, ובנות כן.. לא היה מזיק לשנות את התמונה ולתת את זכות הראשונים לבחורה. פשוט כדי להחזיר את הכבוד לבנות שנאלצות לוותר על הפרטיות כדי למצוא חתן, ואינן יכולות להתרשם מכרטיס.. בעוד לגברים יש ים של כרטיסים. ובפרט, שכשידש שפע, יש כאלו שאפילו לא נחתנים צ'אנס לקשא. תוך כדי דייט, הם מסוגלים להמשיך להסתכל בווצאפ, אולי יש הצעה טובה יותר!

זכותך לא להסכים אבל זו מציאות.

מה ההבדל בין גבר לבחורה בגילאים האלו. את מתעקשת להתעלם.

לגבי למי נותנים קודם לברר - מוזמנת לומר לשדכנים וכו' שיתנו לך לברר קודם. קחי בחשבון שיש לזה מחיר ולא במקרה הרוב המוחלט של הבחורות לא רוצה.

אין לי מושג מאיפה החלטת שאין כרטיסים של בחורים, החוויה שלי דווקא הפוכה. בשם "הפרטיות" בנות לא מעלות כרטיסים ואז יושבות בבית ובוכות שאין הצעות.

את מוזמנת לנסות לחנך מחדש את כל העולם. רוב הסיכויים שזה לא יקדם אותך יותר מדי. עדיף להתעורר מוקדם מאשר מאוחר( חלילה מדי).

בינתיים, יש חוויות אמיתיות שבנים לא מעלים הצעות. הרבה פעמים שדכנים אומרים בשם הבחורים, "אם את לא מוכנה לשלוח קודם אלא מתעקשת לקרוא ראשונה.. אז לא עשינו עסק. ביי". ואז, בדרך כלל תשובה לקונית של "תפוס" (מדהים איך הם תמיד תפוסים, בדיוק כששלחו כרטיס כשלפני דקה וחצי הכריזו שהם פנויים. תאמרו לא פשוט ואל תזלזלו באינטלגנציה של הצד השני). 

ההבדלים מצטמצמים, ואתה זה שמתעקש להתעלם. לצאת עם מישהי צעירה ממך ב12-13 שנה.. ומה קרה עד עכשיו? כלום. נשארת באותו מצב. אולי הגיע הזמן להסכים לצאת עם מישהי בגילך, או מבוגרת יותר? כנראה שלמשהי בכזה הפרש, יש תובנות שונות ממך ואתה לא נותן אותן. עובדה, לא הסתדר. כנראה שלמרות שנראה "שזה מה שאתה מכיר"-אפשר להרחיב יותר. (כותבת בתור מישהי שכבר ויתרה על דברים חשובים, וגיליתי להפתעתי שדווקא איפה שויתרתי.. לצד השני עוד יש דרישות משלו, והוא זה שחושב שמגיע לו יותר ובהודעה אחת קצץ הכל).

כמו שרשמת לי-לך בפועל כל התובנות, זה כנראה לא מקדם מידי כי עובדה, שאתה עוד פה. אז כדאי לשנות דיסקט לפעמים ולא לשים על בנות הכל. 

כי בנות מוצאות את עצמן עם הטפות ללכת לעוד אימון, ועוד סדנה, ועוד הרזיה, וטיפול קוסמטי, ניתוח לייזר, וצילום מרחוק, וצילום מקרוב כשלא הולך. כ"כ הרבה כסף שמבוזז על לנסות למצוא בעיות מתחת לבלטה וגבר? "טוב, פשוט חכה להצעה הבאה". גם כשבפועל לכל הסביבה שלו ברור שהוא צריך עזרה מקצועית, ושינוי דרך אבל לא נעים להם לומר לו. 

וזהו.

אני נפגש עם צעירות כי כבר עברתי על כל הרלוונטיות בגילאים שפויים, אז מחפש רחוק יותר.

את מתעקשת להתעלם אז אכתוב ברורות - להפגש עם מישהי מבוגרת ממך בגילאים האלו זה לוותר על ילדים. בכלל. או כמעט בכלל. לא יקרה.

אני לא "שם" על בנות כלום. אני משנה איפה שאני מסוגל. ותאמיני לי ששחררתי כל מה שאני מסוגל.

כפי שכתבתי - את יכולה להמשיך לחלום לעצמך שהמציאות והטבע ישתנו ולהשאיר לבד או לבחור בחירות קשות( לך, כי לכל השאר זה די ברור) ואולי לצאת מהמעגל הזה.

וההבדלים ממש לא מצטמצמים, הם רק עולים. אם פעם הייתי נפגש עם מישהי צעירה ממני בשנה-שנתיים, היום זה כבר בכיוון ה5 ויותר.

עם יד על הלב, כמה זוגות את מכירה שהתחתנו בגילאי 30+ והאישה מבוגרת מהאיש? ביותר משנה?

אני מכיר לא מעט זוגות שחיפשו המון זמן ובסוף התחתנו, גם עם 10 שנות הפרש "לטובת" הגבר והם חיים באושר. 

וזה הולך ועולה. כולל זוגות מהתקופה של ההורים שלי. לעומת זאת, הפרשים לטובת הגבר במרחק עצום זה אולי דייטים אבל פחות חתונות. לוותר על ילדים? לצערינו, גם זוגות בגילאי ה20 מגלים די מהר שילדים זה לא באוטומט, במספרים יותר גדולים ממה שחושבים. לפעמים, בחורה שמתחתנת עם בחור בהפרש גדול ממנה, *היא* זו שתוותר על ילדים לפעמים כי מתברר שהגבר כמעט עקר ולא ידע, אף פעם. פשוט כי היה בטוח שמתי שירצה, יהיה. 

כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?

פי כמה וכמה כמות יש הפוך?

לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.

אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.

מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך. 

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

הכרתי כמה בחורים שהודו שמעדיפים אישה פחות יפה בגלל זה. וגם לי בעבר הרחוק היה את זה..

אבל מאז הרבה מים ואקסיות דוגמניות עברו בים(;

והפי, לגבי היופי הטבעי שהזכרת יש משו מאד מושך דווקא בזה גם כי זה פשוט יפה כמו שאמרת, אבל בעיקר כי זה משדר פשטות וצניעות מסוימת.

ובחורות יפות שמאפרות תעצמן וכו הן נתפסות אצלנו כמתנשאות ועפות על עצמן וזה מוריד

אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז שהבחורות ההכי שוות שיש הן דווקא אלו ההכי זרוקות שיש, אלו שלא יודעות מזה איפור או אודם ובטח שלא דאודורואנט😌 היחפניות עם הקשרגל והפשמינה @מיפ

איפור זה סגנון ומובן לי למה לא כל אחד יעוף..

אבל אם מישהו לא רוצה בחורה יפה שנראית עדינה וצנועה זה כבר חוסר אהבה עצמית...😅 

לא יודעת לא הצלחתי להבין איך זה הגיוני.

את יודעת הדייט הראשון שלי עם בחור רציני שיצאתי איתו לקח לו שבוע לשלוח לי הודעה של מתי את יכולה שנדבר בפלא לקבוע דייט ראשון.

שיצאנו אמרתי לו שומע כמעט ממש לא רציתי לצאת איתך .לשלוח שבוע אחרי הודעה אחרי שהעבירו לך את המספר שלי זה חסר רגישות ברמות ..

מה אמר?

פעם ראשונה שיש לי דפיקות לב שאני שולח ככה הודעה לקח לי שבוע לנסח אותה.

ממש פחדתי שתחזרי בך

אז כן זה קורה

תשאלי חברות

שאכפת להם מיראת שמיים והיופי לא מה ש"במרכז השולחן" משני הצדדים.

או לחילופין, בחור עם ביטחון עצמי/ פשטות... 

הוא יהיה הזהב שלך ואת תהיי הזהב שלו

למה שהיא תעשה את זה? זה רק בראש שלכם... אבל תודה על ההסבר

סתם צוחקת

עצוב ביותר

כן חשבתי שהוא גבוה ממני ברמה האישית אבל רציתי שהוא ירצה אותי.

אבל אני לא דוגמא, ואני מבינה שזה יכול לקרות- בגלל פרטים מהותיים. אבל בגלל יופי? טוב כנראה אני לא אבין את זה.

וברור שהיהדות רוצה שהשימוש בחיצוניות יהיה רק לצורך ולא יותר.

ממש ממש מתחבר לי לחנוכה..

זה נכון רק לבנות כי צניעות יפה לבנות.

בנים לעומת זאת אמורים להופיע תתכונות שלהם, זו תנועה זכרית.

גבר שמודע ליופי שלו ובו זמנית לא עף על עצמו אבל גם לא מתכחש לזה, זה הכי נכון שאמור להיות. 

בדיוק מוכיח את הנקודה שלי

בטח שלא אותך

קשה להתייחס לזה ברצינות

לגבר מותר לאישה אסור ..

נו באמת

אני חושב שאני לא היחיד שיעיד שלעיתים התגובות שלך ממש לא במקום.

אין בעיה תעשי את זה כמה שבאלך

אבל את זו שתמיד מעירה לאחרים על תרבות דיבור.. אז תחליטי

אני הגבתי לתוכן של מה שכתבת

לא לאישיות שלך.

אתה כתבת צניעות יפה לנשים אישה צריכה לדעת לדעת להיות ענוותנית כתבתי מבחינתי זה נכון גם למגזר הגברי .

אתה אמרת זה לא נכון 

אז אני כתבתי שטויות כולם צריכים לדעתי להיות צנועים ענוותנים

זה הכל

היא כן צריכה להיות מודעת לזה שהיא יפה--- ועם זאת להיות צנועה! 

זאת לא תמימות חיובית ואמיתית בד"כ! המשפט הזה הוא התייפייפות. תגיד לי מה הסיכויים שבחורה שהמחמאה שהיא מקבלת הכי הרבה זה על היופי שלה לא תהיה מודעת לזה?! וכמה בנות יפות באמת מצליחות לא לשים את זה במרכז האישיות שלהן?! אלה שבוכות שמגדירים אותם בגלל היופי שלהן זה בנות שבעצמן לא יודעות כ"כ איך להתמודד איתו. וזה אכן קשה. אז תסלח לי שאני לא קונה את האומללות. הן צריכות להתמודד עם הצד השני- הנסיון שביופי.

סליחה @כְּקֶדֶם, לא שאתה צבוע, אתה פשוט טועה. ואומר פה שטויות שיכולות לגרום לבנות להתנהג בצורה מסוימת. 

מעדיפה לא להכנס לזה בפורום הנוכחי..

ואז משחקות אותה שהן לא מודעות ליופי שלהן. זה לא רק התייפיפות זה צביעות וגועל ולא הייתי מתקרב או מסתכל על מישהי כזאת.

אבל. וזה אבל חשוב. יש בחורות שיש בהן מין צניעות מוטבעת ממש על גבול החוסר ביטחון שאמנם שומעות הרבה שהן יפות אבל הן לא באמת מאמינות/מודעות לזה.  קצת להבדיל כמו שאומרים לאנורקסית שהיא לא שמנה והיא חושבת שהיא כן לא משנה מה.

אז כן זה אמנם שריטה אבל באמת שזה מדהים

/חוסר המודעות שלהן, מפצות איך שהוא על חוסר הביטחון/ נחיתות שדווקא אתה מתמודד איתו. יותר מאשר שזה באמת מדהים.

פשוט זה תמיד מחזה נדיר ויפה לראות אנשים עם תכונות סותרות ודואליות.

בחורה יפהפייה לא אמורה להיות חסרת ביטחון כי רובן סליחה על המילה תופסות תחת וחושבות שהן מינימום מיס יוניברס.

כשיש בחורה באמת יפה ובו זמנית עם חוסר ביטחון זה מעיד על 2 דברים בדר"כ

א)שריטה עמוקה -וזה חבל

ב) צניעות פנימית שלא מתבטאת רק באורך החצאית - וזה מהמם.

אתה לא נשמע אחד שאין לו. אבל לפעמים גם ביטחון עצמי מפצה על משהו אחר לא פתור אצלך. זה בינך לבין עצמך, תתבונן, אם אתה יכול להעלות על דעתך, אם לא לא, אתה פשוט אדם טוב עם ביטחון עצמי חיובי ובריא שהתפתח וטופח כראוי מילדות ולאורך השנים.

מעבר לזה, אני בטוח שאני לא הראשון שאומר לך בזהירות ובכבוד, שאתה נשמע קצת בעננים (וקלאסי להגיב על זה בביטחון מתוך העננים "כן ואיזה יופי זה להיות בעננים, לא הייתי רוצה אחרת, איזה יפה פה בשמיים שהם לא הגבול!").

ולשאר הדברים לא אתייחס

אולי התכוונת להרים להן אבל זה קשקוש גמור... 

לא צריך לקחת את זה לצד השני, הן בדיוק כמו כל אחת עם יתרונות וחסרונות, שאחד היתרונות שלהן גלוי לעין, זה הכל.

מה אכפת לי מה היא שונאת?

אני לא אתבטא כי היא שונאת משהו?

מה עובר עליך 

מניחה שגם לה זה סבבה שאני כותבת את דעתי .. והיא כותבת את דעתה 

לא הכל תמיד מכוון אל אדם מסוים 

אלא בכללי 

אני לא אכתוב משהו רק כי מישהו שונא?

לא הבנתי

זה לא אישית אליך 

עזבי לא חשוב

מרומזת ולא כלפייך אישית ולא כלפיה אישית ומי שהבין הבין. בסהכ גם אני הבעתי פה את דעתי, בצורת השאלה הזאת. מניח שגם לה וגם לך וגם לגדעון סער זה סבבה שגם אני הקטן כותב את דעתי, והוא כותב את דעתו. אל תקחי אישית מישהי חכמה אמרה פעם "לא הכל תמיד מכוון אל אדם מסוים אלא בכללי". אני חושב שמהתבטאויות שלך הפורום יודע ללמוד עלייך ובכללי הרבה.
ריבוי דעות מבורך ושיהיה לך ערב מבורך

מה יש לו להיות מאוים שאלה מצויינת 

תשאלי אותם

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

בסוף ברגע שרואים תמונה, היא הופכת להיות המרכז, והדמיון והרגש גם מצטרפים. 

ככה שגם אם התמונה נראית רגילה בסה"כ ולא יותר, זה מוריד לי את כל החשק להגיד 'כן',

כי אני הרי לא רוצה להתחתן עם מישהי שהיא בסה"כ 'בסדר'.

במילים אחרות, אני יודע שאוכל להתחתן עם הרבה בנות, שאם אראה תמונה שלהם בשלב של ההצעה,

אני אפסול, בעוד שבפגישה רואים אותה באמת ולא בדו ממדי, ורואים את זה יחד עם כל האישיות,

ואז המראה תופס פחות מקום.    

לא רק תופס פחות מקום, גם מקבל חן...

פסיכולוגית גבר נמשך למראה ואישה נמשכת לאופי - ברור, יש אנשים לכאן ולכאן אבל זה המקבץ העיקרי. בין השאר זה מסביר למה ה'התאהבות' של גובר חולפת מהר יותר (כי הוא מתרגל ליופי החיצוני) ושל האישה הולכת ונבנית (שיותר ויותר מהאופי מתגלה עם הזמן). ברור שכל אחד צריך לעשות עבודה וברור שיש קומה שצריך לפתח ולבנות, אבל כמו שאנחנו מתנגדים (ברובנו) לתופעת הלהט"ב והמגדר העצמי בטענה שיש טבע מוגדר בלתי ניתן לשינוי טרופי יסודי - כך צריך להבין שזה עובד ביסוד ובעומק, בטבע, אצל הגברים והנשים וזה בסדר, ככה נוצרנו ונבראנו ומשם אנחנו מבקשים רק להתקדם.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

מה אנשים יגידו,

האם הם יהיו רגישים,

עם טאקט -

זה לא בבחירתי ובשליטתי.

ותמיד יהיו אנשים שיגידו משהו חסר טאקט\לא רגיש,

ולא תמיד זה יהיה מישהו שנוח לי להגיד לו משהו, לשקף לו את הבעיתיות.

מה שאתה מגדיר כמידה נכונה, זה עניין סובייקטיבי בעיני,

ולכן

זה משאיר בידיים שלי את הבחירה מה לעשות עם מה שנאמר.

אני יכולה לבחור לאיזה כיוון לקחת את הדברים.

כמה הם ישפיעו עליי.

בסופו של דבר קשרים עם חברות מבוססים על מה שקורה לנו בחיים.

וחברות נשואות - קורה להן בחיים זוגיות, משפחה, ילדים.

אם הן יהיו חייבות לא להזכיר את הדברים האלה בנוכחותי, מהר מאוד החברות שלנו תלך ותתמסמס,

ויישארו רק החברות שבאותו סטטוס שלי.

אמרתי כבר בהודעה הקודמת - "אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך"

אני כמוך, אני גם לא רוצה שאנשים ילכו לידי על ביצים, וכן, אני גם רוצה לשמוע חוויות מנישואים ומאנשים שונים על מה שהם חווים שלהם יש ולי אין - ואין לי עם זה שום בעיה.

אז קצת מוזר לי שהסברת לי את מה שכבר אמרתי, ברור שאני רוצה לשמוע (כמעט) הכל, השאלה מתי ואיך.

ולגבי הגישה שאת מביאה פה - 

נראה לי שאת גם כמוני וכמו פותחת השרשור תבחרי להעלב אם את חושבת שזה מעליב לפי ההערכה הסובייקטיבית שלך.

רק את מציגה שלפעמים אי אפשר לשקף את הבעיותיות לצד השני, זה בהחלט נכון. זה לא אומר שמשהו מסויים לא מעליב.

זה כן אומר (ופה אני מסכים איתך) שאני ישלים עם זה, אבל כן, מי שיהיה יותר חסר טקט כלפי זה ישפיע על הקשר שלי איתו.

ולא נראה לי שפותחת השרשור כתבה משהו ביחס לבחירה שלה על מה שהיא יכולה לשלוט בו, אז לא נראה לי ששייך דיון על זה בהקשר לתגובה שלה.

ולפרוק דבר שמציק מצד הזולת - יכולה להיות התמודדות מצויינת.

ברור שההתמודדות לא נעצרת בכך, נכון, אבל זה לא סותר את האמור לעיל.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

בהצלחה!

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.